תזכורת: מערכת צירים ושיעורי נקודה
את מערכת הצירים אתם מכירים מחטיבת הביניים: ציר ה- אופקי, ציר ה- אנכי, והם נפגשים בראשית הצירים . כל נקודה במישור מתוארת בשני מספרים, שנקראים שיעורי הנקודה.
במדויק: לנקודה יש שיעור - המספר על ציר ה- שמתחת לנקודה או מעליה, ושיעור - המספר על ציר ה- שמשמאל לנקודה או מימינה. תמיד כותבים קודם את שיעור ה- ואחר כך את שיעור ה-, ולכן ו- הן שתי נקודות שונות. לנקודה שעל ציר ה- שיעור ה- הוא , ולנקודה שעל ציר ה- שיעור ה- הוא .
בסרטוט ארבע נקודות. כדי לסמן את זזים מהראשית יחידות ימינה ו- יחידות למעלה (הקווים המקווקווים). נמצאת על ציר ה-, ו- נמצאת על ציר ה-.
בנושא הזה נחשב מתוך שיעורי הנקודות אורכים, אמצעי קטעים, היקפים ושטחים, בלי למדוד בסרגל.
תזכורת: משפט פיתגורס
במשולש ישר זווית קוראים לשתי הצלעות שיוצרות את הזווית הישרה ניצבים, ולצלע שמול הזווית הישרה יתר. היתר היא תמיד הצלע הארוכה ביותר.
במדויק: במשולש ישר זווית שבו אורכי הניצבים ו- ואורך היתר מתקיים . וגם להפך: אם במשולש ריבוע הצלע הארוכה שווה לסכום הריבועים של שתי הצלעות האחרות, המשולש ישר זווית, והזווית הישרה נמצאת מול הצלע הארוכה.
למשל במשולש שהניצבים שלו ו-: , ולכן . משפט פיתגורס הוא הבסיס לנוסחת המרחק בין שתי נקודות ולבדיקה אם משולש במערכת צירים הוא ישר זווית.
1. אורך קטע המקביל לאחד הצירים
קטע המקביל לציר
כשלשתי נקודות יש אותו שיעור , הן נמצאות באותו גובה, והקטע ביניהן אופקי - מקביל לציר ה-. כשיש להן אותו שיעור , הקטע אנכי - מקביל לציר ה-. את האורך של קטע כזה סופרים לאורך הציר.
במדויק: אורך הקטע הוא המרחק בין הנקודות ו-. אם (הקטע מקביל לציר ה- או מונח עליו), . אם (הקטע מקביל לציר ה- או מונח עליו), . אורך הוא תמיד מספר חיובי, ולכן לוקחים את ההפרש בערך מוחלט: מהגדול מחסרים את הקטן.
בסרטוט: לנקודות ו- אותו שיעור , ולכן אופקי ו-. לנקודות ו- אותו שיעור , ולכן אנכי ו-. אפשר לבדוק בספירת המשבצות.
אורך קטע המקביל לציר
כשאחד השיעורים שלילי, מחסרים עם הסימן: מ- עד האורך , ולא .
קטע שמונח על ציר הוא מקרה פרטי: בין ל- האורך .
דוגמה - קטע אופקי וקטע אנכי עם שיעורים שליליים
נתונות הנקודות , ו-.
א. לאיזה ציר מקביל הקטע ? מצאו את אורכו.
ב. לאיזה ציר מקביל הקטע ? מצאו את אורכו.
1. נתון: שיעורי שלוש הנקודות. המטרה: אורכי הקטעים ו-.
2. ל- ול- אותו שיעור (), ולכן מקביל לציר ה-. האורך: .
3. ל- ול- אותו שיעור (), ולכן מקביל לציר ה-. האורך: .
א. מקביל לציר ה-, . ב. מקביל לציר ה-, .
2. מרחק בין שתי נקודות
המרחק בין שתי נקודות
כשהקטע לא מקביל לאף ציר, אי אפשר לספור משבצות. אבל אפשר לבנות משולש ישר זווית: הולכים מנקודה אחת אופקית, ואחר כך אנכית, עד הנקודה השנייה. הקטע הוא היתר, ואת אורכו מוצאים במשפט פיתגורס.
במדויק: המרחק בין הנקודות ו- הוא אורך הקטע , והוא שווה ל-. הנוסחה נכונה לכל שתי נקודות, גם כשהקטע מקביל לציר (אז אחד ההפרשים ), וסדר הנקודות לא משנה.
בסרטוט: מ- ל-. הניצב האופקי , הניצב האנכי , ולכן .
המרחק בין שתי נקודות
המרחק בין הנקודות ו-:
חישוב אורך קטע לפי שיעורי קצותיו
כשנתונים שיעורי שני הקצוות של קטע:
1. מחשבים את ההפרש בין שיעורי ה- ואת ההפרש בין שיעורי ה-.
2. מעלים כל הפרש בריבוע ומחברים.
3. מוציאים שורש. אם התוצאה לא שלמה, משאירים שורש או מעגלים לפי מה שמבקשים (למשל שתי ספרות אחרי הנקודה).
ריבוע של הפרש שלילי הוא חיובי: . במחשבון מקלידים עם סוגריים, , כי נותן .
לא מוציאים שורש מכל איבר לחוד: , ולא .
דוגמה - מרחק שאינו מספר שלם
מצאו את אורך הקטע שקצותיו ו-. השאירו בתשובה שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית.
1. ההפרשים: , .
2. ריבועים וסכום: .
3. שורש: .
3. אמצע קטע
אמצע קטע
אמצע הקטע הוא הנקודה שמחלקת אותו לשני חלקים שווים. השיעורים שלה הם בדיוק "באמצע" בין שיעורי הקצוות: הממוצע שלהם.
במדויק: אמצע הקטע הוא הנקודה שעל הקטע , שמרחקה מ- שווה למרחקה מ- (). אם ו-, שיעורי הם ו-.
בסרטוט: אמצע הקטע שקצותיו ו- הוא . מ- ל- זזים ימינה ו- למעלה, ומ- ל- שוב ימינה ו- למעלה.
שיעורי אמצע קטע
אמצע הקטע שקצותיו ו-:
אלכסוני מקבילית חוצים זה את זה
במקבילית (וגם במלבן, במעוין ובריבוע) האלכסונים חוצים זה את זה. לכן נקודת המפגש של האלכסונים היא אמצע של כל אחד מהאלכסונים.
בנוסחת האמצע מחברים את השיעורים ומחלקים ב-. בנוסחת המרחק מחסרים. לא להתבלבל.
בדיקה: האמצע של קטע אופקי נמצא באותו גובה כמו הקצוות - שיעור ה- שלו שווה לשלהם.
דוגמה - נקודת המפגש של אלכסוני מלבן
קדקודי המלבן הם , , ו-. האלכסונים של המלבן נפגשים בנקודה .
מצאו את שיעורי הנקודה .
1. נתון: ארבעת קדקודי המלבן. המטרה: נקודת המפגש של האלכסונים ו-.
2. במלבן האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן היא אמצע האלכסון .
3. , . כלומר .
4. בדיקה באלכסון השני : . אותה נקודה.
4. מציאת קצה קטע לפי האמצע והקצה השני
הקצה החסר של קטע
לפעמים יודעים איפה נמצא האמצע של קטע ואיפה נמצא קצה אחד שלו, וצריך למצוא את הקצה השני. הרעיון: מה שזזים מהקצה הידוע עד האמצע, זזים שוב מהאמצע עד הקצה החסר.
במדויק: אם היא אמצע הקטע ו- ידועה, אז הקצה השני מקיים ו-, ולכן ו-.
בסרטוט: ו-. מ- ל- זזים ימינה ו- למטה (הקווים המקווקווים). זזים שוב אותו דבר מ-, ומגיעים ל-.
הקצה השני של קטע
אם אמצע הקטע ו- נתונה:
מציאת הקצה החסר בעזרת נוסחת האמצע
כשנתונים קצה אחד של קטע ואמצע הקטע:
1. מציבים בנוסחת האמצע את שיעור ה- של הקצה הידוע ושל האמצע, ופותרים משוואה: .
2. עושים אותו דבר עם שיעורי ה-.
3. בודקים: האמצע בין לנקודה שמצאתם צריך לצאת .
טעות נפוצה: לחשב את האמצע של ו-. הנקודה שמתקבלת נמצאת בין ל-, ולא מעבר ל-.
דוגמה - שני קדקודים של מקבילית מנקודת מפגש האלכסונים
במקבילית האלכסונים נפגשים בנקודה . נתון: ו-.
מצאו את שיעורי הקדקודים ו-.
1. נתון: , ונקודת המפגש של האלכסונים. המטרה: ו-.
2. במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן היא אמצע וגם אמצע .
3. : , ולכן . , ולכן . כלומר .
4. : , ולכן . , ולכן . כלומר .
5. בדיקה: אמצע הוא , ואמצע הוא .
,
5. היקף מצולע במערכת צירים
היקף מצולע
היקף הוא אורך הדרך מסביב לצורה: אם הולכים לאורך כל הצלעות וחוזרים לנקודת ההתחלה, ההיקף הוא כל הדרך שעברנו.
במדויק: היקף מצולע הוא סכום האורכים של כל צלעותיו. הצלעות הן הקטעים בין קדקודים סמוכים לפי סדר השם: במרובע הצלעות הן , , ו-. הקטעים ו- הם אלכסונים, והם לא חלק מההיקף.
במערכת צירים מחשבים כל צלע לפי שיעורי הקצוות שלה: צלע שמקבילה לציר - בהפרש השיעורים, וכל צלע אחרת - בנוסחת המרחק. במקבילית שבסרטוט, , , , , הצלעות האופקיות באורך והצלעות המשופעות באורך , ולכן ההיקף .
חישוב היקף מצולע מקדקודיו
כשנתונים שיעורי כל הקדקודים של מצולע:
1. רושמים את הצלעות לפי סדר הקדקודים (במשולש : , , ).
2. מחשבים את אורך כל צלע: צלע המקבילה לציר - בהפרש השיעורים, אחרת - בנוסחת המרחק.
3. מחברים את כל האורכים. מעגלים רק בסוף.
אפשר לחסוך חישובים בעזרת תכונות הצורה: במקבילית הצלעות הנגדיות שוות, ולכן ההיקף . במעוין ובריבוע ההיקף הוא כפול צלע.
אלכסון אינו צלע. ב- לא מחשבים את בשביל ההיקף.
דוגמה - טרפז עם צלעות אופקיות וצלעות משופעות
קדקודי המרובע הם , , ו-.
חשבו את היקף המרובע. השאירו בתשובה שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית.
1. נתון: ארבעת הקדקודים. המטרה: סכום אורכי הצלעות , , , .
2. : אותו שיעור , ולכן .
3. : אותו שיעור , ולכן .
4. .
5. .
6. ההיקף: .
היקף המרובע
6. בדיקה אם משולש שווה שוקיים או ישר זווית לפי אורכי הצלעות
משולש שווה שוקיים ומשולש ישר זווית
כשנתונים שלושת הקדקודים של משולש, אפשר לחשב את אורכי שלוש הצלעות, ומהם להבין איזה משולש זה.
במדויק: משולש שווה שוקיים הוא משולש שיש בו לפחות שתי צלעות שוות באורכן (השוקיים). אם כל שלוש הצלעות שוות, המשולש שווה צלעות (וגם הוא שווה שוקיים). משולש ישר זווית הוא משולש שאחת מזוויותיו . לפי משפט פיתגורס, משולש הוא ישר זווית בדיוק כאשר ריבוע הצלע הארוכה שווה לסכום הריבועים של שתי הצלעות האחרות, והזווית הישרה היא הזווית שמול הצלע הארוכה.
משולש יכול להיות גם שווה שוקיים וגם ישר זווית. במשולש , , שבסרטוט: , ו-. יש שתי צלעות שוות (), וגם . לכן המשולש שווה שוקיים וישר זווית, והזווית הישרה היא , מול הצלע הארוכה .
מה בודקים באורכי הצלעות
במשולש ישר זווית הזווית הישרה נמצאת מול הצלע הארוכה.
בדיקת סוג המשולש מקדקודיו
כשנתונים שלושת הקדקודים של משולש:
1. מחשבים את ריבועי האורכים של שלוש הצלעות: (בלי להוציא שורש).
2. שווה שוקיים: בודקים אם שניים מהריבועים שווים.
3. ישר זווית: לוקחים את הריבוע הגדול ובודקים אם הוא שווה לסכום שני האחרים.
4. כותבים מסקנה: אילו צלעות שוות, או באיזה קדקוד הזווית הישרה.
עדיף להשוות ריבועי אורכים ולא אורכים מעוגלים: אחרי עיגול שני אורכים שונים יכולים להיראות שווים.
בבדיקת פיתגורס ריבוע הצלע הארוכה עומד לבד באגף אחד של השוויון, וסכום הריבועים של שתי האחרות באגף השני. אם מכניסים את הצלע הארוכה לסכום, הבדיקה לא נכונה.
דוגמה א - שווה שוקיים: שתי צלעות שוות
קדקודי המשולש הם , ו-.
הראו שהמשולש הוא משולש שווה שוקיים.
1. נתון: שלושת הקדקודים. המטרה: להראות ששתי צלעות שוות.
2. .
3. .
4. .
5. , ולכן . המשולש שווה שוקיים, והשוקיים הן ו-.
, ולכן המשולש שווה שוקיים.
דוגמה ב - ישר זווית: בדיקה במשפט פיתגורס
קדקודי המשולש הם , ו-.
א. הראו שהמשולש ישר זווית.
ב. באיזה קדקוד נמצאת הזווית הישרה?
1. נתון: שלושת הקדקודים. המטרה: לבדוק את משפט פיתגורס על ריבועי האורכים.
2. .
3. .
4. .
5. הריבוע הגדול הוא , ו-. השוויון מתקיים, ולכן המשולש ישר זווית.
6. הזווית הישרה מול הצלע הארוכה , כלומר בקדקוד .
א. , ולכן המשולש ישר זווית. ב. .
7. שטח משולש שאחת מצלעותיו מקבילה לציר
בסיס וגובה במערכת צירים
שטח משולש מחשבים מצלע ומהגובה לצלע הזאת. במערכת צירים זה קל במיוחד כשאחת הצלעות מקבילה לציר: את אורכה מוצאים בהפרש שיעורים, והגובה אליה הוא קו ישר אנכי או אופקי.
במדויק: שטח משולש שווה למחצית המכפלה של צלע בגובה לאותה צלע: . הגובה לצלע הוא הקטע מהקדקוד שמול הצלע, מאונך לישר שעליו מונחת הצלע. אם הצלע מקבילה לציר ה- (), הגובה מ- אנכי ואורכו . אם מקבילה לציר ה- (), הגובה מ- אופקי ואורכו . זה נכון גם כשהגובה נופל מחוץ לצלע, על ההמשך שלה.
בסרטוט: הצלע מ- ל- אופקית, ואורכה . הגובה מ- אנכי ואורכו . השטח: .
שטח משולש
- אורך צלע, - הגובה לצלע הזאת. כשהצלע מקבילה לציר, הגובה הוא ההפרש (בערך מוחלט) בשיעור השני בין הקדקוד השלישי לבין הצלע.
שטח משולש שאחת מצלעותיו מקבילה לציר
כשנתונים שלושת הקדקודים, ולשניים מהם אותו שיעור או אותו שיעור :
1. הצלע שבין שני הקדקודים האלה היא הבסיס. מחשבים את אורכה בהפרש השיעורים.
2. אם לקדקודי הבסיס אותו שיעור : הגובה הוא ההפרש בין שיעור ה- של הקדקוד השלישי לשיעור ה- של הבסיס. אם אותו שיעור : ההפרש בשיעורי ה-.
3. מציבים ב-.
כשהצלע מונחת על ציר, הגובה הוא פשוט המרחק של הקדקוד השלישי מהציר: לצלע על ציר ה- ולקדקוד הגובה .
הגובה אינו צלע משופעת של המשולש. הוא תמיד מאונך לבסיס, ולכן כשהבסיס מקביל לציר הגובה מקביל לציר השני.
דוגמה - צלע אנכית וגובה שנופל מחוץ לצלע
קדקודי המשולש הם , ו-.
א. חשבו את שטח המשולש .
ב. הנקודה היא אמצע הצלע . מצאו את שיעורי , וחשבו את שטח המשולש .
1. נתון: שלושת הקדקודים. המטרה: שטח , ואחר כך שטח .
2. ל- ול- אותו שיעור (), ולכן מקבילה לציר ה- ו-.
3. הגובה מ- ל- אופקי: . הוא פוגש את המשך הצלע בנקודה , מעל - מחוץ לצלע, וזה בסדר.
4. .
5. . במשולש הבסיס , והגובה מ- הוא אותו גובה, .
6. .
א. . ב. , .
8. שטח מרובעים במערכת צירים: מלבן, מקבילית, מעוין, דלתון וטרפז
המרובעים ונוסחאות השטח שלהם
לכל סוג מרובע יש נוסחת שטח משלו. במערכת צירים בוחרים את הנוסחה שבה האורכים קלים לחישוב: צלעות, גבהים או אלכסונים שמקבילים לצירים.
במדויק:
- מקבילית: מרובע ששתי הצלעות הנגדיות בכל זוג מקבילות זו לזו.
- מלבן: מקבילית שכל זוויותיה ישרות. מעוין: מקבילית שכל צלעותיה שוות. ריבוע: מלבן שהוא גם מעוין.
- דלתון: מרובע שבו שני זוגות של צלעות סמוכות שוות זו לזו. האלכסונים שלו מאונכים זה לזה.
- טרפז: מרובע שיש בו זוג אחד בלבד של צלעות נגדיות מקבילות (הבסיסים). הגובה של הטרפז הוא המרחק בין הבסיסים.
בסרטוט המקבילית , , , : הבסיס אופקי ואורכו , והגובה הוא הקטע האנכי המקווקו מ- אל , באורך . השטח . בסרטוט המעוין , , , : האלכסונים מקבילים לצירים, ו-, והשטח .
שטחי מרובעים
חישוב שטח מרובע מקדקודיו
כשנתונים קדקודי המרובע וסוגו:
1. מחפשים קטעים שמקבילים לצירים (שני קדקודים עם אותו או אותו ): צלעות או אלכסונים.
2. בוחרים נוסחה לפי הסוג:
•מלבן: שתי צלעות סמוכות.
•מקבילית: צלע המקבילה לציר, והגובה אליה בהפרש השיעור השני.
•מעוין, ריבוע או דלתון: שני האלכסונים.
•טרפז: שני הבסיסים, והגובה בהפרש השיעור השני ביניהם.
3. מחשבים את האורכים ומציבים בנוסחה.
שטח מצולע בעזרת פירוק
כשאין נוסחה מתאימה למצולע כולו:
1. מחלקים אותו בקטע (למשל אלכסון) למשולשים ולמרובעים שלכל אחד מהם צלע המקבילה לציר.
2. מחשבים את שטח כל חלק.
3. מחברים את השטחים.
נוסחת האלכסונים מתאימה רק למעוין, לריבוע ולדלתון - שם האלכסונים מאונכים. במלבן ובמקבילית כללית היא נותנת תוצאה לא נכונה.
במקבילית ובטרפז הגובה הוא המרחק המאונך בין הצלעות המקבילות, לא הצלע המשופעת.
דוגמה א - דלתון שהאלכסונים שלו מקבילים לצירים
קדקודי הדלתון הם , , ו-.
חשבו את שטח הדלתון.
1. נתון: ארבעת הקדקודים, והמרובע דלתון. המטרה: שטחו.
2. בדלתון השטח הוא מחצית מכפלת האלכסונים. מחפשים את האלכסונים ו-.
3. ל- ול- אותו שיעור (), ולכן .
4. ל- ול- אותו שיעור (), ולכן .
5. .
דוגמה ב - טרפז שהבסיסים שלו מקבילים לציר ה-
קדקודי הטרפז () הם , , ו-.
חשבו את שטח הטרפז.
1. נתון: ארבעת הקדקודים, והבסיסים ו-. המטרה: שטח הטרפז.
2. מונח על ציר ה-: .
3. ל- ול- אותו שיעור (): .
4. הגובה הוא ההפרש בשיעורי ה- בין הבסיסים: .
5. .