דילוג לתוכן המרכזי

סיכום גאומטריה אנליטית

מתמטיקה כיתה י' 4 יח"ל · 11 נושאים

כל מה שצריך לדעת בגאומטריה אנליטית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: מערכת צירים ושיעורי נקודה

מערכת צירים בנויה משני צירי מספרים מאונכים: ציר ה-xx האופקי וציר ה-yy האנכי. הם נפגשים בראשית הצירים O(0,0)O(0,0). כל נקודה במישור מתוארת בזוג מספרים, למשל A(3,2)A(3,2).

במדויק: לכל נקודה במישור מתאים זוג סדור אחד (x,y)(x,y), ולכל זוג סדור מתאימה נקודה אחת. xx הוא שיעור ה-xx של הנקודה ו-yy הוא שיעור ה-yy שלה. הסדר חשוב: (3,2)(3,2) ו-(2,3)(2,3) הן שתי נקודות שונות. נקודה על ציר ה-xx היא מהצורה (x,0)(x,0), ונקודה על ציר ה-yy היא מהצורה (0,y)(0,y).

הצירים מחלקים את המישור לארבעה רביעים. נקודה שנמצאת על אחד הצירים לא שייכת לאף רביע.

רביעשיעור ה-xxשיעור ה-yyדוגמה
ראשוןחיוביחיוביA(3,2)A(3,2)
שנישליליחיוביB(−2,3)B(-2,3)
שלישישלילישליליC(−3,−1)C(-3,-1)
רביעיחיובישליליD(2,−3)D(2,-3)
-5-4-3-2-112345-4-3-2-11234A(3,2)B(-2,3)C(-3,-1)D(2,-3)

תזכורת: הפונקציה הקווית

בחטיבת הביניים הכרנו פונקציות כמו y=2x+1y=2x+1. הגרף של פונקציה כזאת הוא קו ישר, ולכן היא נקראת פונקציה קווית (לינארית).

במדויק: פונקציה קווית היא פונקציה מהצורה y=mx+by=mx+b, כאשר mm ו-bb מספרים כלשהם (גם 00). mm הוא השיפוע, ו-bb הוא שיעור ה-yy של נקודת החיתוך של הגרף עם ציר ה-yy, כלומר הגרף עובר דרך (0,b)(0,b).

בגרף של y=−2x+3y=-2x+3: כש-xx גדל ב-11, yy קטן ב-22 (השיפוע −2-2), והגרף חותך את ציר ה-yy ב-(0,3)(0,3). הנקודה (1,1)(1,1) על הגרף, כי −2⋅1+3=1-2\cdot1+3=1.

-224-4-2246(0,3)(1,1)

1. נקודות במערכת צירים ומרחק בין שתי נקודות

המרחק בין שתי נקודות

כשנתונות שתי נקודות במערכת צירים, אפשר לחשב כמה הן רחוקות זו מזו בלי סרגל: מספיקים השיעורים שלהן.

במדויק: המרחק בין הנקודות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2) הוא אורך הקטע ABAB. המרחק הוא מספר שאינו שלילי, והוא 00 רק כאשר AA ו-BB הן אותה נקודה.

הנוסחה באה ממשפט פיתגורס. מ-A(1,4)A(1,4) הולכים ימינה עד C(5,4)C(5,4) ואז למטה עד B(5,1)B(5,1). במשולש ACBACB הזווית CC ישרה, הניצב האופקי AC=5−1=4AC=5-1=4, הניצב האנכי CB=4−1=3CB=4-1=3, והיתר הוא המרחק: AB=42+32=5AB=\sqrt{4^2+3^2}=5.

-11234567-112345A(1,4)B(5,1)C(5,4)

נוסחת המרחק

המרחק dd בין הנקודות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2):

d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}

הסדר של הנקודות לא משנה, כי (x2−x1)2=(x1−x2)2(x_2-x_1)^2=(x_1-x_2)^2.

קטע המקביל לאחד הצירים

מצב הקטע ABABהאורך
אותו שיעור yy (מקביל לציר ה-xx)∣x2−x1∣|x_2-x_1|
אותו שיעור xx (מקביל לציר ה-yy)∣y2−y1∣|y_2-y_1|

זה מקרה פרטי של נוסחת המרחק: אחד הסוגריים מתאפס.

דרך הפתרון

מציאת שיעור חסר לפי מרחק נתון

כשנתון המרחק בין שתי נקודות ואחד השיעורים לא ידוע:

1. מציבים בנוסחת המרחק את הנתונים, ואת הנעלם במקום השיעור החסר.

2. מעלים את שני האגפים בריבוע כדי להיפטר מהשורש.

3. פותרים את המשוואה. בדרך כלל יש שני פתרונות.

4. בוחרים לפי הנתונים בשאלה (למשל "השיעור קטן מ-9", "ברביע הראשון").

שים לב

a2+b2\sqrt{a^2+b^2} אינו a+ba+b. למשל 32+42=5\sqrt{3^2+4^2}=5, ולא 77.

שים לב

הפרש שלילי בסוגריים זה בסדר: (−3)2=9(-3)^2=9. טעות נפוצה היא לכתוב −32=−9-3^2=-9.

דוגמה א - מרחק בין שתי נקודות נתונות

חשבו את המרחק בין הנקודות A(−1,5)A(-1,5) ו-B(4,−7)B(4,-7).

פתרון

1. מחשבים את ההפרשים: x2−x1=4−(−1)=5x_2-x_1=4-(-1)=5, y2−y1=−7−5=−12y_2-y_1=-7-5=-12.

2. מציבים בנוסחה: d=52+(−12)2=25+144=169d=\sqrt{5^2+(-12)^2}=\sqrt{25+144}=\sqrt{169}.

3. 169=13\sqrt{169}=13.

תשובה

AB=13AB=13

דוגמה ב - נקודה על ציר ה-yy במרחק נתון

הנקודה DD נמצאת על ציר ה-yy, במרחק 55 מהנקודה C(4,1)C(4,1). שיעור ה-yy של DD חיובי. מצאו את שיעורי DD.

פתרון

1. נתון: DD על ציר ה-yy, CD=5CD=5, yD>0y_D>0. המטרה: שיעורי DD.

2. נקודה על ציר ה-yy היא מהצורה D(0,y)D(0,y).

3. נוסחת המרחק: (0−4)2+(y−1)2=5\sqrt{(0-4)^2+(y-1)^2}=5.

4. מעלים בריבוע: 16+(y−1)2=2516+(y-1)^2=25, ולכן (y−1)2=9(y-1)^2=9.

5. y−1=3y-1=3 או y−1=−3y-1=-3, כלומר y=4y=4 או y=−2y=-2.

6. שיעור ה-yy חיובי, ולכן y=4y=4. בדיקה: 16+9=5\sqrt{16+9}=5.

תשובה

D(0,4)D(0,4)

שאלות פתוחות על נקודות במערכת צירים ומרחק בין שתי נקודות

2. אמצע קטע ומציאת קצה קטע

אמצע קטע

אמצע של קטע הוא הנקודה שמחלקת אותו לשני חלקים שווים. במערכת צירים מוצאים אותה בחישוב פשוט: הממוצע של השיעורים.

במדויק: אמצע הקטע ABAB הוא הנקודה MM שעל הקטע ABAB ומקיימת AM=MBAM=MB. (נקודה שרק מקיימת AM=MBAM=MB יכולה להיות מחוץ לקטע; אמצע הקטע הוא הנקודה היחידה כזאת שעל הקטע.)

שיעור ה-xx של האמצע הוא הממוצע של שיעורי ה-xx של הקצוות, וכך גם שיעור ה-yy. בקטע שקצותיו A(−2,5)A(-2,5) ו-B(4,1)B(4,1): xM=−2+42=1x_M=\frac{-2+4}{2}=1 ו-yM=5+12=3y_M=\frac{5+1}{2}=3, ולכן M(1,3)M(1,3).

-4-2246246A(-2,5)B(4,1)M(1,3)

שיעורי אמצע הקטע

אמצע הקטע שקצותיו A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2):

xM=x1+x22,yM=y1+y22x_M=\frac{x_1+x_2}{2},\qquad y_M=\frac{y_1+y_2}{2}
שים לב

בנוסחת האמצע מחברים את השיעורים, ובנוסחת המרחק מחסרים.

דרך הפתרון

מציאת קצה הקטע לפי הקצה השני והאמצע

כשנתונים קצה אחד A(xA,yA)A(x_A,y_A) ואמצע הקטע M(xM,yM)M(x_M,y_M), ומחפשים את הקצה BB:

1. כותבים את נוסחת האמצע עם נעלמים: xA+xB2=xM\frac{x_A+x_B}{2}=x_M ו-yA+yB2=yM\frac{y_A+y_B}{2}=y_M.

2. פותרים: xB=2xM−xAx_B=2x_M-x_A ו-yB=2yM−yAy_B=2y_M-y_A.

3. בודקים: האמצע של AA ושל BB שמצאנו צריך לצאת MM.

שים לב

טעות נפוצה: לחשב את הממוצע של AA ושל MM. כך מקבלים נקודה באמצע הדרך בין AA ל-MM, ולא את הקצה BB.

דוגמה א - אמצע קטע לפי שני הקצוות

מצאו את אמצע הקטע ABAB, כאשר A(−5,4)A(-5,4) ו-B(3,−2)B(3,-2).

פתרון

1. שיעור ה-xx: −5+32=−22=−1\frac{-5+3}{2}=\frac{-2}{2}=-1.

2. שיעור ה-yy: 4+(−2)2=22=1\frac{4+(-2)}{2}=\frac{2}{2}=1.

תשובה

M(−1,1)M(-1,1)

דוגמה ב - קצה חסר לפי קצה אחד והאמצע

הנקודה M(2,−1)M(2,-1) היא אמצע הקטע ABAB. נתון A(−3,4)A(-3,4). מצאו את שיעורי BB.

פתרון

1. נתון: A(−3,4)A(-3,4), M(2,−1)M(2,-1) אמצע ABAB. המטרה: שיעורי BB.

2. שיעור ה-xx: −3+xB2=2\frac{-3+x_B}{2}=2, ולכן −3+xB=4-3+x_B=4 ו-xB=7x_B=7.

3. שיעור ה-yy: 4+yB2=−1\frac{4+y_B}{2}=-1, ולכן 4+yB=−24+y_B=-2 ו-yB=−6y_B=-6.

4. בדיקה: −3+72=2\frac{-3+7}{2}=2 ו-4−62=−1\frac{4-6}{2}=-1. יצא MM.

תשובה

B(7,−6)B(7,-6)

שאלות פתוחות על אמצע קטע ומציאת קצה קטע

3. שיפוע ישר ומשמעותו, כולל טנגנס הזווית עם ציר ה-x

שיפוע של ישר

כשהולכים לאורך ישר, yy משתנה בקצב קבוע ביחס ל-xx. המספר שמודד את הקצב הזה נקרא שיפוע, ומסמנים אותו ב-mm.

במדויק: השיפוע של ישר שאינו מקביל לציר ה-yy הוא המנה m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}, כאשר (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2) הן שתי נקודות שונות כלשהן על הישר. המנה יוצאת אותו מספר לכל זוג נקודות על הישר. לישר המקביל לציר ה-yy אין שיפוע.

בישר שעובר דרך A(3,1)A(3,1) ו-B(7,3)B(7,3): מ-AA ל-BB, xx גדל ב-44 ו-yy גדל ב-22. השיפוע m=24=12m=\frac{2}{4}=\frac12: על כל צעד של 11 ימינה הישר עולה 12\frac12.

הישר חותך את ציר ה-xx בנקודה P(1,0)P(1,0). המשולש ACBACB, עם C(7,1)C(7,1), הוא ישר זווית ב-CC. הניצב ACAC מקביל לציר ה-xx, ולכן הזווית α\alpha שבין הישר לציר ה-xx שווה לזווית BACBAC (זוויות מתאימות). לכן tan⁡α=BCAC=24=m\tan\alpha=\frac{BC}{AC}=\frac24=m.

ααPACBxy

שיפוע לפי שתי נקודות

השיפוע של ישר שעובר דרך (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2), כאשר x1≠x2x_1\ne x_2:

m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}

אם x1=x2x_1=x_2, הישר מקביל לציר ה-yy ואין לו שיפוע.

מה הסימן של השיפוע אומר

השיפועהישר
m>0m>0עולה: כש-xx גדל, yy גדל
m<0m<0יורד: כש-xx גדל, yy קטן
m=0m=0מקביל לציר ה-xx
אין שיפועמקביל לציר ה-yy

כש-xx גדל ב-11, yy משתנה ב-mm. ככל ש-∣m∣|m| גדול יותר, הישר תלול יותר.

השיפוע וטנגנס הזווית עם ציר ה-xx

נסמן ב-α\alpha את הזווית החדה שבין ישר (שאינו מקביל לאחד הצירים) ובין ציר ה-xx.

•ישר עולה (m>0m>0): tan⁡α=m\tan\alpha=m.

•ישר יורד (m<0m<0): tan⁡α=−m\tan\alpha=-m.

בקיצור: tan⁡α=∣m∣\tan\alpha=|m|. ישר המקביל לציר ה-xx (m=0m=0) לא יוצר זווית עם הציר.

דרך הפתרון

מעבר בין שיפוע לזווית

כשנתון השיפוע ומחפשים את הזווית החדה α\alpha עם ציר ה-xx:

1. מחשבים tan⁡α=∣m∣\tan\alpha=|m|.

2. מוצאים את α\alpha במחשבון (פעולת tan⁡−1\tan^{-1}).

כשנתונה הזווית α\alpha ומחפשים את השיפוע:

1. מחשבים tan⁡α\tan\alpha.

2. ישר עולה: m=tan⁡αm=\tan\alpha. ישר יורד: m=−tan⁡αm=-\tan\alpha.

שים לב

מחסרים באותו סדר במונה ובמכנה: y2−y1x2−x1\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}. אם מחסרים בסדר הפוך רק במכנה, יוצא השיפוע עם סימן הפוך.

שים לב

ישר בזווית 45∘45^\circ עם ציר ה-xx: tan⁡45∘=1\tan45^\circ=1, ולכן m=1m=1 (עולה) או m=−1m=-1 (יורד).

דוגמה - ישר יורד: שיפוע וזווית מתוך שתי נקודות

נתונות הנקודות A(−1,7)A(-1,7) ו-B(2,−2)B(2,-2).

א. חשבו את שיפוע הישר ABAB. האם הישר עולה או יורד?

ב. חשבו את הזווית החדה שהישר ABAB יוצר עם ציר ה-xx.

פתרון

1. א: m=−2−72−(−1)=−93=−3m=\frac{-2-7}{2-(-1)}=\frac{-9}{3}=-3.

2. m<0m<0, ולכן הישר יורד: כש-xx גדל ב-11, yy קטן ב-33.

3. ב: הישר יורד, ולכן tan⁡α=−m=3\tan\alpha=-m=3.

4. במחשבון: α=tan⁡−13≈71.57∘\alpha=\tan^{-1}3\approx71.57^\circ.

5. שים לב: לא מחפשים זווית שהטנגנס שלה −3-3. הזווית החדה מתקבלת תמיד מ-∣m∣|m|.

תשובה

א. m=−3m=-3, הישר יורד. ב. α≈71.57∘\alpha\approx71.57^\circ.

שאלות פתוחות על שיפוע ישר ומשמעותו, כולל טנגנס הזווית עם ציר ה-x

4. משוואת הקו הישר בצורה מפורשת ובצורה סתומה

משוואה של ישר בשתי צורות

את אותו ישר אפשר לכתוב בשתי צורות. ב-y=−23x+2y=-\frac23x+2 המשתנה yy מבודד: זו הצורה המפורשת. ב-2x+3y−6=02x+3y-6=0 כל האיברים באגף אחד: זו הצורה הסתומה.

במדויק: משוואה של ישר היא משוואה שכל נקודה של הישר מקיימת, ורק נקודות של הישר מקיימות. לכן נקודה נמצאת על הישר אם ורק אם הצבה שלה במשוואה נותנת שוויון נכון. צורה מפורשת היא y=mx+by=mx+b. צורה סתומה היא Ax+By+C=0Ax+By+C=0, כאשר AA ו-BB אינם שניהם 00. לכל ישר יש צורה סתומה. צורה מפורשת יש רק לישר שאינו מקביל לציר ה-yy.

הישר x+3y−3=0x+3y-3=0 (הישר המשופע באיור) הוא אותו ישר כמו y=−13x+1y=-\frac13x+1: הוא חותך את הצירים ב-(3,0)(3,0) וב-(0,1)(0,1). לעומתו, לישר x−5=0x-5=0, כלומר x=5x=5, אין צורה מפורשת: אי אפשר לבודד בו את yy, כי yy לא מופיע בו. הישר x=5x=5 (הישר האנכי באיור) מקביל לציר ה-yy.

-2246-22(3,0)(0,1)

מצורה סתומה לצורה מפורשת

בישר Ax+By+C=0Ax+By+C=0:

•אם B≠0B\ne0: מבודדים את yy ומקבלים y=−ABx−CBy=-\frac{A}{B}x-\frac{C}{B}. השיפוע m=−ABm=-\frac{A}{B}.

•אם B=0B=0: המשוואה היא Ax+C=0Ax+C=0, כלומר x=−CAx=-\frac{C}{A}. זה ישר המקביל לציר ה-yy, ואין לו שיפוע.

ישרים המקבילים לצירים

הישרהמשוואההשיפוע
מקביל לציר ה-xx, דרך (x0,y0)(x_0,y_0)y=y0y=y_000
מקביל לציר ה-yy, דרך (x0,y0)(x_0,y_0)x=x0x=x_0אין

ציר ה-xx עצמו הוא הישר y=0y=0, וציר ה-yy הוא הישר x=0x=0.

שים לב

הצורה הסתומה לא יחידה: כפל של כל המשוואה במספר שונה מ-00 נותן את אותו ישר. 2x+3y−6=02x+3y-6=0 ו-4x+6y−12=04x+6y-12=0 הם אותו ישר. הצורה המפורשת יחידה.

שים לב

כדי לקבל צורה סתומה עם מקדמים שלמים, כופלים במכנה המשותף. טעות נפוצה: לבלבל בין x=3x=3 (מקביל לציר ה-yy) ובין y=3y=3 (מקביל לציר ה-xx).

דוגמה - מעבר בין הצורות בשני הכיוונים

א. כתבו את הישר 3y−2x−4=03y-2x-4=0 בצורה מפורשת, ומצאו את השיפוע שלו.

ב. כתבו את הישר y=−34x+2y=-\frac34x+2 בצורה סתומה עם מקדמים שלמים.

ג. האם הנקודה (4,−1)(4,-1) נמצאת על הישר מסעיף ב?

פתרון

1. א: מעבירים אגף: 3y=2x+43y=2x+4.

2. מחלקים ב-33: y=23x+43y=\frac23x+\frac43. השיפוע m=23m=\frac23.

3. ב: כופלים את שני האגפים ב-44: 4y=−3x+84y=-3x+8.

4. מעבירים הכול לאגף אחד: 3x+4y−8=03x+4y-8=0.

5. ג: מציבים: 3⋅4+4⋅(−1)−8=12−4−8=03\cdot4+4\cdot(-1)-8=12-4-8=0. יצא שוויון נכון.

תשובה

א. y=23x+43y=\frac23x+\frac43, m=23m=\frac23. ב. 3x+4y−8=03x+4y-8=0. ג. כן.

שאלות פתוחות על משוואת הקו הישר בצורה מפורשת ובצורה סתומה

5. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

ישר לפי שיפוע ונקודה

דרך נקודה אחת עוברים אינסוף ישרים, בכל הכיוונים. אם יודעים גם את השיפוע, נשאר ישר אחד בלבד.

במדויק: לכל נקודה (x1,y1)(x_1,y_1) ולכל מספר mm יש ישר אחד ויחיד שעובר דרך הנקודה והשיפוע שלו mm. המשוואה שלו היא y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1). דרך הנקודה עובר גם ישר אחד בלי שיפוע: x=x1x=x_1.

כל הישרים שבאיור עוברים דרך הנקודה P(1,2)P(1,2), ולכל אחד שיפוע אחר: הישר המלא y=4x−2y=4x-2 בשיפוע 44, הישר המקווקו y=−x+3y=-x+3 בשיפוע −1-1, והישר האופקי y=2y=2 בשיפוע 00. הנקודה לבדה לא קובעת את הישר; הנקודה והשיפוע יחד כן.

-3-2-112345-2-112345P(1,2)

משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

משוואת הישר ששיפועו mm ועובר דרך הנקודה (x1,y1)(x_1,y_1):

y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1)
דרך הפתרון

מציאת משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

כשנתונים השיפוע mm ונקודה (x1,y1)(x_1,y_1) על הישר:

1. מציבים את mm, x1x_1 ו-y1y_1 ב-y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1).

2. פותחים סוגריים ומבודדים את yy. מתקבלת צורה מפורשת y=mx+by=mx+b.

3. בודקים: מציבים את הנקודה במשוואה, וצריך לצאת שוויון נכון.

שים לב

הקשר לגאומטריה של המישור: לפי אקסיומת המקבילים, במישור, דרך נקודה מחוץ לישר נתון עובר ישר מקביל אחד ויחיד לישר זה. לישרים מקבילים אותו שיפוע, ולכן נקודה ושיפוע קובעים ישר אחד בלבד.

שים לב

דרך נוספת שנותנת אותה תשובה: מציבים את mm ואת הנקודה ב-y=mx+by=mx+b, ופותרים את bb.

שים לב

שיעור שלילי: לנקודה (−3,4)(-3,4) כותבים x−(−3)=x+3x-(-3)=x+3. טעות נפוצה: לכתוב x−3x-3.

דוגמה - שיפוע שבר ונקודה עם שיעור שלילי

מצאו את משוואת הישר ששיפועו −23-\frac23 ועובר דרך הנקודה (−3,4)(-3,4).

פתרון

1. מציבים: y−4=−23(x−(−3))=−23(x+3)y-4=-\frac23(x-(-3))=-\frac23(x+3).

2. פותחים סוגריים: y−4=−23x−2y-4=-\frac23x-2.

3. מבודדים את yy: y=−23x+2y=-\frac23x+2.

4. בדיקה: −23⋅(−3)+2=2+2=4-\frac23\cdot(-3)+2=2+2=4. הנקודה על הישר.

תשובה

y=−23x+2y=-\frac23x+2

שאלות פתוחות על משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

6. משוואת ישר לפי שתי נקודות

ישר לפי שתי נקודות

דרך שתי נקודות שונות עובר ישר אחד בלבד. זו האקסיומה מגאומטריה של המישור: "שתי נקודות מגדירות ישר אחד ויחיד". לכן אם יודעים שתי נקודות על ישר, אפשר למצוא את המשוואה שלו.

במדויק: לכל שתי נקודות שונות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2) יש ישר אחד ויחיד שעובר דרך שתיהן. אם x1≠x2x_1\ne x_2, השיפוע שלו m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}. אם x1=x2x_1=x_2, זה הישר x=x1x=x_1.

הישר שעובר דרך A(−2,7)A(-2,7) ו-B(4,−2)B(4,-2) הוא y=−32x+4y=-\frac32x+4. גם הנקודה C(6,−5)C(6,-5) נמצאת עליו: שלוש הנקודות על ישר אחד.

-4-2246810-6-3369A(-2,7)B(4,-2)C(6,-5)
דרך הפתרון

מציאת משוואת ישר לפי שתי נקודות

כשנתונות שתי נקודות שונות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2) על הישר:

1. אם x1=x2x_1=x_2: המשוואה היא x=x1x=x_1, וסיימנו.

2. מחשבים את השיפוע: m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}.

3. מציבים את mm ואת אחת הנקודות ב-y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1), ומבודדים את yy.

4. בודקים בנקודה השנייה: היא צריכה לקיים את המשוואה.

שלוש נקודות על ישר אחד

הנקודות AA, BB, CC (שלהן שיעורי xx שונים) נמצאות על ישר אחד אם ורק אם השיפוע של ABAB שווה לשיפוע של ACAC. דרך שקולה: מוצאים את משוואת ABAB ומציבים בה את CC.

שים לב

אם y1=y2y_1=y_2 (ו-x1≠x2x_1\ne x_2), השיפוע 00 והמשוואה y=y1y=y_1.

שים לב

בדיקה בנקודה שכבר הצבנו בשלב 3 תמיד מצליחה, ולכן היא לא בודקת כלום. בודקים בנקודה השנייה.

דוגמה - שתי נקודות, ובדיקת נקודה שלישית

נתונות הנקודות A(−2,7)A(-2,7) ו-B(4,−2)B(4,-2).

א. מצאו את משוואת הישר ABAB.

ב. האם הנקודה C(6,−5)C(6,-5) נמצאת על הישר ABAB?

פתרון

1. א: השיפוע m=−2−74−(−2)=−96=−32m=\frac{-2-7}{4-(-2)}=\frac{-9}{6}=-\frac32.

2. מציבים את AA: y−7=−32(x+2)=−32x−3y-7=-\frac32(x+2)=-\frac32x-3, ולכן y=−32x+4y=-\frac32x+4.

3. בדיקה ב-BB: −32⋅4+4=−6+4=−2-\frac32\cdot4+4=-6+4=-2. נכון.

4. ב: מציבים את CC: −32⋅6+4=−9+4=−5-\frac32\cdot6+4=-9+4=-5. יצא שיעור ה-yy של CC.

תשובה

א. y=−32x+4y=-\frac32x+4. ב. כן.

שאלות פתוחות על משוואת ישר לפי שתי נקודות

7. ישרים מקבילים ומתלכדים

ישרים מקבילים וישרים מתלכדים

שני ישרים מקבילים "הולכים באותו כיוון" ולא נפגשים אף פעם. לפעמים שתי משוואות שנראות שונות מתארות בכלל את אותו ישר: אז הישרים מתלכדים.

במדויק: שני ישרים מתלכדים אם הם אותו ישר (כל הנקודות משותפות). שני ישרים מקבילים אם הם שונים ואין להם אף נקודה משותפת. ישרים שאינם מקבילים לציר ה-yy, y=m1x+b1y=m_1x+b_1 ו-y=m2x+b2y=m_2x+b_2, מקבילים אם ורק אם m1=m2m_1=m_2 ו-b1≠b2b_1\ne b_2, ומתלכדים אם ורק אם m1=m2m_1=m_2 ו-b1=b2b_1=b_2. שני ישרים שונים המקבילים לציר ה-yy מקבילים זה לזה.

הישרים y=−2x+1y=-2x+1 (קו מלא) ו-y=−2x−3y=-2x-3 (קו מקווקו) מקבילים: לשניהם שיפוע −2-2, והם חותכים את ציר ה-yy בנקודות שונות, (0,1)(0,1) ו-(0,−3)(0,-3). המרחק האנכי ביניהם קבוע.

-4-224-4-224(0,1)(0,-3)

ישרים מקבילים ומתלכדים לפי השיפוע

השיפועיםנקודות החיתוך עם ציר ה-yyהישרים
m1=m2m_1=m_2שונותמקבילים
m1=m2m_1=m_2שוותמתלכדים
m1≠m2m_1\ne m_2-נחתכים בנקודה אחת
דרך הפתרון

ישר דרך נקודה המקביל לישר נתון

כשנתונים ישר ונקודה (x1,y1)(x_1,y_1) שאינה עליו:

1. מוצאים את השיפוע mm של הישר הנתון (בצורה סתומה: מבודדים את yy).

2. לישר המבוקש אותו שיפוע mm.

3. מציבים ב-y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1) ומבודדים את yy.

אם הישר הנתון הוא x=kx=k, הישר המבוקש הוא x=x1x=x_1.

שים לב

בצורה סתומה: שני ישרים מתלכדים אם משוואה אחת היא כפולה של השנייה במספר שונה מ-00. למשל x−2y+4=0x-2y+4=0 ו-3x−6y+12=03x-6y+12=0.

שים לב

כדי להראות שצלעות של מרובע מקבילות (למשל בטרפז או במקבילית), מראים שהשיפועים שלהן שווים.

דוגמה - ישר מקביל, ובדיקה אם ישר נוסף מתלכד איתו

א. מצאו את משוואת הישר שעובר דרך הנקודה (−1,3)(-1,3) ומקביל לישר 4x−2y+7=04x-2y+7=0.

ב. האם הישר 6x−3y+15=06x-3y+15=0 מקביל לישר שמצאתם, או מתלכד איתו?

פתרון

1. א: מבודדים את yy בישר הנתון: 2y=4x+72y=4x+7, ולכן y=2x+72y=2x+\frac72. השיפוע 22.

2. לישר המבוקש שיפוע 22: y−3=2(x+1)y-3=2(x+1), ולכן y=2x+5y=2x+5.

3. הנקודה (−1,3)(-1,3) לא על הישר הנתון (4⋅(−1)−2⋅3+7=−3≠04\cdot(-1)-2\cdot3+7=-3\ne0), ולכן הישרים באמת שונים.

4. ב: מבודדים את yy: 3y=6x+153y=6x+15, ולכן y=2x+5y=2x+5.

5. אותו שיפוע ואותה נקודת חיתוך עם ציר ה-yy: זה אותו ישר.

תשובה

א. y=2x+5y=2x+5. ב. מתלכד.

שאלות פתוחות על ישרים מקבילים ומתלכדים

8. ישרים מאונכים

ישרים מאונכים

שני ישרים מאונכים נחתכים בזווית ישרה. יש קשר פשוט בין השיפועים שלהם: המכפלה שלהם היא −1-1.

במדויק: שני ישרים שאינם מקבילים לצירים, עם שיפועים m1m_1 ו-m2m_2, מאונכים זה לזה אם ורק אם m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1. ישר המקביל לציר ה-xx מאונך לכל ישר המקביל לציר ה-yy, ורק להם.

הישרים y=34x+3y=\frac34x+3 (קו מלא) ו-y=−43x+5y=-\frac43x+5 (קו מקווקו) מאונכים: 34⋅(−43)=−1\frac34\cdot\left(-\frac43\right)=-1. אחד השיפועים חיובי והשני שלילי: אחד הישרים עולה והשני יורד.

-4-224-2246

ישרים מאונכים

שני ישרים בעלי שיפועים m1m_1 ו-m2m_2 מאונכים זה לזה אם ורק אם

m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1

כלומר m2=−1m1m_2=-\frac{1}{m_1}: הופכים את השיפוע ומחליפים את הסימן.

דרך הפתרון

ישר דרך נקודה המאונך לישר נתון

כשנתונים ישר ונקודה (x1,y1)(x_1,y_1):

1. מוצאים את השיפוע mm של הישר הנתון.

2. אם m≠0m\ne0: השיפוע של הישר המבוקש הוא −1m-\frac1m.

3. מציבים ב-y−y1=−1m(x−x1)y-y_1=-\frac1m(x-x_1) ומבודדים את yy.

אם הישר הנתון הוא y=ky=k, הישר המבוקש הוא x=x1x=x_1. אם הישר הנתון הוא x=kx=k, הישר המבוקש הוא y=y1y=y_1.

שים לב

טעות נפוצה: רק להחליף סימן (−m-m) או רק להפוך (1m\frac1m). צריך את שניהם: לשיפוע 23\frac23 השיפוע המאונך −32-\frac32.

שים לב

כדי להראות שזווית במשולש או במרובע ישרה, מראים שמכפלת השיפועים של שתי הצלעות שלה היא −1-1.

דוגמה - ישר מאונך לישר בצורה סתומה

מצאו את משוואת הישר שעובר דרך הנקודה P(3,1)P(3,1) ומאונך לישר 3x−4y+12=03x-4y+12=0.

פתרון

1. מבודדים את yy בישר הנתון: 4y=3x+124y=3x+12, ולכן y=34x+3y=\frac34x+3. השיפוע 34\frac34.

2. השיפוע המאונך: −13/4=−43-\frac{1}{3/4}=-\frac43. בדיקה: 34⋅(−43)=−1\frac34\cdot\left(-\frac43\right)=-1.

3. מציבים את PP: y−1=−43(x−3)=−43x+4y-1=-\frac43(x-3)=-\frac43x+4.

4. מבודדים: y=−43x+5y=-\frac43x+5.

תשובה

y=−43x+5y=-\frac43x+5

שאלות פתוחות על ישרים מאונכים

9. נקודות חיתוך של ישר עם הצירים

נקודות החיתוך של ישר עם הצירים

רוב הישרים חותכים את שני הצירים. נקודת החיתוך עם ציר ה-xx היא נקודה של הישר שנמצאת על ציר ה-xx, ולכן ה-yy שלה 00. בנקודת החיתוך עם ציר ה-yy ה-xx הוא 00.

במדויק: נקודת החיתוך של ישר עם ציר ה-xx היא הנקודה היחידה של הישר שבה y=0y=0, ונקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא הנקודה היחידה שלו שבה x=0x=0. ישר y=ky=k עם k≠0k\ne0 לא חותך את ציר ה-xx, וישר x=kx=k עם k≠0k\ne0 לא חותך את ציר ה-yy. ישר שמתלכד עם ציר לא נחתך איתו בנקודה אחת: כל הנקודות שלו משותפות.

הישר y=−35x+3y=-\frac35x+3 חותך את ציר ה-xx ב-(5,0)(5,0) ואת ציר ה-yy ב-(0,3)(0,3). יחד עם ראשית הצירים OO נוצר משולש ישר זווית, שהניצבים שלו על הצירים.

-2246-224(5,0)(0,3)
דרך הפתרון

נקודות החיתוך של ישר עם הצירים

כשנתונה משוואה של ישר:

1. ציר ה-xx: מציבים y=0y=0 ופותרים את xx. הנקודה (x,0)(x,0).

2. ציר ה-yy: מציבים x=0x=0 ופותרים את yy. הנקודה (0,y)(0,y).

בצורה מפורשת y=mx+by=mx+b נקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא (0,b)(0,b).

משולש שהישר יוצר עם הצירים

אם ישר חותך את ציר ה-xx ב-(a,0)(a,0) ואת ציר ה-yy ב-(0,b)(0,b), כאשר a≠0a\ne0 ו-b≠0b\ne0, הוא יוצר עם הצירים משולש ישר זווית ב-OO. הניצבים הם ∣a∣|a| ו-∣b∣|b|, והשטח:

S=∣a∣⋅∣b∣2S=\frac{|a|\cdot|b|}{2}
שים לב

נקודת חיתוך כותבים עם שני השיעורים, (5,0)(5,0), ולא רק x=5x=5.

דוגמה - חיתוך עם הצירים ושטח המשולש שנוצר

הישר 3x−5y+15=03x-5y+15=0 חותך את ציר ה-xx בנקודה AA ואת ציר ה-yy בנקודה BB. OO ראשית הצירים.

מצאו את שיעורי AA ו-BB, וחשבו את שטח המשולש AOBAOB.

פתרון

1. נתון: הישר 3x−5y+15=03x-5y+15=0. המטרה: AA, BB ושטח AOBAOB.

2. AA: מציבים y=0y=0: 3x+15=03x+15=0, ולכן x=−5x=-5. A(−5,0)A(-5,0).

3. BB: מציבים x=0x=0: −5y+15=0-5y+15=0, ולכן y=3y=3. B(0,3)B(0,3).

4. המשולש AOBAOB ישר זווית ב-OO. הניצבים: OA=∣−5∣=5OA=|-5|=5, OB=3OB=3.

5. השטח: 5⋅32=7.5\frac{5\cdot3}{2}=7.5.

תשובה

A(−5,0)A(-5,0), B(0,3)B(0,3), SAOB=7.5S_{AOB}=7.5

שאלות פתוחות על נקודות חיתוך של ישר עם הצירים

10. נקודת החיתוך של שני ישרים

נקודת החיתוך של שני ישרים

נקודת חיתוך של שני ישרים נמצאת על שניהם בבת אחת. לכן השיעורים שלה מקיימים את שתי המשוואות.

במדויק: נקודת החיתוך של שני ישרים היא נקודה שנמצאת על שני הישרים. לשני ישרים בשיפועים שונים (או כשרק אחד מהם מקביל לציר ה-yy) יש נקודת חיתוך אחת בדיוק. לישרים מקבילים אין נקודה משותפת, ולישרים מתלכדים כל הנקודות משותפות.

הישרים 3x+y=73x+y=7 (קו מלא) ו-y=−12x+2y=-\frac12x+2 (קו מקווקו) נחתכים בנקודה (2,1)(2,1). הנקודה מקיימת את שתי המשוואות: 3⋅2+1=73\cdot2+1=7 ו-−12⋅2+2=1-\frac12\cdot2+2=1.

-2246-2246(2,1)
דרך הפתרון

מציאת נקודת החיתוך של שני ישרים

כשנתונים שני ישרים שאינם מקבילים:

1. אם שניהם בצורה מפורשת, משווים את שני הביטויים של yy ופותרים את xx. אחרת, מבודדים משתנה באחת המשוואות ומציבים בשנייה.

2. מציבים את xx שמצאנו באחת המשוואות ומקבלים את yy.

3. בודקים שהנקודה מקיימת גם את המשוואה השנייה.

שים לב

אם בפתרון יוצא שוויון שאינו נכון (למשל 0=50=5), הישרים מקבילים. אם יוצא שוויון שתמיד נכון (0=00=0), הישרים מתלכדים.

שים לב

בשאלות על מצולעים, קודקוד שנמצא על שתי צלעות ידועות הוא נקודת החיתוך של שני הישרים שעליהם הצלעות.

דוגמה - ישר בצורה סתומה וישר בצורה מפורשת

מצאו את נקודת החיתוך של הישרים 3x+y=73x+y=7 ו-y=−12x+2y=-\frac12x+2.

פתרון

1. מציבים y=−12x+2y=-\frac12x+2 במשוואה 3x+y=73x+y=7: 3x+(−12x+2)=73x+\left(-\frac12x+2\right)=7.

2. 52x+2=7\frac52x+2=7, ולכן 52x=5\frac52x=5 ו-x=2x=2.

3. מציבים ב-y=−12x+2y=-\frac12x+2: y=−1+2=1y=-1+2=1.

4. בדיקה במשוואה 3x+y=73x+y=7: 3⋅2+1=73\cdot2+1=7. נכון.

תשובה

(2,1)(2,1)

שאלות פתוחות על נקודת החיתוך של שני ישרים

11. שאלות המשלבות גאומטריה אנליטית עם גאומטריה של המישור וטריגונומטריה

מצולע במערכת צירים

בשאלות המשולבות נתונים קודקודים של משולש או של מרובע במערכת צירים. בעזרת הכלים של הנושא מחשבים אורכים, מוצאים אמצעים וישרים, ומשתמשים בתכונות של המשולשים והמרובעים ובטריגונומטריה.

במדויק: משולש ABCABC במערכת צירים נקבע על ידי שלוש נקודות שאינן על ישר אחד, וצלעותיו הן הקטעים ABAB, BCBC, CACA. במרובע ABCDABCD הקודקודים כתובים לפי הסדר סביב המרובע: הצלעות הן ABAB, BCBC, CDCD, DADA, והאלכסונים הם ACAC ו-BDBD.

כשצלע של משולש נמצאת על ציר ה-xx, החישובים נעשים פשוטים. במשולש A(−2,0)A(-2,0), B(6,0)B(6,0), C(1,4)C(1,4): הבסיס AB=8AB=8, הגובה CHCH לבסיס הוא שיעור ה-yy של CC, כלומר 44, והשטח 8⋅42=16\frac{8\cdot4}{2}=16. הזווית CABCAB היא הזווית החדה בין הישר ACAC לציר ה-xx: השיפוע של ACAC הוא 43\frac{4}{3}, ולכן tan⁡∠CAB=43\tan\angle CAB=\frac43 ו-∠CAB≈53.13∘\angle CAB\approx53.13^\circ.

ABCHxy

איזה כלי מתאים לאיזו תכונה

מה רוצים להראות או למצואהכלי
אורך צלע, צלעות שוות (שווה שוקיים, מעוין)נוסחת המרחק
היקףסכום אורכי הצלעות, כל אחד בנוסחת המרחק
אמצע צלע, תיכון, אלכסונים שחוצים זה את זהנוסחת האמצע
צלעות מקבילות (טרפז, מקבילית)שיפועים שווים
זווית ישרה, גובה במשולשמכפלת שיפועים −1-1
זווית בין צלע לציר ה-xxtan⁡α=∣m∣\tan\alpha=|m|
קודקוד שנמצא על שתי צלעות ידועותנקודת החיתוך של שני ישרים
זווית במשולש ישר זוויתאורכי הצלעות וטנגנס, סינוס או קוסינוס

זיהוי מרובע לפי הקודקודים

מה מראיםהמסקנה
לאלכסונים ACAC ו-BDBD אותו אמצעABCDABCD מקבילית
מקבילית, וגם זווית ישרה (מכפלת שיפועים −1-1)מלבן
מקבילית, וגם שתי צלעות סמוכות שוותמעוין
זוג אחד של צלעות נגדיות מקבילות, והזוג השני לאטרפז
דרך הפתרון

מציאת הקודקוד הרביעי של מקבילית

כשנתונים שלושה קודקודים AA, BB, CC של המקבילית ABCDABCD:

1. מוצאים את אמצע האלכסון ACAC.

2. במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן זה גם אמצע BDBD.

3. מוצאים את DD כקצה הקטע BDBD, לפי הקצה BB והאמצע.

שים לב

סדר האותיות קובע מי האלכסון: במקבילית ABCDABCD הקודקודים BB ו-DD נגדיים. אל תחשבו את אמצע ABAB במקום אמצע ACAC.

שים לב

שטח משולש נוח לחשב כשהבסיס על אחד הצירים או מקביל לו: אז הגובה הוא הפרש של שיעורים. במשולש ישר זווית השטח הוא מחצית מכפלת הניצבים.

ישרים מיוחדים במשולש לפי הקודקודים

במשולש ABCABC, הישרים המיוחדים שקשורים לצלע ABAB:

הישרעובר דרךהשיפוע
התיכון לצלע ABABCC ואמצע ABABלפי שתי הנקודות
הגובה לצלע ABABCCמאונך לשיפוע של ABAB
האנך האמצעי לצלע ABABאמצע ABABמאונך לשיפוע של ABAB

אם ABAB מקבילה לציר ה-xx, הגובה והאנך האמצעי מקבילים לציר ה-yy: x=xCx=x_C ו-x=xMx=x_M.

שים לב

משאירים שורשים ושברים מדויקים (למשל 40\sqrt{40}) עד סוף החישוב, ומעגלים רק בתשובה. עיגול באמצע הדרך יכול לתת תוצאה קצת שונה.

שים לב

כשמשערים שלצורה יש תכונה: כדי להפריך את ההשערה מספיקה דוגמה נגדית אחת. כדי להוכיח אותה, צריך נימוק שמתאים לכל המקרים (חישוב כללי או משפט מגאומטריה של המישור).

דוגמה א - משולש ישר זווית שמשלימים למלבן

נתונות הנקודות A(−3,1)A(-3,1) ו-B(3,3)B(3,3). דרך BB מעבירים ישר המאונך ל-ABAB. הישר הזה חותך את ציר ה-xx בנקודה CC.

א. מצאו את שיעורי CC.

ב. חשבו את שטח המשולש ABCABC.

ג. חשבו את הזווית BACBAC.

ד. מצאו את שיעורי DD, כך ש-ABCDABCD מלבן.

פתרון

1. נתון: A(−3,1)A(-3,1), B(3,3)B(3,3), BC⊥ABBC\perp AB, CC על ציר ה-xx. המטרה: CC, השטח, ∠BAC\angle BAC ו-DD.

2. א: שיפוע ABAB: 3−13−(−3)=26=13\frac{3-1}{3-(-3)}=\frac26=\frac13. השיפוע המאונך −3-3.

3. משוואת BCBC: y−3=−3(x−3)y-3=-3(x-3), ולכן y=−3x+12y=-3x+12.

4. חיתוך עם ציר ה-xx: 0=−3x+120=-3x+12, ולכן x=4x=4. C(4,0)C(4,0).

5. ב: המשולש ישר זווית ב-BB, ולכן השטח הוא מחצית מכפלת הניצבים. AB=62+22=40AB=\sqrt{6^2+2^2}=\sqrt{40}, BC=12+(−3)2=10BC=\sqrt{1^2+(-3)^2}=\sqrt{10}.

6. S=40⋅102=4002=202=10S=\frac{\sqrt{40}\cdot\sqrt{10}}{2}=\frac{\sqrt{400}}{2}=\frac{20}{2}=10.

7. ג: במשולש ישר הזווית ABCABC, tan⁡∠BAC=BCAB=1040=12\tan\angle BAC=\frac{BC}{AB}=\frac{\sqrt{10}}{\sqrt{40}}=\frac12, ולכן ∠BAC≈26.57∘\angle BAC\approx26.57^\circ.

8. ד: מלבן הוא מקבילית, ולכן האלכסונים חוצים זה את זה. אמצע ACAC: (−3+42,1+02)=(12,12)\left(\frac{-3+4}{2},\frac{1+0}{2}\right)=\left(\frac12,\frac12\right).

9. זה גם אמצע BDBD: xD=2⋅12−3=−2x_D=2\cdot\frac12-3=-2, yD=2⋅12−3=−2y_D=2\cdot\frac12-3=-2. D(−2,−2)D(-2,-2).

10. ABCDABCD מקבילית עם זווית ישרה ב-BB, ולכן מלבן. בדיקה: שיפוע ADAD הוא −2−1−2+3=−3\frac{-2-1}{-2+3}=-3, ו-13⋅(−3)=−1\frac13\cdot(-3)=-1.

ABCDxy
תשובה

א. C(4,0)C(4,0). ב. 1010. ג. ∠BAC≈26.57∘\angle BAC\approx26.57^\circ. ד. D(−2,−2)D(-2,-2).

דוגמה ב - גובה שהוא גם תיכון: משולש שווה שוקיים

נתון משולש שקודקודיו A(−1,−2)A(-1,-2), B(7,2)B(7,2), C(1,4)C(1,4).

א. מצאו את משוואת הישר המכיל את הגובה מהקודקוד CC לצלע ABAB.

ב. הגובה חותך את ABAB בנקודה HH. מצאו את שיעורי HH, והראו ש-HH היא אמצע ABAB.

ג. מה אפשר להסיק על המשולש ABCABC? בדקו בנוסחת המרחק.

ד. חשבו את שטח המשולש ואת היקפו.

פתרון

1. נתון: A(−1,−2)A(-1,-2), B(7,2)B(7,2), C(1,4)C(1,4). המטרה: הגובה CHCH, הנקודה HH, סוג המשולש, השטח וההיקף.

2. א: שיפוע ABAB: 2−(−2)7−(−1)=48=12\frac{2-(-2)}{7-(-1)}=\frac48=\frac12. השיפוע המאונך −2-2.

3. הגובה עובר דרך CC: y−4=−2(x−1)y-4=-2(x-1), ולכן y=−2x+6y=-2x+6.

4. ב: משוואת ABAB: y+2=12(x+1)y+2=\frac12(x+1), ולכן y=12x−32y=\frac12x-\frac32.

5. משווים: −2x+6=12x−32-2x+6=\frac12x-\frac32, ולכן 52x=152\frac52x=\frac{15}{2} ו-x=3x=3. y=−2⋅3+6=0y=-2\cdot3+6=0. H(3,0)H(3,0).

6. אמצע ABAB: (−1+72,−2+22)=(3,0)\left(\frac{-1+7}{2},\frac{-2+2}{2}\right)=(3,0). זו הנקודה HH.

7. ג: הישר CHCH מאונך ל-ABAB ועובר דרך אמצע ABAB, ולכן הוא האנך האמצעי של ABAB. כל נקודה על האנך האמצעי נמצאת במרחקים שווים מקצות הקטע, ולכן CA=CBCA=CB: המשולש שווה שוקיים.

8. בדיקה: CA=22+62=40CA=\sqrt{2^2+6^2}=\sqrt{40}, CB=(−6)2+22=40CB=\sqrt{(-6)^2+2^2}=\sqrt{40}.

9. ד: AB=82+42=80AB=\sqrt{8^2+4^2}=\sqrt{80}, CH=22+(−4)2=20CH=\sqrt{2^2+(-4)^2}=\sqrt{20}.

10. S=AB⋅CH2=80⋅202=16002=402=20S=\frac{AB\cdot CH}{2}=\frac{\sqrt{80}\cdot\sqrt{20}}{2}=\frac{\sqrt{1600}}{2}=\frac{40}{2}=20.

11. ההיקף: 80+240≈8.944+12.649≈21.59\sqrt{80}+2\sqrt{40}\approx8.944+12.649\approx21.59. מעגלים רק בסוף.

תשובה

א. y=−2x+6y=-2x+6. ב. H(3,0)H(3,0). ג. שווה שוקיים (CA=CB=40CA=CB=\sqrt{40}). ד. S=20S=20, היקף ≈21.59\approx21.59.

שאלות פתוחות על שאלות המשלבות גאומטריה אנליטית עם גאומטריה של המישור וטריגונומטריה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.