דילוג לתוכן המרכזי

סיכום פונקציית ההצטברות ומושג האינטגרל

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בפונקציית ההצטברות ומושג האינטגרל: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: הנגזרת כקצב שינוי

בכיתה י' למדנו שהנגזרת מתארת קצב שינוי. אם s(t)s(t) הוא המיקום של גוף שנע על קו ישר בזמן tt, אז s′(t)s'(t) היא המהירות שלו ברגע tt: בכמה המיקום משתנה ביחידת זמן.

במדויק: הנגזרת של ff בנקודה x0x_0 היא הגבול של מנת ההפרשים f(x0+h)−f(x0)h\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h} כאשר h→0h\to0, אם הגבול הזה קיים. זהו קצב השינוי הרגעי של ff ב-x0x_0, והוא שווה לשיפוע המשיק לגרף של ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)).

בגרף של s(t)=t2s(t)=t^2 (כאן tt על הציר האופקי) המשיק בנקודה (2,4)(2,4) הוא y=4t−4y=4t-4. השיפוע שלו 44, ולכן המהירות ברגע t=2t=2 היא s′(2)=4s'(2)=4.

משיק
-1123246810(2,4)

תזכורת: פונקציה קדומה

בכיתה י' שאלנו את השאלה ההפוכה לגזירה: נתונה נגזרת, איזו פונקציה גזרנו? למשל x2x^2 נגזרת ונותנת 2x2x, ולכן x2x^2 היא פונקציה קדומה של 2x2x.

במדויק: פונקציה FF היא פונקציה קדומה של ff בקטע אם לכל xx בקטע מתקיים F′(x)=f(x)F'(x)=f(x).

לפולינומים אנחנו כבר יודעים למצוא פונקציה קדומה: ל-xnx^n (nn שלם, n≥0n\ge0) פונקציה קדומה היא xn+1n+1\frac{x^{n+1}}{n+1}, ולסכום - סכום הפונקציות הקדומות.

גם x2x^2 וגם x2+2x^2+2 הן פונקציות קדומות של 2x2x: הגרף של אחת הוא הגרף של השנייה מוזז למעלה, ובכל xx השיפוע של שתיהן 2x2x.

-3-2-1123246810

קצב שינוי וגודל מצטבר

בנושא הזה נלך בכיוון ההפוך לנגזרת. נתון קצב השינוי של גודל מסוים, ואנחנו רוצים לדעת כמה מהגודל הצטבר. למשל: נתונה מהירות של גוף, ומחפשים את ההעתק שלו. נתון קצב הזרימה של מים לבריכה, ומחפשים כמה מים יש בבריכה. נתון תזרים מזומנים, ומחפשים כמה כסף הצטבר.

במדויק: כשפונקציה ff מתארת את קצב השינוי של גודל ביחס למשתנה xx, הגודל המצטבר בקטע [a,b][a,b] הוא השינוי בגודל מ-x=ax=a עד x=bx=b. כש-ff שלילית, הגודל קטן, ולכן ההצטברות שלה שלילית.

קצב השינויהגודל המצטבר
מהירות (מטר לשנייה)העתק (מטר)
קצב זרימת מים (מ"ק לדקה)שינוי בכמות המים (מ"ק)
תזרים מזומנים (שקל לחודש)שינוי בסכום הכסף (שקל)

היחידות של הגודל המצטבר הן היחידות של הקצב כפול היחידות של xx: מטר לשנייה כפול שניות נותן מטרים.

1. הצטברות של פונקציה קבועה (מהירות והעתק)

הצטברות של פונקציה קבועה

נתחיל מהמקרה הפשוט ביותר: גוף שנע לאורך קו ישר במהירות קבועה. אם המהירות 33 מטר לשנייה, אז בכל שנייה הגוף זז 33 מטר, ואחרי 44 שניות הוא זז 3⋅4=123\cdot4=12 מטר. זה בדיוק השטח של המלבן שמתחת לגרף המהירות.

במדויק: אם f(x)=cf(x)=c לכל xx בקטע [a,b][a,b] (a<ba<b), ההצטברות של ff בקטע היא c⋅(b−a)c\cdot(b-a): ערך הפונקציה כפול אורך הקטע. כש-c>0c>0 זה השטח של המלבן שבין גרף ff לציר ה-xx בקטע.

בגרף המהירות v(t)=3v(t)=3, השטח המוצלל עד t=4t=4 הוא 3⋅4=123\cdot4=12. אם נמשיך להזיז את הקצה הימני, נקבל את ההעתק בכל רגע: s(t)=3ts(t)=3t. זו פונקציה לינארית, והשיפוע שלה הוא המהירות 33.

1234561234(4,3)
12345624681012141618(4,12)

הצטברות של פונקציה קבועה

אם f(x)=cf(x)=c בקטע [a,b][a,b], ההצטברות של ff בקטע היא c⋅(b−a)c\cdot(b-a).

בתנועה במהירות קבועה vv במשך זמן tt: ההעתק הוא s=v⋅ts=v\cdot t.

פונקציית ההצטברות של קבוע

ההצטברות של f(x)=cf(x)=c מ-aa עד xx (x≥ax\ge a) היא c⋅(x−a)c\cdot(x-a). זו פונקציה לינארית של xx, שהשיפוע שלה cc וערכה ב-x=ax=a הוא 00.

שים לב

שימו לב ליחידות: מהירות בקמ"ש כפול זמן בדקות לא נותנת קילומטרים. קודם ממירים את הזמן לשעות.

דוגמה - העתק ומיקום במהירות קבועה

רכב נוסע לאורך כביש ישר במהירות קבועה של 1515 מטר לשנייה.

א. מה ההעתק של הרכב אחרי 88 שניות?

ב. כתבו את פונקציית ההעתק s(t)s(t) מתחילת התנועה.

ג. אחרי כמה שניות ההעתק יהיה 300300 מטר?

פתרון

נתון: המהירות קבועה, v=15v=15 מטר לשנייה. המטרה: ההעתק בזמנים שונים.

1. א: ההצטברות של קבוע היא ערך כפול אורך הקטע: 15⋅8=12015\cdot8=120 מטר.

2. ב: מ-00 עד tt מצטבר 15⋅(t−0)15\cdot(t-0), ולכן s(t)=15ts(t)=15t.

3. ג: פותרים 15t=30015t=300, ומקבלים t=20t=20.

תשובה

א. 120120 מטר. ב. s(t)=15ts(t)=15t. ג. אחרי 2020 שניות.

שאלות פתוחות על הצטברות של פונקציה קבועה (מהירות והעתק)

2. הצטברות של פונקציית מדרגה, כולל ערכים שליליים

פונקציית מדרגה והצטברות שלה

לפעמים המהירות קבועה רק לזמן מה, ואז משתנה לערך קבוע אחר. הגרף נראה כמו מדרגות. בכל קטע כזה ההצטברות היא שוב ערך כפול אורך, ואת התרומות מחברים. מהירות שלילית פירושה תנועה בכיוון ההפוך, ואז ההעתק קטן.

במדויק: פונקציית מדרגה בקטע [a,b][a,b] היא פונקציה שאפשר לחלק את הקטע שלה למספר סופי של קטעים, כך שבתוך כל קטע היא קבועה. אם בקטע שאורכו Δxi\Delta x_i הערך הוא cic_i, ההצטברות בקטע [a,b][a,b] היא c1Δx1+c2Δx2+⋯+ckΔxkc_1\Delta x_1+c_2\Delta x_2+\dots+c_k\Delta x_k. תרומה עם ci<0c_i<0 היא שלילית: מינוס השטח של המלבן.

בגרף המהירות v(t)v(t): 44 מטר לשנייה בשלוש השניות הראשונות, −2-2 מטר לשנייה עד t=7t=7, ו-11 מטר לשנייה עד t=10t=10. המלבן שמעל ציר ה-tt מוסיף להעתק, והמלבן שמתחתיו מקטין אותו. פונקציית ההעתק היא קו שבור: היא עולה כש-v>0v>0 ויורדת כש-v<0v<0, והשיפוע בכל קטע הוא ערך המהירות באותו קטע.

246810-3-2-112345
2468102468101214(3,12)(7,4)(10,7)

הצטברות של פונקציית מדרגה

ההצטברות היא סכום התרומות של הקטעים: בכל קטע, הערך הקבוע כפול אורך הקטע.

הערך בקטעהתרומה להצטברותפונקציית ההצטברות בקטע
ci>0c_i>0חיובית: שטח המלבןעולה
ci<0c_i<0שלילית: מינוס שטח המלבןיורדת
ci=0c_i=000קבועה

העתק מול דרך כוללת

- העתק: ההצטברות של המהירות vv. זה השינוי במיקום מתחילת התנועה, והוא יכול להיות שלילי.

- דרך כוללת: ההצטברות של ∣v∣|v|. כל התרומות חיוביות, כי סופרים כל מטר שהגוף עבר, לאיזה כיוון שלא יהיה.

שים לב

ההעתק אינו הדרך שהגוף עבר. גוף שנסע 55 מטר קדימה ו-55 מטר אחורה עבר דרך של 1010 מטר, אבל ההעתק שלו 00.

שים לב

את המדרגות לוקחים עם הסימן שלהן. מהירות −2-2 במשך 44 שניות תורמת −8-8 להעתק, לא 88.

דוגמה - מהירות שמחליפה סימן: העתק ודרך כוללת

גוף נע לאורך קו ישר. המהירות שלו (במטר לשנייה) היא 44 כאשר 0≤t<30\le t<3, היא −2-2 כאשר 3≤t<73\le t<7, והיא 11 כאשר 7≤t≤107\le t\le10.

א. מצאו את ההעתק של הגוף אחרי 1010 שניות.

ב. מצאו את הדרך הכוללת שהגוף עבר ב-1010 השניות.

ג. באיזה רגע הגוף הכי רחוק מנקודת המוצא, ומה המרחק אז?

פתרון

נתון: מהירות שהיא פונקציית מדרגה עם שלושה קטעים. המטרה: העתק, דרך כוללת ומרחק מקסימלי מנקודת המוצא.

1. התרומות: 4⋅3=124\cdot3=12, (−2)⋅4=−8(-2)\cdot4=-8, 1⋅3=31\cdot3=3.

2. א: ההעתק הוא סכום התרומות עם הסימן: 12−8+3=712-8+3=7 מטר.

3. ב: הדרך הכוללת היא ההצטברות של ∣v∣|v|: 12+8+3=2312+8+3=23 מטר.

4. ג: ההעתק s(t)s(t) עולה עד t=3t=3 (מגיע ל-1212), יורד עד t=7t=7 (ל-12−8=412-8=4) ועולה שוב עד t=10t=10 (ל-77). כל הערכים בין 00 ל-1212, ולכן הגוף הכי רחוק מנקודת המוצא ב-t=3t=3.

תשובה

א. 77 מטר. ב. 2323 מטר. ג. ב-t=3t=3, במרחק 1212 מטר.

שאלות פתוחות על הצטברות של פונקציית מדרגה, כולל ערכים שליליים

3. קירוב הצטברות של פונקציה כללית בעזרת מלבנים

קירוב ההצטברות במלבנים

מה עושים כשהקצב לא קבוע, למשל כשהמהירות עולה כל הזמן? אין לנו נוסחה ישירה. אבל אפשר לקרב: מחלקים את הקטע לקטעים קטנים, ובכל קטע מעמידים פנים שהפונקציה קבועה. כך הפונקציה מתחלפת בפונקציית מדרגה, ואת ההצטברות שלה כבר יודעים לחשב.

במדויק: תהי ff רציפה בקטע [a,b][a,b]. מחלקים את [a,b][a,b] ל-nn קטעים שווים, שאורך כל אחד h=b−anh=\frac{b-a}{n}. לכל קטע בוחרים גובה קבוע: ערך ff בקצה השמאלי של הקטע, ערך ff בקצה הימני שלו, או הממוצע של שני הערכים. הקירוב הוא סכום המכפלות של הגובה ב-hh, בכל הקטעים. ככל ש-nn גדל הקירובים מתקרבים לערך מסוים, והערך הזה הוא ההצטברות של ff בקטע.

בגרף של f(x)=14x2+1f(x)=\frac14x^2+1 בקטע [0,4][0,4], עם n=4n=4 ומלבנים בגובה הערך בקצה הימני: הגבהים f(1)=1.25f(1)=1.25, f(2)=2f(2)=2, f(3)=3.25f(3)=3.25, f(4)=5f(4)=5, והרוחב h=1h=1. הקירוב הוא 11.511.5. כאן ff עולה, ולכן כל מלבן בולט מעל הגרף, והקירוב גדול מההצטברות. עם קטעים צרים יותר הבליטות קטנות.

-112345123456(4,5)
דרך הפתרון

קירוב הצטברות במלבנים

עבור ff בקטע [a,b][a,b] ומספר קטעים nn:

1. מחשבים את הרוחב h=b−anh=\frac{b-a}{n} ואת נקודות החלוקה a, a+h, a+2h,…,ba,\ a+h,\ a+2h,\dots,b.

2. מחשבים את ערכי ff בנקודות החלוקה.

3. בוחרים גובה לכל קטע: ערך בקצה השמאלי, ערך בקצה הימני, או הממוצע של שניהם.

4. מחברים את הגבהים וכופלים ב-hh.

קירוב מלמטה ומלמעלה

הפונקציה בקטעגובה בקצה השמאליגובה בקצה הימני
עולהקטן מההצטברותגדול מההצטברות
יורדתגדול מההצטברותקטן מההצטברות

פונקציה קווית

כש-ff קווית (f(x)=mx+kf(x)=mx+k), הקירוב עם גובה ממוצע של שני הקצוות נותן את הערך המדויק, לכל nn: כל "מלבן" שווה בשטחו לטרפז שמתחת לגרף.

שים לב

הבחירה של הגובה לא משנה את הערך שהקירובים מתקרבים אליו. היא משנה רק כמה מהר מתקרבים. הממוצע של שני הקצוות מתקרב בדרך כלל הכי מהר.

שים לב

כשהפונקציה שלילית בקטע, ה"גובה" שלילי והתרומה שלילית, בדיוק כמו בפונקציית מדרגה.

דוגמה - שלוש בחירות של גובה המלבן

נתונה הפונקציה f(x)=x2+1f(x)=x^2+1 בקטע [0,2][0,2]. חלקו את הקטע ל-44 קטעים שווים, וקרבו את ההצטברות של ff בקטע בשלוש דרכים: גובה בקצה השמאלי, גובה בקצה הימני, וגובה ממוצע של שני הקצוות.

פתרון

מחשבים שלושה קירובים במלבנים.

1. הרוחב: h=2−04=0.5h=\frac{2-0}{4}=0.5. נקודות החלוקה: 0, 0.5, 1, 1.5, 20,\ 0.5,\ 1,\ 1.5,\ 2.

2. ערכי ff: f(0)=1f(0)=1, f(0.5)=1.25f(0.5)=1.25, f(1)=2f(1)=2, f(1.5)=3.25f(1.5)=3.25, f(2)=5f(2)=5.

3. קצה שמאלי: 0.5⋅(1+1.25+2+3.25)=3.750.5\cdot(1+1.25+2+3.25)=3.75.

4. קצה ימני: 0.5⋅(1.25+2+3.25+5)=5.750.5\cdot(1.25+2+3.25+5)=5.75.

5. ממוצע: הגבהים 1.125, 1.625, 2.625, 4.1251.125,\ 1.625,\ 2.625,\ 4.125, והקירוב 0.5⋅9.5=4.750.5\cdot9.5=4.75. זה בדיוק הממוצע של שני הקירובים הקודמים.

6. ff עולה בקטע, ולכן הקירוב בקצה השמאלי קטן מההצטברות והקירוב בקצה הימני גדול ממנה: ההצטברות בין 3.753.75 ל-5.755.75.

0.51.01.52.0123456(0,1)(2,5)
תשובה

שמאלי: 3.753.75. ימני: 5.755.75. ממוצע: 4.754.75.

שאלות פתוחות על קירוב הצטברות של פונקציה כללית בעזרת מלבנים

4. פונקציית ההצטברות: הגדרה, תכונות והסימון ∫

פונקציית ההצטברות

עד עכשיו חישבנו הצטברות בקטע קבוע. עכשיו נקבע רק את נקודת ההתחלה aa, ונזיז את הקצה הימני xx. לכל xx יש גודל מצטבר משלו, ולכן הגודל המצטבר הוא פונקציה של xx.

במדויק: תהי ff פונקציה רציפה בקטע [a,b][a,b]. פונקציית ההצטברות של ff החל מ-aa היא הפונקציה FaF_a שמתאימה לכל xx בקטע [a,b][a,b] את ההצטברות של ff מ-aa עד xx. מסמנים: Fa(x)=∫axf(u) duF_a(x)=\int_a^x f(u)\,du. הערך שלה בנקודה מסוימת bb, ∫abf(u) du=Fa(b)\int_a^b f(u)\,du=F_a(b), נקרא האינטגרל המסוים של ff מ-aa עד bb.

כש-ff חיובית, Fa(x)F_a(x) הוא השטח שמתחת לגרף של ff מ-aa עד xx. בגרף של f(x)=12x+1f(x)=\frac12x+1: F0(3)F_0(3) הוא שטח הטרפז המוצלל, (1+2.5)⋅32=5.25\frac{(1+2.5)\cdot3}{2}=5.25. כשמזיזים את xx ימינה, השטח גדל.

הסימן ∫\int הוא האות S מוארכת, מהמילה Sum (סכום): האינטגרל הוא "סכום" של תרומות קטנות f(u) duf(u)\,du, ערך הפונקציה כפול קטע קטן על הציר.

123451234(0,1)(3,2.5)

הסימון

•פונקציית ההצטברות של ff החל מ-aa: Fa(x)=∫axf(u) duF_a(x)=\int_a^x f(u)\,du.

•האינטגרל המסוים מ-aa עד bb: ∫abf(u) du=Fa(b)\int_a^b f(u)\,du=F_a(b).

תכונות פונקציית ההצטברות

הפונקציה הנתונה ffפונקציית ההצטברות FaF_a
בכל מקרהFa(a)=0F_a(a)=0
חיוביתעולה
שליליתיורדת
חיובית ועולהעולה, קעורה כלפי מעלה
חיובית ויורדתעולה, קעורה כלפי מטה

הצטברות ושטח

Fa(x)F_a(x) שווה לשטח שבין גרף ff לציר ה-xx מ-aa עד xx, בהתחשב בסימן: שטח מעל ציר ה-xx נספר בפלוס, שטח מתחת לציר ה-xx נספר במינוס.

שים לב

ב-∫axf(u) du\int_a^x f(u)\,du המשתנה uu רץ מ-aa עד xx, ו-xx הוא הקצה העליון. לכן לא כותבים ∫axf(x) dx\int_a^x f(x)\,dx: אותה אות לא יכולה לסמן גם את הקצה וגם את המשתנה שרץ עד אליו.

שים לב

FaF_a תלויה בנקודת ההתחלה aa. לאותה ff, F0F_0 ו-F1F_1 הן שתי פונקציות שונות.

דוגמה - ערכי פונקציית ההצטברות משטחים בגרף

נתונה הפונקציה f(x)=4−2xf(x)=4-2x בקטע [0,4][0,4], ו-F0(x)=∫0xf(u) duF_0(x)=\int_0^x f(u)\,du.

א. חשבו בעזרת שטחים את F0(1)F_0(1), F0(2)F_0(2), F0(3)F_0(3), F0(4)F_0(4).

ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה של F0F_0 ואת הערך הגדול ביותר שלה.

ג. מה צורת הגרף של F0F_0 בקטע [0,2][0,2]?

פתרון

נתון: ff קווית, f(0)=4f(0)=4, f(2)=0f(2)=0, f(4)=−4f(4)=-4. המטרה: ערכים ותכונות של F0F_0.

1. F0(1)F_0(1): טרפז מעל הציר עם בסיסים f(0)=4f(0)=4, f(1)=2f(1)=2 וגובה 11: (4+2)⋅12=3\frac{(4+2)\cdot1}{2}=3.

2. F0(2)F_0(2): משולש מעל הציר, 4⋅22=4\frac{4\cdot2}{2}=4.

3. F0(3)F_0(3): מוסיפים משולש מתחת לציר בין 22 ל-33, ששטחו 1⋅22=1\frac{1\cdot2}{2}=1, בסימן מינוס: 4−1=34-1=3.

4. F0(4)F_0(4): המשולש מתחת לציר בין 22 ל-44 שטחו 2⋅42=4\frac{2\cdot4}{2}=4: 4−4=04-4=0.

5. f>0f>0 ב-0<x<20<x<2, ולכן F0F_0 עולה שם. f<0f<0 ב-2<x<42<x<4, ולכן F0F_0 יורדת שם. הערך הגדול ביותר: F0(2)=4F_0(2)=4.

6. בקטע [0,2][0,2] הפונקציה ff חיובית ויורדת, ולכן F0F_0 עולה וקעורה כלפי מטה.

1234-4-224(0,4)(2,0)(4,-4)
תשובה

א. F0(1)=3F_0(1)=3, F0(2)=4F_0(2)=4, F0(3)=3F_0(3)=3, F0(4)=0F_0(4)=0. ב. עולה ב-0<x<20<x<2, יורדת ב-2<x<42<x<4, הערך הגדול ביותר 44 (ב-x=2x=2). ג. עולה וקעורה כלפי מטה.

שאלות פתוחות על פונקציית ההצטברות: הגדרה, תכונות והסימון ∫

5. המשפט היסודי של החדו"א: F'(x)=f(x)

המשפט היסודי של החדו"א

בתנועה, המהירות היא הנגזרת של ההעתק, וההעתק הוא ההצטברות של המהירות. מתברר שזה נכון תמיד: קצב השינוי של הגודל המצטבר הוא הפונקציה שממנה הצטבר. במילים אחרות, פונקציית ההצטברות היא פונקציה קדומה של ff.

במדויק: אם ff רציפה בקטע [a,b][a,b] ו-Fa(x)=∫axf(u) duF_a(x)=\int_a^x f(u)\,du, אז לכל xx בקטע הפתוח (a,b)(a,b) הפונקציה FaF_a גזירה, ו-Fa′(x)=f(x)F_a'(x)=f(x).

למה זה נכון, עבור ff חיובית ועולה: מ-xx עד x+hx+h (h>0h>0) נוספת להצטברות רצועה צרה. היא גדולה ממלבן בגובה f(x)f(x) וקטנה ממלבן בגובה f(x+h)f(x+h):

f(x)⋅h≤Fa(x+h)−Fa(x)≤f(x+h)⋅hf(x)\cdot h\le F_a(x+h)-F_a(x)\le f(x+h)\cdot h

מחלקים ב-hh. כש-h→0h\to0, f(x+h)→f(x)f(x+h)\to f(x) כי ff רציפה, ומנת ההפרשים באמצע "נלחצת" ל-f(x)f(x). לכן Fa′(x)=f(x)F_a'(x)=f(x).

בגרף של f(x)=14x2+1f(x)=\frac14x^2+1, עם x=2x=2 ו-h=0.5h=0.5: הרצועה בין 22 ל-2.52.5 גדולה מ-f(2)⋅0.5=1f(2)\cdot0.5=1 וקטנה מ-f(2.5)⋅0.5≈1.28f(2.5)\cdot0.5\approx1.28.

1231234(2,2)(2.5,2.5625)

המשפט היסודי

אם ff רציפה, הנגזרת של פונקציית ההצטברות שלה היא ff עצמה:

(∫axf(u) du)′=f(x)\left(\int_a^x f(u)\,du\right)'=f(x)

חישוב בעזרת פונקציה קדומה

אם FF היא פונקציה קדומה כלשהי של ff (כלומר F′(x)=f(x)F'(x)=f(x)), אז:

∫axf(u) du=F(x)−F(a)\int_a^x f(u)\,du=F(x)-F(a)

ובפרט ∫abf(u) du=F(b)−F(a)\int_a^b f(u)\,du=F(b)-F(a).

דרך הפתרון

מציאת נוסחה לפונקציית ההצטברות

כשנתונה ff (פולינום) ונקודת התחלה aa:

1. מוצאים פונקציה קדומה FF של ff.

2. כותבים Fa(x)=F(x)−F(a)F_a(x)=F(x)-F(a).

3. בודקים: Fa(a)=0F_a(a)=0, ו-Fa′(x)=f(x)F_a'(x)=f(x).

שים לב

המשפט דורש ש-ff תהיה רציפה. בפונקציית מדרגה, פונקציית ההצטברות היא קו שבור, ובנקודות הקפיצה של המדרגה אין לה נגזרת.

שים לב

את Fa′(x)F_a'(x) מקבלים בלי לחשב אינטגרל: פשוט כותבים f(x)f(x). למשל (∫1x(u3+5) du)′=x3+5\left(\int_1^x (u^3+5)\,du\right)'=x^3+5.

דוגמה א - נגזרת של פונקציית הצטברות בלי לחשב אינטגרל

נתונה הפונקציה F2(x)=∫2x(u2−1) duF_2(x)=\int_2^x (u^2-1)\,du, עבור x≥2x\ge2.

א. מצאו את F2′(x)F_2'(x) ואת F2′(3)F_2'(3).

ב. האם F2F_2 עולה בתחום x>2x>2? נמקו.

פתרון

משתמשים במשפט היסודי, בלי למצוא את F2F_2 עצמה.

1. הפונקציה f(u)=u2−1f(u)=u^2-1 רציפה, ולכן F2′(x)=x2−1F_2'(x)=x^2-1.

2. F2′(3)=32−1=8F_2'(3)=3^2-1=8.

3. ב: לכל x>2x>2 מתקיים x2>4x^2>4, ולכן F2′(x)=x2−1>3>0F_2'(x)=x^2-1>3>0. נגזרת חיובית, ולכן F2F_2 עולה.

תשובה

א. F2′(x)=x2−1F_2'(x)=x^2-1, F2′(3)=8F_2'(3)=8. ב. כן: F2′(x)>0F_2'(x)>0 לכל x>2x>2.

דוגמה ב - נוסחה לפונקציית ההצטברות ובדיקה בשטח טרפז

נתונה הפונקציה f(x)=2x+1f(x)=2x+1.

א. מצאו נוסחה לפונקציית ההצטברות F1(x)=∫1xf(u) duF_1(x)=\int_1^x f(u)\,du.

ב. חשבו את F1(3)F_1(3), ובדקו את התוצאה בעזרת שטח.

פתרון

1. פונקציה קדומה של 2x+12x+1: F(x)=x2+xF(x)=x^2+x.

2. F1(x)=F(x)−F(1)=x2+x−2F_1(x)=F(x)-F(1)=x^2+x-2. בדיקה: F1(1)=0F_1(1)=0 ו-F1′(x)=2x+1F_1'(x)=2x+1.

3. F1(3)=9+3−2=10F_1(3)=9+3-2=10.

4. בדיקה: ff חיובית בקטע [1,3][1,3], ולכן F1(3)F_1(3) הוא שטח הטרפז שמתחת לגרף. הבסיסים f(1)=3f(1)=3 ו-f(3)=7f(3)=7, הגובה 22: (3+7)⋅22=10\frac{(3+7)\cdot2}{2}=10.

12342468(1,3)(3,7)
תשובה

א. F1(x)=x2+x−2F_1(x)=x^2+x-2. ב. F1(3)=10F_1(3)=10, כמו שטח הטרפז.

שאלות פתוחות על המשפט היסודי של החדו"א: F'(x)=f(x)

6. הפונקציה הקדומה והקבוע C

הפונקציה הקדומה והקבוע C

לפונקציה יש הרבה פונקציות קדומות: אם F′(x)=f(x)F'(x)=f(x), גם הנגזרת של F(x)+5F(x)+5 היא f(x)f(x), כי הנגזרת של מספר היא 00. מתברר שאין אחרות: כל שתי פונקציות קדומות של ff שונות זו מזו רק במספר קבוע.

במדויק: אם FF היא פונקציה קדומה של ff בקטע, אז הפונקציות הקדומות של ff בקטע הן בדיוק הפונקציות F(x)+CF(x)+C, כאשר CC מספר כלשהו. את כל המשפחה מסמנים ∫f(x) dx=F(x)+C\int f(x)\,dx=F(x)+C, וקוראים לה האינטגרל הלא מסוים של ff. כל פונקציית הצטברות FaF_a היא אחת מהן: זו שערכה ב-x=ax=a הוא 00.

הפונקציות הקדומות של f(x)=2x−4f(x)=2x-4 הן x2−4x+Cx^2-4x+C. הגרפים שלהן הם אותו גרף מוזז למעלה או למטה. F0(x)=x2−4xF_0(x)=x^2-4x עוברת דרך (0,0)(0,0), ו-F1(x)=x2−4x+3F_1(x)=x^2-4x+3 עוברת דרך (1,0)(1,0). הפונקציה x2−4x+5x^2-4x+5 גם היא קדומה, אבל הגרף שלה לא פוגש את ציר ה-xx, ולכן היא אינה פונקציית הצטברות של ff מאף נקודה.

12345-4-2246810(0,0)(1,0)

פונקציות עם אותה נגזרת

אם לשתי פונקציות יש אותה נגזרת בקטע, ההפרש ביניהן בקטע הוא מספר קבוע. לכן אם F′(x)=f(x)F'(x)=f(x), כל פונקציה קדומה של ff בקטע היא מהצורה F(x)+CF(x)+C:

∫f(x) dx=F(x)+C\int f(x)\,dx=F(x)+C

איזו פונקציה קדומה היא פונקציית ההצטברות

- FaF_a היא הפונקציה הקדומה שמקיימת Fa(a)=0F_a(a)=0. לכן Fa(x)=F(x)−F(a)F_a(x)=F(x)-F(a), כלומר C=−F(a)C=-F(a).

•נקודת התחלה אחרת נותנת פונקציה קדומה אחרת. ההפרש קבוע, והוא ההצטברות בין שתי הנקודות (עבור a1<a2a_1<a_2 ו-x≥a2x\ge a_2):

Fa1(x)−Fa2(x)=∫a1a2f(u) duF_{a_1}(x)-F_{a_2}(x)=\int_{a_1}^{a_2} f(u)\,du
שים לב

לא כל פונקציה קדומה היא פונקציית הצטברות. כדי ש-F(x)+CF(x)+C תהיה FaF_a עבור aa כלשהו, היא צריכה להתאפס ב-aa. פונקציה קדומה שלא מתאפסת באף נקודה היא לא פונקציית הצטברות של ff.

שים לב

כשכותבים ∫f(x) dx\int f(x)\,dx לא שוכחים את +C+C: בלי CC כתבנו רק פונקציה קדומה אחת, ולא את כולן.

דוגמה - פונקציות קדומות מול פונקציות הצטברות

נתונה הפונקציה f(x)=2x−4f(x)=2x-4.

א. כתבו את כל הפונקציות הקדומות של ff.

ב. מצאו את F0(x)F_0(x) ואת F1(x)F_1(x).

ג. הראו שעבור x≥1x\ge1 ההפרש F0(x)−F1(x)F_0(x)-F_1(x) קבוע, ושהוא שווה ל-∫01f(u) du\int_0^1 f(u)\,du.

ד. האם G(x)=x2−4x+5G(x)=x^2-4x+5 היא פונקציית ההצטברות של ff החל מנקודה כלשהי?

פתרון

1. א: (x2−4x)′=2x−4(x^2-4x)'=2x-4, ולכן ∫(2x−4) dx=x2−4x+C\int(2x-4)\,dx=x^2-4x+C.

2. ב: F0(x)=x2−4x−(0−0)=x2−4xF_0(x)=x^2-4x-(0-0)=x^2-4x. F1(x)=x2−4x−(1−4)=x2−4x+3F_1(x)=x^2-4x-(1-4)=x^2-4x+3.

3. ג: F0(x)−F1(x)=−3F_0(x)-F_1(x)=-3, מספר קבוע. מצד שני, ∫01f(u) du=F0(1)=1−4=−3\int_0^1 f(u)\,du=F_0(1)=1-4=-3. בדיקה בשטח: בקטע [0,1][0,1] הגרף של ff מתחת לציר ה-xx, וזה טרפז עם בסיסים 44 ו-22 וגובה 11. השטח 33, ועם הסימן −3-3.

4. ד: GG היא פונקציה קדומה (C=5C=5). כדי שתהיה FaF_a צריך G(a)=0G(a)=0. אבל G(x)=(x−2)2+1≥1G(x)=(x-2)^2+1\ge1 לכל xx, ולכן אין aa כזה.

תשובה

א. x2−4x+Cx^2-4x+C. ב. F0(x)=x2−4xF_0(x)=x^2-4x, F1(x)=x2−4x+3F_1(x)=x^2-4x+3. ג. ההפרש −3-3. ד. לא: GG לא מתאפסת באף נקודה.

שאלות פתוחות על הפונקציה הקדומה והקבוע C

7. הקשר בין גרף הפונקציה, גרף הנגזרת וגרף פונקציית ההצטברות

שלושה גרפים: הפונקציה, הנגזרת שלה ופונקציית ההצטברות

לפי המשפט היסודי Fa′(x)=f(x)F_a'(x)=f(x), ולכן גם Fa′′(x)=f′(x)F_a''(x)=f'(x). כלומר ff היא הנגזרת של FaF_a, ו-f′f' היא הנגזרת השנייה של FaF_a. מזה אפשר לקרוא מגרף של ff (או של f′f') איך נראית פונקציית ההצטברות, בלי נוסחה.

במדויק: אם ff רציפה בקטע [a,b][a,b], אז בתוך הקטע: הסימן של ff קובע איפה FaF_a עולה ואיפה היא יורדת, והסימן של f′f' (כשהיא קיימת) קובע איפה FaF_a קעורה כלפי מעלה ואיפה כלפי מטה.

בגרף של f(x)=x2−4x+3f(x)=x^2-4x+3 ושל F0F_0: ff חיובית עד x=1x=1 ו-F0F_0 עולה; ff שלילית בין 11 ל-33 ו-F0F_0 יורדת; ff חיובית מ-33 ו-F0F_0 שוב עולה. בנקודה x=2x=2, שבה ל-ff יש מינימום, ל-F0F_0 יש נקודת פיתול.

12345-22468(1,4/3)(2,2/3)(3,0)(1,0)(2,-1)

מה הגרף של ff אומר על FaF_a

בגרף של ffבגרף של FaF_a
f(x)>0f(x)>0עולה
f(x)<0f(x)<0יורדת
ff מחליפה סימן מ-++ ל-−- ב-x0x_0מקסימום ב-x0x_0
ff מחליפה סימן מ-−- ל-++ ב-x0x_0מינימום ב-x0x_0
ff עולה (f′>0f'>0)קעורה כלפי מעלה
ff יורדת (f′<0f'<0)קעורה כלפי מטה
ל-ff יש קיצון ב-x0x_0 (f′f' מחליפה סימן)נקודת פיתול ב-x0x_0
דרך הפתרון

סקיצה של FaF_a מתוך הגרף של ff

כשנתון גרף של ff ונקודת התחלה aa:

1. מסמנים את הנקודה (a,0)(a,0): Fa(a)=0F_a(a)=0.

2. לפי הסימן של ff קובעים תחומי עלייה וירידה של FaF_a, ונקודות קיצון במקומות שבהם ff מחליפה סימן.

3. לפי העלייה והירידה של ff קובעים קעירות, ונקודות פיתול בנקודות הקיצון של ff.

4. ערכים של FaF_a מחשבים משטחים בהתחשב בסימן, או בעזרת פונקציה קדומה.

שים לב

נקודה שבה f=0f=0 בלי שהיא מחליפה סימן (הגרף של ff רק נוגע בציר ה-xx) אינה נקודת קיצון של FaF_a. שם יש ל-FaF_a משיק אופקי בלבד.

שים לב

נקודת קיצון של ff היא נקודת פיתול של FaF_a, לא נקודת קיצון שלה. את נקודות הקיצון של FaF_a בתוך הקטע מחפשים באפסים של ff שבהם היא מחליפה סימן.

דוגמה - קריאת תכונות פונקציית ההצטברות מגרף הפונקציה

נתונה הפונקציה f(x)=x2−4x+3f(x)=x^2-4x+3 בקטע [0,5][0,5], ו-F0(x)=∫0xf(u) duF_0(x)=\int_0^x f(u)\,du.

א. מצאו את תחומי העלייה והירידה של F0F_0 ואת נקודות הקיצון שלה בתחום 0<x<50<x<5.

ב. מצאו את תחומי הקעירות של F0F_0 ואת נקודת הפיתול שלה.

ג. מצאו נוסחה ל-F0F_0, וחשבו את שיעורי נקודות הקיצון ונקודת הפיתול.

פתרון

1. אפסי ff: x2−4x+3=(x−1)(x−3)=0x^2-4x+3=(x-1)(x-3)=0, ולכן x=1x=1 או x=3x=3. f>0f>0 ב-0<x<10<x<1 וב-3<x<53<x<5, ו-f<0f<0 ב-1<x<31<x<3.

2. א: F0F_0 עולה ב-0<x<10<x<1 וב-3<x<53<x<5, ויורדת ב-1<x<31<x<3. ב-x=1x=1 הסימן של ff מתחלף מ-++ ל-−-: מקסימום. ב-x=3x=3 מ-−- ל-++: מינימום.

3. ב: f′(x)=2x−4f'(x)=2x-4. f′<0f'<0 ב-0<x<20<x<2, ולכן F0F_0 קעורה כלפי מטה שם. f′>0f'>0 ב-2<x<52<x<5, ולכן F0F_0 קעורה כלפי מעלה שם. ב-x=2x=2 ל-ff יש מינימום, ולכן ל-F0F_0 יש נקודת פיתול.

4. ג: פונקציה קדומה של ff היא F(x)=x33−2x2+3xF(x)=\frac{x^3}{3}-2x^2+3x, ו-F(0)=0F(0)=0, ולכן F0(x)=x33−2x2+3xF_0(x)=\frac{x^3}{3}-2x^2+3x.

5. F0(1)=13−2+3=43F_0(1)=\frac13-2+3=\frac43. F0(3)=9−18+9=0F_0(3)=9-18+9=0. F0(2)=83−8+6=23F_0(2)=\frac83-8+6=\frac23.

12345-11234567(0,0)(1,4/3)(2,2/3)(3,0)(5,20/3)
תשובה

א. עולה ב-0<x<10<x<1 וב-3<x<53<x<5, יורדת ב-1<x<31<x<3; מקסימום (1,43)(1,\frac43), מינימום (3,0)(3,0). ב. קעורה כלפי מטה ב-0<x<20<x<2, כלפי מעלה ב-2<x<52<x<5; פיתול ב-(2,23)(2,\frac23). ג. F0(x)=x33−2x2+3xF_0(x)=\frac{x^3}{3}-2x^2+3x.

שאלות פתוחות על הקשר בין גרף הפונקציה, גרף הנגזרת וגרף פונקציית ההצטברות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.