תזכורת: שבר כחלק מכמות
שבר כמו אומר: מחלקים את הכמות ל- חלקים שווים ולוקחים מהם. למשל מ- הם .
קו השבר הוא גם סימן חילוק: .
במדויק: השבר (כאשר ) הוא המנה של ב-, כלומר . החלק מכמות הוא : מחלקים את ב- וכופלים ב-.
בפס יש חלקים שווים, ו- מהם צבועים. החלק הצבוע הוא מהפס.
תזכורת: צמצום והרחבה של שבר
ו- נראים שונים, אבל הם אותו מספר: חילקנו את המונה ואת המכנה ב-.
במדויק: אם כופלים את המונה ואת המכנה של שבר באותו מספר שאינו אפס (הרחבה), או מחלקים את שניהם באותו מספר שאינו אפס (צמצום), מקבלים שבר ששווה לשבר המקורי. למשל .
1. יחס
מהו יחס
בכיתה יש בנים ו- בנות. כדי להשוות ביניהם שואלים "פי כמה?". את התשובה כותבים כיחס: היחס בין מספר הבנים למספר הבנות הוא , וקוראים " ל-".
במדויק: היחס בין מספר חיובי למספר חיובי הוא המנה . כותבים אותו וקוראים " ל-". הסדר חשוב: המספר הראשון הוא של הגודל שנאמר ראשון.
היחס שווה ל- (מצמצמים ב-). אפשר לחשוב עליו כך: על כל בנים יש בנות. בפס יש חלקים שווים: חלקים צבועים הם הבנים, ו- חלקים לא צבועים הם הבנות. לכן הבנים הם מהכיתה, והבנות הן מהכיתה.
סדר המספרים ביחס
אם היחס בין ל- הוא , אז היחס בין ל- הוא .
למשל: בנים לבנות , ולכן בנות לבנים .
צמצום והרחבה של יחס
כופלים או מחלקים את שני המספרים ביחס באותו מספר חיובי, והיחס לא משתנה.
למשל .
חלק מהשלם
אם היחס בין שני חלקים הוא , ושני החלקים יחד הם השלם, אז:
•החלק הראשון הוא מהשלם.
•החלק השני הוא מהשלם.
למשל בנים לבנות : הבנים הם מהכיתה, והיחס בין הבנים לכל הכיתה הוא .
חלוקה ביחס נתון
כשנתונה כמות שצריך לחלק לחלקים ביחס (או ):
1. מחברים את המספרים שביחס: (או ). זה מספר "המנות".
2. מחלקים את הכמות במספר המנות: זה הגודל של מנה אחת.
3. כופלים את גודל המנה ב-, ב- (וב-).
4. בודקים: סכום החלקים שווה לכמות, והיחס ביניהם הוא היחס הנתון.
יחס עם יחידות ובלי יחידות
•יחס בין גדלים מאותו סוג (שני אורכים, שני מספרי פריטים): קודם מעבירים לאותה יחידת מידה, ואז ליחס אין יחידות. למשל ס"מ ל- מ' זה .
•יחס בין גדלים מסוגים שונים: ליחס יש יחידות. למשל ק"מ ב- שעות זה קמ"ש (מהירות), ו- ש"ח ל- מחברות זה ש"ח למחברת (מחיר ליחידה).
הוספה של אותו מספר לשני הגדלים משנה את היחס. בכיתה עם בנים ו- בנות היחס . אם מצטרפים בנים ו- בנות, מקבלים , וזה כבר לא . (היוצא מן הכלל: יחס נשאר .)
דוגמה - חלוקת כמות לשני חלקים ביחס נתון
דנה ויוסי חילקו ביניהם גולות ביחס (דנה קודם).
א. כמה גולות קיבל כל אחד?
ב. איזה חלק מהגולות קיבלה דנה?
1. נתון: גולות, היחס בין הגולות של דנה לגולות של יוסי הוא . המטרה: כמה כל אחד קיבל, ואיזה חלק קיבלה דנה.
2. מספר המנות: .
3. גודל מנה אחת: גולות.
4. דנה: גולות. יוסי: גולות.
5. בדיקה: , ו- (מצמצמים ב-).
6. סעיף ב: דנה קיבלה מנות מתוך , כלומר מהגולות. בדיקה: .
א. דנה גולות, יוסי גולות. ב. מהגולות.
2. פרופורציה
מהי פרופורציה
מחברת אחת עולה ש"ח. אז מחברות עולות ש"ח, ו- מחברות עולות ש"ח. היחס בין המחיר למספר המחברות תמיד אותו יחס: . שוויון כזה בין שני יחסים נקרא פרופורציה.
במדויק: פרופורציה היא שוויון בין שני יחסים: (או ), כאשר מספרים חיוביים. כשהיחס בין שני גדלים קבוע, לערך הקבוע של היחס קוראים מקדם הפרופורציה. בדוגמה של המחברות מקדם הפרופורציה הוא (המחיר של מחברת אחת).
יחס ישר: כשגודל אחד גדל פי , גם השני גדל פי . הגרף של יחס ישר הוא חלק מקו ישר שעובר בראשית הצירים. בגרף : היחס שווה ל- בכל נקודה.
יחס הפוך: כשגודל אחד גדל פי , השני קטן פי . בגרף : המכפלה שווה ל- בכל נקודה, והגרף לא ישר.
מציאת האיבר החסר בפרופורציה
בפרופורציה , כש- לא ידוע: .
בכל פרופורציה מתקיים ("כפל בהצלבה").
פרופורציה שקולה
אם , אז גם , וגם .
למשל , ולכן גם : היחס בין מספרי המחברות שווה ליחס בין המחירים.
יחס ישר
שני גדלים חיוביים משתנים ו- מקיימים יחס ישר אם היחס ביניהם קבוע: , כלומר .
•כש- גדל (או קטן) פי מספר כלשהו, גם גדל (או קטן) פי אותו מספר.
•כל שני זוגות ערכים ו- מקיימים פרופורציה: .
יחס הפוך
שני גדלים חיוביים משתנים ו- מקיימים יחס הפוך אם המכפלה שלהם קבועה: (כאשר ), כלומר .
•כש- גדל פי מספר כלשהו, קטן פי אותו מספר.
למשל: פועלים שעובדים באותו קצב. פי פועלים מסיימים את אותה עבודה בחצי מהזמן.
לא כל שני גדלים שגדלים יחד מקיימים יחס ישר. במלבן שצלע אחת שלו ס"מ, ההיקף גדל כשהצלע השנייה גדלה. אבל צלע נותנת היקף , וצלע נותנת היקף , ו-. לכן אין כאן יחס ישר.
דוגמה א - יחס ישר: מחיר לפי כמות
מחברות עולות ש"ח. כמה עולות מחברות באותו מחיר?
1. נתון: מחברות ב- ש"ח, מחיר קבוע למחברת. המטרה: המחיר של מחברות.
2. המחיר קבוע למחברת, ולכן בין מספר המחברות למחיר יש יחס ישר.
3. מסמנים ב- את המחיר של מחברות ובונים פרופורציה: .
4. מוצאים את האיבר החסר: .
5. בדיקה: מקדם הפרופורציה ש"ח למחברת, ו-.
ש"ח.
דוגמה ב - יחס הפוך: מספר פועלים וזמן העבודה
פועלים צובעים גדר ב- שעות. בכמה שעות יצבעו את אותה גדר פועלים, אם כולם עובדים באותו קצב?
1. נתון: פועלים מסיימים ב- שעות, וכולם עובדים באותו קצב. המטרה: הזמן של פועלים.
2. יותר פועלים מסיימים מהר יותר: כשמספר הפועלים גדל פי , הזמן קטן פי . זה יחס הפוך, ולכן המכפלה קבועה.
3. המכפלה: (זו כמות העבודה, ב"שעות של פועל").
4. מסמנים ב- את הזמן של פועלים: , ולכן .
5. בדיקה: .
שעות.
3. קנה מידה
מהו קנה מידה
מפה, תוכנית של דירה או דגם של בניין הם "הקטנה" של המציאות. כדי לדעת כמה גדול הדבר האמיתי, כתוב עליהם קנה מידה. למשל אומר: כל ס"מ בשרטוט הוא ס"מ במציאות.
במדויק: קנה מידה הוא היחס בין אורך בשרטוט (או בדגם) לבין האורך המתאים במציאות, כששני האורכים באותה יחידת מידה. מקובל לכתוב אותו כך שאחד המספרים הוא :
- הקטנה: (כאשר ). השרטוט קטן פי מהמציאות.
- הגדלה: (כאשר ). השרטוט גדול פי מהמציאות.
בתוכנית של חדר בקנה מידה , החדר הוא מלבן שצלעותיו ס"מ ו- ס"מ. במציאות כל צלע ארוכה פי : ס"מ מ', ו- ס"מ מ'. לכן החדר האמיתי הוא מ' על מ'. הזוויות לא משתנות: השרטוט והחדר האמיתי הם באותה צורה.
שלושת החישובים בקנה מידה
חישוב בקנה מידה
כשנתונים קנה מידה ואורך אחד (בשרטוט או במציאות):
1. כותבים את שני האורכים באותה יחידה (בדרך כלל ס"מ).
2. כופלים או מחלקים ב- לפי הטבלה.
3. מעבירים את התשובה ליחידה נוחה (מ' או ק"מ).
המרות אורך: מ' ס"מ, ק"מ מ' ס"מ. למשל במפה בקנה מידה , כל ס"מ הם ס"מ, כלומר ק"מ.
קנה המידה הוא יחס בין אורכים. השטח משתנה יותר: בקנה מידה כל אורך גדל פי , אבל השטח גדל פי .
דוגמה - מפה: ממרחק במפה למציאות ובחזרה
מפה משורטטת בקנה מידה .
א. המרחק בין שני יישובים במפה הוא ס"מ. מה המרחק במציאות, בק"מ?
ב. אורך כביש במציאות הוא ק"מ. מה אורכו במפה?
1. נתון: קנה מידה , כלומר כל ס"מ במפה הוא ס"מ במציאות. המטרה: מרחק במציאות בסעיף א, אורך במפה בסעיף ב.
2. סעיף א: אורך במציאות ס"מ.
3. מעבירים לק"מ: ק"מ.
4. סעיף ב: מעבירים לס"מ: ק"מ ס"מ.
5. אורך במפה ס"מ.
א. ק"מ. ב. ס"מ.
4. אחוז מכמות
מהו אחוז
המילה "אחוז" פירושה "מתוך מאה". מהתלמידים הם תלמידים מכל תלמידים.
במדויק: אחוז אחד מכמות הוא מאית ממנה, מהכמות. לכן אחוזים מכמות הם . האחוז מתאר חלק מכמות, ותמיד צריך לדעת מאיזו כמות הוא נלקח.
העיגול כולו הוא הכמות כולה, . הגזרה "חלק" היא מהעיגול, והגזרה "השאר" היא . ביחד .
חישוב אחוז מכמות
מ- הם .
אפשר לכתוב את האחוז כמספר עשרוני: , ואז מ- הם .
אחוזים שכדאי להכיר בעל פה
אומדן לבדיקה: קרוב ל-, ולכן מ- איש קרובים לחצי, איש (בדיוק ).
דוגמה - חישוב אחוז מכמות בשתי דרכים
בבית ספר יש תלמידים, ו- מהם מגיעים באופניים. כמה תלמידים מגיעים באופניים?
1. מחשבים מ-.
2. בנוסחה: .
3. בדיקה בדרך אחרת: מ- הם . לכן הם , ו- הם חצי מ-, כלומר . ביחד .
תלמידים.
5. מציאת השלם ומציאת האחוז
ארבעת הגדלים בשאלת אחוזים
בכל שאלת אחוזים יש ארבעה גדלים: הכמות כולה (השלם), החלק ממנה (ערך האחוז), מספר האחוזים, והמספר . כשיודעים שניים מהשלושה הראשונים, אפשר למצוא את השלישי.
במדויק: אם ערך האחוז הוא אחוזים מהכמות (כאשר ), אז מתקיימת הפרופורציה .
בפס יש חלקים שווים, וכל חלק הוא מהשלם. אם חלקים () הם , אז חלק אחד הוא , וכל החלקים () הם .
הפרופורציה של האחוזים
- הכמות כולה, - ערך האחוז (החלק), - מספר האחוזים.
מציאת האחוז ומציאת השלם
עבור הפרופורציה :
1. מזהים מה נתון: הכמות כולה , החלק , או מספר האחוזים .
2. מחפשים את האחוז: .
3. מחפשים את השלם: .
4. בודקים: מ- צריכים לתת את .
השלם הוא הכמות שאחרי המילה "מ-" או "מתוך". ב" מהתלמידים הם " השלם הוא כל התלמידים, ו- הוא רק החלק.
דוגמה א - מציאת האחוז: איזה חלק מתוך השלם
במבחן היו שאלות, ונועה ענתה נכון על מהן. על כמה אחוזים מהשאלות ענתה נועה נכון?
1. נתון: השלם שאלות, החלק . המטרה: מספר האחוזים .
2. .
3. בדיקה: מ- הם .
.
דוגמה ב - מציאת השלם כשידוע החלק והאחוז
מהתלמידים בשכבה משחקים כדורסל. הם תלמידים. כמה תלמידים יש בשכבה?
1. נתון: החלק תלמידים, . המטרה: השלם , כל התלמידים בשכבה.
2. פרופורציה: .
3. .
4. בדיקה: מ- הם .
תלמידים.
6. העלאה והנחה באחוזים
העלאה והנחה באחוזים
בחנות מודיעים: "הנחה של ". המחיר החדש קטן ב- מהמחיר המקורי. כשמחיר מתייקר ב-, מוסיפים לו ממנו.
במדויק: העלאה של כמות ב- אחוזים נותנת . הנחה (הוזלה) של ב- אחוזים, כאשר , נותנת . האחוזים נלקחים תמיד מהכמות לפני השינוי.
חולצה עלתה ש"ח, וקיבלה הנחה של . ההנחה היא מ-, כלומר ש"ח. המחיר החדש ש"ח, וזה בדיוק .
כופלים בגורם אחד
שני שינויים בזה אחר זה
שני שינויים באחוזים בזה אחר זה: כופלים בשני הגורמים. הסדר לא משנה: הנחה ואחריה העלאה נותנת אותו מחיר כמו העלאה ואחריה הנחה, כי .
מציאת המחיר לפני השינוי
כשנתון המחיר אחרי העלאה או הנחה באחוזים, ומחפשים את המחיר המקורי:
1. רושמים את הגורם של השינוי ( או ).
2. מחלקים את המחיר החדש בגורם.
3. בודקים: המחיר המקורי כפול הגורם צריך לתת את המחיר החדש.
העלאה ב- ואחריה הנחה ב- לא מחזירה למחיר המקורי. ההנחה נלקחת מהמחיר הגבוה יותר, ולכן היא גדולה יותר מההעלאה.
את המחיר המקורי לא מוצאים כך: " ועוד מ-". ה- נלקחו מהמחיר המקורי, לא מ-.
דוגמה א - העלאה ואחריה הנחה באותו אחוז
מחיר מעיל היה ש"ח. המחיר הועלה ב-, ואחר כך הוזל ב-. מה המחיר הסופי?
1. נתון: מחיר ש"ח, העלאה ב- ואחריה הנחה ב-. המטרה: המחיר הסופי.
2. הגורם של ההעלאה , והגורם של ההנחה .
3. אחרי ההעלאה: ש"ח.
4. אחרי ההנחה: ש"ח.
5. ההנחה ( ש"ח) גדולה מההעלאה ( ש"ח), כי היא נלקחה מ-.
ש"ח.
דוגמה ב - מציאת המחיר המקורי לפני הנחה
אחרי הנחה של , חולצה עולה ש"ח. מה היה המחיר לפני ההנחה?
1. נתון: המחיר אחרי הנחה של הוא ש"ח. המטרה: המחיר המקורי .
2. הגורם של ההנחה: , ולכן .
3. מחלקים בגורם: .
4. בדיקה: מ- הם , ו-.
ש"ח.
7. אחוז השינוי
מהו אחוז השינוי
כרטיס התייקר מ- ש"ח ל- ש"ח. התוספת היא ש"ח. כדי לדעת בכמה אחוזים הוא התייקר, משווים את התוספת למחיר לפני השינוי: מתוך הם .
במדויק: אם כמות השתנתה מ- (לפני, ) ל- (אחרי), אחוז השינוי הוא . אם התוצאה חיובית, הכמות עלתה באחוזים האלה. אם היא שלילית, הכמות ירדה, והירידה היא הערך בלי הסימן מינוס. אם היא , הכמות לא השתנתה.
אחוז השינוי
- הכמות לפני השינוי, - הכמות אחרי השינוי.
אחוז השינוי בעזרת הגורם
כשנתונה כמות לפני השינוי ואחרי השינוי :
1. מחשבים את הגורם .
2. אם הגורם גדול מ-: הייתה העלאה ב- אחוזים. למשל גורם : העלאה ב-.
3. אם הגורם קטן מ-: הייתה הנחה ב- אחוזים. למשל גורם : הנחה ב-.
4. אם הגורם שווה ל-: הכמות לא השתנתה.
מחלקים תמיד בכמות לפני השינוי. לכן התייקרות מ- ל- היא , אבל הוזלה חזרה מ- ל- היא רק : אותו הפרש של ש"ח, מתוך כמות אחרת.
דוגמה - התייקרות והוזלה חזרה למחיר הקודם
כרטיס לסרט התייקר מ- ש"ח ל- ש"ח.
א. בכמה אחוזים התייקר הכרטיס?
ב. אחרי שנה המחיר חזר ל- ש"ח. בכמה אחוזים הוזל הכרטיס?
1. נתון: המחיר עלה מ- ל-, ואחר כך ירד מ- ל-. המטרה: אחוז השינוי בכל פעם.
2. סעיף א: לפני , אחרי . אחוז השינוי: . התייקרות של .
3. בדיקה בגורם: , כלומר העלאה ב-.
4. סעיף ב: עכשיו לפני , אחרי . אחוז השינוי: . הוזלה של .
5. בדיקה בגורם: , כלומר הנחה ב-.
א. התייקר ב-. ב. הוזל ב-.