תזכורת: לוגריתם
בנושא הקודם למדנו שהלוגריתם עונה על שאלה אחת: באיזו חזקה צריך להעלות את הבסיס כדי לקבל מספר נתון? למשל , כי .
במדויק: עבור , ו-, הוא המספר שמקיים . כלומר שקול ל-. ללוגריתם של או של מספר שלילי אין ערך, כי תמיד חיובי.
כשלא כתוב בסיס, הבסיס הוא : פירושו .
שני ערכים שנחזור אליהם כל הזמן:
- , כי .
- , כי .
למשל , , , .
הפונקציה הלוגריתמית
כשמציבים בלוגריתם משתנה, מקבלים פונקציה: לכל חיובי מתאים מספר אחד, . למשל ל- מתאים , ול- מתאים .
במדויק: פונקציה לוגריתמית היא פונקציה מהצורה , כאשר הבסיס הוא מספר קבוע, ו-. הפונקציה מוגדרת לכל , ו- הוא החזקה שבה צריך להעלות את כדי לקבל .
למה : כל חזקה של שווה , ולכן אי אפשר לקבל מ- שום מספר אחר.
טבלת ערכים של :
1. הפונקציה y=logₐx: תחום, חיתוך עם ציר ה-x, אסימפטוטה ועלייה או ירידה
הגרף של
לגרף של כל פונקציה לוגריתמית יש אותו "שלד": הוא נמצא כולו מימין לציר ה-, נצמד אליו למטה או למעלה, ועובר דרך . מה שמשתנה מבסיס לבסיס הוא הכיוון: עולה או יורד.
במדויק: הגרף של הוא קבוצת כל הנקודות עבור . הוא עובר תמיד בנקודות ו-, ואין לו אף נקודה שבה .
ב- (למשל ) הגרף עולה: ככל ש- גדל, צריך חזקה גדולה יותר של . ב- (למשל ) הגרף יורד. בשני המקרים הגרף מתקרב לציר ה- ולא נוגע בו, כי לא בתחום ההגדרה.
תכונות
סקיצה של
1. מסרטטים את האסימפטוטה (ציר ה-).
2. מסמנים את ואת . נוח להוסיף גם את .
3. קובעים כיוון: עולה, יורדת.
4. מחברים בקו חלק שנצמד לציר ה- ליד .
ערך הפונקציה יכול להיות שלילי (), אבל עצמו חייב להיות חיובי. אין ואין .
לגרף אין אסימפטוטה אופקית: ב- הוא ממשיך לעלות בלי גבול, אם כי לאט.
דוגמה - תכונות וסקיצה של
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה, את נקודות החיתוך עם הצירים ואת האסימפטוטה.
ב. האם הפונקציה עולה או יורדת?
ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות.
ד. חשבו את ואת , וסרטטו סקיצה של הגרף.
1. א: לוגריתם מוגדר רק למספר חיובי, ולכן התחום . ציר ה-: , כלומר , הנקודה . ציר ה-: לא בתחום, אין חיתוך. האסימפטוטה: .
2. ב: הבסיס , ולכן הפונקציה עולה לכל .
3. ג: הפונקציה עולה ומתאפסת ב-. לכן היא חיובית ב- ושלילית ב-.
4. ד: , כי . , כי .
א. ; ; אין חיתוך עם ציר ה-; . ב. עולה. ג. חיובית ב-, שלילית ב-. ד. , .
2. השוואה בין פונקציות לוגריתמיות לפי הבסיס
השוואה בין פונקציות לוגריתמיות
כל הגרפים מהצורה חולקים את אותו תחום, את אותה אסימפטוטה ואת הנקודה . ההבדל ביניהם הוא בכיוון ובתלילות: גרף אחד נמצא מעל השני בחלק מהתחום ומתחתיו בחלק אחר.
במדויק: הגרף של נמצא מעל הגרף של בקטע מסוים אם לכל בקטע מתקיים . משווים שתי פונקציות לוגריתמיות לפי התכונות שלהן (תחום, חיתוך עם הצירים, אסימפטוטה, עלייה וירידה, חיוביות ושליליות) ולפי השאלה איזה גרף מעל איזה בכל קטע.
בגרף: ו- עולות שתיהן ונפגשות ב-. מימין ל- הגרף של מעל, ומשמאל ל- הוא מתחת.
בסיסים הופכיים
לכל (מעבר בסיס: ).
לכן הגרפים של ו- סימטריים זה לזה ביחס לציר ה-: אחד עולה והשני יורד, ותחומי החיוביות והשליליות מתחלפים.
שני בסיסים מאותו צד של 1
אם :
•ב-: . הבסיס הקטן נותן גרף גבוה יותר.
•ב-: . הבסיס הקטן נותן גרף נמוך יותר.
בשני הקטעים הגרף עם הבסיס הקרוב יותר ל- רחוק יותר מציר ה-. בבסיסים בין ל- עוברים לבסיסים ההופכיים () ומשקפים.
איזה גרף מעל איזה
עבור ו- עם :
1. הגרפים נפגשים רק בנקודה . לכן הסדר ביניהם יכול להתחלף רק ב-.
2. מציבים מספר אחד ב- ומספר אחד ב- (נוח: חזקה של הבסיס).
3. בכל קטע, הפונקציה עם הערך הגדול יותר נמצאת מעל.
"בסיס גדול יותר - גרף גבוה יותר" לא נכון: ו-. ב- הסדר מתהפך.
דוגמה א - בסיסים הופכיים: ו-
סרטטו באותה מערכת צירים את הפונקציות ו-, והשוו ביניהן: תחום הגדרה, נקודות חיתוך עם הצירים, אסימפטוטות, עלייה וירידה, חיוביות ושליליות.
1. הבסיסים הופכיים, ולכן : הגרף של הוא שיקוף של הגרף של ביחס לציר ה-.
2. משותף: תחום , חיתוך עם ציר ה- ב-, אין חיתוך עם ציר ה-, אסימפטוטה .
3. : בסיס , עולה. חיובית ב-, שלילית ב-.
4. : בסיס , יורדת. חיובית ב-, שלילית ב-.
5. נקודות לסרטוט: , .
אותו תחום (), אותה נקודת חיתוך , אותה אסימפטוטה , ואין חיתוך עם ציר ה-. עולה, חיובית ב- ושלילית ב-. יורדת, חיובית ב- ושלילית ב-.
דוגמה ב - שני בסיסים גדולים מ-1
נתונות הפונקציות ו-. באיזה תחום הגרף של נמצא מעל הגרף של , ובאיזה תחום מתחתיו?
1. הגרפים נפגשים רק ב-, ולכן בודקים מספר אחד מכל צד של .
2. : , . כאן .
3. : , . כאן .
4. מסקנה: ב- הגרף של מעל, וב- מתחת. זה מתאים לכלל: הבסיס קרוב יותר ל-, ולכן רחוקה יותר מציר ה-.
מעל ב-, ומתחת ל- ב-. הגרפים נפגשים ב-.
3. תחום ההגדרה של log(f(x))
תחום ההגדרה של
לפעמים בתוך הלוגריתם יש ביטוי, למשל או . הכלל לא משתנה: מה שבתוך הלוגריתם חייב להיות חיובי.
במדויק: תחום ההגדרה של הוא קבוצת כל ה- שבהם מוגדר וגם . בנושא הזה הוא פולינום ממעלה ראשונה או שנייה, שמוגדר לכל , ולכן התחום הוא פתרון אי-השוויון .
בגרף של רואים שני חלקים: ו-. בין ל- הביטוי אינו חיובי, ושם אין לגרף נקודות.
תחום ההגדרה של
1. כותבים את התנאי .
2. פותרים:
- לינארית: אי-שוויון ממעלה ראשונה.
- ריבועית: מוצאים את השורשים, ולפי הפרבולה בוחרים את הקטעים שבהם .
3. תחום ההגדרה הוא קבוצת הפתרונות.
התנאי הוא , לא : בשורש של הלוגריתם לא מוגדר.
אם לכל , למשל , התחום הוא כל .
דוגמה א - ביטוי לינארי בתוך הלוגריתם
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
1. התנאי: .
2. מעבירים אגף: . מחלקים ב- והופכים את סימן אי-השוויון: .
דוגמה ב - ביטוי ריבועי בתוך הלוגריתם
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
1. התנאי: .
2. השורשים: , ולכן או .
3. הפרבולה פתוחה כלפי מעלה (המקדם של חיובי), ולכן היא חיובית מחוץ לשורשים.
או
4. הזזה אופקית והאסימפטוטה האנכית
הזזה אופקית
כשמחליפים ב- בתוך הלוגריתם, הגרף כולו זז ימינה או שמאלה - וגם האסימפטוטה זזה איתו.
במדויק: הגרף של מתקבל מהגרף של כשכל נקודה עוברת ל-. כש- זו הזזה של יחידות ימינה, וכש- הזזה של יחידות שמאלה.
למה ימינה כש-: הערך ש- מקבלת ב-, הפונקציה מקבלת רק ב-, כי . למשל : הנקודה עוברת ל-, והאסימפטוטה עוברת ל-.
מה משתנה בהזזה אופקית
חיתוך של עם ציר ה-
יש חיתוך עם ציר ה- רק כש- בתחום, כלומר כש- (הזזה שמאלה). אז הנקודה היא .
שים לב לסימן: . זו הזזה של יחידות שמאלה, והאסימפטוטה .
דוגמה - הזזה שמאלה של
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטה.
ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.
ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות, וסרטטו סקיצה.
1. : הזזה של יחידות שמאלה של .
2. א: , ולכן . האסימפטוטה: .
3. ב: ציר ה-: , . ציר ה-: בתחום, .
4. ג: הבסיס , ולכן עולה. היא מתאפסת ב-: חיובית ב-, שלילית ב-.
א. ; . ב. ו-. ג. חיובית ב-, שלילית ב-.
5. הזזה אנכית של פונקציה לוגריתמית
הזזה אנכית
כשמוסיפים מספר לכל הפונקציה, הגרף עולה או יורד כמו מעלית. הצורה לא משתנה, וגם האסימפטוטה האנכית נשארת במקומה.
במדויק: הגרף של מתקבל מהגרף של כשכל נקודה עוברת ל-. כש- זו הזזה של יחידות למעלה, וכש- הזזה של יחידות למטה.
בהזזה אנכית רק שיעור ה- משתנה, ולכן כל מה שקשור ל- נשאר: התחום והאסימפטוטה . הנקודה עוברת ל-, ולכן החיתוך עם ציר ה- זז. למשל ב- הנקודה עוברת ל-, והחיתוך החדש הוא .
מה משתנה בהזזה אנכית
חיתוך של עם ציר ה-
1. משווים לאפס: , כלומר .
2. לפי הגדרת הלוגריתם: .
החיתוך עם ציר ה- לא נשאר ב-. הנקודה עוברת ל-, ואת החיתוך מחשבים מחדש.
דוגמה - הזזה למטה של
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטה.
ב. מצאו את נקודת החיתוך עם ציר ה-.
ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות.
1. היא אחרי הזזה של יחידות למטה.
2. א: ההזזה האנכית לא משנה את התחום ואת האסימפטוטה: ו-.
3. ב: , ולכן , . הנקודה .
4. ג: הבסיס , ולכן עולה. היא מתאפסת ב-: חיובית ב-, שלילית ב-.
א. ; . ב. . ג. חיובית ב-, שלילית ב-.
6. שיקוף ביחס לצירים
שיקוף ביחס לצירים
שיקוף הוא כמו מראה. שיקוף ביחס לציר ה- הופך את הגרף "מלמעלה למטה", ושיקוף ביחס לציר ה- מעביר אותו "מימין לשמאל".
במדויק: הגרף של מתקבל מהגרף של כשכל נקודה עוברת ל-: שיקוף ביחס לציר ה-. הגרף של מתקבל כשכל נקודה עוברת ל-: שיקוף ביחס לציר ה-.
עבור : הגרף של נשאר מימין לציר ה- ויורד. הגרף של עובר לצד שמאל של ציר ה-.
מה משתנה בשיקוף
שיקוף ביחס לציר ה- ובסיס הופכי
. למשל : שיקוף ביחס לציר ה- שקול להחלפת הבסיס בבסיס ההופכי.
ב- המשתנה שלילי, אבל הביטוי שבתוך הלוגריתם חיובי. למשל עבור : .
בשיקוף ביחס לציר ה- גם הכיוון ליד האסימפטוטה מתהפך: אם ליד , אז .
דוגמה - שני השיקופים של
נתונה הפונקציה , ונתונות הפונקציות ו-.
א. כתבו את ואת , ומצאו לכל אחת תחום הגדרה ונקודת חיתוך עם ציר ה-.
ב. קבעו אם כל אחת עולה או יורדת.
ג. חשבו ו-.
1. א: , שיקוף ביחס לציר ה-. התחום לא משתנה, והנקודה נשארת.
2. , שיקוף ביחס לציר ה-. התנאי נותן . ציר ה-: , , הנקודה .
3. ב: עולה. שיקוף ביחס לציר ה- הופך את הכיוון: יורדת. גם שיקוף ביחס לציר ה- הופך את הכיוון: יורדת.
4. ג: . .
א. : , . : , . ב. שתיהן יורדות. ג. , .
7. מתיחה וכיווץ אנכיים
מתיחה וכיווץ אנכיים
כשכופלים את הפונקציה במספר חיובי, כל נקודה מתרחקת מציר ה- או מתקרבת אליו. הגרף נמתח או מתכווץ בכיוון האנכי.
במדויק: עבור , הגרף של מתקבל מהגרף של כשכל נקודה עוברת ל-. כש- זו מתיחה אנכית פי , וכש- זה כיווץ אנכי.
נקודות על ציר ה- () לא זזות, כי . לכן ב- הנקודה נשארת, אבל עוברת ל-.
מה משתנה במתיחה ,
אינו . לפי חוק המכפלה : זו הזזה אנכית, לא מתיחה.
כש-, : מתיחה או כיווץ פי וגם שיקוף ביחס לציר ה-.
דוגמה - מתיחה פי 3 של
נתונות הפונקציות ו-.
א. מצאו את תחום ההגדרה, את האסימפטוטה ואת נקודת החיתוך עם ציר ה- של .
ב. חשבו ו-.
ג. עבור איזה מתקיים ?
1. היא מתיחה אנכית פי של .
2. א: מתיחה אנכית לא משנה את התחום, את האסימפטוטה ואת : , , .
3. ב: . .
4. ג: , ולכן , .
א. ; ; . ב. , . ג. .
8. ערך מוחלט של פונקציה לוגריתמית
הפונקציה
ערך מוחלט לא נותן לפונקציה לרדת מתחת לאפס: כל חלק של הגרף שנמצא מתחת לציר ה- "מתהפך" למעלה.
במדויק: . בנקודות שבהן , . בנקודות שבהן , . בגרף: החלק שמעל ציר ה- (או עליו) נשאר, והחלק שמתחת לציר ה- משתקף ביחס לציר ה-.
ב- החלק השלילי הוא . אחרי השיקוף, ליד הגרף עולה בלי גבול במקום לרדת, והנקודה עוברת ל-.
תכונות
בסיסים הופכיים בערך מוחלט
. לכן ל- ול- יש אותו גרף.
פתרון ,
1. מפרקים לשתי משוואות: או .
2. לפי הגדרת הלוגריתם: או .
3. לכל יש שני פתרונות, אחד ב- ואחד ב-.
ליד הגרף של שואף ל- בכל בסיס, גם כשהגרף של שואף שם ל-.
דוגמה - ערך מוחלט ומשוואה
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה, את האסימפטוטה ואת תחומי העלייה והירידה.
ב. פתרו את המשוואה .
1. א: הערך המוחלט לא משנה את התחום ואת האסימפטוטה: , .
2. ב-, ושם החלק משתקף למעלה. לכן יורדת ב- ועולה ב-, ו- היא נקודת מינימום.
3. ב: פירושו או .
4. או . שני הפתרונות חיוביים, ולכן בתחום.
א. ; ; יורדת ב-, עולה ב-. ב. או .
9. שילוב של כמה טרנספורמציות
שילוב טרנספורמציות
אפשר להפעיל כמה טרנספורמציות בזו אחר זו. למשל : קודם מתיחה פי , ואחר כך הזזה של למעלה.
במדויק: הגרף של () מתקבל מהגרף של כשכל נקודה עוברת ל-: הזזה אופקית ב-, כפל של שיעור ה- ב- (מתיחה או כיווץ, ועם שיקוף ביחס לציר ה- כש-), ואחר כך הזזה אנכית ב-.
רק ההזזה האופקית משנה את התחום ואת האסימפטוטה. למשל ב- התחום והאסימפטוטה , והנקודה של עוברת ל-.
סיכום הטרנספורמציות
חקירת
1. תחום ואסימפטוטה: , האסימפטוטה .
2. עלייה וירידה: מתחילים מהכיוון של (עולה ב-, יורדת ב-). אם , הכיוון מתהפך.
3. חיתוך עם ציר ה-: , כלומר , ולכן .
4. חיתוך עם ציר ה-: רק אם . מציבים .
5. חיוביות ושליליות: לפי הכיוון ונקודת החיתוך עם ציר ה-.
6. סקיצה: אסימפטוטה, נקודות החיתוך, כיוון.
הסדר בשיעורי ה- חשוב: קודם כופלים ב- ורק אחר כך מוסיפים . ב- הנקודה עוברת ל-, ולא ל-.
דוגמה - מתיחה, שיקוף והזזות יחד
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטה.
ב. האם הפונקציה עולה או יורדת?
ג. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.
ד. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות, וסרטטו סקיצה.
1. מתוך : הזזה של שמאלה (), כפל ב- (מתיחה פי ושיקוף ביחס לציר ה-), והזזה של למעלה ().
2. א: , ולכן . האסימפטוטה .
3. ב: עולה (בסיס ), ו- הופך את הכיוון. לכן יורדת.
4. ג: ציר ה-: , , , . ציר ה-: .
5. ד: יורדת ומתאפסת ב-: חיובית ב-, שלילית ב-. ליד הגרף שואף ל-.
א. ; . ב. יורדת. ג. ו-. ד. חיובית ב-, שלילית ב-.