דילוג לתוכן המרכזי

סיכום משתנים וביטויים אלגבריים

מתמטיקה כיתה ז' · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת במשתנים וביטויים אלגבריים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: ביטוי חשבוני וסדר פעולות

תרגיל כמו 3+4⋅53+4\cdot5 נקרא ביטוי חשבוני. יש לו ערך מספרי אחד: 3+4⋅5=3+20=233+4\cdot5=3+20=23.

במדויק: ביטוי חשבוני הוא צירוף של מספרים שקשורים ביניהם בפעולות חשבון. את הערך שלו מחשבים לפי סדר פעולות החשבון:

1. קודם מה שבתוך הסוגריים.

2. אחר כך חזקות, אם יש.

3. אחר כך כפל וחילוק, לפי הסדר שבו הם כתובים.

4. בסוף חיבור וחיסור, לפי הסדר שבו הם כתובים.

למשל: (2+3)⋅4=5⋅4=20(2+3)\cdot4=5\cdot4=20, אבל 2+3⋅4=2+12=142+3\cdot4=2+12=14.

תזכורת: קו השבר הוא חילוק

את המנה 3:43:4 אפשר לכתוב כשבר: 34\frac34. קו השבר הוא סימן של חילוק.

במדויק: כל שבר שווה למנה של המונה במכנה: 34=3:4\frac34=3:4. המכנה אף פעם אינו 00, כי חילוק באפס אינו מוגדר. כדי לכפול מספר בשבר, כופלים את המספר במונה ומחלקים במכנה: 25⋅10=2⋅105=205=4\frac25\cdot10=\frac{2\cdot10}{5}=\frac{20}{5}=4.

1. המשתנה וביטויים אלגבריים

משתנה וביטוי אלגברי

כרטיס לבריכה עולה 2525 שקלים. 22 כרטיסים עולים 25⋅225\cdot2 שקלים, ו-33 כרטיסים עולים 25⋅325\cdot3 שקלים. כדי לכתוב את המחיר של כל מספר של כרטיסים, משתמשים באות: nn כרטיסים עולים 25⋅n25\cdot n שקלים. האות nn נקראת משתנה, ו-25⋅n25\cdot n הוא ביטוי אלגברי.

במדויק: משתנה הוא סימן (בדרך כלל אות) שמייצג מספר. אפשר לקבוע לו ערך, ולשנות את הערך לפי הצורך. ביטוי אלגברי הוא צירוף של מספרים ו/או משתנים שקשורים ביניהם בפעולות חשבון. גם מספר לבד (כמו 77) וגם משתנה לבד (כמו aa) הם ביטויים אלגבריים, וכל ביטוי חשבוני הוא גם ביטוי אלגברי.

מה כתובביטוי אלגברי?
3⋅a+53\cdot a+5כן
x2\frac{x}{2}כן
1212כן: מספר הוא מקרה פרטי של ביטוי אלגברי
3⋅a+5=113\cdot a+5=11לא: יש כאן סימן שוויון בין שני ביטויים. זו משוואה

משתנה עוזר לכתוב כלל אחד במקום הרבה תרגילים. למשל, ההיקף של משולש שווה צלעות שאורך הצלע שלו mm ס"מ הוא m+m+mm+m+m ס"מ, כלומר 3⋅m3\cdot m ס"מ. כשהצלע 55 ס"מ, ההיקף 1515 ס"מ. כשהצלע 77 ס"מ, ההיקף 2121 ס"מ.

mmm

כתיבת כפל וחילוק עם משתנה

•כפל של מספר במשתנה כותבים בלי סימן כפל, והמספר בא קודם: 2⋅x=2x2\cdot x=2x, וגם x⋅2=2xx\cdot2=2x.

•את 1⋅x1\cdot x כותבים פשוט xx.

•חילוק אפשר לכתוב בקו שבר: x:4=x4x:4=\frac{x}{4}.

•בין שני מספרים לא משמיטים את סימן הכפל: 2⋅3=62\cdot3=6, וזה לא 2323.

דרך הפתרון

כתיבת ביטוי אלגברי למצב מילולי

כשצריך לתאר במילים מצב שבו מספר אחד משתנה:

1. מחליטים מה המשתנה מייצג. למשל: nn הוא מספר הכרטיסים.

2. כותבים את החישוב לשני מקרים עם מספרים. למשל: 25⋅225\cdot2 ו-25⋅325\cdot3.

3. משאירים את מה שלא משתנה, ובמקום המספר שמשתנה כותבים את המשתנה: 25⋅n25\cdot n.

4. בודקים שהביטוי נותן את התוצאה הנכונה באחד המקרים.

שים לב

שימו לב להבדל בין "יותר ב-" לבין "פי": מספר שגדול ב-33 מ-xx הוא x+3x+3, ומספר שגדול פי 33 מ-xx הוא 3x3x.

דוגמה - תשלום קבוע ועוד תשלום לכל חודש

בחוג ציור משלמים דמי רישום של 4040 שקלים, ועוד 2525 שקלים לכל חודש. כתבו ביטוי אלגברי למחיר של nn חודשים בחוג.

פתרון

1. נתון: 4040 שקלים פעם אחת, ו-2525 שקלים על כל חודש. המטרה: ביטוי למחיר של nn חודשים.

2. חודש אחד: 40+25⋅1=6540+25\cdot1=65 שקלים. חודשיים: 40+25⋅2=9040+25\cdot2=90 שקלים.

3. דמי הרישום לא משתנים. מספר החודשים משתנה, ולכן במקומו כותבים nn: 40+25⋅n40+25\cdot n.

4. בדיקה: עבור n=2n=2 מקבלים 40+50=9040+50=90, כמו בחישוב בצעד 2.

תשובה

40+25n40+25n שקלים

שאלות פתוחות על המשתנה וביטויים אלגבריים

2. הצבה בביטוי אלגברי

הצבה וערך מספרי

בביטוי 25n25n אפשר לשים במקום nn מספר. כש-n=4n=4 מקבלים 25⋅4=10025\cdot4=100. הפעולה הזאת נקראת הצבה.

במדויק: הצבה היא החלפה של המשתנה במספר מסוים, בכל המקומות שבהם המשתנה מופיע. אחרי ההצבה הביטוי האלגברי הופך לביטוי חשבוני. התוצאה שלו נקראת הערך המספרי של הביטוי עבור המספר שהוצב. יש מספרים שאי אפשר להציב: ב-6x\frac{6}{x} אי אפשר להציב x=0x=0, כי חילוק באפס אינו מוגדר.

כשמציבים כמה מספרים, נוח לסדר את הערכים בטבלה. למשל בביטוי 2a+12a+1:

aa11223344
2a+12a+133557799
דרך הפתרון

הצבת מספר בביטוי

כשנתון ביטוי אלגברי ומספר שצריך להציב בו:

1. מעתיקים את הביטוי, ובמקום כל מופע של המשתנה כותבים את המספר. כותבים סימן כפל מפורש: כש-a=5a=5, 3a3a הופך ל-3⋅53\cdot5.

2. מחשבים לפי סדר פעולות החשבון.

שים לב

3a3a פירושו 3⋅a3\cdot a. כש-a=5a=5: 3a=3⋅5=153a=3\cdot5=15, ולא 3535.

שים לב

אפשר להציב לא רק מספרים שלמים, אלא גם שברים ומספרים עשרוניים. כש-a=12a=\frac12: 3a=3⋅12=323a=3\cdot\frac12=\frac32.

דוגמה א - הצבת מספר שלם, שבר ומספר עשרוני

חשבו את הערך המספרי של הביטוי 6a−56a-5 עבור a=2a=2, עבור a=1.5a=1.5 ועבור a=43a=\frac43.

פתרון

מציבים כל מספר במקום aa ומחשבים: קודם כפל, אחר כך חיסור.

1. a=2a=2: 6⋅2−5=12−5=76\cdot2-5=12-5=7.

2. a=1.5a=1.5: 6⋅1.5−5=9−5=46\cdot1.5-5=9-5=4.

3. a=43a=\frac43: 6⋅43−5=243−5=8−5=36\cdot\frac43-5=\frac{24}{3}-5=8-5=3.

תשובה

77, 44, 33

דוגמה ב - קודם כותבים ביטוי, אחר כך מציבים

נסיעה במונית עולה 1212 שקלים בכניסה, ועוד 44 שקלים לכל קילומטר.

א. כתבו ביטוי אלגברי למחיר של נסיעה באורך kk קילומטרים.

ב. כמה עולה נסיעה של 7.57.5 קילומטרים?

פתרון

1. נתון: 1212 שקלים פעם אחת, ו-44 שקלים לכל קילומטר. המטרה: ביטוי למחיר, ואז המחיר של 7.57.5 ק"מ.

2. א: kk קילומטרים עולים 4⋅k4\cdot k שקלים, ועוד הכניסה. הביטוי: 12+4k12+4k.

3. ב: מציבים k=7.5k=7.5: 12+4⋅7.5=12+30=4212+4\cdot7.5=12+30=42.

תשובה

א. 12+4k12+4k. ב. 4242 שקלים.

שאלות פתוחות על הצבה בביטוי אלגברי

3. שוויון בין ביטויים אלגבריים (זהות)

ביטויים שווים וזהות

הביטויים a+aa+a ו-2a2a כתובים אחרת, אבל תמיד נותנים אותו ערך: כש-a=3a=3 שניהם 66, וכש-a=10a=10 שניהם 2020. ביטויים כאלה נקראים ביטויים שווים.

במדויק: שני ביטויים אלגבריים הם שווים אם יש להם אותו ערך מספרי עבור כל הצבה אפשרית של מספר במשתנה. שוויון בין שני ביטויים שווים, כמו a+a=2aa+a=2a, נקרא זהות.

שוויון במספר אחד לא מספיק. הביטויים 2a2a ו-a+2a+2 נותנים אותו ערך כש-a=2a=2 (שניהם 44), אבל כש-a=3a=3 מקבלים 66 ו-55. לכן הם לא ביטויים שווים.

aa11223344
2a2a22446688
a+2a+233445566

חוקי החילוף והקיבוץ

חוקבחיבורבכפל
חילוףa+b=b+aa+b=b+aa⋅b=b⋅aa\cdot b=b\cdot a
קיבוץ(a+b)+c=a+(b+c)(a+b)+c=a+(b+c)(a⋅b)⋅c=a⋅(b⋅c)(a\cdot b)\cdot c=a\cdot(b\cdot c)

החוקים נכונים לכל המספרים aa, bb, cc. לכן בסכום אפשר לסדר את המחוברים בכל סדר, ובמכפלה אפשר לסדר את הגורמים בכל סדר. למשל: 2x⋅3=2⋅3⋅x=6x2x\cdot3=2\cdot3\cdot x=6x.

שינוי הסדר בחיבור ובחיסור

בביטוי שיש בו רק חיבור וחיסור אפשר לשנות את סדר האיברים, אם כל איבר עובר יחד עם הסימן שלפניו. למשל: 10+x−4=10−4+x=6+x10+x-4=10-4+x=6+x.

דרך הפתרון

בדיקה אם שני ביטויים שווים

כשנתונים שני ביטויים ושואלים אם הם שווים:

1. מנסים להפוך ביטוי אחד לשני בעזרת חוקי החשבון. אם הצלחנו, הביטויים שווים.

2. אם זה לא מצליח, מציבים מספרים. מספיק מספר אחד שנותן ערכים שונים כדי להראות שהביטויים לא שווים.

שים לב

כמה הצבות שנותנות אותו ערך אינן מוכיחות שהביטויים שווים. צריך שוויון בכל הצבה, ואת זה מראים בעזרת חוקי החשבון.

שים לב

בחיסור ובחילוק אין חוק חילוף. x:2x:2 ו-2:x2:x אינם ביטויים שווים: כש-x=4x=4 מקבלים 22 ו-12\frac12. גם x−2x-2 ו-2−x2-x אינם ביטויים שווים.

דוגמה - זיהוי ביטויים שווים בעזרת חוקים והצבה

בכל סעיף, קבעו אם שני הביטויים שווים:

א. 3⋅x⋅43\cdot x\cdot4 ו-12x12x

ב. x+5x+5 ו-5x5x

ג. 9+x−29+x-2 ו-x+7x+7

פתרון

1. א: לפי חוקי החילוף והקיבוץ בכפל, 3⋅x⋅4=3⋅4⋅x=12x3\cdot x\cdot4=3\cdot4\cdot x=12x. הביטויים שווים.

2. ב: אין חוק שהופך חיבור לכפל, ולכן מציבים מספר. כש-x=1x=1: x+5=6x+5=6 אבל 5x=55x=5. הערכים שונים, ולכן הביטויים לא שווים.

3. ג: משנים את הסדר, וכל איבר עובר עם הסימן שלו: 9+x−2=9−2+x=7+x=x+79+x-2=9-2+x=7+x=x+7. הביטויים שווים.

תשובה

א. שווים. ב. לא שווים. ג. שווים.

שאלות פתוחות על שוויון בין ביטויים אלגבריים (זהות)

4. כינוס איברים דומים

איברים דומים וכינוס

בביטוי 2x+4+x+12x+4+x+1 יש שתי כפולות של xx: 2x2x ו-xx. יחד הן 3x3x. יש בו גם שני מספרים, 44 ו-11, ויחד הם 55. לכן הביטוי שווה ל-3x+53x+5, שהוא פשוט יותר.

במדויק: ביטוי כמו 5x+8+x−35x+8+x-3 בנוי מאיברים שמחוברים או מחוסרים: 5x5x, 88, xx ו-33. איברים דומים הם כפולות של אותו משתנה (כמו 5x5x ו-xx), או מספרים בלי משתנה (כמו 88 ו-33). כינוס איברים דומים הוא החלפה של כל קבוצת איברים דומים באיבר אחד ששווה להם יחד. מתקבל ביטוי שווה, ופשוט יותר.

צלע אחת של מלבן ארוכה ב-33 ס"מ מהצלע השנייה. אם הצלע הקצרה היא aa ס"מ, הצלע הארוכה היא a+3a+3 ס"מ. ההיקף הוא סכום ארבע הצלעות:

a+(a+3)+a+(a+3)=a+a+a+a+3+3=4a+6a+(a+3)+a+(a+3)=a+a+a+a+3+3=4a+6
a+3a+3aa

כינוס כפולות של אותו משתנה

- p+p+p=3pp+p+p=3p, ו-a=1aa=1a.

•מחברים או מחסרים את המספרים שלפני המשתנה: 5x+x=6x5x+x=6x, 7a−2a=5a7a-2a=5a, 12m+12m=m\frac12m+\frac12m=m.

•מספרים בלי משתנה מכנסים כרגיל: 8−3=58-3=5.

•כפולה של משתנה ומספר בלי משתנה אינם איברים דומים: את 3a+53a+5 אי אפשר לכנס.

שבר כפול משתנה

25m=2m5\frac25m=\frac{2m}{5}: כמו בכפל מספר בשבר, כופלים במונה ומחלקים במכנה. לכן גם m4+m4=14m+14m=24m=12m\frac{m}{4}+\frac{m}{4}=\frac14m+\frac14m=\frac24m=\frac12m.

דרך הפתרון

פישוט ביטוי בכינוס איברים דומים

כשנתון ביטוי עם משתנה אחד, ובו רק חיבור וחיסור:

1. מסדרים: כפולות של המשתנה יחד, ומספרים יחד. כל איבר עובר עם הסימן שלפניו.

2. מכנסים את כפולות המשתנה.

3. מכנסים את המספרים.

4. בודקים: מציבים מספר אחד בביטוי המקורי ובתוצאה, וצריך לצאת אותו ערך.

שים לב

3a+53a+5 אינו 8a8a. בדיקה: כש-a=2a=2, 3a+5=113a+5=11 אבל 8a=168a=16.

שים לב

הסימן שלפני איבר שייך לו. ב-9x−4x+2x9x-4x+2x מחסירים רק את 4x4x: 9x−4x+2x=7x9x-4x+2x=7x, ולא 3x3x.

דוגמה - ביטוי עם חיבור וחיסור של כפולות ומספרים

פשטו את הביטוי 5x+8+x−3−2x5x+8+x-3-2x.

פתרון

מכנסים איברים דומים.

1. מסדרים, וכל איבר עובר עם הסימן שלו: 5x+x−2x+8−35x+x-2x+8-3.

2. כפולות של xx: 5x+x−2x=4x5x+x-2x=4x.

3. מספרים: 8−3=58-3=5.

4. בדיקה עם x=2x=2: בביטוי המקורי 10+8+2−3−4=1310+8+2-3-4=13, ובתוצאה 4⋅2+5=134\cdot2+5=13.

תשובה

4x+54x+5

שאלות פתוחות על כינוס איברים דומים

5. חוק הפילוג ופתיחת סוגריים

חוק הפילוג

כדי לחשב 6⋅126\cdot12 בעל פה, אפשר לפרק את 1212 ל-10+210+2: 6⋅(10+2)=6⋅10+6⋅2=60+12=726\cdot(10+2)=6\cdot10+6\cdot2=60+12=72. הכלל שמאפשר את זה נקרא חוק הפילוג.

במדויק: חוק הפילוג אומר שלכל שלושה מספרים aa, bb, cc מתקיים a⋅(b+c)=a⋅b+a⋅ca\cdot(b+c)=a\cdot b+a\cdot c, וגם a⋅(b−c)=a⋅b−a⋅ca\cdot(b-c)=a\cdot b-a\cdot c. כלומר: כופלים כל איבר שבתוך הסוגריים במספר שמחוץ להם. החוק נכון גם כשבסוגריים יש יותר משני איברים.

רואים את חוק הפילוג בשטח של מלבן. רוחב המלבן aa, והאורך שלו בנוי משני חלקים, bb ו-cc. את השטח אפשר לחשב בשתי דרכים: כל המלבן בבת אחת, a⋅(b+c)a\cdot(b+c), או שני המלבנים הקטנים, a⋅b+a⋅ca\cdot b+a\cdot c. זה אותו שטח.

חוק הפילוג עוזר גם בחשבון בעל פה: 7⋅98=7⋅(100−2)=700−14=6867\cdot98=7\cdot(100-2)=700-14=686.

abca·ba·c

פילוג בכפל

a(b+c)=ab+aca(b+c)=ab+ac

a(b−c)=ab−aca(b-c)=ab-ac

למשל: 3(x+4)=3x+123(x+4)=3x+12, ו-5(2x−1)=10x−55(2x-1)=10x-5.

פילוג בחילוק

(b+c):d=b:d+c:d(b+c):d=b:d+c:d, וגם (b−c):d=b:d−c:d(b-c):d=b:d-c:d, כאשר d≠0d\ne0. בקו שבר: b+cd=bd+cd\frac{b+c}{d}=\frac{b}{d}+\frac{c}{d}.

למשל: (x+6):2=x2+3(x+6):2=\frac{x}{2}+3.

מינוס לפני סוגריים

- a−(b+c)=a−b−ca-(b+c)=a-b-c: מחסירים כל אחד מהאיברים שבסוגריים.

- a−(b−c)=a−b+ca-(b-c)=a-b+c: מה שהיה מחוסר בתוך הסוגריים, מתווסף.

בקיצור: כשמוחקים סוגריים שלפניהם מינוס, הופכים את הסימן של כל איבר שבתוך הסוגריים.

דרך הפתרון

פתיחת סוגריים ופישוט

כשבביטוי יש סוגריים:

1. פותחים כל סוגריים: מספר שכופל סוגריים לפי חוק הפילוג, ומינוס לפני סוגריים לפי כלל החיסור.

2. מכנסים איברים דומים.

3. בודקים בהצבה של מספר אחד בביטוי המקורי ובתוצאה.

שים לב

כופלים את כל האיברים שבסוגריים: 3(x+4)=3x+123(x+4)=3x+12, ולא 3x+43x+4.

שים לב

במינוס לפני סוגריים הופכים גם את הסימן של האיבר השני: 10−(x−2)=10−x+2=12−x10-(x-2)=10-x+2=12-x, ולא 8−x8-x.

שים לב

בחילוק, הפילוג עובד רק כשהסכום הוא המחולק: 12:(4+2)=212:(4+2)=2, אבל 12:4+12:2=912:4+12:2=9.

דוגמה א - מספר שכופל סוגריים

פשטו את הביטוי 4(2x+3)+5x4(2x+3)+5x.

פתרון

1. פותחים סוגריים לפי חוק הפילוג: 4(2x+3)=4⋅2x+4⋅3=8x+124(2x+3)=4\cdot2x+4\cdot3=8x+12.

2. הביטוי עכשיו: 8x+12+5x8x+12+5x.

3. מכנסים: 8x+5x=13x8x+5x=13x, ולכן מקבלים 13x+1213x+12.

4. בדיקה עם x=1x=1: 4⋅5+5=254\cdot5+5=25, ו-13+12=2513+12=25.

תשובה

13x+1213x+12

דוגמה ב - מינוס לפני סוגריים עם הפרש

פשטו את הביטוי 12x−(5x−3)12x-(5x-3).

פתרון

1. לפני הסוגריים יש מינוס, ולכן הופכים את הסימן של כל איבר שבתוכם: 12x−(5x−3)=12x−5x+312x-(5x-3)=12x-5x+3.

2. מכנסים: 12x−5x=7x12x-5x=7x, ולכן מקבלים 7x+37x+3.

3. בדיקה עם x=1x=1: 12−(5−3)=12−2=1012-(5-3)=12-2=10, ו-7+3=107+3=10.

תשובה

7x+37x+3

שאלות פתוחות על חוק הפילוג ופתיחת סוגריים

6. חוקיות: סדרות וביטוי לאיבר הכללי

סדרה וביטוי לאיבר הכללי

המספרים 3,5,7,9,…3, 5, 7, 9, \dots בנויים לפי חוקיות: כל מספר גדול ב-22 מהמספר שלפניו. רשימה כזאת נקראת סדרה. כדי למצוא, למשל, את האיבר ה-100100 בלי לכתוב את כל הסדרה, מחפשים ביטוי אלגברי לאיבר הכללי.

במדויק: סדרה היא רשימה של איברים (מספרים או צורות) לפי סדר: איבר ראשון, איבר שני, איבר שלישי וכן הלאה. ביטוי לאיבר הכללי הוא ביטוי אלגברי במשתנה nn, שכאשר מציבים בו מספר טבעי nn (1,2,3,…1, 2, 3, \dots) מתקבל האיבר שנמצא במקום ה-nn. בסדרה של צורות, הביטוי נותן מספר שמתאר את הצורה שבמקום ה-nn, למשל כמה גפרורים יש בה. בסדרה 3,5,7,9,…3, 5, 7, 9, \dots הביטוי הוא 2n+12n+1: 2⋅1+1=32\cdot1+1=3, 2⋅2+1=52\cdot2+1=5, 2⋅3+1=72\cdot3+1=7.

חוקיות יכולה להופיע גם בצורות. בכל צורה בונים שורה של ריבועים מגפרורים: בצורה מספר 11 יש ריבוע אחד (44 גפרורים), בצורה מספר 22 שני ריבועים (77 גפרורים), ובצורה מספר 33 שלושה ריבועים (1010 גפרורים). כל ריבוע חדש מוסיף 33 גפרורים, ולכן בצורה מספר nn יש 3n+13n+1 גפרורים.

n=1n=2n=3
דרך הפתרון

ביטוי לאיבר הכללי כשההפרש קבוע

כשבסדרה כל איבר גדול מהאיבר שלפניו באותו מספר dd:

1. מחשבים את ההפרש בין כל שני איברים סמוכים, ובודקים שהוא תמיד dd.

2. האיבר הכללי הוא d⋅nd\cdot n ועוד מספר קבוע.

3. המספר הקבוע הוא האיבר הראשון פחות dd. אם האיבר הראשון קטן מ-dd, מחסירים מ-d⋅nd\cdot n את מה שחסר לאיבר הראשון עד dd: ב-2,5,8,…2, 5, 8, \dots ההפרש 33, ל-22 חסר 11 עד 33, ולכן האיבר הכללי הוא 3n−13n-1. אם האיבר הראשון שווה ל-dd, האיבר הכללי הוא d⋅nd\cdot n.

4. בודקים את הביטוי בהצבה של n=2n=2 ו-n=3n=3.

איבר לפי המקום שלו

כשיש ביטוי לאיבר הכללי, מוצאים את האיבר במקום מסוים בהצבה של מספר המקום במקום nn. למשל, האיבר ה-5050 בסדרה שהאיבר הכללי שלה 3n+13n+1 הוא 3⋅50+1=1513\cdot50+1=151.

סדרה של שברים

מחפשים חוקיות בנפרד למונה ולמכנה. למשל ב-12,23,34,…\frac12, \frac23, \frac34, \dots המונה הוא nn והמכנה הוא n+1n+1, ולכן האיבר הכללי הוא nn+1\frac{n}{n+1}.

שים לב

nn הוא המקום של האיבר בסדרה (1,2,3,…1, 2, 3, \dots), ולא האיבר עצמו. בסדרה 3,5,7,…3, 5, 7, \dots האיבר במקום n=2n=2 הוא 55.

שים לב

כמה איברים ראשונים לא קובעים את ההמשך בדרך אחת. אחרי 1,2,41, 2, 4 יכול לבוא 88 (כפל ב-22) או 77 (מוסיפים 11, 22, 33). לכן בודקים שהחוקיות מתאימה לכל האיברים הנתונים, ומשתמשים בחוקיות שבשאלה.

דוגמה א - סדרה שבה ההפרש בין האיברים קבוע

נתונה הסדרה 5,9,13,17,…5, 9, 13, 17, \dots, שממשיכה באותה חוקיות.

א. כתבו ביטוי אלגברי לאיבר הכללי.

ב. מהו האיבר ה-3030?

פתרון

1. נתון: ארבעה איברים ראשונים. המטרה: ביטוי לאיבר במקום ה-nn, ואז האיבר ה-3030.

2. ההפרש: 9−5=49-5=4, 13−9=413-9=4, 17−13=417-13=4. ההפרש קבוע, d=4d=4.

3. האיבר הכללי הוא 4n4n ועוד מספר קבוע. המספר הקבוע: 5−4=15-4=1. לכן הביטוי 4n+14n+1.

4. בדיקה: n=2n=2 נותן 4⋅2+1=94\cdot2+1=9, ו-n=3n=3 נותן 4⋅3+1=134\cdot3+1=13. מתאים.

5. האיבר ה-3030: 4⋅30+1=1214\cdot30+1=121.

תשובה

א. 4n+14n+1. ב. 121121.

דוגמה ב - סדרה של שברים: מונה ומכנה בנפרד

נתונה הסדרה 13,25,37,49,…\frac13, \frac25, \frac37, \frac49, \dots, שממשיכה באותה חוקיות.

א. כתבו ביטוי אלגברי לאיבר הכללי.

ב. מהו האיבר ה-1010?

פתרון

1. נתון: ארבעה איברים ראשונים. המטרה: ביטוי לאיבר במקום ה-nn, ואז האיבר ה-1010.

2. המונים: 1,2,3,41, 2, 3, 4. המונה שווה למקום, כלומר nn.

3. המכנים: 3,5,7,93, 5, 7, 9. ההפרש קבוע, 22, והמספר הקבוע 3−2=13-2=1. לכן המכנה 2n+12n+1.

4. האיבר הכללי: n2n+1\frac{n}{2n+1}. בדיקה: n=3n=3 נותן 37\frac{3}{7}. מתאים.

5. האיבר ה-1010: 102⋅10+1=1021\frac{10}{2\cdot10+1}=\frac{10}{21}.

תשובה

א. n2n+1\frac{n}{2n+1}. ב. 1021\frac{10}{21}.

שאלות פתוחות על חוקיות: סדרות וביטוי לאיבר הכללי

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.