תזכורת: פונקציה קדומה
בכיתה י' שאלנו את השאלה ההפוכה לגזירה: נתונה נגזרת, איזו פונקציה גזרנו? למשל נגזרת ונותנת , ולכן היא פונקציה קדומה של .
במדויק: היא פונקציה קדומה של בקטע אם לכל בקטע מתקיים . אם ו- שתיהן קדומות של באותו קטע, ההפרש ביניהן הוא מספר קבוע: .
הגרפים של כל הפונקציות הקדומות של אותה בקטע הם אותו גרף, מוזז למעלה או למטה. בכל השיפוע של כולם שווה ל-. אלה שלוש קדומות של :
האינטגרל הלא מסוים
במקום לכתוב "כל הפונקציות הקדומות של ", משתמשים בסימן . מציאת פונקציה קדומה נקראת אינטגרציה, והיא הפעולה ההפוכה לגזירה.
במדויק: האינטגרל הלא מסוים הוא אוסף כל הפונקציות הקדומות של בקטע. אם קדומה אחת של בקטע, אז , כאשר מספר כלשהו (קבוע האינטגרציה).
הפונקציה שבתוך הסימן נקראת הפונקציה שמתחת לאינטגרל, ו- אומר שהמשתנה הוא . בכל השיעורים בנושא הבדיקה זהה: גוזרים את התשובה, וצריך לקבל בדיוק את הפונקציה שמתחת לאינטגרל.
תזכורת: נגזרת של פונקציה מורכבת
בשני שיעורים בנושא נלך אחורה מכלל הגזירה של פונקציה מורכבת, ולכן כדאי לזכור אותו. למשל .
במדויק: אם גזירה ב- ו- גזירה ב-, אז : נגזרת החיצונית בנקודה , כפול נגזרת הפנימית.
1. אינטגרל של פולינום
אינטגרל של פולינום
הפונקציות הפשוטות ביותר לאינטגרציה הן פולינומים. מכיוון שגזירה מורידה את המעלה ב-, אינטגרציה מעלה אותה ב-: .
במדויק: אם פולינום ממעלה , כל פונקציה קדומה של (על כל הישר) היא פולינום ממעלה . לפולינום האפס הקדומות הן הפונקציות הקבועות .
אינטגרל של חזקה ושל מספר
לכל מספר שלם ולכל מספר :
במילים: מעלים את החזקה ב- ומחלקים בחזקה החדשה. פולינום עושים איבר-איבר, וכותבים אחד בסוף.
, ולא . ו-, ולא : אינטגרל של מספר אינו אפס.
מכפלה של סוגריים קודם פותחים לפולינום. אינו .
דוגמה - פולינום פתוח ומכפלת סוגריים
חשבו:
א.
ב.
1. א: איבר-איבר: , ומוסיפים .
2. ב: אין כלל למכפלה, ולכן פותחים סוגריים: .
3. ב: איבר-איבר: , ומוסיפים .
4. בדיקה בב: .
א. . ב. .
2. אינטגרל של 1/xⁿ ושל 1/(2√x)
אינטגרל של ושל
מלבד פולינומים, יש עוד שני סוגים של פונקציות שנחשב להן אינטגרל. את שניהם מכירים מגזירה: ו-.
במדויק: לכל מספר שלם , הפונקציה מוגדרת לכל , ובכל קטע שאינו מכיל את הפונקציה היא קדומה שלה. הפונקציה מוגדרת עבור , ושם היא קדומה שלה.
מאיפה הכלל ל-: כותבים ומשתמשים בכלל החזקה: . עבור יוצאת חלוקה באפס, ולכן הכלל לא חל עליו.
בגרף: ב- השיפוע של שווה ל-, וזה בדיוק הערך של ב-.
אינטגרל של
לכל מספר שלם , בקטע שאינו מכיל את :
למשל , .
אינטגרל של
עבור :
ב- החזקה במכנה יורדת ב- ומופיע מינוס: , ולא .
, ולכן . בודקים: .
דוגמה - חזקה במכנה, וסכום של שני הסוגים
חשבו:
א. , עבור .
ב. , עבור .
1. א: לפי הכלל עם : , ומוסיפים .
2. ב: איבר-איבר. .
3. ב: , ויש מינוס לפני השבר, ולכן מקבלים .
4. בדיקה בב: .
א. . ב. .
3. אינטגרל של כפל בקבוע, סכום והפרש
אינטגרל של כפל בקבוע, סכום והפרש
כמו בגזירה, גם באינטגרציה מספר שכופל פונקציה "יוצא החוצה", וסכום מפרקים לאיברים. כך מחשבים אינטגרל של ביטוי שבנוי מכמה פונקציות שכבר מכירים.
במדויק: אם קדומה של ו- קדומה של באותו קטע, ו- מספר, אז באותו קטע קדומה של , ו- קדומה של .
למה זה נכון: גוזרים. , ו-.
כפל בקבוע, סכום והפרש
-
-
בסוף כותבים אחד, ולא לכל איבר.
מכפלה ומנה: קודם מפשטים
כשמתחת לאינטגרל יש מכפלה או מנה: אין להן כלל, ולכן מביאים את הביטוי לסכום של פונקציות מוכרות.
1. מכפלה של פולינומים: פותחים סוגריים.
2. שבר שבמכנה שלו איבר אחד : מחלקים כל איבר במונה במכנה. למשל .
3. מחשבים איבר-איבר.
אינו . בודקים בגזירה: , ולא .
את המספר שכופל בונים לפי הצורך: , ולכן .
דוגמה - סכום עם שורש, ושבר שמחלקים לאיברים
חשבו:
א. , עבור .
ב. , עבור .
1. א: .
2. א: , ולכן .
3. א: התשובה .
4. ב: אין כלל למנה. במכנה איבר אחד, ולכן מחלקים: .
5. ב: איבר-איבר: , ומוסיפים .
6. בדיקה בב: .
א. . ב. .
4. אינטגרל של פונקציה מורכבת עם פנימית לינארית
פונקציה מורכבת עם פנימית לינארית
בפונקציות כמו , או יש פונקציה מוכרת, ובמקום כתוב ביטוי לינארי . לאינטגרל שלהן יש כלל קצר.
במדויק: אם קדומה של בקטע, ו-, אז היא קדומה של בכל קטע שבו הערכים של נמצאים בקטע של .
למה מחלקים ב-: לפי כלל הגזירה של פונקציה מורכבת, . יוצא פי יותר מדי, ולכן מחלקים ב-.
פונקציה מורכבת עם פנימית לינארית
אם קדומה של ו-:
במילים: מחשבים אינטגרל כאילו הוא , ומחלקים במקדם של .
שלושת המקרים בנושא
בשבר: בקטע שבו . בשורש: בקטע שבו .
כש- שלילי, כמו ב-, מחלקים ב-: .
הכלל רק לפנימית לינארית. ב- הוא לא עובד: אינה קדומה. פותחים סוגריים, או מחפשים את נגזרת הפנימית כגורם נוסף.
דוגמה - שלושת המקרים: חזקה, שבר ושורש
חשבו:
א.
ב. , עבור .
ג. , עבור .
1. א: , : , ומוסיפים .
2. ב: יוצא החוצה. ל-: , , ולכן .
3. ב: כופלים ב-: , ומוסיפים .
4. ג: , ועם : , ומוסיפים .
5. בדיקה בג: .
א. . ב. . ג. .
5. אינטגרל של מכפלת פונקציה בנגזרת הפנימית: f'(x)·g(f(x))
מכפלה של פונקציה מורכבת בנגזרת הפנימית
כשגוזרים פונקציה מורכבת, נגזרת הפנימית יוצאת ככופל: . לכן כשרואים מכפלה כמו , הגורם הוא סימן: זו נגזרת של פונקציה מורכבת, ואפשר ללכת אחורה.
במדויק: אם קדומה של , ו- גזירה בקטע שבו הערכים של נמצאים בקטע של , אז בקטע הזה היא קדומה של . הקדומה היא פונקציה מורכבת.
למה זה נכון: לפי כלל הגזירה של פונקציה מורכבת, .
בשאלות בנושא הזה בדרך כלל נותנים הדרכה, למשל "גזרו את ". הנגזרת שמקבלים מראה מהי הפנימית ומהי נגזרתה.
מכפלה של פונקציה מורכבת בנגזרת הפנימית
אם קדומה של :
למשל, עם ( שלם, ): . עם : .
אינטגרל של מכפלה בנגזרת הפנימית
כשמתחת לאינטגרל יש פונקציה מורכבת כפול גורם נוסף:
1. מזהים את הפנימית (בעזרת ההדרכה, אם יש).
2. גוזרים: מחשבים .
3. בודקים שהגורם הנוסף שווה ל- כפול מספר . אם כן, כותבים את הביטוי כ-.
4. מחשבים: .
5. בודקים בגזירה.
הגורם הנוסף צריך להיות נגזרת הפנימית כפול מספר, בלי נוסף. ב- נגזרת הפנימית היא , והגורם אינו כפול מספר, ולכן הדרך לא מתאימה.
מתאימים מספר, לא . ב-: , ולכן התשובה .
דוגמה א - חזקה של הפנימית, עם הדרכה
א. גזרו את .
ב. היעזרו בסעיף א וחשבו .
1. א: לפי כלל הגזירה של פונקציה מורכבת: .
2. ב: מסעיף א, הפנימית ו-. הגורם הנוסף .
3. ב: הפונקציה שמתחת לאינטגרל היא מהנגזרת שבסעיף א: .
4. ב: לכן .
א. . ב. .
דוגמה ב - שורש של הפנימית
חשבו .
הדרכה: גזרו את .
1. הפנימית . היא חיובית לכל (), ולכן הפונקציה מוגדרת לכל .
2. לפי ההדרכה: .
3. הפונקציה שמתחת לאינטגרל היא פי מהנגזרת הזאת: .
4. לכן .
6. אינטגרל מסוים: חישוב
האינטגרל המסוים
באינטגרל המסוים מוסיפים לסימן שני מספרים, ו-, והתשובה היא מספר: ההצטברות של מ- עד .
במדויק: אם רציפה בקטע הסגור שבין ל-, ו- היא קדומה כלשהי של בקטע הזה, אז האינטגרל המסוים של מ- עד הוא . המספרים ו- נקראים גבולות האינטגרציה, ו- יכול להיות גדול מ- או שווה לו.
התוצאה לא תלויה בקדומה שבוחרים: מספר שמוסיפים ל- מופיע ב- וב-, ומתבטל בחיסור. לכן באינטגרל מסוים לא כותבים .
כש- ו- חיובית בקטע, ההצטברות היא השטח שבין הגרף לציר ה- בקטע. בגרף: .
חישוב אינטגרל מסוים
אם רציפה בקטע הסגור שבין ל-, ו- קדומה של בקטע הזה:
תכונות של האינטגרל המסוים
כאשר רציפה בקטע שמכיל את , ו-:
-
-
-
•כפל בקבוע, סכום והפרש: כמו באינטגרל הלא מסוים.
בודקים קודם שהפונקציה מוגדרת ורציפה בכל הקטע. לא מוגדרת ב-, ולכן אי אפשר לחשב בדרך הזאת את . הצבה עיוורת נותנת , מספר שלילי לפונקציה חיובית.
התוצאה יכולה להיות שלילית או אפס. אינטגרל מסוים הוא הצטברות, והוא לא תמיד שטח.
דוגמה א - חישוב ישיר של אינטגרל מסוים
חשבו:
א.
ב.
1. א: הפונקציה מוגדרת ורציפה בכל הקטע . קדומה: , כי .
2. א: , , ולכן .
3. ב: פנימית לינארית עם : .
4. ב: , , ולכן .
א. . ב. .
דוגמה ב - גבול אינטגרציה לא ידוע
מצאו את כל הערכים של שעבורם .
1. נתון: ערך האינטגרל . המטרה: הגבול העליון .
2. קדומה: .
3. .
4. משוואה: , כלומר .
5. או . הפונקציה רציפה לכל , ולכן שני הפתרונות מתאימים. בדיקה: .
או
7. מציאת פונקציה לפי נגזרתה ונקודה שעל הגרף
פונקציה לפי נגזרתה ונקודה
לפי הנגזרת לבד אי אפשר לדעת מהי הפונקציה: יש אינסוף קדומות, אחת לכל . אבל אם ידועה גם נקודה אחת על הגרף, רק אחת מהן עוברת דרכה.
במדויק: נתונה בקטע, ונתונה נקודה על גרף , כאשר בקטע. אם קדומה של בקטע, אז בקטע, ויש מספר אחד בלבד שמקיים .
בגרף: שלוש קדומות של . רק עוברת דרך הנקודה , ולכן אם הנקודה נתונה, זו הפונקציה.
מציאת לפי ונקודה על הגרף
כשנתונה ונתונה נקודה על גרף :
1. מחשבים ומקבלים .
2. מציבים את הנקודה: .
3. פותרים ומוצאים את .
4. כותבים את עם המספר שמצאנו במקום .
הנקודה לא תמיד נתונה ישירות. "הגרף עובר בראשית הצירים" פירושו . "נקודת קיצון " נותנת שני נתונים: ו-.
את מוצאים אחרי האינטגרל, בהצבה ב-. הצבה ב- נותנת שיפוע, לא את .
דוגמה א - נקודה על הגרף נתונה ישירות
הפונקציה מוגדרת עבור , והנגזרת שלה היא . גרף הפונקציה עובר דרך הנקודה . מצאו את .
1. נתון: בתחום , והנקודה על הגרף. המטרה: הביטוי של .
2. אינטגרל: , ו-. יש מינוס לפני השבר, ולכן .
3. מציבים את הנקודה: .
4. לכן .
דוגמה ב - נגזרת עם פרמטר ונקודת קיצון
הנגזרת של הפונקציה היא , כאשר פרמטר. לפונקציה יש נקודת קיצון . מצאו את ואת .
1. נתון: , ו- נקודת קיצון. המטרה: ו-.
2. בנקודת קיצון הנגזרת מתאפסת: , ולכן .
3. בדיקה: מחליפה סימן ב- (מ- ל-), ולכן זו באמת נקודת קיצון (מינימום).
4. אינטגרל: .
5. הנקודה על הגרף: , ולכן .
,