דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חשבון אינטגרלי של פונקציה מעריכית

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחשבון אינטגרלי של פונקציה מעריכית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: פונקציה קדומה ואינטגרל לא מסוים

בכיתה י"א למדנו ללכת אחורה: לא לגזור, אלא למצוא פונקציה שהנגזרת שלה נתונה. למשל x2x^2 היא פונקציה קדומה של 2x2x, כי (x2)′=2x(x^2)'=2x.

במדויק: FF היא פונקציה קדומה של ff בקטע אם לכל xx בקטע מתקיים F′(x)=f(x)F'(x)=f(x). שתי פונקציות קדומות של ff באותו קטע נבדלות זו מזו במספר קבוע. האינטגרל הלא מסוים ∫f(x) dx=F(x)+C\int f(x)\,dx=F(x)+C הוא אוסף כל הפונקציות הקדומות של ff בקטע, כאשר CC מספר קבוע כלשהו.

בדיקה של תשובה באינטגרל תמיד אפשרית: גוזרים את מה שקיבלנו, וצריך לקבל בחזרה את הפונקציה שבתוך האינטגרל. בנושא הזה נעשה את אותו הדבר, אבל עם פונקציות מעריכיות.

תזכורת: המספר ee והנגזרת של exe^x

בחשבון הדיפרנציאלי הכרנו את המספר e≈2.718e\approx2.718. הפונקציה y=exy=e^x מיוחדת: הנגזרת שלה היא היא עצמה.

במדויק: ee הוא מספר אי-רציונלי, e≈2.718e\approx2.718. לכל xx מתקיים (ex)′=ex(e^x)'=e^x, ואם f(x)f(x) פולינום אז (ef(x))′=f′(x)⋅ef(x)\left(e^{f(x)}\right)'=f'(x)\cdot e^{f(x)}. בפרט, עבור f(x)=mx+bf(x)=mx+b: (emx+b)′=m⋅emx+b\left(e^{mx+b}\right)'=m\cdot e^{mx+b}.

הגרף של y=exy=e^x עובר דרך (0,1)(0,1), עולה בכל התחום, וחיובי לכל xx. ציר ה-xx (y=0y=0) הוא אסימפטוטה אופקית שלו כש-x→−∞x\to-\infty. העובדה ש-ex>0e^x>0 לכל xx תעזור לנו הרבה בחישובי שטחים.

-4-3-2-1123369(0,1)(1,e)

1. אינטגרל של eˣ ושל eax+b

הפונקציה הקדומה של exe^x ושל emx+be^{mx+b}

כיוון ש-(ex)′=ex(e^x)'=e^x, הפונקציה exe^x היא גם פונקציה קדומה של עצמה. ב-emx+be^{mx+b} זה כמעט אותו דבר: כשגוזרים יוצא כופל mm, ולכן כשמחפשים קדומה מחלקים ב-mm.

במדויק: הפונקציות הקדומות של exe^x הן בדיוק הפונקציות ex+Ce^x+C. אם m≠0m\ne0, הפונקציות הקדומות של emx+be^{mx+b} הן בדיוק הפונקציות 1memx+b+C\frac{1}{m}e^{mx+b}+C. (CC מספר קבוע כלשהו. כש-m=0m=0 הביטוי ebe^b הוא פשוט מספר קבוע.)

בדיקה בגזירה: (1memx+b)′=1m⋅m⋅emx+b=emx+b\left(\frac{1}{m}e^{mx+b}\right)'=\frac{1}{m}\cdot m\cdot e^{mx+b}=e^{mx+b}.

בגרף: f(x)=e−xf(x)=e^{-x} חיובית לכל xx, ולכן הקדומה שלה F(x)=−e−xF(x)=-e^{-x} עולה בכל התחום. בנקודה x=0x=0: f(0)=1f(0)=1, ו-F(0)=−1F(0)=-1.

-2-11234-6-4-2246(0,1)(0,-1)

אינטגרל של exe^x ושל emx+be^{mx+b}

- ∫ex dx=ex+C\int e^x\,dx=e^x+C

- ∫emx+b dx=1memx+b+C\int e^{mx+b}\,dx=\frac{1}{m}e^{mx+b}+C, כאשר m≠0m\ne0.

למשל: ∫e3x dx=13e3x+C\int e^{3x}\,dx=\frac13e^{3x}+C, ∫e−x dx=−e−x+C\int e^{-x}\,dx=-e^{-x}+C, ∫e1−2x dx=−12e1−2x+C\int e^{1-2x}\,dx=-\frac12e^{1-2x}+C.

מספר כפול הפונקציה, סכום והפרש

- ∫k⋅f(x) dx=k∫f(x) dx\int k\cdot f(x)\,dx=k\int f(x)\,dx (kk מספר קבוע).

•אינטגרל של סכום או הפרש הוא הסכום או ההפרש של האינטגרלים.

כך משלבים אינטגרל של emx+be^{mx+b} עם האינטגרלים מכיתה י"א, למשל ∫(4e2x+6x) dx=2e2x+3x2+C\int(4e^{2x}+6x)\,dx=2e^{2x}+3x^2+C.

דרך הפתרון

ביטוי שאינו בצורה emx+be^{mx+b}

כשהביטוי שבאינטגרל כתוב אחרת (שבר, מכפלה או ריבוע של ביטויים עם ee):

1. משתמשים בחוקי החזקות: 1ex=e−x\frac{1}{e^{x}}=e^{-x}, ea⋅eb=ea+be^{a}\cdot e^{b}=e^{a+b}, eaeb=ea−b\frac{e^a}{e^b}=e^{a-b}, (ex)2=e2x\left(e^{x}\right)^2=e^{2x}.

2. פותחים סוגריים ומחלקים לאיברים, עד שכל איבר הוא מספר כפול emx+be^{mx+b}, או פולינום.

3. מוצאים קדומה לכל איבר בנפרד.

שים לב

לא לשכוח לחלק ב-mm: ∫e−x dx=−e−x+C\int e^{-x}\,dx=-e^{-x}+C, ולא e−x+Ce^{-x}+C. בדיקה מהירה: גוזרים את התשובה.

שים לב

e2xe^{2x} ו-e2⋅xe^2\cdot x הם ביטויים שונים. e2e^2 הוא מספר קבוע, ולכן ∫e2 dx=e2x+C\int e^2\,dx=e^2x+C.

דוגמה א - סכום של איברים בצורה emx+be^{mx+b} ופולינום

מצאו את האינטגרל ∫(e2x−1+3e−x+4x)dx\int\left(e^{2x-1}+3e^{-x}+4x\right)dx.

פתרון

1. מחשבים קדומה לכל איבר בנפרד.

2. ∫e2x−1 dx\int e^{2x-1}\,dx: כאן m=2m=2, ולכן 12e2x−1\frac12e^{2x-1}.

3. ∫3e−x dx\int 3e^{-x}\,dx: כאן m=−1m=-1, ולכן 3⋅1−1e−x=−3e−x3\cdot\frac{1}{-1}e^{-x}=-3e^{-x}.

4. ∫4x dx=2x2\int 4x\,dx=2x^2.

5. בדיקה בגזירה: (12e2x−1−3e−x+2x2)′=e2x−1+3e−x+4x\left(\frac12e^{2x-1}-3e^{-x}+2x^2\right)'=e^{2x-1}+3e^{-x}+4x.

תשובה

12e2x−1−3e−x+2x2+C\frac12e^{2x-1}-3e^{-x}+2x^2+C

דוגמה ב - ריבוע שפותחים לפני שמחשבים קדומה

מצאו את האינטגרל ∫(ex+2)2dx\int\left(e^{x}+2\right)^2dx.

פתרון

1. אין לנו כלל לריבוע של ביטוי, ולכן קודם פותחים סוגריים: (ex+2)2=e2x+4ex+4\left(e^x+2\right)^2=e^{2x}+4e^x+4 (כי (ex)2=e2x\left(e^x\right)^2=e^{2x}).

2. קדומה לכל איבר: ∫e2x dx=12e2x\int e^{2x}\,dx=\frac12e^{2x}, ∫4ex dx=4ex\int4e^x\,dx=4e^x, ∫4 dx=4x\int4\,dx=4x.

3. בדיקה בגזירה: (12e2x+4ex+4x)′=e2x+4ex+4\left(\frac12e^{2x}+4e^x+4x\right)'=e^{2x}+4e^x+4.

תשובה

12e2x+4ex+4x+C\frac12e^{2x}+4e^x+4x+C

שאלות פתוחות על אינטגרל של eˣ ושל e^(ax+b)

2. מציאת פונקציה לפי נגזרתה ונקודה על הגרף

משפחה של פונקציות קדומות ונקודה אחת

אם יודעים רק את הנגזרת, יש אינסוף פונקציות מתאימות: כולן אותו גרף, מוזז למעלה או למטה. נקודה אחת שהגרף עובר בה בוחרת מתוכן פונקציה אחת.

במדויק: אם f′(x)f'(x) נתונה לכל xx בקטע, ונתון שהגרף של ff עובר בנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) כאשר x0x_0 בקטע, אז יש בקטע בדיוק פונקציה אחת ff כזאת: f(x)=F(x)+Cf(x)=F(x)+C, כאשר FF קדומה כלשהי של f′f', ו-CC נקבע מהשוויון F(x0)+C=y0F(x_0)+C=y_0.

בגרף: שלוש פונקציות שהנגזרת של כל אחת מהן היא 4e2x−24e^{2x}-2. הן נבדלות רק בקבוע CC. רק אחת מהן עוברת בנקודה (0,5)(0,5): f(x)=2e2x−2x+3f(x)=2e^{2x}-2x+3.

-3-2-11-44812(0,5)
דרך הפתרון

מציאת f(x)f(x) לפי f′(x)f'(x) ונקודה על הגרף

כשנתונה הנגזרת f′(x)f'(x) ונקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על הגרף של ff:

1. מוצאים את האינטגרל הלא מסוים: f(x)=∫f′(x) dx=F(x)+Cf(x)=\int f'(x)\,dx=F(x)+C.

2. מציבים את הנקודה: F(x0)+C=y0F(x_0)+C=y_0.

3. פותרים ומוצאים את CC.

4. כותבים את f(x)f(x) עם הערך של CC.

שים לב

הנקודה יכולה להינתן במילים: "הגרף חותך את ציר ה-yy ב-y=5y=5" פירושו (0,5)(0,5), ו"הגרף חותך את ציר ה-xx ב-x=1x=1" פירושו (1,0)(1,0).

שים לב

מציבים את הנקודה רק אחרי שמוסיפים CC. בהצבה של x=0x=0 זוכרים ש-e0=1e^0=1, לא 00.

דוגמה - נגזרת מעריכית ונקודת חיתוך עם ציר ה-yy

הנגזרת של הפונקציה f(x)f(x) היא f′(x)=4e2x−2f'(x)=4e^{2x}-2. גרף הפונקציה f(x)f(x) חותך את ציר ה-yy בנקודה שבה y=5y=5. מצאו את f(x)f(x).

פתרון

נתון: f′(x)=4e2x−2f'(x)=4e^{2x}-2, והנקודה (0,5)(0,5) על הגרף. המטרה: הביטוי של f(x)f(x).

1. מוצאים קדומה: f(x)=∫(4e2x−2) dx=4⋅12e2x−2x+C=2e2x−2x+Cf(x)=\int(4e^{2x}-2)\,dx=4\cdot\frac12e^{2x}-2x+C=2e^{2x}-2x+C.

2. מציבים את הנקודה (0,5)(0,5): 2e0−0+C=52e^{0}-0+C=5, כלומר 2+C=52+C=5.

3. לכן C=3C=3.

4. בדיקה: f′(x)=4e2x−2f'(x)=4e^{2x}-2 ו-f(0)=2+3=5f(0)=2+3=5.

תשובה

f(x)=2e2x−2x+3f(x)=2e^{2x}-2x+3

שאלות פתוחות על מציאת פונקציה לפי נגזרתה ונקודה על הגרף

3. אינטגרל מסוים של פונקציה מעריכית

האינטגרל המסוים

באינטגרל מסוים יש שני גבולות, והתוצאה היא מספר ולא פונקציה. מחשבים אותו בדיוק כמו בכיתה י"א: מוצאים קדומה ומציבים את הגבולות.

במדויק: אם FF היא פונקציה קדומה של ff בקטע [a,b][a,b], אז ∫abf(x) dx=F(b)−F(a)\int_a^b f(x)\,dx=F(b)-F(a). התוצאה לא תלויה בקדומה שבוחרים, כי הקבוע CC מתבטל בחיסור.

כש-f(x)≥0f(x)\ge0 בכל הקטע, האינטגרל המסוים שווה לשטח שבין הגרף לציר ה-xx בקטע. למשל f(x)=e2x−exf(x)=e^{2x}-e^x אינה שלילית כש-x≥0x\ge0, ולכן ∫0ln⁡3(e2x−ex) dx=2\int_0^{\ln3}(e^{2x}-e^x)\,dx=2 הוא השטח המסומן.

-2.0-1.5-1.0-0.50.51.01.5246810(0,0)(ln3,6)

חישוב אינטגרל מסוים

∫abf(x) dx=F(b)−F(a)\int_a^b f(x)\,dx=F(b)-F(a), כאשר FF קדומה של ff. כותבים קודם [F(x)]ab\left[F(x)\right]_a^b, ואז מציבים.

למשל: ∫01e2x dx=[12e2x]01=12e2−12\int_0^1 e^{2x}\,dx=\left[\frac12e^{2x}\right]_0^1=\frac12e^2-\frac12.

גבולות עם ln⁡\ln

כשהגבול הוא ln⁡k\ln k (k>0k>0), משתמשים בכך ש-eln⁡k=ke^{\ln k}=k:

- eln⁡k=ke^{\ln k}=k

- e2ln⁡k=(eln⁡k)2=k2e^{2\ln k}=\left(e^{\ln k}\right)^2=k^2

- e−ln⁡k=1ke^{-\ln k}=\frac1k

למשל e2ln⁡3=9e^{2\ln3}=9 ו-e−ln⁡2=12e^{-\ln2}=\frac12.

שים לב

מציבים את שני הגבולות ומחסרים את כל F(a)F(a). ב-F(0)F(0) לא מוותרים: e0=1e^0=1, ולכן בדרך כלל F(0)≠0F(0)\ne0.

שים לב

כשלא מבקשים קירוב, משאירים תשובה מדויקת, למשל 12e2−12\frac12e^2-\frac12 או 4−3ln⁡34-3\ln3.

דוגמה - גבול עליון ln⁡3\ln3: מציבים eln⁡3=3e^{\ln3}=3

חשבו את האינטגרל ∫0ln⁡3(e2x−ex)dx\int_0^{\ln3}\left(e^{2x}-e^x\right)dx.

פתרון

1. קדומה: F(x)=12e2x−exF(x)=\frac12e^{2x}-e^x.

2. בגבול העליון: eln⁡3=3e^{\ln3}=3 ו-e2ln⁡3=9e^{2\ln3}=9, ולכן F(ln⁡3)=92−3=32F(\ln3)=\frac92-3=\frac32.

3. בגבול התחתון: F(0)=12−1=−12F(0)=\frac12-1=-\frac12.

4. מחסרים: 32−(−12)=2\frac32-\left(-\frac12\right)=2.

תשובה

22

שאלות פתוחות על אינטגרל מסוים של פונקציה מעריכית

4. חישובי שטחים עם פונקציה מעריכית

שטח בין גרף לציר ה-xx ושטח בין שני גרפים

שטח הוא תמיד מספר חיובי. אינטגרל מסוים, לעומת זאת, יוצא שלילי כשהגרף מתחת לציר ה-xx. לכן מחשבים כל חלק לחוד, לפי הסימן.

במדויק: השטח המוגבל על ידי גרף ff, ציר ה-xx והישרים x=ax=a ו-x=bx=b (a<ba<b) הוא סכום השטחים של החלקים: בקטע שבו f(x)≥0f(x)\ge0 השטח הוא ∫f(x) dx\int f(x)\,dx על הקטע, ובקטע שבו f(x)≤0f(x)\le0 השטח הוא −∫f(x) dx-\int f(x)\,dx על הקטע. אם f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x) בכל הקטע [a,b][a,b], השטח בין שני הגרפים בקטע הוא ∫ab(f(x)−g(x))dx\int_a^b\left(f(x)-g(x)\right)dx, גם כשחלק מהגרפים מתחת לציר ה-xx.

בגרף של f(x)=ex−2f(x)=e^x-2: הפונקציה מחליפה סימן ב-x=ln⁡2x=\ln2. בקטע [0,ln⁡4][0,\ln4] יש חלק מתחת לציר ה-xx וחלק מעליו. בגרף של שתי הפונקציות: השטח בין f(x)=e2xf(x)=e^{2x} ל-g(x)=4ex−3g(x)=4e^x-3, בין נקודות החיתוך שלהם.

-3-2-112-3-2-11234(ln2,0)(0,-1)(ln4,2)
-2.0-1.5-1.0-0.50.51.01.5-44812(0,1)(ln3,9)

איך מחשבים כל סוג של שטח

מצב בקטע [a,b][a,b]השטח
f(x)≥0f(x)\ge0 (הגרף מעל ציר ה-xx)∫abf(x) dx\int_a^b f(x)\,dx
f(x)≤0f(x)\le0 (הגרף מתחת לציר ה-xx)−∫abf(x) dx-\int_a^b f(x)\,dx
ff מחליפה סימן ב-x=cx=cמחלקים ב-cc ומחברים את שני השטחים
בין שני גרפים, f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x)∫ab(f(x)−g(x))dx\int_a^b\left(f(x)-g(x)\right)dx
דרך הפתרון

חישוב שטח עם פונקציה מעריכית

1. מוצאים את נקודות החיתוך: עם ציר ה-xx פותרים f(x)=0f(x)=0, ובין שני גרפים פותרים f(x)=g(x)f(x)=g(x). משוואה כמו ex=ke^x=k (k>0k>0) נותנת x=ln⁡kx=\ln k. משוואה כמו e2x−4ex+3=0e^{2x}-4e^x+3=0 פותרים בהצבה t=ext=e^x.

2. קובעים בכל קטע מי מעל מי: מציבים מספר אחד מתוך הקטע.

3. כותבים אינטגרל לכל קטע ("עליונה פחות תחתונה") ומחשבים.

4. מחברים את השטחים.

emx+be^{mx+b} חיובית תמיד

emx+b>0e^{mx+b}>0 לכל xx. לכן גרף של k⋅emx+bk\cdot e^{mx+b} עם k>0k>0 נמצא כולו מעל ציר ה-xx ולא חותך אותו. גרף כמו ex−2e^x-2 (הזזה אנכית) כן יכול לחתוך את ציר ה-xx.

שים לב

אם ff מחליפה סימן בקטע, אינטגרל אחד על כל הקטע נותן הפרש של שטחים, לא סכום. קודם מוצאים איפה f(x)=0f(x)=0.

שים לב

בהצבה t=ext=e^x פתרון t≤0t\le0 נפסל, כי ex>0e^x>0.

דוגמה א - פונקציה שמחליפה סימן בתוך הקטע

נתונה הפונקציה f(x)=ex−2f(x)=e^x-2. חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, ציר ה-xx, ציר ה-yy והישר x=ln⁡4x=\ln4.

פתרון

נתון: f(x)=ex−2f(x)=e^x-2, הקטע 0≤x≤ln⁡40\le x\le\ln4. המטרה: השטח בין הגרף לציר ה-xx בקטע.

1. חיתוך עם ציר ה-xx: ex=2e^x=2, ולכן x=ln⁡2x=\ln2. הנקודה בתוך הקטע.

2. סימן: f(0)=−1<0f(0)=-1<0, ו-f(ln⁡4)=2>0f(\ln4)=2>0. בקטע [0,ln⁡2][0,\ln2] הגרף מתחת לציר, ובקטע [ln⁡2,ln⁡4][\ln2,\ln4] מעליו.

3. קדומה: F(x)=ex−2xF(x)=e^x-2x.

4. החלק שמתחת: ∫0ln⁡2f(x) dx=(2−2ln⁡2)−1=1−2ln⁡2≈−0.386\int_0^{\ln2}f(x)\,dx=(2-2\ln2)-1=1-2\ln2\approx-0.386. השטח: 2ln⁡2−12\ln2-1.

5. החלק שמעל: ∫ln⁡2ln⁡4f(x) dx=(4−2ln⁡4)−(2−2ln⁡2)=2−2ln⁡2≈0.614\int_{\ln2}^{\ln4}f(x)\,dx=(4-2\ln4)-(2-2\ln2)=2-2\ln2\approx0.614. (השתמשנו ב-ln⁡4=2ln⁡2\ln4=2\ln2.)

6. מחברים: (2ln⁡2−1)+(2−2ln⁡2)=1(2\ln2-1)+(2-2\ln2)=1.

תשובה

השטח הוא 11.

דוגמה ב - שטח בין שני גרפים, חיתוך בהצבה t=ext=e^x

נתונות הפונקציות f(x)=e2xf(x)=e^{2x} ו-g(x)=4ex−3g(x)=4e^x-3. חשבו את השטח המוגבל על ידי שני הגרפים.

פתרון

נתון: f(x)=e2xf(x)=e^{2x}, g(x)=4ex−3g(x)=4e^x-3. המטרה: השטח הכלוא בין הגרפים.

1. נקודות החיתוך: e2x=4ex−3e^{2x}=4e^x-3. מציבים t=ext=e^x: t2−4t+3=0t^2-4t+3=0, כלומר (t−1)(t−3)=0(t-1)(t-3)=0.

2. ex=1e^x=1 נותן x=0x=0, ו-ex=3e^x=3 נותן x=ln⁡3x=\ln3. נקודות החיתוך: (0,1)(0,1) ו-(ln⁡3,9)(\ln3,9).

3. מי למעלה: ב-x=ln⁡1.5x=\ln1.5 (כלומר t=1.5t=1.5): f=2.25f=2.25 ו-g=3g=3. לכן בקטע g(x)≥f(x)g(x)\ge f(x).

4. השטח: ∫0ln⁡3(4ex−3−e2x)dx=[4ex−3x−12e2x]0ln⁡3\int_0^{\ln3}\left(4e^x-3-e^{2x}\right)dx=\left[4e^x-3x-\frac12e^{2x}\right]_0^{\ln3}.

5. מציבים: (12−3ln⁡3−92)−(4−0−12)=4−3ln⁡3\left(12-3\ln3-\frac92\right)-\left(4-0-\frac12\right)=4-3\ln3.

תשובה

4−3ln⁡3≈0.7044-3\ln3\approx0.704

שאלות פתוחות על חישובי שטחים עם פונקציה מעריכית

5. מציאת פרמטר מתוך שטח נתון

פרמטר בשאלת שטח

לפעמים הפונקציה או אחד הגבולות לא ידועים עד הסוף: מופיעה בהם אות, למשל kk או aa. אם נותנים לנו את גודל השטח, אפשר למצוא את האות.

במדויק: פרמטר הוא אות שמייצגת מספר קבוע שאינו ידוע. בשאלה יש פרמטר אחד. כשנתון גודל של שטח, מבטאים את השטח באמצעות הפרמטר, משווים לגודל הנתון, ופותרים משוואה שהנעלם בה הוא הפרמטר. מתוך הפתרונות נשארים רק אלה שמקיימים את תנאי השאלה.

בגרף: השטח בין y=e2xy=e^{2x}, הצירים והישר x=kx=k גדל ככל ש-kk גדל. כשהשטח הוא 44 מקבלים k=ln⁡3k=\ln3.

-2.0-1.5-1.0-0.50.51.01.54812(0,1)(ln3,9)
דרך הפתרון

מציאת פרמטר מתוך שטח נתון

כשנתון גודל השטח, והפרמטר מופיע בפונקציה או בגבול:

1. משרטטים סקיצה וקובעים את גבולות השטח ואת הסימן של הפונקציה (לפי תנאי השאלה על הפרמטר).

2. כותבים את השטח כאינטגרל ומחשבים אותו. התוצאה היא ביטוי עם הפרמטר.

3. משווים לשטח הנתון ופותרים.

4. בודקים שהפתרון מקיים את התנאים (למשל k>0k>0).

שים לב

משוואה כמו e2k=9e^{2k}=9 פותרים בלוגריתם: 2k=ln⁡92k=\ln9, ולכן k=12ln⁡9=ln⁡3k=\frac12\ln9=\ln3.

שים לב

פרמטר שכופל את הפונקציה, כמו a⋅e−xa\cdot e^{-x}, יוצא החוצה מהאינטגרל: מקבלים משוואה לינארית ב-aa.

דוגמה א - הפרמטר בגבול האינטגרל

השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה f(x)=e2xf(x)=e^{2x}, הצירים והישר x=kx=k (k>0k>0) שווה 44. מצאו את kk.

פתרון

נתון: f(x)=e2xf(x)=e^{2x}, הקטע [0,k][0,k], k>0k>0, השטח 44. המטרה: kk.

1. e2x>0e^{2x}>0, ולכן השטח הוא האינטגרל עצמו.

2. ∫0ke2x dx=[12e2x]0k=12e2k−12\int_0^k e^{2x}\,dx=\left[\frac12e^{2x}\right]_0^k=\frac12e^{2k}-\frac12.

3. משווים: 12e2k−12=4\frac12e^{2k}-\frac12=4, כלומר e2k=9e^{2k}=9.

4. 2k=ln⁡92k=\ln9, ולכן k=ln⁡3≈1.099k=\ln3\approx1.099. מתקיים k>0k>0.

תשובה

k=ln⁡3k=\ln3

דוגמה ב - הפרמטר כופל את הפונקציה

נתונה הפונקציה f(x)=a⋅e−xf(x)=a\cdot e^{-x}, כאשר a>0a>0 פרמטר. השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, ציר ה-xx, ציר ה-yy והישר x=ln⁡2x=\ln2 שווה 33. מצאו את aa.

פתרון

נתון: f(x)=a⋅e−xf(x)=a\cdot e^{-x}, a>0a>0, הקטע [0,ln⁡2][0,\ln2], השטח 33. המטרה: aa.

1. a>0a>0 ו-e−x>0e^{-x}>0, ולכן הגרף מעל ציר ה-xx, והשטח הוא האינטגרל.

2. ∫0ln⁡2ae−x dx=a[−e−x]0ln⁡2=a(−12+1)=a2\int_0^{\ln2}a e^{-x}\,dx=a\left[-e^{-x}\right]_0^{\ln2}=a\left(-\frac12+1\right)=\frac{a}{2} (כי e−ln⁡2=12e^{-\ln2}=\frac12).

3. משווים: a2=3\frac{a}{2}=3, ולכן a=6a=6. מתקיים a>0a>0.

תשובה

a=6a=6

שאלות פתוחות על מציאת פרמטר מתוך שטח נתון

6. אינטגרל של פונקציית הנגזרת: שטח מתחת לגרף f'(x)

אינטגרל של פונקציית הנגזרת

יש שאלות שבהן מבקשים שטח מתחת לגרף של f′(x)f'(x), ו-f′(x)f'(x) עצמה קשה לאינטגרציה, למשל מכפלה כמו (x−1)ex(x-1)e^x. אבל אנחנו כבר יודעים פונקציה שהנגזרת שלה היא f′(x)f'(x): זו f(x)f(x) עצמה.

במדויק: ff היא פונקציה קדומה של f′f'. לכן לכל קטע [a,b][a,b] שבו ff ו-f′f' מוגדרות: ∫abf′(x) dx=f(b)−f(a)\int_a^b f'(x)\,dx=f(b)-f(a). כדי לחשב את האינטגרל לא צריך למצוא קדומה של f′f': מציבים את הגבולות ב-ff.

בגרף: f(x)=(x−2)exf(x)=(x-2)e^x (קו מקווקו) ו-f′(x)=(x−1)exf'(x)=(x-1)e^x. בקטע [0,1][0,1] מתקיים f′(x)≤0f'(x)\le0, ו-ff יורדת מ-−2-2 ל-−e-e. השטח המסומן מתחת לציר ה-xx שווה לירידה של ff: −2−(−e)=e−2-2-(-e)=e-2.

-3-2-112-4-3-2-11234(1,0)(0,-1)(1,-e)(0,-2)

אינטגרל של f′(x)f'(x)

∫abf′(x) dx=f(b)−f(a)\int_a^b f'(x)\,dx=f(b)-f(a)

•בקטע שבו f′(x)≥0f'(x)\ge0 (ff עולה): השטח בין גרף f′f' לציר ה-xx הוא f(b)−f(a)f(b)-f(a).

•בקטע שבו f′(x)≤0f'(x)\le0 (ff יורדת): השטח הוא f(a)−f(b)f(a)-f(b).

דרך הפתרון

השטח בין גרף f′(x)f'(x) לציר ה-xx

כשנתונה f(x)f(x) ומבקשים שטח שמוגבל על ידי גרף f′(x)f'(x):

1. מוצאים איפה f′(x)=0f'(x)=0. אלה שיעורי ה-xx של נקודות הקיצון של ff, ושם גרף f′f' חותך את ציר ה-xx.

2. קובעים את הסימן של f′f' בכל קטע: מטבלת העלייה והירידה של ff, או בהצבה.

3. בכל קטע: השטח הוא ההפרש בין ערכי ff בקצות הקטע, בסימן שנותן מספר חיובי.

4. מחברים את השטחים.

שים לב

מציבים בגבולות את ff, לא את f′f'. f′(b)−f′(a)f'(b)-f'(a) הוא טעות נפוצה.

שים לב

השטח בין גרף f′f' לציר ה-xx, בין שתי נקודות קיצון סמוכות של ff, שווה לשיעור ה-yy הגדול פחות שיעור ה-yy הקטן של שתי הנקודות.

דוגמה - שטח מתחת לציר ה-xx לפי ערכי ff

נתונה הפונקציה f(x)=(x−2)exf(x)=(x-2)e^x. חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x), ציר ה-xx וציר ה-yy.

פתרון

נתון: f(x)=(x−2)exf(x)=(x-2)e^x. המטרה: השטח בין גרף f′f', ציר ה-xx וציר ה-yy.

1. גוזרים (נגזרת של מכפלה): f′(x)=1⋅ex+(x−2)ex=(x−1)exf'(x)=1\cdot e^x+(x-2)e^x=(x-1)e^x.

2. f′(x)=0f'(x)=0 כש-x=1x=1 (כי ex>0e^x>0). ציר ה-yy הוא x=0x=0, ולכן הקטע הוא [0,1][0,1].

3. סימן: f′(0)=−1<0f'(0)=-1<0, ולכן בקטע f′(x)≤0f'(x)\le0 והשטח מתחת לציר ה-xx.

4. ∫01f′(x) dx=f(1)−f(0)=(−e)−(−2)=2−e\int_0^1 f'(x)\,dx=f(1)-f(0)=(-e)-(-2)=2-e.

5. האינטגרל שלילי, ולכן השטח הוא e−2e-2.

תשובה

e−2≈0.718e-2\approx0.718

שאלות פתוחות על אינטגרל של פונקציית הנגזרת: שטח מתחת לגרף f'(x)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.