תזכורת: הנגזרת כקצב שינוי
בכיתה י' למדנו שהנגזרת מתארת קצב שינוי. אם הוא המיקום של גוף שנע על קו ישר בזמן , אז היא המהירות שלו ברגע : בכמה המיקום משתנה ביחידת זמן.
במדויק: הנגזרת של בנקודה היא הגבול של מנת ההפרשים כאשר , אם הגבול הזה קיים. זהו קצב השינוי הרגעי של ב-, והוא שווה לשיפוע המשיק לגרף של בנקודה .
בגרף של (כאן על הציר האופקי) המשיק בנקודה הוא . השיפוע שלו , ולכן המהירות ברגע היא .
תזכורת: פונקציה קדומה
בכיתה י' שאלנו את השאלה ההפוכה לגזירה: נתונה נגזרת, איזו פונקציה גזרנו? למשל נגזרת ונותנת , ולכן היא פונקציה קדומה של .
במדויק: פונקציה היא פונקציה קדומה של בקטע אם לכל בקטע מתקיים .
לפולינומים אנחנו כבר יודעים למצוא פונקציה קדומה: ל- ( שלם, ) פונקציה קדומה היא , ולסכום - סכום הפונקציות הקדומות.
גם וגם הן פונקציות קדומות של : הגרף של אחת הוא הגרף של השנייה מוזז למעלה, ובכל השיפוע של שתיהן .
קצב שינוי וגודל מצטבר
בנושא הזה נלך בכיוון ההפוך לנגזרת. נתון קצב השינוי של גודל מסוים, ואנחנו רוצים לדעת כמה מהגודל הצטבר. למשל: נתונה מהירות של גוף, ומחפשים את ההעתק שלו. נתון קצב הזרימה של מים לבריכה, ומחפשים כמה מים יש בבריכה. נתון תזרים מזומנים, ומחפשים כמה כסף הצטבר.
במדויק: כשפונקציה מתארת את קצב השינוי של גודל ביחס למשתנה , הגודל המצטבר בקטע הוא השינוי בגודל מ- עד . כש- שלילית, הגודל קטן, ולכן ההצטברות שלה שלילית.
היחידות של הגודל המצטבר הן היחידות של הקצב כפול היחידות של : מטר לשנייה כפול שניות נותן מטרים.
1. הצטברות של פונקציה קבועה (מהירות והעתק)
הצטברות של פונקציה קבועה
נתחיל מהמקרה הפשוט ביותר: גוף שנע לאורך קו ישר במהירות קבועה. אם המהירות מטר לשנייה, אז בכל שנייה הגוף זז מטר, ואחרי שניות הוא זז מטר. זה בדיוק השטח של המלבן שמתחת לגרף המהירות.
במדויק: אם לכל בקטע (), ההצטברות של בקטע היא : ערך הפונקציה כפול אורך הקטע. כש- זה השטח של המלבן שבין גרף לציר ה- בקטע.
בגרף המהירות , השטח המוצלל עד הוא . אם נמשיך להזיז את הקצה הימני, נקבל את ההעתק בכל רגע: . זו פונקציה לינארית, והשיפוע שלה הוא המהירות .
הצטברות של פונקציה קבועה
אם בקטע , ההצטברות של בקטע היא .
בתנועה במהירות קבועה במשך זמן : ההעתק הוא .
פונקציית ההצטברות של קבוע
ההצטברות של מ- עד () היא . זו פונקציה לינארית של , שהשיפוע שלה וערכה ב- הוא .
שימו לב ליחידות: מהירות בקמ"ש כפול זמן בדקות לא נותנת קילומטרים. קודם ממירים את הזמן לשעות.
דוגמה - העתק ומיקום במהירות קבועה
רכב נוסע לאורך כביש ישר במהירות קבועה של מטר לשנייה.
א. מה ההעתק של הרכב אחרי שניות?
ב. כתבו את פונקציית ההעתק מתחילת התנועה.
ג. אחרי כמה שניות ההעתק יהיה מטר?
נתון: המהירות קבועה, מטר לשנייה. המטרה: ההעתק בזמנים שונים.
1. א: ההצטברות של קבוע היא ערך כפול אורך הקטע: מטר.
2. ב: מ- עד מצטבר , ולכן .
3. ג: פותרים , ומקבלים .
א. מטר. ב. . ג. אחרי שניות.
2. הצטברות של פונקציית מדרגה, כולל ערכים שליליים
פונקציית מדרגה והצטברות שלה
לפעמים המהירות קבועה רק לזמן מה, ואז משתנה לערך קבוע אחר. הגרף נראה כמו מדרגות. בכל קטע כזה ההצטברות היא שוב ערך כפול אורך, ואת התרומות מחברים. מהירות שלילית פירושה תנועה בכיוון ההפוך, ואז ההעתק קטן.
במדויק: פונקציית מדרגה בקטע היא פונקציה שאפשר לחלק את הקטע שלה למספר סופי של קטעים, כך שבתוך כל קטע היא קבועה. אם בקטע שאורכו הערך הוא , ההצטברות בקטע היא . תרומה עם היא שלילית: מינוס השטח של המלבן.
בגרף המהירות : מטר לשנייה בשלוש השניות הראשונות, מטר לשנייה עד , ו- מטר לשנייה עד . המלבן שמעל ציר ה- מוסיף להעתק, והמלבן שמתחתיו מקטין אותו. פונקציית ההעתק היא קו שבור: היא עולה כש- ויורדת כש-, והשיפוע בכל קטע הוא ערך המהירות באותו קטע.
הצטברות של פונקציית מדרגה
ההצטברות היא סכום התרומות של הקטעים: בכל קטע, הערך הקבוע כפול אורך הקטע.
העתק מול דרך כוללת
- העתק: ההצטברות של המהירות . זה השינוי במיקום מתחילת התנועה, והוא יכול להיות שלילי.
- דרך כוללת: ההצטברות של . כל התרומות חיוביות, כי סופרים כל מטר שהגוף עבר, לאיזה כיוון שלא יהיה.
ההעתק אינו הדרך שהגוף עבר. גוף שנסע מטר קדימה ו- מטר אחורה עבר דרך של מטר, אבל ההעתק שלו .
את המדרגות לוקחים עם הסימן שלהן. מהירות במשך שניות תורמת להעתק, לא .
דוגמה - מהירות שמחליפה סימן: העתק ודרך כוללת
גוף נע לאורך קו ישר. המהירות שלו (במטר לשנייה) היא כאשר , היא כאשר , והיא כאשר .
א. מצאו את ההעתק של הגוף אחרי שניות.
ב. מצאו את הדרך הכוללת שהגוף עבר ב- השניות.
ג. באיזה רגע הגוף הכי רחוק מנקודת המוצא, ומה המרחק אז?
נתון: מהירות שהיא פונקציית מדרגה עם שלושה קטעים. המטרה: העתק, דרך כוללת ומרחק מקסימלי מנקודת המוצא.
1. התרומות: , , .
2. א: ההעתק הוא סכום התרומות עם הסימן: מטר.
3. ב: הדרך הכוללת היא ההצטברות של : מטר.
4. ג: ההעתק עולה עד (מגיע ל-), יורד עד (ל-) ועולה שוב עד (ל-). כל הערכים בין ל-, ולכן הגוף הכי רחוק מנקודת המוצא ב-.
א. מטר. ב. מטר. ג. ב-, במרחק מטר.
3. קירוב הצטברות של פונקציה כללית בעזרת מלבנים
קירוב ההצטברות במלבנים
מה עושים כשהקצב לא קבוע, למשל כשהמהירות עולה כל הזמן? אין לנו נוסחה ישירה. אבל אפשר לקרב: מחלקים את הקטע לקטעים קטנים, ובכל קטע מעמידים פנים שהפונקציה קבועה. כך הפונקציה מתחלפת בפונקציית מדרגה, ואת ההצטברות שלה כבר יודעים לחשב.
במדויק: תהי רציפה בקטע . מחלקים את ל- קטעים שווים, שאורך כל אחד . לכל קטע בוחרים גובה קבוע: ערך בקצה השמאלי של הקטע, ערך בקצה הימני שלו, או הממוצע של שני הערכים. הקירוב הוא סכום המכפלות של הגובה ב-, בכל הקטעים. ככל ש- גדל הקירובים מתקרבים לערך מסוים, והערך הזה הוא ההצטברות של בקטע.
בגרף של בקטע , עם ומלבנים בגובה הערך בקצה הימני: הגבהים , , , , והרוחב . הקירוב הוא . כאן עולה, ולכן כל מלבן בולט מעל הגרף, והקירוב גדול מההצטברות. עם קטעים צרים יותר הבליטות קטנות.
קירוב הצטברות במלבנים
עבור בקטע ומספר קטעים :
1. מחשבים את הרוחב ואת נקודות החלוקה .
2. מחשבים את ערכי בנקודות החלוקה.
3. בוחרים גובה לכל קטע: ערך בקצה השמאלי, ערך בקצה הימני, או הממוצע של שניהם.
4. מחברים את הגבהים וכופלים ב-.
קירוב מלמטה ומלמעלה
פונקציה קווית
כש- קווית (), הקירוב עם גובה ממוצע של שני הקצוות נותן את הערך המדויק, לכל : כל "מלבן" שווה בשטחו לטרפז שמתחת לגרף.
הבחירה של הגובה לא משנה את הערך שהקירובים מתקרבים אליו. היא משנה רק כמה מהר מתקרבים. הממוצע של שני הקצוות מתקרב בדרך כלל הכי מהר.
כשהפונקציה שלילית בקטע, ה"גובה" שלילי והתרומה שלילית, בדיוק כמו בפונקציית מדרגה.
דוגמה - שלוש בחירות של גובה המלבן
נתונה הפונקציה בקטע . חלקו את הקטע ל- קטעים שווים, וקרבו את ההצטברות של בקטע בשלוש דרכים: גובה בקצה השמאלי, גובה בקצה הימני, וגובה ממוצע של שני הקצוות.
מחשבים שלושה קירובים במלבנים.
1. הרוחב: . נקודות החלוקה: .
2. ערכי : , , , , .
3. קצה שמאלי: .
4. קצה ימני: .
5. ממוצע: הגבהים , והקירוב . זה בדיוק הממוצע של שני הקירובים הקודמים.
6. עולה בקטע, ולכן הקירוב בקצה השמאלי קטן מההצטברות והקירוב בקצה הימני גדול ממנה: ההצטברות בין ל-.
שמאלי: . ימני: . ממוצע: .
4. פונקציית ההצטברות: הגדרה, תכונות והסימון ∫
פונקציית ההצטברות
עד עכשיו חישבנו הצטברות בקטע קבוע. עכשיו נקבע רק את נקודת ההתחלה , ונזיז את הקצה הימני . לכל יש גודל מצטבר משלו, ולכן הגודל המצטבר הוא פונקציה של .
במדויק: תהי פונקציה רציפה בקטע . פונקציית ההצטברות של החל מ- היא הפונקציה שמתאימה לכל בקטע את ההצטברות של מ- עד . מסמנים: . הערך שלה בנקודה מסוימת , , נקרא האינטגרל המסוים של מ- עד .
כש- חיובית, הוא השטח שמתחת לגרף של מ- עד . בגרף של : הוא שטח הטרפז המוצלל, . כשמזיזים את ימינה, השטח גדל.
הסימן הוא האות S מוארכת, מהמילה Sum (סכום): האינטגרל הוא "סכום" של תרומות קטנות , ערך הפונקציה כפול קטע קטן על הציר.
הסימון
•פונקציית ההצטברות של החל מ-: .
•האינטגרל המסוים מ- עד : .
תכונות פונקציית ההצטברות
הצטברות ושטח
שווה לשטח שבין גרף לציר ה- מ- עד , בהתחשב בסימן: שטח מעל ציר ה- נספר בפלוס, שטח מתחת לציר ה- נספר במינוס.
ב- המשתנה רץ מ- עד , ו- הוא הקצה העליון. לכן לא כותבים : אותה אות לא יכולה לסמן גם את הקצה וגם את המשתנה שרץ עד אליו.
תלויה בנקודת ההתחלה . לאותה , ו- הן שתי פונקציות שונות.
דוגמה - ערכי פונקציית ההצטברות משטחים בגרף
נתונה הפונקציה בקטע , ו-.
א. חשבו בעזרת שטחים את , , , .
ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה של ואת הערך הגדול ביותר שלה.
ג. מה צורת הגרף של בקטע ?
נתון: קווית, , , . המטרה: ערכים ותכונות של .
1. : טרפז מעל הציר עם בסיסים , וגובה : .
2. : משולש מעל הציר, .
3. : מוסיפים משולש מתחת לציר בין ל-, ששטחו , בסימן מינוס: .
4. : המשולש מתחת לציר בין ל- שטחו : .
5. ב-, ולכן עולה שם. ב-, ולכן יורדת שם. הערך הגדול ביותר: .
6. בקטע הפונקציה חיובית ויורדת, ולכן עולה וקעורה כלפי מטה.
א. , , , . ב. עולה ב-, יורדת ב-, הערך הגדול ביותר (ב-). ג. עולה וקעורה כלפי מטה.
5. המשפט היסודי של החדו"א: F'(x)=f(x)
המשפט היסודי של החדו"א
בתנועה, המהירות היא הנגזרת של ההעתק, וההעתק הוא ההצטברות של המהירות. מתברר שזה נכון תמיד: קצב השינוי של הגודל המצטבר הוא הפונקציה שממנה הצטבר. במילים אחרות, פונקציית ההצטברות היא פונקציה קדומה של .
במדויק: אם רציפה בקטע ו-, אז לכל בקטע הפתוח הפונקציה גזירה, ו-.
למה זה נכון, עבור חיובית ועולה: מ- עד () נוספת להצטברות רצועה צרה. היא גדולה ממלבן בגובה וקטנה ממלבן בגובה :
מחלקים ב-. כש-, כי רציפה, ומנת ההפרשים באמצע "נלחצת" ל-. לכן .
בגרף של , עם ו-: הרצועה בין ל- גדולה מ- וקטנה מ-.
המשפט היסודי
אם רציפה, הנגזרת של פונקציית ההצטברות שלה היא עצמה:
חישוב בעזרת פונקציה קדומה
אם היא פונקציה קדומה כלשהי של (כלומר ), אז:
ובפרט .
מציאת נוסחה לפונקציית ההצטברות
כשנתונה (פולינום) ונקודת התחלה :
1. מוצאים פונקציה קדומה של .
2. כותבים .
3. בודקים: , ו-.
המשפט דורש ש- תהיה רציפה. בפונקציית מדרגה, פונקציית ההצטברות היא קו שבור, ובנקודות הקפיצה של המדרגה אין לה נגזרת.
את מקבלים בלי לחשב אינטגרל: פשוט כותבים . למשל .
דוגמה א - נגזרת של פונקציית הצטברות בלי לחשב אינטגרל
נתונה הפונקציה , עבור .
א. מצאו את ואת .
ב. האם עולה בתחום ? נמקו.
משתמשים במשפט היסודי, בלי למצוא את עצמה.
1. הפונקציה רציפה, ולכן .
2. .
3. ב: לכל מתקיים , ולכן . נגזרת חיובית, ולכן עולה.
א. , . ב. כן: לכל .
דוגמה ב - נוסחה לפונקציית ההצטברות ובדיקה בשטח טרפז
נתונה הפונקציה .
א. מצאו נוסחה לפונקציית ההצטברות .
ב. חשבו את , ובדקו את התוצאה בעזרת שטח.
1. פונקציה קדומה של : .
2. . בדיקה: ו-.
3. .
4. בדיקה: חיובית בקטע , ולכן הוא שטח הטרפז שמתחת לגרף. הבסיסים ו-, הגובה : .
א. . ב. , כמו שטח הטרפז.
6. הפונקציה הקדומה והקבוע C
הפונקציה הקדומה והקבוע C
לפונקציה יש הרבה פונקציות קדומות: אם , גם הנגזרת של היא , כי הנגזרת של מספר היא . מתברר שאין אחרות: כל שתי פונקציות קדומות של שונות זו מזו רק במספר קבוע.
במדויק: אם היא פונקציה קדומה של בקטע, אז הפונקציות הקדומות של בקטע הן בדיוק הפונקציות , כאשר מספר כלשהו. את כל המשפחה מסמנים , וקוראים לה האינטגרל הלא מסוים של . כל פונקציית הצטברות היא אחת מהן: זו שערכה ב- הוא .
הפונקציות הקדומות של הן . הגרפים שלהן הם אותו גרף מוזז למעלה או למטה. עוברת דרך , ו- עוברת דרך . הפונקציה גם היא קדומה, אבל הגרף שלה לא פוגש את ציר ה-, ולכן היא אינה פונקציית הצטברות של מאף נקודה.
פונקציות עם אותה נגזרת
אם לשתי פונקציות יש אותה נגזרת בקטע, ההפרש ביניהן בקטע הוא מספר קבוע. לכן אם , כל פונקציה קדומה של בקטע היא מהצורה :
איזו פונקציה קדומה היא פונקציית ההצטברות
- היא הפונקציה הקדומה שמקיימת . לכן , כלומר .
•נקודת התחלה אחרת נותנת פונקציה קדומה אחרת. ההפרש קבוע, והוא ההצטברות בין שתי הנקודות (עבור ו-):
לא כל פונקציה קדומה היא פונקציית הצטברות. כדי ש- תהיה עבור כלשהו, היא צריכה להתאפס ב-. פונקציה קדומה שלא מתאפסת באף נקודה היא לא פונקציית הצטברות של .
כשכותבים לא שוכחים את : בלי כתבנו רק פונקציה קדומה אחת, ולא את כולן.
דוגמה - פונקציות קדומות מול פונקציות הצטברות
נתונה הפונקציה .
א. כתבו את כל הפונקציות הקדומות של .
ב. מצאו את ואת .
ג. הראו שעבור ההפרש קבוע, ושהוא שווה ל-.
ד. האם היא פונקציית ההצטברות של החל מנקודה כלשהי?
1. א: , ולכן .
2. ב: . .
3. ג: , מספר קבוע. מצד שני, . בדיקה בשטח: בקטע הגרף של מתחת לציר ה-, וזה טרפז עם בסיסים ו- וגובה . השטח , ועם הסימן .
4. ד: היא פונקציה קדומה (). כדי שתהיה צריך . אבל לכל , ולכן אין כזה.
א. . ב. , . ג. ההפרש . ד. לא: לא מתאפסת באף נקודה.
7. הקשר בין גרף הפונקציה, גרף הנגזרת וגרף פונקציית ההצטברות
שלושה גרפים: הפונקציה, הנגזרת שלה ופונקציית ההצטברות
לפי המשפט היסודי , ולכן גם . כלומר היא הנגזרת של , ו- היא הנגזרת השנייה של . מזה אפשר לקרוא מגרף של (או של ) איך נראית פונקציית ההצטברות, בלי נוסחה.
במדויק: אם רציפה בקטע , אז בתוך הקטע: הסימן של קובע איפה עולה ואיפה היא יורדת, והסימן של (כשהיא קיימת) קובע איפה קעורה כלפי מעלה ואיפה כלפי מטה.
בגרף של ושל : חיובית עד ו- עולה; שלילית בין ל- ו- יורדת; חיובית מ- ו- שוב עולה. בנקודה , שבה ל- יש מינימום, ל- יש נקודת פיתול.
מה הגרף של אומר על
סקיצה של מתוך הגרף של
כשנתון גרף של ונקודת התחלה :
1. מסמנים את הנקודה : .
2. לפי הסימן של קובעים תחומי עלייה וירידה של , ונקודות קיצון במקומות שבהם מחליפה סימן.
3. לפי העלייה והירידה של קובעים קעירות, ונקודות פיתול בנקודות הקיצון של .
4. ערכים של מחשבים משטחים בהתחשב בסימן, או בעזרת פונקציה קדומה.
נקודה שבה בלי שהיא מחליפה סימן (הגרף של רק נוגע בציר ה-) אינה נקודת קיצון של . שם יש ל- משיק אופקי בלבד.
נקודת קיצון של היא נקודת פיתול של , לא נקודת קיצון שלה. את נקודות הקיצון של בתוך הקטע מחפשים באפסים של שבהם היא מחליפה סימן.
דוגמה - קריאת תכונות פונקציית ההצטברות מגרף הפונקציה
נתונה הפונקציה בקטע , ו-.
א. מצאו את תחומי העלייה והירידה של ואת נקודות הקיצון שלה בתחום .
ב. מצאו את תחומי הקעירות של ואת נקודת הפיתול שלה.
ג. מצאו נוסחה ל-, וחשבו את שיעורי נקודות הקיצון ונקודת הפיתול.
1. אפסי : , ולכן או . ב- וב-, ו- ב-.
2. א: עולה ב- וב-, ויורדת ב-. ב- הסימן של מתחלף מ- ל-: מקסימום. ב- מ- ל-: מינימום.
3. ב: . ב-, ולכן קעורה כלפי מטה שם. ב-, ולכן קעורה כלפי מעלה שם. ב- ל- יש מינימום, ולכן ל- יש נקודת פיתול.
4. ג: פונקציה קדומה של היא , ו-, ולכן .
5. . . .
א. עולה ב- וב-, יורדת ב-; מקסימום , מינימום . ב. קעורה כלפי מטה ב-, כלפי מעלה ב-; פיתול ב-. ג. .