דילוג לתוכן המרכזי

מערכות גופים וגלגלות - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · דינמיקה · 40 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · גוש על שולחן ושתי משקולות תלויות: כוח שפועל זמן קצר, עלייה, עצירה ונפילהביניים · קשה

גוש שמסתו m2=4 kgm_2=4\,\text{kg} מונח על שולחן אופקי. לגוש קשורים שני חוטים שעוברים על גלגלות קלות וחלקות בשני קצות השולחן: בקצה השמאלי תלויה משקולת m3=5 kgm_3=5\,\text{kg}, ובקצה הימני תלויה משקולת m1=1 kgm_1=1\,\text{kg}. מקדם החיכוך הקינטי בין הגוש לשולחן הוא μk=0.25\mu_k=0.25 והסטטי μs=0.3\mu_s=0.3. החוטים קלים ואינם נמתחים.

בתחילה מחזיקים את המערכת במנוחה, כשהתחתית של m3m_3 בגובה h=0.9 mh=0.9\,\text{m} מעל הרצפה. ברגע t=0t=0 משחררים את המערכת, ובאותו רגע מתחילים להפעיל על m1m_1 כוח קבוע F=60 NF=60\,\text{N} כלפי מטה. הכוח פועל במשך 1 s1\,\text{s} בדיוק ואז מפסיק. במהלך התנועה m1m_1 אינה פוגעת ברצפה, והגוש אינו מגיע לגלגלות.

א.

מהי תאוצת המערכת בזמן שהכוח FF פועל?

ב.

מהו הגובה המרבי מעל הרצפה שאליו מגיעה התחתית של m3m_3?

ג.

כמה זמן אחרי t=0t=0 פוגעת m3m_3 ברצפה?

ד.

כמה חום נוצר בגלל החיכוך מרגע t=0t=0 ועד שהמשקולת m3m_3 פוגעת ברצפה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

a1=1 m/s2a_1=1\,\text{m/s}^2 (m1m_1 יורדת, m3m_3 עולה)

הכוח הנורמלי על הגוש N=m2g=40 NN=m_2g=40\,\text{N}, והחיכוך הקינטי fk=μkN=10 Nf_k=\mu_kN=10\,\text{N}.

נבדוק את כיוון התנועה: לכיוון m1m_1 פועלים F+m1g=70 NF+m_1g=70\,\text{N}, ולכיוון m3m_3 פועל m3g=50 Nm_3g=50\,\text{N} – המערכת נעה לכיוון m1m_1, והחיכוך מנוגד לכך. נתייחס לשלושת הגופים כמערכת אחת (המתיחויות פנימיות):

a1=F+m1g−m3g−fkm1+m2+m3=60+10−50−1010=1 m/s2a_1=\frac{F+m_1g-m_3g-f_k}{m_1+m_2+m_3}=\frac{60+10-50-10}{10}=1\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

1.5 m1.5\,\text{m}

שלב 1 (הכוח פועל, 1 s1\,\text{s}):

v1=a1t1=1 m/s,s1=12a1t12=0.5 mv_1=a_1t_1=1\,\text{m/s},\qquad s_1=\tfrac12a_1t_1^2=0.5\,\text{m}

שלב 2 (אחרי שהכוח מפסיק): המערכת עדיין נעה לכיוון m1m_1, אבל עכשיו m3gm_3g גדול מ־m1gm_1g, והחיכוך עדיין מנוגד לתנועה – שניהם מאטים:

a2=m3g−m1g+fkm1+m2+m3=50−10+1010=5 m/s2a_2=\frac{m_3g-m_1g+f_k}{m_1+m_2+m_3}=\frac{50-10+10}{10}=5\,\text{m/s}^2

(זו תאוטה: התאוצה מנוגדת לכיוון התנועה.)

s2=v122a2=110=0.1 m,t2=v1a2=0.2 ss_2=\frac{v_1^2}{2a_2}=\frac{1}{10}=0.1\,\text{m},\qquad t_2=\frac{v_1}{a_2}=0.2\,\text{s}

הגובה המרבי של m3m_3:

hmax⁡=h+s1+s2=0.9+0.5+0.1=1.5 mh_{\max}=h+s_1+s_2=0.9+0.5+0.1=1.5\,\text{m}

טעות נפוצה: לשכוח שגם אחרי שהכוח מפסיק המערכת ממשיכה לנוע עד שהיא נעצרת, ולענות 1.4 m1.4\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

t=2.2 st=2.2\,\text{s}

ברגע העצירה נבדוק אם המערכת נשארת במנוחה. הכוח שמושך לכיוון m3m_3: m3g−m1g=40 Nm_3g-m_1g=40\,\text{N}, והחיכוך הסטטי המרבי μsN=0.3⋅40=12 N<40 N\mu_sN=0.3\cdot40=12\,\text{N}<40\,\text{N} – המערכת מתחילה לנוע לכיוון m3m_3, והחיכוך הקינטי מתהפך ופועל נגד התנועה החדשה.

שלב 3:

a3=m3g−m1g−fkm1+m2+m3=50−10−1010=3 m/s2a_3=\frac{m_3g-m_1g-f_k}{m_1+m_2+m_3}=\frac{50-10-10}{10}=3\,\text{m/s}^2

m3m_3 יורדת ממנוחה מגובה 1.5 m1.5\,\text{m}:

1.5=12⋅3 t32  ⇒  t3=1 s1.5=\tfrac12\cdot3\,t_3^2\;\Rightarrow\;t_3=1\,\text{s}
t=t1+t2+t3=1+0.2+1=2.2 st=t_1+t_2+t_3=1+0.2+1=2.2\,\text{s}

סעיף ד

תשובה:

Q=21 JQ=21\,\text{J}

החום שווה לגודל העבודה של החיכוך הקינטי. גודל החיכוך קבוע (10 N10\,\text{N}) בכל השלבים, והוא תמיד מנוגד לתנועה, ולכן יש לכפול אותו בדרך הכוללת של הגוש (ולא בהעתק):

s=s1+s2+s3=0.5+0.1+1.5=2.1 ms=s_1+s_2+s_3=0.5+0.1+1.5=2.1\,\text{m}
Q=fk s=10⋅2.1=21 JQ=f_k\,s=10\cdot2.1=21\,\text{J}

טעות נפוצה: לכפול בהעתק הכולל של הגוש (0.9 m0.9\,\text{m} לכיוון m3m_3), כאילו החיכוך "מחזיר" אנרגיה כשהתנועה מתהפכת.

שאלה 2 · שתי משקולות על גלגלת: תאוצה, מתיחות וקריעת החוטבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שתי משקולות, m1=7 kgm_1=7\,\text{kg} ו־m2=3 kgm_2=3\,\text{kg}, קשורות לשני קצותיו של חוט הכרוך סביב גלגלת המחוברת לתקרה (ראו תרשים). המערכת משוחררת ממנוחה ברגע t=0t=0.

התנגדות האוויר, החיכוך בציר הגלגלת, מסת הגלגלת ומסת החוט ניתנים להזנחה. אורך החוט קבוע.

א.

סרטטו את הכוחות הפועלים על כל אחת מהמשקולות, ורשמו את החוק השני של ניוטון עבור כל משקולת.

ב.

הראו שגודל תאוצת המערכת הוא 4 ms24\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}, וחשבו את מתיחות החוט.

ג.

חשבו את גודל מהירות המשקולות ואת המרחק שעברה כל אחת מהן ברגע t=1 st=1\,\text{s}.

ד.

ברגע t=1 st=1\,\text{s} החוט נקרע.

תארו את תנועת המשקולת m2m_2 מייד לאחר קריעת החוט, וחשבו לאיזה גובה נוסף (מעל המקום שבו הייתה ברגע הקריעה) היא תגיע.

ה.

תלמיד טען: "לפני שהחוט נקרע, מתיחות החוט שווה לכוח הכובד הפועל על m1m_1, כי החוט מחזיק את m1m_1."

קבעו אם הטענה נכונה, ונמקו. בתשובתכם השוו את המתיחות גם לכוח הכובד הפועל על m2m_2.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

על כל משקולת: כובד (migm_ig) כלפי מטה ומתיחות TT כלפי מעלה. m1g−T=m1am_1g-T=m_1a; T−m2g=m2aT-m_2g=m_2a.

על כל משקולת פועלים שני כוחות: כוח הכובד (m1g=70 Nm_1g=70\,\text{N} או m2g=30 Nm_2g=30\,\text{N}, מופעל על ידי כדור הארץ, כלפי מטה) ומתיחות החוט TT (מופעלת על ידי החוט, כלפי מעלה). המתיחות זהה בשני צידי הגלגלת.

m1>m2m_1>m_2, ולכן m1m_1 יורדת ו־m2m_2 עולה, באותו גודל תאוצה aa. כיוון חיובי לכל משקולת – כיוון תנועתה:

m1:m1g−T=m1am_1:\quad m_1g-T=m_1a
m2:T−m2g=m2am_2:\quad T-m_2g=m_2a

סעיף ב

תשובה:

a=4 m/s2a=4\,\text{m/s}^2; T=42 NT=42\,\text{N}

מחברים את שתי המשוואות מסעיף א:

(m1−m2)g=(m1+m2)a  ⇒  a=m1−m2m1+m2 g=7−37+3⋅10=4 m/s2(m_1-m_2)g=(m_1+m_2)a\;\Rightarrow\;a=\frac{m_1-m_2}{m_1+m_2}\,g=\frac{7-3}{7+3}\cdot 10=4\,\text{m/s}^2

המתיחות – מהמשוואה של m2m_2:

T=m2(g+a)=3⋅(10+4)=42 NT=m_2(g+a)=3\cdot(10+4)=42\,\text{N}

בדיקה במשוואה של m1m_1: m1g−T=70−42=28 N=7⋅4=m1am_1g-T=70-42=28\,\text{N}=7\cdot 4=m_1a ✓.

סעיף ג

תשובה:

v=4 m/sv=4\,\text{m/s}; Δx=2 m\Delta x=2\,\text{m}

תנועה שוות תאוצה ממנוחה. מדף הנוסחאות:

v=v0+at=0+4⋅1=4 m/sv=v_0+at=0+4\cdot 1=4\,\text{m/s}
x−x0=v0t+12at2=12⋅4⋅12=2 mx-x_0=v_0t+\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot 4\cdot 1^2=2\,\text{m}

שתי המשקולות עברו אותו מרחק (החוט אינו מתארך): m1m_1 ירדה 2 m2\,\text{m}, ו־m2m_2 עלתה 2 m2\,\text{m}.

סעיף ד

תשובה:

m2m_2 ממשיכה לעלות ומאטה בתאוצה gg כלפי מטה; היא עולה עוד 0.8 m0.8\,\text{m} ואז נופלת.

ברגע הקריעה מהירות m2m_2 היא 4 m/s4\,\text{m/s} כלפי מעלה. לאחר הקריעה המתיחות נעלמת, והכוח היחיד הפועל עליה הוא כוח הכובד – תאוצתה gg כלפי מטה. לכן היא ממשיכה לעלות (התמדה) תוך האטה, נעצרת רגעית, ואז נופלת – בדומה לגוף שנזרק כלפי מעלה.

בנקודה הגבוהה v=0v=0. מדף הנוסחאות (כיוון חיובי כלפי מעלה, a=−ga=-g):

v2=v02+2aΔx  ⇒  0=42−2⋅10⋅Δx  ⇒  Δx=1620=0.8 mv^2=v_0^2+2a\Delta x\;\Rightarrow\;0=4^2-2\cdot 10\cdot\Delta x\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{16}{20}=0.8\,\text{m}

טעות נפוצה: לחשוב ש־m2m_2 מתחילה ליפול מייד עם קריעת החוט – כוח הכובד משנה את המהירות בהדרגה, ומהירותה ההתחלתית כלפי מעלה.

סעיף ה

תשובה:

הטענה שגויה: m2g=30 N<T=42 N<m1g=70 Nm_2g=30\,\text{N}<T=42\,\text{N}<m_1g=70\,\text{N}.

קביעה: הטענה שגויה.

נימוק: החוט שווה למשקל רק כשהגוף התלוי במנוחה או נע במהירות קבועה (שקול כוחות אפס). כאן m1m_1 מאיצה כלפי מטה, ולכן לפי החוק השני של ניוטון שקול הכוחות עליה מכוון כלפי מטה:

m1g−T=m1a>0  ⇒  T<m1gm_1g-T=m_1a>0\;\Rightarrow\;T<m_1g

באופן דומה m2m_2 מאיצה כלפי מעלה:

T−m2g=m2a>0  ⇒  T>m2gT-m_2g=m_2a>0\;\Rightarrow\;T>m_2g

ולכן המתיחות נמצאת בין שני המשקלים: 30 N<T=42 N<70 N30\,\text{N}<T=42\,\text{N}<70\,\text{N}.

שאלה 3 · שני ארגזים המורמים בחבלבאורך בגרות · בדרך לבגרות

פועל מרים בעזרת חבל ארגז AA שמסתו 2 kg2\,\text{kg}. מתחתיו תלוי בחבל שני ארגז BB שמסתו 1 kg1\,\text{kg} (ראו תרשים). הפועל מושך את החבל העליון אנכית כלפי מעלה בכוח FF.

מסות החבלים והתנגדות האוויר ניתנות להזנחה. הכיוון החיובי – כלפי מעלה.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על ארגז AA ואת תרשים הכוחות הפועלים על ארגז BB. ליד כל כוח ציינו את שמו ומה מפעיל אותו.

ב.

נתון: F=36 NF=36\,\text{N}. התייחסו לשני הארגזים כאל מערכת אחת, וחשבו את תאוצת המערכת.

ג.

חשבו את המתיחות בחבל התחתון.

ד.

ברגע מסוים, כשהארגזים נעים כלפי מעלה במהירות 2 m/s2\,\text{m/s}, מקטין הפועל את הכוח ל־F=30 NF=30\,\text{N}.

חשבו את תאוצת המערכת ואת המתיחות בחבל התחתון מרגע זה, ותארו את תנועת הארגזים.

ה.

אחר כך מקטין הפועל את הכוח ל־F=24 NF=24\,\text{N} (בזמן שהארגזים עולים במהירות 2 m/s2\,\text{m/s}).

חשבו את התאוצה ואת המתיחות בחבל התחתון, וקבעו אם הארגזים מתחילים מיד לנוע כלפי מטה. אם לא – חשבו כעבור כמה זמן הם נעצרים לרגע.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

על AA: FF (החבל העליון, מעלה), mAgm_Ag (כדור הארץ, מטה), TT (החבל התחתון, מטה). על BB: mBgm_Bg (כדור הארץ, מטה), TT (החבל התחתון, מעלה).

על ארגז AA:

1. FF – כוח המתיחות של החבל העליון (שהפועל מושך), כלפי מעלה.

2. mAgm_Ag – כוח הכובד, מופעל על ידי כדור הארץ, כלפי מטה.

3. TT – כוח המתיחות של החבל התחתון, כלפי מטה.

על ארגז BB:

1. mBgm_Bg – כוח הכובד, מופעל על ידי כדור הארץ, כלפי מטה.

2. TT – כוח המתיחות של החבל התחתון, כלפי מעלה.

החבל התחתון חסר מסה, ולכן הוא מושך את שני הארגזים בכוחות שווים בגודלם TT.

סעיף ב

תשובה:

a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2 כלפי מעלה

על המערכת (שני הארגזים והחבל התחתון) פועלים כוחות חיצוניים: FF כלפי מעלה וכוח הכובד הכולל (mA+mB)g(m_A+m_B)g כלפי מטה. המתיחות TT היא כוח פנימי. לפי החוק השני של ניוטון:

F−(mA+mB)g=(mA+mB)a  ⇒  a=FmA+mB−gF-(m_A+m_B)g=(m_A+m_B)a\;\Rightarrow\;a=\frac{F}{m_A+m_B}-g
a=363−10=2 m/s2a=\frac{36}{3}-10=2\,\text{m/s}^2

התאוצה חיובית – כלפי מעלה.

סעיף ג

תשובה:

T=12 NT=12\,\text{N}

משוואת הכוחות על BB:

T−mBg=mBa  ⇒  T=mB(g+a)=1⋅(10+2)=12 NT-m_Bg=m_Ba\;\Rightarrow\;T=m_B(g+a)=1\cdot(10+2)=12\,\text{N}

(בדיקה במשוואת AA: F−T−mAg=36−12−20=4=mAa=2⋅2F-T-m_Ag=36-12-20=4=m_Aa=2\cdot 2 ✓.)

טעות נפוצה: לכתוב T=mBg=10 NT=m_Bg=10\,\text{N} – החבל גם מאיץ את BB כלפי מעלה.

סעיף ד

תשובה:

a=0a=0, T=10 NT=10\,\text{N}; הארגזים ממשיכים לעלות במהירות קבועה 2 m/s2\,\text{m/s}

a=FmA+mB−g=303−10=0a=\frac{F}{m_A+m_B}-g=\frac{30}{3}-10=0
T=mB(g+a)=1⋅10=10 NT=m_B(g+a)=1\cdot 10=10\,\text{N}

השקול על כל ארגז אפס. לפי החוק הראשון של ניוטון, הארגזים ממשיכים לנוע במהירות שהייתה להם – 2 m/s2\,\text{m/s} כלפי מעלה – בתנועה קצובה.

טעות נפוצה: להסיק שהארגזים נעצרים כי "הכוח שווה למשקל" – שקול אפס פירושו מהירות קבועה, לא מנוחה.

סעיף ה

תשובה:

a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2, T=8 NT=8\,\text{N}; לא – הם ממשיכים לעלות ומאטים, ונעצרים כעבור 1 s1\,\text{s}

a=243−10=−2 m/s2(כלפי מטה)a=\frac{24}{3}-10=-2\,\text{m/s}^2\quad(\text{כלפי מטה})
T=mB(g+a)=1⋅(10−2)=8 NT=m_B(g+a)=1\cdot(10-2)=8\,\text{N}

הארגזים אינם מתחילים מיד לרדת. התאוצה כלפי מטה ואילו המהירות כלפי מעלה – הארגזים ממשיכים לעלות ומאטים. הם נעצרים לרגע כאשר v=0v=0; לפי v=v0+atv=v_0+at:

0=2−2t  ⇒  t=1 s0=2-2t\;\Rightarrow\;t=1\,\text{s}

טעות נפוצה: לזהות את כיוון התאוצה (או השקול) עם כיוון התנועה.

שאלה 4 · עגלה על שולחן חלק ועל מישור משופעבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה שמסתה 2 kg2\,\text{kg} מונחת על שולחן אופקי חלק. העגלה קשורה בחוט העובר על פני גלגלת בקצה השולחן, ובקצהו השני של החוט תלויה משקולת שמסתה 0.5 kg0.5\,\text{kg} (ראו תרשים). המערכת משוחררת ממנוחה.

מסת החוט ומסת הגלגלת זניחות.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על העגלה, ואת תרשים הכוחות הפועלים על המשקולת. ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

כתבו את החוק השני של ניוטון עבור העגלה ועבור המשקולת, וחשבו את גודל תאוצת המערכת.

ג.

חשבו את גודל המתיחות בחוט במהלך התנועה. האם היא שווה למשקל המשקולת? הסבירו.

ד.

בניסוי שני הוציאו את המשקולת והחוט, והציבו את העגלה בתחתית מישור חלק המשופע בזווית 30∘30^\circ . נתנו לעגלה מהירות של 3 ms3\,\frac{\text{m}}{\text{s}} במעלה המישור ועזבו אותה (ראו תרשים).

חשבו את גודל תאוצת העגלה בעלייתה, ואת המרחק שהיא עוברת לאורך המדרון עד שהיא נעצרת רגעית.

ה.

קבעו אם גודל תאוצת העגלה ברגע שבו היא נעצרת רגעית שווה לאפס, וחשבו את גודל מהירותה כשהיא חוזרת לנקודה שבה עזבו אותה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

על העגלה: MgMg (מטה), NN (מעלה), TT (אופקי, לעבר הגלגלת). על המשקולת: mgmg (מטה), TT (מעלה).

על העגלה:

1. כוח הכובד Mg=20 NMg=20\,\text{N} – מכדור הארץ, כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מהשולחן, כלפי מעלה.

3. כוח המתיחות TT – מהחוט, אופקי לעבר הגלגלת.

(אין חיכוך – השולחן חלק.)

על המשקולת:

1. כוח הכובד mg=5 Nmg=5\,\text{N} – כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – מהחוט, כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2

לשני הגופים אותו גודל תאוצה aa (החוט אינו מתארך). כיוון חיובי – כיוון התנועה של כל גוף.

העגלה (אופקי): T=MaT=Ma

המשקולת (אנכי, מטה): mg−T=mamg-T=ma

מחברים:

mg=(M+m)a  ⇒  a=mgM+m=0.5⋅102+0.5=2 m/s2mg=(M+m)a\;\Rightarrow\;a=\frac{mg}{M+m}=\frac{0.5\cdot 10}{2+0.5}=2\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

T=4 NT=4\,\text{N} – קטנה ממשקל המשקולת (5 N5\,\text{N}).

מהמשוואה של העגלה:

T=Ma=2⋅2=4 NT=Ma=2\cdot 2=4\,\text{N}

(בדיקה דרך המשקולת: T=m(g−a)=0.5⋅8=4 NT=m(g-a)=0.5\cdot 8=4\,\text{N} ✓.)

המתיחות קטנה ממשקל המשקולת, mg=5 Nmg=5\,\text{N}: המשקולת מאיצה כלפי מטה, ולכן הכוח השקול עליה מכוון מטה – כלומר mg>Tmg>T. המתיחות הייתה שווה ל־mgmg רק אילו המשקולת הייתה במנוחה (או בתנועה קצובה).

סעיף ד

תשובה:

a=5 m/s2a=5\,\text{m/s}^2 במורד המדרון; 0.9 m0.9\,\text{m}.

התאוצה. פועלים על העגלה רק כוח הכובד והכוח הנורמלי. לאורך המדרון פועל רק רכיב הכובד Mgsin⁡30∘Mg\sin30^\circ, במורד:

Mgsin⁡30∘=Ma  ⇒  a=gsin⁡30∘=10⋅0.5=5 m/s2Mg\sin30^\circ=Ma\;\Rightarrow\;a=g\sin30^\circ=10\cdot 0.5=5\,\text{m/s}^2

במורד המדרון (העגלה מאטה).

המרחק. לפי v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0), כיוון חיובי במעלה המדרון, a=−5 m/s2a=-5\,\text{m/s}^2, v=0v=0:

Δx=0−322⋅(−5)=0.9 m\Delta x=\frac{0-3^2}{2\cdot(-5)}=0.9\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

לא – התאוצה 5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד גם ברגע העצירה. העגלה חוזרת במהירות 3 m/s3\,\text{m/s}.

התאוצה ברגע העצירה: גם כשמהירות העגלה אפס פועל עליה רכיב הכובד Mgsin⁡30∘Mg\sin30^\circ במורד, ולכן לפי ΣF=Ma\Sigma F=Ma תאוצתה 5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד – לא אפס. משום כך היא מתחילה מיד לרדת.

מהירות החזרה: בירידה התאוצה זהה (5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד), והעגלה מתחילה ממנוחה ועוברת 0.9 m0.9\,\text{m}:

v2=0+2⋅5⋅0.9=9  ⇒  v=3 m/sv^2=0+2\cdot 5\cdot 0.9=9\;\Rightarrow\;v=3\,\text{m/s}

המישור חלק, ולכן אין הפסד אנרגייה, והעגלה חוזרת באותו גודל מהירות שבו יצאה.

שאלה 5 · מכונת אטווד: תאוצה, מתיחות והשוואה למדידהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני גופים קשורים בקצות חוט העובר על גלגלת הקבועה לתקרה (ראו תרשים). מסת הגוף m1m_1 היא 0.6 kg0.6\,\text{kg}, ומסת הגוף m2m_2 היא 0.4 kg0.4\,\text{kg}.

בתחילה המערכת מוחזקת במנוחה, והגוף m1m_1 נמצא בגובה h=1.0 mh=1.0\,\text{m} מעל הרצפה. ברגע t=0t=0 משחררים את המערכת.

מסת החוט ומסת הגלגלת זניחות, וכל כוחות החיכוך זניחים.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על כל אחד משני הגופים, וכתבו ליד כל כוח את שמו.

ב.

כתבו את החוק השני של ניוטון לכל אחד מהגופים בנפרד, והראו כי גודל התאוצה של הגופים הוא 2 ms22\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}.

ג.

חשבו את כוח המתיחות בחוט. השוו אותו למשקל של כל אחד מהגופים, והסבירו את ההבדל.

ד.

חשבו כמה זמן אחרי השחרור פוגע הגוף m1m_1 ברצפה, ומה גודל מהירותו ברגע הפגיעה.

ה.

תלמיד בנה מערכת כזו במעבדה, עם אותן מסות ואותו גובה, ומדד בשעון עצר את זמן הירידה של m1m_1 עד הרצפה. הוא קיבל t=1.08 st=1.08\,\text{s}.

חשבו את התאוצה לפי המדידה, השוו אותה לתאוצה שבסעיף ב, והציעו סיבה פיזיקלית אפשרית להבדל.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

על כל גוף: כוח הכובד (m1gm_1g או m2gm_2g) אנכית מטה, וכוח המתיחות TT של החוט אנכית מעלה.

גוף m1m_1:

1. כוח הכובד m1g=6 Nm_1g=6\,\text{N} – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, אנכית מעלה.

גוף m2m_2:

1. כוח הכובד m2g=4 Nm_2g=4\,\text{N} – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, אנכית מעלה.

המתיחות שווה בשני קצות החוט, כי מסת החוט והגלגלת זניחה ואין חיכוך.

סעיף ב

תשובה:

a=(m1−m2)gm1+m2=2 m/s2a=\frac{(m_1-m_2)g}{m_1+m_2}=2\,\text{m/s}^2

הגוף הכבד m1m_1 יורד והגוף m2m_2 עולה, באותו גודל תאוצה aa (החוט אינו נמתח). כיוון חיובי – כיוון התנועה של כל גוף:

m1g−T=m1a(m1 מטה)m_1g-T=m_1a\qquad(m_1\ \text{מטה})
T−m2g=m2a(m2 מעלה)T-m_2g=m_2a\qquad(m_2\ \text{מעלה})

חיבור המשוואות:

(m1−m2)g=(m1+m2)a  ⇒  a=(m1−m2)gm1+m2=(0.6−0.4)⋅100.6+0.4=2 ms2(m_1-m_2)g=(m_1+m_2)a\;\Rightarrow\;a=\frac{(m_1-m_2)g}{m_1+m_2}=\frac{(0.6-0.4)\cdot 10}{0.6+0.4}=2\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

סעיף ג

תשובה:

T=4.8 NT=4.8\,\text{N}; m2g=4 N<T<m1g=6 Nm_2g=4\,\text{N}<T<m_1g=6\,\text{N}.

מהמשוואה של m2m_2:

T=m2(g+a)=0.4⋅(10+2)=4.8 NT=m_2(g+a)=0.4\cdot(10+2)=4.8\,\text{N}

(בדיקה מהמשוואה של m1m_1: T=m1(g−a)=0.6⋅8=4.8 NT=m_1(g-a)=0.6\cdot 8=4.8\,\text{N}.)

השוואה: m2g=4 N<T=4.8 N<m1g=6 Nm_2g=4\,\text{N}<T=4.8\,\text{N}<m_1g=6\,\text{N}.

•הגוף m2m_2 מאיץ כלפי מעלה, ולכן הכוח השקול עליו כלפי מעלה – המתיחות גדולה ממשקלו.

•הגוף m1m_1 מאיץ כלפי מטה, ולכן הכוח השקול עליו כלפי מטה – המתיחות קטנה ממשקלו.

טעות נפוצה: לקבוע שהמתיחות שווה למשקל של אחד הגופים – זה נכון רק כשהמערכת במנוחה או במהירות קבועה.

סעיף ד

תשובה:

t=1 st=1\,\text{s}, v=2 m/sv=2\,\text{m/s}

הגוף m1m_1 מתחיל ממנוחה ונע בתאוצה קבועה a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2 את הדרך h=1.0 mh=1.0\,\text{m}. מדף הנוסחאות:

x−x0=v0t+12at2  ⇒  h=12at2  ⇒  t=2ha=2⋅1.02=1 sx-x_0=v_0t+\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;h=\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{a}}=\sqrt{\frac{2\cdot 1.0}{2}}=1\,\text{s}

מהירות ברגע הפגיעה:

v=v0+at=0+2⋅1=2 msv=v_0+at=0+2\cdot 1=2\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

סעיף ה

תשובה:

a≈1.71 m/s2a\approx 1.71\,\text{m/s}^2 – קטנה בכ־14%14\% מ־2 m/s22\,\text{m/s}^2; סיבה אפשרית: חיכוך בציר הגלגלת (או מסת הגלגלת שאינה זניחה) המקטין את הכוח השקול.

מ־h=12at2h=\tfrac12at^2:

a=2ht2=2⋅1.01.082≈1.71 ms2a=\frac{2h}{t^2}=\frac{2\cdot 1.0}{1.08^2}\approx 1.71\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

התאוצה המדודה קטנה מהתאוצה התאורטית (2 m/s22\,\text{m/s}^2) בכ־2−1.712≈14%\frac{2-1.71}{2}\approx 14\%.

סיבה אפשרית: החישוב התאורטי הניח שאין חיכוך ושמסת הגלגלת זניחה. במערכת אמיתית יש חיכוך בציר הגלגלת (וגם התנגדות אוויר קטנה), והגלגלת עצמה צריכה להיות מואצת בסיבוב. כוחות אלה מקטינים את הכוח השקול שמאיץ את הגופים, ולכן התאוצה קטנה יותר והזמן ארוך יותר.

(גם שגיאה בהפעלת שעון העצר יכולה לתרום, אבל ההבדל של כ־0.08 s0.08\,\text{s} בכיוון אחד בלבד מתאים יותר להשפעה שיטתית כמו חיכוך.)

שאלה 6 · שתי משקולות על גלגלת תלויהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שתי משקולות, 1 ו־2, קשורות לקצות חוט S1S_1 העובר על גלגלת. הגלגלת תלויה מהתקרה בחוט S2S_2 (ראו תרשים).

מסת משקולת 1 היא m1=1.5 kgm_1=1.5\,\text{kg}, ומסת משקולת 2 היא m2=0.5 kgm_2=0.5\,\text{kg}.

תחילה מחזיקים את משקולת 1 ביד, והמערכת במנוחה.

יש להזניח את מסת החוטים ומסת הגלגלת, את התנגדות האוויר ואת החיכוך.

א.

חשבו את כוח המתיחות בחוט S1S_1 ואת כוח המתיחות בחוט S2S_2 כאשר משקולת 1 מוחזקת והמערכת במנוחה.

ב.

עוזבים את משקולת 1. כתבו את החוק השני של ניוטון לכל אחת מהמשקולות, וחשבו את גודל התאוצה של המערכת.

ג.

חשבו את כוח המתיחות בחוט S1S_1 בזמן התנועה.

ד.

חשבו את כוח המתיחות בחוט S2S_2 בזמן התנועה. האם הוא שווה לכוח הכובד הכולל של שתי המשקולות? הסבירו.

ה.

חשבו את גודל המהירות של משקולת 1 לאחר שירדה 0.9 m0.9\,\text{m} מרגע השחרור.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

T1=5 NT_1=5\,\text{N}, T2=10 NT_2=10\,\text{N}

משקולת 2 תלויה בחופשיות במנוחה, ופועלים עליה רק כוח הכובד וכוח המתיחות. מהחוק השני של ניוטון עם a=0a=0:

T1=m2g=0.5⋅10=5 NT_1=m_2g=0.5\cdot 10=5\,\text{N}

הגלגלת במנוחה וחסרת מסה: כלפי מעלה פועל T2T_2, וכלפי מטה שני קטעי S1S_1:

T2=2T1=2⋅5=10 NT_2=2T_1=2\cdot 5=10\,\text{N}

שימו לב: לא (m1+m2)g=20 N(m_1+m_2)g=20\,\text{N} – את שאר משקל משקולת 1 נושאת היד.

סעיף ב

תשובה:

a=5 m/s2a=5\,\text{m/s}^2

משקולת 1 הכבדה יורדת ומשקולת 2 עולה; לשתיהן אותו גודל תאוצה aa (אותו חוט). נבחר לכל משקולת כיוון חיובי בכיוון תנועתה:

משקולת 1 (חיובי מטה):

m1g−T1=m1am_1g-T_1=m_1a

משקולת 2 (חיובי מעלה):

T1−m2g=m2aT_1-m_2g=m_2a

מחברים:

a=(m1−m2)gm1+m2=(1.5−0.5)⋅101.5+0.5=5 m/s2a=\frac{(m_1-m_2)g}{m_1+m_2}=\frac{(1.5-0.5)\cdot 10}{1.5+0.5}=5\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

T1=7.5 NT_1=7.5\,\text{N}

מהמשוואה של משקולת 2:

T1=m2(g+a)=0.5⋅(10+5)=7.5 NT_1=m_2(g+a)=0.5\cdot(10+5)=7.5\,\text{N}

(בדיקה לפי משקולת 1: T1=m1(g−a)=1.5⋅5=7.5 NT_1=m_1(g-a)=1.5\cdot 5=7.5\,\text{N} ✓.)

המתיחות גדלה לעומת מצב המנוחה (5 N5\,\text{N}), כי עכשיו החוט צריך גם להאיץ את משקולת 2 כלפי מעלה.

סעיף ד

תשובה:

T2=15 NT_2=15\,\text{N} – קטן מכוח הכובד הכולל (20 N20\,\text{N}).

הגלגלת חסרת מסה ואינה נעה, ולכן:

T2=2T1=2⋅7.5=15 NT_2=2T_1=2\cdot 7.5=15\,\text{N}

כוח הכובד הכולל של המשקולות הוא (m1+m2)g=20 N(m_1+m_2)g=20\,\text{N}, והמתיחות קטנה ממנו.

הסבר: המשקולת הכבדה יורדת בתאוצה והקלה עולה באותה תאוצה, ולכן מרכז המסה של המערכת מאיץ כלפי מטה. לכן הכוח שמחזיק את המערכת מלמעלה קטן מכוח הכובד הכולל.

טעות נפוצה: לכתוב T2=(m1+m2)gT_2=(m_1+m_2)g – זה נכון רק כשהמשקולות במנוחה ואין כוח נוסף.

סעיף ה

תשובה:

v=3 m/sv=3\,\text{m/s}

משקולת 1 מתחילה ממנוחה ונעה בתאוצה קבועה a=5 m/s2a=5\,\text{m/s}^2. מדף הנוסחאות:

v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0)
v=0+2⋅5⋅0.9=9=3 m/sv=\sqrt{0+2\cdot 5\cdot 0.9}=\sqrt{9}=3\,\text{m/s}

שאלה 7 · עגלה על שולחן אופקי ומשקולת תלויהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה שמסתה m1=0.8 kgm_1=0.8\,\text{kg} מונחת על שולחן אופקי חלק. העגלה קשורה בחוט העובר על פני גלגלת בקצה השולחן, ובקצהו השני של החוט תלויה משקולת שמסתה m2=0.2 kgm_2=0.2\,\text{kg} (ראו תרשים).

ברגע t=0t=0 משחררים את המערכת ממנוחה. החיכוך, התנגדות האוויר, מסת הגלגלת ומסת החוט זניחים.

א.

רשמו את הכוחות הפועלים על כל אחד משני הגופים. ציינו לכל כוח מי מפעיל אותו ומה כיוונו.

ב.

הראו שגודל התאוצה של המערכת הוא 2 m/s22\,\text{m/s}^2.

ג.

חשבו את מתיחות החוט, וקבעו אם היא גדולה ממשקל המשקולת, קטנה ממנו או שווה לו. הסבירו.

ד.

חשבו את גודל מהירות העגלה ואת המרחק שעברה כעבור 0.5 s0.5\,\text{s} מרגע השחרור.

ה.

כעבור 0.5 s0.5\,\text{s} מרגע השחרור נקרע החוט. העגלה עדיין על השולחן, והמשקולת עדיין באוויר.

תארו את תנועת העגלה ואת תנועת המשקולת לאחר קריעת החוט, וחשבו את גודל המהירות של כל אחד מהגופים 0.3 s0.3\,\text{s} לאחר הקריעה.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

עגלה: m1gm_1g (מטה), NN (מעלה), TT (אופקית לכיוון הגלגלת). משקולת: m2gm_2g (מטה), TT (מעלה).

על העגלה:

1. כוח הכובד m1gm_1g – כדור הארץ, אנכית מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – השולחן, אנכית מעלה.

3. מתיחות החוט TT – החוט, אופקית לכיוון הגלגלת.

על המשקולת:

1. כוח הכובד m2gm_2g – כדור הארץ, אנכית מטה.

2. מתיחות החוט TT – החוט, אנכית מעלה.

השולחן חלק, ולכן אין כוח חיכוך.

סעיף ב

תשובה:

a=m2gm1+m2=2 m/s2a=\frac{m_2g}{m_1+m_2}=2\,\text{m/s}^2

החוט אינו מתארך, ולכן לשני הגופים אותו גודל תאוצה aa. לפי החוק השני של ניוטון:

עגלה (ציר אופקי, כיוון חיובי לעבר הגלגלת):

T=m1aT=m_1a

משקולת (כיוון חיובי כלפי מטה):

m2g−T=m2am_2g-T=m_2a

מחברים את שתי המשוואות:

m2g=(m1+m2)a  ⇒  a=m2gm1+m2=0.2⋅100.8+0.2=2 m/s2m_2g=(m_1+m_2)a\;\Rightarrow\;a=\frac{m_2g}{m_1+m_2}=\frac{0.2\cdot 10}{0.8+0.2}=2\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

T=1.6 NT=1.6\,\text{N} – קטנה ממשקל המשקולת (2 N2\,\text{N}).

ממשוואת העגלה:

T=m1a=0.8⋅2=1.6 NT=m_1a=0.8\cdot 2=1.6\,\text{N}

משקל המשקולת: m2g=0.2⋅10=2 Nm_2g=0.2\cdot 10=2\,\text{N}.

המתיחות קטנה מהמשקל: המשקולת מאיצה כלפי מטה, ולכן הכוח השקול עליה מכוון מטה – כלומר הכוח כלפי מעלה (TT) קטן מהכוח כלפי מטה (m2gm_2g). בדיקה: m2g−T=2−1.6=0.4 N=m2a=0.2⋅2m_2g-T=2-1.6=0.4\,\text{N}=m_2a=0.2\cdot 2 ✓.

סעיף ד

תשובה:

v=1 m/sv=1\,\text{m/s}; Δx=0.25 m\Delta x=0.25\,\text{m}

תנועה שוות תאוצה ממנוחה. מדף הנוסחאות:

v=v0+at=0+2⋅0.5=1 m/sv=v_0+at=0+2\cdot 0.5=1\,\text{m/s}
x−x0=v0t+12at2=0+12⋅2⋅0.52=0.25 mx-x_0=v_0t+\tfrac12at^2=0+\tfrac12\cdot 2\cdot 0.5^2=0.25\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

העגלה – תנועה קצובה, 1 m/s1\,\text{m/s}; המשקולת – נפילה בתאוצה gg ממהירות התחלתית 1 m/s1\,\text{m/s} כלפי מטה: 4 m/s4\,\text{m/s}.

העגלה: לאחר הקריעה פועלים עליה רק m1gm_1g ו־NN, המאזנים זה את זה; אין כוח אופקי (השולחן חלק). לפי החוק הראשון של ניוטון היא ממשיכה בתנועה קצובה במהירות שהייתה לה ברגע הקריעה: v1=1 m/sv_1=1\,\text{m/s} (גם 0.3 s0.3\,\text{s} אחר כך).

המשקולת: פועל עליה רק כוח הכובד, ולכן תאוצתה gg כלפי מטה. ברגע הקריעה כבר הייתה לה מהירות 1 m/s1\,\text{m/s} כלפי מטה, ולכן (כיוון חיובי מטה):

v2=v0+gt=1+10⋅0.3=4 m/sv_2=v_0+gt=1+10\cdot 0.3=4\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשוב שהעגלה נעצרת כשהחוט נקרע – אין כוח שיאט אותה.

שאלה 8 · גוף על שולחן חלק קשור לגוף תלויבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף שמסתו m1=3 kgm_1=3\,\text{kg} מונח על שולחן אופקי חלק. הגוף קשור בחוט אופקי העובר על גלגלת חסרת חיכוך שבקצה השולחן, ובקצהו האחר של החוט תלוי גוף שמסתו m2=1 kgm_2=1\,\text{kg} (ראו תרשים).

מסת החוט ומסת הגלגלת ניתנות להזנחה, והחוט אינו מתארך.

א.

משחררים את המערכת ממנוחה. סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על כל אחד משני הגופים. ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

כתבו את החוק השני של ניוטון לכל אחד מן הגופים בכיוון תנועתו, וחשבו את תאוצת המערכת.

ג.

חשבו את מתיחות החוט, והסבירו מדוע היא קטנה ממשקל הגוף התלוי.

ד.

כעבור זמן מה, כשהמערכת נעה, מתחילים להפעיל על m1m_1 כוח אופקי קבוע FF בכיוון הרחק מן הגלגלת.

קבעו מה צריך להיות גודל הכוח FF כדי שמרגע זה המערכת תנוע בתנועה קצובה. נמקו.

ה.

מחזירים את המערכת למצבה ההתחלתי. משחררים אותה ממנוחה, ובאותו רגע מפעילים על m1m_1 כוח אופקי קבוע F=30 NF=30\,\text{N} בכיוון הרחק מן הגלגלת.

חשבו את תאוצת המערכת (גודל וכיוון) ואת מתיחות החוט.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

על m1m_1: m1gm_1g (מטה), NN (מעלה), TT (אופקי, לעבר הגלגלת). על m2m_2: m2gm_2g (מטה), TT (מעלה).

על m1m_1:

1. כוח הכובד m1gm_1g – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי השולחן, אנכית מעלה.

3. מתיחות החוט TT – מופעל על ידי החוט, אופקי לעבר הגלגלת.

השולחן חלק – אין חיכוך.

על m2m_2:

1. כוח הכובד m2gm_2g – אנכית מטה.

2. מתיחות החוט TT – אנכית מעלה.

סעיף ב

תשובה:

a=2.5 m/s2a=2.5\,\text{m/s}^2

לשני הגופים אותו גודל תאוצה aa (m1m_1 נע לעבר הגלגלת, m2m_2 יורד).

m1m_1 (חיובי לעבר הגלגלת): T=m1aT=m_1a

m2m_2 (חיובי כלפי מטה): m2g−T=m2am_2g-T=m_2a

חיבור המשוואות:

m2g=(m1+m2)a  ⇒  a=m2gm1+m2=1⋅103+1=2.5 m/s2m_2g=(m_1+m_2)a\;\Rightarrow\;a=\frac{m_2g}{m_1+m_2}=\frac{1\cdot 10}{3+1}=2.5\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

T=7.5 NT=7.5\,\text{N} – קטנה מ־m2g=10 Nm_2g=10\,\text{N} כי m2m_2 מאיץ כלפי מטה.

מהמשוואה של m1m_1:

T=m1a=3⋅2.5=7.5 NT=m_1a=3\cdot 2.5=7.5\,\text{N}

(בדיקה מהמשוואה של m2m_2: T=m2(g−a)=1⋅(10−2.5)=7.5 NT=m_2(g-a)=1\cdot(10-2.5)=7.5\,\text{N}.)

הגוף התלוי מאיץ כלפי מטה, ולכן לפי החוק השני של ניוטון שקול הכוחות עליו מכוון כלפי מטה: m2g>Tm_2g>T.

טעות נפוצה: לקבוע T=m2g=10 NT=m_2g=10\,\text{N} – זה נכון רק כשהגוף התלוי במנוחה או בתנועה קצובה.

סעיף ד

תשובה:

F=10 NF=10\,\text{N}

קביעה: F=10 NF=10\,\text{N}.

נימוק: בתנועה קצובה התאוצה אפס, ולכן שקול הכוחות על כל גוף אפס.

על m2m_2: T−m2g=0⇒T=m2g=10 NT-m_2g=0\Rightarrow T=m_2g=10\,\text{N}.

על m1m_1 (בכיוון האופקי): T−F=0⇒F=T=10 NT-F=0\Rightarrow F=T=10\,\text{N}.

כלומר הכוח FF מאזן את משקל הגוף התלוי. המערכת ממשיכה לנוע לעבר הגלגלת במהירות שהייתה לה ברגע שהתחילו להפעיל את הכוח.

טעות נפוצה: לחשוב שכדי שהמערכת תמשיך לנוע צריך כוח בכיוון התנועה, או ש־F=0F=0 מספיק – בלי FF המערכת מאיצה (2.5 m/s22.5\,\text{m/s}^2).

סעיף ה

תשובה:

a=5 m/s2a=5\,\text{m/s}^2, m1m_1 נע הרחק מן הגלגלת (m2m_2 עולה); T=15 NT=15\,\text{N}

F=30 NF=30\,\text{N} גדול מ־m2g=10 Nm_2g=10\,\text{N}, ולכן m1m_1 מאיץ הרחק מן הגלגלת ו־m2m_2 עולה.

m1m_1 (חיובי הרחק מן הגלגלת): F−T=m1aF-T=m_1a

m2m_2 (חיובי כלפי מעלה): T−m2g=m2aT-m_2g=m_2a

חיבור:

F−m2g=(m1+m2)a  ⇒  a=30−104=5 m/s2F-m_2g=(m_1+m_2)a\;\Rightarrow\;a=\frac{30-10}{4}=5\,\text{m/s}^2

המתיחות:

T=m2(g+a)=1⋅(10+5)=15 NT=m_2(g+a)=1\cdot(10+5)=15\,\text{N}

(בדיקה: F−T=30−15=15=m1a=3⋅5F-T=30-15=15=m_1a=3\cdot 5 ✓.) הפעם T>m2gT>m_2g, כי הגוף התלוי מאיץ כלפי מעלה.

שאלה 9 · עגלה על מסילה משופעת וארגז על משטח אופקי מחוספסבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוש קבוע לרצפה בנוי ממשטח עליון אופקי וממדרון חלק שנטוי בזווית 30∘30^\circ לאופק. עגלה A שמסתה mA=4 kgm_A=4\,\text{kg} נמצאת על המדרון, וארגז B שמסתו mB=6 kgm_B=6\,\text{kg} נמצא על המשטח העליון. A ו־B קשורים בחבל שעובר על גלגלת בפינה העליונה של הגוש; קטע החבל של A מקביל למדרון, וקטע החבל של B אופקי (ראו תרשים).

מקדם החיכוך (הסטטי והקינטי) בין B למשטח האופקי הוא μ=0.25\mu=0.25. בין A למדרון אין חיכוך. החבל והגלגלת חסרי מסה, ואין חיכוך בגלגלת. המערכת משוחררת ממנוחה.

א.

הראו שהמערכת מתחילה לנוע, וחשבו את תאוצתה.

ב.

חשבו את המתיחות בחבל.

ג.

מפעילים על B כוח אופקי FF המכוון הרחק מהגלגלת. מה צריך להיות גודל FF כדי שהמערכת תנוע כך ש־A עולה במדרון במהירות קבועה?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

a=0.5 m/s2a=0.5\,\text{m/s}^2 (A במורד המדרון)

האם יש תנועה? הכוח שמושך את המערכת: רכיב הכובד של A במורד המדרון,

mAgsin⁡30∘=4⋅10⋅0.5=20 Nm_Ag\sin30^\circ=4\cdot10\cdot0.5=20\,\text{N}

החיכוך הסטטי המרבי על B (הנורמל עליו mBg=60 Nm_Bg=60\,\text{N}):

μmBg=0.25⋅60=15 N<20 N\mu m_Bg=0.25\cdot60=15\,\text{N}<20\,\text{N}

ולכן המערכת נעה: A במורד, B לעבר הגלגלת.

התאוצה. בכיוון התנועה, החוק השני לכל גוף:

•A: mAgsin⁡30∘−T=mAam_Ag\sin30^\circ-T=m_Aa

•B: T−μmBg=mBaT-\mu m_Bg=m_Ba

חיבור:

a=mAgsin⁡30∘−μmBgmA+mB=20−1510=0.5 m/s2a=\frac{m_Ag\sin30^\circ-\mu m_Bg}{m_A+m_B}=\frac{20-15}{10}=0.5\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

T=18 NT=18\,\text{N}

מהמשוואה של B:

T=μmBg+mBa=15+6⋅0.5=18 NT=\mu m_Bg+m_Ba=15+6\cdot0.5=18\,\text{N}

בדיקה עם A: 20−18=2 N=4⋅0.520-18=2\,\text{N}=4\cdot0.5. ✓

שימו לב: המתיחות קטנה מ־20 N20\,\text{N}, כי A מאיץ במורד.

סעיף ג

תשובה:

F=35 NF=35\,\text{N}

במהירות קבועה התאוצה אפס, ולכן הכוח השקול על כל גוף אפס.

A (עולה, בלי חיכוך): המתיחות מאזנת את רכיב הכובד:

T=mAgsin⁡30∘=20 NT=m_Ag\sin30^\circ=20\,\text{N}

B נע הרחק מהגלגלת, ולכן החיכוך הקינטי עליו מכוון לעבר הגלגלת, כמו המתיחות:

F=T+μmBg=20+15=35 NF=T+\mu m_Bg=20+15=35\,\text{N}

טעות נפוצה: להשאיר את החיכוך באותו כיוון כמו בסעיף א. החיכוך מתנגד לתנועה, וכשהתנועה התהפכה – גם הוא התהפך.

שאלה 10 · צבע על פיגום תלוי מרים את עצמו במערכת גלגלותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

צבע שמשקלו 720 N720\,\text{N} עומד על פיגום תלוי שמשקלו 240 N240\,\text{N}. הפיגום מורם במערכת גלגלות (ראו תרשים): קצה אחד של החבל קשור לפיגום, החבל עולה לגלגלת קבועה שמחוברת לקורה, יורד ועובר מתחת לגלגלת שמחוברת לפיגום, עולה לגלגלת קבועה שנייה ויורד אל ידי הצבע.

הגלגלות והחבל חסרי מסה, ואין חיכוך בגלגלות. כל קטעי החבל אנכיים.

א.

באיזה כוח צריך הצבע למשוך את החבל כדי שהוא והפיגום יעלו במהירות קבועה?

ב.

הצבע מפסיק למשוך, ועובד שעומד על הקרקע אוחז בקצה החבל (במקום הצבע) ומושך אותו כלפי מטה. באיזה כוח צריך העובד למשוך כדי שהפיגום והצבע יעלו במהירות קבועה?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

T=240 NT=240\,\text{N}

נתייחס לצבע ולפיגום (עם הגלגלת שמחוברת אליו) כגוף אחד. משקלו הכולל 720+240=960 N720+240=960\,\text{N}, והוא נע במהירות קבועה, ולכן הכוח השקול עליו אפס.

לאורך כל החבל המתיחות זהה, TT (חבל וגלגלות חסרי מסה וחסרי חיכוך). נספור את קטעי החבל שמושכים את הגוף כלפי מעלה:

1. הקצה הקשור לפיגום – TT;

2. ו־3. שני הקטעים שעוטפים את הגלגלת שעל הפיגום – 2T2T;

4. הקטע שהצבע אוחז – החבל מושך את ידי הצבע כלפי מעלה בכוח TT (תגובה לכך שהצבע מושך את החבל מטה).

4T=960 N  ⇒  T=240 N4T=960\,\text{N}\;\Rightarrow\;T=240\,\text{N}

לפי החוק השלישי, זה גם הכוח שבו הצבע מושך את החבל.

טעות נפוצה: לספור רק את שלושת הקטעים שמחוברים לפיגום. גם החבל שבידי הצבע מושך כלפי מעלה את הגוף המשותף.

סעיף ב

תשובה:

T=320 NT=320\,\text{N}

כעת הקטע הרביעי של החבל מושך את העובד שעל הקרקע, ולא את הגוף שעולה. על הצבע והפיגום פועלים כלפי מעלה רק שלושת הקטעים שמחוברים לפיגום:

3T=960 N  ⇒  T=320 N3T=960\,\text{N}\;\Rightarrow\;T=320\,\text{N}

מעניין: לצבע קל יותר להרים את עצמו (240 N240\,\text{N}) מאשר לעובד מהקרקע להרים אותו (320 N320\,\text{N}).

שאלה 11 · קופסה על שולחן מחוספס וסל תלוי: מסה מרבית לשיווי משקלבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קופסה שמסתה m1=6 kgm_1=6\,\text{kg} מונחת על שולחן אופקי. הקופסה קשורה לחוט אופקי שעובר דרך גלגלת בקצה השולחן, ובקצהו השני של החוט תלוי סל שמסתו m2m_2 (ראו תרשים).

מקדם החיכוך הסטטי בין הקופסה לשולחן הוא μs=0.5\mu_s=0.5. החוט והגלגלת חסרי מסה, ואין חיכוך בגלגלת.

א.

מה המסה הגדולה ביותר של הסל שבעבורה המערכת נשארת במנוחה?

ב.

מקדם החיכוך הקינטי בין הקופסה לשולחן הוא μk=0.3\mu_k=0.3.

מחליפים את הסל בסל שמסתו כפולה מהמסה שמצאתם בסעיף א, ומשחררים את המערכת ממנוחה. חשבו את תאוצת המערכת.

ג.

חשבו את המתיחות בחוט בזמן התנועה.

ד.

חשבו את המרחק האופקי שהקופסה עוברת 2 s2\,\text{s} אחרי השחרור. (הניחו שהיא לא מגיעה לגלגלת עד אז.)

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

m2,max⁡=3 kgm_{2,\max}=3\,\text{kg}

הסל (במנוחה): פועלים עליו m2gm_2g מטה ומתיחות TT מעלה, ולכן T=m2gT=m_2g.

הקופסה (במנוחה): בציר האנכי N=m1g=60 NN=m_1g=60\,\text{N}. בציר האופקי החוט מושך אותה לכיוון הגלגלת בכוח TT, וחיכוך סטטי מאזן אותו: fs=T=m2gf_s=T=m_2g.

לפי fs≤μsNf_s\le\mu_sN, המערכת במנוחה כל עוד:

m2g≤μsm1g  ⇒  m2≤μsm1=0.5⋅6=3 kgm_2g\le\mu_sm_1g\;\Rightarrow\;m_2\le\mu_sm_1=0.5\cdot6=3\,\text{kg}

סעיף ב

תשובה:

a=3.5 m/s2a=3.5\,\text{m/s}^2

מסת הסל החדש m2=2⋅3=6 kgm_2=2\cdot3=6\,\text{kg}, ולכן m2g=60 Nm_2g=60\,\text{N} גדול מהחיכוך הסטטי המרבי (30 N30\,\text{N}) – המערכת נעה: הסל יורד והקופסה נעה לכיוון הגלגלת. החיכוך קינטי:

fk=μkN=0.3⋅60=18 Nf_k=\mu_kN=0.3\cdot60=18\,\text{N}

החוט מתוח ובלתי מתארך, ולכן לשני הגופים אותה תאוצה בגודלה. החוק השני של ניוטון לכל גוף (כיוון חיובי – כיוון התנועה):

m1:  T−fk=m1am_1:\;T-f_k=m_1a
m2:  m2g−T=m2am_2:\;m_2g-T=m_2a

מחברים את המשוואות:

m2g−fk=(m1+m2)a  ⇒  a=60−186+6=3.5 m/s2m_2g-f_k=(m_1+m_2)a\;\Rightarrow\;a=\frac{60-18}{6+6}=3.5\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

T=39 NT=39\,\text{N}

ממשוואת הסל:

T=m2(g−a)=6⋅(10−3.5)=39 NT=m_2(g-a)=6\cdot(10-3.5)=39\,\text{N}

בדיקה ממשוואת הקופסה: T=fk+m1a=18+6⋅3.5=39 NT=f_k+m_1a=18+6\cdot3.5=39\,\text{N} ✓

המתיחות קטנה ממשקל הסל (60 N60\,\text{N}), כי הסל מאיץ כלפי מטה.

טעות נפוצה: להציב T=m2gT=m_2g גם כשהמערכת נעה – זה נכון רק במנוחה (או במהירות קבועה).

סעיף ד

תשובה:

7 m7\,\text{m}

הקופסה נעה על השולחן האופקי בתאוצה קבועה a=3.5 m/s2a=3.5\,\text{m/s}^2 ממנוחה:

Δx=12at2=12⋅3.5⋅22=7 m\Delta x=\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot3.5\cdot2^2=7\,\text{m}

שאלה 12 · עגלה על שולחן, משקולת תלויה וקפיץ לרצפהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה שמסתה m1=2 kgm_1=2\,\text{kg} נמצאת על שולחן אופקי חלק. העגלה קשורה בחוט אופקי העובר על גלגלת חסרת חיכוך בקצה השולחן, ובקצהו השני של החוט תלויה משקולת שמסתה m2=3 kgm_2=3\,\text{kg}.

המשקולת קשורה מלמטה לרצפה באמצעות קפיץ אנכי שקבועו k=150 N/mk=150\,\text{N/m} (ראו תרשים). על העגלה פועל כוח אופקי FF, בכיוון הרחק מהגלגלת.

מסות החוט, הגלגלת והקפיץ זניחות.

א.

המערכת במנוחה והקפיץ רפוי. חשבו את FF.

ב.

ברגע מסוים מגדילים את הכוח בבת אחת ל־F=60 NF=60\,\text{N}. חשבו את תאוצת המערכת ואת מתיחות החוט מיד אחרי השינוי.

ג.

בזמן התנועה שאחרי השינוי (עם F=60 NF=60\,\text{N}), המשקולת עולה והקפיץ נמתח. חשבו את התארכות הקפיץ ברגע שבו תאוצת המערכת מתאפסת.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

F=30 NF=30\,\text{N}

העגלה: לאורך השולחן פועלים FF (הרחק מהגלגלת) ומתיחות החוט TT (לעבר הגלגלת). אין חיכוך, והעגלה במנוחה, ולכן T=FT=F.

המשקולת: פועלים עליה TT כלפי מעלה ו־m2gm_2g כלפי מטה. הקפיץ רפוי ולכן אינו מפעיל כוח:

T=m2g=3⋅10=30 NT=m_2g=3\cdot 10=30\,\text{N}

מכאן F=T=30 NF=T=30\,\text{N}.

סעיף ב

תשובה:

a=6 m/s2a=6\,\text{m/s}^2 (העגלה הרחק מהגלגלת, המשקולת כלפי מעלה), T=48 NT=48\,\text{N}

מיד אחרי השינוי המשקולת עוד לא זזה, ולכן הקפיץ עדיין רפוי ואינו מפעיל כוח. העגלה והמשקולת קשורות בחוט מתוח, ולכן תאוצותיהן שוות בגודלן.

העגלה (חיובי הרחק מהגלגלת): F−T=m1aF-T=m_1a

המשקולת (חיובי כלפי מעלה): T−m2g=m2aT-m_2g=m_2a

חיבור שתי המשוואות:

F−m2g=(m1+m2)a  ⇒  a=60−305=6 m/s2F-m_2g=(m_1+m_2)a\;\Rightarrow\;a=\frac{60-30}{5}=6\,\text{m/s}^2
T=F−m1a=60−2⋅6=48 NT=F-m_1a=60-2\cdot 6=48\,\text{N}

בדיקה: T−m2g=48−30=18=3⋅6  ✓T-m_2g=48-30=18=3\cdot 6\;\checkmark

סעיף ג

תשובה:

Δℓ=20 cm\Delta\ell=20\,\text{cm}

כשהמשקולת עולה הקפיץ מוארך ומושך אותה כלפי מטה בכוח kΔℓk\Delta\ell. ברגע שבו התאוצה אפס, השקול על כל גוף אפס:

העגלה: T=F=60 NT=F=60\,\text{N}

המשקולת: T=m2g+kΔℓT=m_2g+k\Delta\ell

60=30+150 Δℓ  ⇒  Δℓ=30150=0.2 m=20 cm60=30+150\,\Delta\ell\;\Rightarrow\;\Delta\ell=\frac{30}{150}=0.2\,\text{m}=20\,\text{cm}

טעות נפוצה: לחשוב שהתאוצה אפס פירושו שהמערכת עומדת. ברגע זה המהירות אינה אפס – רק הכוח השקול אפס.

שאלה 13 · דגם מעלית עם משקל נגדיבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעליות רבות התא מחובר בכבל לגלגלת שבראש פיר המעלית, ובצדו השני של הכבל תלוי משקל נגדי.

תלמידים בנו דגם של מעלית כזו: תא שמסתו m1m_1 ומשקל נגדי שמסתו m2m_2 קשורים לשני קצותיו של חוט הכרוך סביב גלגלת המחוברת לתקרה (ראו תרשים). המנוע של הדגם מנותק, והמערכת נעה רק בהשפעת כוח הכובד.

נתון:

- m1>m2m_1>m_2

•אורך החוט קבוע, והתא והמשקל הנגדי אינם מגיעים לרצפה או לגלגלת.

•התנגדות האוויר, החיכוך בציר הגלגלת, מסת הגלגלת ומסת החוט ניתנים להזנחה.

א.

העתיקו למחברתכם את התרשים וסמנו את הכוחות הפועלים על התא ועל המשקל הנגדי. ליד כל כוח ציינו את שמו ואת הגורם שמפעיל אותו.

ב.

תלמידים כתבו ביטויים שונים לתיאור תאוצת המערכת, ובהם גם הביטויים האלה:

(i)a=m1−m2m2 g(ii)a=m1−m2m1m2 g\text{(i)}\quad a=\frac{m_1-m_2}{m_2}\,g\qquad\qquad \text{(ii)}\quad a=\frac{m_1-m_2}{m_1m_2}\,g

המורה פסל על הסף את שני הביטויים (i) ו־(ii).

(1)

קבעו על בסיס איזו טענה פיזיקלית יש לפסול את ביטוי (i) עוד לפני מציאת הביטוי הנכון.

(2)

קבעו על בסיס איזו טענה פיזיקלית יש לפסול את ביטוי (ii) עוד לפני מציאת הביטוי הנכון.

ג.

בטאו את תאוצת המערכת באמצעות המסות m1m_1, m2m_2 וקבועים פיזיקליים.

ד.

כאשר המערכת שוחררה ממנוחה, התא ירד 1.25 m1.25\,\text{m}, ובנקודה זו גודל מהירותו היה 2.5 ms2.5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

חשבו את היחס בין המסות, m1m2\frac{m_1}{m_2}.

ה.

במהלך התנועה התא נע כלפי מטה, והמשקל הנגדי נע כלפי מעלה.

הסבירו מדוע בכל רגע גודל המהירות של התא שווה לגודל המהירות של המשקל הנגדי, ומדוע גם גודלי התאוצות שלהם שווים.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

על כל גוף: כוח הכובד (m1gm_1g / m2gm_2g, כדור הארץ, מטה) ומתיחות החוט TT (החוט, מעלה); TT זהה לשני הגופים.

על התא (m1m_1):

1. כוח הכובד m1gm_1g – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. מתיחות החוט TT – מופעלת על ידי החוט, אנכית כלפי מעלה.

על המשקל הנגדי (m2m_2):

1. כוח הכובד m2gm_2g – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. מתיחות החוט TT – מופעלת על ידי החוט, אנכית כלפי מעלה.

החוט חסר מסה, והגלגלת חסרת מסה וללא חיכוך – ולכן המתיחות שווה לאורך כל החוט, ושני הגופים נמשכים כלפי מעלה באותו כוח TT.

טעות נפוצה: לסמן על התא גם "כוח של המשקל הנגדי" – המשקל הנגדי אינו נוגע בתא; השפעתו עוברת דרך מתיחות החוט בלבד.

סעיף ב(1)

תשובה:

מקרה גבול: כאשר m2→0m_2\to 0 (אין משקל נגדי) התא נופל נפילה חופשית ו־a=ga=g, אך (i) נותן a→∞a\to\infty. (באופן כללי – תאוצת המערכת אינה יכולה לעלות על gg, ו־(i) נותן a>ga>g כאשר m1>2m2m_1>2m_2.)

ביטוי (i) עובר את בדיקת היחידות (kgkg⋅ms2\frac{\text{kg}}{\text{kg}}\cdot\frac{\text{m}}{\text{s}^2}), וגם את מקרה הגבול m1=m2m_1=m_2 (נותן a=0a=0, כמו שצריך למערכת מאוזנת). לכן בודקים מקרה גבול אחר:

אם המשקל הנגדי זניח, m2→0m_2\to 0, החוט אינו מתוח והתא נופל נפילה חופשית: a=ga=g. אבל לפי (i):

a=m1−m2m2 g  →m2→0  ∞a=\frac{m_1-m_2}{m_2}\,g\;\xrightarrow{m_2\to 0}\;\infty

תוצאה בלתי אפשרית – ולכן הביטוי שגוי.

באופן כללי: על התא פועלים m1gm_1g כלפי מטה ו־T≥0T\ge 0 כלפי מעלה, ולכן תאוצתו לעולם אינה עולה על gg. ביטוי (i) נותן a>ga>g לכל m1>2m2m_1>2m_2 (למשל m1=3m2m_1=3m_2 נותן a=2ga=2g).

סעיף ב(2)

תשובה:

בדיקת יחידות: ב־(ii) היחידות הן ms2⋅kg\frac{\text{m}}{\text{s}^2\cdot\text{kg}} – לא יחידות של תאוצה.

בדיקת יחידות (ממדים): בשני צידי משוואה פיזיקלית חייבות להופיע אותן יחידות.

[m1−m2m1m2 g]=kgkg⋅kg⋅ms2=ms2⋅kg\left[\frac{m_1-m_2}{m_1m_2}\,g\right]=\frac{\text{kg}}{\text{kg}\cdot\text{kg}}\cdot\frac{\text{m}}{\text{s}^2}=\frac{\text{m}}{\text{s}^2\cdot\text{kg}}

אלה אינן יחידות של תאוצה (ms2\frac{\text{m}}{\text{s}^2}), ולכן הביטוי שגוי בוודאות – בלי לפתור את הבעיה.

סעיף ג

תשובה:

a=m1−m2m1+m2 ga=\dfrac{m_1-m_2}{m_1+m_2}\,g

m1>m2m_1>m_2, ולכן התא נע כלפי מטה והמשקל הנגדי כלפי מעלה, באותו גודל תאוצה aa (החוט אינו מתארך). בוחרים לכל גוף כיוון חיובי בכיוון תנועתו.

החוק השני של ניוטון (ΣF=ma\Sigma F=ma):

התא (חיובי כלפי מטה):

m1g−T=m1am_1g-T=m_1a

המשקל הנגדי (חיובי כלפי מעלה):

T−m2g=m2aT-m_2g=m_2a

מחברים את שתי המשוואות – TT מתבטל:

m1g−m2g=(m1+m2)a  ⇒  a=m1−m2m1+m2 gm_1g-m_2g=(m_1+m_2)a\;\Rightarrow\;a=\frac{m_1-m_2}{m_1+m_2}\,g

בדיקה: יחידות של תאוצה; עבור m1=m2m_1=m_2 מתקבל a=0a=0; עבור m2→0m_2\to 0 מתקבל a=ga=g; ותמיד a<ga<g.

סעיף ד

תשובה:

m1m2=53≈1.67\dfrac{m_1}{m_2}=\dfrac53\approx 1.67

תאוצת המערכת. התנועה שוות תאוצה ממנוחה. מדף הנוסחאות:

v2=v02+2a(x−x0)  ⇒  a=v22Δxv^2=v_0^2+2a(x-x_0)\;\Rightarrow\;a=\frac{v^2}{2\Delta x}
a=2.522⋅1.25=6.252.5=2.5 m/s2a=\frac{2.5^2}{2\cdot 1.25}=\frac{6.25}{2.5}=2.5\,\text{m/s}^2

יחס המסות. מסעיף ג:

m1−m2m1+m2=ag=2.510=0.25\frac{m_1-m_2}{m_1+m_2}=\frac{a}{g}=\frac{2.5}{10}=0.25

מחלקים מונה ומכנה ב־m2m_2 ומסמנים k=m1m2k=\frac{m_1}{m_2}:

k−1k+1=0.25  ⇒  k−1=0.25k+0.25  ⇒  0.75k=1.25  ⇒  k=53≈1.67\frac{k-1}{k+1}=0.25\;\Rightarrow\;k-1=0.25k+0.25\;\Rightarrow\;0.75k=1.25\;\Rightarrow\;k=\frac{5}{3}\approx 1.67

טעות נפוצה: להשתמש ב־v=Δxtv=\frac{\Delta x}{t} או ב־Δx=vt\Delta x=vt – אלה נכונים רק למהירות קבועה; כאן המהירות גדלה מאפס.

סעיף ה

תשובה:

החוט אינו מתארך: כל סנטימטר שהתא יורד, המשקל הנגדי עולה סנטימטר – ההעתקים בכל פרק זמן שווים בגודלם, ולכן גם המהירויות והתאוצות.

אורך החוט קבוע (החוט אינו מתארך ואינו מתרופף). סכום אורכי שני קטעי החוט משני צידי הגלגלת קבוע, ולכן אם קטע החוט של התא גדל ב־Δx\Delta x בפרק זמן כלשהו, קטע החוט של המשקל הנגדי קטן באותו Δx\Delta x בדיוק: התא יורד והמשקל הנגדי עולה באותו מרחק בכל פרק זמן.

מהירות היא קצב השינוי של המקום (v=dxdtv=\frac{dx}{dt}): העתקים שווים בכל פרק זמן ← גודלי מהירויות שווים בכל רגע.

תאוצה היא קצב השינוי של המהירות (a=dvdta=\frac{dv}{dt}): גודלי המהירויות שווים בכל רגע ← גם קצב השינוי שלהם שווה, כלומר גודלי התאוצות שווים (הכיוונים הפוכים).

טעות נפוצה: לנמק "כי התא כבד יותר ולכן מושך את המשקל הנגדי" – הנימוק הוא קינמטי (אורך החוט הקבוע), ואינו תלוי במסות.

שאלה 14 · תא מעלית ותיק התלוי בחיישן כוחבאורך בגרות · ברמת בגרות

תא מעלית שמסתו MM נמשך אנכית על ידי כבל המפעיל עליו כוח F1F_1 כלפי מעלה, שגודלו יכול להשתנות.

מתקרת התא תלוי תיק שמסתו mm באמצעות חוט קצר. בין החוט לתקרה מותקן חיישן כוח המודד את המתיחות בחוט (ראו תרשים 1).

בכל השאלה יש להניח כי מסת החוט ומסת החיישן זניחות, וכי כוחות החיכוך והתנגדות האוויר זניחים.

הכיוון החיובי של הציר האנכי מוגדר כלפי מעלה.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על תא המעלית ואת תרשים הכוחות הפועלים על התיק.

ליד כל כוח ציינו את שמו ומה מפעיל אותו (עבור הכוח F1F_1 רשמו "כוח חיצוני").

ב.

רשמו את משוואת הכוחות עבור כל אחד משני הגופים, ופתחו באמצעותן ביטוי לתאוצת המערכת כתלות בפרמטרים F1F_1, MM, mm וקבועים פיזיקליים ידועים.

ג.

לפניכם גרף המתאר את הכוח FF שמדד החיישן כפונקצייה של הזמן, מן הרגע t=0t=0 ועד t=1.5 st=1.5\,\text{s}. להזכירכם, גודל הכוח F1F_1 אינו בהכרח קבוע בזמן.

נתון כי עד לרגע t=0.4 st=0.4\,\text{s} הייתה המערכת במנוחה. מסת תא המעלית היא M=400 kgM=400\,\text{kg}.

היעזרו בגרף וחשבו את mm, מסת התיק.

ד.

היעזרו בגרף וחשבו את גודל הכוח F1F_1 בכל אחד משלושת פרקי הזמן: 0<t<0.4 s0<t<0.4\,\text{s}, 0.4 s<t<0.9 s0.4\,\text{s}<t<0.9\,\text{s}, 0.9 s<t<1.5 s0.9\,\text{s}<t<1.5\,\text{s}.

ה.

קבעו עבור כל אחד משני פרקי הזמן 0.4 s<t<0.9 s0.4\,\text{s}<t<0.9\,\text{s} ו־0.9 s<t<1.5 s0.9\,\text{s}<t<1.5\,\text{s}, מהו סוג התנועה (מנוחה / תנועה קצובה / תנועה בתאוצה) ומה כיוון התנועה. הסבירו את קביעותיכם.

ו.

לאחר המדידות האלה ערכו שני ניסויים נוספים:

בניסוי הראשון הפעילו על התא כוח F1F_1 מסוים ומצאו כי תאוצת המערכת היא a1≠0a_1\neq 0 כלפי מעלה (ראו תרשים 2א).

בניסוי השני הסירו את התיק ואת החיישן, וחיברו לתחתית התא כבל נוסף המושך אותו אנכית כלפי מטה בכוח F2F_2, נוסף על הכוח F1F_1 הזהה לזה שבניסוי הראשון (ראו תרשים 2ב).

מדדו ומצאו כי גם בניסוי השני הייתה תאוצת התא a1a_1 (כלפי מעלה).

קבעו מהו ההיגד הנכון מבין ההיגדים 1–4 שלפניכם, ונמקו את קביעתכם.

1. F2>mgF_2>mg

2. F2=mgF_2=mg

3. F2<mgF_2<mg

4. אי אפשר לקבוע את הקשר בין F2F_2 ו־mgmg מן הנתונים.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

על התא: F1F_1 (כוח חיצוני, מעלה), MgMg (כדור הארץ, מטה), TT (החוט דרך החיישן, מטה). על התיק: mgmg (כדור הארץ, מטה), TT (החוט, מעלה).

הכוחות על תא המעלית:

1. F1F_1 – כוח חיצוני (הכבל), אנכית כלפי מעלה.

2. MgMg – כוח הכובד, מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

3. TT – כוח המתיחות, מופעל על ידי החוט (דרך החיישן) על התקרה, אנכית כלפי מטה – החוט שנושא את התיק מושך את התקרה כלפי מטה.

הכוחות על התיק:

1. mgmg – כוח הכובד, מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. TT – כוח המתיחות, מופעל על ידי החוט, אנכית כלפי מעלה.

מסת החוט והחיישן זניחה, ולכן אותו TT פועל על שני הגופים – וזה הכוח שהחיישן מודד.

טעות נפוצה: לסמן על התא את משקל התיק mgmg – על התא פועל כוח המתיחות של החוט, שאינו בהכרח שווה ל־mgmg.

סעיף ב

תשובה:

a=F1M+m−ga=\dfrac{F_1}{M+m}-g

התיק תלוי בחוט מתוח מהתקרה, ולכן תאוצתו שווה לתאוצת התא, aa. כיוון חיובי – מעלה. לפי ΣF=ma\Sigma F=ma:

תא המעלית:

F1−T−Mg=MaF_1-T-Mg=Ma

התיק:

T−mg=maT-mg=ma

מחברים (המתיחות מתבטלת):

F1−(M+m)g=(M+m)a  ⇒  a=F1M+m−gF_1-(M+m)g=(M+m)a\;\Rightarrow\;a=\frac{F_1}{M+m}-g

סעיף ג

תשובה:

m=2 kgm=2\,\text{kg}

עד t=0.4 st=0.4\,\text{s} המערכת במנוחה, ולכן a=0a=0. לפי הגרף, בפרק זמן זה קריאת החיישן F=20 NF=20\,\text{N}, והיא המתיחות TT.

משוואת התיק עם a=0a=0:

T−mg=0  ⇒  m=Tg=2010=2 kgT-mg=0\;\Rightarrow\;m=\frac{T}{g}=\frac{20}{10}=2\,\text{kg}

סעיף ד

תשובה:

4020 N4020\,\text{N}; 3216 N3216\,\text{N}; 4020 N4020\,\text{N}

בכל פרק זמן מוצאים את התאוצה ממשוואת התיק, ואת F1F_1 מהמשוואה המשותפת (סעיף ב):

a=Tm−g,F1=(M+m)(g+a)a=\frac{T}{m}-g,\qquad F_1=(M+m)(g+a)

0<t<0.4 s0<t<0.4\,\text{s}: T=20 NT=20\,\text{N}:

a=202−10=0,F1=402⋅10=4020 Na=\frac{20}{2}-10=0,\qquad F_1=402\cdot 10=4020\,\text{N}

0.4 s<t<0.9 s0.4\,\text{s}<t<0.9\,\text{s}: T=16 NT=16\,\text{N}:

a=162−10=−2 m/s2,F1=402⋅(10−2)=3216 Na=\frac{16}{2}-10=-2\,\text{m/s}^2,\qquad F_1=402\cdot(10-2)=3216\,\text{N}

0.9 s<t<1.5 s0.9\,\text{s}<t<1.5\,\text{s}: T=20 NT=20\,\text{N}:

a=0,F1=4020 Na=0,\qquad F_1=4020\,\text{N}

(בכל פרקי הזמן F1=M+mmT=201 TF_1=\frac{M+m}{m}T=201\,T.)

טעות נפוצה: לחשב את F1F_1 רק ממסת התא (MgMg) – הכבל מאיץ גם את התיק התלוי בתא.

סעיף ה

תשובה:

0.40.4–0.9 s0.9\,\text{s}: תנועה בתאוצה כלפי מטה (a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2 מטה, מתחילה ממנוחה). 0.90.9–1.5 s1.5\,\text{s}: תנועה קצובה כלפי מטה במהירות 1 m/s1\,\text{m/s}.

0.4 s<t<0.9 s0.4\,\text{s}<t<0.9\,\text{s} – תנועה בתאוצה, כלפי מטה.

המתיחות 16 N16\,\text{N} קטנה ממשקל התיק (20 N20\,\text{N}), ולכן השקול על התיק 4 N4\,\text{N} כלפי מטה והתאוצה 2 m/s22\,\text{m/s}^2 כלפי מטה. המערכת יוצאת ממנוחה, ולכן היא נעה כלפי מטה במהירות הגדלה.

0.9 s<t<1.5 s0.9\,\text{s}<t<1.5\,\text{s} – תנועה קצובה, כלפי מטה.

המתיחות שווה למשקל התיק, ולכן השקול אפס ו־a=0a=0. אבל המערכת אינה במנוחה: בסוף פרק הזמן הקודם (לפי v=v0+atv=v_0+at):

v=0+(−2)⋅(0.9−0.4)=−1 m/sv=0+(-2)\cdot(0.9-0.4)=-1\,\text{m/s}

כלומר 1 m/s1\,\text{m/s} כלפי מטה. לפי החוק הראשון של ניוטון, כשהשקול אפס הגוף ממשיך במהירות קבועה – תנועה קצובה כלפי מטה.

טעות נפוצה: להסיק שבפרק הזמן האחרון המעלית חזרה למנוחה, כי קריאת החיישן זהה לזו שבמנוחה – שקול אפס פירושו מהירות קבועה, לא בהכרח אפס.

סעיף ו

תשובה:

היגד 1: F2>mgF_2>mg (למעשה F2=m(g+a1)F_2=m(g+a_1)).

קביעה: היגד 1.

נימוק: בשני הניסויים F1F_1 זהה וגם התאוצה a1a_1 זהה.

ניסוי ראשון – משוואת התא:

F1−T−Mg=Ma1  ⇒  T=F1−M(g+a1)F_1-T-Mg=Ma_1\;\Rightarrow\;T=F_1-M(g+a_1)

ומשוואת התיק: T=m(g+a1)T=m(g+a_1).

ניסוי שני – על התא פועלים F1F_1 מעלה, MgMg מטה ו־F2F_2 מטה:

F1−F2−Mg=Ma1  ⇒  F2=F1−M(g+a1)F_1-F_2-Mg=Ma_1\;\Rightarrow\;F_2=F_1-M(g+a_1)

אותו ביטוי בדיוק – F2F_2 "ממלא את מקום" המתיחות שהפעיל החוט על התקרה בניסוי הראשון:

F2=T=m(g+a1)F_2=T=m(g+a_1)

התאוצה a1a_1 שונה מאפס וכיוונה כלפי מעלה (a1>0a_1>0), ולכן

F2=mg+ma1>mgF_2=mg+ma_1>mg

טעות נפוצה: לבחור F2=mgF_2=mg מתוך מחשבה ש־F2F_2 "מחליף את משקל התיק" – כשהמערכת מאיצה כלפי מעלה, החוט מושך את התקרה בכוח גדול ממשקל התיק.

שאלה 15 · ארגזים במחסן: משקולת נגד, מדרון חלק ומאזני קפיץבאורך בגרות · ברמת בגרות

עובד במחסן מטפל בארגז שמסתו MM , בשלושה שלבים.

בשלב הראשון הוא מוריד את הארגז מגלריה גבוהה אל רצפת המחסן. הארגז קשור לחבל העובר על פני גלגלת הקבועה בתקרה, ובקצה השני של החבל קשורה משקולת נגד שמסתה m1m_1 , קטנה מ־MM (ראו תרשים 1). העובד מחזיק את הארגז במנוחה, ואז משחרר את המערכת.

הַניחו כי מסת החבל ומסת הגלגלת זניחות, וכי החיכוך בגלגלת והתנגדות האוויר זניחים.

נתון כי גודל תאוצת המערכת לאחר השחרור הוא g5\frac{g}{5} .

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הארגז MM , ואת תרשים הכוחות הפועלים על משקולת הנגד m1m_1 לאחר השחרור.

ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

בטאו את מסת משקולת הנגד m1m_1 באמצעות מסת הארגז MM .

ג.

חשבו את היחס בין גודל המתיחות בחבל כל עוד העובד החזיק את הארגז במנוחה ובין גודל המתיחות בחבל לאחר השחרור.

ד.

בשלב השני העובד מעמיס את הארגז על משאית לאורך מדרון שעליו גלילים חופשיים, כך שאפשר להתייחס למדרון כאל משטח חלק. המדרון משופע בזווית α\alpha ביחס לאופק. העובד מניח את הארגז בתחתית המדרון, דוחף אותו במעלה המדרון ועוזב אותו (ראו תרשים 2). לאחר שהעובד עזב את הארגז, גודל תאוצת הארגז הוא g5\frac{g}{5} .

חשבו את α\alpha , זווית השיפוע של המדרון.

ה.

הדחיפה לא הייתה חזקה מספיק: הארגז עלה במעלה המדרון, עצר רגעית לפני שהגיע למשאית, והחל להחליק חזרה במורד.

העובד טוען: "ברגע שבו הארגז עצר, הכוח השקול עליו היה אפס – הרי הוא היה במנוחה". קבעו אם טענתו נכונה. נמקו את קביעתכם.

ו.

בשלב השלישי הכניס העובד לארגז חבילה שמסתה mm , וחיבר אותה לדופן העליונה של הארגז באמצעות מאזני קפיץ קלים, המקבילים למדרון. רצפת הארגז חלקה.

הוא הניח את הארגז, עם החבילה שבתוכו, במעלה המדרון ושחרר אותו ממנוחה (ראו תרשים 3).

מה הייתה הקריאה של מאזני הקפיץ במהלך ההחלקה? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

על MM: MgMg (מטה), TT (מעלה). על m1m_1: m1gm_1g (מטה), TT (מעלה). הארגז מאיץ מטה (T<MgT<Mg), המשקולת מאיצה מעלה (T>m1gT>m_1g).

על הארגז MM פועלים שני כוחות:

1. כוח הכובד MgMg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החבל, אנכית כלפי מעלה.

על משקולת הנגד m1m_1 פועלים שני כוחות:

1. כוח הכובד m1gm_1g – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החבל, אנכית כלפי מעלה.

החבל והגלגלת חסרי מסה, ולכן גודל המתיחות זהה בשני קצות החבל. הארגז מאיץ כלפי מטה ולכן בתרשים שלו T<MgT<Mg; משקולת הנגד מאיצה כלפי מעלה ולכן בתרשים שלה T>m1gT>m_1g.

טעות נפוצה: לסמן על הארגז את כוח הכובד של משקולת הנגד – על הארגז פועל רק כוח המתיחות של החבל.

סעיף ב

תשובה:

m1=2M3m_1=\frac{2M}{3}

החבל מתוח ואינו מתארך, ולכן לשני הגופים אותו גודל תאוצה a=g5a=\frac g5: הארגז כלפי מטה, המשקולת כלפי מעלה. לפי החוק השני של ניוטון לכל גוף (כיוון חיובי – כיוון התנועה של אותו גוף):

הארגז: Mg−T=MaMg-T=Ma

המשקולת: T−m1g=m1aT-m_1g=m_1a

מחברים את המשוואות:

(M−m1)g=(M+m1)a(M-m_1)g=(M+m_1)a

מציבים a=g5a=\frac g5:

(M−m1)g=(M+m1)g5  ⇒  5M−5m1=M+m1  ⇒  m1=4M6=2M3(M-m_1)g=(M+m_1)\frac g5\;\Rightarrow\;5M-5m_1=M+m_1\;\Rightarrow\;m_1=\frac{4M}{6}=\frac{2M}{3}

סעיף ג

תשובה:

T0T=56≈0.83\frac{T_0}{T}=\frac56\approx 0.83 – המתיחות גדלה לאחר השחרור.

לפני השחרור: משקולת הנגד במנוחה, ולכן שקול הכוחות עליה אפס:

T0−m1g=0  ⇒  T0=m1g=2Mg3T_0-m_1g=0\;\Rightarrow\;T_0=m_1g=\frac{2Mg}{3}

(את ההפרש בין MgMg ל־T0T_0 מספק העובד שמחזיק את הארגז.)

אחרי השחרור: מהמשוואה של המשקולת (סעיף ב):

T=m1(g+a)=2M3⋅6g5=4Mg5T=m_1(g+a)=\frac{2M}{3}\cdot\frac{6g}{5}=\frac{4Mg}{5}

(בדיקה דרך הארגז: T=M(g−a)=M⋅4g5T=M(g-a)=M\cdot\frac{4g}{5} ✓.)

היחס:

T0T=2Mg34Mg5=1012=56≈0.83\frac{T_0}{T}=\frac{\frac{2Mg}{3}}{\frac{4Mg}{5}}=\frac{10}{12}=\frac56\approx 0.83

המתיחות גדלה לאחר השחרור: המשקולת מאיצה כלפי מעלה, ולכן החבל צריך למשוך אותה בכוח גדול ממשקלה.

טעות נפוצה: להניח שהמתיחות שווה תמיד ל־m1gm_1g, או שהיא שווה ל־MgMg – כל עוד יש תאוצה, המתיחות שונה ממשקלו של כל אחד מהגופים.

סעיף ד

תשובה:

α≈11.5∘\alpha\approx 11.5^\circ (sin⁡α=0.2\sin\alpha=0.2)

לאחר שהעובד עוזב את הארגז, הוא נע במעלה המדרון ופועלים עליו רק כוח הכובד MgMg והכוח הנורמלי NN (המדרון חלק).

בציר לאורך המדרון הכוח הנורמלי אינו פועל (הוא ניצב למדרון), ולכן פועל רק רכיב הכובד Mgsin⁡αMg\sin\alpha, במורד המדרון. לפי החוק השני של ניוטון:

Mgsin⁡α=Ma  ⇒  a=gsin⁡αMg\sin\alpha=Ma\;\Rightarrow\;a=g\sin\alpha

נתון a=g5a=\frac g5:

sin⁡α=15=0.2  ⇒  α=arcsin⁡(0.2)≈11.5∘\sin\alpha=\frac15=0.2\;\Rightarrow\;\alpha=\arcsin(0.2)\approx 11.5^\circ

טעות נפוצה: להוסיף כוח "דחיפה" במעלה המדרון אחרי שהעובד עזב את הארגז – הארגז ממשיך לעלות בזכות מהירותו, ותאוצתו מכוונת במורד.

סעיף ה

תשובה:

לא. גם ברגע העצירה פועל על הארגז כוח שקול Mgsin⁡α=Mg5Mg\sin\alpha=\frac{Mg}{5} במורד המדרון, ותאוצתו g5=2 m/s2\frac g5=2\,\text{m/s}^2.

קביעה: הטענה אינה נכונה.

נימוק: הכוח השקול קובע את התאוצה (ΣF=Ma\Sigma F=Ma), ולא את המהירות. ברגע העצירה פועלים על הארגז אותם כוחות כמו לפני ואחרי – כוח הכובד והכוח הנורמלי – והשקול שלהם הוא רכיב הכובד לאורך המדרון:

ΣF=Mgsin⁡α=Mg5≠0\Sigma F=Mg\sin\alpha=\frac{Mg}{5}\neq 0

במורד המדרון. לכן גם ברגע זה התאוצה a=gsin⁡α=2 m/s2a=g\sin\alpha=2\,\text{m/s}^2 במורד, ומשום כך הארגז אינו נשאר במנוחה אלא מתחיל מיד לנוע חזרה למטה. "מנוחה רגעית" אינה שיווי משקל.

טעות נפוצה: לזהות מהירות אפס עם כוח שקול אפס.

סעיף ו

תשובה:

אפס.

תשובה: מאזני הקפיץ מראים אפס.

נימוק: נתייחס לארגז ולחבילה כמערכת אחת שמסתה M+mM+m. המדרון חלק, ולכן לאורך המדרון פועל על המערכת רק רכיב הכובד:

(M+m)gsin⁡α=(M+m)a  ⇒  a=gsin⁡α(M+m)g\sin\alpha=(M+m)a\;\Rightarrow\;a=g\sin\alpha

החבילה נעה יחד עם הארגז, ולכן גם תאוצתה gsin⁡αg\sin\alpha במורד המדרון.

כעת נבחן את החבילה לבדה. לאורך המדרון פועלים עליה רכיב הכובד mgsin⁡αmg\sin\alpha והכוח FF של מאזני הקפיץ (המקבילים למדרון). רצפת הארגז חלקה, ולכן אין חיכוך:

mgsin⁡α−F=ma=mgsin⁡α  ⇒  F=0mg\sin\alpha-F=ma=mg\sin\alpha\;\Rightarrow\;F=0

רכיב הכובד לבדו מקנה לחבילה בדיוק את התאוצה של הארגז, ולכן הקפיץ אינו נמתח.

טעות נפוצה: לצפות לקריאה mgsin⁡αmg\sin\alpha, כמו כשהארגז מוחזק במנוחה על המדרון.

שאלה 16 · עגלה על מסלול אוויר ומשקולת תלויה: החוק השני של ניוטוןבאורך בגרות · ברמת בגרות

לפניכם שני קטעים (קטע א וקטע ב) מתוך דוח מעבדה שהגישה קבוצת תלמידים. קראו כל קטע וענו על סעיפי השאלה שאחריו.

– קטע א –

נושא הניסוי: החוק השני של ניוטון

בתרשים מוצגת עגלה המונחת על מסלול אוויר אופקי. העגלה קשורה בחוט, החוט עובר על גלגלת שבקצה המסלול, ובקצהו השני תלוי מתלה ועליו משקולות. מסת העגלה עם המשקולות שעליה היא MM, ומסת המתלה עם המשקולות שעליו היא mm.

בתחילת הניסוי המערכת במנוחה, והמתלה נמצא בגובה dd מעל הרצפה (ראו תרשים).

מסת החוט ומסת הגלגלת זניחות, ומסלול האוויר מבטל את החיכוך בין העגלה למסלול. גם החיכוך בגלגלת זניח.

במהלך הניסוי משחררים את המערכת ממנוחה, ומודדים בשעון עצר את הזמן tt מרגע השחרור ועד שהמתלה פוגע ברצפה.

על פי dd ו־tt מחשבים את התאוצה aa של העגלה.

ניסוי 1

מטרת הניסוי: לבדוק את ההשערה שהעגלה נעה בתאוצה קבועה.

מהלך הניסוי: שחררנו את המערכת כמה פעמים, בכל פעם כשהמתלה בגובה אחר, בלי לשנות את המסות.

אחר כך חישבנו את התאוצה aa. התוצאות והחישובים של שלוש מדידות מוצגים בטבלה.

d (m)d\,(\text{m})t (s)t\,(\text{s})a (m/s2)a\,(\text{m/s}^2)
0.40.41.121.120.640.64
0.80.81.621.620.610.61
1.21.21.951.950.630.63
א.

הסבירו בקצרה מדוע על פי חוקי ניוטון נכון להניח שהעגלה נעה בתאוצה קבועה.

בתשובתכם על סעיף זה אין להתבסס על תוצאות המדידות.

ב.

הראו כיצד חישבו התלמידים את התאוצה בניסוי זה.

ג.

קבעו אם הממצאים המוצגים בטבלה מאששים את ההשערה שהעגלה נעה בתאוצה קבועה.

נמקו את קביעתכם.

ד.

– קטע ב –

ניסוי 2

מטרת הניסוי: בדיקת התלות של התאוצה במסת המתלה mm, בעוד המסה הכוללת של המערכת (M+m)(M+m) נשארת קבועה.

מהלך הניסוי: חזרנו על המדידות שבניסוי 1 כמה פעמים, ובכל פעם העברנו משקולת קטנה מן העגלה אל המתלה.

תוצאות המדידות וקו המגמה מוצגים להלן.

סרטטו במחברתכם את תרשים הכוחות הפועלים על כל אחד מן הגופים – העגלה והמתלה. כתבו ליד כל כוח את שמו.

ה.

התבססו על חוקי ניוטון, ופַתחו משוואה המקשרת בין התאוצה aa ובין מסת המתלה mm.

ו.

על פי הגרף שבקטע ב והמשוואה שפיתחתם בסעיף ה, חשבו את המסה הכוללת (M+m)(M+m) של המערכת. פרטו את חישוביכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

הכוחות על כל גוף (כובד, נורמלי, מתיחות) קבועים במהלך התנועה, ולכן לפי ΣF=ma\Sigma F=ma התאוצה קבועה: a=mgM+ma=\frac{mg}{M+m}.

על העגלה פועלים כוח הכובד MgMg, הכוח הנורמלי NN מהמסלול (שניהם אנכיים ומאזנים זה את זה) וכוח המתיחות TT של החוט (אופקי). על המתלה פועלים כוח הכובד mgmg וכוח המתיחות TT. מסת החוט והגלגלת זניחה ואין חיכוך, ולכן המתיחות זהה לאורך החוט, ושני הגופים נעים באותו גודל תאוצה (החוט אינו נמתח).

לפי החוק השני של ניוטון (כיוון חיובי: העגלה לעבר הגלגלת, המתלה מטה):

T=Ma,mg−T=maT=Ma,\qquad mg-T=ma

חיבור המשוואות נותן

a=mgM+ma=\frac{mg}{M+m}

כל הגדלים באגף ימין קבועים במהלך התנועה (המסות אינן משתנות, gg קבוע, ואין חיכוך שתלוי במהירות). לכן הכוח השקול על כל גוף קבוע, והתאוצה קבועה – אינה תלויה בזמן, במהירות או במקום.

סעיף ב

תשובה:

a=2dt2a=\frac{2d}{t^2} (מתוך d=12at2d=\tfrac12at^2, תנועה ממנוחה)

המתלה (וגם העגלה, הקשורה אליו בחוט) מתחיל ממנוחה (v0=0v_0=0) ועובר בתאוצה קבועה את הדרך dd עד הרצפה. מדף הנוסחאות:

x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2

עם x−x0=dx-x_0=d ו־v0=0v_0=0:

d=12at2  ⇒  a=2dt2d=\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;a=\frac{2d}{t^2}

לדוגמה, במדידה הראשונה:

a=2⋅0.41.122=0.81.254≈0.64 ms2a=\frac{2\cdot 0.4}{1.12^2}=\frac{0.8}{1.254}\approx 0.64\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

ובאופן דומה 2⋅0.81.622≈0.61 m/s2\frac{2\cdot 0.8}{1.62^2}\approx 0.61\,\text{m/s}^2 ו־2⋅1.21.952≈0.63 m/s2\frac{2\cdot 1.2}{1.95^2}\approx 0.63\,\text{m/s}^2 – כמו בטבלה.

סעיף ג

תשובה:

כן. התאוצה שחושבה כמעט זהה (0.610.61–0.64 m/s20.64\,\text{m/s}^2) בכל הגבהים, וההפרשים אינם שיטתיים.

קביעה: כן, הממצאים מאששים את ההשערה.

נימוק: הנוסחה a=2dt2a=\frac{2d}{t^2} נכונה רק אם התאוצה קבועה. אילו התאוצה הייתה משתנה במהלך התנועה (למשל גדלה או קטנה עם הזמן), ה"תאוצה" המחושבת הייתה משתנה באופן שיטתי עם הגובה dd (כלומר עם משך התנועה).

בפועל, עבור שלושה גבהים שונים – פי 33 בין הקטן לגדול – התקבלו ערכים כמעט שווים: 0.640.64, 0.610.61 ו־0.63 m/s20.63\,\text{m/s}^2. ההפרשים קטנים (כ־5%5\% לכל היותר), והם אינם עולים או יורדים באופן עקבי עם dd – ולכן הם נובעים משגיאות מדידה (בעיקר בהפעלת שעון העצר ועצירתו). כלומר, העגלה נעה בתאוצה קבועה של כ־0.63 m/s20.63\,\text{m/s}^2.

סעיף ד

תשובה:

עגלה: כוח הכובד MgMg (מטה), הכוח הנורמלי NN (מעלה), כוח המתיחות TT (אופקי, לעבר הגלגלת). מתלה: כוח הכובד mgmg (מטה), כוח המתיחות TT (מעלה).

העגלה:

1. כוח הכובד MgMg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המסלול (כרית האוויר), אנכית כלפי מעלה; N=MgN=Mg, כי אין תאוצה אנכית.

3. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, אופקית לעבר הגלגלת.

המתלה:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, אנכית כלפי מעלה.

(mg>Tmg>T, כי המתלה מאיץ כלפי מטה – החץ של כוח הכובד ארוך יותר.)

גודל המתיחות זהה בשני קצות החוט, כי מסת החוט והגלגלת זניחה ואין חיכוך.

טעות נפוצה: לסמן T=mgT=mg – המתלה מאיץ, ולכן הכוחות עליו אינם מאוזנים.

סעיף ה

תשובה:

a=gM+m ma=\frac{g}{M+m}\,m

כיוון חיובי: העגלה לעבר הגלגלת והמתלה מטה (שני הגופים נעים באותו גודל תאוצה aa, כי החוט אינו נמתח). לפי החוק השני של ניוטון ΣF=ma\Sigma F=ma:

העגלה (ציר אופקי; בציר האנכי N=MgN=Mg):

T=MaT=Ma

המתלה:

mg−T=mamg-T=ma

חיבור שתי המשוואות מבטל את TT:

mg=(M+m) amg=(M+m)\,a
⇒  a=gM+m m\Rightarrow\;a=\frac{g}{M+m}\,m

בניסוי 2 המסה הכוללת M+mM+m קבועה, ולכן התאוצה יחסית ישר למסת המתלה mm: הגרף של aa כפונקציה של mm הוא קו ישר דרך הראשית, שהשיפוע שלו gM+m\frac{g}{M+m}.

טעות נפוצה: לכתוב לעגלה T=MgT=Mg או לשכוח שגם העגלה מואצת – הכוח mgmg מאיץ את שני הגופים יחד.

סעיף ו

תשובה:

M+m≈0.8 kgM+m\approx 0.8\,\text{kg}

לפי סעיף ה, השיפוע של קו המגמה בגרף aa כפונקציה של mm הוא

שיפוע=gM+m\text{שיפוע}=\frac{g}{M+m}

שיפוע קו המגמה – משתי נקודות על הקו (לא מנקודות המדידה): קו המגמה עובר דרך (0.02 kg, 0.25 m/s2)(0.02\,\text{kg},\,0.25\,\text{m/s}^2) ודרך (0.06 kg, 0.75 m/s2)(0.06\,\text{kg},\,0.75\,\text{m/s}^2):

שיפוע=ΔaΔm=0.75−0.250.06−0.02=0.500.04=12.5 ms2⋅kg\text{שיפוע}=\frac{\Delta a}{\Delta m}=\frac{0.75-0.25}{0.06-0.02}=\frac{0.50}{0.04}=12.5\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2\cdot\text{kg}}

(הקו אכן עובר בקירוב דרך הראשית, כמצופה מהמשוואה.)

המסה הכוללת:

M+m=gשיפוע=1012.5=0.8 kgM+m=\frac{g}{\text{שיפוע}}=\frac{10}{12.5}=0.8\,\text{kg}

(קו מגמה שמסרטט תלמיד בעצמו דרך נקודות המדידה המפוזרות יכול לתת שיפוע של כ־1212–13 ms2⋅kg13\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2\cdot\text{kg}}, כלומר מסה כוללת של כ־0.770.77–0.83 kg0.83\,\text{kg} – תוצאה תקינה. בדיקה: בניסוי 1 התקבלה תאוצה של כ־0.63 m/s20.63\,\text{m/s}^2, המתאימה על הקו למסת מתלה של כ־0.05 kg0.05\,\text{kg}.)

טעות נפוצה: לחשב את השיפוע מנקודות המדידה עצמן (שמפוזרות סביב הקו) במקום מנקודות על קו המגמה.

שאלה 17 · גלגלת במנוף בנייה: שק משקולת ודליבאורך בגרות · ברמת בגרות

באתר בנייה מעלים דלי בעזרת גלגלת ושק משקולת. הגלגלת תלויה מקורה אופקית באמצעות חיישן כוח DD, המודד את גודל הכוח בחבל המחבר את הגלגלת לקורה.

על הגלגלת עובר חבל SS. בקצהו האחד קשור שק משקולת AA, ובקצהו האחר קשור דלי BB (ראו תרשים).

פועל העומד על הקרקע מחזיק את הדלי BB ביד, והמערכת נמצאת במנוחה: השק AA תלוי באוויר, והדלי BB נמצא מעט מעל הקרקע ואינו נוגע בה.

נתון כי mA>mBm_A>m_B.

יש להזניח את מסת החבלים, מסת הגלגלת ומסת החיישן, את התנגדות האוויר ואת כוחות החיכוך במערכת.

א.
(1)

סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על הדלי BB. ליד כל כוח רשמו את שמו.

(2)

סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על הגלגלת. ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

בטאו באמצעות נתוני השאלה את הכוח שמודד החיישן DD במצב המתואר, שבו המערכת במנוחה.

ג.

הפועל משחרר את הדלי BB והמערכת מתחילה לנוע. בכל מהלך התנועה השק והדלי אינם מגיעים אל הגלגלת.

התייחסו לפרק הזמן מרגע שחרור הדלי ועד לרגע לפני פגיעת השק בקרקע, וענו על התת־סעיפים (1)-(3) שלפניכם. נמקו את קביעותיכם.

(1)

קבעו אם גודל התאוצה של השק AA קטן מגודל התאוצה של הדלי BB, גדול ממנו או שווה לו.

(2)

קבעו אם גודל הכוח השקול הפועל על השק AA קטן מגודל הכוח השקול הפועל על הדלי BB, גדול ממנו או שווה לו.

(3)

קבעו אם גודל כוח המתיחות הפועל על השק AA קטן מגודל כוח המתיחות הפועל על הדלי BB, גדול ממנו או שווה לו.

ד.

בטאו את תאוצת המערכת בפרק הזמן מרגע שחרור הדלי ועד לרגע לפני פגיעת השק בקרקע.

בתשובתכם השתמשו בפרמטרים mAm_A, mBm_B ו־gg.

ה.

נתון: mA=25 kgm_A=25\,\text{kg}, mB=15 kgm_B=15\,\text{kg}.

חשבו את התאוצה של הדלי BB (גודל וכיוון).

ו.

חשבו את הכוח שמודד החיישן DD מרגע שחרור הדלי ועד לרגע לפני פגיעת השק בקרקע.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א(1)

תשובה:

שלושה כוחות: כוח הכובד mBgm_Bg (מטה), כוח המתיחות TT של החבל SS (מעלה) והכוח FידF_{\text{יד}} שמפעיל הפועל (מטה).

על הדלי BB פועלים שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mBgm_Bg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החבל SS, אנכית כלפי מעלה (לאורך החבל).

3. הכוח של היד FידF_{\text{יד}} – מופעל על ידי הפועל, אנכית כלפי מטה: השק הכבד מושך את החבל, ובלי היד הדלי היה עולה.

הדלי אינו נוגע בקרקע, ולכן אין עליו כוח נורמלי. הוא במנוחה, ולכן T=mBg+FידT=m_Bg+F_{\text{יד}}.

טעות נפוצה: לסרטט את כוח היד כלפי מעלה, כאילו הפועל "מחזיק את הדלי שלא ייפול" – הדלי קל מהשק, ובלי היד הוא היה מואץ כלפי מעלה.

סעיף א(2)

תשובה:

שלושה כוחות: הכוח FDF_D של החבל המחובר לחיישן (מעלה), ושני כוחות מתיחות TT של שני קטעי החבל SS (מטה, משני צדי הגלגלת).

מסת הגלגלת זניחה, ולכן אין לסרטט עליה כוח כובד. פועלים עליה שלושה כוחות:

1. הכוח של החבל העליון FDF_D (החבל המחבר את הגלגלת לחיישן ולקורה) – אנכית כלפי מעלה.

2. כוח המתיחות של הקטע השמאלי של SS (היורד אל הדלי BB), TT – אנכית כלפי מטה.

3. כוח המתיחות של הקטע הימני של SS (היורד אל השק AA), TT – אנכית כלפי מטה.

שני הקטעים שייכים לאותו חבל חסר מסה, העובר על גלגלת חסרת חיכוך, ולכן המתיחות בשניהם שווה.

סעיף ב

תשובה:

FD=2mAgF_D=2m_Ag

השק AA תלוי בחופשיות ובמנוחה, ופועלים עליו רק כוח הכובד mAgm_Ag וכוח המתיחות TT של החבל. מהחוק השני של ניוטון עם a=0a=0:

T−mAg=0  ⇒  T=mAgT-m_Ag=0\;\Rightarrow\;T=m_Ag

הגלגלת במנוחה (ומסתה זניחה), ולכן שקול הכוחות עליה אפס:

FD−2T=0  ⇒  FD=2T=2mAgF_D-2T=0\;\Rightarrow\;F_D=2T=2m_Ag

החיישן מחובר לחבל העליון, ולכן הוא מודד את FD=2mAgF_D=2m_Ag.

שימו לב: הקריאה גדולה מכוח הכובד הכולל (mA+mB)g(m_A+m_B)g – הפועל מושך את הדלי כלפי מטה בכוח Fיד=T−mBg=(mA−mB)gF_{\text{יד}}=T-m_Bg=(m_A-m_B)g, וגם כוח זה מועבר דרך החבל אל הגלגלת.

טעות נפוצה: לכתוב FD=(mA+mB)gF_D=(m_A+m_B)g, או FD=2mBgF_D=2m_Bg (המתיחות נקבעת לפי הגוף שתלוי בחופשיות – השק, ולא לפי הדלי המוחזק).

סעיף ג(1)

תשובה:

שווה.

קביעה: גודלי התאוצות שווים.

נימוק: השק והדלי קשורים לקצוות של אותו חבל SS, שאינו מתארך ואינו מתרפה. בכל פרק זמן השק יורד בדיוק באותו מרחק שהדלי עולה, ולכן גודלי מהירויותיהם שווים בכל רגע – ולכן גם גודלי התאוצות שווים (הכיוונים הפוכים: השק מטה, הדלי מעלה).

סעיף ג(2)

תשובה:

גדול (הכוח השקול על AA גדול מהכוח השקול על BB).

קביעה: הכוח השקול על השק גדול יותר.

נימוק: לפי החוק השני של ניוטון ΣF=ma\Sigma F=ma. לשני הגופים אותו גודל תאוצה aa (תת־סעיף 1), ולכן

ΣFA=mAa,ΣFB=mBa\Sigma F_A=m_Aa,\qquad \Sigma F_B=m_Ba

מאחר ש־mA>mBm_A>m_B, מתקיים ΣFA>ΣFB\Sigma F_A>\Sigma F_B.

סעיף ג(3)

תשובה:

שווה.

קביעה: כוחות המתיחות שווים בגודלם.

נימוק: השק והדלי קשורים לקצוות של אותו חבל SS. החבל חסר מסה, והגלגלת חסרת מסה וחסרת חיכוך, ולכן גודל המתיחות זהה לאורך כל החבל: הכוח שהחבל מפעיל על השק שווה בגודלו לכוח שהוא מפעיל על הדלי.

(ההבדל בכוחות השקולים מתת־סעיף 2 נובע מכוחות הכובד השונים, mAg>mBgm_Ag>m_Bg, ולא מהמתיחויות.)

טעות נפוצה: לקבוע שהמתיחות על השק גדולה יותר "כי הוא כבד יותר" – החבל מפעיל את אותה מתיחות בשני קצותיו.

סעיף ד

תשובה:

a=(mA−mB)gmA+mBa=\dfrac{(m_A-m_B)g}{m_A+m_B}

נסמן ב־TT את המתיחות בחבל SS וב־aa את גודל התאוצה. מאחר ש־mA>mBm_A>m_B, השק יורד והדלי עולה.

לפי החוק השני של ניוטון ΣF=ma\Sigma F=ma לכל גוף, כשהכיוון החיובי לכל גוף הוא כיוון תנועתו:

השק AA (כיוון חיובי – מטה):

mAg−T=mAam_Ag-T=m_Aa

הדלי BB (כיוון חיובי – מעלה):

T−mBg=mBaT-m_Bg=m_Ba

מחברים את שתי המשוואות (TT מתבטל):

mAg−mBg=(mA+mB)a  ⇒  a=(mA−mB)gmA+mBm_Ag-m_Bg=(m_A+m_B)a\;\Rightarrow\;a=\frac{(m_A-m_B)g}{m_A+m_B}

סעיף ה

תשובה:

aB=2.5 m/s2a_B=2.5\,\text{m/s}^2, כלפי מעלה

מציבים בביטוי מסעיף ד:

a=(mA−mB)gmA+mB=(25−15)⋅1025+15=10040=2.5 m/s2a=\frac{(m_A-m_B)g}{m_A+m_B}=\frac{(25-15)\cdot 10}{25+15}=\frac{100}{40}=2.5\,\text{m/s}^2

השק הכבד יורד, ולכן הדלי עולה מהמנוחה – תאוצתו מכוונת אנכית כלפי מעלה.

סעיף ו

תשובה:

FD=375 NF_D=375\,\text{N}

המתיחות בחבל SS – מהמשוואה של הדלי (סעיף ד):

T−mBg=mBa  ⇒  T=mB(g+a)=15⋅(10+2.5)=187.5 NT-m_Bg=m_Ba\;\Rightarrow\;T=m_B(g+a)=15\cdot(10+2.5)=187.5\,\text{N}

(בדיקה לפי השק: T=mA(g−a)=25⋅(10−2.5)=187.5 NT=m_A(g-a)=25\cdot(10-2.5)=187.5\,\text{N} ✓.)

קריאת החיישן – הגלגלת חסרת מסה ואינה נעה, ולכן שקול הכוחות עליה אפס (כמו בסעיף א(2)):

FD=2T=2⋅187.5=375 NF_D=2T=2\cdot 187.5=375\,\text{N}

שימו לב: 375 N375\,\text{N} קטן מהקריאה במנוחה (2mAg=500 N2m_Ag=500\,\text{N}), וגם מכוח הכובד הכולל (mA+mB)g=400 N(m_A+m_B)g=400\,\text{N} – כצפוי: היד כבר אינה מושכת, ומרכז המסה של המערכת מאיץ כלפי מטה.

טעות נפוצה: לכתוב FD=(mA+mB)g=400 NF_D=(m_A+m_B)g=400\,\text{N} – זה נכון רק כשהשק והדלי במנוחה בלי כוח חיצוני נוסף.

שאלה 18 · שני ארגזים: על רציף אופקי ועל רמפה משופעתבאורך בגרות · ברמת בגרות

במחסן מונח ארגז שמסתו m1m_1 על רציף אופקי. הארגז מחובר בחבל לארגז שני שמסתו m2m_2, המונח על רמפה משופעת היורדת מקצה הרציף. החבל עובר דרך גלגלת המותקנת בקצה הרציף (ראו תרשים). זווית השיפוע של הרמפה היא α\alpha.

הרציף והרמפה אינם חלקים, ומקדם החיכוך הקינטי בין כל אחד מהארגזים לבין המשטח שעליו הוא מונח זהה.

מסת החבל זניחה, החבל מקביל למשטחים, והגלגלת אידיאלית.

נתון: m1=4 kgm_1=4\,\text{kg}, m2=6 kgm_2=6\,\text{kg}, α=36.9∘\alpha=36.9^\circ.

משחררים את המערכת ממנוחה, והיא מתחילה לנוע בתאוצה קבועה שגודלה 1.4 ms21.4\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הארגז m1m_1 ואת תרשים הכוחות הפועלים על הארגז m2m_2. ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

רשמו את משוואות הכוחות הפועלים על כל אחד מן הארגזים m1m_1 ו־m2m_2.

ג.

חשבו את מקדם החיכוך הקינטי.

ד.

במקרה אחר מעניקים למערכת מהירות התחלתית שגודלה 3 ms3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, וברגע זה הארגז m2m_2 נע במעלה הרמפה.

לאורך כל התנועה הארגזים אינם מגיעים לא לגלגלת ולא לתחתית הרמפה.

חשבו את התאוצה (גודל וכיוון) של הארגז m2m_2 במהלך תנועתו במעלה הרמפה.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

m1m_1: כובד (מטה), נורמלי (מעלה), מתיחות (אופקית לכיוון הגלגלת), חיכוך קינטי (אופקי, הרחק מהגלגלת). m2m_2: כובד (מטה), נורמלי (ניצב לרמפה), מתיחות (במעלה הרמפה), חיכוך קינטי (במעלה הרמפה).

כאשר המערכת משוחררת, m2m_2 מחליק במורד הרמפה ומושך את m1m_1 לעבר הגלגלת.

על m1m_1 (על הרציף):

1. כוח הכובד m1gm_1g – כדור הארץ, אנכית מטה.

2. הכוח הנורמלי N1N_1 – הרציף, אנכית מעלה.

3. כוח המתיחות TT – החבל, אופקי לכיוון הגלגלת.

4. כוח חיכוך קינטי f1f_1 – הרציף, אופקי הרחק מהגלגלת (נגד כיוון התנועה).

על m2m_2 (על הרמפה):

1. כוח הכובד m2gm_2g – כדור הארץ, אנכית מטה.

2. הכוח הנורמלי N2N_2 – הרמפה, ניצב לרמפה וכלפי חוץ.

3. כוח המתיחות TT – החבל, לאורך הרמפה במעלה (לכיוון הגלגלת).

4. כוח חיכוך קינטי f2f_2 – הרמפה, לאורך הרמפה במעלה (נגד כיוון התנועה).

טעות נפוצה: לסמן על m2m_2 "כוח במורד הרמפה" נוסף – זהו רכיב של כוח הכובד ולא כוח נפרד.

סעיף ב

תשובה:

m1m_1: N1=m1gN_1=m_1g; T−μkN1=m1aT-\mu_kN_1=m_1a. m2m_2: N2=m2gcos⁡αN_2=m_2g\cos\alpha; m2gsin⁡α−T−μkN2=m2am_2g\sin\alpha-T-\mu_kN_2=m_2a.

לכל ארגז בוחרים ציר בכיוון התנועה וציר ניצב לו. החבל מתוח, ולכן לשני הארגזים אותו גודל תאוצה aa.

m1m_1:

•בכיוון האנכי (אין תאוצה): N1−m1g=0  ⇒  N1=m1gN_1-m_1g=0\;\Rightarrow\;N_1=m_1g

•בכיוון התנועה (לעבר הגלגלת): T−μkN1=m1aT-\mu_kN_1=m_1a

m2m_2:

•בניצב לרמפה: N2−m2gcos⁡α=0  ⇒  N2=m2gcos⁡αN_2-m_2g\cos\alpha=0\;\Rightarrow\;N_2=m_2g\cos\alpha

•בכיוון התנועה (במורד הרמפה): m2gsin⁡α−T−μkN2=m2am_2g\sin\alpha-T-\mu_kN_2=m_2a

סעיף ג

תשובה:

μk=0.25\mu_k=0.25

מחברים את שתי משוואות התנועה מסעיף ב (המתיחות מתבטלת):

m2gsin⁡α−μkm2gcos⁡α−μkm1g=(m1+m2)am_2g\sin\alpha-\mu_km_2g\cos\alpha-\mu_km_1g=(m_1+m_2)a

מבודדים את μk\mu_k:

μk=m2gsin⁡α−(m1+m2)am2gcos⁡α+m1g\mu_k=\frac{m_2g\sin\alpha-(m_1+m_2)a}{m_2g\cos\alpha+m_1g}

הצבה (sin⁡36.9∘≈0.6\sin 36.9^\circ\approx 0.6, cos⁡36.9∘≈0.8\cos 36.9^\circ\approx 0.8):

μk=6⋅10⋅0.6−10⋅1.46⋅10⋅0.8+4⋅10=36−1448+40=2288=0.25\mu_k=\frac{6\cdot 10\cdot 0.6-10\cdot 1.4}{6\cdot 10\cdot 0.8+4\cdot 10}=\frac{36-14}{48+40}=\frac{22}{88}=0.25

(בדיקה: T=m1a+μkm1g=5.6+10=15.6 NT=m_1a+\mu_km_1g=5.6+10=15.6\,\text{N}, ואכן 36−15.6−12=8.4=6⋅1.436-15.6-12=8.4=6\cdot 1.4.)

סעיף ד

תשובה:

a=5.8 m/s2a=5.8\,\text{m/s}^2, בכיוון מורד הרמפה (נגד כיוון תנועת m2m_2 – המערכת מאטה).

כעת m2m_2 נע במעלה הרמפה ו־m1m_1 נע הרחק מהגלגלת. כוחות החיכוך פועלים תמיד נגד כיוון התנועה, ולכן שניהם מתהפכים: על m2m_2 החיכוך פועל במורד הרמפה, ועל m1m_1 – לעבר הגלגלת.

מגדירים כיוון חיובי בכיוון התנועה (m2m_2 במעלה הרמפה, m1m_1 הרחק מהגלגלת):

- m2m_2: T−m2gsin⁡α−μkm2gcos⁡α=m2aT-m_2g\sin\alpha-\mu_km_2g\cos\alpha=m_2a

- m1m_1: −T−μkm1g=m1a-T-\mu_km_1g=m_1a

מחברים:

−m2gsin⁡α−μkm2gcos⁡α−μkm1g=(m1+m2)a-m_2g\sin\alpha-\mu_km_2g\cos\alpha-\mu_km_1g=(m_1+m_2)a
a=−36+0.25⋅48+0.25⋅4010=−36+12+1010=−5.8 m/s2a=-\frac{36+0.25\cdot 48+0.25\cdot 40}{10}=-\frac{36+12+10}{10}=-5.8\,\text{m/s}^2

הסימן השלילי: התאוצה מכוונת נגד כיוון התנועה – m2m_2 מאט, ותאוצתו 5.8 m/s25.8\,\text{m/s}^2 בכיוון מורד הרמפה. רכיב הכובד של m2m_2 ושני כוחות החיכוך פועלים כולם נגד התנועה.

(בדיקה שהחבל נשאר מתוח: T=−m1(a+μkg)=−4⋅(−5.8+2.5)=13.2 N>0T=-m_1(a+\mu_kg)=-4\cdot(-5.8+2.5)=13.2\,\text{N}>0.)

טעות נפוצה: להשאיר את כוחות החיכוך בכיוונם מהסעיפים הקודמים ולקבל a=36−2210=1.4 m/s2a=\frac{36-22}{10}=1.4\,\text{m/s}^2 – החיכוך מתהפך כשכיוון התנועה מתהפך.

שאלה 19 · שני סלים על גלגלת: תאוצה כפונקציה של הפרש הכוחותבאורך בגרות · ברמת בגרות

תלמידה עורכת ניסוי בעזרת המערכת המתוארת בתרשים שלפניכם.

על פני גלגלת קבועה עובר חוט, ובשני קצותיו תלויים שני סלים זהים. המסה של כל אחד מן הסלים היא M0M_0. מסת הגלגלת ומסת החוט זניחות, וכוחות החיכוך זניחים.

לרשות התלמידה 1212 משקולות, שהמסה של כל אחת מהן היא m1=25 grm_1=25\,\text{gr}.

בכל מדידה התלמידה מחלקת את כל 1212 המשקולות בין שני הסלים, משחררת את המערכת ממנוחה ומודדת בעזרת חיישן את גודל תאוצת הסלים.

במדידה הראשונה יש 77 משקולות בסל הימני ו־55 משקולות בסל השמאלי.

בכל מדידה נוספת התלמידה מעבירה משקולת אחת מן הסל השמאלי אל הסל הימני ומודדת שוב.

תוצאות המדידות מוצגות בטבלה שלפניכם.

מספר המדידההתאוצה a (ms2)a\,(\frac{\text{m}}{\text{s}^2})מספר המשקולות בסל הימנימספר המשקולות בסל השמאלי
110.530.537755
221.131.138844
331.641.649933
442.242.24101022
552.752.75111111
663.353.35121200
א.
(1)

סרטטו במחברתכם טבלה חדשה ובה 44 עמודות.

רשמו בטבלה את הנתונים עבור כל אחת מן המדידות, לפי הפירוט שלפניכם:

בעמודה הראשונה – מספר המדידה.

בעמודה השנייה – ההפרש Δm\Delta m בין מסת הסל הימני (עם המשקולות שבו) לבין מסת הסל השמאלי (עם המשקולות שבו), ב־kg\text{kg}.

בעמודה השלישית – ההפרש FF בין גודל כוח הכובד הפועל על הסל הימני (עם המשקולות) לבין גודל כוח הכובד הפועל על הסל השמאלי (עם המשקולות), ב־N\text{N}.

בעמודה הרביעית – התאוצה aa (ב־ms2\frac{\text{m}}{\text{s}^2}).

(2)

סרטטו גרף של aa כפונקציה של FF.

ב.
(1)

בנו תרשים של כל הכוחות הפועלים על הסל הימני (עם המשקולות) ועל הסל השמאלי (עם המשקולות), ורשמו ליד כל חץ את שם הכוח. סמנו את מסת הסל הימני עם המשקולות ב־mRm_R ואת מסת הסל השמאלי עם המשקולות ב־mLm_L.

(2)

ציינו מי מפעיל כל כוח.

ג.
(1)

פתחו ביטוי של aa כפונקציה של FF.

(2)

האם מתקבלת פונקציה לינארית (קווית)? הסבירו.

ד.

מצאו בעזרת הגרף את המסה M0M_0 של כל אחד מן הסלים.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א(1)

תשובה:

Δm=0.05, 0.10, 0.15, 0.20, 0.25, 0.30 kg\Delta m=0.05,\,0.10,\,0.15,\,0.20,\,0.25,\,0.30\,\text{kg}; F=0.5, 1.0, 1.5, 2.0, 2.5, 3.0 NF=0.5,\,1.0,\,1.5,\,2.0,\,2.5,\,3.0\,\text{N}.

שני הסלים זהים, ולכן מסותיהם מתקזזות בהפרש, ונשאר רק הפרש המשקולות:

Δm=(nימני−nשמאלי) m1=(nימני−nשמאלי)⋅0.025 kg\Delta m=(n_{\text{ימני}}-n_{\text{שמאלי}})\,m_1=(n_{\text{ימני}}-n_{\text{שמאלי}})\cdot 0.025\,\text{kg}

ההפרש בכוחות הכובד, לפי Fg=mgF_g=mg עם g=10 m/s2g=10\,\text{m/s}^2: F=Δm gF=\Delta m\,g.

לדוגמה, במדידה 1: Δm=(7−5)⋅0.025=0.05 kg\Delta m=(7-5)\cdot 0.025=0.05\,\text{kg}, F=0.05⋅10=0.5 NF=0.05\cdot 10=0.5\,\text{N}.

מספר המדידהΔm (kg)\Delta m\,(\text{kg})F (N)F\,(\text{N})a (m/s2)a\,(\text{m/s}^2)
110.050.050.50.50.530.53
220.100.101.01.01.131.13
330.150.151.51.51.641.64
440.200.202.02.02.242.24
550.250.252.52.52.752.75
660.300.303.03.03.353.35

טעות נפוצה: לחשב את ההפרש לפי מספר המשקולות שהועברו – כל העברה של משקולת אחת מוסיפה משקולת לסל הימני וגם מורידה משקולת מן הסל השמאלי, ולכן ההפרש גדל ב־2m1=50 gr2m_1=50\,\text{gr} בכל מדידה.

סעיף א(2)

תשובה:

נקודות (F,a)(F,a) על קו ישר דרך הראשית; שיפוע כ־1.11 kg−11.11\,\text{kg}^{-1}: a≈1.11Fa\approx 1.11F.

ציר אופקי: FF (בניוטון, 00 עד 3.53.5). ציר אנכי: aa (ב־m/s2\text{m/s}^2, 00 עד 44).

הנקודות: (0.5, 0.53)(0.5,\,0.53), (1.0, 1.13)(1.0,\,1.13), (1.5, 1.64)(1.5,\,1.64), (2.0, 2.24)(2.0,\,2.24), (2.5, 2.75)(2.5,\,2.75), (3.0, 3.35)(3.0,\,3.35).

הנקודות מסתדרות בקירוב על קו ישר. מעבירים בעזרת סרגל את הישר המתאים להן ביותר; הוא עובר (בקירוב) דרך הראשית:

F (N)a (m/s²)0.00.51.01.52.02.53.03.50.00.51.01.52.02.53.03.54.0

שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו, רחוקות זו מזו, למשל (0, 0)(0,\,0) ו־(3.0 N, 3.33 m/s2)(3.0\,\text{N},\,3.33\,\text{m/s}^2):

שיפוע=ΔaΔF=3.33−03.0−0=1.11 m/s2N=1.11 kg−1\text{שיפוע}=\frac{\Delta a}{\Delta F}=\frac{3.33-0}{3.0-0}=1.11\,\frac{\text{m/s}^2}{\text{N}}=1.11\,\text{kg}^{-1}

סעיף ב(1)

תשובה:

סל ימני: mRgm_Rg (מטה), TT (מעלה). סל שמאלי: mLgm_Lg (מטה), TT (מעלה).

על הסל הימני (עם המשקולות), מסה mRm_R – שני כוחות:

1. כוח הכובד mRgm_Rg – אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – אנכית כלפי מעלה, לאורך החוט.

על הסל השמאלי (עם המשקולות), מסה mLm_L – שני כוחות:

1. כוח הכובד mLgm_Lg – אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – אנכית כלפי מעלה, לאורך החוט.

החוט והגלגלת חסרי מסה והגלגלת ללא חיכוך, ולכן גודל המתיחות שווה בשני צדי החוט. הסל הימני כבד יותר, ולכן בזמן התנועה T<mRgT<m_Rg ו־T>mLgT>m_Lg.

טעות נפוצה: לסמן על הסל הימני גם את כוח הכובד של הסל השמאלי (או להפך) – כל כוח כובד פועל רק על הגוף שלו; הסלים "מרגישים" זה את זה רק דרך המתיחות בחוט.

סעיף ב(2)

תשובה:

mRgm_Rg, mLgm_Lg – כדור הארץ; TT – החוט.

•כוחות הכובד mRgm_Rg ו־mLgm_Lg – מופעלים על ידי כדור הארץ.

•כוחות המתיחות TT על שני הסלים – מופעלים על ידי החוט.

סעיף ג(1)

תשובה:

a=FmR+mL=F2M0+12m1a=\dfrac{F}{m_R+m_L}=\dfrac{F}{2M_0+12m_1}

שני הסלים קשורים בחוט מתוח, ולכן גודל התאוצה של שניהם זהה, aa: הסל הימני יורד והסל השמאלי עולה. לפי החוק השני של ניוטון, ΣF=ma\Sigma F=ma, כשלכל סל הכיוון החיובי הוא כיוון תנועתו:

סל ימני (חיובי כלפי מטה): mRg−T=mRam_Rg-T=m_Ra

סל שמאלי (חיובי כלפי מעלה): T−mLg=mLaT-m_Lg=m_La

מחברים את שתי המשוואות (TT מתבטל):

(mR−mL)g=(mR+mL)a  ⇒  a=FmR+mL(m_R-m_L)g=(m_R+m_L)a\;\Rightarrow\;a=\frac{F}{m_R+m_L}

כאשר F=(mR−mL)gF=(m_R-m_L)g.

המסה הכוללת mR+mLm_R+m_L היא מסת שני הסלים וכל 1212 המשקולות: mR+mL=2M0+12m1m_R+m_L=2M_0+12m_1. לכן

a=12M0+12m1 Fa=\frac{1}{2M_0+12m_1}\,F

סעיף ג(2)

תשובה:

כן – aa יחסי ישר ל־FF, כי המסה הכוללת קבועה בכל המדידות.

כן. בביטוי a=FmR+mLa=\frac{F}{m_R+m_L} המכנה הוא המסה הכוללת של המערכת. בכל מדידה התלמידה רק מעבירה משקולת מסל לסל – אינה מוסיפה ואינה מוציאה משקולות – ולכן mR+mL=2M0+12m1m_R+m_L=2M_0+12m_1 זהה בכל המדידות.

משתנה רק FF, הכוח שמניע את המערכת. לכן aa יחסי ישר ל־FF: גרף a(F)a(F) הוא קו ישר שעובר דרך הראשית, ושיפועו 12M0+12m1\frac{1}{2M_0+12m_1} – בהתאם לגרף שסרטטנו בסעיף א.

טעות נפוצה: לחשוב שהפונקציה אינה לינארית כי mRm_R גדל ונמצא גם במכנה – mRm_R גדל אבל mLm_L קטן באותה מידה, והסכום קבוע.

סעיף ד

תשובה:

M0≈0.30 kgM_0\approx 0.30\,\text{kg} (לפי שיפוע הקו שמעבירים, תשובות בתחום 0.290.29–0.31 kg0.31\,\text{kg} מתקבלות)

לפי סעיף ג, שיפוע הגרף a(F)a(F) הוא 12M0+12m1\frac{1}{2M_0+12m_1}. מסעיף א(2): שיפוע =1.11 kg−1=1.11\,\text{kg}^{-1}.

12M0+12m1=1.11  ⇒  2M0+12m1=11.11≈0.90 kg\frac{1}{2M_0+12m_1}=1.11\;\Rightarrow\;2M_0+12m_1=\frac{1}{1.11}\approx 0.90\,\text{kg}
2M0=0.90−12⋅0.025=0.90−0.30=0.60 kg  ⇒  M0≈0.30 kg2M_0=0.90-12\cdot 0.025=0.90-0.30=0.60\,\text{kg}\;\Rightarrow\;M_0\approx 0.30\,\text{kg}

טעות נפוצה: לפרש את 1שיפוע\frac{1}{\text{שיפוע}} כמסת סל אחד – זו המסה של כל המערכת המואצת (שני הסלים וכל המשקולות).

שאלה 20 · עגלה היורדת במסילה משופעת ומרימה משקולתבאורך בגרות · ברמת בגרות

תלמידים ערכו ניסוי בעזרת מסילה חלקה הנטויה בזווית α\alpha לאופק (sin⁡α=0.6\sin\alpha=0.6, cos⁡α=0.8\cos\alpha=0.8). על המסילה הוצבה עגלה שמסתה m1=1.5 kgm_1=1.5\,\text{kg}. העגלה קשורה בחוט העובר על פני גלגלת בראש המסילה, ובקצהו השני של החוט תלויה משקולת שמסתה m2m_2 (ראו תרשים). בתחתית המסילה מוצב חיישן תנועה SS המחובר למחשב. הכיוון החיובי של תנועת העגלה נקבע במורד המסילה, והכיוון החיובי של תנועת המשקולת נקבע כלפי מעלה. החיכוך, התנגדות האוויר, מסת הגלגלת ומסת החוט זניחים.

ברגע t=0t=0 שחררו את העגלה ממנוחה, והיא החלה לנוע במורד המסילה, בעוד המשקולת עולה. על מסך המחשב התקבלה טבלת הערכים שלפניכם, המציגה את מהירות העגלה כפונקציה של הזמן.

t (s)t\,(\text{s})0.10.10.20.20.30.30.40.40.50.50.60.6
v (m/s)v\,(\text{m/s})0.250.250.380.380.620.620.850.850.980.981.221.22

הניחו שהעגלה אינה מגיעה לחיישן ושהמשקולת אינה מגיעה לגלגלת.

א.

סרטטו, על סמך הטבלה, גרף של מהירות העגלה כפונקציה של הזמן.

ב.

חשבו את שיפוע הגרף וציינו את משמעותו הפיזיקלית.

ג.

רשמו את משוואות הכוחות של כל אחד משני הגופים.

ד.

חשבו את מתיחות החוט במהלך התנועה.

ה.

כעבור שנייה אחת מתחילת המדידה נקרע החוט.

חשבו את a1a2\frac{a_1}{a_2}, היחס בין התאוצה של העגלה לבין התאוצה של המשקולת, לאחר קריעת החוט (לפי הכיוונים החיוביים שנקבעו).

ו.

קבעו איזה מן הגרפים 1–4 שלפניכם מתאר נכון את מהירויות שני הגופים כתלות בזמן מרגע קריעת החוט. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

שש נקודות מהטבלה וקו מגמה ישר העובר בקירוב דרך הראשית: v≈2.0tv\approx 2.0t.

ציר אופקי: הזמן tt (טווח 00–0.7 s0.7\,\text{s}). ציר אנכי: המהירות vv (טווח 00–1.4 m/s1.4\,\text{m/s}).

הנקודות (t [s], v [m/s])(t\,[\text{s}],\,v\,[\text{m/s}]):

(0.1, 0.25)(0.1,\,0.25), (0.2, 0.38)(0.2,\,0.38), (0.3, 0.62)(0.3,\,0.62), (0.4, 0.85)(0.4,\,0.85), (0.5, 0.98)(0.5,\,0.98), (0.6, 1.22)(0.6,\,1.22).

הנקודות מסתדרות בקירוב על קו ישר, ולכן מעבירים קו מגמה ישר אחד (ולא מחברים נקודה לנקודה), כך שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו. העגלה שוחררה ממנוחה ב־t=0t=0, ולכן הקו עובר בקירוב דרך הראשית.

t (s)v (m/s)0.00.10.20.30.40.50.60.70.00.20.40.60.81.01.21.4

טעות נפוצה: לחבר את הנקודות בקו שבור – הפיזור נובע משגיאות מדידה, וקו המגמה הוא ישר אחד.

סעיף ב

תשובה:

שיפוע ≈2.0 m/s2\approx 2.0\,\text{m/s}^2 (כ־1.951.95–2.052.05, לפי קו המגמה שסרטטתם) – זו תאוצת העגלה במורד המסילה.

מחשבים את השיפוע משתי נקודות על קו המגמה, רחוקות זו מזו: (0, 0)(0,\,0) ו־(0.6 s, 1.2 m/s)(0.6\,\text{s},\,1.2\,\text{m/s}):

שיפוע=ΔvΔt=1.2−00.6−0=2.0 ms2\text{שיפוע}=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{1.2-0}{0.6-0}=2.0\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

(התאמה בשיטת הריבועים הפחותים דרך הראשית נותנת כ־2.03 m/s22.03\,\text{m/s}^2.)

משמעות פיזיקלית: שיפוע גרף מהירות–זמן הוא התאוצה (a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}). הגרף ישר, ולכן העגלה נעה בתאוצה קבועה a≈2.0 m/s2a\approx 2.0\,\text{m/s}^2 בכיוון החיובי – במורד המסילה. החוט מתוח ואינו מתארך, ולכן זה גם גודל התאוצה של המשקולת (כלפי מעלה).

סעיף ג

תשובה:

עגלה: m1gsin⁡α−T=m1am_1g\sin\alpha-T=m_1a, N=m1gcos⁡αN=m_1g\cos\alpha; משקולת: T−m2g=m2aT-m_2g=m_2a.

על העגלה פועלים: כוח הכובד m1gm_1g (כדור הארץ, אנכית מטה), הכוח הנורמלי NN (המסילה, ניצב למסילה), מתיחות החוט TT (החוט, במעלה המסילה – לכיוון הגלגלת). אין חיכוך.

ציר במורד המסילה (הכיוון החיובי שנקבע) וציר ניצב למסילה:

m1gsin⁡α−T=m1am_1g\sin\alpha-T=m_1a
N−m1gcos⁡α=0N-m_1g\cos\alpha=0

על המשקולת פועלים: כוח הכובד m2gm_2g (כלפי מטה) ומתיחות החוט TT (כלפי מעלה). כיוון חיובי כלפי מעלה:

T−m2g=m2aT-m_2g=m_2a

החוט והגלגלת חסרי מסה והגלגלת חסרת חיכוך, ולכן המתיחות זהה לאורך כל החוט, וגודל התאוצה aa משותף לשני הגופים.

סעיף ד

תשובה:

T=6 NT=6\,\text{N}

מסת המשקולת אינה נתונה, ולכן משתמשים במשוואת העגלה ובתאוצה שנמדדה בסעיף ב:

m1gsin⁡α−T=m1a  ⇒  T=m1(gsin⁡α−a)m_1g\sin\alpha-T=m_1a\;\Rightarrow\;T=m_1(g\sin\alpha-a)

הצבה:

T=1.5 (10⋅0.6−2.0)=1.5⋅4=6 NT=1.5\,(10\cdot 0.6-2.0)=1.5\cdot 4=6\,\text{N}

(מכאן אפשר למצוא גם את m2m_2: m2=Tg+a=612=0.5 kgm_2=\frac{T}{g+a}=\frac{6}{12}=0.5\,\text{kg}.)

טעות נפוצה: לכתוב T=m1gsin⁡α=9 NT=m_1g\sin\alpha=9\,\text{N} או T=m2gT=m_2g – המערכת מאיצה, ולכן המתיחות שונה משני הערכים (קטנה מרכיב הכובד על העגלה וגדולה ממשקל המשקולת).

סעיף ה

תשובה:

a1a2=6−10=−0.6\frac{a_1}{a_2}=\frac{6}{-10}=-0.6 (היחס בין הגדלים 0.60.6)

לאחר קריעת החוט כוח המתיחות נעלם.

העגלה: על המסילה החלקה פועלים רק m1gm_1g ו־NN. לאורך המסילה (כיוון חיובי במורד), לפי ΣF=ma\Sigma F=ma:

m1gsin⁡α=m1a1  ⇒  a1=gsin⁡α=10⋅0.6=6 m/s2m_1g\sin\alpha=m_1a_1\;\Rightarrow\;a_1=g\sin\alpha=10\cdot 0.6=6\,\text{m/s}^2

המשקולת: פועל עליה רק כוח הכובד (כיוון חיובי כלפי מעלה):

a2=−g=−10 m/s2a_2=-g=-10\,\text{m/s}^2

היחס:

a1a2=6−10=−0.6\frac{a_1}{a_2}=\frac{6}{-10}=-0.6

הסימן השלילי: תאוצת העגלה בכיוון החיובי שלה, ותאוצת המשקולת נגד הכיוון החיובי שלה.

סעיף ו

תשובה:

גרף 2

קביעה: גרף 2.

נימוק:

1. נקודת ההתחלה המשותפת: עד הקריעה החוט מתוח, ולכן ברגע הקריעה לשני הגופים אותה מהירות חיובית (כ־2.0⋅1=2.0 m/s2.0\cdot 1=2.0\,\text{m/s}: העגלה במורד, המשקולת כלפי מעלה). שני הקווים מתחילים באותה נקודה חיובית. זה פוסל את גרף 3 (שם המשקולת מתחילה מאפס).

2. העגלה: תאוצה קבועה +6 m/s2+6\,\text{m/s}^2 – קו ישר עולה.

3. המשקולת: תאוצה קבועה −10 m/s2-10\,\text{m/s}^2 – קו ישר יורד. המשקולת ממשיכה לעלות, מאטה, נעצרת לרגע (כעבור 0.2 s0.2\,\text{s}) ומיד מתחילה ליפול – המהירות הופכת לשלילית, והקו ממשיך לרדת באותו שיפוע מתחת לציר הזמן. זה פוסל את גרף 1 (שם המשקולת נעצרת ונשארת במנוחה – כוח הכובד אינו מאוזן, ולכן היא אינה יכולה להישאר במנוחה).

4. שיפועים: לפי סעיף ה גודל השיפוע של העגלה (66) קטן מגודל השיפוע של המשקולת (1010). בגרף 4 הקו של העגלה תלול מהקו של המשקולת – הפוך. בגרף 2 הקו היורד של המשקולת תלול יותר.

לכן רק גרף 2 מתאים.

טעות נפוצה: לבחור בגרף 1 מתוך מחשבה שהמשקולת "נעצרת" כשהחוט נקרע – רגע אחרי הקריעה היא עדיין נעה כלפי מעלה, ורק כוח הכובד משנה את מהירותה בהדרגה.

עוד 20 שאלות על מערכות גופים וגלגלות

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. תיבה על שולחן עם חיכוך, קשורה לגוף תלוי: תאוצה כפונקציה של כוח (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במעבדה לפיזיקה הרכיב תלמיד את המערכת המתוארת בתרשים. תיבה שמסתה m1m_1 מונחת על שולחן אופקי. מקדם החיכוך הקינטי בין התיבה לשולחן הוא…

  2. עגלה במעלה מסילה משופעת ומתלה משקולות: תאוצה קבועה ותאוצה כפונקציה של מסת המתלה (באורך בגרות · בינונית)

    קבוצת תלמידים חקרה את החוק השני של ניוטון בעזרת המערכת שבתרשים: עגלה מונחת על מסילה ישרה הנטויה בזווית θ\theta לאופק. העגלה קשורה בחוט…

  3. עגלה שמעמיסים עליה משקולות ומתלה קבוע: תאוצה כפונקציה של המסה (באורך בגרות · בינונית)

    תלמידה בודקת כיצד התאוצה של מערכת תלויה במסה שלה כשהכוח המניע קבוע. על שולחן אופקי מונחת עגלה שמסתה M0M_0. העגלה קשורה בחוט אופקי העובר על…

  4. שני ארגזים צמודים על רצפת מחסן: כוח המגע, עצירה וערימה (באורך בגרות · בינונית)

    במחסן מונחים על רצפה אופקית שני ארגזים צמודים זה לזה: ארגז AA שמסתו mA=4 kgm_A=4\,\text{kg} וארגז BB שמסתו mB=6 kgm_B=6\,\text{kg}. מקדם החיכוך…

  5. שני גופים על גלגלת ומשיכה קבועה: גרף מהירות ומתיחויות (באורך בגרות · בינונית)

    שני גופים, 11 ו־22, קשורים זה לזה בחוט bb הכרוך סביב גלגלת. הגלגלת תלויה בתקרה באמצעות חוט cc. מסת גוף 11 היא m1=0.8 kgm_1=0.8\,\text{kg}…

  6. ארגז על עגלה ומשקולת תלויה: מתי הארגז העליון מחליק (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גוש A שמסתו 2m2m מונח על שולחן אופקי, ועליו מונח גוש B שמסתו mm. גוש A קשור בחוט אופקי העובר על גלגלת בקצה השולחן, ובקצהו השני של החוט…

  7. גוף על שולחן וגוף תלוי על גלגלת נעה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גוף A שמסתו mm מונח על שולחן אופקי. A קשור לחוט אופקי שעובר על גלגלת קבועה בקצה השולחן, יורד אל מתחת לגלגלת נעה, עולה ממנה וקשור לתקרה.…

  8. גוף על מדרון מחוספס עם גלגלת נעה וגוף תלוי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גוף A שמסתו mA=10 kgm_A=10\,\text{kg} נמצא על מדרון שנטוי בזווית α=37∘\alpha=37^\circ לאופק (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8). לצד העליון של…

  9. עגלה על שולחן ומשקולת שפוגעת ברצפה: גרף המהירות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    עגלה A שמסתה mA=3 kgm_A=3\,\text{kg} מונחת על שולחן אופקי. A קשורה בחוט העובר על גלגלת בקצה השולחן, ובקצהו השני של החוט תלויה משקולת B שמסתה…

  10. מטפס על חבל שעובר על גלגלת ומחובר לשק חול (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    באולם התעמלות חבל עובר על גלגלת קבועה בתקרה. בקצהו האחד קשור שק חול שמסתו M=60 kgM=60\,\text{kg}, המונח על הרצפה, ובקצהו השני מטפס ספורטאי שמסתו…

  11. ארגז על רמפה מחוספסת ודלי על גלגלת נעה: תחום המסות לשיווי משקל ותאוצות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    ארגז A שמסתו mA=5 kgm_A=5\,\text{kg} מונח על רמפה מחוספסת הנטויה בזווית 53∘53^\circ לאופק (sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8, cos⁡53∘=0.6\cos53^\circ=0.6). הרמפה קבועה…

  12. עגלה על שולחן חלק וגלגלת נעה עם שתי משקולות: הגוף הכבד נשאר במקומו (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    עגלה שמסתה m3=4 kgm_3=4\,\text{kg} נמצאת על שולחן אופקי חלק. לעגלה קשור חוט 2, שעובר דרך גלגלת קבועה בקצה השולחן, יורד אנכית ומחזיק בציר שלה…

  13. ארגז על במה מחוספסת ודלי תלוי: משיכה לכיוון ההפוך (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    ארגז שמסתו m1=6 kgm_1=6\,\text{kg} מונח על במה אופקית מחוספסת. הארגז קשור לחוט אופקי שעובר דרך גלגלת בקצה הבמה, ובקצהו השני של החוט תלוי דלי…

  14. שני גופים על שני מדרונות: חוט, גלגלת וקפיץ (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גוש בצורת משולש קבוע לרצפה. צלעותיו המשופעות נטויות בזוויות 53∘53^\circ ו־30∘30^\circ לאופק (sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8, cos⁡53∘=0.6\cos53^\circ=0.6). על…

  15. גוף על מדרון מחוספס וגוף תלוי: סף תנועה ותאוצה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גוש בצורת משולש ישר־זווית קבוע לרצפה; המדרון שלו נטוי בזווית 37∘37^\circ לאופק (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8). על המדרון מונח גוף…

  16. שתי משקולות על גלגלת שנעות נגד כיוון התאוצה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שתי משקולות קשורות בקצות חוט העובר על גלגלת חסרת חיכוך התלויה מהתקרה (ראו תרשים): משקולת A שמסתה mA=3 kgm_A=3\,\text{kg} ומשקולת B שמסתה…

  17. קרונית עם תיבה קשורה לקיר וגוף תלוי: מציאת הכוח החיצוני (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    קרונית שמסתה M=4 kgM=4\,\text{kg} מונחת על שולחן אופקי. מקדם החיכוך הקינטי בין הקרונית לשולחן הוא μ1=0.2\mu_1=0.2. על הקרונית מונחת תיבה שמסתה…

  18. שני גופים על שני מדרונות שונים: עצירה וחזרה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שני גופים שמסותיהם m1=2 kgm_1=2\,\text{kg} ו־m2=3 kgm_2=3\,\text{kg} מחוברים בחוט העובר דרך גלגלת אידיאלית בראש שני מדרונות (ראו תרשים). זווית השיפוע…

  19. גוש משולש על רצפה מחוספסת עם גלגלת ושני גופים: חיכוך הרצפה ותאוצה בלי תנועה יחסית (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוש בצורת משולש ישר־זווית שמסתו M=10 kgM=10\,\text{kg} מונח על רצפה אופקית מחוספסת. הפאה השמאלית של הגוש אנכית, ופאתו המשופעת נטויה בזווית…

  20. עגלה על שולחן חלק ומשקולת על שתי גלגלות נעות: יחס התאוצות 4:1 (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    עגלה שמסתה m1=2 kgm_1=2\,\text{kg} נמצאת על שולחן אופקי חלק. משקולת שמסתה m2=8 kgm_2=8\,\text{kg} מחוברת אליה במערכת חוטים וגלגלות (ראו תרשים): - חוט…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.