דילוג לתוכן המרכזי

סיכום בעיות ערך קיצון: שורש ורציונלית

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בבעיות ערך קיצון: שורש ורציונלית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

בעיית ערך קיצון

בהרבה שאלות מחפשים את ה"הכי": את השטח הגדול ביותר, את הזמן הקצר ביותר, את העלות הנמוכה ביותר. שאלה כזאת נקראת בעיית ערך קיצון.

במדויק: בבעיית ערך קיצון יש גודל שתלוי במשתנה xx, ותנאי השאלה קובעים קבוצה DD של ערכי xx מותרים (התחום). מבטאים את הגודל כפונקציה f(x)f(x), ומחפשים x0x_0 ב-DD שבו ff מקבלת את הערך הגדול ביותר (f(x0)≥f(x)f(x_0)\ge f(x) לכל xx ב-DD) או את הערך הקטן ביותר (f(x0)≤f(x)f(x_0)\le f(x) לכל xx ב-DD). יש בעיות שבהן ערך כזה לא קיים.

דוגמה: מלבן ששטחו 3636. אם צלע אחת היא xx, הצלע השנייה היא 36x\frac{36}{x}, וההיקף הוא P(x)=2x+72xP(x)=2x+\frac{72}{x}, בתחום x>0x>0. הגרף יורד עד x=6x=6 ואחר כך עולה, ולכן ההיקף הקטן ביותר הוא P(6)=24P(6)=24 (המלבן הוא ריבוע). היקף גדול ביותר אין: כש-xx מתקרב ל-00 ההיקף גדל בלי גבול.

בנושא הזה הפונקציה ff היא רציונלית או פונקציה עם שורש ריבועי.

051015202530020406080100(6,24)

תזכורת: נקודות קיצון וקביעת סוגן

בחקירת פונקציה מצאנו נקודות שבהן הגרף מפסיק לעלות ומתחיל לרדת (מקסימום), או מפסיק לרדת ומתחיל לעלות (מינימום). בבעיות קיצון משתמשים בכלים האלה.

במדויק: x0x_0 הוא נקודת מקסימום פנימית של ff אם יש קטע פתוח סביב x0x_0, שכולו בתחום ההגדרה, שבו f(x0)≥f(x)f(x_0)\ge f(x) לכל xx. נקודת מינימום פנימית: אותו דבר עם f(x0)≤f(x)f(x_0)\le f(x). נקודת קיצון בקצה התחום היא קצה של התחום שבו ff מוגדרת, שבו אותו תנאי מתקיים בקטע שיוצא ממנו לתוך התחום. אם ff גזירה בנקודת קיצון פנימית x0x_0, אז f′(x0)=0f'(x_0)=0. ההפך לא נכון: f′(x0)=0f'(x_0)=0 לא מבטיח קיצון.

דרךמה בודקים
טבלת סימנים של f′(x)f'(x)++ ואז −-: מקסימום. −- ואז ++: מינימום. אותו סימן משני הצדדים: לא קיצון
הנגזרת השנייהf′(x0)=0f'(x_0)=0 ו-f′′(x0)>0f''(x_0)>0: מינימום. f′(x0)=0f'(x_0)=0 ו-f′′(x0)<0f''(x_0)<0: מקסימום
טבלת ערכים של ffמשווים את f(x0)f(x_0) לערכים קרובים משני הצדדים

מקסימום פנימי הוא "הכי גבוה בסביבה", לא בהכרח הכי גבוה בכל התחום. בגרף של f(x)=x2+3x−1f(x)=\frac{x^2+3}{x-1} יש מקסימום ב-(−1,−2)(-1,-2) ומינימום ב-(3,6)(3,6): ערך המקסימום קטן מערך המינימום. בבעיית קיצון שואלים על הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר בתחום, ולכן לא מסתפקים במציאת נקודת הקיצון.

-8-6-4-2246810-10-551015(-1,-2)(3,6)

1. בעיות קיצון עם פונקציה רציונלית בתחום פתוח

תחום פתוח

לפעמים תנאי השאלה אומרים רק "מספר חיובי" או "אורך". אז xx יכול להיות קטן מאוד או גדול מאוד, אבל לא מגיע לקצה עצמו. תחום כזה נקרא תחום פתוח.

במדויק: תחום פתוח הוא קטע שקצותיו אינם שייכים לו: a<x<ba<x<b, x>ax>a, x<bx<b, או כל המספרים. כל נקודה בתחום פתוח היא נקודה פנימית. לכן, אם ff גזירה בכל התחום, הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר שלה (אם הוא קיים) מתקבל רק בנקודה שבה f′(x)=0f'(x)=0.

בתחום פתוח אין קצוות להשוות אליהם, ולכן ייתכן שאין ערך גדול ביותר או אין ערך קטן ביותר. ב-S(y)=y+32y2S(y)=y+\frac{32}{y^2} בתחום y>0y>0 יש ערך קטן ביותר, S(4)=6S(4)=6. ערך גדול ביותר אין: כש-yy מתקרב ל-00, וגם כש-yy גדל מאוד, S(y)S(y) גדל בלי גבול.

024681012140510152025(4,6)

נגזרת של מנה

(u(x)v(x))′=u′(x)v(x)−u(x)v′(x)v2(x)\left(\frac{u(x)}{v(x)}\right)'=\frac{u'(x)v(x)-u(x)v'(x)}{v^2(x)}, בכל xx שבו v(x)≠0v(x)\ne0.

מקרה נפוץ: (axn)′=−naxn+1\left(\frac{a}{x^n}\right)'=-\frac{na}{x^{n+1}}, כאשר x≠0x\ne0.

דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיית קיצון

כשמחפשים ערך גדול ביותר או קטן ביותר של גודל בשאלה מילולית:

1. מסמנים ב-xx את אחד הגדלים, ורושמים את התחום שלו לפי תנאי השאלה.

2. מבטאים את שאר הגדלים באמצעות xx, בעזרת הנתונים.

3. רושמים את הגודל שצריך להביא לקיצון כפונקציה f(x)f(x).

4. גוזרים ופותרים f′(x)=0f'(x)=0. משאירים רק פתרונות שבתחום.

5. קובעים את סוג הקיצון: טבלת סימנים של f′(x)f'(x) או הנגזרת השנייה.

6. מראים שזה הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר בכל התחום, ועונים בדיוק על מה שנשאלו.

נקודת קיצון יחידה בתחום

ff רציפה בכל התחום, והתחום הוא קטע (פתוח, סגור או חצי פתוח, כולל תחום כמו x>0x>0). אם יש ל-ff בתוך התחום נקודת קיצון פנימית אחת בלבד:

•אם זו נקודת מינימום, שם ff מקבלת את הערך הקטן ביותר בתחום.

•אם זו נקודת מקסימום, שם ff מקבלת את הערך הגדול ביותר בתחום.

קביעת סוג הקיצון בנגזרת השנייה

ff גזירה פעמיים, ו-f′(x0)=0f'(x_0)=0:

- f′′(x0)>0f''(x_0)>0: ב-x0x_0 מינימום.

- f′′(x0)<0f''(x_0)<0: ב-x0x_0 מקסימום.

- f′′(x0)=0f''(x_0)=0: אי אפשר להסיק. חוזרים לטבלת סימנים של f′(x)f'(x).

שים לב

הכלל של הנגזרת השנייה הוא בכיוון אחד בלבד. ב-f(x)=x4f(x)=x^4 יש מינימום ב-x=0x=0, אבל f′′(0)=0f''(0)=0.

שים לב

פונקציה רציונלית לא רציפה בנקודה שבה המכנה מתאפס. אם נקודה כזאת נמצאת בתוך התחום, אי אפשר להשתמש בכלל של נקודת קיצון יחידה על כל התחום.

דוגמה - מינימום של סכום, סוג הקיצון בנגזרת השנייה

xx ו-yy הם מספרים חיוביים, והמכפלה x⋅y2x\cdot y^2 שווה ל-3232.

מצאו את xx ואת yy שעבורם הסכום x+yx+y הוא הקטן ביותר, ואת הסכום הזה.

פתרון

1. נתון: x>0x>0, y>0y>0 ו-xy2=32xy^2=32. המטרה: מינימום של x+yx+y.

2. מבטאים את xx באמצעות yy: x=32y2x=\frac{32}{y^2}. התחום: y>0y>0, תחום פתוח.

3. הסכום: S(y)=y+32y2S(y)=y+\frac{32}{y^2}.

4. נגזרת: S′(y)=1−64y3S'(y)=1-\frac{64}{y^3}. משווים לאפס: y3=64y^3=64, ולכן y=4y=4.

5. נגזרת שנייה: S′′(y)=192y4S''(y)=\frac{192}{y^4}, ו-S′′(4)=192256=34>0S''(4)=\frac{192}{256}=\frac34>0. ב-y=4y=4 מינימום.

6. זו נקודת הקיצון היחידה בתחום, ו-SS רציפה בכל התחום y>0y>0. לכן שם הסכום הקטן ביותר.

7. x=3216=2x=\frac{32}{16}=2, והסכום S(4)=4+2=6S(4)=4+2=6.

תשובה

x=2x=2, y=4y=4. הסכום הקטן ביותר: 66.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון עם פונקציה רציונלית בתחום פתוח

2. בעיות קיצון עם פונקציה רציונלית בתחום סגור

תחום סגור

יש שאלות שבהן xx מוגבל משני הצדדים, והקצוות עצמם מותרים: למשל "בין 11 ל-66, כולל". אז הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר יכול להתקבל גם בקצה.

במדויק: תחום סגור הוא קטע [a,b][a,b], כלומר כל ה-xx שמקיימים a≤x≤ba\le x\le b, כולל שני הקצוות. אם ff רציפה בכל [a,b][a,b], יש לה בקטע ערך גדול ביותר וערך קטן ביותר, וכל אחד מהם מתקבל בנקודת קיצון פנימית או באחד הקצוות x=ax=a, x=bx=b.

בגרף של f(x)=x+16x+2f(x)=x+\frac{16}{x+2} בקטע [1,6][1,6] יש מינימום פנימי ב-(2,6)(2,6). הערך הגדול ביותר מתקבל בקצה x=6x=6, שבו f(6)=8f(6)=8, ולא בנקודה שבה f′(x)=0f'(x)=0. בקצה הנגזרת לא חייבת להתאפס.

01234567456789(1,19/3)(2,6)(6,8)
דרך הפתרון

דרך הפתרון בתחום סגור

כש-ff רציפה בקטע סגור [a,b][a,b] (בפונקציה רציונלית: המכנה לא מתאפס באף נקודה של הקטע):

1. גוזרים ופותרים f′(x)=0f'(x)=0. משאירים רק פתרונות בתוך הקטע.

2. מחשבים את ff בכל אחד מהפתרונות האלה.

3. מחשבים את f(a)f(a) ואת f(b)f(b).

4. משווים: המספר הגדול ביותר הוא הערך הגדול ביותר, והקטן ביותר הוא הערך הקטן ביותר.

שים לב

אל תשכחו את הקצוות: בתחום סגור הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר מתקבל לעתים קרובות בקצה, שבו f′(x)≠0f'(x)\ne0.

שים לב

התחום נקבע לפי השאלה. אם בקצה הצורה "מתנוונת" (צלע באורך 00, משולש בלי שטח) והשאלה לא מתירה זאת, הקצה לא שייך לתחום, והתחום פתוח.

דוגמה - מינימום בתוך הקטע ומקסימום בקצה

נתונה הפונקציה f(x)=x+16x+2f(x)=x+\frac{16}{x+2} בתחום 1≤x≤61\le x\le6.

מצאו את הערך הגדול ביותר ואת הערך הקטן ביותר של ff בתחום, ואת ערכי xx שבהם הם מתקבלים.

פתרון

מחפשים את הערכים הגדול ביותר והקטן ביותר בקטע סגור.

1. המכנה x+2x+2 מתאפס רק ב-x=−2x=-2, מחוץ לקטע. לכן ff רציפה בכל [1,6][1,6].

2. נגזרת: f′(x)=1−16(x+2)2=(x+2)2−16(x+2)2f'(x)=1-\frac{16}{(x+2)^2}=\frac{(x+2)^2-16}{(x+2)^2}. משווים לאפס: (x+2)2=16(x+2)^2=16, ולכן x+2=4x+2=4 או x+2=−4x+2=-4, כלומר x=2x=2 או x=−6x=-6. בקטע נשאר רק x=2x=2.

3. ערך בנקודה הפנימית: f(2)=2+164=6f(2)=2+\frac{16}{4}=6.

4. ערכים בקצוות: f(1)=1+163=193≈6.33f(1)=1+\frac{16}{3}=\frac{19}{3}\approx6.33, f(6)=6+168=8f(6)=6+\frac{16}{8}=8.

5. משווים את שלושת הערכים 66, 193\frac{19}{3}, 88.

xx111<x<21<x<2222<x<62<x<666
f′(x)f'(x)−-00++
f(x)f(x)193\frac{19}{3}יורדת66עולה88
תשובה

הערך הקטן ביותר 66, ב-x=2x=2. הערך הגדול ביותר 88, ב-x=6x=6 (קצה התחום).

שאלות פתוחות על בעיות קיצון עם פונקציה רציונלית בתחום סגור

3. בעיות קיצון גאומטריות עם פונקציה רציונלית

בעיה גאומטרית שמובילה לפונקציה רציונלית

צורה במישור משנה את המידות שלה, אבל משהו נשאר קבוע: שטח, או נקודה שדרכה הצלע חייבת לעבור. כשמידה אחת גדלה, מידה אחרת קטנה, ובביטוי שלה xx מופיע במכנה.

במדויק: בבעיית קיצון גאומטרית במישור מסמנים ב-xx מידה אחת בצורה, מבטאים באמצעותה את שאר המידות בעזרת הנתונים (שטח נתון, דמיון משולשים, משוואת ישר), ובונים פונקציה של xx לגודל שצריך להביא לקיצון. כשמידה אחרת יוצאת מנה שבמכנה שלה xx, הפונקציה רציונלית.

ישר שעובר דרך הנקודה P(2,1)P(2,1) חותך את החלק החיובי של ציר ה-xx ב-AA ואת החלק החיובי של ציר ה-yy ב-BB. כשהנקודה AA זזה ימינה, BB יורדת, ושטח המשולש OABOAB משתנה. בסרטוט A(6,0)A(6,0), ואז B(0,1.5)B(0,1.5).

abOABPQ

מאיפה מגיע שבר עם xx במכנה

נתון קבועהמידה שמתקבלת
שטח מלבן SS, צלע xxהצלע השנייה Sx\frac{S}{x}
שטח משולש SS, צלע xxהגובה לצלע 2Sx\frac{2S}{x}
ישר דרך P(p,q)P(p,q) שחותך את הצירים ב-(a,0)(a,0) וב-(0,b)(0,b), a≠pa\ne pb=qaa−pb=\frac{qa}{a-p} (מדמיון משולשים)
דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיה גאומטרית

כשנתונה צורה במישור שהמידות שלה משתנות:

1. מסרטטים, ומסמנים את xx בסרטוט.

2. רושמים את התחום: אורכים חיוביים, ועוד תנאים מהשאלה (נקודה על צלע, חיתוך עם החלק החיובי של ציר).

3. מבטאים את שאר המידות באמצעות xx: שטח נתון, דמיון משולשים, משפט פיתגורס.

4. בונים את פונקציית הגודל, גוזרים, ובודקים את סוג הקיצון.

5. עונים על מה שנשאלו: מידה, ערך הגודל, או שניהם.

שים לב

התחום בא מהגאומטריה. ישר דרך P(2,1)P(2,1) שחותך את החלק החיובי של ציר ה-xx ב-(a,0)(a,0) חותך את החלק החיובי של ציר ה-yy רק כש-a>2a>2.

שים לב

בדיקה: מציבים את xx שמצאתם ובודקים שכל המידות חיוביות ושהנקודות נמצאות במקום שהשאלה דורשת.

דוגמה - ישר דרך נקודה קבועה: מינימום של שטח משולש

ישר עובר דרך הנקודה P(2,1)P(2,1). הוא חותך את החלק החיובי של ציר ה-xx בנקודה AA, ואת החלק החיובי של ציר ה-yy בנקודה BB. OO היא ראשית הצירים.

מצאו את שיעורי AA שעבורם שטח המשולש OABOAB הוא הקטן ביותר, ואת השטח הזה.

פתרון

1. נתון: הישר עובר דרך P(2,1)P(2,1), AA על החלק החיובי של ציר ה-xx, BB על החלק החיובי של ציר ה-yy. המטרה: מינימום של שטח המשולש OABOAB.

2. מסמנים A(a,0)A(a,0) ו-B(0,b)B(0,b). AA על החלק החיובי של ציר ה-xx, ולכן a>0a>0. כדי ש-b>0b>0 צריך גם a>2a>2. התחום: a>2a>2.

3. מורידים אנך מ-PP לציר ה-xx, ל-Q(2,0)Q(2,0). המשולשים AQPAQP ו-AOBAOB דומים (זווית ישרה וזווית AA משותפת), ולכן PQBO=AQAO\frac{PQ}{BO}=\frac{AQ}{AO}, כלומר 1b=a−2a\frac{1}{b}=\frac{a-2}{a}. מכאן b=aa−2b=\frac{a}{a-2}.

4. השטח: S(a)=ab2=a22(a−2)S(a)=\frac{ab}{2}=\frac{a^2}{2(a-2)}.

5. נגזרת של מנה: S′(a)=2a⋅2(a−2)−a2⋅24(a−2)2=a(a−4)2(a−2)2S'(a)=\frac{2a\cdot2(a-2)-a^2\cdot2}{4(a-2)^2}=\frac{a(a-4)}{2(a-2)^2}. בתחום a>2a>2 המונה מתאפס רק ב-a=4a=4.

6. סימן: S′(3)=−32<0S'(3)=-\frac32<0 ו-S′(6)=38>0S'(6)=\frac38>0. מינימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום, ולכן שם השטח הקטן ביותר.

aa2<a<42<a<444a>4a>4
S′(a)S'(a)−-00++
S(a)S(a)יורדתמינימוםעולה

7. b=42=2b=\frac{4}{2}=2, והשטח S(4)=164=4S(4)=\frac{16}{4}=4. הנקודה PP היא אמצע הקטע ABAB.

aOABP
תשובה

A(4,0)A(4,0). השטח הקטן ביותר: 44.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון גאומטריות עם פונקציה רציונלית

4. בעיות קיצון עם פונקציית שורש בגרפים

נקודה על גרף של פונקציית שורש

בשאלות האלה נקודה "זזה" על גרף של פונקציית שורש, ויחד איתה זזים קטעים ומשולשים שתלויים בה. האורכים שתלויים בנקודה כוללים שורש.

במדויק: נקודה כלשהי על הגרף של f(x)=g(x)f(x)=\sqrt{g(x)} היא נקודה (t,g(t))(t,\sqrt{g(t)}), כאשר g(t)≥0g(t)\ge0 ו-tt בתחום שהשאלה קובעת. כל אורך או שטח שתלוי בנקודה מבטאים כפונקציה של tt, ומחפשים את ערך tt שבו הוא מקבל את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר.

הגרף של f(x)=6−xf(x)=\sqrt{6-x} מוגדר כש-x≤6x\le6, ויורד עד הנקודה (6,0)(6,0). נקודה עליו ברביע הראשון היא A(t,6−t)A(t,\sqrt{6-t}) עם 0<t<60<t<6. האנך מ-AA לציר ה-xx פוגש אותו ב-B(t,0)B(t,0), והמשולש OABOAB משנה את השטח שלו כש-AA זזה. בסרטוט t=4t=4.

-11234567-1123OAB

נגזרת של שורש

(g(x))′=g′(x)2g(x)\left(\sqrt{g(x)}\right)'=\frac{g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}, בכל xx שבו g(x)>0g(x)>0.

מכפלה בשורש: (p(x)g(x))′=p′(x)g(x)+p(x)⋅g′(x)2g(x)\left(p(x)\sqrt{g(x)}\right)'=p'(x)\sqrt{g(x)}+p(x)\cdot\frac{g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}.

דרך הפתרון

השוואת הנגזרת לאפס כשיש שורש

כשהנגזרת כוללת שבר שבמכנה שלו שורש:

1. מביאים את הנגזרת למכנה משותף מהצורה cg(x)c\sqrt{g(x)}, כאשר c>0c>0.

2. בתחום שבו g(x)>0g(x)>0, המכנה חיובי. לכן f′(x)=0f'(x)=0 כשהמונה מתאפס, והסימן של f′(x)f'(x) הוא הסימן של המונה.

3. בטבלת הסימנים מספיק לבדוק את המונה.

קיצון של g(x)\sqrt{g(x)}

בתחום שבו g(x)>0g(x)>0, הסימן של (g(x))′\left(\sqrt{g(x)}\right)' זהה לסימן של g′(x)g'(x). לכן ל-g(x)\sqrt{g(x)} ול-g(x)g(x) אותם תחומי עלייה וירידה ואותן נקודות קיצון פנימיות.

שימוש: המרחק d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2} הוא הקטן ביותר בדיוק כשהביטוי שבתוך השורש הוא הקטן ביותר.

שים לב

שוכחים את הנגזרת הפנימית: (6−x)′=−126−x\left(\sqrt{6-x}\right)'=\frac{-1}{2\sqrt{6-x}}, לא 126−x\frac{1}{2\sqrt{6-x}}.

שים לב

בקצה תחום ההגדרה, שבו g(x)=0g(x)=0, הנגזרת של g(x)\sqrt{g(x)} לא מוגדרת. נקודה כזאת יכולה להיות נקודת קיצון בקצה התחום.

דוגמה א - מכפלה של tt בשורש: שטח משולש

נתונה הפונקציה f(x)=6−xf(x)=\sqrt{6-x}. OO היא ראשית הצירים.

הנקודה AA נמצאת על גרף הפונקציה ברביע הראשון. מ-AA מורידים אנך לציר ה-xx, והוא פוגש את הציר בנקודה BB.

מצאו את שיעורי AA שעבורם שטח המשולש OABOAB הוא הגדול ביותר, ואת השטח הזה.

פתרון

1. נתון: AA על הגרף של 6−x\sqrt{6-x} ברביע הראשון, BB רגל האנך מ-AA לציר ה-xx. המטרה: מקסימום של שטח המשולש OABOAB.

2. A(t,6−t)A(t,\sqrt{6-t}) ו-B(t,0)B(t,0). ברביע הראשון t>0t>0 ו-6−t>0\sqrt{6-t}>0, ולכן התחום 0<t<60<t<6.

3. המשולש ישר זווית ב-BB: OB=tOB=t, AB=6−tAB=\sqrt{6-t}. השטח: S(t)=t6−t2S(t)=\frac{t\sqrt{6-t}}{2}.

4. נגזרת של מכפלה: S′(t)=12(6−t−t26−t)=2(6−t)−t46−t=12−3t46−tS'(t)=\frac12\left(\sqrt{6-t}-\frac{t}{2\sqrt{6-t}}\right)=\frac{2(6-t)-t}{4\sqrt{6-t}}=\frac{12-3t}{4\sqrt{6-t}}.

5. המכנה חיובי בתחום. המונה מתאפס ב-t=4t=4: חיובי כש-t<4t<4 ושלילי כש-t>4t>4. מקסימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום.

tt0<t<40<t<4444<t<64<t<6
S′(t)S'(t)++00−-
S(t)S(t)עולהמקסימוםיורדת

6. A(4,2)A(4,\sqrt2), והשטח S(4)=422=22S(4)=\frac{4\sqrt2}{2}=2\sqrt2.

תשובה

A(4,2)A(4,\sqrt2). השטח הגדול ביותר: 22≈2.832\sqrt2\approx2.83.

דוגמה ב - מרחק מנקודה לגרף: קיצון של הביטוי שבשורש

נתונה הפונקציה f(x)=2xf(x)=\sqrt{2x} והנקודה C(5,0)C(5,0).

מצאו את הנקודה PP על גרף הפונקציה שהמרחק שלה מ-CC הוא הקטן ביותר, ואת המרחק הזה.

פתרון

1. נתון: PP על הגרף של 2x\sqrt{2x} ו-C(5,0)C(5,0). המטרה: מינימום של המרחק PCPC.

2. P(t,2t)P(t,\sqrt{2t}), כאשר t≥0t\ge0.

3. המרחק: d(t)=(t−5)2+(2t)2=t2−8t+25d(t)=\sqrt{(t-5)^2+\left(\sqrt{2t}\right)^2}=\sqrt{t^2-8t+25}.

4. dd הקטן ביותר כשהביטוי שבשורש g(t)=t2−8t+25g(t)=t^2-8t+25 הוא הקטן ביותר. הביטוי חיובי לכל tt (Δ=64−100<0\Delta=64-100<0).

5. g′(t)=2t−8g'(t)=2t-8, מתאפס ב-t=4t=4. שלילי כש-t<4t<4 וחיובי כש-t>4t>4: מינימום, והוא נקודת הקיצון הפנימית היחידה בתחום t≥0t\ge0. בקצה t=0t=0: d(0)=5d(0)=5, גדול יותר.

6. P(4,8)=(4,22)P(4,\sqrt8)=(4,2\sqrt2), ו-d(4)=16−32+25=9=3d(4)=\sqrt{16-32+25}=\sqrt9=3.

246824C(5,0)P
תשובה

P(4,22)P(4,2\sqrt2). המרחק הקטן ביותר: 33.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון עם פונקציית שורש בגרפים

5. בעיות קיצון גאומטריות עם פונקציית שורש

בעיה גאומטרית עם אורך קבוע

לפעמים הנתון הקבוע הוא אורך: רדיוס, אלכסון או יתר. כשצלע אחת משתנה, הצלע השנייה מתקבלת ממשפט פיתגורס, ולכן יש בה שורש.

במדויק: בבעיית קיצון גאומטרית עם פונקציית שורש מסמנים ב-xx מידה אחת, ומבטאים מידה אחרת בעזרת משפט פיתגורס כשורש, למשל c2−x2\sqrt{c^2-x^2}, כאשר cc הוא האורך הקבוע ו-0<x<c0<x<c. הגודל שצריך להביא לקיצון הוא פונקציה של xx שיש בה שורש.

מלבן חסום בחצי מעגל שרדיוסו 55: שני קודקודים על הקוטר, ושניים על הקשת. אם חצי הבסיס הוא xx, הגובה הוא y=25−x2y=\sqrt{25-x^2}, כי OCOC הוא רדיוס. בסרטוט x=3x=3 ו-y=4y=4.

xyOEFABCD

מידה לפי אורך קבוע

צורהנתוןהמידה השנייה
משולש ישר זוויתיתר cc, ניצב xxהניצב השני c2−x2\sqrt{c^2-x^2}
מלבןאלכסון dd, צלע xxהצלע השנייה d2−x2\sqrt{d^2-x^2}
מלבן בחצי מעגלרדיוס RR, חצי בסיס xxהגובה R2−x2\sqrt{R^2-x^2}
משולש שווה שוקייםשוק ss, חצי בסיס xxהגובה לבסיס s2−x2\sqrt{s^2-x^2}
דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיה גאומטרית עם שורש

כשנתון אורך קבוע וצלע משתנה xx:

1. מסרטטים, מסמנים את xx, ורושמים את התחום (בדרך כלל 0<x<c0<x<c).

2. מבטאים את הצלע השנייה בעזרת משפט פיתגורס.

3. בונים את פונקציית הגודל וגוזרים (נגזרת של מכפלה ושל שורש).

4. מביאים למכנה משותף, ומשווים את המונה לאפס.

5. בודקים את סוג הקיצון בטבלת סימנים של המונה.

שים לב

m2=∣m∣\sqrt{m^2}=|m|, לא mm. לכן x25−x2=x2(25−x2)x\sqrt{25-x^2}=\sqrt{x^2(25-x^2)} רק כש-x≥0x\ge0. בגאומטריה xx הוא אורך וזה בסדר, אבל בגרף שבו xx יכול להיות שלילי זו טעות.

שים לב

בדיקה: ב-xx שמצאתם הביטוי שבשורש חיובי, וכל המידות חיוביות.

דוגמה - מלבן חסום בחצי מעגל: מקסימום של שטח

מלבן ABCDABCD חסום בחצי מעגל שמרכזו OO ורדיוסו 55. הקודקודים AA ו-BB נמצאים על הקוטר, והקודקודים CC ו-DD על הקשת.

מצאו את מידות המלבן שעבורן שטחו הוא הגדול ביותר, ואת השטח הזה.

פתרון

1. נתון: חצי מעגל ברדיוס 55, AA ו-BB על הקוטר, CC ו-DD על הקשת. המטרה: מקסימום של שטח המלבן.

2. בגלל הסימטריה OO הוא אמצע ABAB. מסמנים OB=xOB=x, ולכן AB=2xAB=2x. התחום: 0<x<50<x<5.

3. OC=5OC=5 (רדיוס). משפט פיתגורס במשולש OBCOBC: BC=25−x2BC=\sqrt{25-x^2}.

4. השטח: S(x)=2x25−x2S(x)=2x\sqrt{25-x^2}.

5. נגזרת: S′(x)=225−x2+2x⋅−2x225−x2=2(25−x2)−2x225−x2=50−4x225−x2S'(x)=2\sqrt{25-x^2}+2x\cdot\frac{-2x}{2\sqrt{25-x^2}}=\frac{2(25-x^2)-2x^2}{\sqrt{25-x^2}}=\frac{50-4x^2}{\sqrt{25-x^2}}.

6. המונה מתאפס כש-x2=12.5x^2=12.5, ובתחום x=52=522≈3.54x=\frac{5}{\sqrt2}=\frac{5\sqrt2}{2}\approx3.54. המונה חיובי לפני הנקודה ושלילי אחריה: מקסימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום.

7. BC=25−12.5=12.5=522BC=\sqrt{25-12.5}=\sqrt{12.5}=\frac{5\sqrt2}{2}, AB=52AB=5\sqrt2, והשטח S=52⋅522=25S=5\sqrt2\cdot\frac{5\sqrt2}{2}=25.

xOEFABCD
תשובה

AB=52AB=5\sqrt2, BC=522BC=\frac{5\sqrt2}{2}. השטח הגדול ביותר: 2525.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון גאומטריות עם פונקציית שורש

6. בעיות קיצון בגופים: קובייה, תיבה וגליל

נפח, שטח פנים ומעטפת

אריזה, פחית או מכל צריכים להכיל כמות נתונה, ורוצים להשתמש בכמה שפחות חומר. כשהנפח קבוע ומידה אחת היא xx, הגובה הוא שבר עם xx במכנה.

במדויק: הנפח של גוף הוא גודל החלל שהוא תופס. שטח הפנים הוא סכום השטחים של כל הפאות שלו (בגליל: שני הבסיסים והמעטפת). המעטפת היא שטח הפנים בלי הבסיסים. תיבה פתוחה היא תיבה בלי מכסה: שטח הפנים שלה הוא הבסיס וארבע הפאות הצדדיות. קובייה היא תיבה שכל המקצועות שלה שווים.

תיבה פתוחה עם בסיס ריבועי שצלעו xx ונפחה 3232: הגובה הוא h=32x2h=\frac{32}{x^2}, וכמות החומר היא S(x)=x2+4x⋅32x2=x2+128xS(x)=x^2+4x\cdot\frac{32}{x^2}=x^2+\frac{128}{x}. הכמות הקטנה ביותר מתקבלת ב-x=4x=4, ואז h=2h=2 ו-S(4)=48S(4)=48.

xxhABCDA'B'C'D'
rhOO'PQP'Q'

נפח ושטח פנים

גוףנפחשטח פנים
קובייה, מקצוע aaV=a3V=a^36a26a^2
תיבה a×b×ha\times b\times hV=abhV=abh2ab+2ah+2bh2ab+2ah+2bh
גליל ישר, רדיוס rr, גובה hhV=πr2hV=\pi r^2hמעטפת M=2πrhM=2\pi rh, שטח פנים 2πr2+2πrh2\pi r^2+2\pi rh
דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיית קיצון בגוף

כשנתון גוף שאחד הגדלים שלו קבוע (נפח, שטח פנים):

1. מסמנים ב-xx מידה אחת (צלע הבסיס, רדיוס), ורושמים את התחום.

2. מהנתון הקבוע מבטאים מידה שנייה, בדרך כלל את הגובה hh.

3. מציבים בנוסחה של הגודל המבוקש, ומקבלים פונקציה של משתנה אחד.

4. גוזרים, משווים לאפס, וקובעים את סוג הקיצון (טבלת סימנים או נגזרת שנייה).

5. עונים במידות של הגוף ובערך הגודל.

שים לב

קוראים בעיון מה נשאל: תיבה פתוחה (בלי מכסה), שטח המעטפת בלבד, או שטח הפנים כולו. כל אחד נותן פונקציה אחרת.

שים לב

בגליל המספר π\pi הוא קבוע. הוא לא נעלם מהנוסחה, אבל לרוב מצטמצם במשוואה S′(r)=0S'(r)=0.

דוגמה - גליל סגור עם נפח נתון: מינימום של שטח הפנים

פחית בצורת גליל ישר סגור צריכה להכיל 54π54\pi סמ"ק.

מצאו את רדיוס הבסיס ואת הגובה שעבורם שטח הפנים של הפחית הוא הקטן ביותר, ואת שטח הפנים הזה.

פתרון

1. נתון: גליל סגור, V=54πV=54\pi. המטרה: מינימום של שטח הפנים.

2. מסמנים את הרדיוס ב-rr, r>0r>0. מהנפח: πr2h=54π\pi r^2h=54\pi, ולכן h=54r2h=\frac{54}{r^2}.

3. שטח הפנים: S(r)=2πr2+2πr⋅54r2=2πr2+108πrS(r)=2\pi r^2+2\pi r\cdot\frac{54}{r^2}=2\pi r^2+\frac{108\pi}{r}.

4. נגזרת: S′(r)=4πr−108πr2S'(r)=4\pi r-\frac{108\pi}{r^2}. משווים לאפס: 4πr3=108π4\pi r^3=108\pi, כלומר r3=27r^3=27, ולכן r=3r=3.

5. נגזרת שנייה: S′′(r)=4π+216πr3S''(r)=4\pi+\frac{216\pi}{r^3}, ו-S′′(3)=4π+8π=12π>0S''(3)=4\pi+8\pi=12\pi>0. מינימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום r>0r>0.

6. h=549=6h=\frac{54}{9}=6. שטח הפנים: S(3)=18π+36π=54πS(3)=18\pi+36\pi=54\pi. הגובה שווה לקוטר הבסיס.

תשובה

r=3r=3 ס"מ, h=6h=6 ס"מ. שטח הפנים הקטן ביותר: 54π54\pi סמ"ר.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון בגופים: קובייה, תיבה וגליל

7. בעיות קיצון בתנועה ובכלכלה

בעיות קיצון בתנועה ובכלכלה

שחיין רוצה להגיע ליעד מהר ככל האפשר, ומפעל רוצה לייצר בעלות נמוכה ככל האפשר. בשני המקרים יש בחירה (איפה לצאת מהמים, כמה יחידות לייצר), והבחירה משנה את הזמן או את הכסף.

במדויק: בבעיית קיצון בתנועה הגודל שמביאים לקיצון הוא זמן או דרך, שתלויים במשתנה אחד (נקודה במסלול, מהירות). בבעיית קיצון בכלכלה הגודל הוא סכום כסף (הכנסה, הוצאה, רווח, עלות ליחידה), שתלוי בכמות או במחיר. מבטאים את הגודל כפונקציה של המשתנה בתחום שהשאלה קובעת, ומחפשים בו את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר.

שחיין נמצא בנקודה AA, במרחק 33 ק"מ מחוף ישר. CC היא הנקודה על החוף הקרובה ביותר ל-AA, והיעד BB על החוף במרחק 88 ק"מ מ-CC. השחיין שוחה עד נקודה PP על החוף, שבה CP=xCP=x, ומשם רץ ל-BB. השחייה היא 9+x2\sqrt{9+x^2} ק"מ, והריצה 8−x8-x ק"מ.

x8-xACPB

הקשרים בין הגדלים

גודלאיך מחשבים
זמןהדרך חלקי המהירות
הכנסהמחיר ליחידה כפול מספר היחידות
רווחהכנסה פחות הוצאות
עלות ממוצעת ליחידההעלות הכוללת חלקי מספר היחידות

כשמחלקים במשתנה (עלות ליחידה, זמן במהירות משתנה) הפונקציה יוצאת רציונלית. מרחק באלכסון (משפט פיתגורס) נותן שורש.

דרך הפתרון

משוואה עם שורש כש-f′(x)=0f'(x)=0

כשהמשוואה f′(x)=0f'(x)=0 כוללת שורש:

1. מבודדים את השורש באגף אחד.

2. בודקים שלשני האגפים אותו סימן (שורש אינו שלילי).

3. מעלים את שני האגפים בריבוע ופותרים.

4. מציבים כל פתרון במשוואה המקורית: העלאה בריבוע יכולה להוסיף פתרונות שאינם פתרונות.

שים לב

הקצוות של מסלול (לצאת מהמים מיד או לשחות עד היעד) הם לפעמים אפשרויות מותרות. אז התחום סגור, וצריך להשוות גם לערכים בקצוות.

שים לב

כשהמשתנה הוא מספר יחידות או מספר אנשים, התשובה חייבת להיות מספר שלם. אם נקודת הקיצון היחידה אינה מספר שלם, משווים את הערכים בשני המספרים השלמים הקרובים לה.

דוגמה א - תנועה: שחייה וריצה, תחום סגור

שחיין נמצא בנקודה AA בים, במרחק 33 ק"מ מחוף ישר. CC היא הנקודה על החוף הקרובה ביותר ל-AA. השחיין רוצה להגיע לנקודה BB על החוף, במרחק 88 ק"מ מ-CC. הוא שוחה במהירות 33 קמ"ש עד נקודה PP על הקטע CBCB, ומשם רץ ל-BB במהירות 55 קמ"ש.

מצאו את המרחק CPCP שעבורו זמן ההגעה הוא הקצר ביותר, ואת הזמן הזה.

פתרון

1. נתון: AC=3AC=3, CB=8CB=8, שחייה 33 קמ"ש, ריצה 55 קמ"ש, PP על CBCB. המטרה: מינימום של זמן ההגעה.

2. מסמנים CP=xCP=x. PP יכולה להיות בכל נקודה של הקטע, כולל הקצוות: 0≤x≤80\le x\le8.

3. שחייה: AP=9+x2AP=\sqrt{9+x^2} (פיתגורס). ריצה: PB=8−xPB=8-x. הזמן: T(x)=9+x23+8−x5T(x)=\frac{\sqrt{9+x^2}}{3}+\frac{8-x}{5}.

4. נגזרת: T′(x)=x39+x2−15T'(x)=\frac{x}{3\sqrt{9+x^2}}-\frac15. משווים לאפס: 5x=39+x25x=3\sqrt{9+x^2}.

5. שני האגפים אינם שליליים כש-x≥0x\ge0. מעלים בריבוע: 25x2=81+9x225x^2=81+9x^2, x2=8116x^2=\frac{81}{16}, ובתחום x=94x=\frac94. בדיקה: 5⋅94=4545\cdot\frac94=\frac{45}{4} ו-39+8116=3⋅154=4543\sqrt{9+\frac{81}{16}}=3\cdot\frac{15}{4}=\frac{45}{4}. מתאים.

6. משווים ערכים: T(94)=15/43+23/45=54+2320=2.4T\left(\frac94\right)=\frac{15/4}{3}+\frac{23/4}{5}=\frac54+\frac{23}{20}=2.4. בקצוות: T(0)=1+1.6=2.6T(0)=1+1.6=2.6, T(8)=733≈2.85T(8)=\frac{\sqrt{73}}{3}\approx2.85.

7. הערך הקטן ביותר הוא 2.42.4 שעות, ב-x=94x=\frac94.

תשובה

CP=2.25CP=2.25 ק"מ. הזמן הקצר ביותר: 2.42.4 שעות (שעתיים ו-2424 דקות).

דוגמה ב - כלכלה: מינימום של עלות ממוצעת ליחידה

העלות הכוללת (בש"ח) של ייצור xx יחידות ביום היא C(x)=2x2+50x+800C(x)=2x^2+50x+800.

כמה יחידות צריך לייצר ביום כדי שהעלות הממוצעת ליחידה תהיה הקטנה ביותר? מהי העלות הממוצעת הזאת?

פתרון

1. נתון: C(x)=2x2+50x+800C(x)=2x^2+50x+800. המטרה: מינימום של העלות הממוצעת ליחידה.

2. העלות הממוצעת: A(x)=C(x)x=2x+50+800xA(x)=\frac{C(x)}{x}=2x+50+\frac{800}{x}, בתחום x>0x>0.

3. נגזרת: A′(x)=2−800x2A'(x)=2-\frac{800}{x^2}. משווים לאפס: x2=400x^2=400, ולכן x=20x=20.

4. סימן: A′(10)=−6<0A'(10)=-6<0 ו-A′(40)=1.5>0A'(40)=1.5>0. מינימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום.

xx0<x<200<x<202020x>20x>20
A′(x)A'(x)−-00++
A(x)A(x)יורדתמינימוםעולה

5. 2020 הוא מספר שלם, ולכן מתאים. A(20)=40+50+40=130A(20)=40+50+40=130.

תשובה

2020 יחידות ביום. העלות הממוצעת הקטנה ביותר: 130130 ש"ח ליחידה.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון בתנועה ובכלכלה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.