דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מישורים במרחב

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת במישורים במרחב: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: ישר במרחב

ישר נקבע על ידי נקודה אחת שעליו וכיוון אחד. מישור ייקבע באותו רעיון, אבל עם שני כיוונים.

במדויק: הישר שעובר דרך הנקודה AA בכיוון u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0} הוא קבוצת כל הנקודות XX שעבורן יש מספר ממשי tt כך ש-x‾=a‾+tu‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u}, כאשר x‾=OX→=(x,y,z)\underline{x}=\overrightarrow{OX}=(x,y,z) ו-a‾=OA→\underline{a}=\overrightarrow{OA}. בשיעורים: x=a1+tu1x=a_1+tu_1, y=a2+tu2y=a_2+tu_2, z=a3+tu3z=a_3+tu_3.

תזכורת: ניצבות ומכפלה סקלרית

בכל הנושא נבדוק שוב ושוב אם שני וקטורים ניצבים. בהצגה אלגברית זה חישוב קצר.

במדויק: עבור u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0} ו-v‾≠0‾\underline{v}\ne\underline{0}: u‾⊥v‾\underline{u}\perp\underline{v} אם ורק אם u‾⋅v‾=u1v1+u2v2+u3v3=0\underline{u}\cdot\underline{v}=u_1v_1+u_2v_2+u_3v_3=0.

למשל (1,2,−1)⋅(3,−1,1)=3−2−1=0(1,2,-1)\cdot(3,-1,1)=3-2-1=0, ולכן שני הווקטורים ניצבים.

מישור במרחב ומה קובע אותו

מישור הוא משטח שטוח שנמשך בלי סוף לכל הכיוונים, כמו רצפה אינסופית. שולחן עם שלוש רגליים תמיד עומד יציב, כי שלוש נקודות קובעות מישור.

במדויק: דרך שלוש נקודות שאינן על ישר אחד עובר מישור אחד ויחיד. לכן מישור נקבע באופן יחיד גם על ידי:

•ישר ונקודה שאינה עליו;

•שני ישרים נחתכים;

•שני ישרים מקבילים (שונים).

שתי נקודות, או שלוש נקודות על ישר אחד, לא קובעות מישור: יש אינסוף מישורים שעוברים דרכן. שני ישרים מצטלבים לא נמצאים באף מישור משותף.

בסרטוט: המישור שעובר דרך שלוש הנקודות AA, BB, CC. הקטעים ABAB ו-ACAC מונחים כולם במישור, כי ישר שיש לו שתי נקודות במישור נמצא כולו במישור.

ABC

1. הצגה פרמטרית של מישור

הצגה פרמטרית של מישור

על ישר אפשר לזוז רק בכיוון אחד: קדימה או אחורה. על מישור אפשר לזוז בשני כיוונים שונים, כמו על דף: לרוחב ולאורך. מתחילים בנקודה AA של המישור, הולכים tt צעדים בכיוון u‾\underline{u} ועוד ss צעדים בכיוון v‾\underline{v}, ומגיעים לנקודה של המישור. כך מגיעים לכל נקודה שלו.

במדויק: יהיו AA נקודה, ו-u‾\underline{u}, v‾\underline{v} שני וקטורים שונים מ-0‾\underline{0} ולא מקבילים זה לזה. המישור שעובר דרך AA בכיוונים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} הוא קבוצת כל הנקודות XX שעבורן יש מספרים ממשיים tt ו-ss כך ש-x‾=a‾+tu‾+sv‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u}+s\underline{v}, כאשר x‾=OX→\underline{x}=\overrightarrow{OX} ו-a‾=OA→\underline{a}=\overrightarrow{OA}. הווקטורים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} נקראים וקטורי כיוון של המישור, ו-tt, ss הם פרמטרים. כל זוג ערכים של tt ו-ss נותן נקודה אחת של המישור, וכל נקודה של המישור מתקבלת מזוג אחד בלבד.

בסרטוט: מ-AA הולכים 1.51.5 צעדים בכיוון u‾\underline{u} ועוד צעד אחד בכיוון v‾\underline{v}, ומגיעים לנקודה XX של המישור: x‾=a‾+1.5u‾+1⋅v‾\underline{x}=\underline{a}+1.5\underline{u}+1\cdot\underline{v}. במילים אחרות, AX→=tu‾+sv‾\overrightarrow{AX}=t\underline{u}+s\underline{v} הוא צירוף לינארי של u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}.

למה הכיוונים חייבים להיות לא מקבילים: אם v‾=ku‾\underline{v}=k\underline{u}, כל הצעדים הם באותו כיוון, ומקבלים רק ישר.

uvAX

מישור דרך נקודה ושני כיוונים, ומישור דרך שלוש נקודות

•דרך הנקודה AA, עם וקטורי כיוון לא מקבילים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}: x‾=OA→+tu‾+sv‾\underline{x}=\overrightarrow{OA}+t\underline{u}+s\underline{v}.

•דרך שלוש נקודות AA, BB, CC שאינן על ישר אחד: x‾=OA→+tAB→+sAC→\underline{x}=\overrightarrow{OA}+t\overrightarrow{AB}+s\overrightarrow{AC}.

מישור שנקבע על ידי ישרים

מה נתוןנקודה במישורוקטורי כיוון של המישור
ישר x‾=a‾+tu‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u} ונקודה PP שאינה עליוAAu‾\underline{u} ו-AP→\overrightarrow{AP}
שני ישרים נחתכים, x‾=a‾+tu‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u} ו-x‾=b‾+sw‾\underline{x}=\underline{b}+s\underline{w}AAu‾\underline{u} ו-w‾\underline{w}
שני ישרים מקבילים, x‾=a‾+tu‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u} ו-x‾=b‾+sw‾\underline{x}=\underline{b}+s\underline{w}AAu‾\underline{u} ו-AB→\overrightarrow{AB}

כאן AA ו-BB הן הנקודות שבהן OA→=a‾\overrightarrow{OA}=\underline{a} ו-OB→=b‾\overrightarrow{OB}=\underline{b}. בישרים מקבילים u‾\underline{u} ו-w‾\underline{w} מקבילים, ולכן אי אפשר לקחת את שניהם, ולוקחים את AB→\overrightarrow{AB}.

לאותו מישור יש הרבה הצגות

•במקום AA אפשר לקחת כל נקודה אחרת של המישור.

•במקום u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} אפשר לקחת כל שני וקטורים לא מקבילים שמקבילים למישור, למשל ku‾k\underline{u} עם k≠0k\ne0, או u‾+v‾\underline{u}+\underline{v}.

מישורי הצירים

המישורהצגה פרמטרית
מישור xyxyx‾=t(1,0,0)+s(0,1,0)\underline{x}=t(1,0,0)+s(0,1,0)
מישור xzxzx‾=t(1,0,0)+s(0,0,1)\underline{x}=t(1,0,0)+s(0,0,1)
מישור yzyzx‾=t(0,1,0)+s(0,0,1)\underline{x}=t(0,1,0)+s(0,0,1)

שלושתם עוברים דרך הראשית, ולכן אין בהם וקטור נקודה.

דרך הפתרון

בדיקה אם נקודה נמצאת על מישור בהצגה פרמטרית

כשנתונים מישור x‾=a‾+tu‾+sv‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u}+s\underline{v} ונקודה PP:

1. כותבים OP→=a‾+tu‾+sv‾\overrightarrow{OP}=\underline{a}+t\underline{u}+s\underline{v} ומשווים שיעור-שיעור. מקבלים שלוש משוואות בשני נעלמים, tt ו-ss.

2. בוחרים שתיים מהמשוואות שיש להן פתרון יחיד, ומוצאים את tt ואת ss.

3. מציבים את tt ואת ss במשוואה השלישית.

4. אם היא מתקיימת, PP על המישור. אם לא, PP לא על המישור.

שים לב

לפני שבונים מישור משלוש נקודות בודקים ש-AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC} לא מקבילים. אם הם מקבילים, שלוש הנקודות על ישר אחד, והן לא קובעות מישור.

שים לב

ארבע נקודות לא תמיד נמצאות על מישור אחד. כדי לבדוק, בונים מישור משלוש מהן ובודקים אם הרביעית עליו.

דוגמה - מישור דרך שלוש נקודות ובדיקת נקודות עליו

נתונות הנקודות A(1,0,2)A(1,0,2), B(3,1,1)B(3,1,1) ו-C(0,2,4)C(0,2,4).

א. הראו שהנקודות קובעות מישור, וכתבו הצגה פרמטרית שלו.

ב. בדקו אם הנקודות D(4,4,2)D(4,4,2) ו-E(2,3,1)E(2,3,1) נמצאות על המישור.

פתרון

1. נתון: שלוש נקודות. המטרה: להראות שהן לא על ישר אחד, לכתוב הצגה, ולבדוק את DD ואת EE.

2. א. AB→=(2,1,−1)\overrightarrow{AB}=(2,1,-1) ו-AC→=(−1,2,2)\overrightarrow{AC}=(-1,2,2). אם AC→=kAB→\overrightarrow{AC}=k\overrightarrow{AB}, מהשיעור הראשון k=−12k=-\frac12, ואז השיעור השני היה −12-\frac12 ולא 22. הווקטורים לא מקבילים, ולכן הנקודות לא על ישר אחד וקובעות מישור.

3. ההצגה: x‾=(1,0,2)+t(2,1,−1)+s(−1,2,2)\underline{x}=(1,0,2)+t(2,1,-1)+s(-1,2,2), כלומר (x,y,z)=(1+2t−s, t+2s, 2−t+2s)(x,y,z)=(1+2t-s,\ t+2s,\ 2-t+2s).

4. ב. DD: משווים את שני השיעורים הראשונים: 1+2t−s=41+2t-s=4 ו-t+2s=4t+2s=4. מהראשונה s=2t−3s=2t-3, ובשנייה t+4t−6=4t+4t-6=4, ולכן t=2t=2 ו-s=1s=1.

5. מציבים בשיעור השלישי: 2−2+2=22-2+2=2. מתקיים, ולכן DD על המישור.

6. EE: 1+2t−s=21+2t-s=2 ו-t+2s=3t+2s=3. מכאן t=1t=1 ו-s=1s=1. בשיעור השלישי: 2−1+2=3≠12-1+2=3\ne1. לכן EE לא על המישור.

תשובה

א. x‾=(1,0,2)+t(2,1,−1)+s(−1,2,2)\underline{x}=(1,0,2)+t(2,1,-1)+s(-1,2,2). ב. DD על המישור (t=2t=2, s=1s=1), EE לא.

שאלות פתוחות על הצגה פרמטרית של מישור

2. משוואת מישור ווקטור נורמל

וקטור נורמל ומשוואת מישור

יש דרך קצרה יותר לתאר מישור: במקום שני כיוונים שעליו, מספיק כיוון אחד שניצב לו. חשבו על עמוד שעומד זקוף על רצפה: הוא ניצב לכל קו שמשרטטים על הרצפה.

במדויק: וקטור נורמל למישור הוא וקטור n‾≠0‾\underline{n}\ne\underline{0} שניצב לכל וקטור שמקביל למישור. מספיק לבדוק שני וקטורי כיוון: n‾\underline{n} נורמל למישור x‾=a‾+tu‾+sv‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u}+s\underline{v} אם ורק אם n‾⋅u‾=0\underline{n}\cdot\underline{u}=0 וגם n‾⋅v‾=0\underline{n}\cdot\underline{v}=0.

הנקודה XX נמצאת על המישור שעובר דרך AA עם הנורמל n‾\underline{n} אם ורק אם n‾⋅AX→=0\underline{n}\cdot\overrightarrow{AX}=0. כשכותבים את זה בשיעורים, עם n‾=(a,b,c)\underline{n}=(a,b,c), מקבלים את משוואת המישור ax+by+cz+d=0ax+by+cz+d=0, שבה aa, bb, cc אינם כולם 00.

בסרטוט: n‾\underline{n} ניצב לשני וקטורי הכיוון u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} של המישור.

למה מספיק לבדוק שני וקטורים: כל וקטור שמקביל למישור הוא צירוף לינארי pu‾+qv‾p\underline{u}+q\underline{v}, ולכן n‾⋅(pu‾+qv‾)=p⋅0+q⋅0=0\underline{n}\cdot(p\underline{u}+q\underline{v})=p\cdot0+q\cdot0=0.

לכל מישור יש אינסוף וקטורי נורמל, וכולם מקבילים: kn‾k\underline{n} עם k≠0k\ne0.

uvnA

משוואת מישור לפי נקודה ונורמל

המישור שעובר דרך A(x1,y1,z1)A(x_1,y_1,z_1) עם וקטור הנורמל n‾=(a,b,c)\underline{n}=(a,b,c):

a(x−x1)+b(y−y1)+c(z−z1)=0a(x-x_1)+b(y-y_1)+c(z-z_1)=0

אחרי פתיחת הסוגריים מקבלים ax+by+cz+d=0ax+by+cz+d=0. ובכיוון ההפוך: במישור ax+by+cz+d=0ax+by+cz+d=0 וקטור הנורמל הוא n‾=(a,b,c)\underline{n}=(a,b,c).

דרך הפתרון

מהצגה פרמטרית או משלוש נקודות למשוואה

כשנתון מישור x‾=a‾+tu‾+sv‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u}+s\underline{v} (או שלוש נקודות, ואז u‾=AB→\underline{u}=\overrightarrow{AB}, v‾=AC→\underline{v}=\overrightarrow{AC}):

1. מחפשים n‾=(a,b,c)\underline{n}=(a,b,c) עם n‾⋅u‾=0\underline{n}\cdot\underline{u}=0 ו-n‾⋅v‾=0\underline{n}\cdot\underline{v}=0. אלה שתי משוואות בשלושה נעלמים.

2. מבטאים שני נעלמים בעזרת השלישי, ונותנים לשלישי ערך נוח שאינו 00 (למשל a=1a=1). אם יוצא שהנעלם הזה חייב להיות 00, בוחרים נעלם אחר.

3. מציבים את הנקודה AA ב-ax+by+cz+d=0ax+by+cz+d=0 ומוצאים את dd.

4. בדיקה: נקודה נוספת של המישור (למשל BB ו-CC) מקיימת את המשוואה.

דרך הפתרון

ממשוואה להצגה פרמטרית

כשנתונה משוואה ax+by+cz+d=0ax+by+cz+d=0:

1. מוצאים שלוש נקודות של המישור שאינן על ישר אחד: בוחרים ערכים לשני משתנים ומחשבים את השלישי. נוח לקחת את נקודות החיתוך עם הצירים.

2. בונים מהן הצגה: x‾=OA→+tAB→+sAC→\underline{x}=\overrightarrow{OA}+t\overrightarrow{AB}+s\overrightarrow{AC}.

3. בדיקה: n‾⋅AB→=0\underline{n}\cdot\overrightarrow{AB}=0 ו-n‾⋅AC→=0\underline{n}\cdot\overrightarrow{AC}=0.

מיקום מישור במערכת הצירים לפי המשוואה

מה במשוואה ax+by+cz+d=0ax+by+cz+d=0מה המישורדוגמה
d=0d=0עובר דרך הראשיתx−2y+z=0x-2y+z=0
c=0c=0 (אין zz)מקביל לציר ה-zz, ואם גם d=0d=0 הוא מכיל אותוx+y−4=0x+y-4=0
a=b=0a=b=0 (יש רק zz)מקביל למישור xyxy, ואם גם d=0d=0 הוא המישור xyxy עצמוz=3z=3

באותו אופן a=0a=0: מקביל לציר ה-xx או מכיל אותו, ו-b=0b=0: מקביל לציר ה-yy או מכיל אותו. מישורי הצירים: z=0z=0 הוא המישור xyxy, y=0y=0 הוא המישור xzxz, ו-x=0x=0 הוא המישור yzyz.

חיתוך עם ציר ה-xx: מציבים y=z=0y=z=0. אם a≠0a\ne0, הנקודה היא (−da,0,0)(-\frac{d}{a},0,0). כך גם עם שני הצירים האחרים.

שים לב

נקודה בודקים בהצבה: PP על המישור אם ורק אם השיעורים שלה מקיימים את המשוואה. זה מהיר יותר מבדיקה בהצגה פרמטרית.

שים לב

כפל המשוואה במספר k≠0k\ne0 נותן את אותו מישור. x−3y−5z+5=0x-3y-5z+5=0 ו-−2x+6y+10z−10=0-2x+6y+10z-10=0 הם מישור אחד.

דוגמה א - משלוש נקודות למשוואת מישור

נתונות הנקודות A(1,2,0)A(1,2,0), B(3,1,1)B(3,1,1) ו-C(2,4,−1)C(2,4,-1).

א. מצאו את משוואת המישור ABCABC.

ב. מצאו את נקודת החיתוך של המישור עם ציר ה-zz.

פתרון

1. נתון: שלוש נקודות. המטרה: משוואת המישור, ואחר כך החיתוך עם ציר ה-zz.

2. א. וקטורי כיוון: AB→=(2,−1,1)\overrightarrow{AB}=(2,-1,1) ו-AC→=(1,2,−1)\overrightarrow{AC}=(1,2,-1). הם לא מקבילים (מהשיעור הראשון k=12k=\frac12, אבל 2≠−122\ne-\frac12).

3. מחפשים n‾=(a,b,c)\underline{n}=(a,b,c): 2a−b+c=02a-b+c=0 ו-a+2b−c=0a+2b-c=0. מחברים את המשוואות: 3a+b=03a+b=0, ולכן b=−3ab=-3a. מהראשונה c=b−2a=−5ac=b-2a=-5a.

4. בוחרים a=1a=1: n‾=(1,−3,−5)\underline{n}=(1,-3,-5). בדיקה: 2+3−5=02+3-5=0 ו-1−6+5=01-6+5=0.

5. המשוואה x−3y−5z+d=0x-3y-5z+d=0. מציבים את AA: 1−6−0+d=01-6-0+d=0, ולכן d=5d=5.

6. בדיקה: BB: 3−3−5+5=03-3-5+5=0. CC: 2−12+5+5=02-12+5+5=0.

7. ב. על ציר ה-zz מתקיים x=y=0x=y=0: −5z+5=0-5z+5=0, ולכן z=1z=1.

תשובה

א. x−3y−5z+5=0x-3y-5z+5=0. ב. (0,0,1)(0,0,1).

דוגמה ב - ממשוואה להצגה פרמטרית דרך החיתוך עם הצירים

כתבו הצגה פרמטרית של המישור 2x+y+3z−6=02x+y+3z-6=0.

פתרון

1. מחפשים שלוש נקודות של המישור. נוח לקחת את נקודות החיתוך עם הצירים.

2. ציר ה-xx (y=z=0y=z=0): 2x=62x=6, הנקודה A(3,0,0)A(3,0,0). ציר ה-yy: y=6y=6, הנקודה B(0,6,0)B(0,6,0). ציר ה-zz: 3z=63z=6, הנקודה C(0,0,2)C(0,0,2).

3. AB→=(−3,6,0)=3⋅(−1,2,0)\overrightarrow{AB}=(-3,6,0)=3\cdot(-1,2,0) ו-AC→=(−3,0,2)\overrightarrow{AC}=(-3,0,2). הם לא מקבילים, ולכן הנקודות לא על ישר אחד.

4. ההצגה: x‾=(3,0,0)+t(−1,2,0)+s(−3,0,2)\underline{x}=(3,0,0)+t(-1,2,0)+s(-3,0,2).

5. בדיקה עם n‾=(2,1,3)\underline{n}=(2,1,3): n‾⋅(−1,2,0)=−2+2=0\underline{n}\cdot(-1,2,0)=-2+2=0 ו-n‾⋅(−3,0,2)=−6+6=0\underline{n}\cdot(-3,0,2)=-6+6=0.

OxyzABC
תשובה

x‾=(3,0,0)+t(−1,2,0)+s(−3,0,2)\underline{x}=(3,0,0)+t(-1,2,0)+s(-3,0,2) (יש גם הצגות אחרות).

שאלות פתוחות על משוואת מישור ווקטור נורמל

3. מצב הדדי בין ישר ומישור

מצב הדדי בין ישר ומישור

ישר ומישור יכולים להיות זה ליד זה בשלוש דרכים: הישר עובר דרך המישור בנקודה אחת, כמו מסמר שננעץ בקיר; הישר עובר ליד המישור ולא פוגש אותו אף פעם; או שהישר כולו מונח על המישור.

במדויק: ישר חותך מישור אם יש להם נקודה משותפת אחת בדיוק. ישר מקביל למישור אם אין להם אף נקודה משותפת. ישר מוכל במישור אם כל נקודה של הישר נמצאת במישור. אין מצב אחר: ישר שיש לו שתי נקודות במישור מוכל בו כולו.

בסרטוט: l1l_1 חותך את המישור π\pi בנקודה PP (החלק המקווקו מתחת למישור). l2l_2 מקביל ל-π\pi, ו-l3l_3 מוכל בו.

מה מבדיל בין המצבים: אם וקטור הכיוון של הישר ניצב לנורמל, הישר הולך "לרוחב" המישור, ולכן הוא מקביל לו או מוכל בו. אחרת הוא חותך אותו.

l1l2l3πP

המצב ההדדי לפי n‾⋅u‾\underline{n}\cdot\underline{u}

נתונים הישר l: x‾=a‾+tu‾l:\ \underline{x}=\underline{a}+t\underline{u} והמישור π\pi עם הנורמל n‾\underline{n}. AA היא הנקודה שבה OA→=a‾\overrightarrow{OA}=\underline{a}.

מה מתקייםהמצב
n‾⋅u‾≠0\underline{n}\cdot\underline{u}\ne0הישר חותך את המישור בנקודה אחת
n‾⋅u‾=0\underline{n}\cdot\underline{u}=0 ו-AA לא על π\piהישר מקביל למישור
n‾⋅u‾=0\underline{n}\cdot\underline{u}=0 ו-AA על π\piהישר מוכל במישור

ישר ניצב למישור

ישר ניצב למישור אם הוא ניצב לכל ישר במישור. מספיק שהוא ניצב לשני ישרים לא מקבילים במישור. בווקטורים: ll ניצב ל-π\pi אם ורק אם וקטור הכיוון שלו מקביל לנורמל, כלומר u‾=kn‾\underline{u}=k\underline{n} עבור k≠0k\ne0.

דרך הפתרון

נקודת החיתוך של ישר ומישור

כשנתונים ישר x‾=a‾+tu‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u} ומשוואת מישור:

1. כותבים את xx, yy, zz של נקודה כללית על הישר בעזרת tt.

2. מציבים אותם במשוואת המישור ומקבלים משוואה ב-tt.

3. אם יש לה פתרון אחד, מציבים את tt בישר ומקבלים את נקודת החיתוך.

4. אם מתקבל שוויון לא נכון (00 שווה למספר שאינו 00), אין פתרון והישר מקביל למישור. אם מתקבל שוויון שנכון לכל tt (0=00=0), הישר מוכל במישור.

שים לב

n‾⋅u‾=0\underline{n}\cdot\underline{u}=0 לא אומר שהישר ניצב למישור. להפך: הישר מקביל למישור או מוכל בו. ישר ניצב למישור כש-u‾\underline{u} מקביל ל-n‾\underline{n}.

שים לב

כשהמישור נתון בהצגה פרמטרית, נוח להעביר אותו קודם למשוואה. אפשר גם להשוות את הישר להצגת המישור ולפתור שלוש משוואות בשלושה פרמטרים, עם אות שונה לפרמטר של הישר.

דוגמה א - ישר שחותך את המישור: נקודת החיתוך

נתונים המישור π: 2x−y+z−7=0\pi:\ 2x-y+z-7=0 והישר l: x‾=(1,2,1)+t(1,1,2)l:\ \underline{x}=(1,2,1)+t(1,1,2). הראו שהישר חותך את המישור, ומצאו את נקודת החיתוך.

פתרון

1. נתון: ישר ומישור. המטרה: להראות שיש להם נקודה משותפת אחת, ולמצוא אותה.

2. n‾=(2,−1,1)\underline{n}=(2,-1,1) ו-u‾=(1,1,2)\underline{u}=(1,1,2): n‾⋅u‾=2−1+2=3≠0\underline{n}\cdot\underline{u}=2-1+2=3\ne0. לכן הישר חותך את המישור בנקודה אחת.

3. נקודה כללית על הישר: (1+t, 2+t, 1+2t)(1+t,\ 2+t,\ 1+2t). מציבים במשוואת המישור: 2(1+t)−(2+t)+(1+2t)−7=02(1+t)-(2+t)+(1+2t)-7=0.

4. מפשטים: 3t−6=03t-6=0, ולכן t=2t=2.

5. מציבים בישר: (3,4,5)(3,4,5). בדיקה: 6−4+5−7=06-4+5-7=0.

תשובה

הישר חותך את המישור בנקודה (3,4,5)(3,4,5).

דוגמה ב - וקטור כיוון ניצב לנורמל: מקביל או מוכל

נתון המישור π: 2x−y+z−7=0\pi:\ 2x-y+z-7=0, ונתונים הישרים l1: x‾=(1,0,0)+t(1,1,−1)l_1:\ \underline{x}=(1,0,0)+t(1,1,-1) ו-l2: x‾=(3,0,1)+t(1,1,−1)l_2:\ \underline{x}=(3,0,1)+t(1,1,-1). מהו המצב ההדדי בין כל אחד מהישרים למישור?

פתרון

1. נתון: מישור ושני ישרים עם אותו וקטור כיוון. המטרה: המצב ההדדי של כל ישר עם המישור.

2. n‾⋅u‾=2⋅1−1⋅1+1⋅(−1)=0\underline{n}\cdot\underline{u}=2\cdot1-1\cdot1+1\cdot(-1)=0. לכן כל אחד מהישרים מקביל למישור או מוכל בו.

3. l1l_1: מציבים את (1,0,0)(1,0,0): 2−0+0−7=−5≠02-0+0-7=-5\ne0. הנקודה לא על המישור, ולכן l1l_1 מקביל ל-π\pi. (בהצבה של הנקודה הכללית (1+t, t, −t)(1+t,\ t,\ -t) מתקבל −5=0-5=0, אין פתרון.)

4. l2l_2: מציבים את (3,0,1)(3,0,1): 6−0+1−7=06-0+1-7=0. הנקודה על המישור, ולכן l2l_2 מוכל ב-π\pi. (בהצבה של (3+t, t, 1−t)(3+t,\ t,\ 1-t) מתקבל 0=00=0 לכל tt.)

תשובה

l1l_1 מקביל למישור, l2l_2 מוכל במישור.

שאלות פתוחות על מצב הדדי בין ישר ומישור

4. מצב הדדי בין שני מישורים

מצב הדדי בין שני מישורים

שני מישורים יכולים להיות אותו מישור. הם יכולים להיות זה מעל זה כמו רצפה ותקרה, בלי להיפגש. והם יכולים לחתוך זה את זה כמו קיר ורצפה. מישורים נחתכים נפגשים לאורך ישר שלם, שנקרא ישר החיתוך.

במדויק: שני מישורים מתלכדים אם הם אותו מישור. שני מישורים מקבילים אם אין להם נקודה משותפת. שני מישורים נחתכים אם הם שונים ויש להם נקודה משותפת. במקרה הזה כל הנקודות המשותפות שלהם הן ישר אחד, ישר החיתוך.

בסרטוט שבו מסומן ll, שני המישורים נחתכים ו-ll הוא ישר החיתוך שלהם. בסרטוט בלי ll, שני המישורים מקבילים.

שני מישורים שונים לא יכולים להיפגש בנקודה אחת בלבד: אם יש להם נקודה משותפת, יש להם ישר שלם של נקודות משותפות.

l

המצב ההדדי לפי הנורמלים

נתונים π1: a1x+b1y+c1z+d1=0\pi_1:\ a_1x+b_1y+c_1z+d_1=0 עם n‾1=(a1,b1,c1)\underline{n}_1=(a_1,b_1,c_1), ו-π2: a2x+b2y+c2z+d2=0\pi_2:\ a_2x+b_2y+c_2z+d_2=0 עם n‾2=(a2,b2,c2)\underline{n}_2=(a_2,b_2,c_2).

מה מתקייםהמצב
n‾2=kn‾1\underline{n}_2=k\underline{n}_1 וגם d2=kd1d_2=kd_1 (כל המשוואה כפולה ב-kk)מתלכדים
n‾2=kn‾1\underline{n}_2=k\underline{n}_1 אבל d2≠kd1d_2\ne kd_1מקבילים
n‾1\underline{n}_1 ו-n‾2\underline{n}_2 לא מקביליםנחתכים בישר

וקטור הכיוון של ישר החיתוך

ישר החיתוך מוכל בשני המישורים, ולכן וקטור הכיוון שלו u‾\underline{u} ניצב לשני הנורמלים: u‾⋅n‾1=0\underline{u}\cdot\underline{n}_1=0 וגם u‾⋅n‾2=0\underline{u}\cdot\underline{n}_2=0.

דרך הפתרון

מציאת ישר החיתוך של שני מישורים

כשהנורמלים של שני המישורים לא מקבילים:

1. כותבים את שתי המשוואות כמערכת. יש בה שלושה נעלמים ושתי משוואות.

2. בעזרת חיבור או חיסור של המשוואות (אחרי כפל במספר, אם צריך) מבטאים שני משתנים בעזרת השלישי, ומסמנים את השלישי tt (למשל y=ty=t).

3. כותבים את (x,y,z)(x,y,z) בצורה a‾+tu‾\underline{a}+t\underline{u}. זו הצגה פרמטרית של ישר החיתוך.

4. בדיקה: הנקודה a‾\underline{a} מקיימת את שתי המשוואות, ו-u‾⋅n‾1=u‾⋅n‾2=0\underline{u}\cdot\underline{n}_1=\underline{u}\cdot\underline{n}_2=0.

אם המשתנה שבחרתם קבוע לאורך ישר החיתוך (למשל במערכת יוצא y=2y=2), אי אפשר לסמן אותו tt. בוחרים משתנה אחר. דרך נוספת: מוצאים שתי נקודות משותפות ובונים ישר דרכן.

שים לב

מקבילות בודקים לפי כל המקדמים. x−2y+3z+1=0x-2y+3z+1=0 ו-2x−4y+6z+2=02x-4y+6z+2=0 מתלכדים. x−2y+3z+1=0x-2y+3z+1=0 ו-2x−4y+6z−5=02x-4y+6z-5=0 מקבילים.

דוגמה - מישורים מקבילים וישר החיתוך של מישורים נחתכים

נתונים המישורים π1: x+y+z−6=0\pi_1:\ x+y+z-6=0, π2: x−y+2z−2=0\pi_2:\ x-y+2z-2=0 ו-π3: 2x+2y+2z−5=0\pi_3:\ 2x+2y+2z-5=0.

א. מהו המצב ההדדי בין π1\pi_1 ל-π3\pi_3?

ב. הראו ש-π1\pi_1 ו-π2\pi_2 נחתכים, ומצאו את ישר החיתוך שלהם.

פתרון

1. נתון: שלושה מישורים. המטרה: המצב של π1\pi_1 ו-π3\pi_3, וישר החיתוך של π1\pi_1 ו-π2\pi_2.

2. א. n‾3=(2,2,2)=2⋅(1,1,1)=2n‾1\underline{n}_3=(2,2,2)=2\cdot(1,1,1)=2\underline{n}_1. אבל 2⋅(−6)=−12≠−52\cdot(-6)=-12\ne-5. לכן π1\pi_1 ו-π3\pi_3 מקבילים.

3. ב. n‾1=(1,1,1)\underline{n}_1=(1,1,1) ו-n‾2=(1,−1,2)\underline{n}_2=(1,-1,2) לא מקבילים: מהשיעור הראשון k=1k=1, אבל −1≠1-1\ne1. לכן המישורים נחתכים בישר.

4. מחסרים את המשוואות: (x+y+z−6)−(x−y+2z−2)=2y−z−4=0(x+y+z-6)-(x-y+2z-2)=2y-z-4=0, ולכן z=2y−4z=2y-4.

5. מסמנים y=ty=t: z=2t−4z=2t-4, ומ-π1\pi_1: x=6−y−z=6−t−2t+4=10−3tx=6-y-z=6-t-2t+4=10-3t.

6. ישר החיתוך: (x,y,z)=(10−3t, t, 2t−4)(x,y,z)=(10-3t,\ t,\ 2t-4), כלומר x‾=(10,0,−4)+t(−3,1,2)\underline{x}=(10,0,-4)+t(-3,1,2). ב-t=3t=3 מתקבלת הנקודה (1,3,2)(1,3,2), ולכן אפשר לכתוב גם x‾=(1,3,2)+t(−3,1,2)\underline{x}=(1,3,2)+t(-3,1,2).

7. בדיקה: (1,3,2)(1,3,2): 1+3+2−6=01+3+2-6=0 ו-1−3+4−2=01-3+4-2=0. (−3,1,2)⋅n‾1=0(-3,1,2)\cdot\underline{n}_1=0 ו-(−3,1,2)⋅n‾2=−3−1+4=0(-3,1,2)\cdot\underline{n}_2=-3-1+4=0.

תשובה

א. π1\pi_1 ו-π3\pi_3 מקבילים. ב. ישר החיתוך: x‾=(1,3,2)+t(−3,1,2)\underline{x}=(1,3,2)+t(-3,1,2).

שאלות פתוחות על מצב הדדי בין שני מישורים

5. זווית בין ישר למישור

הזווית בין ישר למישור

כשישר חותך מישור באלכסון, שואלים כמה הוא נוטה: כמעט שוכב על המישור, או כמעט עומד עליו. כדי למדוד את זה מסתכלים על ההיטל של הישר על המישור, כמו הצל שלו כשהאור נופל ניצב למישור.

במדויק: נניח שהישר ll חותך את המישור π\pi בנקודה PP ואינו ניצב לו. בוחרים נקודה A≠PA\ne P על ll, ומורידים ממנה אנך למישור. העקב של האנך הוא A′A'. הישר PA′PA' הוא ההיטל של ll על π\pi, והזווית בין הישר למישור היא β=∠APA′\beta=\angle APA', הזווית בין הישר להיטל שלו. כש-ll ניצב ל-π\pi, β=90∘\beta=90^\circ. כש-ll מקביל ל-π\pi או מוכל בו, β=0∘\beta=0^\circ. בכל המקרים 0∘≤β≤90∘0^\circ\le\beta\le90^\circ.

בסרטוט: AA′AA' ניצב למישור, ולכן המשולש APA′APA' ישר זווית ב-A′A', והזווית β\beta חדה.

הנורמל n‾\underline{n} מקביל ל-AA′AA'. במשולש APA′APA' הזווית בין ll ל-AA′AA' היא 90∘−β90^\circ-\beta. לכן בחישוב, שבו משתמשים בנורמל, מופיע sin⁡β=cos⁡(90∘−β)\sin\beta=\cos(90^\circ-\beta).

lβπPAA'

חישוב הזווית בין ישר למישור

אם u‾\underline{u} וקטור כיוון של הישר ו-n‾\underline{n} נורמל למישור, הזווית β\beta בין הישר למישור מקיימת:

sin⁡β=∣n‾⋅u‾∣∣n‾∣⋅∣u‾∣\sin\beta=\frac{|\underline{n}\cdot\underline{u}|}{|\underline{n}|\cdot|\underline{u}|}

הנוסחה נכונה בכל המצבים. כש-n‾⋅u‾=0\underline{n}\cdot\underline{u}=0 מתקבל β=0∘\beta=0^\circ (הישר מקביל או מוכל), וכש-u‾\underline{u} מקביל ל-n‾\underline{n} מתקבל β=90∘\beta=90^\circ.

דרך הפתרון

מציאת הזווית בין ישר למישור

כשנתונים ישר ומישור:

1. מוצאים וקטור כיוון u‾\underline{u} של הישר ונורמל n‾\underline{n} של המישור. אם המישור נתון בהצגה פרמטרית או בשלוש נקודות, מוצאים קודם את n‾\underline{n}.

2. מחשבים n‾⋅u‾\underline{n}\cdot\underline{u}, ∣n‾∣|\underline{n}| ו-∣u‾∣|\underline{u}|.

3. מציבים בנוסחה ומוצאים את β\beta, בין 0∘0^\circ ל-90∘90^\circ.

שים לב

כאן sin⁡\sin, לא cos⁡\cos. אותו ביטוי עם cos⁡\cos נותן את הזווית בין הישר לנורמל, שהיא 90∘−β90^\circ-\beta.

שים לב

הערך המוחלט שומר על sin⁡β≥0\sin\beta\ge0. בלעדיו יוצא מספר שלילי כשהנורמל פונה לצד השני של המישור.

דוגמה - נקודת החיתוך והזווית בין ישר למישור

נתונים המישור π: 2x+y−2z+3=0\pi:\ 2x+y-2z+3=0 והישר l: x‾=(1,0,4)+t(1,1,0)l:\ \underline{x}=(1,0,4)+t(1,1,0).

א. מצאו את נקודת החיתוך של הישר עם המישור.

ב. מצאו את הזווית בין הישר למישור.

פתרון

1. נתון: ישר ומישור. המטרה: נקודת החיתוך והזווית ביניהם.

2. א. נקודה כללית על הישר: (1+t, t, 4)(1+t,\ t,\ 4). מציבים: 2(1+t)+t−8+3=02(1+t)+t-8+3=0, כלומר 3t−3=03t-3=0, ולכן t=1t=1.

3. נקודת החיתוך: (2,1,4)(2,1,4). בדיקה: 4+1−8+3=04+1-8+3=0.

4. ב. n‾=(2,1,−2)\underline{n}=(2,1,-2) ו-u‾=(1,1,0)\underline{u}=(1,1,0). n‾⋅u‾=2+1+0=3\underline{n}\cdot\underline{u}=2+1+0=3.

5. ∣n‾∣=4+1+4=3|\underline{n}|=\sqrt{4+1+4}=3 ו-∣u‾∣=1+1+0=2|\underline{u}|=\sqrt{1+1+0}=\sqrt2.

6. sin⁡β=∣3∣32=12\sin\beta=\frac{|3|}{3\sqrt2}=\frac{1}{\sqrt2}, ולכן β=45∘\beta=45^\circ.

תשובה

א. (2,1,4)(2,1,4). ב. 45∘45^\circ.

שאלות פתוחות על זווית בין ישר למישור

6. זווית בין שני מישורים

הזווית בין שני מישורים

שני מישורים נחתכים יוצרים ביניהם פתיחה, כמו ספר פתוח למחצה. כדי למדוד את הפתיחה בוחרים נקודה על ישר החיתוך, ומעבירים ממנה בכל מישור ישר שניצב לישר החיתוך. הזווית בין שני הישרים האלה היא הפתיחה.

במדויק: נניח שהמישורים π1\pi_1 ו-π2\pi_2 נחתכים בישר ll. בוחרים נקודה MM על ll, ומעבירים דרכה ישר m1m_1 במישור π1\pi_1 וישר m2m_2 במישור π2\pi_2, שניהם ניצבים ל-ll. הזווית α\alpha בין המישורים היא הזווית בין הישרים m1m_1 ו-m2m_2, ולכן 0∘<α≤90∘0^\circ<\alpha\le90^\circ. היא לא תלויה בבחירת MM. בין מישורים מקבילים או מתלכדים הזווית היא 0∘0^\circ.

בסרטוט: m1m_1 ו-m2m_2 ניצבים לישר החיתוך באותה נקודה MM, ו-α\alpha היא הזווית ביניהם.

בחישוב משתמשים בנורמלים: n‾1\underline{n}_1 ו-n‾2\underline{n}_2 ניצבים לישר החיתוך, וכל אחד מהם ניצב לישר שבמישור שלו. לכן הזווית בין הנורמלים שווה ל-α\alpha או ל-180∘−α180^\circ-\alpha.

m1m2αM

חישוב הזווית בין שני מישורים

אם n‾1\underline{n}_1 ו-n‾2\underline{n}_2 נורמלים לשני המישורים, הזווית α\alpha בין המישורים מקיימת:

cos⁡α=∣n‾1⋅n‾2∣∣n‾1∣⋅∣n‾2∣\cos\alpha=\frac{|\underline{n}_1\cdot\underline{n}_2|}{|\underline{n}_1|\cdot|\underline{n}_2|}

הערך המוחלט נותן את הזווית שאינה קהה. במישורים מקבילים מתקבל cos⁡α=1\cos\alpha=1, כלומר α=0∘\alpha=0^\circ.

מישורים ניצבים

שני מישורים ניצבים (α=90∘\alpha=90^\circ) אם ורק אם הנורמלים שלהם ניצבים: n‾1⋅n‾2=0\underline{n}_1\cdot\underline{n}_2=0.

דרך הפתרון

מציאת הזווית בין שני מישורים

כשנתונים שני מישורים:

1. מוצאים נורמל לכל מישור. ממשוואה: המקדמים של xx, yy, zz. מהצגה פרמטרית או משלוש נקודות: פותרים n‾⋅u‾=0\underline{n}\cdot\underline{u}=0, n‾⋅v‾=0\underline{n}\cdot\underline{v}=0.

2. מחשבים n‾1⋅n‾2\underline{n}_1\cdot\underline{n}_2, ∣n‾1∣|\underline{n}_1| ו-∣n‾2∣|\underline{n}_2|.

3. מציבים בנוסחה ומוצאים את α\alpha, בין 0∘0^\circ ל-90∘90^\circ.

שים לב

שלוש נוסחאות דומות, ולא מתבלבלים: בין שני ישרים cos⁡\cos, עם שני וקטורי הכיוון. בין ישר למישור sin⁡\sin, עם וקטור הכיוון והנורמל. בין שני מישורים cos⁡\cos, עם שני הנורמלים.

דוגמה - זווית בין מישורים ומישור ניצב עם פרמטר

נתונים המישורים π1: 2x+y+2z−4=0\pi_1:\ 2x+y+2z-4=0 ו-π2: x−2y+2z+1=0\pi_2:\ x-2y+2z+1=0.

א. מצאו את הזווית בין המישורים.

ב. מצאו את kk שעבורו המישור π3: kx+2y+z=0\pi_3:\ kx+2y+z=0 ניצב ל-π1\pi_1.

פתרון

1. נתון: משוואות המישורים. המטרה: הזווית בין π1\pi_1 ל-π2\pi_2, ו-kk שעבורו π3⊥π1\pi_3\perp\pi_1.

2. א. n‾1=(2,1,2)\underline{n}_1=(2,1,2) ו-n‾2=(1,−2,2)\underline{n}_2=(1,-2,2). n‾1⋅n‾2=2−2+4=4\underline{n}_1\cdot\underline{n}_2=2-2+4=4.

3. ∣n‾1∣=4+1+4=3|\underline{n}_1|=\sqrt{4+1+4}=3 ו-∣n‾2∣=1+4+4=3|\underline{n}_2|=\sqrt{1+4+4}=3.

4. cos⁡α=∣4∣3⋅3=49\cos\alpha=\frac{|4|}{3\cdot3}=\frac49, ולכן α≈63.61∘\alpha\approx63.61^\circ.

5. ב. n‾3=(k,2,1)\underline{n}_3=(k,2,1). המישורים ניצבים כש-n‾1⋅n‾3=0\underline{n}_1\cdot\underline{n}_3=0: 2k+2+2=02k+2+2=0, ולכן k=−2k=-2.

תשובה

א. α≈63.61∘\alpha\approx63.61^\circ (cos⁡α=49\cos\alpha=\frac49). ב. k=−2k=-2.

שאלות פתוחות על זווית בין שני מישורים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.