בעיית ערך קיצון
בהרבה שאלות מחפשים את ה"הכי": את השטח הגדול ביותר, את הזמן הקצר ביותר, את העלות הנמוכה ביותר. שאלה כזאת נקראת בעיית ערך קיצון.
במדויק: בבעיית ערך קיצון יש גודל שתלוי במשתנה , ותנאי השאלה קובעים קבוצה של ערכי מותרים (התחום). מבטאים את הגודל כפונקציה , ומחפשים ב- שבו מקבלת את הערך הגדול ביותר ( לכל ב-) או את הערך הקטן ביותר ( לכל ב-). יש בעיות שבהן ערך כזה לא קיים.
דוגמה: מלבן ששטחו . אם צלע אחת היא , הצלע השנייה היא , וההיקף הוא , בתחום . הגרף יורד עד ואחר כך עולה, ולכן ההיקף הקטן ביותר הוא (המלבן הוא ריבוע). היקף גדול ביותר אין: כש- מתקרב ל- ההיקף גדל בלי גבול.
בנושא הזה הפונקציה היא רציונלית או פונקציה עם שורש ריבועי.
תזכורת: נקודות קיצון וקביעת סוגן
בחקירת פונקציה מצאנו נקודות שבהן הגרף מפסיק לעלות ומתחיל לרדת (מקסימום), או מפסיק לרדת ומתחיל לעלות (מינימום). בבעיות קיצון משתמשים בכלים האלה.
במדויק: הוא נקודת מקסימום פנימית של אם יש קטע פתוח סביב , שכולו בתחום ההגדרה, שבו לכל . נקודת מינימום פנימית: אותו דבר עם . נקודת קיצון בקצה התחום היא קצה של התחום שבו מוגדרת, שבו אותו תנאי מתקיים בקטע שיוצא ממנו לתוך התחום. אם גזירה בנקודת קיצון פנימית , אז . ההפך לא נכון: לא מבטיח קיצון.
מקסימום פנימי הוא "הכי גבוה בסביבה", לא בהכרח הכי גבוה בכל התחום. בגרף של יש מקסימום ב- ומינימום ב-: ערך המקסימום קטן מערך המינימום. בבעיית קיצון שואלים על הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר בתחום, ולכן לא מסתפקים במציאת נקודת הקיצון.
1. בעיות קיצון עם פונקציה רציונלית בתחום פתוח
תחום פתוח
לפעמים תנאי השאלה אומרים רק "מספר חיובי" או "אורך". אז יכול להיות קטן מאוד או גדול מאוד, אבל לא מגיע לקצה עצמו. תחום כזה נקרא תחום פתוח.
במדויק: תחום פתוח הוא קטע שקצותיו אינם שייכים לו: , , , או כל המספרים. כל נקודה בתחום פתוח היא נקודה פנימית. לכן, אם גזירה בכל התחום, הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר שלה (אם הוא קיים) מתקבל רק בנקודה שבה .
בתחום פתוח אין קצוות להשוות אליהם, ולכן ייתכן שאין ערך גדול ביותר או אין ערך קטן ביותר. ב- בתחום יש ערך קטן ביותר, . ערך גדול ביותר אין: כש- מתקרב ל-, וגם כש- גדל מאוד, גדל בלי גבול.
נגזרת של מנה
, בכל שבו .
מקרה נפוץ: , כאשר .
דרך הפתרון של בעיית קיצון
כשמחפשים ערך גדול ביותר או קטן ביותר של גודל בשאלה מילולית:
1. מסמנים ב- את אחד הגדלים, ורושמים את התחום שלו לפי תנאי השאלה.
2. מבטאים את שאר הגדלים באמצעות , בעזרת הנתונים.
3. רושמים את הגודל שצריך להביא לקיצון כפונקציה .
4. גוזרים ופותרים . משאירים רק פתרונות שבתחום.
5. קובעים את סוג הקיצון: טבלת סימנים של או הנגזרת השנייה.
6. מראים שזה הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר בכל התחום, ועונים בדיוק על מה שנשאלו.
נקודת קיצון יחידה בתחום
רציפה בכל התחום, והתחום הוא קטע (פתוח, סגור או חצי פתוח, כולל תחום כמו ). אם יש ל- בתוך התחום נקודת קיצון פנימית אחת בלבד:
•אם זו נקודת מינימום, שם מקבלת את הערך הקטן ביותר בתחום.
•אם זו נקודת מקסימום, שם מקבלת את הערך הגדול ביותר בתחום.
קביעת סוג הקיצון בנגזרת השנייה
גזירה פעמיים, ו-:
- : ב- מינימום.
- : ב- מקסימום.
- : אי אפשר להסיק. חוזרים לטבלת סימנים של .
הכלל של הנגזרת השנייה הוא בכיוון אחד בלבד. ב- יש מינימום ב-, אבל .
פונקציה רציונלית לא רציפה בנקודה שבה המכנה מתאפס. אם נקודה כזאת נמצאת בתוך התחום, אי אפשר להשתמש בכלל של נקודת קיצון יחידה על כל התחום.
דוגמה - מינימום של סכום, סוג הקיצון בנגזרת השנייה
ו- הם מספרים חיוביים, והמכפלה שווה ל-.
מצאו את ואת שעבורם הסכום הוא הקטן ביותר, ואת הסכום הזה.
1. נתון: , ו-. המטרה: מינימום של .
2. מבטאים את באמצעות : . התחום: , תחום פתוח.
3. הסכום: .
4. נגזרת: . משווים לאפס: , ולכן .
5. נגזרת שנייה: , ו-. ב- מינימום.
6. זו נקודת הקיצון היחידה בתחום, ו- רציפה בכל התחום . לכן שם הסכום הקטן ביותר.
7. , והסכום .
, . הסכום הקטן ביותר: .
2. בעיות קיצון עם פונקציה רציונלית בתחום סגור
תחום סגור
יש שאלות שבהן מוגבל משני הצדדים, והקצוות עצמם מותרים: למשל "בין ל-, כולל". אז הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר יכול להתקבל גם בקצה.
במדויק: תחום סגור הוא קטע , כלומר כל ה- שמקיימים , כולל שני הקצוות. אם רציפה בכל , יש לה בקטע ערך גדול ביותר וערך קטן ביותר, וכל אחד מהם מתקבל בנקודת קיצון פנימית או באחד הקצוות , .
בגרף של בקטע יש מינימום פנימי ב-. הערך הגדול ביותר מתקבל בקצה , שבו , ולא בנקודה שבה . בקצה הנגזרת לא חייבת להתאפס.
דרך הפתרון בתחום סגור
כש- רציפה בקטע סגור (בפונקציה רציונלית: המכנה לא מתאפס באף נקודה של הקטע):
1. גוזרים ופותרים . משאירים רק פתרונות בתוך הקטע.
2. מחשבים את בכל אחד מהפתרונות האלה.
3. מחשבים את ואת .
4. משווים: המספר הגדול ביותר הוא הערך הגדול ביותר, והקטן ביותר הוא הערך הקטן ביותר.
אל תשכחו את הקצוות: בתחום סגור הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר מתקבל לעתים קרובות בקצה, שבו .
התחום נקבע לפי השאלה. אם בקצה הצורה "מתנוונת" (צלע באורך , משולש בלי שטח) והשאלה לא מתירה זאת, הקצה לא שייך לתחום, והתחום פתוח.
דוגמה - מינימום בתוך הקטע ומקסימום בקצה
נתונה הפונקציה בתחום .
מצאו את הערך הגדול ביותר ואת הערך הקטן ביותר של בתחום, ואת ערכי שבהם הם מתקבלים.
מחפשים את הערכים הגדול ביותר והקטן ביותר בקטע סגור.
1. המכנה מתאפס רק ב-, מחוץ לקטע. לכן רציפה בכל .
2. נגזרת: . משווים לאפס: , ולכן או , כלומר או . בקטע נשאר רק .
3. ערך בנקודה הפנימית: .
4. ערכים בקצוות: , .
5. משווים את שלושת הערכים , , .
הערך הקטן ביותר , ב-. הערך הגדול ביותר , ב- (קצה התחום).
3. בעיות קיצון גאומטריות עם פונקציה רציונלית
בעיה גאומטרית שמובילה לפונקציה רציונלית
צורה במישור משנה את המידות שלה, אבל משהו נשאר קבוע: שטח, או נקודה שדרכה הצלע חייבת לעבור. כשמידה אחת גדלה, מידה אחרת קטנה, ובביטוי שלה מופיע במכנה.
במדויק: בבעיית קיצון גאומטרית במישור מסמנים ב- מידה אחת בצורה, מבטאים באמצעותה את שאר המידות בעזרת הנתונים (שטח נתון, דמיון משולשים, משוואת ישר), ובונים פונקציה של לגודל שצריך להביא לקיצון. כשמידה אחרת יוצאת מנה שבמכנה שלה , הפונקציה רציונלית.
ישר שעובר דרך הנקודה חותך את החלק החיובי של ציר ה- ב- ואת החלק החיובי של ציר ה- ב-. כשהנקודה זזה ימינה, יורדת, ושטח המשולש משתנה. בסרטוט , ואז .
מאיפה מגיע שבר עם במכנה
דרך הפתרון של בעיה גאומטרית
כשנתונה צורה במישור שהמידות שלה משתנות:
1. מסרטטים, ומסמנים את בסרטוט.
2. רושמים את התחום: אורכים חיוביים, ועוד תנאים מהשאלה (נקודה על צלע, חיתוך עם החלק החיובי של ציר).
3. מבטאים את שאר המידות באמצעות : שטח נתון, דמיון משולשים, משפט פיתגורס.
4. בונים את פונקציית הגודל, גוזרים, ובודקים את סוג הקיצון.
5. עונים על מה שנשאלו: מידה, ערך הגודל, או שניהם.
התחום בא מהגאומטריה. ישר דרך שחותך את החלק החיובי של ציר ה- ב- חותך את החלק החיובי של ציר ה- רק כש-.
בדיקה: מציבים את שמצאתם ובודקים שכל המידות חיוביות ושהנקודות נמצאות במקום שהשאלה דורשת.
דוגמה - ישר דרך נקודה קבועה: מינימום של שטח משולש
ישר עובר דרך הנקודה . הוא חותך את החלק החיובי של ציר ה- בנקודה , ואת החלק החיובי של ציר ה- בנקודה . היא ראשית הצירים.
מצאו את שיעורי שעבורם שטח המשולש הוא הקטן ביותר, ואת השטח הזה.
1. נתון: הישר עובר דרך , על החלק החיובי של ציר ה-, על החלק החיובי של ציר ה-. המטרה: מינימום של שטח המשולש .
2. מסמנים ו-. על החלק החיובי של ציר ה-, ולכן . כדי ש- צריך גם . התחום: .
3. מורידים אנך מ- לציר ה-, ל-. המשולשים ו- דומים (זווית ישרה וזווית משותפת), ולכן , כלומר . מכאן .
4. השטח: .
5. נגזרת של מנה: . בתחום המונה מתאפס רק ב-.
6. סימן: ו-. מינימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום, ולכן שם השטח הקטן ביותר.
7. , והשטח . הנקודה היא אמצע הקטע .
. השטח הקטן ביותר: .
4. בעיות קיצון עם פונקציית שורש בגרפים
נקודה על גרף של פונקציית שורש
בשאלות האלה נקודה "זזה" על גרף של פונקציית שורש, ויחד איתה זזים קטעים ומשולשים שתלויים בה. האורכים שתלויים בנקודה כוללים שורש.
במדויק: נקודה כלשהי על הגרף של היא נקודה , כאשר ו- בתחום שהשאלה קובעת. כל אורך או שטח שתלוי בנקודה מבטאים כפונקציה של , ומחפשים את ערך שבו הוא מקבל את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר.
הגרף של מוגדר כש-, ויורד עד הנקודה . נקודה עליו ברביע הראשון היא עם . האנך מ- לציר ה- פוגש אותו ב-, והמשולש משנה את השטח שלו כש- זזה. בסרטוט .
נגזרת של שורש
, בכל שבו .
מכפלה בשורש: .
השוואת הנגזרת לאפס כשיש שורש
כשהנגזרת כוללת שבר שבמכנה שלו שורש:
1. מביאים את הנגזרת למכנה משותף מהצורה , כאשר .
2. בתחום שבו , המכנה חיובי. לכן כשהמונה מתאפס, והסימן של הוא הסימן של המונה.
3. בטבלת הסימנים מספיק לבדוק את המונה.
קיצון של
בתחום שבו , הסימן של זהה לסימן של . לכן ל- ול- אותם תחומי עלייה וירידה ואותן נקודות קיצון פנימיות.
שימוש: המרחק הוא הקטן ביותר בדיוק כשהביטוי שבתוך השורש הוא הקטן ביותר.
שוכחים את הנגזרת הפנימית: , לא .
בקצה תחום ההגדרה, שבו , הנגזרת של לא מוגדרת. נקודה כזאת יכולה להיות נקודת קיצון בקצה התחום.
דוגמה א - מכפלה של בשורש: שטח משולש
נתונה הפונקציה . היא ראשית הצירים.
הנקודה נמצאת על גרף הפונקציה ברביע הראשון. מ- מורידים אנך לציר ה-, והוא פוגש את הציר בנקודה .
מצאו את שיעורי שעבורם שטח המשולש הוא הגדול ביותר, ואת השטח הזה.
1. נתון: על הגרף של ברביע הראשון, רגל האנך מ- לציר ה-. המטרה: מקסימום של שטח המשולש .
2. ו-. ברביע הראשון ו-, ולכן התחום .
3. המשולש ישר זווית ב-: , . השטח: .
4. נגזרת של מכפלה: .
5. המכנה חיובי בתחום. המונה מתאפס ב-: חיובי כש- ושלילי כש-. מקסימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום.
6. , והשטח .
. השטח הגדול ביותר: .
דוגמה ב - מרחק מנקודה לגרף: קיצון של הביטוי שבשורש
נתונה הפונקציה והנקודה .
מצאו את הנקודה על גרף הפונקציה שהמרחק שלה מ- הוא הקטן ביותר, ואת המרחק הזה.
1. נתון: על הגרף של ו-. המטרה: מינימום של המרחק .
2. , כאשר .
3. המרחק: .
4. הקטן ביותר כשהביטוי שבשורש הוא הקטן ביותר. הביטוי חיובי לכל ().
5. , מתאפס ב-. שלילי כש- וחיובי כש-: מינימום, והוא נקודת הקיצון הפנימית היחידה בתחום . בקצה : , גדול יותר.
6. , ו-.
. המרחק הקטן ביותר: .
5. בעיות קיצון גאומטריות עם פונקציית שורש
בעיה גאומטרית עם אורך קבוע
לפעמים הנתון הקבוע הוא אורך: רדיוס, אלכסון או יתר. כשצלע אחת משתנה, הצלע השנייה מתקבלת ממשפט פיתגורס, ולכן יש בה שורש.
במדויק: בבעיית קיצון גאומטרית עם פונקציית שורש מסמנים ב- מידה אחת, ומבטאים מידה אחרת בעזרת משפט פיתגורס כשורש, למשל , כאשר הוא האורך הקבוע ו-. הגודל שצריך להביא לקיצון הוא פונקציה של שיש בה שורש.
מלבן חסום בחצי מעגל שרדיוסו : שני קודקודים על הקוטר, ושניים על הקשת. אם חצי הבסיס הוא , הגובה הוא , כי הוא רדיוס. בסרטוט ו-.
מידה לפי אורך קבוע
דרך הפתרון של בעיה גאומטרית עם שורש
כשנתון אורך קבוע וצלע משתנה :
1. מסרטטים, מסמנים את , ורושמים את התחום (בדרך כלל ).
2. מבטאים את הצלע השנייה בעזרת משפט פיתגורס.
3. בונים את פונקציית הגודל וגוזרים (נגזרת של מכפלה ושל שורש).
4. מביאים למכנה משותף, ומשווים את המונה לאפס.
5. בודקים את סוג הקיצון בטבלת סימנים של המונה.
, לא . לכן רק כש-. בגאומטריה הוא אורך וזה בסדר, אבל בגרף שבו יכול להיות שלילי זו טעות.
בדיקה: ב- שמצאתם הביטוי שבשורש חיובי, וכל המידות חיוביות.
דוגמה - מלבן חסום בחצי מעגל: מקסימום של שטח
מלבן חסום בחצי מעגל שמרכזו ורדיוסו . הקודקודים ו- נמצאים על הקוטר, והקודקודים ו- על הקשת.
מצאו את מידות המלבן שעבורן שטחו הוא הגדול ביותר, ואת השטח הזה.
1. נתון: חצי מעגל ברדיוס , ו- על הקוטר, ו- על הקשת. המטרה: מקסימום של שטח המלבן.
2. בגלל הסימטריה הוא אמצע . מסמנים , ולכן . התחום: .
3. (רדיוס). משפט פיתגורס במשולש : .
4. השטח: .
5. נגזרת: .
6. המונה מתאפס כש-, ובתחום . המונה חיובי לפני הנקודה ושלילי אחריה: מקסימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום.
7. , , והשטח .
, . השטח הגדול ביותר: .
6. בעיות קיצון בגופים: קובייה, תיבה וגליל
נפח, שטח פנים ומעטפת
אריזה, פחית או מכל צריכים להכיל כמות נתונה, ורוצים להשתמש בכמה שפחות חומר. כשהנפח קבוע ומידה אחת היא , הגובה הוא שבר עם במכנה.
במדויק: הנפח של גוף הוא גודל החלל שהוא תופס. שטח הפנים הוא סכום השטחים של כל הפאות שלו (בגליל: שני הבסיסים והמעטפת). המעטפת היא שטח הפנים בלי הבסיסים. תיבה פתוחה היא תיבה בלי מכסה: שטח הפנים שלה הוא הבסיס וארבע הפאות הצדדיות. קובייה היא תיבה שכל המקצועות שלה שווים.
תיבה פתוחה עם בסיס ריבועי שצלעו ונפחה : הגובה הוא , וכמות החומר היא . הכמות הקטנה ביותר מתקבלת ב-, ואז ו-.
נפח ושטח פנים
דרך הפתרון של בעיית קיצון בגוף
כשנתון גוף שאחד הגדלים שלו קבוע (נפח, שטח פנים):
1. מסמנים ב- מידה אחת (צלע הבסיס, רדיוס), ורושמים את התחום.
2. מהנתון הקבוע מבטאים מידה שנייה, בדרך כלל את הגובה .
3. מציבים בנוסחה של הגודל המבוקש, ומקבלים פונקציה של משתנה אחד.
4. גוזרים, משווים לאפס, וקובעים את סוג הקיצון (טבלת סימנים או נגזרת שנייה).
5. עונים במידות של הגוף ובערך הגודל.
קוראים בעיון מה נשאל: תיבה פתוחה (בלי מכסה), שטח המעטפת בלבד, או שטח הפנים כולו. כל אחד נותן פונקציה אחרת.
בגליל המספר הוא קבוע. הוא לא נעלם מהנוסחה, אבל לרוב מצטמצם במשוואה .
דוגמה - גליל סגור עם נפח נתון: מינימום של שטח הפנים
פחית בצורת גליל ישר סגור צריכה להכיל סמ"ק.
מצאו את רדיוס הבסיס ואת הגובה שעבורם שטח הפנים של הפחית הוא הקטן ביותר, ואת שטח הפנים הזה.
1. נתון: גליל סגור, . המטרה: מינימום של שטח הפנים.
2. מסמנים את הרדיוס ב-, . מהנפח: , ולכן .
3. שטח הפנים: .
4. נגזרת: . משווים לאפס: , כלומר , ולכן .
5. נגזרת שנייה: , ו-. מינימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום .
6. . שטח הפנים: . הגובה שווה לקוטר הבסיס.
ס"מ, ס"מ. שטח הפנים הקטן ביותר: סמ"ר.
7. בעיות קיצון בתנועה ובכלכלה
בעיות קיצון בתנועה ובכלכלה
שחיין רוצה להגיע ליעד מהר ככל האפשר, ומפעל רוצה לייצר בעלות נמוכה ככל האפשר. בשני המקרים יש בחירה (איפה לצאת מהמים, כמה יחידות לייצר), והבחירה משנה את הזמן או את הכסף.
במדויק: בבעיית קיצון בתנועה הגודל שמביאים לקיצון הוא זמן או דרך, שתלויים במשתנה אחד (נקודה במסלול, מהירות). בבעיית קיצון בכלכלה הגודל הוא סכום כסף (הכנסה, הוצאה, רווח, עלות ליחידה), שתלוי בכמות או במחיר. מבטאים את הגודל כפונקציה של המשתנה בתחום שהשאלה קובעת, ומחפשים בו את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר.
שחיין נמצא בנקודה , במרחק ק"מ מחוף ישר. היא הנקודה על החוף הקרובה ביותר ל-, והיעד על החוף במרחק ק"מ מ-. השחיין שוחה עד נקודה על החוף, שבה , ומשם רץ ל-. השחייה היא ק"מ, והריצה ק"מ.
הקשרים בין הגדלים
כשמחלקים במשתנה (עלות ליחידה, זמן במהירות משתנה) הפונקציה יוצאת רציונלית. מרחק באלכסון (משפט פיתגורס) נותן שורש.
משוואה עם שורש כש-
כשהמשוואה כוללת שורש:
1. מבודדים את השורש באגף אחד.
2. בודקים שלשני האגפים אותו סימן (שורש אינו שלילי).
3. מעלים את שני האגפים בריבוע ופותרים.
4. מציבים כל פתרון במשוואה המקורית: העלאה בריבוע יכולה להוסיף פתרונות שאינם פתרונות.
הקצוות של מסלול (לצאת מהמים מיד או לשחות עד היעד) הם לפעמים אפשרויות מותרות. אז התחום סגור, וצריך להשוות גם לערכים בקצוות.
כשהמשתנה הוא מספר יחידות או מספר אנשים, התשובה חייבת להיות מספר שלם. אם נקודת הקיצון היחידה אינה מספר שלם, משווים את הערכים בשני המספרים השלמים הקרובים לה.
דוגמה א - תנועה: שחייה וריצה, תחום סגור
שחיין נמצא בנקודה בים, במרחק ק"מ מחוף ישר. היא הנקודה על החוף הקרובה ביותר ל-. השחיין רוצה להגיע לנקודה על החוף, במרחק ק"מ מ-. הוא שוחה במהירות קמ"ש עד נקודה על הקטע , ומשם רץ ל- במהירות קמ"ש.
מצאו את המרחק שעבורו זמן ההגעה הוא הקצר ביותר, ואת הזמן הזה.
1. נתון: , , שחייה קמ"ש, ריצה קמ"ש, על . המטרה: מינימום של זמן ההגעה.
2. מסמנים . יכולה להיות בכל נקודה של הקטע, כולל הקצוות: .
3. שחייה: (פיתגורס). ריצה: . הזמן: .
4. נגזרת: . משווים לאפס: .
5. שני האגפים אינם שליליים כש-. מעלים בריבוע: , , ובתחום . בדיקה: ו-. מתאים.
6. משווים ערכים: . בקצוות: , .
7. הערך הקטן ביותר הוא שעות, ב-.
ק"מ. הזמן הקצר ביותר: שעות (שעתיים ו- דקות).
דוגמה ב - כלכלה: מינימום של עלות ממוצעת ליחידה
העלות הכוללת (בש"ח) של ייצור יחידות ביום היא .
כמה יחידות צריך לייצר ביום כדי שהעלות הממוצעת ליחידה תהיה הקטנה ביותר? מהי העלות הממוצעת הזאת?
1. נתון: . המטרה: מינימום של העלות הממוצעת ליחידה.
2. העלות הממוצעת: , בתחום .
3. נגזרת: . משווים לאפס: , ולכן .
4. סימן: ו-. מינימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום.
5. הוא מספר שלם, ולכן מתאים. .
יחידות ביום. העלות הממוצעת הקטנה ביותר: ש"ח ליחידה.