דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מספרים מכוונים ומערכת צירים

מתמטיקה כיתה ז' · 9 נושאים

כל מה שצריך לדעת במספרים מכוונים ומערכת צירים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר.

תזכורת: ציר המספרים

בבית הספר היסודי סימנו מספרים על "ישר המספרים". מעכשיו נקרא לו ציר המספרים.

על הישר מסמנים נקודה בשם 00, ובוחרים יחידת מידה. ככל שהולכים ימינה, המספרים גדלים.

במדויק: ציר המספרים הוא ישר שסומנו עליו נקודת האפס ויחידת מידה. מספר חיובי aa מסומן בנקודה שנמצאת במרחק aa יחידות מהאפס, בכיוון ימין.

על הציר יש מקום גם לשברים ולמספרים עשרוניים. למשל, 1.51.5 נמצא בדיוק באמצע בין 11 ל-22.

12345601.54

מספרים מכוונים

בחורף הטמפרטורה יכולה לרדת אל מתחת ל-00 מעלות. מעלית יכולה לרדת לקומות שמתחת לקומת הכניסה. כדי לתאר מצבים כאלה משתמשים במספרים שליליים: −1, −3, −2.5, −12-1,\ -3,\ -2.5,\ -\frac12.

למספר כזה יש גודל (כמה) וכיוון (מעל האפס או מתחת לו). לכן קוראים למספרים האלה מספרים מכוונים.

במדויק:

•מספר חיובי גדול מ-00, ועל הציר הוא נמצא מימין לאפס.

•מספר שלילי קטן מ-00, ועל הציר הוא נמצא משמאל לאפס. כותבים אותו עם סימן מינוס: −3-3.

•המספר 00 אינו חיובי ואינו שלילי.

המספרים המכוונים הם כל המספרים האלה: החיוביים, השליליים והאפס. המספרים …,−3,−2,−1,0,1,2,3,…\dots,-3,-2,-1,0,1,2,3,\dots נקראים מספרים שלמים.

המספרים השליליים יכולים להיות שלמים (−4-4), שברים (−12-\frac12) או מספרים עשרוניים (−2.5-2.5). על ציר המספרים −2.5-2.5 נמצא באמצע בין −3-3 ל-−2-2.

-5-4-3-2-112345-2.503

1. מערכת צירים: הרביע הראשון

מערכת צירים ושיעורי נקודה

במפה של עיר אפשר למצוא מקום לפי שני מספרים: כמה רחובות ימינה וכמה רחובות למעלה. כך עובדת גם מערכת צירים.

מערכת צירים בנויה משני צירי מספרים שמאונכים זה לזה. הציר האופקי נקרא ציר ה-xx, והציר האנכי נקרא ציר ה-yy. הצירים נפגשים בנקודה OO, שנקראת ראשית הצירים, ובה שני הצירים מראים 00.

כל נקודה מתוארת בעזרת זוג מספרים בסוגריים, למשל A(4,3)A(4,3). המספר הראשון הוא שיעור ה-xx של הנקודה, והשני הוא שיעור ה-yy שלה.

במדויק: שיעור ה-xx של נקודה הוא המספר על ציר ה-xx שמגיעים אליו כשהולכים מהנקודה בקו מאונך לציר ה-xx. שיעור ה-yy הוא המספר על ציר ה-yy שמגיעים אליו כשהולכים מהנקודה בקו מאונך לציר ה-yy. נקודה עם שיעור xx שווה ל-aa ושיעור yy שווה ל-bb נכתבת (a,b)(a,b). לכל נקודה יש זוג שיעורים אחד בלבד, ולכל זוג שיעורים יש נקודה אחת בלבד.

בשיעור הזה כל השיעורים חיוביים או אפס. החלק הזה של המישור, שבו x>0x>0 וגם y>0y>0, נקרא הרביע הראשון.

באיור: הנקודה A(4,3)A(4,3) נמצאת ברביע הראשון. הקווים המקווקווים מראים איך קוראים את שני השיעורים שלה. הנקודה B(2,0)B(2,0) נמצאת על ציר ה-xx, והנקודה C(0,5)C(0,5) נמצאת על ציר ה-yy.

-11234567-1123456A(4,3)B(2,0)C(0,5)O
דרך הפתרון

סימון נקודה (a,b)(a,b) במערכת צירים

כשנתונים שיעורי הנקודה (a≥0a\ge0, b≥0b\ge0):

1. יוצאים מראשית הצירים O(0,0)O(0,0).

2. זזים aa יחידות ימינה, לאורך ציר ה-xx.

3. משם זזים bb יחידות למעלה, במקביל לציר ה-yy.

4. מסמנים את הנקודה וכותבים לידה את שמה.

דרך הפתרון

מציאת השיעורים של נקודה נתונה

כשנתונה נקודה במערכת צירים:

1. יורדים מהנקודה בקו מאונך לציר ה-xx. המספר שמגיעים אליו הוא שיעור ה-xx.

2. הולכים מהנקודה בקו מאונך לציר ה-yy. המספר שמגיעים אליו הוא שיעור ה-yy.

3. כותבים (x,y)(x,y): קודם שיעור ה-xx, אחר כך שיעור ה-yy.

נקודות על הצירים

איפה הנקודההשיעורים
על ציר ה-xxשיעור ה-yy הוא 00, למשל (2,0)(2,0)
על ציר ה-yyשיעור ה-xx הוא 00, למשל (0,5)(0,5)
בראשית הצירים(0,0)(0,0)
שים לב

הסדר חשוב: (2,5)(2,5) ו-(5,2)(5,2) הן שתי נקודות שונות. תמיד כותבים קודם את שיעור ה-xx.

שים לב

כשמשרטטים צורה גאומטרית במערכת צירים, משתמשים באותו קנה מידה בשני הצירים. אחרת ריבוע ייראה כמו מלבן.

דוגמה - השלמת ריבוע לפי שלושה קודקודים

במערכת צירים נתונות הנקודות A(1,2)A(1,2), B(5,2)B(5,2) ו-C(5,6)C(5,6). הן שלושה קודקודים של הריבוע ABCDABCD.

א. מצאו את השיעורים של הקודקוד DD.

ב. מה אורך הצלע של הריבוע?

פתרון

1. נתון: שלושה קודקודים של הריבוע ABCDABCD. המטרה: הקודקוד DD ואורך הצלע.

2. ל-AA ול-BB אותו שיעור yy (שניהם 22), ולכן הצלע ABAB אופקית. אורכה: 5−1=45-1=4.

3. ל-BB ול-CC אותו שיעור xx (שניהם 55), ולכן הצלע BCBC אנכית. אורכה: 6−2=46-2=4.

4. DD נמצא מעל AA, באותו גובה כמו CC. לכן שיעור ה-xx של DD כמו של AA, כלומר 11, ושיעור ה-yy כמו של CC, כלומר 66.

5. בדיקה: DC=5−1=4DC=5-1=4 ו-AD=6−2=4AD=6-2=4. כל הצלעות שוות ל-44.

-11234567-11234567ABCD
תשובה

א. D(1,6)D(1,6). ב. אורך הצלע 44 יחידות.

שאלות פתוחות על מערכת צירים: הרביע הראשון

2. מספרים שליליים ונגדיים: השוואה וסידור

מספרים נגדיים

המספרים 33 ו-−3-3 נמצאים על ציר המספרים באותו מרחק מהאפס, אבל בצדדים שונים שלו. אם עולים 33 קומות ואז יורדים 33 קומות, חוזרים לקומת הכניסה. לשני מספרים כאלה קוראים מספרים נגדיים.

במדויק: המספר הנגדי למספר aa הוא המספר שסכומו עם aa הוא 00. מסמנים אותו −a-a. על ציר המספרים aa ו-−a-a נמצאים באותו מרחק מהאפס, משני צדדיו. הנגדי ל-00 הוא 00 עצמו, ו-00 הוא המספר היחיד שנגדי לעצמו.

33 ו-−3-3 הם מספרים נגדיים: 3+(−3)=03+(-3)=0. גם 2.52.5 ו-−2.5-2.5, וגם 12\frac12 ו-−12-\frac12, הם זוגות של מספרים נגדיים.

-5-4-3-2-112345-330

הנגדי של הנגדי

הנגדי של −5-5 הוא 55. כותבים: −(−5)=5-(-5)=5.

באופן כללי, לכל מספר aa: −(−a)=a-(-a)=a.

לכן −a-a הוא לא תמיד מספר שלילי: אם a=−4a=-4, אז −a=4-a=4.

שים לב

לסימן מינוס יש שני תפקידים: חיסור (7−27-2) או נגדי (−2-2, −(−5)-(-5)). כדי לא להתבלבל, כותבים מספר שלילי בסוגריים: 7−(−2)7-(-2).

השוואת מספרים מכוונים

על ציר המספרים, מבין שני מספרים, המספר הימני גדול יותר. מזה נובע:

•כל מספר שלילי קטן מ-00, ו-00 קטן מכל מספר חיובי. למשל −100<0<1-100<0<1.

•מבין שני מספרים שליליים, הגדול יותר הוא זה שקרוב יותר לאפס. למשל −5>−8-5>-8.

שים לב

ב-−8-8 הספרה 88 גדולה מ-55, אבל −8<−5-8<-5. חושבים על טמפרטורה: −8-8 מעלות קר יותר מ-−5-5 מעלות.

דרך הפתרון

סידור מספרים מכוונים מהקטן לגדול

כשנתונה רשימה של מספרים מכוונים:

1. מחלקים לשלוש קבוצות: שליליים, אפס, חיוביים.

2. מסדרים את השליליים: קודם זה שהכי רחוק מהאפס.

3. אחריהם האפס (אם הוא ברשימה).

4. אחריו החיוביים, מהקטן לגדול.

5. בדיקה: מסמנים את המספרים על ציר המספרים. הסדר משמאל לימין צריך להיות הסדר שקיבלתם.

דוגמה - רשימה עם שברים, עשרוניים ואפס

סדרו את המספרים מהקטן לגדול:

−2.5,3,−12,0,−4,1.5-2.5,\quad 3,\quad -\frac12,\quad 0,\quad -4,\quad 1.5
פתרון

1. מחלקים: השליליים הם −2.5-2.5, −12-\frac12 ו-−4-4. החיוביים הם 33 ו-1.51.5. וגם 00.

2. מסדרים את השליליים. הכי רחוק מהאפס הוא −4-4, אחריו −2.5-2.5, ואחריו −12-\frac12 (הכי קרוב לאפס). לכן −4<−2.5<−12-4<-2.5<-\frac12.

3. אחריהם 00.

4. החיוביים: 1.5<31.5<3.

5. בדיקה על ציר המספרים:

-5-4-3-2-11234-4-2.5-1/201.53
תשובה

−4<−2.5<−12<0<1.5<3-4<-2.5<-\frac12<0<1.5<3

שאלות פתוחות על מספרים שליליים ונגדיים: השוואה וסידור

3. ערך מוחלט

ערך מוחלט

למספר מכוון יש גודל וכיוון. לפעמים מעניין אותנו רק הגודל: כמה רחוק המספר מהאפס, בלי לשאול לאיזה צד. למשל, צוללת בעומק −40-40 מטר ומטוס בגובה 4040 מטר נמצאים באותו מרחק מפני הים.

הגודל הזה נקרא הערך המוחלט של המספר. את הערך המוחלט של aa מסמנים ∣a∣|a|.

במדויק: הערך המוחלט של מספר aa, שמסומן ∣a∣|a|, הוא המרחק של aa מהאפס על ציר המספרים. לכן:

•אם aa חיובי או אפס, ∣a∣=a|a|=a. למשל ∣7∣=7|7|=7, ∣0∣=0|0|=0.

•אם aa שלילי, ∣a∣|a| הוא הנגדי שלו, −a-a. למשל ∣−7∣=7|-7|=7.

המרחק של −4-4 מהאפס הוא 44 יחידות, ולכן ∣−4∣=4|-4|=4. המרחק של 2.52.5 מהאפס הוא 2.52.5, ולכן ∣2.5∣=2.5|2.5|=2.5.

-5-4-3-2-112345-42.50

תכונות הערך המוחלט

•הערך המוחלט אף פעם לא שלילי: ∣a∣≥0|a|\ge0 לכל מספר aa.

- ∣a∣=0|a|=0 רק כאשר a=0a=0.

•למספרים נגדיים יש אותו ערך מוחלט: ∣−5∣=∣5∣=5|-5|=|5|=5.

שים לב

∣−7∣=7|-7|=7, ולא −7-7. הערך המוחלט "מוריד" את הסימן מינוס של המספר. אבל −∣7∣=−7-|7|=-7: כאן המינוס נמצא מחוץ לסימן הערך המוחלט, ולכן לוקחים את הנגדי של 77.

השוואת מספרים שליליים בעזרת ערך מוחלט

מבין שני מספרים שליליים, הקטן הוא זה שהערך המוחלט שלו גדול יותר.

למשל ∣−9∣=9>∣−2∣=2|-9|=9>|-2|=2, ולכן −9<−2-9<-2.

דוגמה - חישוב ערכים מוחלטים וסידור לפי גודל

א. חשבו: ∣−6∣|-6|, ∣3.5∣|3.5|, ∣0∣|0|, ∣−2∣+∣2∣|-2|+|2|.

ב. סדרו את המספרים −7-7, 44, −2-2 לפי הערך המוחלט שלהם, מהקטן לגדול.

פתרון

1. −6-6 שלילי, ולכן ∣−6∣|-6| הוא הנגדי שלו: ∣−6∣=6|-6|=6.

2. 3.53.5 חיובי, ולכן ∣3.5∣=3.5|3.5|=3.5.

3. ∣0∣=0|0|=0.

4. ∣−2∣=2|-2|=2 ו-∣2∣=2|2|=2, ולכן ∣−2∣+∣2∣=2+2=4|-2|+|2|=2+2=4.

5. סעיף ב: הערכים המוחלטים הם ∣−7∣=7|-7|=7, ∣4∣=4|4|=4, ∣−2∣=2|-2|=2.

6. מסדרים לפי 2<4<72<4<7: קודם −2-2, אחריו 44, ואחריו −7-7.

תשובה

א. 66, 3.53.5, 00, 44. ב. −2, 4, −7-2,\ 4,\ -7.

שאלות פתוחות על ערך מוחלט

4. חיבור וחיסור מספרים מכוונים

חיבור כתנועה על ציר המספרים

חושבים על חיבור כמו על הליכה על ציר המספרים. מתחילים במספר הראשון. מספר חיובי שמוסיפים מזיז אותנו ימינה, ומספר שלילי שמוסיפים מזיז אותנו שמאלה. אפשר לחשוב גם על רווח (מספר חיובי) והפסד (מספר שלילי).

במדויק: כדי לחשב a+ba+b מתחילים בנקודה aa על ציר המספרים וזזים ∣b∣|b| יחידות: ימינה אם bb חיובי, שמאלה אם bb שלילי. אם b=0b=0 לא זזים, כלומר a+0=aa+0=a. הנקודה שמגיעים אליה היא a+ba+b.

5+(−7)5+(-7): מתחילים ב-55 וזזים 77 יחידות שמאלה. מגיעים ל-−2-2.

(−3)+5(-3)+5: מתחילים ב-−3-3 וזזים 55 יחידות ימינה. מגיעים ל-22.

-4-3-2-112345675-2
-4-3-2-11234567-32

חיבור שני מספרים מכוונים

המחובריםמה עושיםדוגמה
שניהם חיוביים או שניהם שלילייםמחברים את הערכים המוחלטים, והסימן הוא הסימן המשותף(−4)+(−3)=−7(-4)+(-3)=-7
אחד חיובי ואחד שלילימחסרים את הערך המוחלט הקטן מהגדול, והסימן הוא של המחובר עם הערך המוחלט הגדול(−9)+4=−5(-9)+4=-5
מספרים נגדייםהסכום הוא 00(−6)+6=0(-6)+6=0

חיסור הוא חיבור של הנגדי

לחסר מספר זה כמו לחבר את הנגדי שלו:

a−b=a+(−b)a-b=a+(-b)

למשל: 5−(−2)=5+2=75-(-2)=5+2=7, ו-(−3)−4=(−3)+(−4)=−7(-3)-4=(-3)+(-4)=-7.

שים לב

חיסור של מספר שלילי מגדיל את התוצאה: 5−(−2)=75-(-2)=7, וזה יותר מ-55. כמו שביטול של הפסד הוא רווח.

דרך הפתרון

תרגיל עם כמה חיבורים וחיסורים

כשבתרגיל יש רק חיבורים וחיסורים:

1. הופכים כל חיסור לחיבור של הנגדי.

2. מחברים את כל המחוברים החיוביים.

3. מחברים את כל המחוברים השליליים.

4. מחברים את שתי התוצאות לפי הכלל של מספרים עם סימנים שונים.

מותר לשנות את סדר המחוברים, והתוצאה לא משתנה.

דוגמה - שרשרת של חיבורים וחיסורים

חשבו: 6+(−9)−(−4)−36+(-9)-(-4)-3

פתרון

1. הופכים כל חיסור לחיבור של הנגדי: 6+(−9)+4+(−3)6+(-9)+4+(-3).

2. המחוברים החיוביים: 6+4=106+4=10.

3. המחוברים השליליים: (−9)+(−3)=−12(-9)+(-3)=-12.

4. 10+(−12)10+(-12): הסימנים שונים. 12−10=212-10=2, והסימן של −12-12 (הערך המוחלט שלו גדול יותר). מקבלים −2-2.

5. בדיקה משמאל לימין: 6+(−9)=−36+(-9)=-3, אחר כך −3−(−4)=−3+4=1-3-(-4)=-3+4=1, ואחר כך 1−3=−21-3=-2.

תשובה

−2-2

שאלות פתוחות על חיבור וחיסור מספרים מכוונים

5. הרחבת מערכת הצירים: ארבעת הרביעים

ארבעת הרביעים

עכשיו, כשאנחנו מכירים מספרים שליליים, אפשר להמשיך את שני הצירים גם מעבר לאפס. ציר ה-xx ממשיך שמאלה אל המספרים השליליים, וציר ה-yy ממשיך למטה. כך הצירים מחלקים את המישור לארבעה חלקים, שנקראים רביעים.

ממספרים את הרביעים נגד כיוון השעון: הרביע הראשון הוא החלק שבו שני השיעורים חיוביים, ואחריו השני, השלישי והרביעי.

במדויק: נקודה (x,y)(x,y) נמצאת:

•ברביע הראשון אם x>0x>0 וגם y>0y>0;

•ברביע השני אם x<0x<0 וגם y>0y>0;

•ברביע השלישי אם x<0x<0 וגם y<0y<0;

•ברביע הרביעי אם x>0x>0 וגם y<0y<0.

נקודה שאחד השיעורים שלה הוא 00 נמצאת על אחד הצירים, ולא שייכת לאף רביע.

באיור יש נקודה אחת בכל רביע: A(3,2)A(3,2) ברביע הראשון, B(−4,3)B(-4,3) ברביע השני, C(−2,−3)C(-2,-3) ברביע השלישי ו-D(4,−2)D(4,-2) ברביע הרביעי.

-6-5-4-3-2-1123456-5-4-3-2-112345A(3,2)B(-4,3)C(-2,-3)D(4,-2)

הסימנים של השיעורים בכל רביע

רביעסימן xxסימן yyדוגמה
ראשון++++(3,2)(3,2)
שני−-++(−4,3)(-4,3)
שלישי−-−-(−2,−3)(-2,-3)
רביעי++−-(4,−2)(4,-2)
שים לב

הנקודות (0,−3)(0,-3) ו-(−5,0)(-5,0) לא נמצאות באף רביע: הראשונה על ציר ה-yy, והשנייה על ציר ה-xx.

דרך הפתרון

סימון נקודה (a,b)(a,b) בכל אחד מהרביעים

כשנתונים שיעורי הנקודה, aa ו-bb מספרים מכוונים:

1. יוצאים מראשית הצירים O(0,0)O(0,0).

2. זזים ∣a∣|a| יחידות לאורך ציר ה-xx: ימינה אם a>0a>0, שמאלה אם a<0a<0.

3. משם זזים ∣b∣|b| יחידות במקביל לציר ה-yy: למעלה אם b>0b>0, למטה אם b<0b<0.

4. מסמנים את הנקודה.

אורך של קטע אופקי או אנכי

•לשתי נקודות עם אותו שיעור yy (קטע אופקי): האורך הוא שיעור ה-xx הגדול פחות שיעור ה-xx הקטן.

•לשתי נקודות עם אותו שיעור xx (קטע אנכי): האורך הוא שיעור ה-yy הגדול פחות שיעור ה-yy הקטן.

למשל, האורך של הקטע בין (−2,1)(-2,1) ל-(4,1)(4,1) הוא 4−(−2)=64-(-2)=6.

דוגמה - מלבן שקודקודיו בארבעה רביעים

הנקודות A(−3,3)A(-3,3), B(5,3)B(5,3) ו-C(5,−1)C(5,-1) הן שלושה קודקודים של המלבן ABCDABCD.

א. מצאו את השיעורים של DD.

ב. באיזה רביע נמצא כל אחד מהקודקודים?

ג. מצאו את אורכי הצלעות ABAB ו-BCBC.

פתרון

1. נתון: שלושה קודקודים של המלבן ABCDABCD. המטרה: הקודקוד DD, הרביעים ואורכי הצלעות.

2. ל-AA ול-BB אותו שיעור yy, ולכן ABAB אופקית. ל-BB ול-CC אותו שיעור xx, ולכן BCBC אנכית.

3. DD נמצא מתחת ל-AA ובאותו גובה כמו CC: שיעור ה-xx שלו −3-3 (כמו AA), ושיעור ה-yy שלו −1-1 (כמו CC). לכן D(−3,−1)D(-3,-1).

4. הרביעים לפי הסימנים: A(−,+)A(-,+) ברביע השני, B(+,+)B(+,+) ברביע הראשון, C(+,−)C(+,-) ברביע הרביעי, D(−,−)D(-,-) ברביע השלישי.

5. ABAB אופקית: 5−(−3)=5+3=85-(-3)=5+3=8.

6. BCBC אנכית: 3−(−1)=3+1=43-(-1)=3+1=4.

-4-2246-224ABCD
תשובה

א. D(−3,−1)D(-3,-1). ב. AA ברביע השני, BB בראשון, CC ברביעי, DD בשלישי. ג. AB=8AB=8, BC=4BC=4.

שאלות פתוחות על הרחבת מערכת הצירים: ארבעת הרביעים

6. כפל וחילוק מספרים מכוונים

כפל מספרים מכוונים

כפל הוא חיבור חוזר. למשל, 3⋅(−2)3\cdot(-2) פירושו לחבר שלוש פעמים −2-2: (−2)+(−2)+(−2)=−6(-2)+(-2)+(-2)=-6. על ציר המספרים זה שלושה צעדים של 22 יחידות שמאלה.

מה קורה כששני הגורמים שליליים? חוקי החשבון שאנחנו מכירים נשמרים גם במספרים מכוונים, ומהם יוצא ש-(−3)⋅(−2)=6(-3)\cdot(-2)=6.

במדויק: המכפלה של שני מספרים מכוונים שאינם אפס:

- הגודל שלה (הערך המוחלט) הוא מכפלת הערכים המוחלטים שלהם;

- הסימן שלה חיובי אם לשני הגורמים אותו סימן, ושלילי אם הסימנים שונים.

אם אחד הגורמים הוא 00, המכפלה היא 00.

3⋅(−2)=−63\cdot(-2)=-6: שלושה צעדים של −2-2 על ציר המספרים, מ-00 עד −6-6.

-7-6-5-4-3-2-1120-6

טבלת הסימנים בכפל ובחילוק

הגורמיםהמכפלה או המנהדוגמה
חיובי וחיוביחיובית3⋅4=123\cdot4=12,  12:3=4\ 12:3=4
שלילי ושליליחיובית(−3)⋅(−4)=12(-3)\cdot(-4)=12,  (−12):(−3)=4\ (-12):(-3)=4
חיובי ושלילישלילית3⋅(−4)=−123\cdot(-4)=-12,  12:(−3)=−4\ 12:(-3)=-4
שלילי וחיובישלילית(−3)⋅4=−12(-3)\cdot4=-12,  (−12):3=−4\ (-12):3=-4

חילוק מספרים מכוונים

בחילוק a:ba:b, כאשר b≠0b\ne0, הגודל של המנה הוא ∣a∣:∣b∣|a|:|b|, והסימן נקבע כמו בכפל: סימנים זהים נותנים מנה חיובית, וסימנים שונים נותנים מנה שלילית.

אסור לחלק ב-00: התרגיל 5:05:0 אינו מוגדר. אבל 0:5=00:5=0.

כפל של כמה גורמים

כשכופלים כמה גורמים, ואף אחד מהם אינו 00, סופרים כמה גורמים שליליים יש:

•מספר זוגי של גורמים שליליים: המכפלה חיובית.

•מספר אי-זוגי של גורמים שליליים: המכפלה שלילית.

אם אחד הגורמים הוא 00, המכפלה היא 00.

שים לב

בחיבור, שני מספרים שליליים נותנים תוצאה שלילית: (−3)+(−4)=−7(-3)+(-4)=-7. בכפל הם נותנים תוצאה חיובית: (−3)⋅(−4)=12(-3)\cdot(-4)=12. בודקים איזו פעולה יש בתרגיל לפני שקובעים סימן.

דוגמה - כפל של כמה גורמים, חילוק ושברים

חשבו:

א. (−2)⋅3⋅(−5)⋅(−1)(-2)\cdot3\cdot(-5)\cdot(-1)

ב. (−48):(−6)(-48):(-6)

ג. (−12)⋅45\left(-\frac12\right)\cdot\frac45

פתרון

1. סעיף א: יש שלושה גורמים שליליים (−2-2, −5-5, −1-1). שלוש זה מספר אי-זוגי, ולכן המכפלה שלילית.

2. הגודל: 2⋅3⋅5⋅1=302\cdot3\cdot5\cdot1=30. לכן התוצאה −30-30.

3. סעיף ב: שני המספרים שליליים, ולכן המנה חיובית. 48:6=848:6=8, ולכן התוצאה 88.

4. סעיף ג: גורם שלילי וגורם חיובי, ולכן המכפלה שלילית. 12⋅45=410=25\frac12\cdot\frac45=\frac{4}{10}=\frac25, ולכן התוצאה −25-\frac25.

תשובה

א. −30-30. ב. 88. ג. −25-\frac25.

שאלות פתוחות על כפל וחילוק מספרים מכוונים

7. חזרה: סדר פעולות חשבון עם מספרים מכוונים

סדר פעולות החשבון

את סדר פעולות החשבון אנחנו מכירים מבית הספר היסודי. הוא נשאר בדיוק אותו דבר גם כשיש בתרגיל מספרים שליליים. מה שמשתנה הוא רק החישוב של כל פעולה, לפי הכללים של מספרים מכוונים.

במדויק: בתרגיל עם כמה פעולות מחשבים בסדר הזה:

1. קודם מה שבתוך הסוגריים.

2. אחר כך חזקות.

3. אחר כך כפל וחילוק, משמאל לימין.

4. בסוף חיבור וחיסור, משמאל לימין.

דרך הפתרון

חישוב תרגיל עם כמה פעולות

כשנתון תרגיל עם כמה פעולות ומספרים מכוונים:

1. מחשבים את הסוגריים, וכותבים את התוצאה בסוגריים אם היא שלילית.

2. מחשבים חזקות, אם יש.

3. מחשבים כפל וחילוק, משמאל לימין. בכל אחד קובעים קודם את הסימן ואחר כך את הגודל.

4. מה שנשאר הוא שרשרת של חיבורים וחיסורים: הופכים כל חיסור לחיבור של הנגדי ומחשבים.

מינוס לפני סוגריים

מינוס לפני סוגריים הופך את הסימן של כל מחובר שבתוכם:

−(a+b)=−a−b−(a−b)=−a+b-(a+b)=-a-b \qquad -(a-b)=-a+b

למשל: 10−(3−8)=10−3+8=1510-(3-8)=10-3+8=15. בדיקה: 10−(−5)=1510-(-5)=15.

שים לב

ב-2−3⋅(−4)2-3\cdot(-4) קודם כופלים: 3⋅(−4)=−123\cdot(-4)=-12, ואז 2−(−12)=142-(-12)=14. אם מחשבים קודם 2−32-3 מקבלים 44, וזה לא נכון.

דוגמה - סוגריים, חילוק, כפל וחיבור יחד

חשבו: (−12):3−2⋅(4−9)+(−1)⋅(−6)(-12):3-2\cdot(4-9)+(-1)\cdot(-6)

פתרון

1. קודם הסוגריים: 4−9=−54-9=-5. התרגיל: (−12):3−2⋅(−5)+(−1)⋅(−6)(-12):3-2\cdot(-5)+(-1)\cdot(-6).

2. חילוק: (−12):3=−4(-12):3=-4 (סימנים שונים).

3. כפל: 2⋅(−5)=−102\cdot(-5)=-10 (סימנים שונים), ו-(−1)⋅(−6)=6(-1)\cdot(-6)=6 (סימנים זהים).

4. התרגיל: (−4)−(−10)+6(-4)-(-10)+6.

5. הופכים חיסור לחיבור של הנגדי: (−4)+10+6=12(-4)+10+6=12.

תשובה

1212

שאלות פתוחות על חזרה: סדר פעולות חשבון עם מספרים מכוונים

8. חזקות עם מעריך טבעי

חזקה

במקום לכתוב 4⋅4⋅44\cdot4\cdot4 אפשר לכתוב בקיצור 434^3. זו חזקה. המספר שכופלים, 44, נקרא הבסיס. המספר הקטן למעלה, 33, נקרא המעריך: הוא אומר כמה פעמים מופיע הבסיס בכפל.

במדויק: אם aa הוא מספר כלשהו ו-nn הוא מספר טבעי (1,2,3,…1,2,3,\dots), אז ana^n הוא המכפלה של nn גורמים שכל אחד מהם שווה ל-aa:

an=a⋅a⋅…⋅a⏟na^n=\underbrace{a\cdot a\cdot\ldots\cdot a}_{n}

כאשר n=1n=1 יש גורם אחד בלבד: a1=aa^1=a.

חזקות גדלות מהר מאוד. כל פעם שהמעריך גדל ב-11, התוצאה של 2n2^n מוכפלת ב-22: 25=322^5=32, אבל כבר 210=10242^{10}=1024.

כשהבסיס בין 00 ל-11, החזקה דווקא קטנה ככל שהמעריך גדל: (12)2=14\left(\frac12\right)^2=\frac14, (12)5=132\left(\frac12\right)^5=\frac1{32}.

010203040506070248163264n=1n=2n=3n=4n=5n=6n2^n

חזקה של מספר שלילי

בסיס שלילי כותבים בסוגריים, למשל (−2)3=(−2)⋅(−2)⋅(−2)=−8(-2)^3=(-2)\cdot(-2)\cdot(-2)=-8. הסימן נקבע לפי מספר הגורמים השליליים:

המעריך nnהסימן של (−a)n(-a)^n (כאשר a>0a>0)דוגמה
זוגיחיובי(−2)4=16(-2)^4=16
אי-זוגישלילי(−2)3=−8(-2)^3=-8

ההבדל בין (−3)2(-3)^2 ל-−32-3^2

- (−3)2=(−3)⋅(−3)=9(-3)^2=(-3)\cdot(-3)=9: הבסיס הוא −3-3.

- −32=−(3⋅3)=−9-3^2=-(3\cdot3)=-9: הבסיס הוא 33, ואת המינוס מפעילים אחרי החזקה.

החזקה בסדר פעולות החשבון

פעולת החזקה קודמת לכפל ולחילוק, וגם לחיבור ולחיסור. רק סוגריים קודמים לה.

- 2⋅52=2⋅25=502\cdot5^2=2\cdot25=50, אבל (2⋅5)2=102=100(2\cdot5)^2=10^2=100.

- 2+52=2+25=272+5^2=2+25=27, אבל (2+5)2=72=49(2+5)^2=7^2=49.

שים לב

232^3 הוא לא 2⋅32\cdot3. 23=2⋅2⋅2=82^3=2\cdot2\cdot2=8, ואילו 2⋅3=62\cdot3=6.

פירוק מספר טבעי לחזקות של מספרים ראשוניים

כל מספר טבעי גדול מ-11 אפשר לכתוב כמכפלה של מספרים ראשוניים, ובעזרת חזקות זה קצר יותר. למשל:

72=2⋅2⋅2⋅3⋅3=23⋅3272=2\cdot2\cdot2\cdot3\cdot3=2^3\cdot3^2

דוגמה - בסיס שלילי וחזקה בתוך תרגיל

חשבו:

א. (−2)4(-2)^4

ב. −24-2^4

ג. (−1)7(-1)^7

ד. 10−3⋅(−2)310-3\cdot(-2)^3

פתרון

1. סעיף א: הבסיס −2-2, והמעריך 44 זוגי, לכן התוצאה חיובית: (−2)4=16(-2)^4=16.

2. סעיף ב: הבסיס הוא 22, ואת המינוס מפעילים בסוף: −24=−16-2^4=-16.

3. סעיף ג: המעריך 77 אי-זוגי, לכן התוצאה שלילית: (−1)7=−1(-1)^7=-1.

4. סעיף ד: קודם החזקה: (−2)3=−8(-2)^3=-8.

5. אחר כך הכפל: 3⋅(−8)=−243\cdot(-8)=-24.

6. בסוף החיסור: 10−(−24)=10+24=3410-(-24)=10+24=34.

תשובה

א. 1616. ב. −16-16. ג. −1-1. ד. 3434.

שאלות פתוחות על חזקות עם מעריך טבעי

9. שורש ריבועי חיובי ואומדן שורש

שורש ריבועי

אנחנו יודעים ש-52=255^2=25. לפעמים צריך ללכת בכיוון ההפוך: איזה מספר בריבוע נותן 2525? מספר כזה נקרא שורש ריבועי של 2525.

ל-2525 יש שני שורשים ריבועיים: 55 ו-−5-5, כי גם (−5)2=25(-5)^2=25. הסימן 25\sqrt{25} מציין רק את השורש החיובי: 25=5\sqrt{25}=5.

במדויק: שורש ריבועי של מספר aa הוא מספר bb שמקיים b2=ab^2=a. עבור a≥0a\ge0, הסימן a\sqrt{a} מציין את השורש הריבועי שאינו שלילי. לכן a≥0\sqrt{a}\ge0 תמיד, ו-0=0\sqrt0=0.

שורש ריבועי עוזר למצוא צלע של ריבוע כשהשטח ידוע. לריבוע ששטחו 3636 יש צלע באורך 36=6\sqrt{36}=6, כי 62=366^2=36.

6ABCDS=36

שורשים שכדאי לדעת בעל פה

aa114499161625253636494964648181100100121121144144
a\sqrt{a}112233445566778899101011111212

וגם: 10000=100\sqrt{10000}=100, 1000000=1000\sqrt{1000000}=1000.

דרך הפתרון

חישוב a\sqrt{a}

כשנתון מספר aa ורוצים לחשב a\sqrt{a}:

1. מחפשים מספר חיובי bb (או 00) שמקיים b⋅b=ab\cdot b=a.

2. בודקים: b2=ab^2=a.

3. התשובה היא a=b\sqrt{a}=b. לא כותבים את השורש השלילי −b-b.

שורש של שבר פשוט

אם המונה והמכנה הם ריבועים של מספרים טבעיים, השורש הוא השורש של המונה חלקי השורש של המכנה. למשל: 916=34\sqrt{\frac{9}{16}}=\frac34, כי (34)2=916\left(\frac34\right)^2=\frac{9}{16}.

שים לב

16=4\sqrt{16}=4, ולא ±4\pm4. אבל ל-1616 יש שני שורשים ריבועיים: 44 ו-−4-4. לכן שימו לב אם השאלה שואלת על "השורשים של 1616" או על 16\sqrt{16}.

שים לב

למספר שלילי אין שורש ריבועי: ריבוע של כל מספר הוא חיובי או אפס. לכן −9\sqrt{-9} לא קיים. מצד שני, −9=−3-\sqrt9=-3 כן קיים: זה הנגדי של 9\sqrt9.

דוגמה - שורשים של ריבועים וצלע של ריבוע

א. חשבו: 81\sqrt{81}, 144\sqrt{144}, 10000\sqrt{10000}, −49-\sqrt{49}.

ב. שטח של ריבוע הוא 6464 סמ"ר. מה אורך הצלע שלו?

פתרון

1. 92=819^2=81, ולכן 81=9\sqrt{81}=9.

2. 122=14412^2=144, ולכן 144=12\sqrt{144}=12.

3. 1002=10000100^2=10000, ולכן 10000=100\sqrt{10000}=100.

4. 49=7\sqrt{49}=7, ולכן −49=−7-\sqrt{49}=-7.

5. סעיף ב. נתון: שטח הריבוע 6464 סמ"ר. המטרה: אורך הצלע.

6. שטח ריבוע הוא הצלע בריבוע, ולכן הצלע היא מספר חיובי שהריבוע שלו 6464: 64=8\sqrt{64}=8. בדיקה: 8⋅8=648\cdot8=64.

תשובה

א. 99, 1212, 100100, −7-7. ב. 88 ס"מ.

שאלות פתוחות על שורש ריבועי חיובי ואומדן שורש

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.