דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הפונקציה הלוגריתמית

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 9 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהפונקציה הלוגריתמית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: לוגריתם

בנושא הקודם למדנו שהלוגריתם עונה על שאלה אחת: באיזו חזקה צריך להעלות את הבסיס כדי לקבל מספר נתון? למשל log⁡28=3\log_2 8=3, כי 23=82^3=8.

במדויק: עבור a>0a>0, a≠1a\ne1 ו-b>0b>0, log⁡ab\log_a b הוא המספר cc שמקיים ac=ba^c=b. כלומר log⁡ab=c\log_a b=c שקול ל-ac=ba^c=b. ללוגריתם של 00 או של מספר שלילי אין ערך, כי aca^c תמיד חיובי.

כשלא כתוב בסיס, הבסיס הוא 1010: log⁡x\log x פירושו log⁡10x\log_{10}x.

שני ערכים שנחזור אליהם כל הזמן:

- log⁡a1=0\log_a 1=0, כי a0=1a^0=1.

- log⁡aa=1\log_a a=1, כי a1=aa^1=a.

למשל log⁡31=0\log_3 1=0, log⁡33=1\log_3 3=1, log⁡100=2\log 100=2, log⁡214=−2\log_2\frac14=-2.

הפונקציה הלוגריתמית

כשמציבים בלוגריתם משתנה, מקבלים פונקציה: לכל xx חיובי מתאים מספר אחד, log⁡2x\log_2x. למשל ל-x=8x=8 מתאים 33, ול-x=12x=\frac12 מתאים −1-1.

במדויק: פונקציה לוגריתמית היא פונקציה מהצורה f(x)=log⁡axf(x)=\log_a x, כאשר הבסיס aa הוא מספר קבוע, a>0a>0 ו-a≠1a\ne1. הפונקציה מוגדרת לכל x>0x>0, ו-f(x)f(x) הוא החזקה שבה צריך להעלות את aa כדי לקבל xx.

למה a≠1a\ne1: כל חזקה של 11 שווה 11, ולכן אי אפשר לקבל מ-11 שום מספר אחר.

טבלת ערכים של f(x)=log⁡2xf(x)=\log_2x:

xx14\frac1412\frac1211224488
log⁡2x\log_2x−2-2−1-100112233
369-33(1,0)(2,1)(4,2)(8,3)(1/2,-1)(1/4,-2)

1. הפונקציה y=logₐx: תחום, חיתוך עם ציר ה-x, אסימפטוטה ועלייה או ירידה

הגרף של y=log⁡axy=\log_a x

לגרף של כל פונקציה לוגריתמית יש אותו "שלד": הוא נמצא כולו מימין לציר ה-yy, נצמד אליו למטה או למעלה, ועובר דרך (1,0)(1,0). מה שמשתנה מבסיס לבסיס הוא הכיוון: עולה או יורד.

במדויק: הגרף של f(x)=log⁡axf(x)=\log_a x הוא קבוצת כל הנקודות (x,log⁡ax)(x,\log_a x) עבור x>0x>0. הוא עובר תמיד בנקודות (1,0)(1,0) ו-(a,1)(a,1), ואין לו אף נקודה שבה x≤0x\le0.

ב-a>1a>1 (למשל log⁡2x\log_2x) הגרף עולה: ככל ש-xx גדל, צריך חזקה גדולה יותר של aa. ב-0<a<10<a<1 (למשל log⁡12x\log_{\frac12}x) הגרף יורד. בשני המקרים הגרף מתקרב לציר ה-yy ולא נוגע בו, כי x=0x=0 לא בתחום ההגדרה.

369-4-224(1,0)(2,1)
2468-4-224(1,0)(1/2,1)

תכונות f(x)=log⁡axf(x)=\log_a x

תכונהa>1a>10<a<10<a<1
תחום ההגדרהx>0x>0x>0x>0
חיתוך עם ציר ה-xx(1,0)(1,0)(1,0)(1,0)
חיתוך עם ציר ה-yyאיןאין
אסימפטוטה אנכיתx=0x=0x=0x=0
ליד x=0x=0 (מימין)f→−∞f\to-\inftyf→∞f\to\infty
עלייה וירידהעולה לכל x>0x>0יורדת לכל x>0x>0
חיוביותx>1x>10<x<10<x<1
שליליות0<x<10<x<1x>1x>1
דרך הפתרון

סקיצה של y=log⁡axy=\log_a x

1. מסרטטים את האסימפטוטה x=0x=0 (ציר ה-yy).

2. מסמנים את (1,0)(1,0) ואת (a,1)(a,1). נוח להוסיף גם את (1a,−1)(\frac1a,-1).

3. קובעים כיוון: a>1a>1 עולה, 0<a<10<a<1 יורדת.

4. מחברים בקו חלק שנצמד לציר ה-yy ליד x=0x=0.

שים לב

ערך הפונקציה יכול להיות שלילי (log⁡212=−1\log_2\frac12=-1), אבל xx עצמו חייב להיות חיובי. אין log⁡2(−1)\log_2(-1) ואין log⁡20\log_2 0.

שים לב

לגרף אין אסימפטוטה אופקית: ב-a>1a>1 הוא ממשיך לעלות בלי גבול, אם כי לאט.

דוגמה - תכונות וסקיצה של y=log⁡3xy=\log_3x

נתונה הפונקציה f(x)=log⁡3xf(x)=\log_3x.

א. מצאו את תחום ההגדרה, את נקודות החיתוך עם הצירים ואת האסימפטוטה.

ב. האם הפונקציה עולה או יורדת?

ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות.

ד. חשבו את f(9)f(9) ואת f(13)f(\frac13), וסרטטו סקיצה של הגרף.

פתרון

1. א: לוגריתם מוגדר רק למספר חיובי, ולכן התחום x>0x>0. ציר ה-xx: log⁡3x=0\log_3x=0, כלומר x=30=1x=3^0=1, הנקודה (1,0)(1,0). ציר ה-yy: x=0x=0 לא בתחום, אין חיתוך. האסימפטוטה: x=0x=0.

2. ב: הבסיס 3>13>1, ולכן הפונקציה עולה לכל x>0x>0.

3. ג: הפונקציה עולה ומתאפסת ב-x=1x=1. לכן היא חיובית ב-x>1x>1 ושלילית ב-0<x<10<x<1.

4. ד: f(9)=2f(9)=2, כי 32=93^2=9. f(13)=−1f(\frac13)=-1, כי 3−1=133^{-1}=\frac13.

369-33(1,0)(3,1)(9,2)(1/3,-1)
תשובה

א. x>0x>0; (1,0)(1,0); אין חיתוך עם ציר ה-yy; x=0x=0. ב. עולה. ג. חיובית ב-x>1x>1, שלילית ב-0<x<10<x<1. ד. f(9)=2f(9)=2, f(13)=−1f(\frac13)=-1.

שאלות פתוחות על הפונקציה y=logₐx: תחום, חיתוך עם ציר ה-x, אסימפטוטה ועלייה או ירידה

2. השוואה בין פונקציות לוגריתמיות לפי הבסיס

השוואה בין פונקציות לוגריתמיות

כל הגרפים מהצורה y=log⁡axy=\log_a x חולקים את אותו תחום, את אותה אסימפטוטה ואת הנקודה (1,0)(1,0). ההבדל ביניהם הוא בכיוון ובתלילות: גרף אחד נמצא מעל השני בחלק מהתחום ומתחתיו בחלק אחר.

במדויק: הגרף של ff נמצא מעל הגרף של gg בקטע מסוים אם לכל xx בקטע מתקיים f(x)>g(x)f(x)>g(x). משווים שתי פונקציות לוגריתמיות לפי התכונות שלהן (תחום, חיתוך עם הצירים, אסימפטוטה, עלייה וירידה, חיוביות ושליליות) ולפי השאלה איזה גרף מעל איזה בכל קטע.

בגרף: log⁡2x\log_2x ו-log⁡4x\log_4x עולות שתיהן ונפגשות ב-(1,0)(1,0). מימין ל-x=1x=1 הגרף של log⁡2x\log_2x מעל, ומשמאל ל-x=1x=1 הוא מתחת.

369-33(1,0)(4,2)(4,1)

בסיסים הופכיים

log⁡1ax=−log⁡ax\log_{\frac1a}x=-\log_a x לכל x>0x>0 (מעבר בסיס: log⁡1ax=log⁡axlog⁡a1a=log⁡ax−1\log_{\frac1a}x=\frac{\log_a x}{\log_a\frac1a}=\frac{\log_a x}{-1}).

לכן הגרפים של log⁡ax\log_a x ו-log⁡1ax\log_{\frac1a}x סימטריים זה לזה ביחס לציר ה-xx: אחד עולה והשני יורד, ותחומי החיוביות והשליליות מתחלפים.

שני בסיסים מאותו צד של 1

אם 1<a<b1<a<b:

•ב-x>1x>1: log⁡ax>log⁡bx>0\log_a x>\log_b x>0. הבסיס הקטן נותן גרף גבוה יותר.

•ב-0<x<10<x<1: log⁡ax<log⁡bx<0\log_a x<\log_b x<0. הבסיס הקטן נותן גרף נמוך יותר.

בשני הקטעים הגרף עם הבסיס הקרוב יותר ל-11 רחוק יותר מציר ה-xx. בבסיסים בין 00 ל-11 עוברים לבסיסים ההופכיים (log⁡1ax=−log⁡ax\log_{\frac1a}x=-\log_a x) ומשקפים.

דרך הפתרון

איזה גרף מעל איזה

עבור f(x)=log⁡axf(x)=\log_a x ו-g(x)=log⁡bxg(x)=\log_b x עם a≠ba\ne b:

1. הגרפים נפגשים רק בנקודה (1,0)(1,0). לכן הסדר ביניהם יכול להתחלף רק ב-x=1x=1.

2. מציבים מספר אחד ב-x>1x>1 ומספר אחד ב-0<x<10<x<1 (נוח: חזקה של הבסיס).

3. בכל קטע, הפונקציה עם הערך הגדול יותר נמצאת מעל.

שים לב

"בסיס גדול יותר - גרף גבוה יותר" לא נכון: log⁡24=2\log_2 4=2 ו-log⁡44=1\log_4 4=1. ב-0<x<10<x<1 הסדר מתהפך.

דוגמה א - בסיסים הופכיים: 22 ו-12\frac12

סרטטו באותה מערכת צירים את הפונקציות f(x)=log⁡2xf(x)=\log_2x ו-g(x)=log⁡12xg(x)=\log_{\frac12}x, והשוו ביניהן: תחום הגדרה, נקודות חיתוך עם הצירים, אסימפטוטות, עלייה וירידה, חיוביות ושליליות.

פתרון

1. הבסיסים הופכיים, ולכן g(x)=−log⁡2x=−f(x)g(x)=-\log_2x=-f(x): הגרף של gg הוא שיקוף של הגרף של ff ביחס לציר ה-xx.

2. משותף: תחום x>0x>0, חיתוך עם ציר ה-xx ב-(1,0)(1,0), אין חיתוך עם ציר ה-yy, אסימפטוטה x=0x=0.

3. ff: בסיס 2>12>1, עולה. חיובית ב-x>1x>1, שלילית ב-0<x<10<x<1.

4. gg: בסיס 12<1\frac12<1, יורדת. חיובית ב-0<x<10<x<1, שלילית ב-x>1x>1.

5. נקודות לסרטוט: f(2)=1f(2)=1, g(2)=−1g(2)=-1.

246-4-224(2,1)(2,-1)
תשובה

אותו תחום (x>0x>0), אותה נקודת חיתוך (1,0)(1,0), אותה אסימפטוטה x=0x=0, ואין חיתוך עם ציר ה-yy. ff עולה, חיובית ב-x>1x>1 ושלילית ב-0<x<10<x<1. gg יורדת, חיובית ב-0<x<10<x<1 ושלילית ב-x>1x>1.

דוגמה ב - שני בסיסים גדולים מ-1

נתונות הפונקציות f(x)=log⁡2xf(x)=\log_2x ו-g(x)=log⁡4xg(x)=\log_4x. באיזה תחום הגרף של ff נמצא מעל הגרף של gg, ובאיזה תחום מתחתיו?

פתרון

1. הגרפים נפגשים רק ב-(1,0)(1,0), ולכן בודקים מספר אחד מכל צד של x=1x=1.

2. x=4x=4: f(4)=2f(4)=2, g(4)=1g(4)=1. כאן f>gf>g.

3. x=14x=\frac14: f(14)=−2f(\frac14)=-2, g(14)=−1g(\frac14)=-1. כאן f<gf<g.

4. מסקנה: ב-x>1x>1 הגרף של ff מעל, וב-0<x<10<x<1 מתחת. זה מתאים לכלל: הבסיס 22 קרוב יותר ל-11, ולכן ff רחוקה יותר מציר ה-xx.

תשובה

ff מעל gg ב-x>1x>1, ומתחת ל-gg ב-0<x<10<x<1. הגרפים נפגשים ב-(1,0)(1,0).

שאלות פתוחות על השוואה בין פונקציות לוגריתמיות לפי הבסיס

3. תחום ההגדרה של log(f(x))

תחום ההגדרה של log⁡a(f(x))\log_a(f(x))

לפעמים בתוך הלוגריתם יש ביטוי, למשל log⁡3(6−2x)\log_3(6-2x) או log⁡2(x2−4)\log_2(x^2-4). הכלל לא משתנה: מה שבתוך הלוגריתם חייב להיות חיובי.

במדויק: תחום ההגדרה של g(x)=log⁡a(f(x))g(x)=\log_a(f(x)) הוא קבוצת כל ה-xx שבהם f(x)f(x) מוגדר וגם f(x)>0f(x)>0. בנושא הזה f(x)f(x) הוא פולינום ממעלה ראשונה או שנייה, שמוגדר לכל xx, ולכן התחום הוא פתרון אי-השוויון f(x)>0f(x)>0.

בגרף של y=log⁡2(x2−4)y=\log_2(x^2-4) רואים שני חלקים: x<−2x<-2 ו-x>2x>2. בין −2-2 ל-22 הביטוי x2−4x^2-4 אינו חיובי, ושם אין לגרף נקודות.

-6-336-6-336(-√5,0)(√5,0)
דרך הפתרון

תחום ההגדרה של log⁡a(f(x))\log_a(f(x))

1. כותבים את התנאי f(x)>0f(x)>0.

2. פותרים:

- ff לינארית: אי-שוויון ממעלה ראשונה.

- ff ריבועית: מוצאים את השורשים, ולפי הפרבולה בוחרים את הקטעים שבהם f(x)>0f(x)>0.

3. תחום ההגדרה הוא קבוצת הפתרונות.

שים לב

התנאי הוא f(x)>0f(x)>0, לא f(x)≥0f(x)\ge0: בשורש של ff הלוגריתם לא מוגדר.

שים לב

אם f(x)>0f(x)>0 לכל xx, למשל f(x)=x2+1f(x)=x^2+1, התחום הוא כל xx.

דוגמה א - ביטוי לינארי בתוך הלוגריתם

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)=log⁡3(6−2x)g(x)=\log_3(6-2x).

פתרון

1. התנאי: 6−2x>06-2x>0.

2. מעבירים אגף: −2x>−6-2x>-6. מחלקים ב-−2-2 והופכים את סימן אי-השוויון: x<3x<3.

תשובה

x<3x<3

דוגמה ב - ביטוי ריבועי בתוך הלוגריתם

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)=log⁡2(x2−2x−8)g(x)=\log_2(x^2-2x-8).

פתרון

1. התנאי: x2−2x−8>0x^2-2x-8>0.

2. השורשים: x2−2x−8=(x−4)(x+2)=0x^2-2x-8=(x-4)(x+2)=0, ולכן x=4x=4 או x=−2x=-2.

3. הפרבולה פתוחה כלפי מעלה (המקדם של x2x^2 חיובי), ולכן היא חיובית מחוץ לשורשים.

תשובה

x<−2x<-2 או x>4x>4

שאלות פתוחות על תחום ההגדרה של log(f(x))

4. הזזה אופקית והאסימפטוטה האנכית

הזזה אופקית

כשמחליפים xx ב-x−px-p בתוך הלוגריתם, הגרף כולו זז ימינה או שמאלה - וגם האסימפטוטה זזה איתו.

במדויק: הגרף של g(x)=log⁡a(x−p)g(x)=\log_a(x-p) מתקבל מהגרף של f(x)=log⁡axf(x)=\log_a x כשכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת ל-(x0+p,y0)(x_0+p,y_0). כש-p>0p>0 זו הזזה של pp יחידות ימינה, וכש-p<0p<0 הזזה של ∣p∣|p| יחידות שמאלה.

למה ימינה כש-p>0p>0: הערך ש-ff מקבלת ב-x0x_0, הפונקציה gg מקבלת רק ב-x0+px_0+p, כי g(x0+p)=log⁡ax0g(x_0+p)=\log_a x_0. למשל log⁡2(x−3)\log_2(x-3): הנקודה (1,0)(1,0) עוברת ל-(4,0)(4,0), והאסימפטוטה x=0x=0 עוברת ל-x=3x=3.

6-4-224(1,0)(4,0)

מה משתנה בהזזה אופקית y=log⁡a(x−p)y=\log_a(x-p)

תכונהy=log⁡axy=\log_a xy=log⁡a(x−p)y=\log_a(x-p)
תחום ההגדרהx>0x>0x>px>p
אסימפטוטה אנכיתx=0x=0x=px=p
חיתוך עם ציר ה-xx(1,0)(1,0)(p+1,0)(p+1,0)
עלייה וירידהלפי aaללא שינוי

חיתוך של y=log⁡a(x−p)y=\log_a(x-p) עם ציר ה-yy

יש חיתוך עם ציר ה-yy רק כש-x=0x=0 בתחום, כלומר כש-p<0p<0 (הזזה שמאלה). אז הנקודה היא (0,log⁡a(−p))(0,\log_a(-p)).

שים לב

שים לב לסימן: log⁡2(x+3)=log⁡2(x−(−3))\log_2(x+3)=\log_2(x-(-3)). זו הזזה של 33 יחידות שמאלה, והאסימפטוטה x=−3x=-3.

דוגמה - הזזה שמאלה של log⁡2x\log_2x

נתונה הפונקציה g(x)=log⁡2(x+4)g(x)=\log_2(x+4).

א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטה.

ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.

ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות, וסרטטו סקיצה.

פתרון

1. g(x)=log⁡2(x−(−4))g(x)=\log_2(x-(-4)): הזזה של 44 יחידות שמאלה של log⁡2x\log_2x.

2. א: x+4>0x+4>0, ולכן x>−4x>-4. האסימפטוטה: x=−4x=-4.

3. ב: ציר ה-xx: x+4=1x+4=1, x=−3x=-3. ציר ה-yy: 00 בתחום, g(0)=log⁡24=2g(0)=\log_24=2.

4. ג: הבסיס 2>12>1, ולכן gg עולה. היא מתאפסת ב-x=−3x=-3: חיובית ב-x>−3x>-3, שלילית ב-−4<x<−3-4<x<-3.

-55-33(-3,0)(0,2)
תשובה

א. x>−4x>-4; x=−4x=-4. ב. (−3,0)(-3,0) ו-(0,2)(0,2). ג. חיובית ב-x>−3x>-3, שלילית ב-−4<x<−3-4<x<-3.

שאלות פתוחות על הזזה אופקית והאסימפטוטה האנכית

5. הזזה אנכית של פונקציה לוגריתמית

הזזה אנכית

כשמוסיפים מספר לכל הפונקציה, הגרף עולה או יורד כמו מעלית. הצורה לא משתנה, וגם האסימפטוטה האנכית נשארת במקומה.

במדויק: הגרף של g(x)=log⁡ax+kg(x)=\log_a x+k מתקבל מהגרף של f(x)=log⁡axf(x)=\log_a x כשכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת ל-(x0,y0+k)(x_0,y_0+k). כש-k>0k>0 זו הזזה של kk יחידות למעלה, וכש-k<0k<0 הזזה של ∣k∣|k| יחידות למטה.

בהזזה אנכית רק שיעור ה-yy משתנה, ולכן כל מה שקשור ל-xx נשאר: התחום x>0x>0 והאסימפטוטה x=0x=0. הנקודה (1,0)(1,0) עוברת ל-(1,k)(1,k), ולכן החיתוך עם ציר ה-xx זז. למשל ב-log⁡2x+1\log_2x+1 הנקודה (1,0)(1,0) עוברת ל-(1,1)(1,1), והחיתוך החדש הוא (12,0)(\frac12,0).

2-2-112(1/2,0)(1,1)(1,0)

מה משתנה בהזזה אנכית y=log⁡ax+ky=\log_a x+k

תכונהy=log⁡axy=\log_a xy=log⁡ax+ky=\log_a x+k
תחום ההגדרהx>0x>0x>0x>0
אסימפטוטה אנכיתx=0x=0x=0x=0
חיתוך עם ציר ה-xx(1,0)(1,0)(a−k,0)(a^{-k},0)
עלייה וירידהלפי aaללא שינוי
דרך הפתרון

חיתוך של y=log⁡ax+ky=\log_a x+k עם ציר ה-xx

1. משווים לאפס: log⁡ax+k=0\log_a x+k=0, כלומר log⁡ax=−k\log_a x=-k.

2. לפי הגדרת הלוגריתם: x=a−kx=a^{-k}.

שים לב

החיתוך עם ציר ה-xx לא נשאר ב-(1,0)(1,0). הנקודה (1,0)(1,0) עוברת ל-(1,k)(1,k), ואת החיתוך מחשבים מחדש.

דוגמה - הזזה למטה של log⁡2x\log_2x

נתונה הפונקציה g(x)=log⁡2x−3g(x)=\log_2x-3.

א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטה.

ב. מצאו את נקודת החיתוך עם ציר ה-xx.

ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות.

פתרון

1. gg היא log⁡2x\log_2x אחרי הזזה של 33 יחידות למטה.

2. א: ההזזה האנכית לא משנה את התחום ואת האסימפטוטה: x>0x>0 ו-x=0x=0.

3. ב: log⁡2x−3=0\log_2x-3=0, ולכן log⁡2x=3\log_2x=3, x=23=8x=2^3=8. הנקודה (8,0)(8,0).

4. ג: הבסיס 2>12>1, ולכן gg עולה. היא מתאפסת ב-x=8x=8: חיובית ב-x>8x>8, שלילית ב-0<x<80<x<8.

36912-9-6-33(8,0)(1,-3)
תשובה

א. x>0x>0; x=0x=0. ב. (8,0)(8,0). ג. חיובית ב-x>8x>8, שלילית ב-0<x<80<x<8.

שאלות פתוחות על הזזה אנכית של פונקציה לוגריתמית

6. שיקוף ביחס לצירים

שיקוף ביחס לצירים

שיקוף הוא כמו מראה. שיקוף ביחס לציר ה-xx הופך את הגרף "מלמעלה למטה", ושיקוף ביחס לציר ה-yy מעביר אותו "מימין לשמאל".

במדויק: הגרף של g(x)=−f(x)g(x)=-f(x) מתקבל מהגרף של ff כשכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת ל-(x0,−y0)(x_0,-y_0): שיקוף ביחס לציר ה-xx. הגרף של h(x)=f(−x)h(x)=f(-x) מתקבל כשכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת ל-(−x0,y0)(-x_0,y_0): שיקוף ביחס לציר ה-yy.

עבור f(x)=log⁡2xf(x)=\log_2x: הגרף של −log⁡2x-\log_2x נשאר מימין לציר ה-yy ויורד. הגרף של log⁡2(−x)\log_2(-x) עובר לצד שמאל של ציר ה-yy.

246-4-224(2,1)(2,-1)
-33-4(1,0)(-1,0)(2,1)(-2,1)

מה משתנה בשיקוף

תכונהy=log⁡axy=\log_a xy=−log⁡axy=-\log_a xy=log⁡a(−x)y=\log_a(-x)
תחום ההגדרהx>0x>0x>0x>0x<0x<0
אסימפטוטה אנכיתx=0x=0x=0x=0x=0x=0
חיתוך עם ציר ה-xx(1,0)(1,0)(1,0)(1,0)(−1,0)(-1,0)
עלייה וירידה (a>1a>1)עולהיורדתיורדת
עלייה וירידה (0<a<10<a<1)יורדתעולהעולה

שיקוף ביחס לציר ה-xx ובסיס הופכי

−log⁡ax=log⁡1ax-\log_a x=\log_{\frac1a}x. למשל −log⁡2x=log⁡12x-\log_2x=\log_{\frac12}x: שיקוף ביחס לציר ה-xx שקול להחלפת הבסיס בבסיס ההופכי.

שים לב

ב-log⁡a(−x)\log_a(-x) המשתנה xx שלילי, אבל הביטוי −x-x שבתוך הלוגריתם חיובי. למשל עבור x=−8x=-8: log⁡2(−(−8))=log⁡28=3\log_2(-(-8))=\log_28=3.

שים לב

בשיקוף ביחס לציר ה-xx גם הכיוון ליד האסימפטוטה מתהפך: אם log⁡2x→−∞\log_2x\to-\infty ליד x=0x=0, אז −log⁡2x→∞-\log_2x\to\infty.

דוגמה - שני השיקופים של log⁡2x\log_2x

נתונה הפונקציה f(x)=log⁡2xf(x)=\log_2x, ונתונות הפונקציות g(x)=−f(x)g(x)=-f(x) ו-h(x)=f(−x)h(x)=f(-x).

א. כתבו את gg ואת hh, ומצאו לכל אחת תחום הגדרה ונקודת חיתוך עם ציר ה-xx.

ב. קבעו אם כל אחת עולה או יורדת.

ג. חשבו g(4)g(4) ו-h(−4)h(-4).

פתרון

1. א: g(x)=−log⁡2xg(x)=-\log_2x, שיקוף ביחס לציר ה-xx. התחום x>0x>0 לא משתנה, והנקודה (1,0)(1,0) נשארת.

2. h(x)=log⁡2(−x)h(x)=\log_2(-x), שיקוף ביחס לציר ה-yy. התנאי −x>0-x>0 נותן x<0x<0. ציר ה-xx: −x=1-x=1, x=−1x=-1, הנקודה (−1,0)(-1,0).

3. ב: ff עולה. שיקוף ביחס לציר ה-xx הופך את הכיוון: gg יורדת. גם שיקוף ביחס לציר ה-yy הופך את הכיוון: hh יורדת.

4. ג: g(4)=−log⁡24=−2g(4)=-\log_24=-2. h(−4)=log⁡24=2h(-4)=\log_2 4=2.

-8-448-44(1,0)(-1,0)(4,-2)(-4,2)
תשובה

א. g(x)=−log⁡2xg(x)=-\log_2x: x>0x>0, (1,0)(1,0). h(x)=log⁡2(−x)h(x)=\log_2(-x): x<0x<0, (−1,0)(-1,0). ב. שתיהן יורדות. ג. g(4)=−2g(4)=-2, h(−4)=2h(-4)=2.

שאלות פתוחות על שיקוף ביחס לצירים

7. מתיחה וכיווץ אנכיים

מתיחה וכיווץ אנכיים

כשכופלים את הפונקציה במספר חיובי, כל נקודה מתרחקת מציר ה-xx או מתקרבת אליו. הגרף נמתח או מתכווץ בכיוון האנכי.

במדויק: עבור c>0c>0, הגרף של g(x)=c⋅f(x)g(x)=c\cdot f(x) מתקבל מהגרף של ff כשכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת ל-(x0,c⋅y0)(x_0,c\cdot y_0). כש-c>1c>1 זו מתיחה אנכית פי cc, וכש-0<c<10<c<1 זה כיווץ אנכי.

נקודות על ציר ה-xx (y0=0y_0=0) לא זזות, כי c⋅0=0c\cdot0=0. לכן ב-3log⁡x3\log x הנקודה (1,0)(1,0) נשארת, אבל (10,1)(10,1) עוברת ל-(10,3)(10,3).

36912-6-33(1,0)(10,1)(10,3)

מה משתנה במתיחה y=c⋅log⁡axy=c\cdot\log_a x, c>0c>0

תכונהמשתנה?
תחום ההגדרה x>0x>0לא
אסימפטוטה x=0x=0לא
חיתוך עם ציר ה-xx (1,0)(1,0)לא
עלייה וירידה, חיוביות ושליליותלא
שאר הנקודותכן: (a,1)(a,1) עוברת ל-(a,c)(a,c)
שים לב

c⋅log⁡axc\cdot\log_a x אינו log⁡a(cx)\log_a(cx). לפי חוק המכפלה log⁡a(cx)=log⁡ac+log⁡ax\log_a(cx)=\log_a c+\log_a x: זו הזזה אנכית, לא מתיחה.

שים לב

כש-c<0c<0, c⋅log⁡ax=−∣c∣⋅log⁡axc\cdot\log_a x=-|c|\cdot\log_a x: מתיחה או כיווץ פי ∣c∣|c| וגם שיקוף ביחס לציר ה-xx.

דוגמה - מתיחה פי 3 של log⁡x\log x

נתונות הפונקציות f(x)=log⁡xf(x)=\log x ו-g(x)=3log⁡xg(x)=3\log x.

א. מצאו את תחום ההגדרה, את האסימפטוטה ואת נקודת החיתוך עם ציר ה-xx של gg.

ב. חשבו g(10)g(10) ו-g(0.1)g(0.1).

ג. עבור איזה xx מתקיים g(x)=6g(x)=6?

פתרון

1. gg היא מתיחה אנכית פי 33 של ff.

2. א: מתיחה אנכית לא משנה את התחום, את האסימפטוטה ואת (1,0)(1,0): x>0x>0, x=0x=0, (1,0)(1,0).

3. ב: g(10)=3⋅1=3g(10)=3\cdot1=3. g(0.1)=3⋅(−1)=−3g(0.1)=3\cdot(-1)=-3.

4. ג: 3log⁡x=63\log x=6, ולכן log⁡x=2\log x=2, x=102=100x=10^2=100.

36912-6-33(1,0)(10,3)(0.1,-3)
תשובה

א. x>0x>0; x=0x=0; (1,0)(1,0). ב. g(10)=3g(10)=3, g(0.1)=−3g(0.1)=-3. ג. x=100x=100.

שאלות פתוחות על מתיחה וכיווץ אנכיים

8. ערך מוחלט של פונקציה לוגריתמית

הפונקציה y=∣log⁡ax∣y=|\log_a x|

ערך מוחלט לא נותן לפונקציה לרדת מתחת לאפס: כל חלק של הגרף שנמצא מתחת לציר ה-xx "מתהפך" למעלה.

במדויק: g(x)=∣f(x)∣g(x)=|f(x)|. בנקודות שבהן f(x)≥0f(x)\ge0, g(x)=f(x)g(x)=f(x). בנקודות שבהן f(x)<0f(x)<0, g(x)=−f(x)g(x)=-f(x). בגרף: החלק שמעל ציר ה-xx (או עליו) נשאר, והחלק שמתחת לציר ה-xx משתקף ביחס לציר ה-xx.

ב-log⁡2x\log_2x החלק השלילי הוא 0<x<10<x<1. אחרי השיקוף, ליד x=0x=0 הגרף עולה בלי גבול במקום לרדת, והנקודה (12,−1)(\frac12,-1) עוברת ל-(12,1)(\frac12,1).

246246(1/2,1)(2,1)(1,0)

תכונות y=∣log⁡ax∣y=|\log_a x|

תכונהy=∣log⁡ax∣y=\lvert\log_a x\rvert
תחום ההגדרהx>0x>0
אסימפטוטה אנכיתx=0x=0, וליד x=0x=0 הגרף שואף ל-∞\infty
חיתוך עם ציר ה-xx(1,0)(1,0), וזו נקודת המינימום
ירידה0<x<10<x<1
עלייהx>1x>1
סימןחיובית לכל x>0x>0, חוץ מ-x=1x=1

בסיסים הופכיים בערך מוחלט

∣log⁡1ax∣=∣−log⁡ax∣=∣log⁡ax∣|\log_{\frac1a}x|=|-\log_a x|=|\log_a x|. לכן ל-∣log⁡2x∣|\log_2x| ול-∣log⁡12x∣|\log_{\frac12}x| יש אותו גרף.

דרך הפתרון

פתרון ∣log⁡ax∣=m|\log_a x|=m, m>0m>0

1. מפרקים לשתי משוואות: log⁡ax=m\log_a x=m או log⁡ax=−m\log_a x=-m.

2. לפי הגדרת הלוגריתם: x=amx=a^m או x=a−mx=a^{-m}.

3. לכל m>0m>0 יש שני פתרונות, אחד ב-x>1x>1 ואחד ב-0<x<10<x<1.

שים לב

ליד x=0x=0 הגרף של ∣log⁡ax∣|\log_ax| שואף ל-∞\infty בכל בסיס, גם כשהגרף של log⁡ax\log_ax שואף שם ל-−∞-\infty.

דוגמה - ערך מוחלט ומשוואה ∣log⁡2x∣=2|\log_2x|=2

נתונה הפונקציה g(x)=∣log⁡2x∣g(x)=|\log_2x|.

א. מצאו את תחום ההגדרה, את האסימפטוטה ואת תחומי העלייה והירידה.

ב. פתרו את המשוואה g(x)=2g(x)=2.

פתרון

1. א: הערך המוחלט לא משנה את התחום ואת האסימפטוטה: x>0x>0, x=0x=0.

2. log⁡2x<0\log_2x<0 ב-0<x<10<x<1, ושם החלק משתקף למעלה. לכן gg יורדת ב-0<x<10<x<1 ועולה ב-x>1x>1, ו-(1,0)(1,0) היא נקודת מינימום.

3. ב: ∣log⁡2x∣=2|\log_2x|=2 פירושו log⁡2x=2\log_2x=2 או log⁡2x=−2\log_2x=-2.

4. x=22=4x=2^2=4 או x=2−2=14x=2^{-2}=\frac14. שני הפתרונות חיוביים, ולכן בתחום.

36936(1,0)(1/4,2)(4,2)
תשובה

א. x>0x>0; x=0x=0; יורדת ב-0<x<10<x<1, עולה ב-x>1x>1. ב. x=4x=4 או x=14x=\frac14.

שאלות פתוחות על ערך מוחלט של פונקציה לוגריתמית

9. שילוב של כמה טרנספורמציות

שילוב טרנספורמציות

אפשר להפעיל כמה טרנספורמציות בזו אחר זו. למשל 3log⁡x+43\log x+4: קודם מתיחה פי 33, ואחר כך הזזה של 44 למעלה.

במדויק: הגרף של g(x)=c⋅log⁡a(x−p)+kg(x)=c\cdot\log_a(x-p)+k (c≠0c\ne0) מתקבל מהגרף של f(x)=log⁡axf(x)=\log_a x כשכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת ל-(x0+p, c⋅y0+k)(x_0+p,\ c\cdot y_0+k): הזזה אופקית ב-pp, כפל של שיעור ה-yy ב-cc (מתיחה או כיווץ, ועם שיקוף ביחס לציר ה-xx כש-c<0c<0), ואחר כך הזזה אנכית ב-kk.

רק ההזזה האופקית משנה את התחום ואת האסימפטוטה. למשל ב-−2log⁡2(x+1)+4-2\log_2(x+1)+4 התחום x>−1x>-1 והאסימפטוטה x=−1x=-1, והנקודה (1,0)(1,0) של log⁡2x\log_2x עוברת ל-(0,−2⋅0+4)=(0,4)(0,-2\cdot0+4)=(0,4).

-22468108(0,4)(1,2)(3,0)(7,-2)

סיכום הטרנספורמציות

טרנספורמציהנוסחההנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת ל-
הזזה אופקיתf(x−p)f(x-p)(x0+p,y0)(x_0+p,y_0)
הזזה אנכיתf(x)+kf(x)+k(x0,y0+k)(x_0,y_0+k)
שיקוף ביחס לציר ה-xx−f(x)-f(x)(x0,−y0)(x_0,-y_0)
שיקוף ביחס לציר ה-yyf(−x)f(-x)(−x0,y0)(-x_0,y_0)
מתיחה או כיווץ אנכייםc⋅f(x)c\cdot f(x), c>0c>0(x0,c⋅y0)(x_0,c\cdot y_0)
ערך מוחלט∣f(x)∣\lvert f(x)\rvert(x0,∣y0∣)(x_0,\lvert y_0\rvert)
דרך הפתרון

חקירת y=c⋅log⁡a(x−p)+ky=c\cdot\log_a(x-p)+k

1. תחום ואסימפטוטה: x>px>p, האסימפטוטה x=px=p.

2. עלייה וירידה: מתחילים מהכיוון של log⁡ax\log_a x (עולה ב-a>1a>1, יורדת ב-0<a<10<a<1). אם c<0c<0, הכיוון מתהפך.

3. חיתוך עם ציר ה-xx: c⋅log⁡a(x−p)+k=0c\cdot\log_a(x-p)+k=0, כלומר log⁡a(x−p)=−kc\log_a(x-p)=-\frac{k}{c}, ולכן x=p+a−kcx=p+a^{-\frac{k}{c}}.

4. חיתוך עם ציר ה-yy: רק אם p<0p<0. מציבים x=0x=0.

5. חיוביות ושליליות: לפי הכיוון ונקודת החיתוך עם ציר ה-xx.

6. סקיצה: אסימפטוטה, נקודות החיתוך, כיוון.

שים לב

הסדר בשיעורי ה-yy חשוב: קודם כופלים ב-cc ורק אחר כך מוסיפים kk. ב-3log⁡x+43\log x+4 הנקודה (10,1)(10,1) עוברת ל-(10,3⋅1+4)=(10,7)(10,3\cdot1+4)=(10,7), ולא ל-(10,15)(10,15).

דוגמה - מתיחה, שיקוף והזזות יחד

נתונה הפונקציה g(x)=−2log⁡2(x+1)+4g(x)=-2\log_2(x+1)+4.

א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטה.

ב. האם הפונקציה עולה או יורדת?

ג. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.

ד. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות, וסרטטו סקיצה.

פתרון

1. מתוך log⁡2x\log_2x: הזזה של 11 שמאלה (p=−1p=-1), כפל ב-c=−2c=-2 (מתיחה פי 22 ושיקוף ביחס לציר ה-xx), והזזה של 44 למעלה (k=4k=4).

2. א: x+1>0x+1>0, ולכן x>−1x>-1. האסימפטוטה x=−1x=-1.

3. ב: log⁡2x\log_2x עולה (בסיס 2>12>1), ו-c=−2<0c=-2<0 הופך את הכיוון. לכן gg יורדת.

4. ג: ציר ה-xx: −2log⁡2(x+1)+4=0-2\log_2(x+1)+4=0, log⁡2(x+1)=2\log_2(x+1)=2, x+1=4x+1=4, x=3x=3. ציר ה-yy: g(0)=−2log⁡21+4=4g(0)=-2\log_21+4=4.

5. ד: gg יורדת ומתאפסת ב-x=3x=3: חיובית ב-−1<x<3-1<x<3, שלילית ב-x>3x>3. ליד x=−1x=-1 הגרף שואף ל-∞\infty.

-22468108(0,4)(3,0)(7,-2)
תשובה

א. x>−1x>-1; x=−1x=-1. ב. יורדת. ג. (3,0)(3,0) ו-(0,4)(0,4). ד. חיובית ב-−1<x<3-1<x<3, שלילית ב-x>3x>3.

שאלות פתוחות על שילוב של כמה טרנספורמציות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.