תזכורת: חוקי חזקות
בנושא הזה המשתנה נמצא במעריך, ולכן נשתמש הרבה בחוקי החזקות.
במדויק: לכל ולכל שני מספרים , :
- , , .
- ו-.
- , כאשר שלם ו- שלם חיובי.
•לכל : ו-.
פונקציה מעריכית
בפונקציה המשתנה נמצא בבסיס. בפונקציה זה הפוך: הבסיס קבוע, והמשתנה נמצא במעריך. פונקציה כזאת נקראת פונקציה מעריכית.
במדויק: פונקציה מעריכית (בסיסית) היא פונקציה מהצורה , כאשר הבסיס הוא מספר קבוע, ו-.
למה : עם בסיס שלילי החזקה לא מוגדרת לכל (למשל ). ולמה : לכל , וזה ישר אופקי ולא "באמת" מעריכית.
יש שני סוגים של גרפים: כש- הגרף עולה, וכש- הגרף יורד. שניהם עוברים בנקודה ונצמדים לציר ה- בצד אחד.
1. הפונקציה y=aˣ: תחום, חיתוך עם ציר ה-y, אסימפטוטה ועלייה או ירידה
הגרף של
נציב כמה מספרים ב-: , , , . כש- גדל, גם גדל. ב- קורה ההפך: כש- גדל, קטן.
במדויק: פונקציה עולה בתחום אם לכל בתחום מתקיים , ויורדת אם לכל בתחום מתקיים . הפונקציה עולה לכל כאשר , ויורדת לכל כאשר .
ב-: כש- קטן מאוד (למשל ), הוא מספר חיובי קטן מאוד. לכן בצד שמאל הגרף נצמד לציר ה- ולא מגיע אליו: הישר הוא אסימפטוטה אופקית. בצד ימין הגרף עולה בלי גבול.
תכונות הפונקציה (, )
נקודות נוחות לסרטוט
הגרף של עובר תמיד בנקודות , ו-.
אף פעם לא ואף פעם לא שלילי. לכן למשוואה אין פתרון, ולגרף אין חיתוך עם ציר ה-.
. בסיס בין ל- אפשר לכתוב כחזקה שלילית של בסיס גדול מ-.
דוגמה - בסיס בין ל-: פונקציה יורדת
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה ואת נקודת החיתוך עם ציר ה-.
ב. מצאו את האסימפטוטה האופקית.
ג. האם הפונקציה עולה או יורדת?
ד. חשבו את ואת , וסרטטו סקיצה.
1. תחום ההגדרה: כל , כמו בכל פונקציה מעריכית. , ולכן החיתוך הוא .
2. האסימפטוטה האופקית: . כאן , ולכן הגרף מתקרב אליה כש-.
3. הבסיס קטן מ-, ולכן הפונקציה יורדת לכל .
4. . .
א. כל ; . ב. . ג. יורדת לכל . ד. , .
2. השוואה בין פונקציות מעריכיות לפי הבסיס
השוואה בין בסיסים
כל הגרפים של עוברים ב-. אבל מה קורה מימין ומשמאל לנקודה הזאת? ב-: ו-, כלומר הבסיס הגדול נותן ערך גדול יותר. ב-: ו-, וכאן הבסיס הגדול נותן ערך קטן יותר.
במדויק: לכל שני בסיסים : כש- מתקיים , כש- מתקיים , וכש- שני הערכים שווים ל-.
בגרף: מימין לציר ה- הגרף של הבסיס הגדול נמצא מעל, ומשמאל לציר ה- הוא נמצא מתחת. מבין שני בסיסים גדולים מ-, מימין לציר ה- הגרף של הבסיס הגדול עולה מהר יותר. הגרפים של ו- הם תמונת ראי זה של זה ביחס לציר ה-, וכך גם ו-.
השוואה בין ל- כאשר
בסיס ובסיס הפוך
הגרפים של ו- סימטריים זה לזה ביחס לציר ה-, כי .
השוואה בין שתי חזקות
כשצריך להשוות בין שתי חזקות שהבסיסים שלהן חיוביים:
1. בודקים מה משותף לשתי החזקות: המעריך או הבסיס.
2. אותו מעריך, בסיסים שונים (למשל ו-): משתמשים בכלל ההשוואה בין ל-. כשהמעריך חיובי הבסיס הגדול נותן את המספר הגדול, וכשהמעריך שלילי הבסיס הגדול נותן את המספר הקטן.
3. אותו בסיס, מעריכים שונים (למשל ו-): משתמשים בעלייה או בירידה של . כש- המעריך הגדול נותן את המספר הגדול, וכש- המעריך הגדול נותן את המספר הקטן.
"הבסיס הגדול נותן ערך גדול" נכון רק כש-. כש- זה הפוך.
דוגמה א - אותו מעריך ובסיסים שונים
נתונות הפונקציות ו-.
א. עבור אילו ערכי מתקיים ?
ב. מה גדול יותר: או ?
1. שני הבסיסים גדולים מ-, ו-.
2. לפי הכלל: כש- הבסיס הגדול נותן ערך קטן יותר, כלומר . כש- זה הפוך, וב- הערכים שווים.
3. לכן בדיוק כש-.
4. סעיף ב: המעריך שלילי, ולכן .
א. . ב. .
דוגמה ב - אותו בסיס ומעריכים שונים
מה גדול יותר: או ? נמקו בעזרת תכונות הפונקציה .
1. הבסיס מקיים , ולכן יורדת לכל .
2. בפונקציה יורדת, גדול יותר נותן קטן יותר. , ולכן .
3. בדיקה: ו-.
3. הזזה אופקית של פונקציה מעריכית
הזזה אופקית
נשווה בין ל-. את הערך ש- מקבלת ב-, הפונקציה מקבלת רק ב-. כל הגרף זז יחידות ימינה.
במדויק: הגרף של מתקבל מהגרף של בהזזה של יחידות ימינה כאשר , או של יחידות שמאלה כאשר . כל נקודה על הגרף של עוברת לנקודה .
הזזה אופקית לא משנה את הגובה של אף נקודה, ולכן האסימפטוטה האופקית נשארת , וגם העלייה או הירידה לא משתנות. מה שמשתנה: הנקודה עוברת ל-, והחיתוך עם ציר ה- זז.
הפונקציה
היא הזזה של יחידות שמאלה, כי . הסימן הפוך ממה שנראה.
לפי חוקי החזקות . למשל .
דוגמה - הזזה שמאלה: מציאת התכונות
נתונה הפונקציה .
א. תארו איך מתקבל הגרף שלה מהגרף של .
ב. מצאו את האסימפטוטה האופקית ואת נקודת החיתוך עם ציר ה-.
ג. האם הפונקציה עולה או יורדת? סרטטו סקיצה.
1. , כלומר : הזזה של יחידות שמאלה. הנקודה עוברת ל-.
2. הזזה אופקית לא משנה את האסימפטוטה: .
3. ציר ה-: . הנקודה .
4. הבסיס , ולכן הפונקציה עולה לכל .
א. הזזה של יחידות שמאלה. ב. ; . ג. עולה לכל .
4. הזזה אנכית והאסימפטוטה האופקית
הזזה אנכית
אם נוסיף מספר לכל ערך של הפונקציה, כל הגרף יעלה או ירד. ב- כל נקודה של יורדת יחידות, ואיתה גם האסימפטוטה.
במדויק: הגרף של מתקבל מהגרף של בהזזה של יחידות למעלה כאשר , או של יחידות למטה כאשר . כל נקודה על הגרף של עוברת לנקודה .
האסימפטוטה של זזה יחד עם הגרף, ולכן ל- האסימפטוטה היא . הגרף נמצא כולו מעל האסימפטוטה, ולכן הוא חותך את ציר ה- רק כשהאסימפטוטה מתחת לציר.
הפונקציה
חיתוך של עם ציר ה- וסימן הפונקציה
כשנתונה פונקציה :
1. משווים לאפס: .
2. אם (כלומר ): אין פתרון, והפונקציה חיובית לכל .
3. אם : יש פתרון אחד בדיוק. כותבים את כחזקה של ומשווים מעריכים.
4. חיוביות ושליליות (כש-): אם , הפונקציה שלילית משמאל לנקודת החיתוך וחיובית מימינה. אם , זה הפוך.
הזזה אנכית מזיזה את האסימפטוטה האופקית. הזזה אופקית לא מזיזה אותה.
דוגמה - הזזה למטה: חיתוך עם ציר ה- וסימן
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את האסימפטוטה האופקית.
ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.
ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של .
ד. האם לגרף של יש נקודת חיתוך עם ציר ה-? נמקו.
1. מתקבלת מ- בהזזה של יחידות למטה. לכן האסימפטוטה היא .
2. ציר ה-: . הנקודה .
3. ציר ה-: , ולכן . הנקודה .
4. עולה (בסיס ), ולכן משמאל ל- היא שלילית ומימין חיובית.
5. סעיף ד: נותן , ואין לזה פתרון. הגרף נמצא כולו מעל האסימפטוטה .
א. . ב. , . ג. חיובית: ; שלילית: . ד. לא.
5. שיקוף ביחס לצירים
שיקוף ביחס לצירים
שיקוף הוא כמו מראה. אם נשים מראה על ציר ה-, נקודה שהייתה למעלה תופיע למטה. אם נשים מראה על ציר ה-, נקודה שהייתה מימין תופיע משמאל.
במדויק: הגרף של הוא שיקוף של הגרף של ביחס לציר ה-: כל נקודה עוברת ל-. הגרף של הוא שיקוף של הגרף של ביחס לציר ה-: כל נקודה עוברת ל-.
ב- כל הערכים שליליים, והגרף נמצא כולו מתחת לציר ה-. ב- הגרף נשאר מעל ציר ה-, אבל מתהפך מימין לשמאל. בשני השיקופים האסימפטוטה נשארת , כי היא ציר ה- עצמו.
שיקופים של
פירושו , ולא . למשל ב-: .
שיקוף ביחס לציר ה- של הוא , והאסימפטוטה עוברת מ- ל-. שיקוף ביחס לציר ה- לא משנה את האסימפטוטה.
דוגמה - שני השיקופים של אותה פונקציה
נתונה הפונקציה . נגדיר ו-.
א. כתבו את ואת .
ב. לכל אחת מהן מצאו את נקודת החיתוך עם ציר ה- ואת האסימפטוטה האופקית, וקבעו אם היא עולה או יורדת.
1. ו-.
2. : שיקוף של ביחס לציר ה-. , ולכן . האסימפטוטה . עולה, ולכן יורדת.
3. : שיקוף של ביחס לציר ה-. , ולכן . האסימפטוטה . הבסיס , ולכן יורדת.
א. , . ב. : , , יורדת. : , , יורדת.
6. מתיחה וכיווץ אנכיים
מתיחה וכיווץ אנכיים
אם נכפול כל ערך של הפונקציה ב-, כל נקודה תתרחק מציר ה- פי . הגרף "נמתח" למעלה. כפל ב- מקרב כל נקודה לציר ה-, והגרף "מתכווץ".
במדויק: עבור , הגרף של מתקבל מהגרף של כשכל נקודה עוברת לנקודה . כאשר זו מתיחה אנכית, וכאשר זה כיווץ אנכי.
נקודות על ציר ה- לא זזות במתיחה (כי ), ולכן האסימפטוטה נשארת. הנקודה עוברת ל-.
הפונקציה ()
מציאת ו- לפי שתי נקודות
כשנתון שהגרף של עובר בשתי נקודות:
1. מציבים כל נקודה ומקבלים שתי משוואות.
2. אם אחת הנקודות היא , אז מיד .
3. מציבים את במשוואה השנייה ופותרים את .
4. בוחרים רק , .
אינו . הכפל ב- הוא מחוץ לחזקה. למשל ב-: , אבל .
כש-, הפונקציה היא מתיחה או כיווץ פי ואחריהם שיקוף ביחס לציר ה-.
דוגמה - מציאת ו- משתי נקודות על הגרף
הגרף של הפונקציה (, ) עובר בנקודות ו-.
א. מצאו את ואת .
ב. תארו איך מתקבל הגרף של מהגרף של .
1. נתון: שתי נקודות על הגרף. המטרה: ו-.
2. מציבים : .
3. מציבים : , ולכן , כלומר או .
4. הבסיס חייב להיות חיובי, ולכן , ו-.
5. : מתיחה אנכית פי של הגרף של .
א. , . ב. מתיחה אנכית פי של .
7. ערך מוחלט של פונקציה מעריכית
ערך מוחלט של פונקציה
ערך מוחלט הופך כל מספר שלילי לחיובי ולא משנה מספר חיובי. בגרף זה אומר: מה שמעל ציר ה- נשאר, ומה שמתחת לציר ה- "מתהפך" למעלה.
במדויק: בכל שבו , ו- בכל שבו . לכן הגרף של שווה לגרף של בחלקים שבהם , ובחלקים שבהם הוא השיקוף של הגרף של ביחס לציר ה-.
חיובית תמיד, ולכן והערך המוחלט לא משנה כלום. הוא משנה רק פונקציה שיש לה חלק מתחת לציר ה-, כמו . משמאל ל- הגרף מתחת לציר, ושם הוא מתהפך. גם האסימפטוטה בצד הזה מתהפכת: מ- ל-.
הפונקציה כאשר
•נקודת החיתוך עם ציר ה- של נשארת במקומה, ושם הגרף "נשבר".
•בצד שבו הגרף מתהפך, והאסימפטוטה הופכת ל-.
•חיתוך עם ציר ה-: .
- לכל , ושווה רק בנקודת החיתוך עם ציר ה-.
•בצד שהתהפך, העלייה והירידה הפוכות לאלה של .
סרטוט
כשנתונה פונקציה וצריך לסרטט את :
1. מסרטטים את (אסימפטוטה, חיתוך עם הצירים).
2. מוצאים איפה .
3. משקפים את החלק הזה ביחס לציר ה-, כולל האסימפטוטה בצד הזה.
4. החלק שבו נשאר כמו שהוא.
כש-, הפונקציה חיובית לכל , ולכן .
דוגמה - ערך מוחלט של פונקציה עם הזזה למטה
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את נקודות החיתוך של עם הצירים.
ב. מצאו את האסימפטוטה האופקית של .
ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה של , וסרטטו סקיצה.
1. מתחילים מ-: אסימפטוטה , עולה לכל .
2. : , ולכן . הנקודה . משמאל ל- הביטוי שלילי, ומימין חיובי.
3. ציר ה-: . הנקודה .
4. משמאל ל- החלק מתהפך, ולכן האסימפטוטה הופכת ל- (כש-).
5. משמאל ל- הגרף ההפוך יורד, ומימין הוא עולה כמו .
א. , . ב. . ג. יורדת: ; עולה: .
8. שילוב של כמה טרנספורמציות
שילוב של כמה טרנספורמציות
הרבה פונקציות בשאלות נבנות מ- בכמה צעדים: הזזה, שיקוף, מתיחה ושוב הזזה. כדי לסרטט פונקציה כזאת עוקבים אחרי הצעדים לפי הסדר.
במדויק: הגרף של () מתקבל מהגרף של כשכל נקודה עוברת לנקודה . הסדר: הזזה אופקית ב-, אחריה כפל ב- (מתיחה או כיווץ, ושיקוף ביחס לציר ה- כש-), ובסוף הזזה אנכית ב-.
ב-: מזיזים את יחידה ימינה, משקפים ביחס לציר ה-, ומעלים יחידות. הנקודה עוברת ל-, אחר כך ל-, ובסוף ל-. האסימפטוטה זזה רק בהזזה האנכית, ל-.
הפונקציה
חקירה של פונקציה מעריכית אחרי טרנספורמציות
כשנתונה פונקציה מהצורה :
1. אסימפטוטה אופקית: .
2. חיתוך עם ציר ה-: מציבים .
3. חיתוך עם ציר ה-: פותרים . אם , אין חיתוך.
4. עלייה/ירידה: לפי ולפי הסימן של .
5. סקיצה: אסימפטוטה, נקודות החיתוך, וכיוון הגרף.
ו- הן פונקציות שונות. ב- משקפים ואז מעלים: אסימפטוטה . ב- מעלים ואז משקפים: אסימפטוטה .
בדיקה עצמית: הצבה של נקודת חיתוך שמצאתם בפונקציה המקורית צריכה לתת את מה שציפיתם ( בחיתוך עם ציר ה-).
דוגמה א - שיקוף והזזות: חקירה וסקיצה
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את האסימפטוטה האופקית.
ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.
ג. האם עולה או יורדת? מצאו את תחום החיוביות שלה.
1. , , . האסימפטוטה: , והגרף כולו מתחתיה ().
2. ציר ה-: . הנקודה .
3. ציר ה-: , ולכן , כלומר . הנקודה .
4. ו-, ולכן יורדת לכל .
5. יורדת וחותכת את ציר ה- ב-, ולכן היא חיובית כש-.
א. . ב. , . ג. יורדת לכל ; חיובית כש-.
דוגמה ב - מציאת הפונקציה לפי אסימפטוטה ונקודה
לפונקציה (, ) יש אסימפטוטה אופקית , והגרף שלה עובר בנקודה .
א. מצאו את ואת .
ב. מצאו את נקודות החיתוך של עם הצירים.
1. נתון: אסימפטוטה ונקודה על הגרף. המטרה: , ונקודות החיתוך.
2. האסימפטוטה של היא , ולכן .
3. מציבים : , כלומר . הבסיס חיובי, ולכן , ו-.
4. ציר ה-: . הנקודה .
5. ציר ה-: , ולכן . הנקודה .
א. , . ב. , .