תזכורת: פולינום
ביטויים כמו , או נקראים פולינומים.
במדויק: פולינום הוא סכום של איברים מהצורה , כאשר המקדם הוא מספר כלשהו, והמעריך הוא מספר שלם שאינו שלילי: (איבר עם הוא פשוט מספר - האיבר החופשי).
מעלת הפולינום היא המעריך הגבוה ביותר שהמקדם שלו שונה מאפס:
- הוא פולינום ממעלה 2.
- הוא פולינום ממעלה 1.
- הוא פולינום ממעלה 0.
מה לא פולינום: (המעריך שלילי), (המעריך לא שלם).
פונקציה רציונלית
פונקציות כמו נקראות פונקציות רציונליות: במונה הפולינום , ובמכנה הפולינום .
במדויק: פונקציה רציונלית היא פונקציה שאפשר לכתוב כמנה של שני פולינומים, , כאשר אינו הפולינום אפס. גם כל פולינום הוא פונקציה רציונלית (המכנה שלו ).
הפונקציה הרציונלית המוכרת ביותר היא . הגרף שלה בנוי משני חלקים נפרדים: ב- היא לא מוגדרת, וכש- מתקרב ל- הגרף בורח למעלה או למטה. אלה הדברים שנחקור בנושא הזה: איפה הפונקציה מוגדרת, איפה היא חותכת את הצירים, לאילו ישרים הגרף מתקרב, ומתי הוא מעל ציר ה- ומתי מתחתיו.
בבגרות של 4 יח"ל המונה והמכנה הם ממעלה 2 לכל היותר.
1. תחום ההגדרה של פונקציה רציונלית
מהו תחום ההגדרה
לא כל אפשר להציב בכל פונקציה. ב-, למשל, ההצבה נותנת חלוקה באפס.
במדויק: תחום ההגדרה של פונקציה הוא קבוצת כל ערכי שעבורם מוגדר. בפונקציה רציונלית יש מכשול אחד בלבד - חלוקה באפס - ולכן תחום ההגדרה הוא כל שבו המכנה שונה מאפס.
בגרף רואים את זה כך: בנקודות שמחוץ לתחום אין לגרף אף נקודה. למשל לא מוגדרת ב- וב-, ושם הגרף נקטע לשלושה חלקים.
תחום ההגדרה של
1. פותרים .
2. תחום ההגדרה: כל חוץ מהפתרונות. כותבים למשל .
המונה לא משפיע על התחום. בסכום של פולינום ושבר, רק המכנה של השבר קובע.
מכנה ריבועי
שורשי המונה לא יוצאים מהתחום. ב- הפונקציה מוגדרת ב- ושווה שם .
ל- אין פתרון (לא ), ולכן אין נקודות להוציא.
דוגמה א - מכנה שמתפרק לגורמים
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
1. משווים את המכנה לאפס: .
2. מפרקים: , ולכן או .
3. מוציאים את שתי הנקודות מהתחום. המונה לא משנה כלום.
דוגמה ב - מכנה שלא מתאפס
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
1. משווים את המכנה לאפס: , כלומר .
2. ריבוע של מספר לא יכול להיות שלילי, ולכן אין פתרון (). המכנה אף פעם לא אפס.
3. המונה מתאפס ב-, אבל זה לא משפיע על התחום.
מוגדרת לכל .
2. נקודות החיתוך עם הצירים
נקודות החיתוך עם הצירים
לפעמים הגרף של פונקציה חותך את הצירים. הנקודה שבה הגרף פוגש את ציר ה- נקראת נקודת החיתוך של הפונקציה עם ציר ה-. בנקודה כזאת , ולכן היא נראית כך: .
הנקודה שבה הגרף פוגש את ציר ה- נקראת נקודת החיתוך עם ציר ה-. בנקודה כזאת , והיא נראית כך: .
במדויק: נקודות החיתוך עם ציר ה- הן הנקודות שבהן בתחום ההגדרה ו-. נקודת החיתוך עם ציר ה- היא , ויש כזאת רק אם בתחום ההגדרה.
עם ציר ה- יש לגרף לכל היותר נקודה אחת, כי ל- יש ערך אחד בלבד. עם ציר ה- יכולות להיות כמה נקודות, ויכול להיות שאין אף אחת. בגרף של יש שתי נקודות חיתוך עם ציר ה- ואחת עם ציר ה-.
נקודות החיתוך של עם הצירים
- ציר ה-: אם בתחום ההגדרה, מציבים . הנקודה: . אם לא בתחום, אין חיתוך.
- ציר ה-: פותרים . כל פתרון שבתחום ההגדרה נותן נקודה .
•פונקציה שכתובה כסכום (למשל ): קודם מביאים למכנה משותף, ורק אז משווים את המונה לאפס.
שורש של המכנה הוא נקודה שבה לא מוגדרת, לא חיתוך עם ציר ה-.
בדיקה: הצבה של נקודת חיתוך עם ציר ה- בפונקציה המקורית צריכה לתת .
דוגמה - חיתוך עם שני הצירים, כש- בתחום
מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.
1. תחום ההגדרה: . לכן בתחום.
2. ציר ה-: . הנקודה .
3. ציר ה-: משווים את המונה לאפס: , ולכן או .
4. שתי הנקודות בתחום ההגדרה (שונות מ-).
ציר ה-: . ציר ה-: ו-.
3. אסימפטוטות אנכיות
מהי אסימפטוטה אנכית
יש גרפים שמתקרבים לישר מסוים יותר ויותר. ישר כזה נקרא אסימפטוטה. ב-, כש- מתקרב ל-, הגרף עולה או יורד בלי סוף ונצמד לישר האנכי .
במדויק: הישר הוא אסימפטוטה אנכית של אם כש- מתקרב ל- (מימין או משמאל), שואף ל- או ל-. בפונקציה רציונלית לא בתחום ההגדרה, ולכן הגרף אף פעם לא נוגע בישר הזה.
למה זה קורה: כש- מתקרב לנקודה שבה המכנה מתאפס, המכנה נעשה קטן מאוד, והמונה נשאר קרוב למספר שאינו אפס. חלוקה במספר קטן מאוד נותנת מספר גדול מאוד. למשל ב-: ו-.
אסימפטוטה אנכית
הישר הוא אסימפטוטה אנכית של כאשר וגם .
התנהגות ליד אסימפטוטה אנכית
מציבים מספר קרוב ל- מכל צד (למשל ו-):
•ערך חיובי גדול: באותו צד .
•ערך שלילי גדול: באותו צד .
גורם בריבוע במכנה, כמו : הגרף בורח לאותו כיוון משני צדי האסימפטוטה.
שורש של המונה הוא חיתוך עם ציר ה-, לא אסימפטוטה. משוואת אסימפטוטה כותבים כמשוואת ישר: .
דוגמה - התנהגות הגרף משני צדי כל אסימפטוטה אנכית
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את האסימפטוטות האנכיות.
ב. תארו את התנהגות הפונקציה משני הצדדים של כל אסימפטוטה.
1. המכנה: , ולכן או .
2. המונה לא מתאפס בנקודות האלה ( ו-), ולכן שתיהן אסימפטוטות אנכיות.
3. ליד : ו-. משמאל הגרף שואף ל- ומימין ל-.
4. ליד : ו-. משמאל הגרף שואף ל- ומימין ל-.
א. , . ב. ליד : משמאל , מימין . ליד : משמאל , מימין .
4. אסימפטוטה אופקית
מהי אסימפטוטה אופקית
בקצוות של הגרף - כש- גדל מאוד או קטן מאוד - הגרף של פונקציה רציונלית מתקרב לפעמים לישר אופקי. ב-, למשל, הגרף נצמד בקצוות לישר .
במדויק: הישר הוא אסימפטוטה אופקית של אם כש- או כש-, שואף ל-. בניגוד לאסימפטוטה אנכית, הגרף יכול לחתוך אסימפטוטה אופקית.
למה זה קורה: כש- גדול מאוד, החזקה הגבוהה ביותר במונה ובמכנה "שולטת", והשאר כמעט לא משפיע. ב-, עבור המונה קרוב ל- והמכנה ל-, והיחס קרוב ל-. לכן היא אסימפטוטה אופקית.
אסימפטוטה אופקית של
מספר ועוד שבר
אם ומעלת קטנה ממעלת , האסימפטוטה האופקית היא . למשל ל-: .
חיתוך הגרף עם האסימפטוטה האופקית
פותרים . כל פתרון בתחום ההגדרה הוא נקודת חיתוך.
במעלות שוות מחלקים את המקדמים המובילים, לא את המקדמים החופשיים: ל- האסימפטוטה .
את האסימפטוטה האופקית הגרף יכול לחתוך. רק את האנכית הוא לא חוצה.
דוגמה - השוואת מעלות המונה והמכנה בשלושת המקרים
מצאו את האסימפטוטה האופקית של כל פונקציה, אם יש:
א.
ב.
ג.
1. א: מעלות שוות (2 ו-2). היחס בין המקדמים המובילים .
2. ב: מעלת המונה 1 קטנה ממעלת המכנה 2, ולכן .
3. ג: מעלת המונה 2 גדולה ממעלת המכנה 1, ולכן אין אסימפטוטה אופקית.
א. . ב. . ג. אין.
5. תחומי חיוביות ושליליות ואי-שוויונות f(x)/g(x)>0
תחומי חיוביות ושליליות
יש קטעים שבהם הגרף מעל ציר ה-, וקטעים שבהם הוא מתחתיו.
במדויק: תחום החיוביות של הוא קבוצת כל ה- בתחום ההגדרה שבהם (הגרף מעל ציר ה-). תחום השליליות הוא קבוצת כל ה- בתחום ההגדרה שבהם (הגרף מתחת לציר ה-).
הסימן של פונקציה רציונלית יכול להתחלף רק בשני סוגי נקודות: בשורשי המונה (שם הגרף חוצה את ציר ה-) ובשורשי המכנה (שם הגרף נקטע). בין שתי נקודות כאלה הסימן קבוע. ב- הגרף מעל ציר ה- כש- וכש-, ומתחתיו ביניהן.
טבלת סימנים לפונקציה רציונלית
1. מוצאים את שורשי המכנה (תחום ההגדרה) ואת שורשי המונה.
2. מסדרים את כל הנקודות על ציר המספרים.
3. בכל קטע מציבים מספר אחד ורושמים את הסימן של .
4. חיוביות: הקטעים עם . שליליות: הקטעים עם .
אי-שוויון עם שבר
1. מעבירים הכול לאגף אחד, כך שבצד השני .
2. מביאים לשבר אחד.
3. טבלת סימנים, ובוחרים את הקטעים המתאימים.
•ב- או : הנקודות עצמן לא נכללות.
•ב- או : שורשי המונה נכללים, שורשי המכנה אף פעם לא.
גורם בריבוע
במעבר דרך שורש של גורם בריבוע, כמו (במונה או במכנה), הסימן של לא מתחלף.
לא כופלים את שני האגפים במכנה - הסימן שלו לא ידוע. ב- זה מאבד את כל הקטע .
דוגמה א - אי-שוויון מול אפס
פתרו את אי-השוויון .
1. שורש המכנה: . שורש המונה: .
2. בודקים מספר בכל קטע:
- : .
- : .
- : .
3. בוחרים את הקטעים עם .
או
דוגמה ב - אי-שוויון מול מספר שאינו אפס: מעבירים אגף
נתונה הפונקציה . עבור אילו ערכי גרף הפונקציה נמצא מתחת לישר ?
1. צריך לפתור . לא כופלים ב-, כי הסימן שלו לא ידוע.
2. מעבירים אגף: .
3. מכנה משותף: .
4. נקודות: שורש המונה , שורש המכנה .
5. בדיקה: נותן ; נותן ; נותן .
6. בוחרים את הקטעים עם . בגרף רואים שהישר חותך את הגרף ב-, ומשמאל לאסימפטוטה כל הגרף מתחת לישר.
או
6. זוגיות ואי-זוגיות של פונקציה רציונלית
פונקציה זוגית ואי-זוגית
פונקציה זוגית היא פונקציה שהגרף שלה סימטרי ביחס לציר ה-: הצד השמאלי הוא תמונת ראי של הצד הימני. פונקציה אי-זוגית היא פונקציה שהגרף שלה סימטרי ביחס לראשית הצירים: סיבוב של חצי סיבוב סביב מחזיר את אותו גרף.
במדויק: זוגית אם לכל בתחום ההגדרה גם בתחום, ו-. אי-זוגית אם לכל בתחום ההגדרה גם בתחום, ו-. רוב הפונקציות אינן זוגיות ואינן אי-זוגיות.
היא פונקציה זוגית, ו- היא פונקציה אי-זוגית.
זוגית ואי-זוגית
תנאי מוקדם: תחום ההגדרה סימטרי ביחס ל-.
בדיקת זוגיות
1. בודקים שתחום ההגדרה סימטרי.
2. מחשבים ומפשטים.
3. משווים ל- ול-.
4. כדי להראות שהפונקציה לא זוגית ולא אי-זוגית, מספיק מספר אחד שבו שני השוויונות לא מתקיימים.
קיצור דרך לשבר
פולינום עם חזקות זוגיות בלבד (כולל מספר קבוע) נקרא כאן "זוגי", ועם חזקות אי-זוגיות בלבד - "אי-זוגי".
•זוגי חלקי זוגי, או אי-זוגי חלקי אי-זוגי: זוגית.
•זוגי חלקי אי-זוגי, או אי-זוגי חלקי זוגי: אי-זוגית.
מה הסימטריה נותנת
•אם אסימפטוטה אנכית של פונקציה זוגית או אי-זוגית, גם אסימפטוטה אנכית.
•פונקציה אי-זוגית שמוגדרת ב- מקיימת .
•אפשר לחקור רק את ולהשלים את הצד השני בסימטריה.
לא מוכיח זוגיות - צריך לכל .
: רק החזקות האי-זוגיות של מחליפות סימן.
דוגמה - זוגית, אי-זוגית או אף אחת: בדיקה עם
קבעו לגבי כל פונקציה אם היא זוגית, אי-זוגית או אף אחת מהן:
א.
ב.
ג.
1. א: התחום כל . . אי-זוגית.
2. ב: התחום , סימטרי. . זוגית.
3. ג: ו-. מתקיים וגם , ולכן אף אחת מהן.
א. אי-זוגית. ב. זוגית. ג. לא זוגית ולא אי-זוגית.