דילוג לתוכן המרכזי

סיכום גופים במרחב וטריגונומטריה במרחב

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בגופים במרחב וטריגונומטריה במרחב: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

מנסרה ופירמידה

קופסה, אוהל וגג של מגדל הם גופים שהדפנות שלהם מצולעים. שני הגופים החשובים מהסוג הזה הם המנסרה והפירמידה.

במדויק: מנסרה היא גוף שיש לו שני בסיסים: מצולעים חופפים שנמצאים במישורים מקבילים, כך שהקטעים שמחברים קודקודים מתאימים מקבילים זה לזה ושווים. הקטעים האלה הם המקצועות הצדדיים, וכל פאה צדדית היא מקבילית. גובה המנסרה הוא המרחק בין מישורי הבסיסים. פירמידה היא גוף שיש לו בסיס מצולע וקודקוד ראש שאינו במישור הבסיס, ומקצועות צדדיים שמחברים את קודקוד הראש לכל קודקודי הבסיס. הפאות הצדדיות שלה הן משולשים. גובה הפירמידה הוא הקטע שמחבר את קודקוד הראש למישור הבסיס ומאונך למישור הבסיס.

את הגוף מסמנים לפי הקודקודים: המנסרה ABCA′B′C′ABCA'B'C' והפירמידה SABCDSABCD. מקצוע שמוסתר מאחורי הגוף מסורטט בקו מקווקו.

- מנסרה ישרה: המקצועות הצדדיים מאונכים למישורי הבסיסים. אז כל מקצוע צדדי שווה לגובה, וכל פאה צדדית היא מלבן.

- פירמידה ישרה: כל המקצועות הצדדיים שווים זה לזה.

ABCA'B'C'
ABCDSO

תזכורת: ישר מאונך למישור

עמוד שעומד זקוף על רצפה יוצר זווית ישרה עם כל קו על הרצפה שעובר דרך הבסיס שלו. כך נראה ישר מאונך למישור.

במדויק: ישר מאונך למישור אם הוא חותך את המישור בנקודה (העקב שלו), והוא מאונך לכל ישר במישור שעובר דרך העקב. התנאי: ישר מאונך למישור אם ורק אם הוא מאונך לשני ישרים שונים במישור שעוברים דרך העקב שלו.

כל החישובים בגופים נשענים על זה: אם OAOA מאונך למישור ו-OO הוא העקב שלו, אז המשולש AOBAOB ישר זווית ב-OO לכל נקודה BB במישור (B≠OB\ne O). כך מקבלים משולשים ישרי זווית שבהם אפשר להשתמש במשפט פיתגורס ובפונקציות הטריגונומטריות.

OABC

תזכורת: שיעורים, וקטור, אורך וזווית

במרחב כל נקודה מתוארת בשלושה מספרים, ואת הווקטורים בין נקודות מחשבים לפי השיעורים. כך אפשר לחשב אורכים וזוויות בגוף בלי לחפש משולשים.

במדויק: במערכת צירים במרחב לכל נקודה יש שלשת שיעורים אחת (x,y,z)(x,y,z). עבור A(x1,y1,z1)A(x_1,y_1,z_1) ו-B(x2,y2,z2)B(x_2,y_2,z_2): AB→=(x2−x1, y2−y1, z2−z1)\overrightarrow{AB}=(x_2-x_1,\ y_2-y_1,\ z_2-z_1), והאורך של u‾=(a,b,c)\underline{u}=(a,b,c) הוא ∣u‾∣=a2+b2+c2|\underline{u}|=\sqrt{a^2+b^2+c^2}. אם u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0} ו-v‾≠0‾\underline{v}\ne\underline{0} והזווית ביניהם α\alpha, אז cos⁡α=u‾⋅v‾∣u‾∣⋅∣v‾∣\cos\alpha=\frac{\underline{u}\cdot\underline{v}}{|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|}.

בשרטוט P(2,3,4)P(2,3,4): מ-OO זזים 22 בכיוון ציר xx, אחר כך 33 בכיוון ציר yy, ומגיעים ל-Q(2,3,0)Q(2,3,0) שבמישור xyxy. משם עולים 44 בכיוון ציר zz.

OxyzPQR

1. תיבה וקובייה במערכת צירים

תיבה וקובייה

קופסת נעליים היא תיבה, וקובייה היא תיבה שכל המקצועות שלה שווים. לתיבה יש שלושה מקצועות מאונכים שיוצאים מקודקוד אחד, ולכן קל להכניס אותה למערכת צירים.

במדויק: תיבה היא מנסרה ישרה שהבסיסים שלה מלבנים. לכן כל שש הפאות שלה מלבנים, ובכל קודקוד נפגשים שלושה מקצועות שמאונכים זה לזה. קובייה היא תיבה שכל המקצועות שלה שווים. אלכסון התיבה הוא קטע שמחבר שני קודקודים שאינם על אותה פאה.

בתיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שמים את AA בראשית, ואת שלושת המקצועות שיוצאים ממנו על הצירים: AB=aAB=a על ציר xx, AD=bAD=b על ציר yy ו-AA′=cAA'=c על ציר zz. בשרטוט a=4a=4, b=6b=6, c=3c=3.

baABCDA'B'C'D'xyzc

שיעורי הקודקודים של התיבה

כש-AA בראשית, AB=aAB=a על ציר xx, AD=bAD=b על ציר yy ו-AA′=cAA'=c על ציר zz:

קודקודשיעוריםקודקודשיעורים
AA(0,0,0)(0,0,0)A′A'(0,0,c)(0,0,c)
BB(a,0,0)(a,0,0)B′B'(a,0,c)(a,0,c)
CC(a,b,0)(a,b,0)C′C'(a,b,c)(a,b,c)
DD(0,b,0)(0,b,0)D′D'(0,b,c)(0,b,c)

כל קודקוד של הבסיס העליון מתקבל מהקודקוד שמתחתיו בהוספת cc לשיעור ה-zz.

אלכסון התיבה ואלכסון הקובייה

•אלכסון התיבה: AC′=∣AC′→∣=∣(a,b,c)∣=a2+b2+c2AC'=|\overrightarrow{AC'}|=|(a,b,c)|=\sqrt{a^2+b^2+c^2}. לתיבה ארבעה אלכסונים, וכולם שווים.

•אלכסון הקובייה שמקצועה aa: a3a\sqrt3. אלכסון של פאה בקובייה: a2a\sqrt2.

•אמצע אלכסון התיבה, (a2,b2,c2)(\frac a2,\frac b2,\frac c2), הוא נקודת המפגש של ארבעת האלכסונים.

דרך הפתרון

חישובים בתיבה ובקובייה בעזרת שיעורים

כשנתונה תיבה או קובייה ומבקשים אורך של קטע או זווית בין קטעים:

1. שמים קודקוד אחד בראשית ואת שלושת המקצועות שיוצאים ממנו על הצירים.

2. כותבים את שיעורי הקודקודים, ושל נקודות נוספות (אמצע מקצוע הוא ממוצע השיעורים של קצותיו).

3. מחשבים את הווקטורים: הסוף פחות ההתחלה.

4. אורך: ∣u‾∣=a2+b2+c2|\underline{u}|=\sqrt{a^2+b^2+c^2}. זווית: cos⁡α=u‾⋅v‾∣u‾∣⋅∣v‾∣\cos\alpha=\frac{\underline{u}\cdot\underline{v}}{|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|}, כששני הווקטורים יוצאים מקודקוד הזווית.

שים לב

הבחירה של הקודקוד ושל הצירים חופשית. אורכים וזוויות לא תלויים בה, רק השיעורים משתנים.

שים לב

בזווית במשולש, שני הווקטורים יוצאים מקודקוד הזווית: לזווית ב-AA משתמשים ב-AM→\overrightarrow{AM} וב-AC′→\overrightarrow{AC'}, לא ב-MA→\overrightarrow{MA}.

דוגמה - זווית בין אלכסון הקובייה לקטע לאמצע מקצוע

נתונה הקובייה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שאורך מקצועה 44. הנקודה MM היא אמצע המקצוע B′C′B'C'.

א. חשבו את אורך הקטע AMAM.

ב. חשבו את הזווית α\alpha בין AMAM לבין אלכסון הקובייה AC′AC'.

פתרון

1. נתון: קובייה שמקצועה 44, MM אמצע B′C′B'C'. המטרה: AMAM והזווית ∠MAC′\angle MAC'.

2. שמים את AA בראשית: B(4,0,0)B(4,0,0), D(0,4,0)D(0,4,0), A′(0,0,4)A'(0,0,4). לכן B′(4,0,4)B'(4,0,4) ו-C′(4,4,4)C'(4,4,4).

3. MM אמצע B′C′B'C': M(4,2,4)M(4,2,4).

4. סעיף א: AM→=(4,2,4)\overrightarrow{AM}=(4,2,4), ולכן AM=16+4+16=6AM=\sqrt{16+4+16}=6.

5. סעיף ב: AC′→=(4,4,4)\overrightarrow{AC'}=(4,4,4), ∣AC′→∣=43|\overrightarrow{AC'}|=4\sqrt3, ו-AM→⋅AC′→=16+8+16=40\overrightarrow{AM}\cdot\overrightarrow{AC'}=16+8+16=40.

6. cos⁡α=406⋅43=539≈0.962\cos\alpha=\frac{40}{6\cdot4\sqrt3}=\frac{5\sqrt3}{9}\approx0.962, ולכן α≈15.79∘\alpha\approx15.79^\circ.

αABCDA'B'C'D'M
תשובה

א. AM=6AM=6. ב. α≈15.79∘\alpha\approx15.79^\circ.

שאלות פתוחות על תיבה וקובייה במערכת צירים

2. מנסרה ופירמידה במערכת צירים

מנסרה ישרה ופירמידה ישרה במערכת צירים

כמו תיבה, גם מנסרה ופירמידה אפשר להכניס למערכת צירים: את הבסיס שמים במישור xyxy, ואת הגובה בכיוון ציר zz.

במדויק: מנסרה ישרה היא מנסרה שהמקצועות הצדדיים שלה מאונכים למישורי הבסיסים. פירמידה ישרה היא פירמידה שכל המקצועות הצדדיים שלה שווים. בפירמידה ישרה הגובה פוגש את מישור הבסיס במרכז המעגל החוסם את הבסיס, ולכן הבסיס של פירמידה ישרה הוא תמיד מצולע שאפשר לחסום במעגל.

למה הגובה פוגש את הבסיס במרכז המעגל החוסם: נסמן ב-OO את עקב הגובה SOSO. המשולשים SOASOA, SOBSOB, ... ישרי זווית ב-OO ויש להם ניצב משותף SOSO. היתרים שלהם הם המקצועות הצדדיים, והם שווים. לפי משפט פיתגורס OA=OB=…OA=OB=\dots, כלומר OO במרחק שווה מכל קודקודי הבסיס.

בשרטוט פירמידה ישרה SABCDSABCD שהבסיס שלה ריבוע במישור xyxy: OO הוא מפגש האלכסונים, ו-SS נמצא בדיוק מעליו.

ABCDSOxyz

שיעורי הקודקודים

הבסיס במישור xyxy (כל השיעורים z=0z=0), והגובה hh:

- מנסרה ישרה: כל קודקוד של הבסיס העליון מתקבל מהקודקוד המתאים בבסיס התחתון בהוספת hh לשיעור ה-zz: A(x,y,0)→A′(x,y,h)A(x,y,0)\to A'(x,y,h).

- פירמידה ישרה: אם O(x0,y0,0)O(x_0,y_0,0) מרכז המעגל החוסם את הבסיס, אז S(x0,y0,h)S(x_0,y_0,h).

- בסיס ריבוע ABCDABCD שצלעו aa, עם AA בראשית: B(a,0,0)B(a,0,0), C(a,a,0)C(a,a,0), D(0,a,0)D(0,a,0), ו-O(a2,a2,0)O(\frac a2,\frac a2,0).

איפה נמצא מרכז המעגל החוסם את הבסיס

הבסיסמרכז המעגל החוסם OOהרדיוס RR
ריבוע או מלבןמפגש האלכסוניםחצי אלכסון
משולש ישר זוויתאמצע היתרחצי יתר
משולש שווה צלעות שצלעו aaמפגש התיכוניםa3\frac{a}{\sqrt3}
משולש כלשהומפגש האנכים האמצעייםממשפט הסינוסים: asin⁡α=2R\frac{a}{\sin\alpha}=2R

בפירמידה ישרה שגובהה hh כל מקצוע צדדי שווה h2+R2\sqrt{h^2+R^2}.

דרך הפתרון

הכנסת פירמידה ישרה למערכת צירים

כשנתונה פירמידה ישרה (בסיס וגובה, או בסיס ומקצוע צדדי):

1. שמים את הבסיס במישור xyxy, עם קודקוד אחד בראשית ומקצוע אחד על ציר xx, וכותבים את שיעורי קודקודי הבסיס.

2. מוצאים את OO, מרכז המעגל החוסם את הבסיס.

3. אם נתון המקצוע הצדדי kk ולא הגובה: h=k2−R2h=\sqrt{k^2-R^2}, כאשר R=OAR=OA.

4. קודקוד הראש: S=O+(0,0,h)S=O+(0,0,h).

5. ממשיכים בווקטורים: אורכים וזוויות לפי השיעורים.

שים לב

מקצוע צדדי של פירמידה אינו הגובה שלה. הגובה הוא SOSO, והמקצוע הצדדי SASA הוא היתר במשולש SOASOA, ולכן הוא ארוך יותר.

שים לב

אם הבסיס אינו מצולע שאפשר לחסום במעגל (למשל מקבילית שאינה מלבן), הפירמידה לא יכולה להיות ישרה.

דוגמה - קודקוד הראש מעל מפגש האלכסונים

SABCDSABCD היא פירמידה ישרה שהבסיס שלה הוא הריבוע ABCDABCD, שאורך צלעו 66. גובה הפירמידה 44. הבסיס במישור xyxy, AA בראשית, BB על ציר xx ו-DD על ציר yy.

א. מצאו את שיעורי הקודקוד SS.

ב. חשבו את אורך המקצוע הצדדי.

ג. חשבו את הזווית ∠ASC\angle ASC.

פתרון

1. נתון: פירמידה ישרה, בסיס ריבוע שצלעו 66, גובה 44. המטרה: SS, SASA ו-∠ASC\angle ASC.

2. קודקודי הבסיס: A(0,0,0)A(0,0,0), B(6,0,0)B(6,0,0), C(6,6,0)C(6,6,0), D(0,6,0)D(0,6,0).

3. סעיף א: בפירמידה ישרה הגובה פוגש את הבסיס במרכז המעגל החוסם, כאן מפגש האלכסונים O(3,3,0)O(3,3,0). לכן S(3,3,4)S(3,3,4).

4. סעיף ב: SA→=(−3,−3,−4)\overrightarrow{SA}=(-3,-3,-4), ולכן SA=9+9+16=34SA=\sqrt{9+9+16}=\sqrt{34}.

5. סעיף ג: SC→=(3,3,−4)\overrightarrow{SC}=(3,3,-4), ∣SC→∣=34|\overrightarrow{SC}|=\sqrt{34}, ו-SA→⋅SC→=−9−9+16=−2\overrightarrow{SA}\cdot\overrightarrow{SC}=-9-9+16=-2.

6. cos⁡∠ASC=−234⋅34=−117\cos\angle ASC=\frac{-2}{\sqrt{34}\cdot\sqrt{34}}=-\frac{1}{17}. הקוסינוס שלילי, ולכן הזווית קהה: ∠ASC≈93.37∘\angle ASC\approx93.37^\circ.

64ABCDSO
תשובה

א. S(3,3,4)S(3,3,4). ב. 34\sqrt{34}. ג. ∠ASC≈93.37∘\angle ASC\approx93.37^\circ.

שאלות פתוחות על מנסרה ופירמידה במערכת צירים

3. טריגונומטריה במרחב: מנסרה ופירמידה

משולש בתוך גוף

כדי לחשב אורך או זווית בגוף, מחפשים משולש שהקטע או הזווית נמצאים בו, ופותרים אותו כמו במישור: פיתגורס, סינוס, קוסינוס, משפט הסינוסים ומשפט הקוסינוסים.

במדויק: דרך שלוש נקודות שאינן על ישר אחד עובר מישור אחד בדיוק. לכן כל משולש שהקודקודים שלו הם נקודות בגוף נמצא כולו במישור אחד, וכל המשפטים של גאומטריית המישור ושל הטריגונומטריה נכונים בו.

בשרטוט המשולש A′BCA'BC במנסרה ישרה ABCA′B′C′ABCA'B'C': הצלע BCBC היא מקצוע בבסיס, ו-A′BA'B, A′CA'C הם אלכסונים של פאות צדדיות. המשולש לא נראה בשרטוט בצורתו האמיתית: זוויות ישרות במרחב לא נראות ישרות בשרטוט, וקטעים שווים לא נראים שווים.

ABCA'B'C'

איפה יש זוויות ישרות

בגוףזווית ישרהלמה
מנסרה ישרהבין מקצוע צדדי לכל ישר בבסיס שעובר דרך העקב שלוהמקצוע הצדדי מאונך למישור הבסיס
פירמידה עם גובה SOSO∠SOA=90∘\angle SOA=90^\circ לכל נקודה AA במישור הבסיס (A≠OA\ne O)SOSO מאונך למישור הבסיס
פירמידה ישרה, MM אמצע מקצוע בסיס ABABSM⊥ABSM\perp ABהפאה SABSAB היא משולש שווה שוקיים (SA=SBSA=SB)
פירמידה ישרה, MM אמצע מקצוע בסיס ABAB (M≠OM\ne O)OM⊥ABOM\perp ABOO מרכז המעגל החוסם, ולכן הוא על האנך האמצעי של ABAB

משפט הסינוסים ומשפט הקוסינוסים

במשולש שצלעותיו aa, bb, cc והזוויות שמולן α\alpha, β\beta, γ\gamma, ו-RR רדיוס המעגל החוסם:

•משפט הסינוסים: asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ=2R\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}=2R.

•משפט הקוסינוסים: a2=b2+c2−2bccos⁡αa^2=b^2+c^2-2bc\cos\alpha.

משתמשים בהם במשולש בגוף שאינו ישר זווית.

דרך הפתרון

חישוב אורך או זווית במנסרה ובפירמידה

כשמבקשים אורך של קטע או זווית בגוף:

1. בוחרים משולש שהקטע או הזווית הם צלע או זווית שלו.

2. מחשבים את הצלעות שחסרות בעזרת משולשים ישרי זווית בגוף (מקצוע צדדי מאונך לבסיס, גובה מאונך לבסיס).

3. אם המשולש ישר זווית: פיתגורס, sin⁡\sin, cos⁡\cos, tan⁡\tan. אחרת: משפט הקוסינוסים או משפט הסינוסים.

4. בודקים שהתשובה סבירה: יתר ארוך מכל ניצב, וזווית במשולש בין 0∘0^\circ ל-180∘180^\circ.

שים לב

אותה שאלה אפשר לפתור גם בשיעורים ובווקטורים. כדאי לבחור בדרך הקצרה יותר, ולבדוק תשובה בדרך השנייה.

שים לב

זוויות שנראות ישרות בשרטוט לא תמיד ישרות, ולהפך. זווית ישרה מנמקים, למשל: "המקצוע מאונך למישור הבסיס, ולכן הוא מאונך לכל ישר בבסיס שעובר דרך העקב שלו".

דוגמה - זווית בין שני אלכסוני פאות במנסרה משולשת

ABCA′B′C′ABCA'B'C' היא מנסרה ישרה שהבסיס שלה הוא משולש שווה צלעות שאורך צלעו 66. גובה המנסרה 88. חשבו את הזווית α=∠BA′C\alpha=\angle BA'C.

פתרון

1. נתון: מנסרה ישרה, AB=BC=CA=6AB=BC=CA=6, AA′=8AA'=8. המטרה: ∠BA′C\angle BA'C במשולש A′BCA'BC.

2. AA′AA' מאונך למישור הבסיס, ולכן המשולש A′ABA'AB ישר זווית ב-AA: A′B=62+82=10A'B=\sqrt{6^2+8^2}=10.

3. באותו אופן במשולש A′ACA'AC: A′C=10A'C=10. וגם BC=6BC=6.

4. המשולש A′BCA'BC אינו ישר זווית, ולכן משתמשים במשפט הקוסינוסים: 62=102+102−2⋅10⋅10cos⁡α6^2=10^2+10^2-2\cdot10\cdot10\cos\alpha.

5. cos⁡α=200−36200=0.82\cos\alpha=\frac{200-36}{200}=0.82, ולכן α≈34.92∘\alpha\approx34.92^\circ.

α68ABCA'B'C'
תשובה

α≈34.92∘\alpha\approx34.92^\circ

שאלות פתוחות על טריגונומטריה במרחב: מנסרה ופירמידה

4. טריגונומטריה במרחב: גליל, חרוט וכדור

גליל ישר, חרוט ישר וכדור

פחית שתייה היא גליל, גביע גלידה הוא חרוט, וכדורגל הוא כדור. לגופים האלה אין מקצועות, ואת החישובים עושים בחתך מישורי שעובר דרך מרכז הגוף.

במדויק:

- גליל ישר: שני הבסיסים הם עיגולים חופפים במישורים מקבילים, והקטע שמחבר את המרכזים שלהם (הציר) מאונך למישורי הבסיסים. הגליל בנוי מכל הקטעים שמקבילים לציר ומחברים נקודה בבסיס אחד לנקודה בבסיס השני. גובה הגליל hh הוא אורך הציר.

- חרוט ישר: הבסיס הוא עיגול שמרכזו OO, וקודקוד החרוט SS נמצא על הישר שמאונך למישור הבסיס ב-OO, מחוץ למישור. החרוט בנוי מכל הקטעים שמחברים את SS לנקודות הבסיס. הגובה הוא SO=hSO=h, וכל קטע מ-SS לנקודה על היקף הבסיס הוא קו יוצר שאורכו ℓ\ell.

- כדור שמרכזו MM ורדיוסו RR הוא כל הנקודות במרחב שהמרחק שלהן מ-MM קטן מ-RR או שווה לו. קליפת הכדור היא הנקודות שהמרחק שלהן מ-MM שווה RR בדיוק.

החתך דרך הציר הוא החיתוך של הגוף עם מישור שמכיל את הציר (בחרוט: את הגובה):

•בגליל: מלבן שצלעותיו 2r2r ו-hh.

•בחרוט: משולש שווה שוקיים שהשוקיים שלו קווים יוצרים ℓ\ell והבסיס שלו 2r2r.

•בכדור: כל מישור דרך המרכז חותך עיגול שרדיוסו RR.

hr
ℓhrβSOAB
RME

קשרים בחרוט ישר

הגובה SOSO מאונך לבסיס, ולכן המשולש SOBSOB ישר זווית ב-OO (BB על היקף הבסיס). אם β\beta היא הזווית בין קו יוצר לרדיוס הבסיס:

- ℓ2=r2+h2\ell^2=r^2+h^2

- r=ℓcos⁡βr=\ell\cos\beta, h=ℓsin⁡βh=\ell\sin\beta, tan⁡β=hr\tan\beta=\frac hr

חיתוך של כדור עם מישור

כדור שמרכזו MM ורדיוסו RR, ומישור שהמרחק שלו מ-MM הוא dd:

המרחק ddהחיתוך עם קליפת הכדור
d<Rd<Rמעגל שמרכזו עקב האנך מ-MM למישור, ורדיוסו r=R2−d2r=\sqrt{R^2-d^2}
d=Rd=Rנקודה אחת: המישור משיק לכדור
d>Rd>Rאין חיתוך

כש-d=0d=0 (המישור עובר דרך MM), מקבלים מעגל שרדיוסו RR.

כדור חסום בחרוט ישר

כדור חסום בחרוט ישר אם הוא משיק לבסיס ולכל הקווים היוצרים. בחתך דרך הגובה:

•המעגל החסום במשולש שווה השוקיים הוא חתך של הכדור, ורדיוס הכדור RR הוא רדיוס המעגל הזה.

•מרכז הכדור נמצא על הגובה SOSO, ובמרחק RR מהבסיס.

•המרכז נמצא על חוצה זווית הבסיס β\beta של המשולש, ולכן R=rtan⁡β2R=r\tan\frac{\beta}{2}.

דרך הפתרון

חישוב בגליל, בחרוט ובכדור

כשנתונה שאלה על גליל, חרוט או כדור (גם כמה גופים זה בתוך זה):

1. מסרטטים את החתך דרך הציר. בגופים אחד בתוך השני בוחרים חתך שעובר דרך המרכזים של שניהם.

2. מסמנים בחתך את הנתונים: rr, hh, ℓ\ell, RR וזוויות.

3. פותרים את הבעיה במישור: משולש ישר זווית, מעגל חסום או חוסם, משפט הסינוסים או הקוסינוסים.

4. מחזירים את התוצאה לגוף: רדיוס, גובה, היקף או שטח.

שים לב

הזווית בין קו יוצר לבסיס היא β\beta בבסיס המשולש, וזווית הראש של החתך היא 180∘−2β180^\circ-2\beta. צריך לבדוק איזו מהן נתונה.

שים לב

בחיתוך כדור ומישור, dd הוא המרחק הניצב מ-MM למישור. הרדיוס RR הוא היתר במשולש, ולכן r<Rr<R תמיד כש-d>0d>0.

דוגמה א - כדור חסום בחרוט: רדיוס מחוצה זווית

בחרוט ישר רדיוס הבסיס 66 והגובה 88. בחרוט חסום כדור. חשבו את רדיוס הכדור.

פתרון

1. נתון: r=6r=6, h=8h=8, כדור חסום בחרוט. המטרה: רדיוס הכדור RR.

2. החתך דרך הגובה הוא משולש שווה שוקיים SABSAB עם AB=12AB=12 וגובה SO=8SO=8. הכדור נחתך במעגל החסום במשולש.

3. הקו היוצר: ℓ=62+82=10\ell=\sqrt{6^2+8^2}=10. זווית הבסיס β\beta: cos⁡β=610=0.6\cos\beta=\frac{6}{10}=0.6, sin⁡β=0.8\sin\beta=0.8.

4. מרכז הכדור KK נמצא על חוצה הזווית β\beta ועל הגובה, ולכן במשולש KOBKOB: R=OK=OBtan⁡β2R=OK=OB\tan\frac\beta2.

5. tan⁡β2=sin⁡β1+cos⁡β=0.81.6=0.5\tan\frac\beta2=\frac{\sin\beta}{1+\cos\beta}=\frac{0.8}{1.6}=0.5, ולכן R=6⋅0.5=3R=6\cdot0.5=3.

6. בדיקה: שטח המשולש 12⋅82=48\frac{12\cdot8}{2}=48 שווה לחצי ההיקף כפול רדיוס המעגל החסום: 16⋅3=4816\cdot3=48.

R68SABOKT
תשובה

R=3R=3

דוגמה ב - חתך של כדור עם מישור שאינו דרך המרכז

מישור נמצא במרחק 66 ממרכז כדור שרדיוסו 1010. חשבו את ההיקף ואת השטח של העיגול שהמישור חותך בכדור.

פתרון

1. נתון: R=10R=10, d=6d=6. המטרה: היקף ושטח של עיגול החתך.

2. d<Rd<R, ולכן החתך הוא עיגול שמרכזו O1O_1, עקב האנך מ-MM למישור.

3. לנקודה PP על היקף החתך: MP=R=10MP=R=10, MO1=6MO_1=6, והזווית ב-O1O_1 ישרה.

4. לפי פיתגורס: r=O1P=102−62=8r=O_1P=\sqrt{10^2-6^2}=8.

5. היקף: 2π⋅8=16π2\pi\cdot8=16\pi. שטח: π⋅82=64π\pi\cdot8^2=64\pi.

dRMO1Pr
תשובה

היקף 16π16\pi, שטח 64π64\pi.

שאלות פתוחות על טריגונומטריה במרחב: גליל, חרוט וכדור

5. זוויות בגופים: בין ישר למישור ובין מישורים

הזווית בין ישר למישור

מקל שנשען על רצפה יוצר זווית עם הרצפה. כדי למדוד אותה, מסתכלים על הצל של המקל כשהשמש בדיוק מעליו: הזווית בין המקל לצל שלו היא הזווית בין המקל לרצפה.

במדויק: ישר ℓ\ell חותך מישור π\pi בנקודה AA, ואינו מאונך לו. בוחרים נקודה PP על ℓ\ell (P≠AP\ne A), ו-P′P' הוא עקב האנך מ-PP למישור π\pi. הישר AP′AP' הוא ההיטל של ℓ\ell על π\pi, והזווית בין הישר למישור היא הזווית החדה ∠PAP′\angle PAP'. אם ℓ\ell מאונך ל-π\pi, הזווית היא 90∘90^\circ. אם ℓ\ell מקביל ל-π\pi או מוכל בו, הזווית היא 0∘0^\circ.

הזווית ∠PAP′\angle PAP' היא הזווית הקטנה ביותר בין ℓ\ell לבין ישר כלשהו במישור שעובר דרך AA. היא לא תלויה בנקודה PP שבוחרים על ℓ\ell.

απAPP'ℓ

הזווית בין שני מישורים

כשפותחים ספר, שתי הכריכות הן שני מישורים שנחתכים בשדרה. הזווית בין הכריכות נמדדת בקווים שמאונכים לשדרה.

במדויק: שני מישורים נחתכים בישר mm. בוחרים נקודה PP על mm, ומעבירים בכל אחד מהמישורים ישר דרך PP שמאונך ל-mm. הזווית בין המישורים היא הזווית בין שני הישרים האלה: אם היא קהה, לוקחים את המשלימה שלה. מישורים שהזווית ביניהם 90∘90^\circ מאונכים זה לזה. בין מישורים מקבילים הזווית היא 0∘0^\circ.

בשרטוט PQPQ ו-PRPR מאונכים לישר החיתוך, כל אחד במישור שלו, והזווית θ\theta ביניהם היא הזווית בין המישורים. הזווית לא תלויה בנקודה PP שבוחרים על mm.

θmPQR

ישר במישור, משופע וההיטל שלו

APAP משופע למישור (לא מאונך ולא מקביל), ו-AP′AP' ההיטל שלו. ישר במישור מאונך למשופע APAP אם ורק אם הוא מאונך להיטל AP′AP'.

בפירמידה ישרה: OM⊥ABOM\perp AB (MM אמצע ABAB), ו-OMOM הוא ההיטל של SMSM על הבסיס. לכן גם SM⊥ABSM\perp AB.

זוויות נפוצות בגופים

הזוויתבגוףהזווית במשולש
בין אלכסון התיבה AC′AC' לבסיסתיבה∠C′AC\angle C'AC
בין מקצוע צדדי SASA לבסיספירמידה עם גובה SOSO∠SAO\angle SAO
בין פאה צדדית SABSAB לבסיספירמידה ישרה, MM אמצע ABAB, OO לא על ABAB∠SMO\angle SMO
בין קו יוצר לבסיסחרוט ישר∠SBO\angle SBO

בכל המקרים המשולש ישר זווית בקודקוד שעל הבסיס (העקב של הגובה), ולכן מחשבים בעזרת tan⁡\tan, sin⁡\sin או cos⁡\cos.

דרך הפתרון

זיהוי וחישוב זווית בין ישר למישור

כשמבקשים את הזווית בין ישר APAP למישור:

1. מוצאים את AA, נקודת החיתוך של הישר עם המישור.

2. מוצאים את P′P', עקב האנך מ-PP למישור (בגוף זה בדרך כלל עקב הגובה או קודקוד שמתחת ל-PP).

3. הזווית היא ∠PAP′\angle PAP' במשולש PAP′PAP', שישר זווית ב-P′P'.

4. מחשבים בעזרת tan⁡\tan, sin⁡\sin או cos⁡\cos.

דרך הפתרון

זיהוי וחישוב זווית בין שני מישורים

כשמבקשים את הזווית בין שני מישורים בגוף:

1. מוצאים את ישר החיתוך mm של המישורים (בדרך כלל מקצוע משותף).

2. בוחרים נקודה על mm, ומעבירים בכל מישור ישר שמאונך ל-mm. כשאחד המישורים הוא הבסיס: מעבירים מעקב הגובה OO אנך OMOM ל-mm, ואז לפי כלל המשופע וההיטל גם SM⊥mSM\perp m.

3. הזווית היא ∠SMO\angle SMO, והמשולש SOMSOM ישר זווית ב-OO.

4. מחשבים בעזרת tan⁡∠SMO=SOOM\tan\angle SMO=\frac{SO}{OM}.

אם OO נמצא על ישר החיתוך, הפאה מאונכת לבסיס: הזווית 90∘90^\circ.

שים לב

הזווית בין מקצוע צדדי לבסיס אינה הזווית בין פאה צדדית לבסיס. בפירמידה ישרה שבסיסה ריבוע, הזווית בין הפאה לבסיס גדולה יותר, כי OM<OAOM<OA.

שים לב

הזווית בין ישר למישור והזווית בין מישורים הן בין 0∘0^\circ ל-90∘90^\circ. אם יצאה זווית קהה, לוקחים את המשלימה שלה.

דוגמה - זווית מקצוע–בסיס וזווית פאה–בסיס בפירמידה

SABCDSABCD היא פירמידה ישרה שהבסיס שלה ריבוע שאורך צלעו 66. גובה הפירמידה 44.

א. חשבו את הזווית α\alpha בין המקצוע הצדדי SCSC למישור הבסיס.

ב. חשבו את הזווית β\beta בין הפאה הצדדית SBCSBC למישור הבסיס.

פתרון

1. נתון: פירמידה ישרה, בסיס ריבוע שצלעו 66, גובה SO=4SO=4. המטרה: α\alpha ו-β\beta.

2. OO הוא מפגש האלכסונים של הריבוע (מרכז המעגל החוסם), ו-SOSO מאונך למישור הבסיס.

3. סעיף א: ההיטל של SCSC על הבסיס הוא OCOC, ולכן α=∠SCO\alpha=\angle SCO. OCOC הוא חצי אלכסון: OC=622=32OC=\frac{6\sqrt2}{2}=3\sqrt2.

4. במשולש SOCSOC (ישר זווית ב-OO): tan⁡α=432≈0.943\tan\alpha=\frac{4}{3\sqrt2}\approx0.943, ולכן α≈43.31∘\alpha\approx43.31^\circ.

5. סעיף ב: ישר החיתוך של הפאה והבסיס הוא BCBC. נסמן ב-MM את אמצע BCBC. OM⊥BCOM\perp BC, ולפי כלל המשופע וההיטל גם SM⊥BCSM\perp BC. לכן β=∠SMO\beta=\angle SMO.

6. OM=3OM=3 (חצי צלע), ובמשולש SOMSOM: tan⁡β=43\tan\beta=\frac43, ולכן β≈53.13∘\beta\approx53.13^\circ.

αβABCDSOM
תשובה

א. α≈43.31∘\alpha\approx43.31^\circ. ב. β≈53.13∘\beta\approx53.13^\circ.

שאלות פתוחות על זוויות בגופים: בין ישר למישור ובין מישורים

6. שטחי פנים ומעטפת

מעטפת ושטח פנים

כדי לעטוף מתנה בצורת קופסה צריך נייר בגודל כל הפאות. כדי לצבוע רק את הדפנות של פחית, בלי המכסה והתחתית, צריך את שטח המעטפת.

במדויק: שטח המעטפת של מנסרה או פירמידה הוא סכום השטחים של כל הפאות הצדדיות. של גליל או חרוט: השטח של המשטח העקום שלהם, בלי הבסיסים. שטח הפנים של גוף הוא השטח של כל השפה שלו: שטח המעטפת ועוד השטחים של הבסיסים (שני בסיסים במנסרה ובגליל, בסיס אחד בפירמידה ובחרוט). שטח הפנים של כדור הוא השטח של קליפת הכדור.

בפירמידה ישרה כל פאה צדדית היא משולש שווה שוקיים. הגובה של הפאה SBCSBC לצלע BCBC הוא SESE, כאשר EE אמצע BCBC. אם כל צלעות הבסיס שוות, כל הפאות הצדדיות חופפות.

גליל שגוזרים לאורך קו בדופן ופורשים הוא מלבן: צלע אחת היא היקף הבסיס 2πr2\pi r, והשנייה היא הגובה hh.

6ABCDSOE4

נוסחאות לשטח המעטפת ולשטח הפנים

הגוףשטח המעטפת MMשטח הפנים
מנסרה ישרה (היקף הבסיס PP, גובה hh)P⋅hP\cdot hM+2SM+2S
פירמידהסכום שטחי המשולשיםM+SM+S
גליל ישר2πrh2\pi rh2πrh+2πr22\pi rh+2\pi r^2
חרוט ישרπrℓ\pi r\ellπrℓ+πr2\pi r\ell+\pi r^2
כדור4πR24\pi R^2

SS הוא שטח הבסיס.

דרך הפתרון

חישוב שטח מעטפת ושטח פנים

כשמבקשים שטח מעטפת או שטח פנים של גוף:

1. מזהים את סוג הגוף ואת הבסיסים שלו.

2. מחשבים את הגדלים שחסרים: בפירמידה את הגובה של כל פאה צדדית, בחרוט את rr ואת ℓ\ell (בעזרת המשולש SOBSOB).

3. מחשבים את שטח המעטפת לפי הנוסחה או כסכום שטחי הפאות.

4. לשטח הפנים מוסיפים את שטחי הבסיסים.

שים לב

הגובה של פאה צדדית בפירמידה (SESE) אינו גובה הפירמידה (SOSO). בחישוב שטח הפאה משתמשים ב-SESE.

שים לב

בחרוט משתמשים בקו היוצר ℓ\ell, לא בגובה hh: M=πrℓM=\pi r\ell.

דוגמה א - פירמידה ישרה: שטח הפאות דרך הגובה שלהן

SABCDSABCD היא פירמידה ישרה שהבסיס שלה ריבוע שאורך צלעו 66. גובה הפירמידה 44. חשבו את שטח המעטפת ואת שטח הפנים של הפירמידה.

פתרון

1. נתון: בסיס ריבוע שצלעו 66, גובה SO=4SO=4. המטרה: שטח המעטפת ושטח הפנים.

2. נסמן ב-EE את אמצע BCBC. OE=3OE=3, ו-SOSO מאונך לבסיס, ולכן במשולש SOESOE: SE=42+32=5SE=\sqrt{4^2+3^2}=5.

3. SESE הוא הגובה של הפאה SBCSBC לצלע BCBC (הפאה היא משולש שווה שוקיים). שטח הפאה: 6⋅52=15\frac{6\cdot5}{2}=15.

4. כל צלעות הבסיס שוות, ולכן ארבע הפאות חופפות. שטח המעטפת: 4⋅15=604\cdot15=60.

5. שטח הבסיס 62=366^2=36, ולכן שטח הפנים 60+36=9660+36=96.

6ABCDSOE4
תשובה

שטח המעטפת 6060, שטח הפנים 9696.

דוגמה ב - חרוט: רדיוס וקו יוצר מזווית נתונה

בחרוט ישר אורך הקו היוצר 1212, והזווית בין הקו היוצר למישור הבסיס היא 60∘60^\circ. חשבו את שטח המעטפת ואת שטח הפנים של החרוט.

פתרון

1. נתון: ℓ=12\ell=12, הזווית בין הקו היוצר לבסיס 60∘60^\circ. המטרה: שטח המעטפת ושטח הפנים.

2. במשולש SOBSOB (ישר זווית ב-OO): r=OB=12cos⁡60∘=6r=OB=12\cos60^\circ=6.

3. שטח המעטפת: πrℓ=π⋅6⋅12=72π\pi r\ell=\pi\cdot6\cdot12=72\pi.

4. שטח הבסיס: π⋅62=36π\pi\cdot6^2=36\pi. שטח הפנים: 72π+36π=108π72\pi+36\pi=108\pi.

12hrSOAB60°
תשובה

שטח המעטפת 72π72\pi, שטח הפנים 108π108\pi.

שאלות פתוחות על שטחי פנים ומעטפת

7. נפחים של גופים

נפח

הנפח של גוף אומר כמה מקום הוא תופס: כמה מים נכנסים במיכל, או כמה קוביות קטנות אפשר לסדר בו.

במדויק: הנפח של גוף הוא מספר שמודד את המקום שהגוף תופס, ביחידות נפח: יחידת נפח היא הנפח של קובייה שאורך מקצועה יחידת אורך אחת. לגופים חופפים יש נפח שווה, וכשמחלקים גוף לחלקים שאין להם נקודות פנימיות משותפות, הנפח של הגוף שווה לסכום הנפחים של החלקים.

בנפח של מנסרה ופירמידה משתתף הגובה: המרחק בין מישורי הבסיסים במנסרה, או אורך האנך מקודקוד הראש למישור הבסיס בפירמידה. הנוסחאות נכונות גם לגופים שאינם ישרים. במנסרה שאינה ישרה הגובה h=B′Hh=B'H קצר מהמקצוע הצדדי BB′BB'.

ABCDA'B'C'D'Hh

נוסחאות הנפח

SS הוא שטח הבסיס ו-hh הגובה:

הגוףהנפח
מנסרה וגלילV=S⋅hV=S\cdot h
פירמידה וחרוטV=S⋅h3V=\frac{S\cdot h}{3}
כדור שרדיוסו RRV=43πR3V=\frac43\pi R^3

מקרים פרטיים: תיבה V=abcV=abc, קובייה V=a3V=a^3, גליל ישר V=πr2hV=\pi r^2h, חרוט ישר V=πr2h3V=\frac{\pi r^2h}{3}.

דרך הפתרון

חישוב נפח של גוף

כשמבקשים נפח של גוף:

1. מזהים את הבסיס ואת הגובה. בפירמידה אפשר לבחור כבסיס כל פאה, אם הגובה אליה ידוע.

2. מחשבים את שטח הבסיס SS.

3. מחשבים את הגובה hh, בדרך כלל במשולש ישר זווית שאחד הניצבים שלו הוא הגובה.

4. מציבים בנוסחה המתאימה.

שים לב

בפירמידה ובחרוט מחלקים ב-33: פירמידה שהבסיס והגובה שלה שווים לאלה של מנסרה, נפחה שליש מנפח המנסרה.

שים לב

פירמידה שהקודקודים שלה הם קודקודים של קובייה או נקודות על הפאות שלה: הבסיס והגובה הם לרוב מקצועות או אלכסונים של הקובייה, ומחשבים אותם בקלות.

דוגמה א - פירמידה שקודקודיה קודקודי קובייה

נתונה הקובייה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שאורך מקצועה 66. חשבו את נפח הפירמידה A′ABDA'ABD, ומצאו איזה חלק הוא מנפח הקובייה.

פתרון

1. נתון: קובייה שמקצועה 66. המטרה: נפח הפירמידה A′ABDA'ABD ויחסו לנפח הקובייה.

2. בוחרים כבסיס את המשולש ABDABD, שנמצא במישור הבסיס של הקובייה. הוא ישר זווית ב-AA, ושטחו 6⋅62=18\frac{6\cdot6}{2}=18.

3. המקצוע AA′AA' מאונך למישור הבסיס, ולכן הוא הגובה של הפירמידה: h=6h=6.

4. נפח הפירמידה: V=18⋅63=36V=\frac{18\cdot6}{3}=36.

5. נפח הקובייה 63=2166^3=216, ו-36216=16\frac{36}{216}=\frac16.

ABCDA'B'C'D'
תשובה

נפח הפירמידה 3636, שישית מנפח הקובייה.

דוגמה ב - כדור חסום בחרוט: יחס בין הנפחים

בחרוט ישר רדיוס הבסיס 66 והגובה 88. בחרוט חסום כדור שרדיוסו 33. חשבו את היחס בין נפח הכדור לנפח החרוט.

פתרון

1. נתון: r=6r=6, h=8h=8, רדיוס הכדור R=3R=3. המטרה: V1V2\frac{V_{1}}{V_{2}}, כאשר V1V_1 נפח הכדור ו-V2V_2 נפח החרוט.

2. נפח החרוט: V2=π⋅62⋅83=96πV_2=\frac{\pi\cdot6^2\cdot8}{3}=96\pi.

3. נפח הכדור: V1=43π⋅33=36πV_1=\frac43\pi\cdot3^3=36\pi.

4. היחס: 36π96π=38\frac{36\pi}{96\pi}=\frac38.

R68SABOKT
תשובה

38\frac38

שאלות פתוחות על נפחים של גופים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.