תזכורת: הנגזרת כקצב שינוי
בכיתה י' למדנו שהנגזרת מודדת כמה מהר הפונקציה משתנה. בגרף רואים אותה כשיפוע של המשיק.
במדויק: הנגזרת היא קצב השינוי הרגעי של בנקודה : הגבול של קצב השינוי הממוצע כש-. כשהנגזרת קיימת, היא השיפוע של המשיק לגרף בנקודה . הפונקציה , שמתאימה לכל את הנגזרת בו, נקראת פונקציית הנגזרת.
ב- הנגזרת היא . בנקודה השיפוע של המשיק הוא , ומשוואת המשיק היא .
תזכורת: סימן הנגזרת, עלייה וירידה
כשהגרף עולה, המשיקים שלו עולים, והנגזרת חיובית. כשהגרף יורד, הנגזרת שלילית.
במדויק: עולה בקטע אם לכל בקטע מתקיים , ויורדת בקטע אם לכל בקטע מתקיים . אם לכל בקטע, עולה בקטע. אם לכל בקטע, יורדת בקטע.
הכלל עובד בכיוון אחד: עולה לכל , אבל . בגרף של הנגזרת חיובית כש- וכש- (שם עולה), ושלילית כש- (שם יורדת).
1. הנגזרת השנייה: חישוב ומשמעות כקצב השינוי של הנגזרת
מהי הנגזרת השנייה
הנגזרת היא בעצמה פונקציה, ולכן גם לה יש קצב שינוי. כשגוזרים את פעם נוספת, מקבלים את הנגזרת השנייה . היא אומרת אם השיפוע של הולך וגדל או הולך וקטן.
במדויק: הנגזרת השנייה של בנקודה היא הנגזרת של פונקציית הנגזרת בנקודה הזאת: . היא קצב השינוי של . היא קיימת רק בנקודות שבהן מוגדרת בסביבת הנקודה וגזירה בה.
בגרף של ושל הנגזרת : כש- הנגזרת יורדת (השיפוע של קטן), וכש- היא עולה (השיפוע גדל). זה בדיוק הסימן של : שלילי כש- וחיובי כש-.
הנגזרת השנייה
גוזרים את ומקבלים . גוזרים את לפי אותם כללי גזירה ומקבלים .
מה אומר הסימן של
קודם גוזרים פעמיים, ורק אחר כך מציבים. אם מציבים ב- וגוזרים את המספר שהתקבל, מקבלים תמיד .
שיפוע שלילי שנעשה תלול יותר (למשל מ- ל-) קטן, ולכן שם, אף שהגרף "יורד מהר יותר".
דוגמה - חישוב ופירוש הסימן שלה בנקודות
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את ואת .
ב. חשבו את ואת . מה הם אומרים על השיפוע של בנקודות האלה?
1. גוזרים פעם אחת: .
2. גוזרים את : .
3. מציבים: ו-.
4. ב-: , ולכן יורדת שם והשיפוע של הולך וקטן.
5. ב-: , ולכן עולה שם והשיפוע של הולך וגדל.
א. , . ב. : השיפוע קטן. : השיפוע גדל.
2. קעירות כלפי מעלה וכלפי מטה וסימן הנגזרת השנייה
קעירות כלפי מעלה וכלפי מטה
יש גרפים שמתעקמים כמו קערה () ויש שמתעקמים כמו כיפה (). בקערה השיפוע הולך וגדל ככל ש- גדל, ובכיפה הוא הולך וקטן.
במדויק: תהי גזירה בכל נקודה של קטע. קעורה כלפי מעלה () בקטע אם הנגזרת עולה בקטע. קעורה כלפי מטה () בקטע אם יורדת בקטע. הקעירות היא תכונה של קטע, לא של נקודה בודדת.
ב- המשיקים ב- הם בעלי שיפועים : השיפוע גדל, והגרף קעור כלפי מעלה. ב- השיפועים באותן נקודות הם : השיפוע קטן, והגרף קעור כלפי מטה. קעירות לא קשורה לעלייה או לירידה: גרף יכול לעלות ולהיות קעור כלפי מעלה או כלפי מטה.
סימן הנגזרת השנייה וסוג הקעירות
מציאת תחומי הקעירות
כשנתונה פונקציה ומבקשים את תחומי הקעירות שלה:
1. מוצאים את תחום ההגדרה של .
2. מחשבים את .
3. מוצאים את הנקודות שבהן ואת הנקודות שבהן לא מוגדרת.
4. בונים טבלת סימנים של : גם נקודות שלא בתחום ההגדרה מחלקות לקטעים. מציבים מספר אחד בכל קטע.
5. קטע עם : קעורה כלפי מעלה. קטע עם : קעורה כלפי מטה.
הכלל עובד בכיוון אחד. קעורה כלפי מעלה לכל , אף ש-. לכן בודקים את הסימן של בקטעים, ולא רק את האפסים שלה.
כותבים את תחומי הקעירות כקטעים נפרדים: "קעורה כלפי מעלה ב- וב-".
דוגמה - טבלת סימנים של בפולינום ממעלה רביעית
מצאו את תחומי הקעירות כלפי מעלה וכלפי מטה של הפונקציה .
1. פולינום, ולכן מוגדרת לכל .
2. גוזרים: , ו-.
3. כש- או .
4. בודקים סימן: , , .
5. בגרף רואים את המעברים בנקודות ו-.
קעורה כלפי מעלה ב- וב-. קעורה כלפי מטה ב-.
3. נקודות פיתול: הגדרה ומציאה
מהי נקודת פיתול
יש נקודות שבהן הגרף מפסיק להתעקם כמו כיפה ומתחיל להתעקם כמו קערה, או להפך. נקודה כזאת נקראת נקודת פיתול.
במדויק: הנקודה היא נקודת פיתול של אם בתחום ההגדרה של , ויש קטע סביב שבו סוג הקעירות של עבור שונה מסוג הקעירות עבור .
ל- יש שתי נקודות פיתול: ו-. ב- המשיק אופקי (). ב- המשיק משופע, , והוא חוצה את הגרף. לפונקציה יש ב- נקודת פיתול שבה המשיק אנכי.
מציאת נקודות פיתול
כשנתונה פונקציה ומבקשים את נקודות הפיתול שלה:
1. מוצאים את תחום ההגדרה ומחשבים את .
2. פותרים , ומוצאים את הנקודות שבהן לא מוגדרת.
3. בונים טבלת סימנים של .
4. בכל נקודה שבה מחליפה סימן, והיא בתחום ההגדרה, יש נקודת פיתול.
5. מחשבים את , כדי לכתוב את הנקודה .
סוגי נקודות פיתול לפי המשיק
יש גם נקודות פיתול שבהן המשיק לא מוגדר, כמו ב- ב-.
בנקודת פיתול הנגזרת הראשונה יכולה לקבל כל ערך. ברוב המקרים היא לא .
נקודת פיתול אופקית מתגלה כבר בחיפוש קיצון, כי בה . נקודת פיתול משופעת לא מתגלה ב-, ומוצאים אותה רק דרך .
נקודת פיתול היא נקודה על הגרף. כותבים את שני השיעורים, , ולא רק , אלא אם שואלים רק על שיעור ה-.
דוגמה - שתי נקודות פיתול: אופקית ומשופעת
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את נקודות הפיתול של .
ב. קבעו בכל נקודת פיתול אם המשיק בה אופקי.
1. מוגדרת לכל . גוזרים: , ו-.
2. כש- או .
3. סימנים: , , .
4. בשתי הנקודות מחליפה סימן: ו-.
5. שיפוע המשיק: , ולכן ב- המשיק אופקי. , ולכן ב- המשיק משופע.
א. ו-. ב. ב- המשיק אופקי. ב- המשיק לא אופקי (שיפוע ).
4. נקודות חשודות לפיתול: אפסי הנגזרת השנייה ונקודות אי-הגדרה
נקודות חשודות לפיתול
כדי למצוא נקודות פיתול לא בודקים כל . מחפשים קודם "מועמדות" - נקודות שרק בהן זה יכול לקרות - ואז בודקים כל אחת.
במדויק: נקודה חשודה לפיתול היא נקודה בתחום ההגדרה של שבה , או ש- לא מוגדרת. כל נקודת פיתול היא נקודה חשודה, אבל לא כל נקודה חשודה היא נקודת פיתול: צריך גם ש- תחליף סימן בה.
ב- הנגזרת השנייה לא מוגדרת ב- (שם יש לגרף "שפיץ" ואין משיק). בכל זאת הקעירות מתחלפת בנקודות האלה: כש- הגרף הוא (קעור כלפי מעלה), וכש- הוא (קעור כלפי מטה). לכן ו- הן נקודות פיתול שבהן המשיק לא מוגדר.
איפה יכולה להיות נקודת פיתול
נקודת פיתול יכולה להיות רק בנקודה בתחום ההגדרה שבה:
- , או
- לא מוגדרת.
הנקודה היא נקודת פיתול רק אם מחליפה בה סימן.
בדיקת הנקודות החשודות
כשנתונה פונקציה ורוצים לדעת אילו נקודות חשודות הן נקודות פיתול:
1. מוצאים את תחום ההגדרה ומחשבים את .
2. רושמים את הנקודות החשודות: אפסי ונקודות שבהן לא מוגדרת, שנמצאות בתחום ההגדרה.
3. בונים טבלת סימנים של . מכניסים לטבלה גם נקודות שלא בתחום ההגדרה, כי גם בהן הסימן יכול להתחלף.
4. נקודה חשודה שבה מחליפה סימן היא נקודת פיתול. נקודה שבה הסימן לא מתחלף - לא.
נקודה שלא בתחום ההגדרה אינה נקודת פיתול, גם אם הקעירות מתחלפת בה. ב-: מחליפה סימן ב-, אבל לא בתחום, ולכן אין נקודת פיתול.
אפס של בריבוע, כמו ב-, לא מחליף סימן. זו נקודה חשודה שאינה נקודת פיתול.
נקודה יכולה להיות גם נקודת קיצון וגם נקודת פיתול. ב- הנקודות הן נקודות מינימום ונקודות פיתול.
דוגמה א - אפס של בלי החלפת סימן
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את הנקודות החשודות לפיתול.
ב. האם יש לפונקציה נקודות פיתול? נמקו.
1. מוגדרת לכל . גוזרים: , ו-.
2. מוגדרת לכל , ומתאפסת רק ב-. זו הנקודה החשודה היחידה.
3. סימנים: ו-. בעצם לכל .
4. הסימן לא מתחלף ב-, ולכן אינה נקודת פיתול. הפונקציה קעורה כלפי מעלה לכל .
א. . ב. אין נקודות פיתול: לא מחליפה סימן.
דוגמה ב - נקודה שבה לא מוגדרת
נתונה הפונקציה .
א. כתבו את בלי ערך מוחלט, ומצאו את בכל קטע.
ב. מצאו את נקודות הפיתול של .
1. כש- או , ו- כש-.
2. לכן כש- או , ו- כש-.
3. כש- או : , . כש-: , .
4. ב- השיפוע מימין הוא ומשמאל , ולכן לא מוגדרת, וגם לא מוגדרת. כך גם ב-. הנקודות בתחום ההגדרה, ולכן הן חשודות.
5. בשתי הנקודות מחליפה סימן, ו-.
א. כש-, כש-. ב. ו-.
5. הנגזרת השנייה לקביעת סוג הקיצון ומגבלותיה
קביעת סוג הקיצון בעזרת הנגזרת השנייה
בנקודה שבה המשיק אופקי. אם הגרף שם קעור כלפי מעלה, הוא נראה כמו תחתית של קערה: מינימום. אם הוא קעור כלפי מטה, הוא נראה כמו ראש של כיפה: מקסימום. הנגזרת השנייה עוזרת להחליט בלי טבלת סימנים של .
במדויק: תהי גזירה פעמיים בנקודה , ו-. אם , ל- יש נקודת מינימום ב-. אם , יש נקודת מקסימום ב-. אם , אי אפשר להסיק מזה שום דבר על סוג הנקודה.
שלוש פונקציות מקיימות וגם , ובכל זאת הן שונות: ל- יש מינימום ב-, ל- יש מקסימום, ול- אין קיצון בכלל (זו נקודת פיתול). לכן כש- חוזרים לטבלת הסימנים של .
סוג הקיצון לפי
כש- ו- קיימת:
המגבלות של הכלל
- הכלל חד-כיווני. ממינימום לא נובע ש-: ל- יש מינימום ב-, אבל .
- לא נותנת מסקנה: יכול להיות מינימום, מקסימום או אף אחד מהם.
- הכלל לא חל בנקודה שבה או לא מוגדרת. למשל ב- יש מינימום ב-, ושם אין נגזרת.
קביעת סוג הקיצון בעזרת
כשנתונה פונקציה ומבקשים את נקודות הקיצון שלה:
1. מחשבים ופותרים .
2. מחשבים ומציבים בה כל פתרון .
3. : מינימום. : מקסימום.
4. אם : בודקים את הסימן של משני צדי . אם הסימן מתחלף - יש קיצון. אם לא - אין קיצון.
5. מחשבים לכל נקודת קיצון.
6. בודקים בנפרד נקודות בתחום ההגדרה שבהן לא מוגדרת, בטבלת סימנים של .
בנקודת מינימום שבה מוגדרת, (היא לא שלילית), אבל היא יכולה להיות .
כש- אל תכתבו "אין קיצון" בלי בדיקה. חוזרים לסימן של .
דוגמה - נקודה אחת שבה ולא עוזרת
נתונה הפונקציה .
מצאו את נקודות הקיצון של וקבעו את סוגן.
1. גוזרים: . כש- או .
2. הנגזרת השנייה: .
3. : , ולכן מינימום. .
4. : . אין מסקנה, ובודקים את .
5. ו-. הסימן לא מתחלף, ולכן ב- אין קיצון.
נקודת מינימום אחת: . ב- אין קיצון.
6. הקשר בין גרף הפונקציה לגרף הנגזרת הראשונה
מה גרף הנגזרת מספר על הפונקציה
גרף הנגזרת הוא "גרף השיפועים" של . מהגובה שלו (מעל ציר ה- או מתחתיו) יודעים אם עולה או יורדת. מהכיוון שלו (עולה או יורד) יודעים איך קעורה.
במדויק: לכל שבו גזירה, הערך של הוא השיפוע של המשיק לגרף של בנקודה . הסימן של קובע את תחומי העלייה והירידה של , והעלייה או הירידה של קובעות את תחומי הקעירות של .
בגרף של ושל : הנגזרת מתאפסת ב- וב-, ושם יש ל- קיצון. לנגזרת יש מינימום ב-, ושם יש ל- נקודת פיתול.
מגרף לגרף
נקודת פיתול כקיצון של הנגזרת
כש- גזירה, היא נקודת פיתול של בדיוק כש- היא נקודת קיצון של . זה לא קשור לערך של : הוא יכול להיות או כל מספר אחר.
קריאת גרף של
כשנתון גרף של ושואלים על :
1. מסמנים את נקודות החיתוך של עם ציר ה-.
2. עלייה וירידה של : איפה מעל הציר ואיפה מתחתיו.
3. קיצון של : נקודות שבהן חוצה את הציר. סוג הקיצון לפי כיוון החצייה.
4. קעירות של : איפה עולה ואיפה היא יורדת.
5. נקודות פיתול של : נקודות הקיצון של .
נקודות החיתוך של עם ציר ה- הן שיעורי של נקודות הקיצון של , לא הנקודות עצמן. מגרף לא יודעים מה גובה הגרף של .
אל תבלבלו: שלילית פירושו יורדת. יורדת פירושו קעורה כלפי מטה. אלה שני דברים שונים.
דוגמה - מגרף פרבולה של לתכונות של
בציור מתואר הגרף של הנגזרת של פונקציה המוגדרת לכל . הגרף הוא פרבולה שחותכת את ציר ה- ב- וב-, וקודקודה .
א. מצאו את תחומי העלייה והירידה של .
ב. מצאו את שיעורי ה- של נקודות הקיצון של וקבעו את סוגן.
ג. מצאו את תחומי הקעירות של ואת שיעור ה- של נקודת הפיתול.
1. נתון: גרף , עם אפסים ב-, וקודקוד ב-. המטרה: עלייה, ירידה, קיצון וקעירות של .
2. כש- וכש- (הפרבולה מעל הציר), ולכן שם עולה. כש-, ושם יורדת.
3. ב- הגרף של חוצה את הציר מ- ל-: מקסימום. ב- הוא חוצה מ- ל-: מינימום.
4. יורדת כש-, ולכן שם קעורה כלפי מטה. עולה כש-, ולכן שם קעורה כלפי מעלה.
5. ל- יש מינימום ב-, ולכן ל- יש שם נקודת פיתול.
א. עולה ב- וב-, יורדת ב-. ב. מקסימום ב-, מינימום ב-. ג. קעורה כלפי מטה ב-, כלפי מעלה ב-. פיתול ב-.
7. הקשר בין גרף הנגזרת לגרף הנגזרת השנייה
הנגזרת השנייה היא הנגזרת של
כל מה שלמדנו על הקשר בין פונקציה לנגזרת שלה נכון גם בין לבין : היא הנגזרת של . אפשר לקרוא שלוש קומות: מספרת על , ו- מספרת על .
במדויק: היא השיפוע של המשיק לגרף של בנקודה . לכן הסימן של קובע איפה עולה ואיפה היא יורדת, והאפסים של שבהם היא מחליפה סימן הם נקודות הקיצון של .
ב-: ו-. הנגזרת השנייה שלילית כש-, ושם יורדת. היא חיובית כש-, ושם עולה. ב- היא מתאפסת ומחליפה סימן, ושם יש ל- מינימום ול- נקודת פיתול.
שלוש הקומות
זיהוי , ו- מתוך שלושה גרפים
כשנתונים שלושה גרפים ומבקשים לקבוע מי הפונקציה, מי הנגזרת ומי הנגזרת השנייה:
1. בוחרים זוג גרפים, ובודקים אם האחד יכול להיות הנגזרת של השני: האפסים שבהם הוא מחליף סימן נמצאים מתחת לנקודות הקיצון של השני.
2. בודקים את הסימנים: איפה הגרף "הנגזרת" חיובי, השני עולה, ואיפה הוא שלילי, השני יורד.
3. מסדרים שרשרת: , אחריה הנגזרת שלה , ואחריה הנגזרת של , שהיא .
4. מוודאים שאין סדר אחר שמתאים.
בפולינום כל גזירה מורידה את המעלה ב-. אם הגרפים הם של ישר, פרבולה ופולינום ממעלה שלישית, הסדר מתבקש מיד, אבל עדיין מנמקים לפי הסימנים.
דוגמה - זיהוי מי הפונקציה ומי הנגזרות
בגרפים I, II ו-III מתוארות הפונקציות , ו-, לא בהכרח בסדר הזה. קבעו איזה גרף מתאר כל פונקציה, ונמקו.
1. נתון: שלושה גרפים. המטרה: לקבוע מי , מי ומי .
2. גרף III הוא ישר שחוצה את ציר ה- ב-: שלילי כש- וחיובי כש-. גרף II יורד כש-, עולה כש-, ויש לו מינימום ב-. לכן III הוא הנגזרת של II.
3. גרף II חיובי כש- וכש-, ושלילי כש-. גרף I עולה כש- וכש-, ויורד כש-, ויש לו קיצון ב-. לכן II הוא הנגזרת של I.
4. השרשרת: I, אחריו II, אחריו III. בדיקה נוספת: למינימום של II ב- מתאימה נקודת פיתול של I ב-.
5. סדר אחר לא מתאים: אף גרף אינו הנגזרת של III, כי הנגזרת של ישר היא קבוע, ואף גרף אינו ישר אופקי. I לא יכול להיות הנגזרת של II, כי I מתאפס ומחליף סימן גם ב-, ושם ל-II אין קיצון.
I הוא , II הוא , III הוא .
8. תאוצה והשתנות קצב השינוי בתופעות
מהירות ותאוצה
כשגוף נע לאורך ישר, המקום שלו משתנה עם הזמן. קצב השינוי של המקום הוא המהירות, וקצב השינוי של המהירות הוא התאוצה. כך הנגזרת השנייה מקבלת משמעות פיזיקלית.
במדויק: אם הוא המקום של הגוף בזמן , אז המהירות היא , והתאוצה היא . באופן כללי, בכל תופעה שמתוארת על ידי פונקציה, הנגזרת השנייה היא קצב השינוי של קצב השינוי.
מילוי כלי במים בקצב קבוע: גובה המים עולה כל הזמן, אבל הקצב שלו תלוי בצורת הכלי. בכלי שמתרחב כלפי מעלה (כמו חרוט שהקודקוד שלו למטה) כל סנטימטר נוסף דורש יותר מים, ולכן הגובה עולה לאט יותר ויותר: קעורה כלפי מטה. בכלי שצר כלפי מעלה הגובה עולה מהר יותר ויותר: קעורה כלפי מעלה. בגליל הגובה עולה בקצב קבוע.
מקום, מהירות ותאוצה
- : המהירות עולה. : המהירות יורדת.
•נקודת פיתול של : זמן שבו למהירות יש קיצון.
השתנות קצב השינוי בתופעות
בנקודת פיתול קצב השינוי מגיע לקיצון: בסביבת הנקודה, שם קצב השינוי הכי גדול או הכי קטן.
מחירים שעולים בקצב שהולך וקטן עדיין עולים: הפונקציה עולה (), רק הקצב יורד ().
מהירות שלילית פירושה שהגוף נע בכיוון ההפוך, לא שהוא מאט. התאוצה קובעת אם המהירות עולה או יורדת.
דוגמה - גוף נע על ישר: מהירות מינימלית ונקודת פיתול
גוף נע לאורך ישר. המקום שלו (במטרים) אחרי שניות הוא , בתחום .
א. מצאו את המהירות ואת התאוצה .
ב. מצאו מתי התאוצה מתאפסת, ומה המהירות ברגע זה.
ג. מהי המהירות הקטנה ביותר בתחום?
ד. מה המשמעות של הזמן שמצאתם בסעיף ב בגרף של ?
1. נתון: ב-. המטרה: , , המהירות הקטנה ביותר והמשמעות בגרף.
2. , ו-.
3. כש-. אז מטר לשנייה.
4. כש- (המהירות יורדת) ו- כש- (המהירות עולה). לכן ל- יש מינימום ב-. בקצוות: ו-. המהירות הקטנה ביותר: .
5. ב- התאוצה מחליפה סימן, ולכן היא נקודת פיתול של : שם הגרף עובר מקעירות כלפי מטה לקעירות כלפי מעלה.
א. , . ב. , מ'/ש'. ג. מ'/ש' (ב-). ד. היא נקודת פיתול של .
9. תכונות משיקים ומיתרים בפונקציה קעורה
משיקים ומיתרים של פונקציה קעורה
לגרף קעור יש "צורה" שרואים בעין: גרף קעור כלפי מעלה נמצא מעל כל משיק שלו, ומתחת לכל מיתר שלו. בגרף קעור כלפי מטה זה הפוך. מיתר הוא קטע שמחבר שתי נקודות על הגרף.
במדויק: תהי גזירה וקעורה כלפי מעלה בקטע. אז לכל בקטע, בכל בקטע הגרף נמצא מעל המשיק בנקודה . ולכל שתי נקודות על הגרף, ו-, עם שיעורי בקטע, הגרף בין ל- נמצא מתחת למיתר . בפונקציה קעורה כלפי מטה בקטע: הגרף מתחת לכל משיק ומעל כל מיתר.
ב- (קעורה כלפי מעלה לכל ): המשיק בנקודה הוא , והגרף מעליו. המיתר בין ל- נמצא על הישר , ובין שתי הנקודות הגרף מתחתיו.
משיק ומיתר לפי סוג הקעירות
המשיק בנקודת פיתול
בנקודת פיתול שבה הנגזרת מוגדרת, המשיק חוצה את הגרף: מצד אחד של הנקודה המשיק מעל הגרף, ומהצד השני הוא מתחתיו.
התכונה נכונה רק בתוך קטע הקעירות. ב- המשיק בנקודה הוא . בכל חוץ מ- הגרף מעליו, אבל ב- המשיק פוגש שוב את הגרף (), וכש- הגרף מתחתיו.
כך מקבלים אי-שוויונות בלי לפתור: אם קעורה כלפי מטה בקטע, ערכי בקטע קטנים מערכי המשיק או שווים להם.
דוגמה - אי-שוויונות מתוך משיק ומיתר לגרף
נתונה הפונקציה .
א. הראו ש- קעורה כלפי מטה בתחום .
ב. מצאו את משוואת המשיק לגרף בנקודה שבה .
ג. הסבירו, בלי לפתור משוואה, מדוע לכל .
ד. ו- נמצאות על הגרף. הסבירו מדוע לכל .
1. נתון: והנקודות , . המטרה: קעירות, משיק ושני אי-שוויונות.
2. א: . כש- גדל, גדל והשבר קטן. כלומר יורדת בתחום , ולכן קעורה כלפי מטה שם.
3. ב: ו-. המשיק: , כלומר .
4. ג: קעורה כלפי מטה בתחום , ולכן בתחום הזה הגרף מתחת למשיק, ונוגע בו רק ב-. לכן .
5. ד: שיפוע המיתר הוא , ומשוואתו , כלומר . בפונקציה קעורה כלפי מטה הגרף בין ל- נמצא מעל המיתר, ולכן לכל .
א. יורדת. ב. . ג. הגרף מתחת למשיק. ד. הגרף מעל המיתר , שמשוואתו .