מנסרה ופירמידה
קופסה, אוהל וגג של מגדל הם גופים שהדפנות שלהם מצולעים. שני הגופים החשובים מהסוג הזה הם המנסרה והפירמידה.
במדויק: מנסרה היא גוף שיש לו שני בסיסים: מצולעים חופפים שנמצאים במישורים מקבילים, כך שהקטעים שמחברים קודקודים מתאימים מקבילים זה לזה ושווים. הקטעים האלה הם המקצועות הצדדיים, וכל פאה צדדית היא מקבילית. גובה המנסרה הוא המרחק בין מישורי הבסיסים. פירמידה היא גוף שיש לו בסיס מצולע וקודקוד ראש שאינו במישור הבסיס, ומקצועות צדדיים שמחברים את קודקוד הראש לכל קודקודי הבסיס. הפאות הצדדיות שלה הן משולשים. גובה הפירמידה הוא הקטע שמחבר את קודקוד הראש למישור הבסיס ומאונך למישור הבסיס.
את הגוף מסמנים לפי הקודקודים: המנסרה והפירמידה . מקצוע שמוסתר מאחורי הגוף מסורטט בקו מקווקו.
- מנסרה ישרה: המקצועות הצדדיים מאונכים למישורי הבסיסים. אז כל מקצוע צדדי שווה לגובה, וכל פאה צדדית היא מלבן.
- פירמידה ישרה: כל המקצועות הצדדיים שווים זה לזה.
תזכורת: ישר מאונך למישור
עמוד שעומד זקוף על רצפה יוצר זווית ישרה עם כל קו על הרצפה שעובר דרך הבסיס שלו. כך נראה ישר מאונך למישור.
במדויק: ישר מאונך למישור אם הוא חותך את המישור בנקודה (העקב שלו), והוא מאונך לכל ישר במישור שעובר דרך העקב. התנאי: ישר מאונך למישור אם ורק אם הוא מאונך לשני ישרים שונים במישור שעוברים דרך העקב שלו.
כל החישובים בגופים נשענים על זה: אם מאונך למישור ו- הוא העקב שלו, אז המשולש ישר זווית ב- לכל נקודה במישור (). כך מקבלים משולשים ישרי זווית שבהם אפשר להשתמש במשפט פיתגורס ובפונקציות הטריגונומטריות.
תזכורת: שיעורים, וקטור, אורך וזווית
במרחב כל נקודה מתוארת בשלושה מספרים, ואת הווקטורים בין נקודות מחשבים לפי השיעורים. כך אפשר לחשב אורכים וזוויות בגוף בלי לחפש משולשים.
במדויק: במערכת צירים במרחב לכל נקודה יש שלשת שיעורים אחת . עבור ו-: , והאורך של הוא . אם ו- והזווית ביניהם , אז .
בשרטוט : מ- זזים בכיוון ציר , אחר כך בכיוון ציר , ומגיעים ל- שבמישור . משם עולים בכיוון ציר .
1. תיבה וקובייה במערכת צירים
תיבה וקובייה
קופסת נעליים היא תיבה, וקובייה היא תיבה שכל המקצועות שלה שווים. לתיבה יש שלושה מקצועות מאונכים שיוצאים מקודקוד אחד, ולכן קל להכניס אותה למערכת צירים.
במדויק: תיבה היא מנסרה ישרה שהבסיסים שלה מלבנים. לכן כל שש הפאות שלה מלבנים, ובכל קודקוד נפגשים שלושה מקצועות שמאונכים זה לזה. קובייה היא תיבה שכל המקצועות שלה שווים. אלכסון התיבה הוא קטע שמחבר שני קודקודים שאינם על אותה פאה.
בתיבה שמים את בראשית, ואת שלושת המקצועות שיוצאים ממנו על הצירים: על ציר , על ציר ו- על ציר . בשרטוט , , .
שיעורי הקודקודים של התיבה
כש- בראשית, על ציר , על ציר ו- על ציר :
כל קודקוד של הבסיס העליון מתקבל מהקודקוד שמתחתיו בהוספת לשיעור ה-.
אלכסון התיבה ואלכסון הקובייה
•אלכסון התיבה: . לתיבה ארבעה אלכסונים, וכולם שווים.
•אלכסון הקובייה שמקצועה : . אלכסון של פאה בקובייה: .
•אמצע אלכסון התיבה, , הוא נקודת המפגש של ארבעת האלכסונים.
חישובים בתיבה ובקובייה בעזרת שיעורים
כשנתונה תיבה או קובייה ומבקשים אורך של קטע או זווית בין קטעים:
1. שמים קודקוד אחד בראשית ואת שלושת המקצועות שיוצאים ממנו על הצירים.
2. כותבים את שיעורי הקודקודים, ושל נקודות נוספות (אמצע מקצוע הוא ממוצע השיעורים של קצותיו).
3. מחשבים את הווקטורים: הסוף פחות ההתחלה.
4. אורך: . זווית: , כששני הווקטורים יוצאים מקודקוד הזווית.
הבחירה של הקודקוד ושל הצירים חופשית. אורכים וזוויות לא תלויים בה, רק השיעורים משתנים.
בזווית במשולש, שני הווקטורים יוצאים מקודקוד הזווית: לזווית ב- משתמשים ב- וב-, לא ב-.
דוגמה - זווית בין אלכסון הקובייה לקטע לאמצע מקצוע
נתונה הקובייה שאורך מקצועה . הנקודה היא אמצע המקצוע .
א. חשבו את אורך הקטע .
ב. חשבו את הזווית בין לבין אלכסון הקובייה .
1. נתון: קובייה שמקצועה , אמצע . המטרה: והזווית .
2. שמים את בראשית: , , . לכן ו-.
3. אמצע : .
4. סעיף א: , ולכן .
5. סעיף ב: , , ו-.
6. , ולכן .
א. . ב. .
2. מנסרה ופירמידה במערכת צירים
מנסרה ישרה ופירמידה ישרה במערכת צירים
כמו תיבה, גם מנסרה ופירמידה אפשר להכניס למערכת צירים: את הבסיס שמים במישור , ואת הגובה בכיוון ציר .
במדויק: מנסרה ישרה היא מנסרה שהמקצועות הצדדיים שלה מאונכים למישורי הבסיסים. פירמידה ישרה היא פירמידה שכל המקצועות הצדדיים שלה שווים. בפירמידה ישרה הגובה פוגש את מישור הבסיס במרכז המעגל החוסם את הבסיס, ולכן הבסיס של פירמידה ישרה הוא תמיד מצולע שאפשר לחסום במעגל.
למה הגובה פוגש את הבסיס במרכז המעגל החוסם: נסמן ב- את עקב הגובה . המשולשים , , ... ישרי זווית ב- ויש להם ניצב משותף . היתרים שלהם הם המקצועות הצדדיים, והם שווים. לפי משפט פיתגורס , כלומר במרחק שווה מכל קודקודי הבסיס.
בשרטוט פירמידה ישרה שהבסיס שלה ריבוע במישור : הוא מפגש האלכסונים, ו- נמצא בדיוק מעליו.
שיעורי הקודקודים
הבסיס במישור (כל השיעורים ), והגובה :
- מנסרה ישרה: כל קודקוד של הבסיס העליון מתקבל מהקודקוד המתאים בבסיס התחתון בהוספת לשיעור ה-: .
- פירמידה ישרה: אם מרכז המעגל החוסם את הבסיס, אז .
- בסיס ריבוע שצלעו , עם בראשית: , , , ו-.
איפה נמצא מרכז המעגל החוסם את הבסיס
בפירמידה ישרה שגובהה כל מקצוע צדדי שווה .
הכנסת פירמידה ישרה למערכת צירים
כשנתונה פירמידה ישרה (בסיס וגובה, או בסיס ומקצוע צדדי):
1. שמים את הבסיס במישור , עם קודקוד אחד בראשית ומקצוע אחד על ציר , וכותבים את שיעורי קודקודי הבסיס.
2. מוצאים את , מרכז המעגל החוסם את הבסיס.
3. אם נתון המקצוע הצדדי ולא הגובה: , כאשר .
4. קודקוד הראש: .
5. ממשיכים בווקטורים: אורכים וזוויות לפי השיעורים.
מקצוע צדדי של פירמידה אינו הגובה שלה. הגובה הוא , והמקצוע הצדדי הוא היתר במשולש , ולכן הוא ארוך יותר.
אם הבסיס אינו מצולע שאפשר לחסום במעגל (למשל מקבילית שאינה מלבן), הפירמידה לא יכולה להיות ישרה.
דוגמה - קודקוד הראש מעל מפגש האלכסונים
היא פירמידה ישרה שהבסיס שלה הוא הריבוע , שאורך צלעו . גובה הפירמידה . הבסיס במישור , בראשית, על ציר ו- על ציר .
א. מצאו את שיעורי הקודקוד .
ב. חשבו את אורך המקצוע הצדדי.
ג. חשבו את הזווית .
1. נתון: פירמידה ישרה, בסיס ריבוע שצלעו , גובה . המטרה: , ו-.
2. קודקודי הבסיס: , , , .
3. סעיף א: בפירמידה ישרה הגובה פוגש את הבסיס במרכז המעגל החוסם, כאן מפגש האלכסונים . לכן .
4. סעיף ב: , ולכן .
5. סעיף ג: , , ו-.
6. . הקוסינוס שלילי, ולכן הזווית קהה: .
א. . ב. . ג. .
3. טריגונומטריה במרחב: מנסרה ופירמידה
משולש בתוך גוף
כדי לחשב אורך או זווית בגוף, מחפשים משולש שהקטע או הזווית נמצאים בו, ופותרים אותו כמו במישור: פיתגורס, סינוס, קוסינוס, משפט הסינוסים ומשפט הקוסינוסים.
במדויק: דרך שלוש נקודות שאינן על ישר אחד עובר מישור אחד בדיוק. לכן כל משולש שהקודקודים שלו הם נקודות בגוף נמצא כולו במישור אחד, וכל המשפטים של גאומטריית המישור ושל הטריגונומטריה נכונים בו.
בשרטוט המשולש במנסרה ישרה : הצלע היא מקצוע בבסיס, ו-, הם אלכסונים של פאות צדדיות. המשולש לא נראה בשרטוט בצורתו האמיתית: זוויות ישרות במרחב לא נראות ישרות בשרטוט, וקטעים שווים לא נראים שווים.
איפה יש זוויות ישרות
משפט הסינוסים ומשפט הקוסינוסים
במשולש שצלעותיו , , והזוויות שמולן , , , ו- רדיוס המעגל החוסם:
•משפט הסינוסים: .
•משפט הקוסינוסים: .
משתמשים בהם במשולש בגוף שאינו ישר זווית.
חישוב אורך או זווית במנסרה ובפירמידה
כשמבקשים אורך של קטע או זווית בגוף:
1. בוחרים משולש שהקטע או הזווית הם צלע או זווית שלו.
2. מחשבים את הצלעות שחסרות בעזרת משולשים ישרי זווית בגוף (מקצוע צדדי מאונך לבסיס, גובה מאונך לבסיס).
3. אם המשולש ישר זווית: פיתגורס, , , . אחרת: משפט הקוסינוסים או משפט הסינוסים.
4. בודקים שהתשובה סבירה: יתר ארוך מכל ניצב, וזווית במשולש בין ל-.
אותה שאלה אפשר לפתור גם בשיעורים ובווקטורים. כדאי לבחור בדרך הקצרה יותר, ולבדוק תשובה בדרך השנייה.
זוויות שנראות ישרות בשרטוט לא תמיד ישרות, ולהפך. זווית ישרה מנמקים, למשל: "המקצוע מאונך למישור הבסיס, ולכן הוא מאונך לכל ישר בבסיס שעובר דרך העקב שלו".
דוגמה - זווית בין שני אלכסוני פאות במנסרה משולשת
היא מנסרה ישרה שהבסיס שלה הוא משולש שווה צלעות שאורך צלעו . גובה המנסרה . חשבו את הזווית .
1. נתון: מנסרה ישרה, , . המטרה: במשולש .
2. מאונך למישור הבסיס, ולכן המשולש ישר זווית ב-: .
3. באותו אופן במשולש : . וגם .
4. המשולש אינו ישר זווית, ולכן משתמשים במשפט הקוסינוסים: .
5. , ולכן .
4. טריגונומטריה במרחב: גליל, חרוט וכדור
גליל ישר, חרוט ישר וכדור
פחית שתייה היא גליל, גביע גלידה הוא חרוט, וכדורגל הוא כדור. לגופים האלה אין מקצועות, ואת החישובים עושים בחתך מישורי שעובר דרך מרכז הגוף.
במדויק:
- גליל ישר: שני הבסיסים הם עיגולים חופפים במישורים מקבילים, והקטע שמחבר את המרכזים שלהם (הציר) מאונך למישורי הבסיסים. הגליל בנוי מכל הקטעים שמקבילים לציר ומחברים נקודה בבסיס אחד לנקודה בבסיס השני. גובה הגליל הוא אורך הציר.
- חרוט ישר: הבסיס הוא עיגול שמרכזו , וקודקוד החרוט נמצא על הישר שמאונך למישור הבסיס ב-, מחוץ למישור. החרוט בנוי מכל הקטעים שמחברים את לנקודות הבסיס. הגובה הוא , וכל קטע מ- לנקודה על היקף הבסיס הוא קו יוצר שאורכו .
- כדור שמרכזו ורדיוסו הוא כל הנקודות במרחב שהמרחק שלהן מ- קטן מ- או שווה לו. קליפת הכדור היא הנקודות שהמרחק שלהן מ- שווה בדיוק.
החתך דרך הציר הוא החיתוך של הגוף עם מישור שמכיל את הציר (בחרוט: את הגובה):
•בגליל: מלבן שצלעותיו ו-.
•בחרוט: משולש שווה שוקיים שהשוקיים שלו קווים יוצרים והבסיס שלו .
•בכדור: כל מישור דרך המרכז חותך עיגול שרדיוסו .
קשרים בחרוט ישר
הגובה מאונך לבסיס, ולכן המשולש ישר זווית ב- ( על היקף הבסיס). אם היא הזווית בין קו יוצר לרדיוס הבסיס:
-
- , ,
חיתוך של כדור עם מישור
כדור שמרכזו ורדיוסו , ומישור שהמרחק שלו מ- הוא :
כש- (המישור עובר דרך ), מקבלים מעגל שרדיוסו .
כדור חסום בחרוט ישר
כדור חסום בחרוט ישר אם הוא משיק לבסיס ולכל הקווים היוצרים. בחתך דרך הגובה:
•המעגל החסום במשולש שווה השוקיים הוא חתך של הכדור, ורדיוס הכדור הוא רדיוס המעגל הזה.
•מרכז הכדור נמצא על הגובה , ובמרחק מהבסיס.
•המרכז נמצא על חוצה זווית הבסיס של המשולש, ולכן .
חישוב בגליל, בחרוט ובכדור
כשנתונה שאלה על גליל, חרוט או כדור (גם כמה גופים זה בתוך זה):
1. מסרטטים את החתך דרך הציר. בגופים אחד בתוך השני בוחרים חתך שעובר דרך המרכזים של שניהם.
2. מסמנים בחתך את הנתונים: , , , וזוויות.
3. פותרים את הבעיה במישור: משולש ישר זווית, מעגל חסום או חוסם, משפט הסינוסים או הקוסינוסים.
4. מחזירים את התוצאה לגוף: רדיוס, גובה, היקף או שטח.
הזווית בין קו יוצר לבסיס היא בבסיס המשולש, וזווית הראש של החתך היא . צריך לבדוק איזו מהן נתונה.
בחיתוך כדור ומישור, הוא המרחק הניצב מ- למישור. הרדיוס הוא היתר במשולש, ולכן תמיד כש-.
דוגמה א - כדור חסום בחרוט: רדיוס מחוצה זווית
בחרוט ישר רדיוס הבסיס והגובה . בחרוט חסום כדור. חשבו את רדיוס הכדור.
1. נתון: , , כדור חסום בחרוט. המטרה: רדיוס הכדור .
2. החתך דרך הגובה הוא משולש שווה שוקיים עם וגובה . הכדור נחתך במעגל החסום במשולש.
3. הקו היוצר: . זווית הבסיס : , .
4. מרכז הכדור נמצא על חוצה הזווית ועל הגובה, ולכן במשולש : .
5. , ולכן .
6. בדיקה: שטח המשולש שווה לחצי ההיקף כפול רדיוס המעגל החסום: .
דוגמה ב - חתך של כדור עם מישור שאינו דרך המרכז
מישור נמצא במרחק ממרכז כדור שרדיוסו . חשבו את ההיקף ואת השטח של העיגול שהמישור חותך בכדור.
1. נתון: , . המטרה: היקף ושטח של עיגול החתך.
2. , ולכן החתך הוא עיגול שמרכזו , עקב האנך מ- למישור.
3. לנקודה על היקף החתך: , , והזווית ב- ישרה.
4. לפי פיתגורס: .
5. היקף: . שטח: .
היקף , שטח .
5. זוויות בגופים: בין ישר למישור ובין מישורים
הזווית בין ישר למישור
מקל שנשען על רצפה יוצר זווית עם הרצפה. כדי למדוד אותה, מסתכלים על הצל של המקל כשהשמש בדיוק מעליו: הזווית בין המקל לצל שלו היא הזווית בין המקל לרצפה.
במדויק: ישר חותך מישור בנקודה , ואינו מאונך לו. בוחרים נקודה על (), ו- הוא עקב האנך מ- למישור . הישר הוא ההיטל של על , והזווית בין הישר למישור היא הזווית החדה . אם מאונך ל-, הזווית היא . אם מקביל ל- או מוכל בו, הזווית היא .
הזווית היא הזווית הקטנה ביותר בין לבין ישר כלשהו במישור שעובר דרך . היא לא תלויה בנקודה שבוחרים על .
הזווית בין שני מישורים
כשפותחים ספר, שתי הכריכות הן שני מישורים שנחתכים בשדרה. הזווית בין הכריכות נמדדת בקווים שמאונכים לשדרה.
במדויק: שני מישורים נחתכים בישר . בוחרים נקודה על , ומעבירים בכל אחד מהמישורים ישר דרך שמאונך ל-. הזווית בין המישורים היא הזווית בין שני הישרים האלה: אם היא קהה, לוקחים את המשלימה שלה. מישורים שהזווית ביניהם מאונכים זה לזה. בין מישורים מקבילים הזווית היא .
בשרטוט ו- מאונכים לישר החיתוך, כל אחד במישור שלו, והזווית ביניהם היא הזווית בין המישורים. הזווית לא תלויה בנקודה שבוחרים על .
ישר במישור, משופע וההיטל שלו
משופע למישור (לא מאונך ולא מקביל), ו- ההיטל שלו. ישר במישור מאונך למשופע אם ורק אם הוא מאונך להיטל .
בפירמידה ישרה: ( אמצע ), ו- הוא ההיטל של על הבסיס. לכן גם .
זוויות נפוצות בגופים
בכל המקרים המשולש ישר זווית בקודקוד שעל הבסיס (העקב של הגובה), ולכן מחשבים בעזרת , או .
זיהוי וחישוב זווית בין ישר למישור
כשמבקשים את הזווית בין ישר למישור:
1. מוצאים את , נקודת החיתוך של הישר עם המישור.
2. מוצאים את , עקב האנך מ- למישור (בגוף זה בדרך כלל עקב הגובה או קודקוד שמתחת ל-).
3. הזווית היא במשולש , שישר זווית ב-.
4. מחשבים בעזרת , או .
זיהוי וחישוב זווית בין שני מישורים
כשמבקשים את הזווית בין שני מישורים בגוף:
1. מוצאים את ישר החיתוך של המישורים (בדרך כלל מקצוע משותף).
2. בוחרים נקודה על , ומעבירים בכל מישור ישר שמאונך ל-. כשאחד המישורים הוא הבסיס: מעבירים מעקב הגובה אנך ל-, ואז לפי כלל המשופע וההיטל גם .
3. הזווית היא , והמשולש ישר זווית ב-.
4. מחשבים בעזרת .
אם נמצא על ישר החיתוך, הפאה מאונכת לבסיס: הזווית .
הזווית בין מקצוע צדדי לבסיס אינה הזווית בין פאה צדדית לבסיס. בפירמידה ישרה שבסיסה ריבוע, הזווית בין הפאה לבסיס גדולה יותר, כי .
הזווית בין ישר למישור והזווית בין מישורים הן בין ל-. אם יצאה זווית קהה, לוקחים את המשלימה שלה.
דוגמה - זווית מקצוע–בסיס וזווית פאה–בסיס בפירמידה
היא פירמידה ישרה שהבסיס שלה ריבוע שאורך צלעו . גובה הפירמידה .
א. חשבו את הזווית בין המקצוע הצדדי למישור הבסיס.
ב. חשבו את הזווית בין הפאה הצדדית למישור הבסיס.
1. נתון: פירמידה ישרה, בסיס ריבוע שצלעו , גובה . המטרה: ו-.
2. הוא מפגש האלכסונים של הריבוע (מרכז המעגל החוסם), ו- מאונך למישור הבסיס.
3. סעיף א: ההיטל של על הבסיס הוא , ולכן . הוא חצי אלכסון: .
4. במשולש (ישר זווית ב-): , ולכן .
5. סעיף ב: ישר החיתוך של הפאה והבסיס הוא . נסמן ב- את אמצע . , ולפי כלל המשופע וההיטל גם . לכן .
6. (חצי צלע), ובמשולש : , ולכן .
א. . ב. .
6. שטחי פנים ומעטפת
מעטפת ושטח פנים
כדי לעטוף מתנה בצורת קופסה צריך נייר בגודל כל הפאות. כדי לצבוע רק את הדפנות של פחית, בלי המכסה והתחתית, צריך את שטח המעטפת.
במדויק: שטח המעטפת של מנסרה או פירמידה הוא סכום השטחים של כל הפאות הצדדיות. של גליל או חרוט: השטח של המשטח העקום שלהם, בלי הבסיסים. שטח הפנים של גוף הוא השטח של כל השפה שלו: שטח המעטפת ועוד השטחים של הבסיסים (שני בסיסים במנסרה ובגליל, בסיס אחד בפירמידה ובחרוט). שטח הפנים של כדור הוא השטח של קליפת הכדור.
בפירמידה ישרה כל פאה צדדית היא משולש שווה שוקיים. הגובה של הפאה לצלע הוא , כאשר אמצע . אם כל צלעות הבסיס שוות, כל הפאות הצדדיות חופפות.
גליל שגוזרים לאורך קו בדופן ופורשים הוא מלבן: צלע אחת היא היקף הבסיס , והשנייה היא הגובה .
נוסחאות לשטח המעטפת ולשטח הפנים
הוא שטח הבסיס.
חישוב שטח מעטפת ושטח פנים
כשמבקשים שטח מעטפת או שטח פנים של גוף:
1. מזהים את סוג הגוף ואת הבסיסים שלו.
2. מחשבים את הגדלים שחסרים: בפירמידה את הגובה של כל פאה צדדית, בחרוט את ואת (בעזרת המשולש ).
3. מחשבים את שטח המעטפת לפי הנוסחה או כסכום שטחי הפאות.
4. לשטח הפנים מוסיפים את שטחי הבסיסים.
הגובה של פאה צדדית בפירמידה () אינו גובה הפירמידה (). בחישוב שטח הפאה משתמשים ב-.
בחרוט משתמשים בקו היוצר , לא בגובה : .
דוגמה א - פירמידה ישרה: שטח הפאות דרך הגובה שלהן
היא פירמידה ישרה שהבסיס שלה ריבוע שאורך צלעו . גובה הפירמידה . חשבו את שטח המעטפת ואת שטח הפנים של הפירמידה.
1. נתון: בסיס ריבוע שצלעו , גובה . המטרה: שטח המעטפת ושטח הפנים.
2. נסמן ב- את אמצע . , ו- מאונך לבסיס, ולכן במשולש : .
3. הוא הגובה של הפאה לצלע (הפאה היא משולש שווה שוקיים). שטח הפאה: .
4. כל צלעות הבסיס שוות, ולכן ארבע הפאות חופפות. שטח המעטפת: .
5. שטח הבסיס , ולכן שטח הפנים .
שטח המעטפת , שטח הפנים .
דוגמה ב - חרוט: רדיוס וקו יוצר מזווית נתונה
בחרוט ישר אורך הקו היוצר , והזווית בין הקו היוצר למישור הבסיס היא . חשבו את שטח המעטפת ואת שטח הפנים של החרוט.
1. נתון: , הזווית בין הקו היוצר לבסיס . המטרה: שטח המעטפת ושטח הפנים.
2. במשולש (ישר זווית ב-): .
3. שטח המעטפת: .
4. שטח הבסיס: . שטח הפנים: .
שטח המעטפת , שטח הפנים .
7. נפחים של גופים
נפח
הנפח של גוף אומר כמה מקום הוא תופס: כמה מים נכנסים במיכל, או כמה קוביות קטנות אפשר לסדר בו.
במדויק: הנפח של גוף הוא מספר שמודד את המקום שהגוף תופס, ביחידות נפח: יחידת נפח היא הנפח של קובייה שאורך מקצועה יחידת אורך אחת. לגופים חופפים יש נפח שווה, וכשמחלקים גוף לחלקים שאין להם נקודות פנימיות משותפות, הנפח של הגוף שווה לסכום הנפחים של החלקים.
בנפח של מנסרה ופירמידה משתתף הגובה: המרחק בין מישורי הבסיסים במנסרה, או אורך האנך מקודקוד הראש למישור הבסיס בפירמידה. הנוסחאות נכונות גם לגופים שאינם ישרים. במנסרה שאינה ישרה הגובה קצר מהמקצוע הצדדי .
נוסחאות הנפח
הוא שטח הבסיס ו- הגובה:
מקרים פרטיים: תיבה , קובייה , גליל ישר , חרוט ישר .
חישוב נפח של גוף
כשמבקשים נפח של גוף:
1. מזהים את הבסיס ואת הגובה. בפירמידה אפשר לבחור כבסיס כל פאה, אם הגובה אליה ידוע.
2. מחשבים את שטח הבסיס .
3. מחשבים את הגובה , בדרך כלל במשולש ישר זווית שאחד הניצבים שלו הוא הגובה.
4. מציבים בנוסחה המתאימה.
בפירמידה ובחרוט מחלקים ב-: פירמידה שהבסיס והגובה שלה שווים לאלה של מנסרה, נפחה שליש מנפח המנסרה.
פירמידה שהקודקודים שלה הם קודקודים של קובייה או נקודות על הפאות שלה: הבסיס והגובה הם לרוב מקצועות או אלכסונים של הקובייה, ומחשבים אותם בקלות.
דוגמה א - פירמידה שקודקודיה קודקודי קובייה
נתונה הקובייה שאורך מקצועה . חשבו את נפח הפירמידה , ומצאו איזה חלק הוא מנפח הקובייה.
1. נתון: קובייה שמקצועה . המטרה: נפח הפירמידה ויחסו לנפח הקובייה.
2. בוחרים כבסיס את המשולש , שנמצא במישור הבסיס של הקובייה. הוא ישר זווית ב-, ושטחו .
3. המקצוע מאונך למישור הבסיס, ולכן הוא הגובה של הפירמידה: .
4. נפח הפירמידה: .
5. נפח הקובייה , ו-.
נפח הפירמידה , שישית מנפח הקובייה.
דוגמה ב - כדור חסום בחרוט: יחס בין הנפחים
בחרוט ישר רדיוס הבסיס והגובה . בחרוט חסום כדור שרדיוסו . חשבו את היחס בין נפח הכדור לנפח החרוט.
1. נתון: , , רדיוס הכדור . המטרה: , כאשר נפח הכדור ו- נפח החרוט.
2. נפח החרוט: .
3. נפח הכדור: .
4. היחס: .