דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חזקות ומשוואות מעריכיות

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחזקות ומשוואות מעריכיות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: חזקה, בסיס ומעריך

את המכפלה 2⋅2⋅2⋅2⋅22\cdot2\cdot2\cdot2\cdot2 כותבים בקיצור 252^5. המספר 22 נקרא הבסיס, והמספר 55 נקרא המעריך: הוא אומר כמה פעמים כופלים את הבסיס בעצמו.

במדויק: עבור מספר aa ומספר טבעי nn (n=1,2,3,…n=1,2,3,\dots), ana^n הוא מכפלה של nn גורמים ששווים כולם ל-aa. בפרט a1=aa^1=a. בנושא הזה נרחיב את המושג גם למעריך 00, למעריך שלילי ולמעריך שהוא שבר.

משוואה מעריכית

עד עכשיו פתרנו משוואות כמו x2=8x^2=8, שבהן הנעלם נמצא בבסיס. במשוואה 2x=82^x=8 הנעלם נמצא במעריך. משוואה כזאת נקראת משוואה מעריכית.

במדויק: משוואה מעריכית היא משוואה שבה הנעלם xx מופיע במעריך של חזקה שהבסיס שלה הוא מספר קבוע aa, כאשר a>0a>0 ו-a≠1a\ne1. באותו אופן, אי-שוויון מעריכי הוא אי-שוויון שבו הנעלם מופיע במעריך של חזקה כזאת.

ביטוימשוואה מעריכית?
2x=82^x=8כן
3x+1−3x=183^{x+1}-3^x=18כן
x3=8x^3=8לא: הנעלם בבסיס, והמעריך קבוע
1x=11^x=1לא: הבסיס 11

משוואות ואי-שוויונות מעריכיים מופיעים בבגרות בתוך שאלות אחרות: כשמשווים נגזרת לאפס, כשמחפשים נקודות חיתוך, ובבעיות גדילה ודעיכה. לכן חשוב לשלוט בחוקי החזקות, ואז בשלוש דרכים: השוואת בסיסים, הצבה t=axt=a^x, ואי-שוויון בין מעריכים.

1. חוקי חזקות עם מעריך שלם

חזקה עם מעריך שלם

נסתכל על החזקות של 22: 23=82^3=8, 22=42^2=4, 21=22^1=2. בכל פעם שהמעריך יורד ב-11, מחלקים ב-22. אם ממשיכים באותו דפוס מקבלים 20=12^0=1, 2−1=122^{-1}=\frac12, 2−2=142^{-2}=\frac14.

במדויק: עבור a≠0a\ne0 ו-nn טבעי: a0=1a^0=1 ו-a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}. הביטויים 000^0 ו-0−n0^{-n} לא מוגדרים. מעריך שלילי לא הופך את הסימן של החזקה: הוא הופך את המספר ל-11 חלקי החזקה.

ההגדרות של a0a^0 ושל a−na^{-n} נבחרו כך שחוקי החזקות ימשיכו לעבוד. למשל לפי חוק החילוק a3a3=a3−3=a0\frac{a^3}{a^3}=a^{3-3}=a^0, ומצד שני a3a3=1\frac{a^3}{a^3}=1. לכן חייב להיות a0=1a^0=1.

nn33221100−1-1−2-2
2n2^n8844221112\frac1214\frac14

חוקי החזקות

עבור a≠0a\ne0, b≠0b\ne0 ו-mm, nn שלמים:

החוקנוסחה
כפל חזקות עם אותו בסיסam⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}
חילוק חזקות עם אותו בסיסaman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}
חזקה של חזקה(am)n=am⋅n(a^m)^n=a^{m\cdot n}
חזקה של מכפלה(a⋅b)n=an⋅bn(a\cdot b)^n=a^n\cdot b^n
חזקה של מנה(ab)n=anbn(\frac{a}{b})^n=\frac{a^n}{b^n}
מעריך אפס ומעריך שליליa0=1a^0=1, a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}

שבר בחזקה שלילית

עבור a≠0a\ne0, b≠0b\ne0: (ab)−n=(ba)n(\frac{a}{b})^{-n}=(\frac{b}{a})^n. למשל (23)−2=(32)2=94(\frac23)^{-2}=(\frac32)^2=\frac94.

דרך הפתרון

פישוט ביטוי עם חזקות

כשנתון ביטוי עם כפל, חילוק וחזקות:

1. כותבים כל מספר כחזקה של בסיס קטן כשאפשר: 4=224=2^2, 8=238=2^3, 19=3−2\frac19=3^{-2}.

2. פותחים סוגריים: חזקה של מכפלה או מנה, וחזקה של חזקה.

3. מאחדים חזקות של אותו בסיס: בכפל מחברים מעריכים, בחילוק מחסירים.

4. אם מבקשים תשובה בלי מעריכים שליליים, מעבירים כל a−na^{-n} למכנה כ-ana^n.

שים לב

החוקים הם לכפל ולחילוק בלבד: 23+24=8+16=242^3+2^4=8+16=24, ולא 272^7. גם (a+b)2≠a2+b2(a+b)^2\ne a^2+b^2.

שים לב

2−3=182^{-3}=\frac18 ולא −8-8. וגם: −32=−9-3^2=-9, אבל (−3)2=9(-3)^2=9.

דוגמה - פישוט עם מעריכים שליליים

פשטו את הביטוי (2a3b−2)2⋅a−14a2b−3\frac{(2a^3b^{-2})^2\cdot a^{-1}}{4a^2b^{-3}}, כאשר a≠0a\ne0 ו-b≠0b\ne0. כתבו את התשובה בלי מעריכים שליליים.

פתרון

1. חזקה של מכפלה: (2a3b−2)2=22⋅a3⋅2⋅b−2⋅2=4a6b−4(2a^3b^{-2})^2=2^2\cdot a^{3\cdot2}\cdot b^{-2\cdot2}=4a^6b^{-4}.

2. המונה: 4a6b−4⋅a−1=4a6−1b−4=4a5b−44a^6b^{-4}\cdot a^{-1}=4a^{6-1}b^{-4}=4a^5b^{-4}.

3. מחלקים במכנה. מספרים: 44=1\frac44=1. החזקות של aa: a5−2=a3a^{5-2}=a^3. החזקות של bb: b−4−(−3)=b−1b^{-4-(-3)}=b^{-1}.

4. מעבירים את b−1b^{-1} למכנה: a3b−1=a3ba^3b^{-1}=\frac{a^3}{b}.

תשובה

a3b\frac{a^3}{b}

שאלות פתוחות על חוקי חזקות עם מעריך שלם

2. חזקה עם מעריך רציונלי ושורשים

שורש וחזקה עם מעריך שבר

את 9=3\sqrt{9}=3 אתם מכירים: 33 הוא המספר החיובי שבריבוע נותן 99. באותו אופן 83=2\sqrt[3]{8}=2, כי 23=82^3=8, ו-814=3\sqrt[4]{81}=3, כי 34=813^4=81. עכשיו נכתוב שורשים גם כחזקות: a=a12\sqrt{a}=a^{\frac12}.

במדויק: עבור a>0a>0 ו-nn טבעי (n≥2n\ge2), an\sqrt[n]{a} הוא המספר החיובי bb שמקיים bn=ab^n=a. עבור a>0a>0, mm שלם ו-nn טבעי (n≥2n\ge2): amn=amna^{\frac{m}{n}}=\sqrt[n]{a^m}. חזקה עם מעריך שאינו שלם מגדירים כאן רק לבסיס חיובי.

למה a12=aa^{\frac12}=\sqrt{a}? לפי חוק חזקה של חזקה, (a12)2=a12⋅2=a1=a(a^{\frac12})^2=a^{\frac12\cdot2}=a^1=a. כלומר a12a^{\frac12} הוא מספר שבריבוע נותן aa, וזה בדיוק a\sqrt{a}. אותו נימוק נותן (a1n)n=a(a^{\frac1n})^n=a, ולכן a1n=ana^{\frac1n}=\sqrt[n]{a}.

חזקות כאלה מופיעות בבעיות גדילה ודעיכה: אם q10=cq^{10}=c, אז q=c110=c10q=c^{\frac{1}{10}}=\sqrt[10]{c}.

חזקה עם מעריך רציונלי

עבור a>0a>0, mm שלם ו-nn טבעי (n≥2n\ge2):

- a1n=ana^{\frac1n}=\sqrt[n]{a}

- amn=amn=(an)ma^{\frac{m}{n}}=\sqrt[n]{a^m}=(\sqrt[n]{a})^m

- a−mn=1amna^{-\frac{m}{n}}=\frac{1}{a^{\frac{m}{n}}}

כל חוקי החזקות נכונים גם למעריכים רציונליים, כשהבסיסים חיוביים.

כפל וחילוק של שורשים

עבור a>0a>0, b>0b>0 ו-nn טבעי (n≥2n\ge2): a⋅bn=an⋅bn\sqrt[n]{a\cdot b}=\sqrt[n]{a}\cdot\sqrt[n]{b} ו-abn=anbn\sqrt[n]{\frac{a}{b}}=\frac{\sqrt[n]{a}}{\sqrt[n]{b}}. זה חוק חזקה של מכפלה ושל מנה עם המעריך 1n\frac1n.

דרך הפתרון

חישוב ופישוט עם שורשים

כשנתון ביטוי עם שורשים או מעריכים שהם שברים:

1. כותבים כל שורש כחזקה: xmn=xmn\sqrt[n]{x^m}=x^{\frac{m}{n}}, ו-x=x12\sqrt{x}=x^{\frac12}.

2. מפעילים את חוקי החזקות. המעריכים הם שברים, ולכן מחברים ומחסירים אותם עם מכנה משותף.

3. בחישוב מספרי מוציאים קודם את השורש ואחר כך מעלים בחזקה: 2723=(273)2=32=927^{\frac23}=(\sqrt[3]{27})^2=3^2=9.

שים לב

a+b≠a+b\sqrt{a+b}\ne\sqrt{a}+\sqrt{b}: 9+16=25=5\sqrt{9+16}=\sqrt{25}=5, ולא 3+4=73+4=7.

שים לב

16−34=11634=1(164)3=1816^{-\frac34}=\frac{1}{16^{\frac34}}=\frac{1}{(\sqrt[4]{16})^3}=\frac18. המינוס במעריך לא נותן תוצאה שלילית.

דוגמה - מעבר משורשים לחזקות עם מעריך שבר

א. חשבו בלי מחשבון: 272327^{\frac23} ו-16−3416^{-\frac34}.

ב. כתבו כחזקה אחת של xx ופשטו: x⋅x23x6\frac{\sqrt{x}\cdot\sqrt[3]{x^2}}{\sqrt[6]{x}}, כאשר x>0x>0.

פתרון

1. 2723=(273)2=32=927^{\frac23}=(\sqrt[3]{27})^2=3^2=9.

2. 16−34=1(164)3=123=1816^{-\frac34}=\frac{1}{(\sqrt[4]{16})^3}=\frac{1}{2^3}=\frac18.

3. סעיף ב: כותבים כל שורש כחזקה: x=x12\sqrt{x}=x^{\frac12}, x23=x23\sqrt[3]{x^2}=x^{\frac23}, x6=x16\sqrt[6]{x}=x^{\frac16}.

4. בכפל מחברים מעריכים ובחילוק מחסירים: 12+23−16=36+46−16=66=1\frac12+\frac23-\frac16=\frac36+\frac46-\frac16=\frac66=1.

5. לכן הביטוי שווה ל-x1=xx^1=x.

תשובה

א. 99 ו-18\frac18. ב. xx

שאלות פתוחות על חזקה עם מעריך רציונלי ושורשים

3. משוואות מעריכיות בהשוואת בסיסים

השוואת בסיסים

במשוואה 2x=82^x=8 אפשר לכתוב את 88 כחזקה של 22: 8=238=2^3. אז המשוואה היא 2x=232^x=2^3. שתי חזקות של אותו בסיס שוות רק כשהמעריכים שווים, ולכן x=3x=3.

במדויק: עבור a>0a>0 ו-a≠1a\ne1: au=ava^u=a^v מתקיים אם ורק אם u=vu=v. לכן המשוואה af(x)=ag(x)a^{f(x)}=a^{g(x)} שקולה למשוואה f(x)=g(x)f(x)=g(x). בבסיס 11 זה לא עובד: 1u=1v1^u=1^v לכל uu ו-vv.

למה זה נכון: הפונקציה y=2xy=2^x עולה כל הזמן, ולכן היא מגיעה לכל גובה חיובי פעם אחת בלבד. הישר y=8y=8 חותך את הגרף בנקודה אחת, (3,8)(3,8). כך גם בבסיס בין 00 ל-11: שם הפונקציה יורדת כל הזמן.

-3-2-1123510(3,8)(0,1)

השוואת בסיסים

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1: af(x)=ag(x)a^{f(x)}=a^{g(x)} אם ורק אם f(x)=g(x)f(x)=g(x).

דרך הפתרון

פתרון בהשוואת בסיסים

כשאפשר לכתוב את שני האגפים כחזקה של אותו בסיס:

1. בוחרים בסיס משותף, בדרך כלל הקטן ביותר: 4=224=2^2, 18=2−3\frac18=2^{-3}, 2=212\sqrt2=2^{\frac12}, 1=201=2^0.

2. בעזרת חוקי החזקות מביאים כל אגף לחזקה אחת a…a^{\dots}.

3. משווים את המעריכים ופותרים את המשוואה שמתקבלת (קווית או ריבועית).

4. בודקים בהצבה במשוואה המקורית.

דרך הפתרון

גורם משותף

כשיש חיבור או חיסור של חזקות עם אותו בסיס, והמעריכים נבדלים במספר קבוע (כמו 3x+2−3x3^{x+2}-3^x):

1. כותבים ax+k=ak⋅axa^{x+k}=a^k\cdot a^x.

2. מוציאים את axa^x כגורם משותף.

3. מחלקים ומקבלים ax=ca^x=c, וממשיכים בהשוואת בסיסים.

שים לב

af(x)a^{f(x)} תמיד חיובי. לכן ל-2x=−42^x=-4 ול-2x=02^x=0 אין פתרון.

שים לב

2x+2x=2⋅2x=2x+12^x+2^x=2\cdot2^x=2^{x+1}, ולא 22x2^{2x}.

דוגמה א - שני האגפים כחזקה של אותו בסיס

פתרו את המשוואה 4x+1=8x24^{x+1}=\frac{8^x}{\sqrt2}.

פתרון

1. כותבים הכול כחזקות של 22: 4=224=2^2, 8=238=2^3, 2=212\sqrt2=2^{\frac12}.

2. אגף שמאל: 4x+1=(22)x+1=22x+24^{x+1}=(2^2)^{x+1}=2^{2x+2}.

3. אגף ימין: (23)x212=23x212=23x−12\frac{(2^3)^x}{2^{\frac12}}=\frac{2^{3x}}{2^{\frac12}}=2^{3x-\frac12}.

4. משווים מעריכים: 2x+2=3x−122x+2=3x-\frac12, ולכן x=52x=\frac52.

5. בדיקה: 472=27=1284^{\frac72}=2^7=128, וגם 8522=2152212=27=128\frac{8^{\frac52}}{\sqrt2}=\frac{2^{\frac{15}{2}}}{2^{\frac12}}=2^7=128.

תשובה

x=52x=\frac52

דוגמה ב - הוצאת axa^x כגורם משותף

פתרו את המשוואה 3x+2−3x=723^{x+2}-3^x=72.

פתרון

1. אי אפשר לכתוב את אגף שמאל כחזקה אחת, כי יש חיסור. כותבים 3x+2=32⋅3x=9⋅3x3^{x+2}=3^2\cdot3^x=9\cdot3^x.

2. מוציאים גורם משותף: 9⋅3x−3x=3x(9−1)=8⋅3x9\cdot3^x-3^x=3^x(9-1)=8\cdot3^x.

3. 8⋅3x=728\cdot3^x=72, ולכן 3x=9=323^x=9=3^2.

4. משווים מעריכים: x=2x=2.

5. בדיקה: 34−32=81−9=723^4-3^2=81-9=72.

תשובה

x=2x=2

שאלות פתוחות על משוואות מעריכיות בהשוואת בסיסים

4. משוואות מעריכיות בהצבה: משוואה ריבועית ב-aˣ

הצבה t=axt=a^x

במשוואה 4x−6⋅2x+8=04^x-6\cdot2^x+8=0 אי אפשר לכתוב כל אגף כחזקה אחת, וגם אין גורם משותף שעוזר. אבל 4x=(22)x=(2x)24^x=(2^2)^x=(2^x)^2. אם נסמן t=2xt=2^x, נקבל משוואה ריבועית רגילה: t2−6t+8=0t^2-6t+8=0.

במדויק: ההצבה t=axt=a^x מתאימה למשוואה שבה, אחרי כתיבה מחדש בעזרת חוקי החזקות, מופיעים רק (ax)2(a^x)^2, axa^x ומספרים. אחרי הסימון מתקבלת משוואה ריבועית ב-tt. כיוון ש-ax>0a^x>0 לכל xx, רק פתרון t>0t>0 נותן פתרון xx של המשוואה המקורית.

הפתרונות של המשוואה הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של הגרף של f(x)=4x−6⋅2x+8f(x)=4^x-6\cdot2^x+8 עם ציר ה-xx. ל-t=2t=2 ול-t=4t=4 מתאימים x=1x=1 ו-x=2x=2.

-2246810(1,0)(2,0)(0,3)

כתיבה מחדש בעזרת axa^x

- a2x=(ax)2a^{2x}=(a^x)^2, ובפרט 4x=(2x)24^x=(2^x)^2 ו-9x=(3x)29^x=(3^x)^2.

- ax+k=ak⋅axa^{x+k}=a^k\cdot a^x, למשל 2x+1=2⋅2x2^{x+1}=2\cdot2^x.

- ax−k=axaka^{x-k}=\frac{a^x}{a^k}, למשל 3x−1=3x33^{x-1}=\frac{3^x}{3}.

- ak−x=akaxa^{k-x}=\frac{a^k}{a^x}, למשל 23−x=82x2^{3-x}=\frac{8}{2^x}.

דרך הפתרון

משוואה ריבועית ב-axa^x

כשבמשוואה מופיעים a2xa^{2x} (או (a2)x(a^2)^x), axa^x ומספרים:

1. כותבים כל איבר בעזרת axa^x.

2. מסמנים t=axt=a^x, ושמים לב ש-t>0t>0.

3. פותרים את המשוואה הריבועית ב-tt.

4. פוסלים כל פתרון t≤0t\le0.

5. חוזרים ל-xx: פותרים ax=ta^x=t בהשוואת בסיסים.

שים לב

כשמופיע ak−xa^{k-x} (כמו ב-2x+23−x=92^x+2^{3-x}=9), כותבים 23−x=82x2^{3-x}=\frac{8}{2^x} וכופלים את שני האגפים ב-2x2^x. מתקבל t2−9t+8=0t^2-9t+8=0, ולכן t=1t=1 או t=8t=8, כלומר x=0x=0 או x=3x=3.

שים לב

התשובה היא ערכי xx, לא ערכי tt. אל תעצרו ב-t=4t=4: צריך עוד לפתור 2x=42^x=4.

דוגמה א - שני פתרונות חיוביים ל-tt

פתרו את המשוואה 4x−6⋅2x+8=04^x-6\cdot2^x+8=0.

פתרון

1. 4x=(2x)24^x=(2^x)^2. מסמנים t=2xt=2^x, כאשר t>0t>0.

2. מתקבל t2−6t+8=0t^2-6t+8=0, כלומר (t−2)(t−4)=0(t-2)(t-4)=0. לכן t=2t=2 או t=4t=4.

3. שני הפתרונות חיוביים, ושניהם מתאימים.

4. 2x=22^x=2 נותן x=1x=1. 2x=4=222^x=4=2^2 נותן x=2x=2.

5. בדיקה: 4−12+8=04-12+8=0 ו-16−24+8=016-24+8=0.

תשובה

x=1x=1 או x=2x=2

דוגמה ב - פתרון שלילי ל-tt נפסל

פתרו את המשוואה 4x−2x+1−8=04^x-2^{x+1}-8=0.

פתרון

1. 4x=(2x)24^x=(2^x)^2 ו-2x+1=2⋅2x2^{x+1}=2\cdot2^x. מסמנים t=2xt=2^x, כאשר t>0t>0.

2. מתקבל t2−2t−8=0t^2-2t-8=0, כלומר (t−4)(t+2)=0(t-4)(t+2)=0. לכן t=4t=4 או t=−2t=-2.

3. t=−2t=-2 נפסל, כי 2x2^x תמיד חיובי.

4. 2x=4=222^x=4=2^2, ולכן x=2x=2.

5. בדיקה: 16−23−8=16−8−8=016-2^3-8=16-8-8=0.

תשובה

x=2x=2

שאלות פתוחות על משוואות מעריכיות בהצבה: משוואה ריבועית ב-aˣ

5. אי-שוויונות מעריכיים

אי-שוויון מעריכי

הפונקציה y=2xy=2^x עולה: ככל ש-xx גדל, גם 2x2^x גדל. לכן 2x>232^x>2^3 מתקיים בדיוק כש-x>3x>3. הפונקציה y=(12)xy=(\frac12)^x יורדת, ולכן (12)x>(12)3(\frac12)^x>(\frac12)^3 מתקיים בדיוק כש-x<3x<3: סימן אי-השוויון מתהפך.

במדויק: עבור a>1a>1: au<ava^u<a^v אם ורק אם u<vu<v (סימן אי-השוויון נשמר). עבור 0<a<10<a<1: au<ava^u<a^v אם ורק אם u>vu>v (סימן אי-השוויון מתהפך). אותו דבר נכון עם ≤\le (ואז u≤vu\le v או u≥vu\ge v).

בגרף רואים את שני המקרים. שתי הפונקציות עוברות ב-(0,1)(0,1). הגרף של y=2xy=2^x עולה, והגרף של y=(12)xy=(\frac12)^x יורד. הנקודות (2,4)(2,4) ו-(−2,4)(-2,4) מראות ש-(12)−2=22=4(\frac12)^{-2}=2^2=4.

-3-2-11234812(0,1)(2,4)(-2,4)

מעבר מאי-שוויון בין חזקות לאי-שוויון בין מעריכים

הבסיסaf(x)<ag(x)a^{f(x)}<a^{g(x)} שקול ל-
a>1a>1f(x)<g(x)f(x)<g(x) (הסימן נשמר)
0<a<10<a<1f(x)>g(x)f(x)>g(x) (הסימן מתהפך)

כך גם עבור >>, ≤\le ו-≥\ge.

דרך הפתרון

פתרון אי-שוויון מעריכי

כשאפשר להביא את אי-השוויון לצורה af(x)≥ag(x)a^{f(x)}\ge a^{g(x)} (או עם >>, <<, ≤\le):

1. כותבים את שני האגפים כחזקה של אותו בסיס aa.

2. בודקים את הבסיס: a>1a>1 או 0<a<10<a<1.

3. כותבים אי-שוויון בין המעריכים. אם 0<a<10<a<1, הופכים את הסימן.

4. פותרים: אי-שוויון קווי, או אי-שוויון ריבועי בעזרת השורשים וצורת הפרבולה.

דרך הפתרון

אי-שוויון ריבועי ב-axa^x

כשבאי-השוויון מופיעים a2xa^{2x} (או (a2)x(a^2)^x), axa^x ומספרים, כמו 4x−10⋅2x+16≤04^x-10\cdot2^x+16\le0:

1. כותבים כל איבר בעזרת axa^x, ומסמנים t=axt=a^x, כאשר t>0t>0.

2. פותרים את אי-השוויון הריבועי ב-tt בעזרת השורשים וצורת הפרבולה.

3. משאירים רק את החלק של הפתרון שבו t>0t>0.

4. חוזרים ל-xx: כל אי-שוויון כמו t≤8t\le8 הופך ל-ax≤a…a^x\le a^{\dots}, וממשיכים לפי הבסיס.

שים לב

את 18\frac18 אפשר לכתוב גם (12)3(\frac12)^3 וגם 2−32^{-3}. אם עוברים לבסיס 22, כלומר (12)x=2−x(\frac12)^x=2^{-x}, הבסיס גדול מ-11 והסימן לא מתהפך. שתי הדרכים נותנות אותה תשובה.

שים לב

af(x)>0a^{f(x)}>0 לכל xx. לכן ל-3x>−23^x>-2 כל xx הוא פתרון, ול-3x<03^x<0 אין פתרון.

דוגמה א - בסיס בין 0 ל-1: הסימן מתהפך

פתרו את אי-השוויון (12)x2−1≥18(\frac12)^{x^2-1}\ge\frac18.

פתרון

1. 18=(12)3\frac18=(\frac12)^3, ולכן (12)x2−1≥(12)3(\frac12)^{x^2-1}\ge(\frac12)^3.

2. הבסיס 12\frac12 בין 00 ל-11, ולכן הסימן מתהפך: x2−1≤3x^2-1\le3.

3. x2≤4x^2\le4, כלומר x2−4≤0x^2-4\le0. השורשים x=−2x=-2 ו-x=2x=2.

4. הפרבולה y=x2−4y=x^2-4 פתוחה כלפי מעלה, ולכן היא קטנה מאפס או שווה לו בין השורשים, כולל השורשים עצמם.

תשובה

−2≤x≤2-2\le x\le2

דוגמה ב - אי-שוויון ריבועי ב-2x2^x: הצבה t=2xt=2^x

פתרו את אי-השוויון 4x−10⋅2x+16≤04^x-10\cdot2^x+16\le0.

פתרון

1. 4x=(2x)24^x=(2^x)^2. מסמנים t=2xt=2^x, כאשר t>0t>0, ומקבלים t2−10t+16≤0t^2-10t+16\le0.

2. השורשים: (t−2)(t−8)=0(t-2)(t-8)=0, כלומר t=2t=2 ו-t=8t=8. הפרבולה y=t2−10t+16y=t^2-10t+16 פתוחה כלפי מעלה, ולכן t2−10t+16≤0t^2-10t+16\le0 כאשר 2≤t≤82\le t\le8.

3. כל הערכים האלה חיוביים, ולכן כולם מתאימים.

4. חוזרים ל-xx: 2≤2x≤82\le2^x\le8, כלומר 21≤2x≤232^1\le2^x\le2^3.

5. הבסיס 2>12>1, ולכן הסימן נשמר: 1≤x≤31\le x\le3.

6. בדיקה: ב-x=2x=2 מתקבל 16−40+16=−8≤016-40+16=-8\le0, וב-x=0x=0 מתקבל 1−10+16=7>01-10+16=7>0, כצפוי.

תשובה

1≤x≤31\le x\le3

שאלות פתוחות על אי-שוויונות מעריכיים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.