דילוג לתוכן המרכזי

סיכום לוגריתמים

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בלוגריתמים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: חזקה

בנושא הזה נשאל שאלה הפוכה לחזקה: באיזו חזקה צריך להעלות מספר כדי לקבל מספר אחר. לכן כדאי להיזכר מה יודעים על חזקות.

במדויק: עבור בסיס a>0a>0: a0=1a^0=1, a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}, ו-amn=amna^{\frac{m}{n}}=\sqrt[n]{a^m} (nn טבעי, mm שלם). חוקי החזקות:

- ax⋅ay=ax+ya^x\cdot a^y=a^{x+y}

- axay=ax−y\frac{a^x}{a^y}=a^{x-y}

- (ax)y=ax⋅y(a^x)^y=a^{x\cdot y}

עבור a>0a>0 תמיד ax>0a^x>0. אם בנוסף a≠1a\ne1, אז ax=aya^x=a^y רק כאשר x=yx=y.

תזכורת: הפונקציה המעריכית y=axy=a^x

הפונקציה y=2xy=2^x עולה: ככל ש-xx גדל, גם 2x2^x גדל. הפונקציה y=(12)xy=\left(\frac12\right)^x יורדת.

במדויק: עבור a>0a>0, a≠1a\ne1, הפונקציה f(x)=axf(x)=a^x מוגדרת לכל xx וחיובית לכל xx. כאשר a>1a>1 היא עולה בכל התחום, וכאשר 0<a<10<a<1 היא יורדת בכל התחום. לכן לכל מספר b>0b>0 יש xx אחד בדיוק שמקיים ax=ba^x=b, ולמספר b≤0b\le0 אין אף אחד.

שני הגרפים עוברים בנקודה (0,1)(0,1), כי a0=1a^0=1. שניהם מעל ציר ה-xx. כל ישר אופקי y=by=b עם b>0b>0 חותך כל אחד מהם בנקודה אחת בדיוק.

-4-224246810(0,1)

1. הגדרת הלוגריתם כפעולה הפוכה לחזקה

מהו לוגריתם

אנחנו יודעים ש-23=82^3=8. עכשיו נשאל הפוך: באיזו חזקה צריך להעלות את 22 כדי לקבל 88? התשובה, 33, נקראת הלוגריתם של 88 בבסיס 22, וכותבים log⁡28=3\log_2 8=3.

במדויק: יהיו a>0a>0, a≠1a\ne1 ו-b>0b>0. הלוגריתם של bb בבסיס aa, log⁡ab\log_a b, הוא המספר xx היחיד שמקיים ax=ba^x=b. המספר bb נקרא הארגומנט. כאשר b≤0b\le0, או כשהבסיס לא מקיים a>0a>0, a≠1a\ne1, הביטוי log⁡ab\log_a b לא מוגדר.

בגרף של y=2xy=2^x רואים את הלוגריתם: log⁡2b\log_2 b הוא שיעור ה-xx של הנקודה על הגרף שגובהה bb. הנקודה (3,8)(3,8) על הגרף אומרת log⁡28=3\log_2 8=3. הנקודה (−1,12)(-1,\frac12) אומרת log⁡212=−1\log_2\frac12=-1. הנקודה (0,1)(0,1) אומרת log⁡21=0\log_2 1=0.

לכן הלוגריתם יכול להיות שלילי או אפס, אבל הארגומנט תמיד חיובי.

-3-2-11234481216(3,8)(0,1)(-1,1/2)

מעבר בין לוגריתם לחזקה

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1, b>0b>0:

log⁡ab=x  ⟺  ax=b\log_a b=x\iff a^x=b

כל שוויון עם לוגריתם אפשר לכתוב כשוויון עם חזקה, ולהפך.

ערכים מיוחדים

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1:

- log⁡a1=0\log_a 1=0, כי a0=1a^0=1.

- log⁡aa=1\log_a a=1, כי a1=aa^1=a.

- log⁡aab=b\log_a a^b=b לכל bb.

- alog⁡ax=xa^{\log_a x}=x לכל x>0x>0.

דרך הפתרון

חישוב log⁡ab\log_a b בלי מחשבון

כאשר אפשר לכתוב את bb כחזקה של aa:

1. כותבים b=axb=a^x (משתמשים בחוקי החזקות: 1an=a−n\frac1{a^n}=a^{-n}, an=a1n\sqrt[n]{a}=a^{\frac1n}).

2. התשובה היא המעריך: log⁡ab=x\log_a b=x.

כשהבסיס והארגומנט הם חזקות של מספר שלישי (למשל 2525 ו-55), כותבים את שניהם כחזקות של אותו מספר.

שים לב

log⁡2(−8)\log_2(-8) ו-log⁡20\log_2 0 לא מוגדרים: אין חזקה של 22 שנותנת מספר שלילי או אפס. לעומת זאת log⁡218=−3\log_2\frac18=-3 מוגדר.

שים לב

בדיקה עצמית: אם קיבלתם log⁡ab=x\log_a b=x, חשבו axa^x. צריך לצאת bb.

דוגמה - כתיבת הארגומנט כחזקה של הבסיס

חשבו בלי מחשבון:

א. log⁡232\log_2 32

ב. log⁡319\log_3\frac19

ג. log⁡128\log_{\frac12}8

ד. log⁡255\log_{25}5

פתרון

1. א: 32=2532=2^5, ולכן log⁡232=5\log_2 32=5.

2. ב: 19=132=3−2\frac19=\frac1{3^2}=3^{-2}, ולכן log⁡319=−2\log_3\frac19=-2.

3. ג: 8=23=((12)−1)3=(12)−38=2^3=\left(\left(\frac12\right)^{-1}\right)^3=\left(\frac12\right)^{-3}, ולכן log⁡128=−3\log_{\frac12}8=-3.

4. ד: 5=25=25125=\sqrt{25}=25^{\frac12}, ולכן log⁡255=12\log_{25}5=\frac12.

5. בדיקה בחזקה: 25=322^5=32, 3−2=193^{-2}=\frac19, (12)−3=8\left(\frac12\right)^{-3}=8, 2512=525^{\frac12}=5.

תשובה

א. 55. ב. −2-2. ג. −3-3. ד. 12\frac12.

שאלות פתוחות על הגדרת הלוגריתם כפעולה הפוכה לחזקה

2. לוגריתם של מכפלה

לוגריתם של מכפלה

כשכופלים חזקות עם אותו בסיס, מחברים את המעריכים: 23⋅24=272^3\cdot2^4=2^7. לוגריתם הוא מעריך, ולכן גם הלוגריתם של מכפלה הוא סכום: log⁡2(8⋅16)=3+4=7\log_2(8\cdot16)=3+4=7.

במדויק: לכל בסיס a>0a>0, a≠1a\ne1 ולכל שני מספרים חיוביים xx ו-yy: log⁡a(xy)=log⁡ax+log⁡ay\log_a(xy)=\log_a x+\log_a y.

למה זה נכון: נסמן log⁡ax=m\log_a x=m ו-log⁡ay=n\log_a y=n. אז x=amx=a^m ו-y=any=a^n, ולכן xy=am⋅an=am+nxy=a^m\cdot a^n=a^{m+n}. מכאן log⁡a(xy)=m+n\log_a(xy)=m+n.

כלל המכפלה

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1, x>0x>0, y>0y>0:

log⁡a(x⋅y)=log⁡ax+log⁡ay\log_a(x\cdot y)=\log_a x+\log_a y

משתמשים בכלל בשני הכיוונים:

- פירוק: לוגריתם של מכפלה הופך לסכום של לוגריתמים.

- איחוד: סכום של לוגריתמים באותו בסיס הופך ללוגריתם אחד של המכפלה.

שים לב

אין כלל לסכום בתוך הלוגריתם: log⁡a(x+y)≠log⁡ax+log⁡ay\log_a(x+y)\ne\log_a x+\log_a y. למשל log⁡2(4+4)=3\log_2(4+4)=3, ואילו log⁡24+log⁡24=4\log_2 4+\log_2 4=4.

שים לב

מאחדים רק לוגריתמים עם אותו בסיס. log⁡23+log⁡53\log_2 3+\log_5 3 לא מתאחד ללוגריתם אחד בלי מעבר בסיס.

דוגמה - איחוד סכום לוגריתמים ופירוק לוגריתם של מכפלה

א. חשבו בלי מחשבון: log⁡64+log⁡69\log_6 4+\log_6 9.

ב. כתבו את log⁡2(8x)\log_2(8x) (עבור x>0x>0) כסכום, ופשטו.

פתרון

1. א: לשני הלוגריתמים אותו בסיס 66, ולכן מאחדים: log⁡64+log⁡69=log⁡6(4⋅9)=log⁡636\log_6 4+\log_6 9=\log_6(4\cdot9)=\log_6 36.

2. 36=6236=6^2, ולכן log⁡636=2\log_6 36=2.

3. ב: 8>08>0 ו-x>0x>0, ולכן מפרקים: log⁡2(8x)=log⁡28+log⁡2x\log_2(8x)=\log_2 8+\log_2 x.

4. log⁡28=3\log_2 8=3, ולכן log⁡2(8x)=3+log⁡2x\log_2(8x)=3+\log_2 x.

תשובה

א. 22. ב. 3+log⁡2x3+\log_2 x.

שאלות פתוחות על לוגריתם של מכפלה

3. לוגריתם של מנה

לוגריתם של מנה

כשמחלקים חזקות עם אותו בסיס, מחסרים את המעריכים: 3532=33\frac{3^5}{3^2}=3^3. לכן הלוגריתם של מנה הוא הפרש: log⁡32439=5−2=3\log_3\frac{243}{9}=5-2=3.

במדויק: לכל בסיס a>0a>0, a≠1a\ne1 ולכל שני מספרים חיוביים xx ו-yy: log⁡axy=log⁡ax−log⁡ay\log_a\frac{x}{y}=\log_a x-\log_a y.

למה זה נכון: אם x=amx=a^m ו-y=any=a^n, אז xy=aman=am−n\frac xy=\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}, ולכן log⁡axy=m−n=log⁡ax−log⁡ay\log_a\frac xy=m-n=\log_a x-\log_a y.

מקרה פרטי: log⁡a1y=log⁡a1−log⁡ay=−log⁡ay\log_a\frac1y=\log_a1-\log_a y=-\log_a y.

כלל המנה

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1, x>0x>0, y>0y>0:

log⁡axy=log⁡ax−log⁡ay\log_a\frac{x}{y}=\log_a x-\log_a y

ובפרט log⁡a1y=−log⁡ay\log_a\frac1y=-\log_a y.

•הלוגריתם של המונה בא עם ++, והלוגריתם של המכנה עם −-.

•הפרש של לוגריתמים באותו בסיס מתאחד ללוגריתם אחד של המנה.

שים לב

log⁡axlog⁡ay\frac{\log_a x}{\log_a y} הוא לא log⁡axy\log_a\frac xy. למשל log⁡28log⁡22=3\frac{\log_2 8}{\log_2 2}=3, אבל log⁡282=2\log_2\frac82=2.

שים לב

כשיש כמה לוגריתמים, כל מה שבא עם ++ נכנס למונה וכל מה שבא עם −- נכנס למכנה: log⁡ax−log⁡ay+log⁡az=log⁡axzy\log_a x-\log_a y+\log_a z=\log_a\frac{xz}{y}.

דוגמה - איחוד הפרש וסכום ללוגריתם של מנה

חשבו בלי מחשבון:

א. log⁡354−log⁡32\log_3 54-\log_3 2

ב. log⁡240−log⁡25+log⁡212\log_2 40-\log_2 5+\log_2\frac12

פתרון

1. א: אותו בסיס, ולכן log⁡354−log⁡32=log⁡3542=log⁡327\log_3 54-\log_3 2=\log_3\frac{54}{2}=\log_3 27.

2. 27=3327=3^3, ולכן התוצאה 33.

3. ב: 4040 ו-12\frac12 באים עם ++ ונכנסים למונה, 55 בא עם −- ונכנס למכנה: log⁡240⋅125=log⁡2205=log⁡24\log_2\frac{40\cdot\frac12}{5}=\log_2\frac{20}{5}=\log_2 4.

4. 4=224=2^2, ולכן התוצאה 22.

תשובה

א. 33. ב. 22.

שאלות פתוחות על לוגריתם של מנה

4. לוגריתם של חזקה

לוגריתם של חזקה

כשמעלים חזקה בחזקה, כופלים את המעריכים: (23)4=212(2^3)^4=2^{12}. לכן log⁡2(84)=4⋅3=12\log_2(8^4)=4\cdot3=12: המעריך 44 "יוצא" מהלוגריתם ככופל.

במדויק: לכל בסיס a>0a>0, a≠1a\ne1, לכל מספר חיובי xx ולכל מספר nn: log⁡a(xn)=n⋅log⁡ax\log_a(x^n)=n\cdot\log_a x.

למה זה נכון: אם x=amx=a^m, אז xn=(am)n=amnx^n=(a^m)^n=a^{mn}, ולכן log⁡a(xn)=mn=nlog⁡ax\log_a(x^n)=mn=n\log_a x.

הכלל עובד גם עם שורשים, כי שורש הוא חזקה עם מעריך שבר: log⁡ax=log⁡ax12=12log⁡ax\log_a\sqrt{x}=\log_a x^{\frac12}=\frac12\log_a x.

כלל החזקה

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1, x>0x>0 וכל מספר nn:

log⁡a(xn)=n⋅log⁡ax\log_a(x^n)=n\cdot\log_a x

- הוצאה: מעריך שבתוך הלוגריתם יוצא החוצה ככופל.

- הכנסה: מספר שכופל לוגריתם נכנס פנימה כמעריך: 3log⁡52=log⁡523=log⁡583\log_5 2=\log_5 2^3=\log_5 8.

•שורשים: log⁡axk=1klog⁡ax\log_a\sqrt[k]{x}=\frac1k\log_a x.

שים לב

(log⁡ax)2(\log_a x)^2 הוא לא 2log⁡ax2\log_a x. הכלל מוציא רק מעריך של הארגומנט: log⁡2(82)=2log⁡28=6\log_2(8^2)=2\log_2 8=6, ואילו (log⁡28)2=9(\log_2 8)^2=9.

שים לב

הכלל מחייב x>0x>0. עבור x=−3x=-3 הביטוי log⁡3(x2)=log⁡39=2\log_3(x^2)=\log_3 9=2 מוגדר, אבל 2log⁡3x2\log_3 x לא מוגדר. במשוואות זה יכול להוסיף או להעלים פתרונות, ולכן בודקים בתחום ההגדרה.

דוגמה - שורש בתוך הלוגריתם ומקדם שנכנס כמעריך

חשבו בלי מחשבון:

א. log⁡2163\log_2\sqrt[3]{16}

ב. 2log⁡36−log⁡342\log_3 6-\log_3 4

פתרון

1. א: 163=1613\sqrt[3]{16}=16^{\frac13}, ולכן log⁡21613=13log⁡216\log_2 16^{\frac13}=\frac13\log_2 16.

2. log⁡216=4\log_2 16=4, ולכן התוצאה 13⋅4=43\frac13\cdot4=\frac43.

3. ב: מכניסים את המקדם 22 כמעריך: 2log⁡36=log⁡362=log⁡3362\log_3 6=\log_3 6^2=\log_3 36.

4. כלל המנה: log⁡336−log⁡34=log⁡3364=log⁡39=2\log_3 36-\log_3 4=\log_3\frac{36}{4}=\log_3 9=2.

תשובה

א. 43\frac43. ב. 22.

שאלות פתוחות על לוגריתם של חזקה

5. מעבר בסיס

מעבר בסיס

את log⁡27\log_2 7 אי אפשר לחשב בראש: 77 אינו חזקה "יפה" של 22. במחשבון המקש log⁡\log מחשב לוגריתם בבסיס 1010. כלל מעבר הבסיס מתרגם לוגריתם בבסיס אחד ללוגריתמים בבסיס אחר.

במדויק: לכל שני בסיסים aa ו-cc (חיוביים ושונים מ-11) ולכל x>0x>0: log⁡ax=log⁡cxlog⁡ca\log_a x=\frac{\log_c x}{\log_c a}. בפרט, עם בסיס 1010: log⁡ax=log⁡xlog⁡a\log_a x=\frac{\log x}{\log a}, כאשר log⁡\log בלי בסיס הוא לוגריתם בבסיס 1010.

למה זה נכון: נסמן log⁡ax=y\log_a x=y, כלומר ay=xa^y=x. מוציאים לוגריתם בבסיס cc משני האגפים: log⁡cay=log⁡cx\log_c a^y=\log_c x. לפי כלל החזקה y⋅log⁡ca=log⁡cxy\cdot\log_c a=\log_c x, ולכן y=log⁡cxlog⁡cay=\frac{\log_c x}{\log_c a}. מותר לחלק, כי a≠1a\ne1 ולכן log⁡ca≠0\log_c a\ne0.

כלל מעבר הבסיס

עבור a,c>0a,c>0, a≠1a\ne1, c≠1c\ne1, x>0x>0:

log⁡ax=log⁡cxlog⁡ca\log_a x=\frac{\log_c x}{\log_c a}

•בארגומנט של הלוגריתם המקורי - במונה. בבסיס המקורי - במכנה.

•במחשבון בוחרים c=10c=10: log⁡ax=log⁡xlog⁡a\log_a x=\frac{\log x}{\log a}.

•מקרה פרטי: log⁡ab=1log⁡ba\log_a b=\frac{1}{\log_b a} (עבור b>0b>0, b≠1b\ne1).

דרך הפתרון

באיזה בסיס חדש לבחור

כשצריך לחשב log⁡ax\log_a x בעזרת מעבר בסיס:

1. בודקים אם הבסיס aa והארגומנט xx הם חזקות של אותו מספר cc (למשל 88 ו-3232, חזקות של 22).

2. אם כן, עוברים לבסיס cc ומקבלים תשובה מדויקת: log⁡ax=log⁡cxlog⁡ca\log_a x=\frac{\log_c x}{\log_c a}.

3. אחרת, עוברים לבסיס 1010 ומחשבים במחשבון: log⁡ax=log⁡xlog⁡a\log_a x=\frac{\log x}{\log a}.

שים לב

לא להפוך את הסדר: log⁡27=log⁡7log⁡2≈2.807\log_2 7=\frac{\log 7}{\log 2}\approx2.807, ולא log⁡2log⁡7≈0.356\frac{\log 2}{\log 7}\approx0.356. בדיקה: 22.807≈72^{2.807}\approx7.

דוגמה - בסיס משותף מול חישוב בבסיס 10

א. חשבו בלי מחשבון: log⁡832\log_8 32.

ב. חשבו בעזרת מחשבון, בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה: log⁡320\log_3 20.

פתרון

1. א: 8=238=2^3 ו-32=2532=2^5, ולכן עוברים לבסיס 22: log⁡832=log⁡232log⁡28=53\log_8 32=\frac{\log_2 32}{\log_2 8}=\frac53.

2. בדיקה: 853=(23)53=25=328^{\frac53}=(2^3)^{\frac53}=2^5=32.

3. ב: 2020 אינו חזקה שלמה של 33, ולכן עוברים לבסיס 1010: log⁡320=log⁡20log⁡3\log_3 20=\frac{\log 20}{\log 3}.

4. במחשבון: 1.301030.47712≈2.727\frac{1.30103}{0.47712}\approx2.727.

תשובה

א. 53\frac53. ב. log⁡320≈2.727\log_3 20\approx2.727.

שאלות פתוחות על מעבר בסיס

6. פתרון המשוואה aˣ=b בעזרת לוגריתם

המשוואה ax=ba^x=b

את 2x=82^x=8 פותרים בראש: x=3x=3. אבל ב-2x=52^x=5 אין מעריך שלם שמתאים. הפתרון קיים, ויש לו שם: x=log⁡25x=\log_2 5. כך הלוגריתם פותר כל משוואה שבה הנעלם במעריך.

במדויק: עבור a>0a>0, a≠1a\ne1: אם b>0b>0, למשוואה ax=ba^x=b יש פתרון אחד בדיוק, x=log⁡abx=\log_a b. אם b≤0b\le0, אין למשוואה פתרון, כי ax>0a^x>0 לכל xx.

בגרף: הפתרון של 2x=52^x=5 הוא שיעור ה-xx של נקודת החיתוך בין y=2xy=2^x לישר y=5y=5. בעזרת מעבר בסיס: x=log⁡25=log⁡5log⁡2≈2.32x=\log_2 5=\frac{\log 5}{\log 2}\approx2.32.

-3-2-11234246810(2.32,5)

פתרון ax=ba^x=b

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1:

המספר bbפתרון המשוואה ax=ba^x=b
b>0b>0x=log⁡ab=log⁡blog⁡ax=\log_a b=\frac{\log b}{\log a}
b≤0b\le0אין פתרון

באותו אופן, כשבמעריך ביטוי: af(x)=ba^{f(x)}=b (עם b>0b>0) שקולה ל-f(x)=log⁡abf(x)=\log_a b.

דרך הפתרון

משוואה שהנעלם בה במעריך

כשנתונה משוואה כמו k⋅af(x)=ck\cdot a^{f(x)}=c:

1. מבודדים את החזקה: af(x)=cka^{f(x)}=\frac ck.

2. אם ck≤0\frac ck\le0, אין פתרון. אם אפשר לכתוב את ck\frac ck כחזקה של aa, משווים מעריכים. אחרת מוציאים לוגריתם: f(x)=log⁡ackf(x)=\log_a\frac ck.

3. מחשבים את הלוגריתם במעבר לבסיס 1010, ופותרים את f(x)=…f(x)=\dots

שים לב

קודם מבודדים את החזקה, ורק אז מוציאים לוגריתם. ב-3⋅2x−1=153\cdot2^{x-1}=15 לא כותבים 6x−1=156^{x-1}=15: הכפל ב-33 לא נכנס לבסיס.

שים לב

בבעיות גדילה ודעיכה f(t)=f(0)⋅qtf(t)=f(0)\cdot q^t: הזמן שבו הכמות מגיעה לערך נתון מתקבל מ-qt=f(t)f(0)q^t=\frac{f(t)}{f(0)}, כלומר t=log⁡qf(t)f(0)t=\log_q\frac{f(t)}{f(0)}.

דוגמה - בידוד החזקה, ואחר כך מעבר ללוגריתם

א. פתרו את המשוואה 3⋅2x−1=153\cdot2^{x-1}=15.

ב. ערך של דירה גדל ב-7%7\% בכל שנה. אחרי כמה שנים הערך של הדירה יהיה כפול מהערך ההתחלתי? דייקו עד שתי ספרות אחרי הנקודה.

פתרון

1. א: מבודדים את החזקה: מחלקים ב-33 ומקבלים 2x−1=52^{x-1}=5.

2. 55 אינו חזקה שלמה של 22, ולכן מוציאים לוגריתם: x−1=log⁡25=log⁡5log⁡2≈2.322x-1=\log_2 5=\frac{\log 5}{\log 2}\approx2.322.

3. x=1+log⁡25≈3.32x=1+\log_2 5\approx3.32.

4. ב: נתון: גידול של 7%7\% בשנה, כלומר q=1+7100=1.07q=1+\frac{7}{100}=1.07. המטרה: tt שבו f(t)=2f(0)f(t)=2f(0).

5. f(0)⋅1.07t=2f(0)f(0)\cdot1.07^t=2f(0). מחלקים ב-f(0)f(0): 1.07t=21.07^t=2.

6. t=log⁡1.072=log⁡2log⁡1.07=0.301030.029384≈10.24t=\log_{1.07}2=\frac{\log 2}{\log 1.07}=\frac{0.30103}{0.029384}\approx10.24.

תשובה

א. x=1+log⁡25≈3.32x=1+\log_2 5\approx3.32. ב. אחרי כ-10.2410.24 שנים.

שאלות פתוחות על פתרון המשוואה aˣ=b בעזרת לוגריתם

7. משוואות לוגריתמיות

משוואה לוגריתמית

במשוואה log⁡2(x2−2x)=3\log_2(x^2-2x)=3 הנעלם נמצא בתוך הלוגריתם. משוואה כזאת נקראת משוואה לוגריתמית. פותרים אותה בעזרת המעבר מלוגריתם לחזקה, ותמיד זוכרים שהארגומנט חייב להיות חיובי.

במדויק: משוואה לוגריתמית היא משוואה שבה הנעלם מופיע בארגומנט של לוגריתם. פתרון שלה הוא מספר xx שבו כל הלוגריתמים שבמשוואה המקורית מוגדרים (כל ארגומנט חיובי), והשוויון מתקיים.

למה צריך בדיקה: כשמאחדים לוגריתמים, למשל log⁡3x+log⁡3(x+8)=log⁡3(x(x+8))\log_3 x+\log_3(x+8)=\log_3(x(x+8)), אגף שמאל של השוויון מוגדר רק כש-x>0x>0, אבל אגף ימין מוגדר גם כש-x<−8x<-8. לכן המשוואה החדשה יכולה לתת פתרון שלא מתאים למשוואה המקורית.

הורדת הלוגריתם

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1:

צורת המשוואהמה פותרים
log⁡af(x)=c\log_a f(x)=cf(x)=acf(x)=a^c
log⁡af(x)=log⁡ag(x)\log_a f(x)=\log_a g(x)f(x)=g(x)f(x)=g(x), וגם f(x)>0f(x)>0, g(x)>0g(x)>0
דרך הפתרון

פתרון משוואה לוגריתמית

1. תחום ההגדרה: כל ארגומנט של לוגריתם במשוואה המקורית חייב להיות חיובי.

2. מביאים לצורה log⁡af(x)=c\log_a f(x)=c או log⁡af(x)=log⁡ag(x)\log_a f(x)=\log_a g(x). כשיש כמה לוגריתמים באותו בסיס, מאחדים בעזרת כללי המכפלה, המנה והחזקה.

3. מורידים את הלוגריתם לפי הטבלה, ופותרים את המשוואה שמתקבלת.

4. בודקים כל פתרון בתחום ההגדרה של המשוואה המקורית, ופוסלים את מה שלא בתחום.

שים לב

את הבדיקה עושים במשוואה המקורית, לא במשוואה אחרי האיחוד. ב-log⁡3x+log⁡3(x+8)=2\log_3 x+\log_3(x+8)=2 הערך x=−9x=-9 מקיים את x(x+8)=9x(x+8)=9, אבל log⁡3(−9)\log_3(-9) לא מוגדר.

שים לב

מספר בצד אחד הופך למעריך: log⁡2f(x)=3\log_2 f(x)=3 נותן f(x)=23=8f(x)=2^3=8, ולא f(x)=32f(x)=3^2 או f(x)=2⋅3f(x)=2\cdot3.

דוגמה א - לוגריתם אחד ששווה למספר

פתרו את המשוואה log⁡2(x2−2x)=3\log_2(x^2-2x)=3.

פתרון

1. תחום ההגדרה: x2−2x>0x^2-2x>0.

2. המשוואה כבר בצורה log⁡2f(x)=3\log_2 f(x)=3. מורידים את הלוגריתם: x2−2x=23=8x^2-2x=2^3=8.

3. x2−2x−8=0x^2-2x-8=0, כלומר (x−4)(x+2)=0(x-4)(x+2)=0, ולכן x=4x=4 או x=−2x=-2.

4. בדיקה בתחום: עבור x=4x=4: 16−8=8>016-8=8>0. עבור x=−2x=-2: 4+4=8>04+4=8>0. שני הפתרונות מתאימים.

תשובה

x=4x=4 או x=−2x=-2

דוגמה ב - איחוד שני לוגריתמים בכלל המכפלה, ופסילת פתרון

פתרו את המשוואה log⁡3x+log⁡3(x+8)=2\log_3 x+\log_3(x+8)=2.

פתרון

1. תחום ההגדרה: x>0x>0 וגם x+8>0x+8>0, כלומר x>0x>0.

2. מאחדים לפי כלל המכפלה: log⁡3(x(x+8))=2\log_3\big(x(x+8)\big)=2.

3. מורידים את הלוגריתם: x(x+8)=32=9x(x+8)=3^2=9, כלומר x2+8x−9=0x^2+8x-9=0.

4. (x+9)(x−1)=0(x+9)(x-1)=0, ולכן x=1x=1 או x=−9x=-9.

5. בדיקה בתחום: x=1>0x=1>0 מתאים. x=−9x=-9 לא בתחום (log⁡3(−9)\log_3(-9) לא מוגדר), ולכן נפסל.

6. בדיקה במשוואה המקורית: log⁡31+log⁡39=0+2=2\log_3 1+\log_3 9=0+2=2.

תשובה

x=1x=1

שאלות פתוחות על משוואות לוגריתמיות

8. אי-שוויונות לוגריתמיים

אי-שוויון לוגריתמי

ב-log⁡2(x−1)<3\log_2(x-1)<3 הנעלם בתוך לוגריתם, והסימן הוא << ולא ==. כדי להוריד את הלוגריתם צריך לדעת אם הוא שומר על סדר המספרים או הופך אותו, וזה תלוי בבסיס.

במדויק: אי-שוויון לוגריתמי הוא אי-שוויון שבו הנעלם מופיע בארגומנט של לוגריתם. הפתרון שלו הוא קבוצת כל ה-xx שבהם כל הלוגריתמים שבאי-השוויון המקורי מוגדרים, ואי-השוויון מתקיים.

כשהבסיס גדול מ-11, הלוגריתם עולה: מספר גדול יותר נותן לוגריתם גדול יותר. כשהבסיס בין 00 ל-11, הלוגריתם יורד. למשל log⁡24=2>log⁡22=1\log_2 4=2>\log_2 2=1, אבל log⁡124=−2<log⁡122=−1\log_{\frac12}4=-2<\log_{\frac12}2=-1.

2468-4-224(2,1)(2,-1)(4,2)(4,-2)

הורדת הלוגריתם באי-שוויון

עבור f(x)>0f(x)>0 ו-g(x)>0g(x)>0:

הבסיסlog⁡af(x)>log⁡ag(x)\log_a f(x)>\log_a g(x) שקול ל-
a>1a>1f(x)>g(x)f(x)>g(x) (הסימן נשמר)
0<a<10<a<1f(x)<g(x)f(x)<g(x) (הסימן מתהפך)

כך גם עם ≥\ge, << ו-≤\le.

דרך הפתרון

פתרון אי-שוויון לוגריתמי

1. תחום ההגדרה: כל ארגומנט חיובי. פותרים ושומרים בצד.

2. מביאים לצורה log⁡af(x) □ log⁡ag(x)\log_a f(x)\ \square\ \log_a g(x). מספר cc כותבים כלוגריתם: c=log⁡aacc=\log_a a^c.

3. מורידים את הלוגריתם: אם a>1a>1 הסימן נשמר, אם 0<a<10<a<1 הסימן מתהפך.

4. פותרים את אי-השוויון (לינארי או ריבועי).

5. חותכים עם תחום ההגדרה. התשובה: מה שמקיים את שניהם.

שים לב

אי אפשר לדלג על תחום ההגדרה: ב-log⁡2(x−1)<3\log_2(x-1)<3 ההורדה נותנת x<9x<9, אבל x=0x=0 למשל לא בתחום. התשובה היא 1<x<91<x<9.

דוגמה א - בסיס גדול מ-1: הסימן נשמר

פתרו את אי-השוויון log⁡2(x2−3x)≤2\log_2(x^2-3x)\le2.

פתרון

1. תחום ההגדרה: x2−3x=x(x−3)>0x^2-3x=x(x-3)>0, כלומר x<0x<0 או x>3x>3.

2. כותבים את 22 כלוגריתם: 2=log⁡242=\log_2 4. מקבלים log⁡2(x2−3x)≤log⁡24\log_2(x^2-3x)\le\log_2 4.

3. הבסיס 2>12>1, ולכן הסימן נשמר: x2−3x≤4x^2-3x\le4, כלומר x2−3x−4≤0x^2-3x-4\le0.

4. (x−4)(x+1)≤0(x-4)(x+1)\le0, ולכן −1≤x≤4-1\le x\le4.

5. חותכים עם התחום: מתוך −1≤x≤4-1\le x\le4 נשארים −1≤x<0-1\le x<0 ו-3<x≤43<x\le4.

תשובה

−1≤x<0-1\le x<0 או 3<x≤43<x\le4

דוגמה ב - בסיס בין 0 ל-1: הסימן מתהפך

פתרו את אי-השוויון log⁡12(x−1)>log⁡12(5−x)\log_{\frac12}(x-1)>\log_{\frac12}(5-x).

פתרון

1. תחום ההגדרה: x−1>0x-1>0 וגם 5−x>05-x>0, כלומר 1<x<51<x<5.

2. הבסיס 12\frac12 בין 00 ל-11, ולכן בהורדת הלוגריתם הסימן מתהפך: x−1<5−xx-1<5-x.

3. 2x<62x<6, כלומר x<3x<3.

4. חותכים עם התחום 1<x<51<x<5: מקבלים 1<x<31<x<3.

5. בדיקה עם x=2x=2: log⁡121=0\log_{\frac12}1=0 ו-log⁡123<0\log_{\frac12}3<0, ואכן 0>log⁡1230>\log_{\frac12}3.

תשובה

1<x<31<x<3

שאלות פתוחות על אי-שוויונות לוגריתמיים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.