דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טכניקות אינטגרציה

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטכניקות אינטגרציה: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: פונקציה קדומה

בכיתה י' שאלנו את השאלה ההפוכה לגזירה: נתונה נגזרת, איזו פונקציה גזרנו? למשל x2−2xx^2-2x נגזרת ונותנת 2x−22x-2, ולכן x2−2xx^2-2x היא פונקציה קדומה של 2x−22x-2.

במדויק: FF היא פונקציה קדומה של ff בקטע אם לכל xx בקטע מתקיים F′(x)=f(x)F'(x)=f(x). אם FF ו-GG שתיהן קדומות של ff באותו קטע, ההפרש ביניהן הוא מספר קבוע: G(x)=F(x)+CG(x)=F(x)+C.

הגרפים של כל הפונקציות הקדומות של אותה ff בקטע הם אותו גרף, מוזז למעלה או למטה. בכל xx השיפוע של כולם שווה ל-f(x)f(x). אלה שלוש קדומות של f(x)=2x−2f(x)=2x-2:

-224-4-224681012

האינטגרל הלא מסוים

במקום לכתוב "כל הפונקציות הקדומות של ff", משתמשים בסימן ∫f(x) dx\int f(x)\,dx. מציאת פונקציה קדומה נקראת אינטגרציה, והיא הפעולה ההפוכה לגזירה.

במדויק: האינטגרל הלא מסוים ∫f(x) dx\int f(x)\,dx הוא אוסף כל הפונקציות הקדומות של ff בקטע. אם FF קדומה אחת של ff בקטע, אז ∫f(x) dx=F(x)+C\int f(x)\,dx=F(x)+C, כאשר CC מספר כלשהו (קבוע האינטגרציה).

הפונקציה שבתוך הסימן נקראת הפונקציה שמתחת לאינטגרל, ו-dxdx אומר שהמשתנה הוא xx. בכל השיעורים בנושא הבדיקה זהה: גוזרים את התשובה, וצריך לקבל בדיוק את הפונקציה שמתחת לאינטגרל.

תזכורת: נגזרת של פונקציה מורכבת

בשני שיעורים בנושא נלך אחורה מכלל הגזירה של פונקציה מורכבת, ולכן כדאי לזכור אותו. למשל ((x2+1)3)′=3(x2+1)2⋅2x\left((x^2+1)^3\right)'=3(x^2+1)^2\cdot2x.

במדויק: אם uu גזירה ב-xx ו-FF גזירה ב-u(x)u(x), אז (F(u(x)))′=F′(u(x))⋅u′(x)\left(F(u(x))\right)'=F'(u(x))\cdot u'(x): נגזרת החיצונית בנקודה u(x)u(x), כפול נגזרת הפנימית.

1. אינטגרל של פולינום

אינטגרל של פולינום

הפונקציות הפשוטות ביותר לאינטגרציה הן פולינומים. מכיוון שגזירה מורידה את המעלה ב-11, אינטגרציה מעלה אותה ב-11: ∫3x2 dx=x3+C\int 3x^2\,dx=x^3+C.

במדויק: אם ff פולינום ממעלה n≥0n\ge0, כל פונקציה קדומה של ff (על כל הישר) היא פולינום ממעלה n+1n+1. לפולינום האפס הקדומות הן הפונקציות הקבועות CC.

אינטגרל של חזקה ושל מספר

לכל מספר שלם n≥0n\ge0 ולכל מספר kk:

∫xn dx=xn+1n+1+C∫k dx=kx+C\int x^n\,dx=\frac{x^{n+1}}{n+1}+C\qquad \int k\,dx=kx+C

במילים: מעלים את החזקה ב-11 ומחלקים בחזקה החדשה. פולינום עושים איבר-איבר, וכותבים CC אחד בסוף.

שים לב

∫x dx=x22+C\int x\,dx=\frac{x^2}{2}+C, ולא x2x^2. ו-∫5 dx=5x+C\int 5\,dx=5x+C, ולא 00: אינטגרל של מספר אינו אפס.

שים לב

מכפלה של סוגריים קודם פותחים לפולינום. ∫(x−1)(x+3) dx\int(x-1)(x+3)\,dx אינו (x−1)22⋅(x+3)22\frac{(x-1)^2}{2}\cdot\frac{(x+3)^2}{2}.

דוגמה - פולינום פתוח ומכפלת סוגריים

חשבו:

א. ∫(4x3−6x2+2x−5) dx\int(4x^3-6x^2+2x-5)\,dx

ב. ∫(x−1)(x+3) dx\int(x-1)(x+3)\,dx

פתרון

1. א: איבר-איבר: 4⋅x44−6⋅x33+2⋅x22−5x=x4−2x3+x2−5x4\cdot\frac{x^4}{4}-6\cdot\frac{x^3}{3}+2\cdot\frac{x^2}{2}-5x=x^4-2x^3+x^2-5x, ומוסיפים CC.

2. ב: אין כלל למכפלה, ולכן פותחים סוגריים: (x−1)(x+3)=x2+2x−3(x-1)(x+3)=x^2+2x-3.

3. ב: איבר-איבר: x33+x2−3x\frac{x^3}{3}+x^2-3x, ומוסיפים CC.

4. בדיקה בב: (x33+x2−3x)′=x2+2x−3\left(\frac{x^3}{3}+x^2-3x\right)'=x^2+2x-3.

תשובה

א. x4−2x3+x2−5x+Cx^4-2x^3+x^2-5x+C. ב. x33+x2−3x+C\frac{x^3}{3}+x^2-3x+C.

שאלות פתוחות על אינטגרל של פולינום

2. אינטגרל של 1/xⁿ ושל 1/(2√x)

אינטגרל של 1xn\frac{1}{x^n} ושל 12x\frac{1}{2\sqrt{x}}

מלבד פולינומים, יש עוד שני סוגים של פונקציות שנחשב להן אינטגרל. את שניהם מכירים מגזירה: (−1x)′=1x2\left(-\frac{1}{x}\right)'=\frac{1}{x^2} ו-(x)′=12x\left(\sqrt{x}\right)'=\frac{1}{2\sqrt{x}}.

במדויק: לכל מספר שלם n≥2n\ge2, הפונקציה 1xn\frac{1}{x^n} מוגדרת לכל x≠0x\ne0, ובכל קטע שאינו מכיל את 00 הפונקציה −1(n−1)xn−1-\frac{1}{(n-1)x^{n-1}} היא קדומה שלה. הפונקציה 12x\frac{1}{2\sqrt{x}} מוגדרת עבור x>0x>0, ושם x\sqrt{x} היא קדומה שלה.

מאיפה הכלל ל-1xn\frac{1}{x^n}: כותבים 1xn=x−n\frac{1}{x^n}=x^{-n} ומשתמשים בכלל החזקה: x−n+1−n+1=−1(n−1)xn−1\frac{x^{-n+1}}{-n+1}=-\frac{1}{(n-1)x^{n-1}}. עבור n=1n=1 יוצאת חלוקה באפס, ולכן הכלל לא חל עליו.

בגרף: ב-x=1x=1 השיפוע של y=xy=\sqrt{x} שווה ל-12\frac12, וזה בדיוק הערך של 12x\frac{1}{2\sqrt{x}} ב-x=1x=1.

01234560123(1,1)(1,1/2)

אינטגרל של 1xn\frac{1}{x^n}

לכל מספר שלם n≥2n\ge2, בקטע שאינו מכיל את 00:

∫1xn dx=∫x−n dx=x−n+1−n+1+C=−1(n−1)xn−1+C\int\frac{1}{x^n}\,dx=\int x^{-n}\,dx=\frac{x^{-n+1}}{-n+1}+C=-\frac{1}{(n-1)x^{n-1}}+C

למשל ∫1x2 dx=−1x+C\int\frac{1}{x^2}\,dx=-\frac{1}{x}+C, ∫1x3 dx=−12x2+C\int\frac{1}{x^3}\,dx=-\frac{1}{2x^2}+C.

אינטגרל של 12x\frac{1}{2\sqrt{x}}

עבור x>0x>0:

∫12x dx=x+C\int\frac{1}{2\sqrt{x}}\,dx=\sqrt{x}+C
שים לב

ב-1xn\frac{1}{x^n} החזקה במכנה יורדת ב-11 ומופיע מינוס: ∫1x3 dx=−12x2+C\int\frac{1}{x^3}\,dx=-\frac{1}{2x^2}+C, ולא 14x4\frac{1}{4x^4}.

שים לב

1x=2⋅12x\frac{1}{\sqrt{x}}=2\cdot\frac{1}{2\sqrt{x}}, ולכן ∫1x dx=2x+C\int\frac{1}{\sqrt{x}}\,dx=2\sqrt{x}+C. בודקים: (2x)′=22x=1x\left(2\sqrt{x}\right)'=\frac{2}{2\sqrt{x}}=\frac{1}{\sqrt{x}}.

דוגמה - חזקה במכנה, וסכום של שני הסוגים

חשבו:

א. ∫1x4 dx\int\frac{1}{x^4}\,dx, עבור x≠0x\ne0.

ב. ∫(12x−1x2)dx\int\left(\frac{1}{2\sqrt{x}}-\frac{1}{x^2}\right)dx, עבור x>0x>0.

פתרון

1. א: לפי הכלל עם n=4n=4: −1(4−1)x3=−13x3-\frac{1}{(4-1)x^{3}}=-\frac{1}{3x^3}, ומוסיפים CC.

2. ב: איבר-איבר. ∫12x dx=x\int\frac{1}{2\sqrt{x}}\,dx=\sqrt{x}.

3. ב: ∫1x2 dx=−1x\int\frac{1}{x^2}\,dx=-\frac{1}{x}, ויש מינוס לפני השבר, ולכן מקבלים +1x+\frac{1}{x}.

4. בדיקה בב: (x+1x)′=12x−1x2\left(\sqrt{x}+\frac{1}{x}\right)'=\frac{1}{2\sqrt{x}}-\frac{1}{x^2}.

תשובה

א. −13x3+C-\frac{1}{3x^3}+C. ב. x+1x+C\sqrt{x}+\frac{1}{x}+C.

שאלות פתוחות על אינטגרל של 1/xⁿ ושל 1/(2√x)

3. אינטגרל של כפל בקבוע, סכום והפרש

אינטגרל של כפל בקבוע, סכום והפרש

כמו בגזירה, גם באינטגרציה מספר שכופל פונקציה "יוצא החוצה", וסכום מפרקים לאיברים. כך מחשבים אינטגרל של ביטוי שבנוי מכמה פונקציות שכבר מכירים.

במדויק: אם FF קדומה של ff ו-GG קדומה של gg באותו קטע, ו-kk מספר, אז באותו קטע k⋅Fk\cdot F קדומה של k⋅fk\cdot f, ו-F±GF\pm G קדומה של f±gf\pm g.

למה זה נכון: גוזרים. (k⋅F)′=k⋅F′=k⋅f(k\cdot F)'=k\cdot F'=k\cdot f, ו-(F±G)′=F′±G′=f±g(F\pm G)'=F'\pm G'=f\pm g.

כפל בקבוע, סכום והפרש

- ∫k⋅f(x) dx=k∫f(x) dx\int k\cdot f(x)\,dx=k\int f(x)\,dx

- ∫(f(x)±g(x))dx=∫f(x) dx±∫g(x) dx\int\left(f(x)\pm g(x)\right)dx=\int f(x)\,dx\pm\int g(x)\,dx

בסוף כותבים CC אחד, ולא CC לכל איבר.

דרך הפתרון

מכפלה ומנה: קודם מפשטים

כשמתחת לאינטגרל יש מכפלה או מנה: אין להן כלל, ולכן מביאים את הביטוי לסכום של פונקציות מוכרות.

1. מכפלה של פולינומים: פותחים סוגריים.

2. שבר שבמכנה שלו איבר אחד xnx^n: מחלקים כל איבר במונה במכנה. למשל 2x3−x+4x3=2−1x2+4x3\frac{2x^3-x+4}{x^3}=2-\frac{1}{x^2}+\frac{4}{x^3}.

3. מחשבים איבר-איבר.

שים לב

∫f(x)⋅g(x) dx\int f(x)\cdot g(x)\,dx אינו ∫f(x) dx⋅∫g(x) dx\int f(x)\,dx\cdot\int g(x)\,dx. בודקים בגזירה: ∫x⋅x dx=x33+C\int x\cdot x\,dx=\frac{x^3}{3}+C, ולא x22⋅x22\frac{x^2}{2}\cdot\frac{x^2}{2}.

שים לב

את המספר שכופל בונים לפי הצורך: 3x=6⋅12x\frac{3}{\sqrt{x}}=6\cdot\frac{1}{2\sqrt{x}}, ולכן ∫3x dx=6x+C\int\frac{3}{\sqrt{x}}\,dx=6\sqrt{x}+C.

דוגמה - סכום עם שורש, ושבר שמחלקים לאיברים

חשבו:

א. ∫(4x3−3x)dx\int\left(4x^3-\frac{3}{\sqrt{x}}\right)dx, עבור x>0x>0.

ב. ∫2x4−3x2+6x2 dx\int\frac{2x^4-3x^2+6}{x^2}\,dx, עבור x≠0x\ne0.

פתרון

1. א: ∫4x3 dx=x4\int4x^3\,dx=x^4.

2. א: 3x=6⋅12x\frac{3}{\sqrt{x}}=6\cdot\frac{1}{2\sqrt{x}}, ולכן ∫3x dx=6x\int\frac{3}{\sqrt{x}}\,dx=6\sqrt{x}.

3. א: התשובה x4−6x+Cx^4-6\sqrt{x}+C.

4. ב: אין כלל למנה. במכנה איבר אחד, ולכן מחלקים: 2x4−3x2+6x2=2x2−3+6x2\frac{2x^4-3x^2+6}{x^2}=2x^2-3+\frac{6}{x^2}.

5. ב: איבר-איבר: 2x33−3x+6⋅(−1x)=2x33−3x−6x\frac{2x^3}{3}-3x+6\cdot\left(-\frac{1}{x}\right)=\frac{2x^3}{3}-3x-\frac{6}{x}, ומוסיפים CC.

6. בדיקה בב: (2x33−3x−6x)′=2x2−3+6x2\left(\frac{2x^3}{3}-3x-\frac{6}{x}\right)'=2x^2-3+\frac{6}{x^2}.

תשובה

א. x4−6x+Cx^4-6\sqrt{x}+C. ב. 2x33−3x−6x+C\frac{2x^3}{3}-3x-\frac{6}{x}+C.

שאלות פתוחות על אינטגרל של כפל בקבוע, סכום והפרש

4. אינטגרל של פונקציה מורכבת עם פנימית לינארית

פונקציה מורכבת עם פנימית לינארית

בפונקציות כמו (3x−2)4(3x-2)^4, 1(2x+5)3\frac{1}{(2x+5)^3} או 124x+1\frac{1}{2\sqrt{4x+1}} יש פונקציה מוכרת, ובמקום xx כתוב ביטוי לינארי mx+bmx+b. לאינטגרל שלהן יש כלל קצר.

במדויק: אם FF קדומה של ff בקטע, ו-m≠0m\ne0, אז 1mF(mx+b)\frac{1}{m}F(mx+b) היא קדומה של f(mx+b)f(mx+b) בכל קטע שבו הערכים של mx+bmx+b נמצאים בקטע של FF.

למה מחלקים ב-mm: לפי כלל הגזירה של פונקציה מורכבת, (F(mx+b))′=F′(mx+b)⋅m=m⋅f(mx+b)\left(F(mx+b)\right)'=F'(mx+b)\cdot m=m\cdot f(mx+b). יוצא פי mm יותר מדי, ולכן מחלקים ב-mm.

פונקציה מורכבת עם פנימית לינארית

אם FF קדומה של ff ו-m≠0m\ne0:

∫f(mx+b) dx=1mF(mx+b)+C\int f(mx+b)\,dx=\frac{1}{m}F(mx+b)+C

במילים: מחשבים אינטגרל כאילו mx+bmx+b הוא xx, ומחלקים במקדם של xx.

שלושת המקרים בנושא

הפונקציההאינטגרל
(mx+b)n(mx+b)^n, n≥0n\ge0 שלם(mx+b)n+1m(n+1)+C\frac{(mx+b)^{n+1}}{m(n+1)}+C
1(mx+b)n\frac{1}{(mx+b)^n}, n≥2n\ge2 שלם−1m(n−1)(mx+b)n−1+C-\frac{1}{m(n-1)(mx+b)^{n-1}}+C
12mx+b\frac{1}{2\sqrt{mx+b}}1mmx+b+C\frac{1}{m}\sqrt{mx+b}+C

בשבר: בקטע שבו mx+b≠0mx+b\ne0. בשורש: בקטע שבו mx+b>0mx+b>0.

שים לב

כש-mm שלילי, כמו ב-(5−2x)3(5-2x)^3, מחלקים ב-−2-2: ∫(5−2x)3 dx=−(5−2x)48+C\int(5-2x)^3\,dx=-\frac{(5-2x)^4}{8}+C.

שים לב

הכלל רק לפנימית לינארית. ב-(x2+1)3(x^2+1)^3 הוא לא עובד: (x2+1)44⋅2x\frac{(x^2+1)^4}{4\cdot2x} אינה קדומה. פותחים סוגריים, או מחפשים את נגזרת הפנימית כגורם נוסף.

דוגמה - שלושת המקרים: חזקה, שבר ושורש

חשבו:

א. ∫(3x−2)4 dx\int(3x-2)^4\,dx

ב. ∫6(1−2x)3 dx\int\frac{6}{(1-2x)^3}\,dx, עבור x<12x<\frac12.

ג. ∫14x+1 dx\int\frac{1}{\sqrt{4x+1}}\,dx, עבור x>−14x>-\frac14.

פתרון

1. א: m=3m=3, n=4n=4: (3x−2)53⋅5=(3x−2)515\frac{(3x-2)^5}{3\cdot5}=\frac{(3x-2)^5}{15}, ומוסיפים CC.

2. ב: 66 יוצא החוצה. ל-1(1−2x)3\frac{1}{(1-2x)^3}: m=−2m=-2, n=3n=3, ולכן −1(−2)⋅2⋅(1−2x)2=14(1−2x)2-\frac{1}{(-2)\cdot2\cdot(1-2x)^2}=\frac{1}{4(1-2x)^2}.

3. ב: כופלים ב-66: 64(1−2x)2=32(1−2x)2\frac{6}{4(1-2x)^2}=\frac{3}{2(1-2x)^2}, ומוסיפים CC.

4. ג: 14x+1=2⋅124x+1\frac{1}{\sqrt{4x+1}}=2\cdot\frac{1}{2\sqrt{4x+1}}, ועם m=4m=4: 2⋅144x+1=124x+12\cdot\frac14\sqrt{4x+1}=\frac12\sqrt{4x+1}, ומוסיפים CC.

5. בדיקה בג: (124x+1)′=12⋅424x+1=14x+1\left(\frac12\sqrt{4x+1}\right)'=\frac12\cdot\frac{4}{2\sqrt{4x+1}}=\frac{1}{\sqrt{4x+1}}.

תשובה

א. (3x−2)515+C\frac{(3x-2)^5}{15}+C. ב. 32(1−2x)2+C\frac{3}{2(1-2x)^2}+C. ג. 124x+1+C\frac12\sqrt{4x+1}+C.

שאלות פתוחות על אינטגרל של פונקציה מורכבת עם פנימית לינארית

5. אינטגרל של מכפלת פונקציה בנגזרת הפנימית: f'(x)·g(f(x))

מכפלה של פונקציה מורכבת בנגזרת הפנימית

כשגוזרים פונקציה מורכבת, נגזרת הפנימית יוצאת ככופל: ((x2+1)4)′=4(x2+1)3⋅2x\left((x^2+1)^4\right)'=4(x^2+1)^3\cdot2x. לכן כשרואים מכפלה כמו 2x(x2+1)32x(x^2+1)^3, הגורם 2x2x הוא סימן: זו נגזרת של פונקציה מורכבת, ואפשר ללכת אחורה.

במדויק: אם GG קדומה של gg, ו-uu גזירה בקטע שבו הערכים של u(x)u(x) נמצאים בקטע של GG, אז בקטע הזה G(u(x))G(u(x)) היא קדומה של g(u(x))⋅u′(x)g(u(x))\cdot u'(x). הקדומה היא פונקציה מורכבת.

למה זה נכון: לפי כלל הגזירה של פונקציה מורכבת, (G(u(x)))′=G′(u(x))⋅u′(x)=g(u(x))⋅u′(x)\left(G(u(x))\right)'=G'(u(x))\cdot u'(x)=g(u(x))\cdot u'(x).

בשאלות בנושא הזה בדרך כלל נותנים הדרכה, למשל "גזרו את (x3−1)5(x^3-1)^5". הנגזרת שמקבלים מראה מהי הפנימית ומהי נגזרתה.

מכפלה של פונקציה מורכבת בנגזרת הפנימית

אם GG קדומה של gg:

∫g(u(x))⋅u′(x) dx=G(u(x))+C\int g(u(x))\cdot u'(x)\,dx=G(u(x))+C

למשל, עם g(u)=ung(u)=u^n (nn שלם, n≠−1n\ne-1): ∫un⋅u′ dx=un+1n+1+C\int u^n\cdot u'\,dx=\frac{u^{n+1}}{n+1}+C. עם g(u)=12ug(u)=\frac{1}{2\sqrt{u}}: ∫u′2u dx=u+C\int\frac{u'}{2\sqrt{u}}\,dx=\sqrt{u}+C.

דרך הפתרון

אינטגרל של מכפלה בנגזרת הפנימית

כשמתחת לאינטגרל יש פונקציה מורכבת כפול גורם נוסף:

1. מזהים את הפנימית u(x)u(x) (בעזרת ההדרכה, אם יש).

2. גוזרים: מחשבים u′(x)u'(x).

3. בודקים שהגורם הנוסף שווה ל-u′(x)u'(x) כפול מספר kk. אם כן, כותבים את הביטוי כ-k⋅g(u(x))⋅u′(x)k\cdot g(u(x))\cdot u'(x).

4. מחשבים: k⋅G(u(x))+Ck\cdot G(u(x))+C.

5. בודקים בגזירה.

שים לב

הגורם הנוסף צריך להיות נגזרת הפנימית כפול מספר, בלי xx נוסף. ב-∫x(x3−1)4 dx\int x(x^3-1)^4\,dx נגזרת הפנימית היא 3x23x^2, והגורם xx אינו 3x23x^2 כפול מספר, ולכן הדרך לא מתאימה.

שים לב

מתאימים מספר, לא xx. ב-∫x(x2+1)3 dx\int x(x^2+1)^3\,dx: x=12⋅2xx=\frac12\cdot2x, ולכן התשובה 12⋅(x2+1)44=(x2+1)48+C\frac12\cdot\frac{(x^2+1)^4}{4}=\frac{(x^2+1)^4}{8}+C.

דוגמה א - חזקה של הפנימית, עם הדרכה

א. גזרו את (x3−1)5(x^3-1)^5.

ב. היעזרו בסעיף א וחשבו ∫x2(x3−1)4 dx\int x^2(x^3-1)^4\,dx.

פתרון

1. א: לפי כלל הגזירה של פונקציה מורכבת: ((x3−1)5)′=5(x3−1)4⋅3x2=15x2(x3−1)4\left((x^3-1)^5\right)'=5(x^3-1)^4\cdot3x^2=15x^2(x^3-1)^4.

2. ב: מסעיף א, הפנימית u=x3−1u=x^3-1 ו-u′=3x2u'=3x^2. הגורם הנוסף x2=13⋅3x2x^2=\frac13\cdot3x^2.

3. ב: הפונקציה שמתחת לאינטגרל היא 115\frac{1}{15} מהנגזרת שבסעיף א: x2(x3−1)4=115⋅15x2(x3−1)4x^2(x^3-1)^4=\frac{1}{15}\cdot15x^2(x^3-1)^4.

4. ב: לכן ∫x2(x3−1)4 dx=(x3−1)515+C\int x^2(x^3-1)^4\,dx=\frac{(x^3-1)^5}{15}+C.

תשובה

א. 15x2(x3−1)415x^2(x^3-1)^4. ב. (x3−1)515+C\frac{(x^3-1)^5}{15}+C.

דוגמה ב - שורש של הפנימית

חשבו ∫2x+1x2+x+3 dx\int\frac{2x+1}{\sqrt{x^2+x+3}}\,dx.

הדרכה: גזרו את x2+x+3\sqrt{x^2+x+3}.

פתרון

1. הפנימית u=x2+x+3u=x^2+x+3. היא חיובית לכל xx (Δ=1−12<0\Delta=1-12<0), ולכן הפונקציה מוגדרת לכל xx.

2. לפי ההדרכה: (x2+x+3)′=2x+12x2+x+3\left(\sqrt{x^2+x+3}\right)'=\frac{2x+1}{2\sqrt{x^2+x+3}}.

3. הפונקציה שמתחת לאינטגרל היא פי 22 מהנגזרת הזאת: 2x+1x2+x+3=2⋅u′2u\frac{2x+1}{\sqrt{x^2+x+3}}=2\cdot\frac{u'}{2\sqrt{u}}.

4. לכן ∫2x+1x2+x+3 dx=2x2+x+3+C\int\frac{2x+1}{\sqrt{x^2+x+3}}\,dx=2\sqrt{x^2+x+3}+C.

תשובה

2x2+x+3+C2\sqrt{x^2+x+3}+C

שאלות פתוחות על אינטגרל של מכפלת פונקציה בנגזרת הפנימית: f'(x)·g(f(x))

6. אינטגרל מסוים: חישוב

האינטגרל המסוים

באינטגרל המסוים מוסיפים לסימן שני מספרים, aa ו-bb, והתשובה היא מספר: ההצטברות של ff מ-aa עד bb.

במדויק: אם ff רציפה בקטע הסגור שבין aa ל-bb, ו-FF היא קדומה כלשהי של ff בקטע הזה, אז האינטגרל המסוים של ff מ-aa עד bb הוא ∫abf(x) dx=F(b)−F(a)\int_a^b f(x)\,dx=F(b)-F(a). המספרים aa ו-bb נקראים גבולות האינטגרציה, ו-aa יכול להיות גדול מ-bb או שווה לו.

התוצאה לא תלויה בקדומה שבוחרים: מספר CC שמוסיפים ל-FF מופיע ב-F(b)F(b) וב-F(a)F(a), ומתבטל בחיסור. לכן באינטגרל מסוים לא כותבים CC.

כש-a<ba<b ו-ff חיובית בקטע, ההצטברות היא השטח שבין הגרף לציר ה-xx בקטע. בגרף: ∫03(x2−2x+2) dx=6\int_0^3(x^2-2x+2)\,dx=6.

-1123448(0,2)(3,5)

חישוב אינטגרל מסוים

אם ff רציפה בקטע הסגור שבין aa ל-bb, ו-FF קדומה של ff בקטע הזה:

∫abf(x) dx=[F(x)]ab=F(b)−F(a)\int_a^b f(x)\,dx=\Big[F(x)\Big]_a^b=F(b)-F(a)

תכונות של האינטגרל המסוים

כאשר ff רציפה בקטע שמכיל את aa, bb ו-cc:

- ∫aaf(x) dx=0\int_a^a f(x)\,dx=0

- ∫baf(x) dx=−∫abf(x) dx\int_b^a f(x)\,dx=-\int_a^b f(x)\,dx

- ∫acf(x) dx+∫cbf(x) dx=∫abf(x) dx\int_a^c f(x)\,dx+\int_c^b f(x)\,dx=\int_a^b f(x)\,dx

•כפל בקבוע, סכום והפרש: כמו באינטגרל הלא מסוים.

שים לב

בודקים קודם שהפונקציה מוגדרת ורציפה בכל הקטע. 1x2\frac{1}{x^2} לא מוגדרת ב-x=0x=0, ולכן אי אפשר לחשב בדרך הזאת את ∫−111x2 dx\int_{-1}^{1}\frac{1}{x^2}\,dx. הצבה עיוורת נותנת −2-2, מספר שלילי לפונקציה חיובית.

שים לב

התוצאה יכולה להיות שלילית או אפס. אינטגרל מסוים הוא הצטברות, והוא לא תמיד שטח.

דוגמה א - חישוב ישיר של אינטגרל מסוים

חשבו:

א. ∫14(3x2−1x)dx\int_1^4\left(3x^2-\frac{1}{\sqrt{x}}\right)dx

ב. ∫01(2x+1)3 dx\int_0^1(2x+1)^3\,dx

פתרון

1. א: הפונקציה מוגדרת ורציפה בכל הקטע 1≤x≤41\le x\le4. קדומה: F(x)=x3−2xF(x)=x^3-2\sqrt{x}, כי 1x=2⋅12x\frac{1}{\sqrt{x}}=2\cdot\frac{1}{2\sqrt{x}}.

2. א: F(4)=64−4=60F(4)=64-4=60, F(1)=1−2=−1F(1)=1-2=-1, ולכן F(4)−F(1)=61F(4)-F(1)=61.

3. ב: פנימית לינארית עם m=2m=2: F(x)=(2x+1)48F(x)=\frac{(2x+1)^4}{8}.

4. ב: F(1)=818F(1)=\frac{81}{8}, F(0)=18F(0)=\frac{1}{8}, ולכן F(1)−F(0)=808=10F(1)-F(0)=\frac{80}{8}=10.

תשובה

א. 6161. ב. 1010.

דוגמה ב - גבול אינטגרציה לא ידוע

מצאו את כל הערכים של aa שעבורם ∫1a(2x−1) dx=6\int_1^a(2x-1)\,dx=6.

פתרון

1. נתון: ערך האינטגרל 66. המטרה: הגבול העליון aa.

2. קדומה: F(x)=x2−xF(x)=x^2-x.

3. F(a)−F(1)=a2−a−0=a2−aF(a)-F(1)=a^2-a-0=a^2-a.

4. משוואה: a2−a=6a^2-a=6, כלומר a2−a−6=(a−3)(a+2)=0a^2-a-6=(a-3)(a+2)=0.

5. a=3a=3 או a=−2a=-2. הפונקציה 2x−12x-1 רציפה לכל xx, ולכן שני הפתרונות מתאימים. בדיקה: F(−2)−F(1)=6−0=6F(-2)-F(1)=6-0=6.

תשובה

a=3a=3 או a=−2a=-2

שאלות פתוחות על אינטגרל מסוים: חישוב

7. מציאת פונקציה לפי נגזרתה ונקודה שעל הגרף

פונקציה לפי נגזרתה ונקודה

לפי הנגזרת לבד אי אפשר לדעת מהי הפונקציה: יש אינסוף קדומות, אחת לכל CC. אבל אם ידועה גם נקודה אחת על הגרף, רק אחת מהן עוברת דרכה.

במדויק: נתונה f′(x)f'(x) בקטע, ונתונה נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על גרף ff, כאשר x0x_0 בקטע. אם FF קדומה של f′f' בקטע, אז f(x)=F(x)+Cf(x)=F(x)+C בקטע, ויש מספר CC אחד בלבד שמקיים F(x0)+C=y0F(x_0)+C=y_0.

בגרף: שלוש קדומות של f′(x)=3x2−3f'(x)=3x^2-3. רק y=x3−3x+2y=x^3-3x+2 עוברת דרך הנקודה (2,4)(2,4), ולכן אם הנקודה נתונה, זו הפונקציה.

-8-448(2,4)
דרך הפתרון

מציאת f(x)f(x) לפי f′(x)f'(x) ונקודה על הגרף

כשנתונה f′(x)f'(x) ונתונה נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על גרף ff:

1. מחשבים ∫f′(x) dx\int f'(x)\,dx ומקבלים f(x)=F(x)+Cf(x)=F(x)+C.

2. מציבים את הנקודה: F(x0)+C=y0F(x_0)+C=y_0.

3. פותרים ומוצאים את CC.

4. כותבים את f(x)f(x) עם המספר שמצאנו במקום CC.

שים לב

הנקודה לא תמיד נתונה ישירות. "הגרף עובר בראשית הצירים" פירושו f(0)=0f(0)=0. "נקודת קיצון (x0,y0)(x_0,y_0)" נותנת שני נתונים: f′(x0)=0f'(x_0)=0 ו-f(x0)=y0f(x_0)=y_0.

שים לב

את CC מוצאים אחרי האינטגרל, בהצבה ב-f(x)f(x). הצבה ב-f′(x)f'(x) נותנת שיפוע, לא את CC.

דוגמה א - נקודה על הגרף נתונה ישירות

הפונקציה f(x)f(x) מוגדרת עבור x>0x>0, והנגזרת שלה היא f′(x)=6x2−2x3f'(x)=6x^2-\frac{2}{x^3}. גרף הפונקציה עובר דרך הנקודה (1,4)(1,4). מצאו את f(x)f(x).

פתרון

1. נתון: f′(x)f'(x) בתחום x>0x>0, והנקודה (1,4)(1,4) על הגרף. המטרה: הביטוי של f(x)f(x).

2. אינטגרל: ∫6x2 dx=2x3\int6x^2\,dx=2x^3, ו-∫2x3 dx=2⋅(−12x2)=−1x2\int\frac{2}{x^3}\,dx=2\cdot\left(-\frac{1}{2x^2}\right)=-\frac{1}{x^2}. יש מינוס לפני השבר, ולכן f(x)=2x3+1x2+Cf(x)=2x^3+\frac{1}{x^2}+C.

3. מציבים את הנקודה: f(1)=2+1+C=4f(1)=2+1+C=4.

4. לכן C=1C=1.

תשובה

f(x)=2x3+1x2+1f(x)=2x^3+\frac{1}{x^2}+1

דוגמה ב - נגזרת עם פרמטר ונקודת קיצון

הנגזרת של הפונקציה f(x)f(x) היא f′(x)=3x2+axf'(x)=3x^2+ax, כאשר aa פרמטר. לפונקציה יש נקודת קיצון (2,1)(2,1). מצאו את aa ואת f(x)f(x).

פתרון

1. נתון: f′(x)=3x2+axf'(x)=3x^2+ax, ו-(2,1)(2,1) נקודת קיצון. המטרה: aa ו-f(x)f(x).

2. בנקודת קיצון הנגזרת מתאפסת: f′(2)=12+2a=0f'(2)=12+2a=0, ולכן a=−6a=-6.

3. בדיקה: f′(x)=3x2−6x=3x(x−2)f'(x)=3x^2-6x=3x(x-2) מחליפה סימן ב-x=2x=2 (מ-−- ל-++), ולכן זו באמת נקודת קיצון (מינימום).

4. אינטגרל: f(x)=∫(3x2−6x) dx=x3−3x2+Cf(x)=\int(3x^2-6x)\,dx=x^3-3x^2+C.

5. הנקודה על הגרף: f(2)=8−12+C=1f(2)=8-12+C=1, ולכן C=5C=5.

-11232468(2,1)(0,5)
תשובה

a=−6a=-6, f(x)=x3−3x2+5f(x)=x^3-3x^2+5

שאלות פתוחות על מציאת פונקציה לפי נגזרתה ונקודה שעל הגרף

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.