תזכורת: חזקה, בסיס ומעריך
את המכפלה כותבים בקיצור . המספר נקרא הבסיס, והמספר נקרא המעריך: הוא אומר כמה פעמים כופלים את הבסיס בעצמו.
במדויק: עבור מספר ומספר טבעי (), הוא מכפלה של גורמים ששווים כולם ל-. בפרט . בנושא הזה נרחיב את המושג גם למעריך , למעריך שלילי ולמעריך שהוא שבר.
משוואה מעריכית
עד עכשיו פתרנו משוואות כמו , שבהן הנעלם נמצא בבסיס. במשוואה הנעלם נמצא במעריך. משוואה כזאת נקראת משוואה מעריכית.
במדויק: משוואה מעריכית היא משוואה שבה הנעלם מופיע במעריך של חזקה שהבסיס שלה הוא מספר קבוע , כאשר ו-. באותו אופן, אי-שוויון מעריכי הוא אי-שוויון שבו הנעלם מופיע במעריך של חזקה כזאת.
משוואות ואי-שוויונות מעריכיים מופיעים בבגרות בתוך שאלות אחרות: כשמשווים נגזרת לאפס, כשמחפשים נקודות חיתוך, ובבעיות גדילה ודעיכה. לכן חשוב לשלוט בחוקי החזקות, ואז בשלוש דרכים: השוואת בסיסים, הצבה , ואי-שוויון בין מעריכים.
1. חוקי חזקות עם מעריך שלם
חזקה עם מעריך שלם
נסתכל על החזקות של : , , . בכל פעם שהמעריך יורד ב-, מחלקים ב-. אם ממשיכים באותו דפוס מקבלים , , .
במדויק: עבור ו- טבעי: ו-. הביטויים ו- לא מוגדרים. מעריך שלילי לא הופך את הסימן של החזקה: הוא הופך את המספר ל- חלקי החזקה.
ההגדרות של ושל נבחרו כך שחוקי החזקות ימשיכו לעבוד. למשל לפי חוק החילוק , ומצד שני . לכן חייב להיות .
חוקי החזקות
עבור , ו-, שלמים:
שבר בחזקה שלילית
עבור , : . למשל .
פישוט ביטוי עם חזקות
כשנתון ביטוי עם כפל, חילוק וחזקות:
1. כותבים כל מספר כחזקה של בסיס קטן כשאפשר: , , .
2. פותחים סוגריים: חזקה של מכפלה או מנה, וחזקה של חזקה.
3. מאחדים חזקות של אותו בסיס: בכפל מחברים מעריכים, בחילוק מחסירים.
4. אם מבקשים תשובה בלי מעריכים שליליים, מעבירים כל למכנה כ-.
החוקים הם לכפל ולחילוק בלבד: , ולא . גם .
ולא . וגם: , אבל .
דוגמה - פישוט עם מעריכים שליליים
פשטו את הביטוי , כאשר ו-. כתבו את התשובה בלי מעריכים שליליים.
1. חזקה של מכפלה: .
2. המונה: .
3. מחלקים במכנה. מספרים: . החזקות של : . החזקות של : .
4. מעבירים את למכנה: .
2. חזקה עם מעריך רציונלי ושורשים
שורש וחזקה עם מעריך שבר
את אתם מכירים: הוא המספר החיובי שבריבוע נותן . באותו אופן , כי , ו-, כי . עכשיו נכתוב שורשים גם כחזקות: .
במדויק: עבור ו- טבעי (), הוא המספר החיובי שמקיים . עבור , שלם ו- טבעי (): . חזקה עם מעריך שאינו שלם מגדירים כאן רק לבסיס חיובי.
למה ? לפי חוק חזקה של חזקה, . כלומר הוא מספר שבריבוע נותן , וזה בדיוק . אותו נימוק נותן , ולכן .
חזקות כאלה מופיעות בבעיות גדילה ודעיכה: אם , אז .
חזקה עם מעריך רציונלי
עבור , שלם ו- טבעי ():
-
-
-
כל חוקי החזקות נכונים גם למעריכים רציונליים, כשהבסיסים חיוביים.
כפל וחילוק של שורשים
עבור , ו- טבעי (): ו-. זה חוק חזקה של מכפלה ושל מנה עם המעריך .
חישוב ופישוט עם שורשים
כשנתון ביטוי עם שורשים או מעריכים שהם שברים:
1. כותבים כל שורש כחזקה: , ו-.
2. מפעילים את חוקי החזקות. המעריכים הם שברים, ולכן מחברים ומחסירים אותם עם מכנה משותף.
3. בחישוב מספרי מוציאים קודם את השורש ואחר כך מעלים בחזקה: .
: , ולא .
. המינוס במעריך לא נותן תוצאה שלילית.
דוגמה - מעבר משורשים לחזקות עם מעריך שבר
א. חשבו בלי מחשבון: ו-.
ב. כתבו כחזקה אחת של ופשטו: , כאשר .
1. .
2. .
3. סעיף ב: כותבים כל שורש כחזקה: , , .
4. בכפל מחברים מעריכים ובחילוק מחסירים: .
5. לכן הביטוי שווה ל-.
א. ו-. ב.
3. משוואות מעריכיות בהשוואת בסיסים
השוואת בסיסים
במשוואה אפשר לכתוב את כחזקה של : . אז המשוואה היא . שתי חזקות של אותו בסיס שוות רק כשהמעריכים שווים, ולכן .
במדויק: עבור ו-: מתקיים אם ורק אם . לכן המשוואה שקולה למשוואה . בבסיס זה לא עובד: לכל ו-.
למה זה נכון: הפונקציה עולה כל הזמן, ולכן היא מגיעה לכל גובה חיובי פעם אחת בלבד. הישר חותך את הגרף בנקודה אחת, . כך גם בבסיס בין ל-: שם הפונקציה יורדת כל הזמן.
השוואת בסיסים
עבור , : אם ורק אם .
פתרון בהשוואת בסיסים
כשאפשר לכתוב את שני האגפים כחזקה של אותו בסיס:
1. בוחרים בסיס משותף, בדרך כלל הקטן ביותר: , , , .
2. בעזרת חוקי החזקות מביאים כל אגף לחזקה אחת .
3. משווים את המעריכים ופותרים את המשוואה שמתקבלת (קווית או ריבועית).
4. בודקים בהצבה במשוואה המקורית.
גורם משותף
כשיש חיבור או חיסור של חזקות עם אותו בסיס, והמעריכים נבדלים במספר קבוע (כמו ):
1. כותבים .
2. מוציאים את כגורם משותף.
3. מחלקים ומקבלים , וממשיכים בהשוואת בסיסים.
תמיד חיובי. לכן ל- ול- אין פתרון.
, ולא .
דוגמה א - שני האגפים כחזקה של אותו בסיס
פתרו את המשוואה .
1. כותבים הכול כחזקות של : , , .
2. אגף שמאל: .
3. אגף ימין: .
4. משווים מעריכים: , ולכן .
5. בדיקה: , וגם .
דוגמה ב - הוצאת כגורם משותף
פתרו את המשוואה .
1. אי אפשר לכתוב את אגף שמאל כחזקה אחת, כי יש חיסור. כותבים .
2. מוציאים גורם משותף: .
3. , ולכן .
4. משווים מעריכים: .
5. בדיקה: .
4. משוואות מעריכיות בהצבה: משוואה ריבועית ב-aˣ
הצבה
במשוואה אי אפשר לכתוב כל אגף כחזקה אחת, וגם אין גורם משותף שעוזר. אבל . אם נסמן , נקבל משוואה ריבועית רגילה: .
במדויק: ההצבה מתאימה למשוואה שבה, אחרי כתיבה מחדש בעזרת חוקי החזקות, מופיעים רק , ומספרים. אחרי הסימון מתקבלת משוואה ריבועית ב-. כיוון ש- לכל , רק פתרון נותן פתרון של המשוואה המקורית.
הפתרונות של המשוואה הם שיעורי ה- של נקודות החיתוך של הגרף של עם ציר ה-. ל- ול- מתאימים ו-.
כתיבה מחדש בעזרת
- , ובפרט ו-.
- , למשל .
- , למשל .
- , למשל .
משוואה ריבועית ב-
כשבמשוואה מופיעים (או ), ומספרים:
1. כותבים כל איבר בעזרת .
2. מסמנים , ושמים לב ש-.
3. פותרים את המשוואה הריבועית ב-.
4. פוסלים כל פתרון .
5. חוזרים ל-: פותרים בהשוואת בסיסים.
כשמופיע (כמו ב-), כותבים וכופלים את שני האגפים ב-. מתקבל , ולכן או , כלומר או .
התשובה היא ערכי , לא ערכי . אל תעצרו ב-: צריך עוד לפתור .
דוגמה א - שני פתרונות חיוביים ל-
פתרו את המשוואה .
1. . מסמנים , כאשר .
2. מתקבל , כלומר . לכן או .
3. שני הפתרונות חיוביים, ושניהם מתאימים.
4. נותן . נותן .
5. בדיקה: ו-.
או
דוגמה ב - פתרון שלילי ל- נפסל
פתרו את המשוואה .
1. ו-. מסמנים , כאשר .
2. מתקבל , כלומר . לכן או .
3. נפסל, כי תמיד חיובי.
4. , ולכן .
5. בדיקה: .
5. אי-שוויונות מעריכיים
אי-שוויון מעריכי
הפונקציה עולה: ככל ש- גדל, גם גדל. לכן מתקיים בדיוק כש-. הפונקציה יורדת, ולכן מתקיים בדיוק כש-: סימן אי-השוויון מתהפך.
במדויק: עבור : אם ורק אם (סימן אי-השוויון נשמר). עבור : אם ורק אם (סימן אי-השוויון מתהפך). אותו דבר נכון עם (ואז או ).
בגרף רואים את שני המקרים. שתי הפונקציות עוברות ב-. הגרף של עולה, והגרף של יורד. הנקודות ו- מראות ש-.
מעבר מאי-שוויון בין חזקות לאי-שוויון בין מעריכים
כך גם עבור , ו-.
פתרון אי-שוויון מעריכי
כשאפשר להביא את אי-השוויון לצורה (או עם , , ):
1. כותבים את שני האגפים כחזקה של אותו בסיס .
2. בודקים את הבסיס: או .
3. כותבים אי-שוויון בין המעריכים. אם , הופכים את הסימן.
4. פותרים: אי-שוויון קווי, או אי-שוויון ריבועי בעזרת השורשים וצורת הפרבולה.
אי-שוויון ריבועי ב-
כשבאי-השוויון מופיעים (או ), ומספרים, כמו :
1. כותבים כל איבר בעזרת , ומסמנים , כאשר .
2. פותרים את אי-השוויון הריבועי ב- בעזרת השורשים וצורת הפרבולה.
3. משאירים רק את החלק של הפתרון שבו .
4. חוזרים ל-: כל אי-שוויון כמו הופך ל-, וממשיכים לפי הבסיס.
את אפשר לכתוב גם וגם . אם עוברים לבסיס , כלומר , הבסיס גדול מ- והסימן לא מתהפך. שתי הדרכים נותנות אותה תשובה.
לכל . לכן ל- כל הוא פתרון, ול- אין פתרון.
דוגמה א - בסיס בין 0 ל-1: הסימן מתהפך
פתרו את אי-השוויון .
1. , ולכן .
2. הבסיס בין ל-, ולכן הסימן מתהפך: .
3. , כלומר . השורשים ו-.
4. הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, ולכן היא קטנה מאפס או שווה לו בין השורשים, כולל השורשים עצמם.
דוגמה ב - אי-שוויון ריבועי ב-: הצבה
פתרו את אי-השוויון .
1. . מסמנים , כאשר , ומקבלים .
2. השורשים: , כלומר ו-. הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, ולכן כאשר .
3. כל הערכים האלה חיוביים, ולכן כולם מתאימים.
4. חוזרים ל-: , כלומר .
5. הבסיס , ולכן הסימן נשמר: .
6. בדיקה: ב- מתקבל , וב- מתקבל , כצפוי.