תזכורת: הפונקציה המעריכית
בפונקציה מעריכית המשתנה נמצא במעריך: , , . בבעיות גדילה ודעיכה נשתמש בה כל הזמן.
במדויק: פונקציה מעריכית היא פונקציה מהצורה , כאשר ו-. התכונות שלה:
•מוגדרת לכל , וכל ערכיה חיוביים.
•הגרף חותך את ציר ה- ב-.
•הישר (ציר ה-) הוא אסימפטוטה אופקית. הגרף לא מגיע אליו.
•אם הפונקציה עולה. אם הפונקציה יורדת.
בגרף רואים את שני המקרים: עולה, ו- יורדת. שני הגרפים עוברים דרך ומתקרבים לציר ה- בצד אחד.
תזכורת: לוגריתם
כשהזמן הוא הנעלם, הוא נמצא במעריך. כדי "להוריד" אותו משם משתמשים בלוגריתם: , כי .
במדויק: עבור , ו-, הוא המספר שמקיים . לכן אם ורק אם . כשהבסיס לא כתוב (), הבסיס הוא .
חוק החזקה: (לכל ).
1. תהליך מעריכי: שינוי ביחס קבוע או באחוז קבוע
תהליך מעריכי
יש תהליכים שבהם הכמות לא גדלה באותו מספר בכל שנה, אלא פי אותו מספר. חיסכון בבנק בריבית של לשנה, אוכלוסייה שגדלה ב- בשנה, תרופה שכמותה בדם קטנה ב- בכל שעה. תהליך כזה נקרא תהליך מעריכי: גדילה כשהכמות גדלה, ודעיכה כשהיא קטנה.
במדויק: תהליך מעריכי הוא תהליך שבו בכל פרק זמן באורך יחידת זמן אחת הכמות מוכפלת באותו מספר , כאשר ו-. המספר נקרא מקדם הגדילה (אם ) או מקדם הדעיכה (אם ). כשהכמות גדלה או קטנה באחוז קבוע ביחידת זמן, קבוע, ולכן גם זה תהליך מעריכי.
ההבדל בין הוספה של מספר קבוע להוספה של אחוז קבוע: נניח שיש פריטים. אם מוסיפים בכל שנה, אחרי שנים יש . אם מוסיפים בכל שנה, אחרי שנים יש . בתהליך המעריכי התוספת בכל שנה גדלה, כי מכמות גדולה יותר הם יותר.
ממקדם לאחוז ובחזרה
למשל: גדל ב-: . קטן ב-: .
איך מזהים את מתוך הניסוח
"קטן ב-" פירושו שנשארים : , לא .
עלייה ב- ואחריה ירידה ב- לא מחזירות לכמות ההתחלתית: , כלומר ירידה של .
דוגמה - מעבר מניסוח מילולי למקדם
בכל תהליך מצאו את המקדם , וקבעו אם זו גדילה או דעיכה:
א. מספר התושבים בעיר גדל ב- בכל שנה.
ב. כמות תרופה בדם קטנה ב- בכל שעה.
ג. בכל יום נותרים מנפח האוויר שהיה בגלגל ים ביום הקודם.
ד. מספר החיידקים גדל פי בכל שעה.
1. א: גדל ב-: . גדילה.
2. ב: קטן ב-: . דעיכה.
3. ג: נשארים , כלומר מכפילים ב-: . דעיכה (הנפח קטן ב- ביום).
4. ד: גדל פי : . גדילה (ב- בשעה).
א. , גדילה. ב. , דעיכה. ג. , דעיכה. ד. , גדילה.
2. הפונקציה f(t)=f(0)·qᵗ: מציאת כמות אחרי זמן נתון
הפונקציה של תהליך מעריכי
אם בהתחלה יש ש"ח והם גדלים ב- בשנה, אחרי שנה יש , אחרי שנתיים , ואחרי שנים . כך מתארים כל תהליך מעריכי בעזרת פונקציה.
במדויק: בתהליך מעריכי שבו הכמות בזמן היא והמקדם ליחידת זמן הוא (, ), הכמות אחרי יחידות זמן היא . כאן , ו- לא חייב להיות מספר שלם: אחרי חצי יחידת זמן הכמות היא .
זו פונקציה מעריכית שמוכפלת במספר חיובי , ולכן הגרף שלה מתחיל ב-. למשל ערך של מכונית שנקנתה ב- ש"ח ויורד ב- בשנה: .
הכמות אחרי יחידות זמן
- : הכמות בזמן (הכמות ההתחלתית).
- : מקדם הגדילה או הדעיכה ליחידת זמן.
- : מספר יחידות הזמן שעברו מ-.
כמות אחרי זמן נתון
כשנתונים הכמות ההתחלתית, אחוז השינוי ביחידת זמן והזמן:
1. מזהים את ואת יחידת הזמן.
2. מחשבים את לפי האחוז.
3. בודקים ש- נמדד באותה יחידת זמן כמו .
4. מציבים ב- ומחשבים.
את האחוז לא כופלים במספר השנים: בשנה במשך שנים זה פי , כלומר עלייה של כ-, לא .
בודקים כיוון: בגדילה , ובדעיכה .
דוגמה - דעיכה: ערך אחרי מספר שנים נתון
מכונית נקנתה ב- ש"ח. ערכה יורד ב- בכל שנה.
א. כתבו את הפונקציה שמתארת את ערך המכונית אחרי שנים.
ב. מה יהיה ערך המכונית אחרי שנים?
1. נתון: , ירידה של בשנה. המטרה: הפונקציה והערך ב-.
2. המקדם: . לכן .
3. מציבים : .
4. בדיקה: הערך קטן מ-, כמו שצריך בדעיכה.
א. . ב. ש"ח.
3. מציאת מנת הגדילה או הדעיכה ואחוז השינוי
מציאת המקדם מתוך שתי כמויות
לפעמים לא אומרים לנו בכמה אחוזים הכמות משתנה, אלא רק כמה הייתה בהתחלה וכמה אחרי זמן מסוים. מזה אפשר למצוא את מקדם הגדילה או הדעיכה (נקרא גם מנת הגדילה או הדעיכה), ואחריו את האחוז.
במדויק: אם הכמות ב- היא והכמות אחרי יחידות זמן () היא , אז הוא המספר החיובי היחיד שמקיים , כלומר . אחוז השינוי ביחידת זמן: בגדילה , ובדעיכה .
מציאת ואחוז השינוי
כשנתונות שתי כמויות בשני זמנים (או היחס ביניהן):
1. כותבים .
2. מחלקים ב-: .
3. מוציאים שורש: , ולוקחים רק .
4. מתרגמים לאחוז: : גדל ב-. : קטן ב-.
שינוי כולל אחרי יחידות זמן
אחרי יחידות זמן הכמות מוכפלת פי , כי .
•אם : הכמות גדלה ב-.
•אם : הכמות קטנה ב-.
כשנתון רק יחס, למשל "אחרי שנים המספר גדול פי ", לא צריך את : .
"נותרו מהכמות" פירושו . האחוז ליחידת זמן הוא לא .
דוגמה - מקדם מתוך אחוז שנותר, ואחריו השינוי הכולל
מתחילת השנה כמות הדבש בכוורת קטנה בכל חודש באחוז קבוע. אחרי חודשים כמות הדבש הייתה מהכמות בתחילת השנה.
א. מצאו בכמה אחוזים קטנה כמות הדבש בכל חודש.
ב. בכמה אחוזים קטנה כמות הדבש כעבור חודשים מתחילת השנה?
1. נתון: דעיכה, . יחידת הזמן: חודש. המטרה: אחוז הירידה בחודש, והירידה הכוללת אחרי חודשים.
2. , ולכן .
3. (רק הפתרון החיובי).
4. , ולכן הכמות קטנה בכ- בכל חודש.
5. אחרי חודשים: . נשארו כ- מהכמות.
6. הירידה הכוללת: .
א. בכ- בחודש. ב. בכ-.
4. מציאת הכמות ההתחלתית
הכמות ההתחלתית
לפעמים יודעים כמה יש עכשיו ואיך הכמות משתנה, ושואלים כמה היה בהתחלה. זו שאלה "אחורה בזמן".
במדויק: הכמות ההתחלתית היא הכמות ברגע שבחרנו כ- (תחילת המדידה). אם ידועים והכמות אחרי יחידות זמן, אז .
מציאת
כשנתונים הכמות בזמן מסוים ומקדם השינוי (או נתון שממנו מוצאים אותו):
1. מוצאים את , או ישר את שצריך.
2. מציבים: .
3. מחלקים: .
מחלקים ב-, לא כופלים. בדיקה: בדעיכה גדול מהכמות המאוחרת, ובגדילה קטן ממנה.
לפעמים לא צריך לחשב את עצמו: אם , אז . כך גם אין שגיאת עיגול.
דוגמה - כמות התחלתית מתוך אחוז שנותר וכמות מאוחרת
מדען התחיל מחקר עם חומר רדיואקטיבי שכמותו קטנה בצורה מעריכית. אחרי ימים נותרו מהכמות ההתחלתית. אחרי ימים מתחילת המחקר נשארו גרם של החומר. כמה חומר היה בתחילת המחקר?
1. נתון: , כלומר (יחידת זמן: יום). . המטרה: .
2. .
3. , ולכן .
4. בדיקה: בדעיכה הכמות ההתחלתית גדולה מ-. מתאים.
כ- גרם.
5. מציאת זמן בעזרת משוואה מעריכית
כשהזמן הוא הנעלם
"אחרי כמה שנים יהיו בעיר תושבים?" כאן לא ידוע , והוא נמצא במעריך. פותרים משוואה מעריכית, ובדרך כלל משתמשים בלוגריתם.
במדויק: כדי למצוא מתי הכמות שווה ל- (), פותרים . כיוון ש- ו-, למשוואה יש פתרון יחיד: . הפתרון חיובי רק אם נמצא "בכיוון" של התהליך: בגדילה , ובדעיכה .
פתרון
עבור , ו-:
השוויון האחרון מתקבל מלוגריתם של שני האגפים וחוק החזקה: .
מציאת זמן
כשנתונים , והכמות , ומחפשים מתי היא מתקבלת:
1. כותבים .
2. מחלקים ב-: .
3. פותרים: .
4. כותבים את התשובה ביחידות הזמן של .
"גדל פי ": , בלי . "קטן ב-": נשארו , ולכן .
אינו ואינו .
דוגמה - זמן עד שהאוכלוסייה מגיעה לגודל נתון
בעיר גרים תושבים, ומספרם גדל ב- בכל שנה. אחרי כמה שנים יגורו בעיר תושבים?
1. נתון: , , יחידת זמן: שנה. המטרה: שבו .
2. המשוואה: .
3. מחלקים: .
4. .
5. בדיקה: .
אחרי כ- שנים.
6. אי-שוויונות: מתי הכמות תעבור ערך נתון
מתי הכמות תעבור ערך נתון
שאלות כמו "אחרי כמה שעות כמות התרופה תרד מתחת ל- מ"ג?" או "מאיזו שנה החיסכון יהיה יותר מ-?" שואלות על תחום של זמנים. פותרים אי-שוויון מעריכי.
במדויק: יהי הזמן שבו . בגדילה () הפונקציה עולה, ולכן בדיוק כש-. בדעיכה () הפונקציה יורדת, ולכן בדיוק כש-.
בגרף של רואים את זה: הגרף יורד וחותך את הישר פעם אחת, ב-. מימין לנקודה הזאת כל הגרף מתחת לישר.
כיוון אי-השוויון אחרי לוגריתם
עבור :
בדעיכה הכיוון מתהפך, כי וחילוק במספר שלילי הופך את אי-השוויון.
שאלה על מספר שלם של יחידות זמן
כששואלים "אחרי כמה שנים שלמות" או "בתחילת איזו שנה":
1. כותבים את אי-השוויון ופותרים אותו, למשל .
2. בוחרים את המספר השלם הקטן ביותר שמקיים אותו: .
3. אם נשאל על שנה: מוסיפים את לשנת ההתחלה.
לא מעגלים לשלם הקרוב. אם , אז אחרי שעות התנאי עוד לא מתקיים: התשובה .
דוגמה - דעיכה: כיוון אי-השוויון מתהפך
בדם של חולה יש מ"ג של תרופה. כמות התרופה בדם קטנה ב- בכל שעה. אחרי כמה שעות שלמות לפחות כמות התרופה בדם תהיה קטנה מ- מ"ג?
1. נתון: , , יחידת זמן: שעה. המטרה: המספר השלם הקטן ביותר שבו .
2. אי-השוויון: , ולכן .
3. לוגריתם: . מחלקים ב-, והכיוון מתהפך: .
4. המספר השלם הקטן ביותר: .
5. בדיקה: , ו-.
אחרי שעות.
7. קביעת יחידת זמן אחידה
יחידת הזמן של המקדם
ריבית נתונה "לשנה", אבל ההלוואה היא ל- חודשים. או: האחוז נתון ליום, ושואלים על שבוע. בנוסחה חייבים ש- ו- יתייחסו לאותה יחידת זמן.
במדויק: אם המקדם ליחידת זמן אחת הוא , אז בכל פרק זמן באורך יחידות (, גם לא שלם) הכמות מוכפלת פי . לכן אם בוחרים יחידת זמן חדשה שאורכה יחידות ישנות, המקדם ליחידה החדשה הוא .
מעבר בין יחידות זמן
•מקדם שנתי מתוך חודשי: .
•מקדם חודשי מתוך שנתי: .
•מקדם שבועי מתוך יומי: .
דרך שקולה: משאירים את , ומבטאים את הזמן ביחידה של . למשל חודשים הם שנה.
לא מחלקים את האחוז ב-: ריבית של לשנה אינה לחודש. המקדם החודשי הוא , כלומר כ- לחודש.
הזמן יכול לצאת לא שלם: שנים פירושו שלוש שנים וחצי.
דוגמה - ריבית שנתית והלוואה לחלק משנה
בנק גובה ריבית של לשנה.
א. חברה לוותה ש"ח ל- חודשים. כמה עליה להחזיר בתום החודשים?
ב. חברה אחרת לוותה ש"ח והחזירה בתום ההלוואה ש"ח. מה היה משך ההלוואה?
1. נתון: לשנה. יחידת הזמן: שנה. המטרה: סכום ההחזר בסעיף א, וזמן בסעיף ב.
2. א: חודשים הם שנה.
3. .
4. ב: , ולכן .
5. שנים.
א. כ- ש"ח. ב. שנים (שלוש שנים וחצי).
8. זמן מחצית חיים
זמן מחצית חיים
בחומר רדיואקטיבי או בתרופה בגוף מדברים על "זמן מחצית חיים": כמה זמן לוקח לכמות לרדת לחצי. בתהליך מעריכי הזמן הזה תמיד אותו זמן, לא משנה מאיזו כמות מתחילים.
במדויק: בתהליך דעיכה (), זמן מחצית החיים הוא המספר החיובי שמקיים . לכל מתקיים : אחרי כל פרק זמן באורך הכמות קטנה לחצי. נמדד באותה יחידת זמן כמו .
דוגמה: חומר עם זמן מחצית חיים של שנים, גרם בהתחלה. אחרי שנים גרם, אחרי שנים , אחרי שנים . הכמות לא מגיעה לאפס.
מחצית חיים ומקדם הדעיכה
•ממקדם למחצית חיים: , ולכן .
•ממחצית חיים למקדם: .
•אחרי זמני מחצית חיים נשארת מהכמות.
•הכמות אחרי יחידות זמן: .
אחרי שני זמני מחצית חיים נשאר רבע, לא אפס: .
זמן מחצית החיים לא תלוי בכמות ההתחלתית. כפליים חומר לא "נעלם" לאט יותר.
דוגמה א - ממחצית חיים לכמות ולאחוז הדעיכה
זמן מחצית החיים של חומר רדיואקטיבי הוא ימים. בהתחלה יש גרם מהחומר.
א. כמה גרם יישארו אחרי ימים?
ב. בכמה אחוזים קטנה כמות החומר בכל יום?
1. נתון: ימים, . המטרה: ואחוז הדעיכה היומי.
2. א: ימים הם זמני מחצית חיים. .
3. ב: , ולכן .
4. : הכמות קטנה בכ- ביום.
א. כ- גרם. ב. בכ- ביום.
דוגמה ב - מאחוז הדעיכה לזמן מחצית החיים
כמות של חומר קטנה ב- בכל שנה. מהו זמן מחצית החיים של החומר?
1. נתון: , יחידת זמן: שנה. המטרה: שבו .
2. .
3. .
4. בדיקה: .
כ- שנים.
9. ייצוג גרפי של תהליך גדילה או דעיכה
הגרף של תהליך מעריכי
את התהליך אפשר לתאר גם בגרף: על הציר האופקי הזמן , ועל האנכי הכמות . מהגרף רואים מה הכמות ההתחלתית והאם זו גדילה או דעיכה.
במדויק: הגרף של (עבור ) מתחיל בנקודה על ציר ה-. אם הפונקציה עולה. אם הפונקציה יורדת, והגרף מתקרב לציר ה- בלי להגיע אליו: הכמות תמיד חיובית.
שני תהליכים עם אותה כמות התחלתית : גדילה של ודעיכה של בכל יחידת זמן.
מה רואים בגרף
התאמת פונקציה לגרף
כשנתונים גרפים ופונקציות ויש להתאים ביניהם:
1. משווים את של כל פונקציה לנקודת החיתוך של כל גרף עם ציר ה-.
2. בודקים עלייה או ירידה לפי .
3. אם עדיין יש ספק, מציבים זמן אחד בשתי הפונקציות ומשווים לגרפים.
גרף של דעיכה לא חותך את ציר ה-: אין זמן שבו הכמות היא בדיוק .
דוגמה - התאמת שתי פונקציות דעיכה לגרפים
שני קרחונים, ו-, מאבדים ממשקלם (באלפי טונות). הפונקציה מתארת את משקל , והפונקציה את משקל , כאשר בשנים. לפניכם הגרפים I ו-II.
א. קבעו איזה גרף מתאר כל פונקציה. נמקו.
ב. המשקל של איזה קרחון גדול יותר אחרי שנים?
1. נתון: , ; , . המטרה: התאמה לגרפים, והשוואה ב-.
2. א: גרף I מתחיל גבוה יותר על ציר ה-. , ולכן גרף I הוא , וגרף II הוא .
3. מתאים גם לצורה: , ולכן יורדת מהר יותר, וגרף I אכן יורד בתלילות רבה יותר.
4. ב: ו-.
5. : אחרי שנים קרחון כבר כבד יותר.
א. גרף I: (קרחון ). גרף II: (קרחון ). ב. קרחון (כ- לעומת כ- אלפי טונות).
10. השוואה בין שני תהליכים ותהליך רב-שלבי
שני תהליכים, ותהליך שמשתנה באמצע
בשאלות רבות יש שני תהליכים: שני חשבונות בנק, שתי משתלות, שני שירים. שואלים מתי הכמויות שוות, או מתי אחת עוקפת את השנייה. ויש תהליך אחד שמשנה קצב באמצע, למשל דירה שערכה עולה כמה שנים ואחר כך יורד.
במדויק: בהשוואה בין ל- (עם אותה יחידת זמן ואותו ) הכמויות שוות כאשר . בתהליך רב-שלבי כל שלב הוא תהליך מעריכי עם מקדם משלו: הכמות בסוף שלב היא הכמות ההתחלתית של השלב הבא, והזמן בשלב החדש נמדד מתחילתו.
שני חובות: ו-. מתחיל נמוך בהרבה, אבל גדל מהר יותר, ולכן עוקף את ב-.
מתי שני תהליכים שווים
כשנתונים שני תהליכים עם אותה יחידת זמן ואותו :
1. כותבים .
2. מעבירים: (חוק החזקה ).
3. פותרים בלוגריתם: .
4. לשאלה "מתי אחד גדול מהשני" פותרים אי-שוויון באותה דרך, ושמים לב לכיוון.
תהליך רב-שלבי
כשקצב השינוי משתנה בזמן מסוים:
1. מחשבים את הכמות בסוף השלב הראשון.
2. מוסיפים או מורידים ממנה כמות, אם נאמר כך בשאלה.
3. התוצאה היא של השלב השני. כותבים פונקציה חדשה עם המקדם החדש, ו- נמדד מתחילת השלב השני.
4. אם שואלים על זמן "מההתחלה", מוסיפים את אורך השלב הראשון.
משווים רק כשהזמן נמדד מאותו רגע ובאותה יחידה בשני התהליכים. אחרת קודם מתאימים ().
בשלב השני מציבים את הזמן שעבר מתחילת השלב השני, והכמות ההתחלתית היא הכמות בסוף השלב הראשון, לא הכמות המקורית.
דוגמה א - שני תהליכים: מתי אחד עוקף את השני
בתחילת שנת 2023 הפקיד דני ש"ח בבנק, בריבית של לשנה. באותו יום לוותה יעל מאותו בנק ש"ח, בריבית של לשנה. בתחילת איזו שנה יהיה החוב של הבנק לדני קטן מהחוב של יעל לבנק?
1. נתון: (החוב לדני), (החוב של יעל), בשנים מתחילת 2023. המטרה: ה- השלם הקטן ביותר שבו .
2. . מחלקים ב-: .
3. , ולכן הכיוון נשמר: .
4. ה- השלם הקטן ביותר: . בדיקה: , ו-.
5. השנה: .
בתחילת שנת 2042.
דוגמה ב - תהליך רב-שלבי: הוספת כסף באמצע החיסכון
דנה הפקידה ש"ח בתוכנית חיסכון בריבית של לשנה. אחרי שנים הוסיפה עוד ש"ח והמשיכה באותה תוכנית.
א. כעבור כמה שנים מהוספת הכסף יהיה בתוכנית ש"ח?
ב. כעבור כמה שנים מהוספת הכסף יגדל הסכום פי ?
1. נתון: שלב ראשון במשך שנים, ואז תוספת של . המטרה: זמנים בשלב השני.
2. בסוף השלב הראשון: .
3. אחרי התוספת: . זו הכמות ההתחלתית של השלב השני: , ו- נמדד מרגע התוספת.
4. א: , ולכן ו-.
5. ב: "פי ": , ולכן .
א. כעבור שנים. ב. כעבור כ- שנים.