דילוג לתוכן המרכזי

סיכום נקודות וקטעים במערכת צירים

מתמטיקה כיתה י"ב 3 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בנקודות וקטעים במערכת צירים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: מערכת צירים ושיעורי נקודה

את מערכת הצירים אתם מכירים מחטיבת הביניים: ציר ה-xx אופקי, ציר ה-yy אנכי, והם נפגשים בראשית הצירים O(0,0)O(0,0). כל נקודה במישור מתוארת בשני מספרים, שנקראים שיעורי הנקודה.

במדויק: לנקודה A(x,y)A(x,y) יש שיעור xx - המספר על ציר ה-xx שמתחת לנקודה או מעליה, ושיעור yy - המספר על ציר ה-yy שמשמאל לנקודה או מימינה. תמיד כותבים קודם את שיעור ה-xx ואחר כך את שיעור ה-yy, ולכן (3,2)(3,2) ו-(2,3)(2,3) הן שתי נקודות שונות. לנקודה שעל ציר ה-xx שיעור ה-yy הוא 00, ולנקודה שעל ציר ה-yy שיעור ה-xx הוא 00.

בסרטוט ארבע נקודות. כדי לסמן את A(3,2)A(3,2) זזים מהראשית 33 יחידות ימינה ו-22 יחידות למעלה (הקווים המקווקווים). D(−2,0)D(-2,0) נמצאת על ציר ה-xx, ו-C(0,−3)C(0,-3) נמצאת על ציר ה-yy.

בנושא הזה נחשב מתוך שיעורי הנקודות אורכים, אמצעי קטעים, היקפים ושטחים, בלי למדוד בסרגל.

-6-5-4-3-2-1123456-5-4-3-2-11234A(3,2)B(-4,1)C(0,-3)D(-2,0)

תזכורת: משפט פיתגורס

במשולש ישר זווית קוראים לשתי הצלעות שיוצרות את הזווית הישרה ניצבים, ולצלע שמול הזווית הישרה יתר. היתר היא תמיד הצלע הארוכה ביותר.

במדויק: במשולש ישר זווית שבו אורכי הניצבים aa ו-bb ואורך היתר cc מתקיים a2+b2=c2a^2+b^2=c^2. וגם להפך: אם במשולש ריבוע הצלע הארוכה שווה לסכום הריבועים של שתי הצלעות האחרות, המשולש ישר זווית, והזווית הישרה נמצאת מול הצלע הארוכה.

למשל במשולש שהניצבים שלו 44 ו-33: c2=42+32=25c^2=4^2+3^2=25, ולכן c=5c=5. משפט פיתגורס הוא הבסיס לנוסחת המרחק בין שתי נקודות ולבדיקה אם משולש במערכת צירים הוא ישר זווית.

abcABC

1. אורך קטע המקביל לאחד הצירים

קטע המקביל לציר

כשלשתי נקודות יש אותו שיעור yy, הן נמצאות באותו גובה, והקטע ביניהן אופקי - מקביל לציר ה-xx. כשיש להן אותו שיעור xx, הקטע אנכי - מקביל לציר ה-yy. את האורך של קטע כזה סופרים לאורך הציר.

במדויק: אורך הקטע ABAB הוא המרחק בין הנקודות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2). אם y1=y2y_1=y_2 (הקטע מקביל לציר ה-xx או מונח עליו), AB=∣x2−x1∣AB=|x_2-x_1|. אם x1=x2x_1=x_2 (הקטע מקביל לציר ה-yy או מונח עליו), AB=∣y2−y1∣AB=|y_2-y_1|. אורך הוא תמיד מספר חיובי, ולכן לוקחים את ההפרש בערך מוחלט: מהגדול מחסרים את הקטן.

בסרטוט: לנקודות A(−6,3)A(-6,3) ו-B(−2,3)B(-2,3) אותו שיעור yy, ולכן ABAB אופקי ו-AB=−2−(−6)=4AB=-2-(-6)=4. לנקודות C(3,−4)C(3,-4) ו-D(3,−1)D(3,-1) אותו שיעור xx, ולכן CDCD אנכי ו-CD=−1−(−4)=3CD=-1-(-4)=3. אפשר לבדוק בספירת המשבצות.

-7-6-5-4-3-2-112345-5-4-3-2-11234ABCD

אורך קטע המקביל לציר

מה משותף לשתי הנקודותהקטעהאורך
אותו שיעור yyמקביל לציר ה-xx∣x2−x1∣\lvert x_2-x_1\rvert
אותו שיעור xxמקביל לציר ה-yy∣y2−y1∣\lvert y_2-y_1\rvert
שים לב

כשאחד השיעורים שלילי, מחסרים עם הסימן: מ-x=−3x=-3 עד x=4x=4 האורך 4−(−3)=74-(-3)=7, ולא 4−3=14-3=1.

שים לב

קטע שמונח על ציר הוא מקרה פרטי: בין (0,5)(0,5) ל-(0,−2)(0,-2) האורך 5−(−2)=75-(-2)=7.

דוגמה - קטע אופקי וקטע אנכי עם שיעורים שליליים

נתונות הנקודות A(−7,−1)A(-7,-1), B(−2,−1)B(-2,-1) ו-C(−2,−5)C(-2,-5).

א. לאיזה ציר מקביל הקטע ABAB? מצאו את אורכו.

ב. לאיזה ציר מקביל הקטע BCBC? מצאו את אורכו.

פתרון

1. נתון: שיעורי שלוש הנקודות. המטרה: אורכי הקטעים ABAB ו-BCBC.

2. ל-AA ול-BB אותו שיעור yy (−1-1), ולכן ABAB מקביל לציר ה-xx. האורך: ∣−2−(−7)∣=5|-2-(-7)|=5.

3. ל-BB ול-CC אותו שיעור xx (−2-2), ולכן BCBC מקביל לציר ה-yy. האורך: ∣−1−(−5)∣=4|-1-(-5)|=4.

-8-7-6-5-4-3-2-11-6-5-4-3-2-11ABC
תשובה

א. ABAB מקביל לציר ה-xx, AB=5AB=5. ב. BCBC מקביל לציר ה-yy, BC=4BC=4.

שאלות פתוחות על אורך קטע המקביל לאחד הצירים

2. מרחק בין שתי נקודות

המרחק בין שתי נקודות

כשהקטע לא מקביל לאף ציר, אי אפשר לספור משבצות. אבל אפשר לבנות משולש ישר זווית: הולכים מנקודה אחת אופקית, ואחר כך אנכית, עד הנקודה השנייה. הקטע הוא היתר, ואת אורכו מוצאים במשפט פיתגורס.

במדויק: המרחק dd בין הנקודות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2) הוא אורך הקטע ABAB, והוא שווה ל-d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}. הנוסחה נכונה לכל שתי נקודות, גם כשהקטע מקביל לציר (אז אחד ההפרשים 00), וסדר הנקודות לא משנה.

בסרטוט: מ-A(1,4)A(1,4) ל-B(5,1)B(5,1). הניצב האופקי 5−1=45-1=4, הניצב האנכי 4−1=34-1=3, ולכן AB=42+32=25=5AB=\sqrt{4^2+3^2}=\sqrt{25}=5.

-11234567-112345AB

המרחק בין שתי נקודות

המרחק dd בין הנקודות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2):

d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}
דרך הפתרון

חישוב אורך קטע לפי שיעורי קצותיו

כשנתונים שיעורי שני הקצוות של קטע:

1. מחשבים את ההפרש בין שיעורי ה-xx ואת ההפרש בין שיעורי ה-yy.

2. מעלים כל הפרש בריבוע ומחברים.

3. מוציאים שורש. אם התוצאה לא שלמה, משאירים שורש או מעגלים לפי מה שמבקשים (למשל שתי ספרות אחרי הנקודה).

שים לב

ריבוע של הפרש שלילי הוא חיובי: (−6)2=36(-6)^2=36. במחשבון מקלידים עם סוגריים, (−6)2(-6)^2, כי −62-6^2 נותן −36-36.

שים לב

לא מוציאים שורש מכל איבר לחוד: 42+32=5\sqrt{4^2+3^2}=5, ולא 4+3=74+3=7.

דוגמה - מרחק שאינו מספר שלם

מצאו את אורך הקטע שקצותיו A(−3,3)A(-3,3) ו-B(2,−3)B(2,-3). השאירו בתשובה שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

פתרון

1. ההפרשים: x2−x1=2−(−3)=5x_2-x_1=2-(-3)=5, y2−y1=−3−3=−6y_2-y_1=-3-3=-6.

2. ריבועים וסכום: 52+(−6)2=25+36=615^2+(-6)^2=25+36=61.

3. שורש: AB=61≈7.81AB=\sqrt{61}\approx7.81.

-4-3-2-112345-5-4-3-2-112345AB
תשובה

AB=61≈7.81AB=\sqrt{61}\approx7.81

שאלות פתוחות על מרחק בין שתי נקודות

3. אמצע קטע

אמצע קטע

אמצע הקטע הוא הנקודה שמחלקת אותו לשני חלקים שווים. השיעורים שלה הם בדיוק "באמצע" בין שיעורי הקצוות: הממוצע שלהם.

במדויק: אמצע הקטע ABAB הוא הנקודה MM שעל הקטע ABAB, שמרחקה מ-AA שווה למרחקה מ-BB (AM=MBAM=MB). אם A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2), שיעורי MM הם x=x1+x22x=\frac{x_1+x_2}{2} ו-y=y1+y22y=\frac{y_1+y_2}{2}.

בסרטוט: אמצע הקטע שקצותיו A(−2,1)A(-2,1) ו-B(6,5)B(6,5) הוא M(−2+62,1+52)=M(2,3)M\left(\frac{-2+6}{2},\frac{1+5}{2}\right)=M(2,3). מ-AA ל-MM זזים 44 ימינה ו-22 למעלה, ומ-MM ל-BB שוב 44 ימינה ו-22 למעלה.

ABMxy

שיעורי אמצע קטע

אמצע הקטע שקצותיו A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2):

x=x1+x22,y=y1+y22x=\frac{x_1+x_2}{2},\qquad y=\frac{y_1+y_2}{2}

אלכסוני מקבילית חוצים זה את זה

במקבילית (וגם במלבן, במעוין ובריבוע) האלכסונים חוצים זה את זה. לכן נקודת המפגש של האלכסונים היא אמצע של כל אחד מהאלכסונים.

שים לב

בנוסחת האמצע מחברים את השיעורים ומחלקים ב-22. בנוסחת המרחק מחסרים. לא להתבלבל.

שים לב

בדיקה: האמצע של קטע אופקי נמצא באותו גובה כמו הקצוות - שיעור ה-yy שלו שווה לשלהם.

דוגמה - נקודת המפגש של אלכסוני מלבן

קדקודי המלבן ABCDABCD הם A(−2,−1)A(-2,-1), B(6,−1)B(6,-1), C(6,5)C(6,5) ו-D(−2,5)D(-2,5). האלכסונים של המלבן נפגשים בנקודה MM.

מצאו את שיעורי הנקודה MM.

פתרון

1. נתון: ארבעת קדקודי המלבן. המטרה: נקודת המפגש של האלכסונים ACAC ו-BDBD.

2. במלבן האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן MM היא אמצע האלכסון ACAC.

3. x=−2+62=2x=\frac{-2+6}{2}=2, y=−1+52=2y=\frac{-1+5}{2}=2. כלומר M(2,2)M(2,2).

4. בדיקה באלכסון השני BDBD: (6+(−2)2,−1+52)=(2,2)\left(\frac{6+(-2)}{2},\frac{-1+5}{2}\right)=(2,2). אותה נקודה.

ABCDMxy
תשובה

M(2,2)M(2,2)

שאלות פתוחות על אמצע קטע

4. מציאת קצה קטע לפי האמצע והקצה השני

הקצה החסר של קטע

לפעמים יודעים איפה נמצא האמצע של קטע ואיפה נמצא קצה אחד שלו, וצריך למצוא את הקצה השני. הרעיון: מה שזזים מהקצה הידוע עד האמצע, זזים שוב מהאמצע עד הקצה החסר.

במדויק: אם M(xM,yM)M(x_M,y_M) היא אמצע הקטע ABAB ו-A(xA,yA)A(x_A,y_A) ידועה, אז הקצה השני B(xB,yB)B(x_B,y_B) מקיים xA+xB2=xM\frac{x_A+x_B}{2}=x_M ו-yA+yB2=yM\frac{y_A+y_B}{2}=y_M, ולכן xB=2xM−xAx_B=2x_M-x_A ו-yB=2yM−yAy_B=2y_M-y_A.

בסרטוט: A(−1,4)A(-1,4) ו-M(2,2)M(2,2). מ-AA ל-MM זזים 33 ימינה ו-22 למטה (הקווים המקווקווים). זזים שוב אותו דבר מ-MM, ומגיעים ל-B(5,0)B(5,0).

AMBxy

הקצה השני של קטע

אם M(xM,yM)M(x_M,y_M) אמצע הקטע ABAB ו-A(xA,yA)A(x_A,y_A) נתונה:

xB=2xM−xA,yB=2yM−yAx_B=2x_M-x_A,\qquad y_B=2y_M-y_A
דרך הפתרון

מציאת הקצה החסר בעזרת נוסחת האמצע

כשנתונים קצה אחד של קטע ואמצע הקטע:

1. מציבים בנוסחת האמצע את שיעור ה-xx של הקצה הידוע ושל האמצע, ופותרים משוואה: xA+xB2=xM\frac{x_A+x_B}{2}=x_M.

2. עושים אותו דבר עם שיעורי ה-yy.

3. בודקים: האמצע בין AA לנקודה שמצאתם צריך לצאת MM.

שים לב

טעות נפוצה: לחשב את האמצע של AA ו-MM. הנקודה שמתקבלת נמצאת בין AA ל-MM, ולא מעבר ל-MM.

דוגמה - שני קדקודים של מקבילית מנקודת מפגש האלכסונים

במקבילית ABCDABCD האלכסונים נפגשים בנקודה M(3,1)M(3,1). נתון: A(−1,−2)A(-1,-2) ו-B(5,−1)B(5,-1).

מצאו את שיעורי הקדקודים CC ו-DD.

פתרון

1. נתון: AA, BB ונקודת המפגש MM של האלכסונים. המטרה: CC ו-DD.

2. במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן MM היא אמצע ACAC וגם אמצע BDBD.

3. CC: −1+xC2=3\frac{-1+x_C}{2}=3, ולכן xC=7x_C=7. −2+yC2=1\frac{-2+y_C}{2}=1, ולכן yC=4y_C=4. כלומר C(7,4)C(7,4).

4. DD: 5+xD2=3\frac{5+x_D}{2}=3, ולכן xD=1x_D=1. −1+yD2=1\frac{-1+y_D}{2}=1, ולכן yD=3y_D=3. כלומר D(1,3)D(1,3).

5. בדיקה: אמצע ACAC הוא (−1+72,−2+42)=(3,1)\left(\frac{-1+7}{2},\frac{-2+4}{2}\right)=(3,1), ואמצע BDBD הוא (5+12,−1+32)=(3,1)\left(\frac{5+1}{2},\frac{-1+3}{2}\right)=(3,1).

ABCDMxy
תשובה

C(7,4)C(7,4), D(1,3)D(1,3)

שאלות פתוחות על מציאת קצה קטע לפי האמצע והקצה השני

5. היקף מצולע במערכת צירים

היקף מצולע

היקף הוא אורך הדרך מסביב לצורה: אם הולכים לאורך כל הצלעות וחוזרים לנקודת ההתחלה, ההיקף הוא כל הדרך שעברנו.

במדויק: היקף מצולע הוא סכום האורכים של כל צלעותיו. הצלעות הן הקטעים בין קדקודים סמוכים לפי סדר השם: במרובע ABCDABCD הצלעות הן ABAB, BCBC, CDCD ו-DADA. הקטעים ACAC ו-BDBD הם אלכסונים, והם לא חלק מההיקף.

במערכת צירים מחשבים כל צלע לפי שיעורי הקצוות שלה: צלע שמקבילה לציר - בהפרש השיעורים, וכל צלע אחרת - בנוסחת המרחק. במקבילית שבסרטוט, A(−3,−2)A(-3,-2), B(3,−2)B(3,-2), C(5,2)C(5,2), D(−1,2)D(-1,2), הצלעות האופקיות באורך 66 והצלעות המשופעות באורך 22+42=20≈4.47\sqrt{2^2+4^2}=\sqrt{20}\approx4.47, ולכן ההיקף 2⋅6+220≈20.942\cdot6+2\sqrt{20}\approx20.94.

ABCDxy
דרך הפתרון

חישוב היקף מצולע מקדקודיו

כשנתונים שיעורי כל הקדקודים של מצולע:

1. רושמים את הצלעות לפי סדר הקדקודים (במשולש ABCABC: ABAB, BCBC, CACA).

2. מחשבים את אורך כל צלע: צלע המקבילה לציר - בהפרש השיעורים, אחרת - בנוסחת המרחק.

3. מחברים את כל האורכים. מעגלים רק בסוף.

שים לב

אפשר לחסוך חישובים בעזרת תכונות הצורה: במקבילית הצלעות הנגדיות שוות, ולכן ההיקף 2(AB+BC)2(AB+BC). במעוין ובריבוע ההיקף הוא 44 כפול צלע.

שים לב

אלכסון אינו צלע. ב-ABCDABCD לא מחשבים את ACAC בשביל ההיקף.

דוגמה - טרפז עם צלעות אופקיות וצלעות משופעות

קדקודי המרובע ABCDABCD הם A(−2,−1)A(-2,-1), B(6,−1)B(6,-1), C(3,3)C(3,3) ו-D(0,3)D(0,3).

חשבו את היקף המרובע. השאירו בתשובה שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

פתרון

1. נתון: ארבעת הקדקודים. המטרה: סכום אורכי הצלעות ABAB, BCBC, CDCD, DADA.

2. ABAB: אותו שיעור yy, ולכן AB=6−(−2)=8AB=6-(-2)=8.

3. CDCD: אותו שיעור yy, ולכן CD=3−0=3CD=3-0=3.

4. BC=(3−6)2+(3−(−1))2=9+16=5BC=\sqrt{(3-6)^2+(3-(-1))^2}=\sqrt{9+16}=5.

5. DA=(−2−0)2+(−1−3)2=4+16=20≈4.47DA=\sqrt{(-2-0)^2+(-1-3)^2}=\sqrt{4+16}=\sqrt{20}\approx4.47.

6. ההיקף: 8+5+3+20≈20.478+5+3+\sqrt{20}\approx20.47.

ABCDxy
תשובה

היקף המרובע 16+20≈20.4716+\sqrt{20}\approx20.47

שאלות פתוחות על היקף מצולע במערכת צירים

6. בדיקה אם משולש שווה שוקיים או ישר זווית לפי אורכי הצלעות

משולש שווה שוקיים ומשולש ישר זווית

כשנתונים שלושת הקדקודים של משולש, אפשר לחשב את אורכי שלוש הצלעות, ומהם להבין איזה משולש זה.

במדויק: משולש שווה שוקיים הוא משולש שיש בו לפחות שתי צלעות שוות באורכן (השוקיים). אם כל שלוש הצלעות שוות, המשולש שווה צלעות (וגם הוא שווה שוקיים). משולש ישר זווית הוא משולש שאחת מזוויותיו 90∘90^\circ. לפי משפט פיתגורס, משולש הוא ישר זווית בדיוק כאשר ריבוע הצלע הארוכה שווה לסכום הריבועים של שתי הצלעות האחרות, והזווית הישרה היא הזווית שמול הצלע הארוכה.

משולש יכול להיות גם שווה שוקיים וגם ישר זווית. במשולש K(−1,1)K(-1,1), L(3,−1)L(3,-1), N(5,3)N(5,3) שבסרטוט: KL2=42+22=20KL^2=4^2+2^2=20, LN2=22+42=20LN^2=2^2+4^2=20 ו-KN2=62+22=40KN^2=6^2+2^2=40. יש שתי צלעות שוות (KL=LNKL=LN), וגם 20+20=4020+20=40. לכן המשולש שווה שוקיים וישר זווית, והזווית הישרה היא ∠L\angle L, מול הצלע הארוכה KNKN.

KLNxy

מה בודקים באורכי הצלעות

סוג המשולשמה צריך להתקיים
שווה שוקייםשתי צלעות שוות באורכן
שווה צלעותשלוש הצלעות שוות באורכן
ישר זוויתריבוע הצלע הארוכה = סכום הריבועים של שתי האחרות

במשולש ישר זווית הזווית הישרה נמצאת מול הצלע הארוכה.

דרך הפתרון

בדיקת סוג המשולש מקדקודיו

כשנתונים שלושת הקדקודים של משולש:

1. מחשבים את ריבועי האורכים של שלוש הצלעות: (x2−x1)2+(y2−y1)2(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2 (בלי להוציא שורש).

2. שווה שוקיים: בודקים אם שניים מהריבועים שווים.

3. ישר זווית: לוקחים את הריבוע הגדול ובודקים אם הוא שווה לסכום שני האחרים.

4. כותבים מסקנה: אילו צלעות שוות, או באיזה קדקוד הזווית הישרה.

שים לב

עדיף להשוות ריבועי אורכים ולא אורכים מעוגלים: אחרי עיגול שני אורכים שונים יכולים להיראות שווים.

שים לב

בבדיקת פיתגורס ריבוע הצלע הארוכה עומד לבד באגף אחד של השוויון, וסכום הריבועים של שתי האחרות באגף השני. אם מכניסים את הצלע הארוכה לסכום, הבדיקה לא נכונה.

דוגמה א - שווה שוקיים: שתי צלעות שוות

קדקודי המשולש ABCABC הם A(−2,0)A(-2,0), B(3,1)B(3,1) ו-C(−1,5)C(-1,5).

הראו שהמשולש ABCABC הוא משולש שווה שוקיים.

פתרון

1. נתון: שלושת הקדקודים. המטרה: להראות ששתי צלעות שוות.

2. AB2=(3−(−2))2+(1−0)2=25+1=26AB^2=(3-(-2))^2+(1-0)^2=25+1=26.

3. AC2=(−1−(−2))2+(5−0)2=1+25=26AC^2=(-1-(-2))^2+(5-0)^2=1+25=26.

4. BC2=(−1−3)2+(5−1)2=16+16=32BC^2=(-1-3)^2+(5-1)^2=16+16=32.

5. AB2=AC2AB^2=AC^2, ולכן AB=AC=26≈5.10AB=AC=\sqrt{26}\approx5.10. המשולש שווה שוקיים, והשוקיים הן ABAB ו-ACAC.

ABCxy
תשובה

AB=AC=26AB=AC=\sqrt{26}, ולכן המשולש ABCABC שווה שוקיים.

דוגמה ב - ישר זווית: בדיקה במשפט פיתגורס

קדקודי המשולש ABCABC הם A(−2,1)A(-2,1), B(1,3)B(1,3) ו-C(5,−3)C(5,-3).

א. הראו שהמשולש ABCABC ישר זווית.

ב. באיזה קדקוד נמצאת הזווית הישרה?

פתרון

1. נתון: שלושת הקדקודים. המטרה: לבדוק את משפט פיתגורס על ריבועי האורכים.

2. AB2=(1−(−2))2+(3−1)2=9+4=13AB^2=(1-(-2))^2+(3-1)^2=9+4=13.

3. BC2=(5−1)2+(−3−3)2=16+36=52BC^2=(5-1)^2+(-3-3)^2=16+36=52.

4. AC2=(5−(−2))2+(−3−1)2=49+16=65AC^2=(5-(-2))^2+(-3-1)^2=49+16=65.

5. הריבוע הגדול הוא AC2=65AC^2=65, ו-AB2+BC2=13+52=65AB^2+BC^2=13+52=65. השוויון מתקיים, ולכן המשולש ישר זווית.

6. הזווית הישרה מול הצלע הארוכה ACAC, כלומר בקדקוד BB.

ABCxy
תשובה

א. AB2+BC2=13+52=65=AC2AB^2+BC^2=13+52=65=AC^2, ולכן המשולש ישר זווית. ב. ∠B=90∘\angle B=90^\circ.

שאלות פתוחות על בדיקה אם משולש שווה שוקיים או ישר זווית לפי אורכי הצלעות

7. שטח משולש שאחת מצלעותיו מקבילה לציר

בסיס וגובה במערכת צירים

שטח משולש מחשבים מצלע ומהגובה לצלע הזאת. במערכת צירים זה קל במיוחד כשאחת הצלעות מקבילה לציר: את אורכה מוצאים בהפרש שיעורים, והגובה אליה הוא קו ישר אנכי או אופקי.

במדויק: שטח משולש שווה למחצית המכפלה של צלע בגובה לאותה צלע: S=a⋅ha2S=\frac{a\cdot h_a}{2}. הגובה לצלע הוא הקטע מהקדקוד שמול הצלע, מאונך לישר שעליו מונחת הצלע. אם הצלע ABAB מקבילה לציר ה-xx (yA=yBy_A=y_B), הגובה מ-CC אנכי ואורכו ∣yC−yA∣|y_C-y_A|. אם ABAB מקבילה לציר ה-yy (xA=xBx_A=x_B), הגובה מ-CC אופקי ואורכו ∣xC−xA∣|x_C-x_A|. זה נכון גם כשהגובה נופל מחוץ לצלע, על ההמשך שלה.

בסרטוט: הצלע ABAB מ-A(−2,−1)A(-2,-1) ל-B(4,−1)B(4,-1) אופקית, ואורכה 66. הגובה CHCH מ-C(1,3)C(1,3) אנכי ואורכו 3−(−1)=43-(-1)=4. השטח: 6⋅42=12\frac{6\cdot4}{2}=12.

ABCHxy

שטח משולש

S=a⋅ha2S=\frac{a\cdot h_a}{2}

aa - אורך צלע, hah_a - הגובה לצלע הזאת. כשהצלע מקבילה לציר, הגובה הוא ההפרש (בערך מוחלט) בשיעור השני בין הקדקוד השלישי לבין הצלע.

דרך הפתרון

שטח משולש שאחת מצלעותיו מקבילה לציר

כשנתונים שלושת הקדקודים, ולשניים מהם אותו שיעור xx או אותו שיעור yy:

1. הצלע שבין שני הקדקודים האלה היא הבסיס. מחשבים את אורכה בהפרש השיעורים.

2. אם לקדקודי הבסיס אותו שיעור yy: הגובה הוא ההפרש בין שיעור ה-yy של הקדקוד השלישי לשיעור ה-yy של הבסיס. אם אותו שיעור xx: ההפרש בשיעורי ה-xx.

3. מציבים ב-S=a⋅ha2S=\frac{a\cdot h_a}{2}.

שים לב

כשהצלע מונחת על ציר, הגובה הוא פשוט המרחק של הקדקוד השלישי מהציר: לצלע על ציר ה-xx ולקדקוד (6,4)(6,4) הגובה 44.

שים לב

הגובה אינו צלע משופעת של המשולש. הוא תמיד מאונך לבסיס, ולכן כשהבסיס מקביל לציר הגובה מקביל לציר השני.

דוגמה - צלע אנכית וגובה שנופל מחוץ לצלע

קדקודי המשולש ABCABC הם A(1,−2)A(1,-2), B(1,4)B(1,4) ו-C(−4,6)C(-4,6).

א. חשבו את שטח המשולש ABCABC.

ב. הנקודה MM היא אמצע הצלע ABAB. מצאו את שיעורי MM, וחשבו את שטח המשולש AMCAMC.

פתרון

1. נתון: שלושת הקדקודים. המטרה: שטח ABCABC, ואחר כך שטח AMCAMC.

2. ל-AA ול-BB אותו שיעור xx (11), ולכן ABAB מקבילה לציר ה-yy ו-AB=4−(−2)=6AB=4-(-2)=6.

3. הגובה מ-CC ל-ABAB אופקי: h=∣1−(−4)∣=5h=|1-(-4)|=5. הוא פוגש את המשך הצלע בנקודה H(1,6)H(1,6), מעל BB - מחוץ לצלע, וזה בסדר.

4. SABC=6⋅52=15S_{ABC}=\frac{6\cdot5}{2}=15.

5. M(1+12,−2+42)=M(1,1)M\left(\frac{1+1}{2},\frac{-2+4}{2}\right)=M(1,1). במשולש AMCAMC הבסיס AM=1−(−2)=3AM=1-(-2)=3, והגובה מ-CC הוא אותו גובה, 55.

6. SAMC=3⋅52=7.5S_{AMC}=\frac{3\cdot5}{2}=7.5.

ABCHMxy
תשובה

א. SABC=15S_{ABC}=15. ב. M(1,1)M(1,1), SAMC=7.5S_{AMC}=7.5.

שאלות פתוחות על שטח משולש שאחת מצלעותיו מקבילה לציר

8. שטח מרובעים במערכת צירים: מלבן, מקבילית, מעוין, דלתון וטרפז

המרובעים ונוסחאות השטח שלהם

לכל סוג מרובע יש נוסחת שטח משלו. במערכת צירים בוחרים את הנוסחה שבה האורכים קלים לחישוב: צלעות, גבהים או אלכסונים שמקבילים לצירים.

במדויק:

- מקבילית: מרובע ששתי הצלעות הנגדיות בכל זוג מקבילות זו לזו.

- מלבן: מקבילית שכל זוויותיה ישרות. מעוין: מקבילית שכל צלעותיה שוות. ריבוע: מלבן שהוא גם מעוין.

- דלתון: מרובע שבו שני זוגות של צלעות סמוכות שוות זו לזו. האלכסונים שלו מאונכים זה לזה.

- טרפז: מרובע שיש בו זוג אחד בלבד של צלעות נגדיות מקבילות (הבסיסים). הגובה של הטרפז הוא המרחק בין הבסיסים.

בסרטוט המקבילית A(−3,−1)A(-3,-1), B(2,−1)B(2,-1), C(4,2)C(4,2), D(−1,2)D(-1,2): הבסיס ABAB אופקי ואורכו 55, והגובה הוא הקטע האנכי המקווקו מ-DD אל ABAB, באורך 2−(−1)=32-(-1)=3. השטח 5⋅3=155\cdot3=15. בסרטוט המעוין A(−3,1)A(-3,1), B(0,3)B(0,3), C(3,1)C(3,1), D(0,−1)D(0,-1): האלכסונים מקבילים לצירים, AC=6AC=6 ו-BD=4BD=4, והשטח 6⋅42=12\frac{6\cdot4}{2}=12.

ABCDxy
ABCDxy

שטחי מרובעים

הצורההשטח
מלבןa⋅ba\cdot b (אורך כפול רוחב)
מקביליתa⋅haa\cdot h_a (צלע כפול הגובה אליה)
מעוין, ריבוע, דלתוןd1⋅d22\frac{d_1\cdot d_2}{2} (מחצית מכפלת האלכסונים)
טרפז(a+b)⋅h2\frac{(a+b)\cdot h}{2} (aa, bb הבסיסים, hh הגובה)
דרך הפתרון

חישוב שטח מרובע מקדקודיו

כשנתונים קדקודי המרובע וסוגו:

1. מחפשים קטעים שמקבילים לצירים (שני קדקודים עם אותו xx או אותו yy): צלעות או אלכסונים.

2. בוחרים נוסחה לפי הסוג:

•מלבן: שתי צלעות סמוכות.

•מקבילית: צלע המקבילה לציר, והגובה אליה בהפרש השיעור השני.

•מעוין, ריבוע או דלתון: שני האלכסונים.

•טרפז: שני הבסיסים, והגובה בהפרש השיעור השני ביניהם.

3. מחשבים את האורכים ומציבים בנוסחה.

דרך הפתרון

שטח מצולע בעזרת פירוק

כשאין נוסחה מתאימה למצולע כולו:

1. מחלקים אותו בקטע (למשל אלכסון) למשולשים ולמרובעים שלכל אחד מהם צלע המקבילה לציר.

2. מחשבים את שטח כל חלק.

3. מחברים את השטחים.

שים לב

נוסחת האלכסונים מתאימה רק למעוין, לריבוע ולדלתון - שם האלכסונים מאונכים. במלבן ובמקבילית כללית היא נותנת תוצאה לא נכונה.

שים לב

במקבילית ובטרפז הגובה הוא המרחק המאונך בין הצלעות המקבילות, לא הצלע המשופעת.

דוגמה א - דלתון שהאלכסונים שלו מקבילים לצירים

קדקודי הדלתון ABCDABCD הם A(−3,2)A(-3,2), B(0,5)B(0,5), C(5,2)C(5,2) ו-D(0,−1)D(0,-1).

חשבו את שטח הדלתון.

פתרון

1. נתון: ארבעת הקדקודים, והמרובע דלתון. המטרה: שטחו.

2. בדלתון השטח הוא מחצית מכפלת האלכסונים. מחפשים את האלכסונים ACAC ו-BDBD.

3. ל-AA ול-CC אותו שיעור yy (22), ולכן AC=5−(−3)=8AC=5-(-3)=8.

4. ל-BB ול-DD אותו שיעור xx (00), ולכן BD=5−(−1)=6BD=5-(-1)=6.

5. S=8⋅62=24S=\frac{8\cdot6}{2}=24.

ABCDxy
תשובה

S=24S=24

דוגמה ב - טרפז שהבסיסים שלו מקבילים לציר ה-xx

קדקודי הטרפז ABCDABCD (AB∥CDAB\parallel CD) הם A(−1,0)A(-1,0), B(7,0)B(7,0), C(5,5)C(5,5) ו-D(1,5)D(1,5).

חשבו את שטח הטרפז.

פתרון

1. נתון: ארבעת הקדקודים, והבסיסים ABAB ו-CDCD. המטרה: שטח הטרפז.

2. ABAB מונח על ציר ה-xx: AB=7−(−1)=8AB=7-(-1)=8.

3. ל-CC ול-DD אותו שיעור yy (55): CD=5−1=4CD=5-1=4.

4. הגובה הוא ההפרש בשיעורי ה-yy בין הבסיסים: h=5−0=5h=5-0=5.

5. S=(8+4)⋅52=30S=\frac{(8+4)\cdot5}{2}=30.

ABCDxy
תשובה

S=30S=30

שאלות פתוחות על שטח מרובעים במערכת צירים: מלבן, מקבילית, מעוין, דלתון וטרפז

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.