דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הפונקציה המעריכית

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהפונקציה המעריכית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: חוקי חזקות

בנושא הזה המשתנה xx נמצא במעריך, ולכן נשתמש הרבה בחוקי החזקות.

במדויק: לכל a>0a>0 ולכל שני מספרים mm, nn:

- am⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}, aman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}, (am)n=am⋅n(a^m)^n=a^{m\cdot n}.

- a0=1a^0=1 ו-a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}.

- amn=amna^{\frac{m}{n}}=\sqrt[n]{a^m}, כאשר mm שלם ו-nn שלם חיובי.

•לכל b>0b>0: (a⋅b)n=an⋅bn(a\cdot b)^n=a^n\cdot b^n ו-(1a)n=a−n\left(\frac{1}{a}\right)^n=a^{-n}.

פונקציה מעריכית

בפונקציה y=x2y=x^2 המשתנה נמצא בבסיס. בפונקציה y=2xy=2^x זה הפוך: הבסיס קבוע, והמשתנה נמצא במעריך. פונקציה כזאת נקראת פונקציה מעריכית.

במדויק: פונקציה מעריכית (בסיסית) היא פונקציה מהצורה f(x)=axf(x)=a^x, כאשר הבסיס aa הוא מספר קבוע, a>0a>0 ו-a≠1a\ne1.

פונקציהפונקציה מעריכית axa^x?
2x2^xכן, a=2a=2
(13)x\left(\frac{1}{3}\right)^xכן, a=13a=\frac13
x3x^3לא: המשתנה בבסיס
1x1^xלא: a=1a=1, וזו הפונקציה הקבועה y=1y=1
(−2)x(-2)^xלא: הבסיס שלילי, ולמשל (−2)12(-2)^{\frac12} לא מוגדר

למה a>0a>0: עם בסיס שלילי החזקה לא מוגדרת לכל xx (למשל (−4)12=−4(-4)^{\frac12}=\sqrt{-4}). ולמה a≠1a\ne1: 1x=11^x=1 לכל xx, וזה ישר אופקי ולא "באמת" מעריכית.

יש שני סוגים של גרפים: כש-a>1a>1 הגרף עולה, וכש-0<a<10<a<1 הגרף יורד. שניהם עוברים בנקודה (0,1)(0,1) ונצמדים לציר ה-xx בצד אחד.

-4-224246810(0,1)(1,2)(-1,2)

1. הפונקציה y=aˣ: תחום, חיתוך עם ציר ה-y, אסימפטוטה ועלייה או ירידה

הגרף של y=axy=a^x

נציב כמה מספרים ב-y=2xy=2^x: 2−2=142^{-2}=\frac14, 20=12^0=1, 21=22^1=2, 23=82^3=8. כש-xx גדל, גם yy גדל. ב-y=(12)xy=\left(\frac12\right)^x קורה ההפך: כש-xx גדל, yy קטן.

במדויק: פונקציה ff עולה בתחום אם לכל x1<x2x_1<x_2 בתחום מתקיים f(x1)<f(x2)f(x_1)<f(x_2), ויורדת אם לכל x1<x2x_1<x_2 בתחום מתקיים f(x1)>f(x2)f(x_1)>f(x_2). הפונקציה y=axy=a^x עולה לכל xx כאשר a>1a>1, ויורדת לכל xx כאשר 0<a<10<a<1.

ב-y=3xy=3^x: כש-xx קטן מאוד (למשל x=−10x=-10), 3−10=13103^{-10}=\frac{1}{3^{10}} הוא מספר חיובי קטן מאוד. לכן בצד שמאל הגרף נצמד לציר ה-xx ולא מגיע אליו: הישר y=0y=0 הוא אסימפטוטה אופקית. בצד ימין הגרף עולה בלי גבול.

-6-4-224246810(0,1)(1,3)(2,9)(-1,1/3)

תכונות הפונקציה y=axy=a^x (a>0a>0, a≠1a\ne1)

תכונהa>1a>10<a<10<a<1
תחום הגדרהכל xxכל xx
חיתוך עם ציר ה-yy(0,1)(0,1)(0,1)(0,1)
חיתוך עם ציר ה-xxאיןאין
אסימפטוטה אופקיתy=0y=0 (כש-x→−∞x\to-\infty)y=0y=0 (כש-x→∞x\to\infty)
עלייה/ירידהעולה לכל xxיורדת לכל xx
חיוביותax>0a^x>0 לכל xxax>0a^x>0 לכל xx

נקודות נוחות לסרטוט

הגרף של y=axy=a^x עובר תמיד בנקודות (0,1)(0,1), (1,a)(1,a) ו-(−1,1a)\left(-1,\frac1a\right).

שים לב

axa^x אף פעם לא 00 ואף פעם לא שלילי. לכן למשוואה 2x=−42^x=-4 אין פתרון, ולגרף אין חיתוך עם ציר ה-xx.

שים לב

(12)x=2−x\left(\frac12\right)^x=2^{-x}. בסיס בין 00 ל-11 אפשר לכתוב כחזקה שלילית של בסיס גדול מ-11.

דוגמה - בסיס בין 00 ל-11: פונקציה יורדת

נתונה הפונקציה f(x)=(14)xf(x)=\left(\frac14\right)^x.

א. מצאו את תחום ההגדרה ואת נקודת החיתוך עם ציר ה-yy.

ב. מצאו את האסימפטוטה האופקית.

ג. האם הפונקציה עולה או יורדת?

ד. חשבו את f(−1)f(-1) ואת f(12)f\left(\frac12\right), וסרטטו סקיצה.

פתרון

1. תחום ההגדרה: כל xx, כמו בכל פונקציה מעריכית. f(0)=(14)0=1f(0)=\left(\frac14\right)^0=1, ולכן החיתוך הוא (0,1)(0,1).

2. האסימפטוטה האופקית: y=0y=0. כאן 0<a<10<a<1, ולכן הגרף מתקרב אליה כש-x→∞x\to\infty.

3. הבסיס a=14a=\frac14 קטן מ-11, ולכן הפונקציה יורדת לכל xx.

4. f(−1)=(14)−1=4f(-1)=\left(\frac14\right)^{-1}=4. f(12)=14=12f\left(\frac12\right)=\sqrt{\frac14}=\frac12.

-2-11234123456(0,1)(-1,4)(1/2,1/2)
תשובה

א. כל xx; (0,1)(0,1). ב. y=0y=0. ג. יורדת לכל xx. ד. f(−1)=4f(-1)=4, f(12)=12f\left(\frac12\right)=\frac12.

שאלות פתוחות על הפונקציה y=aˣ: תחום, חיתוך עם ציר ה-y, אסימפטוטה ועלייה או ירידה

2. השוואה בין פונקציות מעריכיות לפי הבסיס

השוואה בין בסיסים

כל הגרפים של y=axy=a^x עוברים ב-(0,1)(0,1). אבל מה קורה מימין ומשמאל לנקודה הזאת? ב-x=1x=1: 21=22^1=2 ו-41=44^1=4, כלומר הבסיס הגדול נותן ערך גדול יותר. ב-x=−1x=-1: 2−1=122^{-1}=\frac12 ו-4−1=144^{-1}=\frac14, וכאן הבסיס הגדול נותן ערך קטן יותר.

במדויק: לכל שני בסיסים a>b>0a>b>0: כש-x>0x>0 מתקיים ax>bxa^x>b^x, כש-x<0x<0 מתקיים ax<bxa^x<b^x, וכש-x=0x=0 שני הערכים שווים ל-11.

בגרף: מימין לציר ה-yy הגרף של הבסיס הגדול נמצא מעל, ומשמאל לציר ה-yy הוא נמצא מתחת. מבין שני בסיסים גדולים מ-11, מימין לציר ה-yy הגרף של הבסיס הגדול עולה מהר יותר. הגרפים של 2x2^x ו-(12)x\left(\frac12\right)^x הם תמונת ראי זה של זה ביחס לציר ה-yy, וכך גם 4x4^x ו-(14)x\left(\frac14\right)^x.

-4-224246810(0,1)(1,2)(1,4)

השוואה בין axa^x ל-bxb^x כאשר a>b>0a>b>0

xxx<0x<0x=0x=0x>0x>0
השוואהax<bxa^x<b^xax=bx=1a^x=b^x=1ax>bxa^x>b^x

בסיס ובסיס הפוך

הגרפים של y=axy=a^x ו-y=(1a)xy=\left(\frac1a\right)^x סימטריים זה לזה ביחס לציר ה-yy, כי (1a)x=a−x\left(\frac1a\right)^x=a^{-x}.

דרך הפתרון

השוואה בין שתי חזקות

כשצריך להשוות בין שתי חזקות שהבסיסים שלהן חיוביים:

1. בודקים מה משותף לשתי החזקות: המעריך או הבסיס.

2. אותו מעריך, בסיסים שונים (למשל 2−1.52^{-1.5} ו-5−1.55^{-1.5}): משתמשים בכלל ההשוואה בין axa^x ל-bxb^x. כשהמעריך חיובי הבסיס הגדול נותן את המספר הגדול, וכשהמעריך שלילי הבסיס הגדול נותן את המספר הקטן.

3. אותו בסיס, מעריכים שונים (למשל 0.830.8^3 ו-0.850.8^5): משתמשים בעלייה או בירידה של y=axy=a^x. כש-a>1a>1 המעריך הגדול נותן את המספר הגדול, וכש-0<a<10<a<1 המעריך הגדול נותן את המספר הקטן.

שים לב

"הבסיס הגדול נותן ערך גדול" נכון רק כש-x>0x>0. כש-x<0x<0 זה הפוך.

דוגמה א - אותו מעריך ובסיסים שונים

נתונות הפונקציות f(x)=2xf(x)=2^x ו-g(x)=5xg(x)=5^x.

א. עבור אילו ערכי xx מתקיים f(x)>g(x)f(x)>g(x)?

ב. מה גדול יותר: 2−1.52^{-1.5} או 5−1.55^{-1.5}?

פתרון

1. שני הבסיסים גדולים מ-00, ו-5>25>2.

2. לפי הכלל: כש-x<0x<0 הבסיס הגדול נותן ערך קטן יותר, כלומר 5x<2x5^x<2^x. כש-x>0x>0 זה הפוך, וב-x=0x=0 הערכים שווים.

3. לכן f(x)>g(x)f(x)>g(x) בדיוק כש-x<0x<0.

4. סעיף ב: המעריך −1.5-1.5 שלילי, ולכן 2−1.5>5−1.52^{-1.5}>5^{-1.5}.

-4-3-2-1123-11234567(0,1)(1,2)(1,5)
תשובה

א. x<0x<0. ב. 2−1.5>5−1.52^{-1.5}>5^{-1.5}.

דוגמה ב - אותו בסיס ומעריכים שונים

מה גדול יותר: 0.830.8^3 או 0.850.8^5? נמקו בעזרת תכונות הפונקציה y=0.8xy=0.8^x.

פתרון

1. הבסיס a=0.8a=0.8 מקיים 0<a<10<a<1, ולכן y=0.8xy=0.8^x יורדת לכל xx.

2. בפונקציה יורדת, xx גדול יותר נותן yy קטן יותר. 3<53<5, ולכן 0.83>0.850.8^3>0.8^5.

3. בדיקה: 0.83=0.5120.8^3=0.512 ו-0.85=0.327680.8^5=0.32768.

תשובה

0.83>0.850.8^3>0.8^5

שאלות פתוחות על השוואה בין פונקציות מעריכיות לפי הבסיס

3. הזזה אופקית של פונקציה מעריכית

הזזה אופקית

נשווה בין y=2xy=2^x ל-y=2x−2y=2^{x-2}. את הערך ש-2x2^x מקבלת ב-x=0x=0, הפונקציה 2x−22^{x-2} מקבלת רק ב-x=2x=2. כל הגרף זז 22 יחידות ימינה.

במדויק: הגרף של g(x)=f(x−h)g(x)=f(x-h) מתקבל מהגרף של ff בהזזה של hh יחידות ימינה כאשר h>0h>0, או של ∣h∣|h| יחידות שמאלה כאשר h<0h<0. כל נקודה (x,y)(x,y) על הגרף של ff עוברת לנקודה (x+h,y)(x+h,y).

הזזה אופקית לא משנה את הגובה של אף נקודה, ולכן האסימפטוטה האופקית נשארת y=0y=0, וגם העלייה או הירידה לא משתנות. מה שמשתנה: הנקודה (0,1)(0,1) עוברת ל-(h,1)(h,1), והחיתוך עם ציר ה-yy זז.

-4-22462468(0,1)(2,1)(1,2)(3,2)

הפונקציה y=ax−hy=a^{x-h}

תכונהy=ax−hy=a^{x-h}
תחום הגדרהכל xx
אסימפטוטה אופקיתy=0y=0 (לא משתנה)
נקודה מיוחדת(h,1)(h,1), במקום (0,1)(0,1)
חיתוך עם ציר ה-yy(0,a−h)(0,a^{-h})
חיתוך עם ציר ה-xxאין
עלייה/ירידהכמו axa^x
שים לב

2x+32^{x+3} היא הזזה של 33 יחידות שמאלה, כי x+3=x−(−3)x+3=x-(-3). הסימן הפוך ממה שנראה.

שים לב

לפי חוקי החזקות ax+m=am⋅axa^{x+m}=a^m\cdot a^x. למשל 2x+3=8⋅2x2^{x+3}=8\cdot2^x.

דוגמה - הזזה שמאלה: מציאת התכונות

נתונה הפונקציה f(x)=2x+3f(x)=2^{x+3}.

א. תארו איך מתקבל הגרף שלה מהגרף של y=2xy=2^x.

ב. מצאו את האסימפטוטה האופקית ואת נקודת החיתוך עם ציר ה-yy.

ג. האם הפונקציה עולה או יורדת? סרטטו סקיצה.

פתרון

1. x+3=x−(−3)x+3=x-(-3), כלומר h=−3h=-3: הזזה של 33 יחידות שמאלה. הנקודה (0,1)(0,1) עוברת ל-(−3,1)(-3,1).

2. הזזה אופקית לא משנה את האסימפטוטה: y=0y=0.

3. ציר ה-yy: f(0)=23=8f(0)=2^3=8. הנקודה (0,8)(0,8).

4. הבסיס 2>12>1, ולכן הפונקציה עולה לכל xx.

-8-6-4-22246810(-3,1)(0,8)(-2,2)
תשובה

א. הזזה של 33 יחידות שמאלה. ב. y=0y=0; (0,8)(0,8). ג. עולה לכל xx.

שאלות פתוחות על הזזה אופקית של פונקציה מעריכית

4. הזזה אנכית והאסימפטוטה האופקית

הזזה אנכית

אם נוסיף מספר לכל ערך של הפונקציה, כל הגרף יעלה או ירד. ב-y=2x−3y=2^x-3 כל נקודה של y=2xy=2^x יורדת 33 יחידות, ואיתה גם האסימפטוטה.

במדויק: הגרף של g(x)=f(x)+kg(x)=f(x)+k מתקבל מהגרף של ff בהזזה של kk יחידות למעלה כאשר k>0k>0, או של ∣k∣|k| יחידות למטה כאשר k<0k<0. כל נקודה (x,y)(x,y) על הגרף של ff עוברת לנקודה (x,y+k)(x,y+k).

האסימפטוטה y=0y=0 של 2x2^x זזה יחד עם הגרף, ולכן ל-2x−32^x-3 האסימפטוטה היא y=−3y=-3. הגרף נמצא כולו מעל האסימפטוטה, ולכן הוא חותך את ציר ה-xx רק כשהאסימפטוטה מתחת לציר.

-6-4-2246-448(0,1)(0,-2)

הפונקציה y=ax+ky=a^x+k

תכונהy=ax+ky=a^x+k
תחום הגדרהכל xx
אסימפטוטה אופקיתy=ky=k
ערכי הפונקציהy>ky>k
חיתוך עם ציר ה-yy(0,1+k)(0,1+k)
חיתוך עם ציר ה-xxk<0k<0: נקודה אחת. k≥0k\ge0: אין
עלייה/ירידהכמו axa^x
דרך הפתרון

חיתוך של y=ax+ky=a^x+k עם ציר ה-xx וסימן הפונקציה

כשנתונה פונקציה y=ax+ky=a^x+k:

1. משווים לאפס: ax=−ka^x=-k.

2. אם −k≤0-k\le0 (כלומר k≥0k\ge0): אין פתרון, והפונקציה חיובית לכל xx.

3. אם k<0k<0: יש פתרון אחד בדיוק. כותבים את −k-k כחזקה של aa ומשווים מעריכים.

4. חיוביות ושליליות (כש-k<0k<0): אם a>1a>1, הפונקציה שלילית משמאל לנקודת החיתוך וחיובית מימינה. אם 0<a<10<a<1, זה הפוך.

שים לב

הזזה אנכית מזיזה את האסימפטוטה האופקית. הזזה אופקית לא מזיזה אותה.

דוגמה - הזזה למטה: חיתוך עם ציר ה-xx וסימן

נתונה הפונקציה f(x)=2x−8f(x)=2^x-8.

א. מצאו את האסימפטוטה האופקית.

ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.

ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של ff.

ד. האם לגרף של g(x)=2x+1g(x)=2^x+1 יש נקודת חיתוך עם ציר ה-xx? נמקו.

פתרון

1. ff מתקבלת מ-2x2^x בהזזה של 88 יחידות למטה. לכן האסימפטוטה היא y=−8y=-8.

2. ציר ה-yy: f(0)=1−8=−7f(0)=1-8=-7. הנקודה (0,−7)(0,-7).

3. ציר ה-xx: 2x=8=232^x=8=2^3, ולכן x=3x=3. הנקודה (3,0)(3,0).

4. ff עולה (בסיס 2>12>1), ולכן משמאל ל-x=3x=3 היא שלילית ומימין חיובית.

5. סעיף ד: 2x+1=02^x+1=0 נותן 2x=−12^x=-1, ואין לזה פתרון. הגרף נמצא כולו מעל האסימפטוטה y=1y=1.

-6-4-2246-8-448(3,0)(0,-7)
תשובה

א. y=−8y=-8. ב. (0,−7)(0,-7), (3,0)(3,0). ג. חיובית: x>3x>3; שלילית: x<3x<3. ד. לא.

שאלות פתוחות על הזזה אנכית והאסימפטוטה האופקית

5. שיקוף ביחס לצירים

שיקוף ביחס לצירים

שיקוף הוא כמו מראה. אם נשים מראה על ציר ה-xx, נקודה שהייתה למעלה תופיע למטה. אם נשים מראה על ציר ה-yy, נקודה שהייתה מימין תופיע משמאל.

במדויק: הגרף של g(x)=−f(x)g(x)=-f(x) הוא שיקוף של הגרף של ff ביחס לציר ה-xx: כל נקודה (x,y)(x,y) עוברת ל-(x,−y)(x,-y). הגרף של g(x)=f(−x)g(x)=f(-x) הוא שיקוף של הגרף של ff ביחס לציר ה-yy: כל נקודה (x,y)(x,y) עוברת ל-(−x,y)(-x,y).

ב-y=−2xy=-2^x כל הערכים שליליים, והגרף נמצא כולו מתחת לציר ה-xx. ב-y=2−x=(12)xy=2^{-x}=\left(\frac12\right)^x הגרף נשאר מעל ציר ה-xx, אבל מתהפך מימין לשמאל. בשני השיקופים האסימפטוטה נשארת y=0y=0, כי היא ציר ה-xx עצמו.

-4-224-4-224(0,1)(0,-1)(1,2)(1,-2)(-1,2)

שיקופים של y=axy=a^x

תכונהy=−axy=-a^x (שיקוף ביחס לציר ה-xx)y=a−xy=a^{-x} (שיקוף ביחס לציר ה-yy)
חיתוך עם ציר ה-yy(0,−1)(0,-1)(0,1)(0,1)
אסימפטוטה אופקיתy=0y=0y=0y=0
סימןשלילית לכל xxחיובית לכל xx
עלייה/ירידההפוכה מ-axa^xהפוכה מ-axa^x
שים לב

−2x-2^x פירושו −(2x)-(2^x), ולא (−2)x(-2)^x. למשל ב-x=2x=2: −22=−4-2^2=-4.

שים לב

שיקוף ביחס לציר ה-xx של y=ax+ky=a^x+k הוא y=−ax−ky=-a^x-k, והאסימפטוטה עוברת מ-y=ky=k ל-y=−ky=-k. שיקוף ביחס לציר ה-yy לא משנה את האסימפטוטה.

דוגמה - שני השיקופים של אותה פונקציה

נתונה הפונקציה f(x)=3xf(x)=3^x. נגדיר g(x)=−f(x)g(x)=-f(x) ו-h(x)=f(−x)h(x)=f(-x).

א. כתבו את g(x)g(x) ואת h(x)h(x).

ב. לכל אחת מהן מצאו את נקודת החיתוך עם ציר ה-yy ואת האסימפטוטה האופקית, וקבעו אם היא עולה או יורדת.

פתרון

1. g(x)=−3xg(x)=-3^x ו-h(x)=3−x=(13)xh(x)=3^{-x}=\left(\frac13\right)^x.

2. gg: שיקוף של ff ביחס לציר ה-xx. g(0)=−1g(0)=-1, ולכן (0,−1)(0,-1). האסימפטוטה y=0y=0. ff עולה, ולכן gg יורדת.

3. hh: שיקוף של ff ביחס לציר ה-yy. h(0)=1h(0)=1, ולכן (0,1)(0,1). האסימפטוטה y=0y=0. הבסיס 13<1\frac13<1, ולכן hh יורדת.

-4-224-4-224(0,1)(0,-1)(1,-3)(-1,3)
תשובה

א. g(x)=−3xg(x)=-3^x, h(x)=3−xh(x)=3^{-x}. ב. gg: (0,−1)(0,-1), y=0y=0, יורדת. hh: (0,1)(0,1), y=0y=0, יורדת.

שאלות פתוחות על שיקוף ביחס לצירים

6. מתיחה וכיווץ אנכיים

מתיחה וכיווץ אנכיים

אם נכפול כל ערך של הפונקציה ב-33, כל נקודה תתרחק מציר ה-xx פי 33. הגרף "נמתח" למעלה. כפל ב-12\frac12 מקרב כל נקודה לציר ה-xx, והגרף "מתכווץ".

במדויק: עבור c>0c>0, הגרף של g(x)=c⋅f(x)g(x)=c\cdot f(x) מתקבל מהגרף של ff כשכל נקודה (x,y)(x,y) עוברת לנקודה (x,c⋅y)(x,c\cdot y). כאשר c>1c>1 זו מתיחה אנכית, וכאשר 0<c<10<c<1 זה כיווץ אנכי.

נקודות על ציר ה-xx לא זזות במתיחה (כי c⋅0=0c\cdot0=0), ולכן האסימפטוטה y=0y=0 נשארת. הנקודה (0,1)(0,1) עוברת ל-(0,c)(0,c).

-4-22424(0,1)(0,3)(0,1/2)

הפונקציה y=c⋅axy=c\cdot a^x (c>0c>0)

תכונהy=c⋅axy=c\cdot a^x
תחום הגדרהכל xx
חיתוך עם ציר ה-yy(0,c)(0,c)
אסימפטוטה אופקיתy=0y=0
סימןחיובית לכל xx
עלייה/ירידהכמו axa^x
דרך הפתרון

מציאת cc ו-aa לפי שתי נקודות

כשנתון שהגרף של f(x)=c⋅axf(x)=c\cdot a^x עובר בשתי נקודות:

1. מציבים כל נקודה ומקבלים שתי משוואות.

2. אם אחת הנקודות היא (0,y0)(0,y_0), אז מיד c=y0c=y_0.

3. מציבים את cc במשוואה השנייה ופותרים את aa.

4. בוחרים רק a>0a>0, a≠1a\ne1.

שים לב

3⋅2x3\cdot2^x אינו 6x6^x. הכפל ב-33 הוא מחוץ לחזקה. למשל ב-x=2x=2: 3⋅22=123\cdot2^2=12, אבל 62=366^2=36.

שים לב

כש-c<0c<0, הפונקציה c⋅axc\cdot a^x היא מתיחה או כיווץ פי ∣c∣|c| ואחריהם שיקוף ביחס לציר ה-xx.

דוגמה - מציאת cc ו-aa משתי נקודות על הגרף

הגרף של הפונקציה f(x)=c⋅axf(x)=c\cdot a^x (a>0a>0, a≠1a\ne1) עובר בנקודות (0,3)(0,3) ו-(2,12)(2,12).

א. מצאו את cc ואת aa.

ב. תארו איך מתקבל הגרף של ff מהגרף של y=axy=a^x.

פתרון

1. נתון: שתי נקודות על הגרף. המטרה: cc ו-aa.

2. מציבים (0,3)(0,3): c⋅a0=c=3c\cdot a^0=c=3.

3. מציבים (2,12)(2,12): 3⋅a2=123\cdot a^2=12, ולכן a2=4a^2=4, כלומר a=2a=2 או a=−2a=-2.

4. הבסיס חייב להיות חיובי, ולכן a=2a=2, ו-f(x)=3⋅2xf(x)=3\cdot2^x.

5. c=3>1c=3>1: מתיחה אנכית פי 33 של הגרף של y=2xy=2^x.

-5-4-3-2-11232468101214(0,3)(2,12)
תשובה

א. c=3c=3, a=2a=2. ב. מתיחה אנכית פי 33 של y=2xy=2^x.

שאלות פתוחות על מתיחה וכיווץ אנכיים

7. ערך מוחלט של פונקציה מעריכית

ערך מוחלט של פונקציה

ערך מוחלט הופך כל מספר שלילי לחיובי ולא משנה מספר חיובי. בגרף זה אומר: מה שמעל ציר ה-xx נשאר, ומה שמתחת לציר ה-xx "מתהפך" למעלה.

במדויק: ∣f(x)∣=f(x)|f(x)|=f(x) בכל xx שבו f(x)≥0f(x)\ge0, ו-∣f(x)∣=−f(x)|f(x)|=-f(x) בכל xx שבו f(x)<0f(x)<0. לכן הגרף של y=∣f(x)∣y=|f(x)| שווה לגרף של ff בחלקים שבהם f(x)≥0f(x)\ge0, ובחלקים שבהם f(x)<0f(x)<0 הוא השיקוף של הגרף של ff ביחס לציר ה-xx.

axa^x חיובית תמיד, ולכן ∣ax∣=ax|a^x|=a^x והערך המוחלט לא משנה כלום. הוא משנה רק פונקציה שיש לה חלק מתחת לציר ה-xx, כמו y=2x−2y=2^x-2. משמאל ל-x=1x=1 הגרף מתחת לציר, ושם הוא מתהפך. גם האסימפטוטה בצד הזה מתהפכת: מ-y=−2y=-2 ל-y=2y=2.

-4-224-336(1,0)(0,1)(0,-1)

הפונקציה y=∣ax+k∣y=|a^x+k| כאשר k<0k<0

•נקודת החיתוך עם ציר ה-xx של ax+ka^x+k נשארת במקומה, ושם הגרף "נשבר".

•בצד שבו ax+k<0a^x+k<0 הגרף מתהפך, והאסימפטוטה y=ky=k הופכת ל-y=−ky=-k.

•חיתוך עם ציר ה-yy: (0,∣1+k∣)(0,|1+k|).

- ∣ax+k∣≥0|a^x+k|\ge0 לכל xx, ושווה 00 רק בנקודת החיתוך עם ציר ה-xx.

•בצד שהתהפך, העלייה והירידה הפוכות לאלה של ax+ka^x+k.

דרך הפתרון

סרטוט y=∣f(x)∣y=|f(x)|

כשנתונה פונקציה ff וצריך לסרטט את y=∣f(x)∣y=|f(x)|:

1. מסרטטים את ff (אסימפטוטה, חיתוך עם הצירים).

2. מוצאים איפה f(x)<0f(x)<0.

3. משקפים את החלק הזה ביחס לציר ה-xx, כולל האסימפטוטה בצד הזה.

4. החלק שבו f(x)≥0f(x)\ge0 נשאר כמו שהוא.

שים לב

כש-k≥0k\ge0, הפונקציה ax+ka^x+k חיובית לכל xx, ולכן ∣ax+k∣=ax+k|a^x+k|=a^x+k.

דוגמה - ערך מוחלט של פונקציה עם הזזה למטה

נתונה הפונקציה f(x)=∣2x−4∣f(x)=|2^x-4|.

א. מצאו את נקודות החיתוך של ff עם הצירים.

ב. מצאו את האסימפטוטה האופקית של ff.

ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה של ff, וסרטטו סקיצה.

פתרון

1. מתחילים מ-y=2x−4y=2^x-4: אסימפטוטה y=−4y=-4, עולה לכל xx.

2. 2x−4=02^x-4=0: 2x=4=222^x=4=2^2, ולכן x=2x=2. הנקודה (2,0)(2,0). משמאל ל-x=2x=2 הביטוי שלילי, ומימין חיובי.

3. ציר ה-yy: f(0)=∣1−4∣=3f(0)=|1-4|=3. הנקודה (0,3)(0,3).

4. משמאל ל-x=2x=2 החלק מתהפך, ולכן האסימפטוטה y=−4y=-4 הופכת ל-y=4y=4 (כש-x→−∞x\to-\infty).

5. משמאל ל-x=2x=2 הגרף ההפוך יורד, ומימין הוא עולה כמו 2x−42^x-4.

-6-4-2242468(2,0)(0,3)
תשובה

א. (2,0)(2,0), (0,3)(0,3). ב. y=4y=4. ג. יורדת: x<2x<2; עולה: x>2x>2.

שאלות פתוחות על ערך מוחלט של פונקציה מעריכית

8. שילוב של כמה טרנספורמציות

שילוב של כמה טרנספורמציות

הרבה פונקציות בשאלות נבנות מ-axa^x בכמה צעדים: הזזה, שיקוף, מתיחה ושוב הזזה. כדי לסרטט פונקציה כזאת עוקבים אחרי הצעדים לפי הסדר.

במדויק: הגרף של g(x)=c⋅ax−h+kg(x)=c\cdot a^{x-h}+k (c≠0c\ne0) מתקבל מהגרף של y=axy=a^x כשכל נקודה (x,y)(x,y) עוברת לנקודה (x+h, c⋅y+k)(x+h,\ c\cdot y+k). הסדר: הזזה אופקית ב-hh, אחריה כפל ב-cc (מתיחה או כיווץ, ושיקוף ביחס לציר ה-xx כש-c<0c<0), ובסוף הזזה אנכית ב-kk.

ב-y=−2x−1+4y=-2^{x-1}+4: מזיזים את 2x2^x יחידה ימינה, משקפים ביחס לציר ה-xx, ומעלים 44 יחידות. הנקודה (0,1)(0,1) עוברת ל-(1,1)(1,1), אחר כך ל-(1,−1)(1,-1), ובסוף ל-(1,3)(1,3). האסימפטוטה y=0y=0 זזה רק בהזזה האנכית, ל-y=4y=4.

-2-11234-112345(1,3)(0,1)(3,0)

הפונקציה y=c⋅ax−h+ky=c\cdot a^{x-h}+k

תכונהy=c⋅ax−h+ky=c\cdot a^{x-h}+k
תחום הגדרהכל xx
אסימפטוטה אופקיתy=ky=k
ערכי הפונקציהc>0c>0: y>ky>k. c<0c<0: y<ky<k
חיתוך עם ציר ה-yy(0, c⋅a−h+k)(0,\ c\cdot a^{-h}+k)
עלייה/ירידהa>1a>1: עולה כש-c>0c>0, יורדת כש-c<0c<0. 0<a<10<a<1: יורדת כש-c>0c>0, עולה כש-c<0c<0
דרך הפתרון

חקירה של פונקציה מעריכית אחרי טרנספורמציות

כשנתונה פונקציה מהצורה y=c⋅ax−h+ky=c\cdot a^{x-h}+k:

1. אסימפטוטה אופקית: y=ky=k.

2. חיתוך עם ציר ה-yy: מציבים x=0x=0.

3. חיתוך עם ציר ה-xx: פותרים ax−h=−kca^{x-h}=-\frac{k}{c}. אם −kc≤0-\frac{k}{c}\le0, אין חיתוך.

4. עלייה/ירידה: לפי aa ולפי הסימן של cc.

5. סקיצה: אסימפטוטה, נקודות החיתוך, וכיוון הגרף.

שים לב

−2x+3-2^x+3 ו-−(2x+3)-(2^x+3) הן פונקציות שונות. ב-−2x+3-2^x+3 משקפים ואז מעלים: אסימפטוטה y=3y=3. ב-−(2x+3)-(2^x+3) מעלים ואז משקפים: אסימפטוטה y=−3y=-3.

שים לב

בדיקה עצמית: הצבה של נקודת חיתוך שמצאתם בפונקציה המקורית צריכה לתת את מה שציפיתם (00 בחיתוך עם ציר ה-xx).

דוגמה א - שיקוף והזזות: חקירה וסקיצה

נתונה הפונקציה f(x)=−2x−1+4f(x)=-2^{x-1}+4.

א. מצאו את האסימפטוטה האופקית.

ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.

ג. האם ff עולה או יורדת? מצאו את תחום החיוביות שלה.

פתרון

1. c=−1c=-1, h=1h=1, k=4k=4. האסימפטוטה: y=4y=4, והגרף כולו מתחתיה (c<0c<0).

2. ציר ה-yy: f(0)=−2−1+4=−12+4=72f(0)=-2^{-1}+4=-\frac12+4=\frac72. הנקודה (0,72)\left(0,\frac72\right).

3. ציר ה-xx: 2x−1=4=222^{x-1}=4=2^2, ולכן x−1=2x-1=2, כלומר x=3x=3. הנקודה (3,0)(3,0).

4. a=2>1a=2>1 ו-c<0c<0, ולכן ff יורדת לכל xx.

5. ff יורדת וחותכת את ציר ה-xx ב-x=3x=3, ולכן היא חיובית כש-x<3x<3.

-4-224-4-2246(3,0)(0,7/2)
תשובה

א. y=4y=4. ב. (0,72)\left(0,\frac72\right), (3,0)(3,0). ג. יורדת לכל xx; חיובית כש-x<3x<3.

דוגמה ב - מציאת הפונקציה לפי אסימפטוטה ונקודה

לפונקציה f(x)=ax+kf(x)=a^x+k (a>0a>0, a≠1a\ne1) יש אסימפטוטה אופקית y=−3y=-3, והגרף שלה עובר בנקודה (2,6)(2,6).

א. מצאו את aa ואת kk.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של ff עם הצירים.

פתרון

1. נתון: אסימפטוטה ונקודה על הגרף. המטרה: aa, kk ונקודות החיתוך.

2. האסימפטוטה של ax+ka^x+k היא y=ky=k, ולכן k=−3k=-3.

3. מציבים (2,6)(2,6): a2−3=6a^2-3=6, כלומר a2=9a^2=9. הבסיס חיובי, ולכן a=3a=3, ו-f(x)=3x−3f(x)=3^x-3.

4. ציר ה-yy: f(0)=1−3=−2f(0)=1-3=-2. הנקודה (0,−2)(0,-2).

5. ציר ה-xx: 3x=3=313^x=3=3^1, ולכן x=1x=1. הנקודה (1,0)(1,0).

-5-4-3-2-1123-448(2,6)(1,0)(0,-2)
תשובה

א. a=3a=3, k=−3k=-3. ב. (0,−2)(0,-2), (1,0)(1,0).

שאלות פתוחות על שילוב של כמה טרנספורמציות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.