תזכורת: מערכת צירים
כבר בכיתה ז סימנו נקודות במערכת צירים. כל נקודה מקבלת שני מספרים, כמו כתובת.
במדויק: מערכת צירים היא שני צירי מספרים שמאונכים זה לזה ונפגשים בנקודה , ראשית הצירים. הציר האופקי הוא ציר ה-, והציר האנכי הוא ציר ה-. לכל נקודה יש זוג שיעורים : הוא המספר על ציר ה- שמעליו או מתחתיו נמצאת הנקודה, ו- הוא המספר על ציר ה- שבגובה הנקודה. השיעורים יכולים להיות חיוביים, שליליים או .
באיור ארבע נקודות, אחת בכל רביע. למשל נמצאת 3 יחידות שמאלה מראשית הצירים ו-2 יחידות למטה.
קשר בין שני גדלים
הרבה דברים בחיים תלויים בדברים אחרים. המחיר תלוי בכמות שקונים. הטמפרטורה תלויה בשעה. בנושא הזה נלמד לתאר קשר כזה בכמה דרכים, ונכיר את הסוג החשוב ביותר בכיתה ח: הפונקציה הקווית.
במדויק: קשר בין שני גדלים שבו האחד תלוי בשני מתארים בזוגות של ערכים : הוא הגודל שבוחרים (הגודל הבלתי תלוי), ו- הוא הגודל שתלוי בו. את הקשר אפשר לתאר במילים, בטבלת ערכים, בגרף או בביטוי אלגברי.
1. גרפים שימושיים: קריאה וסרטוט
גרף רציף
בכיתה ז ציירנו גרפים של נקודות בודדות, כמו מחיר של 1, 2 או 3 מחברות. אבל יש גדלים שמשתנים בלי הפסקה, כמו זמן: בין שעה 1 לשעה 2 יש גם שעה וחצי, ושעה ורבע, ועוד. אז מציירים קו שלם.
במדויק: משתנה רציף הוא משתנה שיכול לקבל כל מספר בקטע מסוים (גם שברים), ולא רק ערכים בודדים. כשהמשתנה שעל ציר ה- רציף, לכל ערך של בקטע יש נקודה על הגרף, ולכן מציירים קו ולא נקודות בודדות. כל נקודה על הקו מתארת זוג ערכים אמיתי.
הגרף מתאר את גובה המים (בס"מ) במכל במשך 7 שעות. הזמן הוא משתנה רציף, ולכן הגרף הוא קו. גם בין השעות השלמות אפשר לקרוא ממנו: אחרי חצי שעה, אחרי שעה ורבע. למשל, הנקודה אומרת: אחרי שעה אחת גובה המים 20 ס"מ. הנקודה אומרת: אחרי 6 שעות גובה המים 15 ס"מ.
נקודות בודדות או קו
סרטוט גרף רציף מביטוי אלגברי
כשנתון ביטוי אלגברי שמתאר את בעזרת , והמשתנה רציף:
1. בונים טבלת ערכים: בוחרים כמה ערכים של , מציבים בביטוי ומחשבים את .
2. בוחרים קנה מידה לכל ציר, לפי המספרים בטבלה.
3. מסמנים את הנקודות במערכת הצירים.
4. מחברים את הנקודות בקו, רק בתחום של שמתאים לסיפור.
כשהמשתנה רציף, טבלת ערכים מראה רק חלק מהזוגות. הגרף משלים את מה שבין הערכים שבטבלה.
תחום על ציר ה-
לפעמים שואלים על חלק מהגרף, למשל "בין שעה 2 לשעה 5". החלק הזה של ציר ה- נקרא תחום.
במדויק: תחום בגרף הוא קבוצה של ערכי , כלומר חלק מציר ה-. בכיתה ח התחום הוא קטע, קרן, קבוצה סופית של נקודות, או איחוד של כמה כאלה.
באיור שני תחומים על ציר ה-: הקטע (שני הקצוות בתוך התחום, ולכן העיגולים מלאים) והקרן (הקצה לא בתוך התחום, ולכן העיגול ריק; הקרן ממשיכה ימינה בלי סוף).
איך כותבים תחום
בסימון על ציר: או = עיגול מלא בקצה (הקצה בתחום). או = עיגול ריק (הקצה לא בתחום).
טווח הערכים של בתחום נתון של
כשנתון גרף ותחום של , ומחפשים אילו ערכים של מתקבלים בו:
1. מסמנים את התחום על ציר ה-, ומעבירים קווים אנכיים בקצוות שלו.
2. מסתכלים רק על החלק של הגרף שבין הקווים.
3. מוצאים בחלק הזה את הנקודה הנמוכה ביותר ואת הנקודה הגבוהה ביותר, וקוראים את שיעורי ה- שלהן.
4. בגרף רציף, הטווח הוא כל המספרים מהערך הנמוך עד הערך הגבוה. כותבים למשל .
הנקודה הגבוהה או הנמוכה ביותר לא תמיד בקצה התחום. בגרף שבאיור, בתחום : בקצוות ו-, אבל באמצע הגרף מגיע עד . לכן הטווח הוא .
התחום שבו גדול (או קטן) ממספר נתון
כשמחפשים עבור אילו ערכים של מתקיים, למשל, :
1. מעבירים קו אופקי בגובה .
2. מוצאים את החלקים של הגרף שנמצאים מעל הקו (עבור : מתחת לקו).
3. יורדים מקצות החלקים האלה לציר ה-, וכותבים את התחום. בנקודות שבהן הגרף פוגש את הקו (שם בדיוק) משתמשים ב- או , כי הן לא בתחום.
דוגמה א - קריאת גרף רציף: טווח ותחום
הגרף מתאר את הטמפרטורה (במעלות) במשך 12 שעות מתחילת המדידה.
א. מה הייתה הטמפרטורה כעבור 2 שעות?
ב. מה טווח הטמפרטורות בתחום ?
ג. באיזה תחום של זמן הטמפרטורה הייתה גבוהה מ-10 מעלות?
נתון: גרף רציף של הטמפרטורה מ- עד . בציר ה- כל קו שווה 2 מעלות. המטרה: ערך, טווח ותחום.
1. סעיף א: מ- עולים לגרף והולכים לציר ה-: מעלות.
2. סעיף ב: בין הקווים ו- הנקודה הגבוהה ביותר בגובה (כל הקטע מ- עד ), והנמוכה ביותר . לכן הטווח: .
3. סעיף ג: מעבירים קו אופקי בגובה . הגרף פוגש אותו ב- וב-, ובין שתי הנקודות האלה הגרף מעל הקו. ב- וב- עצמם הטמפרטורה בדיוק 10, ולכן הם לא בתחום.
א. 10 מעלות. ב. . ג. .
דוגמה ב - סרטוט גרף רציף מביטוי אלגברי
נסיעה במונית עולה 12 שקלים בכניסה, ועוד 4 שקלים לכל ק"מ. המחיר של נסיעה של ק"מ הוא שקלים. המונית נוסעת עד 10 ק"מ.
א. בנו טבלת ערכים וסרטטו את הגרף.
ב. לאילו מרחקים המחיר הוא 32 שקלים לכל היותר?
נתון: הביטוי , והמרחק הוא בין ל- ק"מ. המטרה: גרף, ותחום של .
1. מציבים: , , , .
2. מרחק הוא משתנה רציף (אפשר לנסוע גם 2.5 ק"מ), ולכן מחברים את הנקודות בקו, רק מ- עד .
3. סעיף ב: "לכל היותר 32" פירושו . הגרף בגובה ב-, ומתחת לגובה הזה כש- קטן מ-. המרחק לא קטן מ-.
א. הטבלה והגרף בפתרון. ב. (עד 5 ק"מ).
2. מהי פונקציה: ייצוג בגרף, בטבלה ובביטוי
מהי פונקציה
דמיינו מכונה: מכניסים לה מספר (הקלט), והיא מוציאה מספר אחד (הפלט). למשל מכונה שמכפילה ב-3 ומוסיפה 1: נכניס ונקבל . מכונה כזאת היא פונקציה.
במדויק: פונקציה היא התאמה שמתאימה לכל מספר שהיא מוגדרת עבורו מספר אחד בלבד . אם לאחד הערכים של מתאימים שני מספרים שונים, ההתאמה אינה פונקציה. אם יש מספר שהפונקציה לא מתאימה לו אף מספר, אומרים שהפונקציה אינה מוגדרת עבורו.
דוגמה מהכיתה: לכל אורך צלע של ריבוע מתאים שטח אחד בלבד. אם הוא אורך הצלע (בס"מ) ו- השטח (בסמ"ר), אז . אורך צלע לא יכול להיות שלילי, ולכן בסיפור הזה הפונקציה אינה מוגדרת עבור . הנקודה על הגרף אומרת: לריבוע שצלעו 3 ס"מ יש שטח 9 סמ"ר.
סימון פונקציה
כדי לחשב מציבים במקום כל : .
ארבעה ייצוגים של פונקציה
בין הייצוגים עוברים כך: מביטוי לטבלה - מציבים ערכים. מטבלה לגרף - מסמנים נקודות. מגרף לטבלה - קוראים שיעורים.
איך יודעים שגרף הוא גרף של פונקציה
גרף הוא גרף של פונקציה אם לכל ערך יש עליו לכל היותר נקודה אחת.
בדיקה: מעבירים קווים אנכיים בכל המקומות. אם יש קו אנכי שחותך את הגרף ביותר מנקודה אחת, זה לא גרף של פונקציה.
קו אנכי, למשל , הוא לא גרף של פונקציה: לערך יש עליו אינסוף נקודות. ובכל זאת יש לו משוואה: .
הנקודה נמצאת על הגרף של בדיוק כאשר . בודקים בהצבה.
דוגמה א - ייצוג אלגברי, טבלה וחישוב ערכים
במכונת תדלוק המחיר הוא 7 שקלים לליטר, ועוד תוספת קבועה של 3 שקלים לכל תדלוק.
א. כתבו ביטוי אלגברי לפונקציה : המחיר (בשקלים) של ליטרים.
ב. חשבו והסבירו מה הוא אומר.
ג. בנו טבלת ערכים עבור .
ד. האם הנקודה נמצאת על הגרף של ?
נתון: 7 שקלים לכל ליטר, ועוד 3 שקלים קבועים. המטרה: ביטוי, ערכים ובדיקת נקודה.
1. סעיף א: על ליטרים משלמים , ועוד . לכן .
2. סעיף ב: . כלומר: 10 ליטרים עולים 73 שקלים.
3. סעיף ג: , , .
4. סעיף ד: . התקבל ולא , ולכן הנקודה לא על הגרף.
א. . ב. : 10 ליטרים עולים 73 שקלים. ג. 3, 38, 143. ד. לא, כי .
דוגמה ב - האם הגרף מתאר פונקציה
בכל גרף מסורטט גם הקו האנכי (מקווקו). קבעו איזה גרף מתאר פונקציה.
גרף I: ישר.
גרף II: עיגול שמרכזו בראשית הצירים ורדיוסו 2.5.
בודקים בכל גרף: האם יש קו אנכי שחותך אותו ביותר מנקודה אחת.
1. גרף I: כל קו אנכי חותך את הישר בנקודה אחת בדיוק. למשל הקו חותך אותו רק ב-. לכן לכל מתאים אחד.
2. גרף II: הקו חותך את העיגול בשתי נקודות, אחת מעל ציר ה- ואחת מתחתיו. כלומר ל- מתאימים שני ערכים של .
גרף I מתאר פונקציה. גרף II לא מתאר פונקציה.
3. עלייה, ירידה וקבועות של פונקציה
פונקציה עולה, יורדת וקבועה
מטיילים על הגרף משמאל לימין, כמו שקוראים מספרים על ציר ה-. כשהגרף עולה במעלה - הפונקציה עולה. כשהוא יורד - היא יורדת. וכשהוא ישר ושטוח - היא קבועה.
במדויק: פונקציה עולה בתחום אם לכל שני ערכים של בתחום, ל- הגדול יותר מתאים גדול יותר. פונקציה יורדת בתחום אם ל- הגדול יותר מתאים קטן יותר. פונקציה קבועה בתחום אם לכל ערכי בתחום מתאים אותו .
בגרף שבאיור: מ- עד הפונקציה עולה (מ- עד ). מ- עד היא קבועה (). מ- עד היא יורדת (מ- עד ).
עלייה וירידה מתוך טבלה
מסדרים את ערכי בסדר עולה, ומסתכלים איך משתנים ערכי :
תחומי עלייה, ירידה וקביעות מתוך גרף
כשנתון גרף של פונקציה:
1. עוברים על הגרף משמאל לימין.
2. מסמנים את הנקודות שבהן הגרף מחליף כיוון (מעלייה לירידה, לקטע שטוח וכו'), וקוראים את שיעור ה- שלהן.
3. כותבים כל תחום בכתיב אלגברי לפי ערכי , למשל: עולה ב-, קבועה ב-, יורדת ב-.
תחום העלייה הוא חלק מציר ה-, לא חלק מהגרף. כותבים אותו לפי ערכי , לא לפי ערכי . למשל, כשהגרף עולה מהנקודה עד הנקודה , לא כותבים "עולה מ- עד ", אלא "עולה ב-".
ההבדל בין "עולה" ל"קבועה": בתחום שבו הפונקציה קבועה הגרף הוא קו אופקי, ו- לא משתנה.
דוגמה - תחומי עלייה, ירידה וקביעות מגרף
נתון הגרף של פונקציה מ- עד :
כתבו את התחומים שבהם הפונקציה עולה, יורדת וקבועה.
עוברים על הגרף משמאל לימין ומחפשים את הנקודות שבהן הוא מחליף כיוון: , ו-.
1. מ- עד הגרף יורד (מ- עד ).
2. מ- עד הגרף אופקי (): הפונקציה קבועה.
3. מ- עד הגרף עולה (מ- עד ).
4. מ- עד הגרף יורד (מ- עד ).
יורדת: ו-. קבועה: . עולה: .
4. קצב שינוי ושיפוע
השתנות וקצב השתנות
כשעוברים מנקודה אחת על הגרף לנקודה אחרת, גם משתנה וגם משתנה. כמה השתנה? וכמה מהר? למשל: כמה מעלות התחמם הנוזל, וכמה מעלות בכל דקה.
במדויק: השתנות של פונקציה בין שתי נקודות היא השינוי בערך של : (חיובי אם גדל, שלילי אם קטן). קצב ההשתנות בין שתי הנקודות הוא המנה , כאשר . אם לכל שני ערכים שונים של מתקבלת אותה מנה, הקצב אחיד. אחרת, הפונקציה משתנה בקצב שאינו אחיד.
בגרף מעבר מהנקודה לנקודה . השינוי האופקי , והשינוי האנכי . הקצב: . כלומר: על כל יחידה ימינה, הגרף עולה 2 יחידות. המשולש המקווקו נקרא מדרגה.
קצב ההשתנות
קצב ההשתנות בין הנקודות ו-, כאשר :
קצב אחיד מתוך טבלה
כשערכי בטבלה מסודרים בסדר עולה ובהפרשים קבועים (למשל ):
•אם גם ההפרשים בין ערכי הסמוכים קבועים, הקצב אחיד.
•אם ההפרשים בין ערכי משתנים, הקצב אינו אחיד.
קצב אחיד מתוך גרף
בגרף, קצב ההשתנות הוא השינוי האנכי חלקי השינוי האופקי על פני מדרגה.
•הקצב זהה על פני כל המדרגות הגרף הוא קו ישר.
•בכל מקרה אחר הגרף משתנה בקצב שאינו אחיד.
לקצב ההשתנות של קו ישר קוראים שיפוע.
מחסרים באותו סדר במונה ובמכנה: . אם מחליפים את הסדר רק באחד מהם, מקבלים סימן הפוך.
בשאלה מילולית, הקצב מקבל יחידות: מעלות לדקה, שקלים לליטר, ק"מ לשעה.
דוגמה א - בדיקה אם הקצב אחיד בטבלה
בכל טבלה, קבעו אם הפונקציה משתנה בקצב אחיד. אם כן, מצאו את הקצב.
בשתי הטבלאות ערכי עולים בהפרשים קבועים של . לכן מספיק לבדוק את ההפרשים בין ערכי הסמוכים.
1. : , , , . ההפרשים קבועים, ולכן הקצב אחיד: .
2. : , , , . ההפרשים משתנים, ולכן הקצב אינו אחיד.
: קצב אחיד, . : קצב לא אחיד.
דוגמה ב - שאלה מילולית: קצב התחממות אחיד
הטמפרטורה של נוזל היא . מחממים אותו בקצב אחיד, וכעבור 4 דקות הטמפרטורה שלו .
א. בכמה מעלות מתחמם הנוזל בכל דקה?
ב. מה תהיה הטמפרטורה אחרי 3 דקות?
ג. אחרי כמה דקות תהיה הטמפרטורה ?
נתון: בזמן הטמפרטורה , בזמן דקות , והקצב אחיד. המטרה: הקצב, ערך, וזמן.
1. סעיף א: . הנוזל מתחמם בכל דקה.
2. סעיף ב: אחרי 3 דקות: .
3. סעיף ג: צריך להתחמם מעלות. בקצב לדקה זה דקות.
4. הקצב אחיד, ולכן הגרף הוא קו ישר:
א. בכל דקה. ב. . ג. אחרי 10 דקות.
5. הפונקציה הקווית y=mx+b: השיפוע m ומשמעותו
הפונקציה הקווית והשיפוע
ראינו שכשהקצב אחיד, הגרף הוא קו ישר. לפונקציות כאלה קוראים פונקציות קוויות, ותמיד אפשר לכתוב אותן בצורה .
במדויק: פונקציה קווית היא פונקציה שקצב ההשתנות שלה אחיד. כל פונקציה קווית אפשר לכתוב בצורה , כאשר ו- הם מספרים (כל אחד מהם יכול להיות גם ), והגרף שלה הוא קו ישר שאינו אנכי (או חלק מקו כזה, כשהפונקציה מוגדרת רק בתחום מסוים). המספר , המקדם של , הוא השיפוע: קצב ההשתנות של הפונקציה.
למה הוא הקצב: ב-, כש- גדל ב-, הביטוי גדל ב-, ולכן גם גדל ב-. בכל מקום על הישר. לכן הקצב אחיד והוא .
שלושה ישרים, לפי סימן השיפוע: (), (), ():
משמעות השיפוע
ב-: כש- גדל ב-, משתנה ב-.
•למשל ב-: על כל צעד ימינה, הגרף עולה 3.
•ב-: על כל צעד ימינה, הגרף יורד 2.
סימן השיפוע
ישרים מקבילים
לשתי פונקציות קוויות שונות עם אותו שיפוע יש גרפים מקבילים. וגם להפך: שני ישרים מקבילים (שאינם אנכיים) הם בעלי אותו שיפוע.
למשל (קו מלא) ו- (קו מקווקו):
כשמשווים שיפועים: ככל שהמספר גדול יותר, הישר תלול יותר. תלול יותר מ-, וגם תלול יותר מ-.
הסדר בביטוי לא משנה: ב- השיפוע הוא , המקדם של , ולא .
ישר שעובר דרך ראשית הצירים הוא (). אם ו- גדלים חיוביים, זה יחס ישר: כש- גדל פי 2, גם גדל פי 2.
לפונקציה קווית קוראים גם פונקציה ליניארית או פונקציה ממעלה ראשונה.
דוגמה - זיהוי שיפוע, עלייה וירידה וישרים מקבילים
נתונות הפונקציות: , , , , .
א. מה השיפוע של כל פונקציה?
ב. אילו פונקציות עולות, אילו יורדות ואילו קבועות?
ג. לאילו שתי פונקציות יש גרפים מקבילים?
בכל פונקציה מסדרים בצורה ומוצאים את , המקדם של .
1. : .
2. : .
3. : .
4. : .
5. : .
6. סעיף ב: לפי סימן השיפוע. : , , עולות. : יורדת. : קבועה.
7. סעיף ג: ל- ול- אותו שיפוע , והן פונקציות שונות ( שונה), ולכן הגרפים שלהן מקבילים.
א. , , , , . ב. עולות: . יורדת: . קבועה: . ג. ו-.
6. הפונקציה הקווית y=mx+b: המקדם b וסרטוט הגרף
המקדם החופשי
ב- יש שני מספרים. את כבר הכרנו: הוא אומר כמה הישר תלול. המספר אומר איפה הישר חותך את ציר ה-.
במדויק: ב- המספר נקרא המקדם החופשי. הוא ערך הפונקציה כש-, כי . לכן הגרף חותך את ציר ה- בנקודה .
ב-: , והישר חותך את ציר ה- ב-. הוא חותך את ציר ה- ב-, כי .
נקודות החיתוך של עם הצירים
כש- הישר אופקי, : אם הוא לא חותך את ציר ה-, ואם הוא ציר ה- עצמו.
סרטוט הגרף של
כשנתונה פונקציה קווית :
1. מסמנים את הנקודה על ציר ה-.
2. מוצאים עוד נקודה: מציבים ערך אחר של , או הולכים מ- מדרגה: צעד ימינה, ו- למעלה (אם : למטה). כש- שבר, למשל , הולכים 3 ימינה ו-2 למעלה.
3. מעבירים ישר דרך שתי הנקודות.
4. בדיקה: מציבים נקודה שלישית ובודקים שהיא על הישר.
כדי לסרטט ישר מספיקות שתי נקודות. נקודה שלישית היא בדיקה: אם היא לא על הישר, יש טעות בחישוב.
נקודת החיתוך עם ציר ה- היא , לא . בנקודה הזאת .
דוגמה - נקודות חיתוך עם הצירים וסרטוט
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם הצירים.
ב. סרטטו את הגרף.
1. ציר ה-: , ולכן הנקודה .
2. ציר ה-: פותרים . מעבירים אגף: . כופלים ב-: . הנקודה .
3. סרטוט: מעבירים ישר דרך ו-. אפשר להיעזר במדרגה: השיפוע , ולכן מ- הולכים 3 ימינה ו-2 למטה, ומגיעים ל-.
4. בדיקה בנקודה שלישית: . הנקודה על הישר.
א. ו-. ב. הגרף בפתרון: ישר יורד דרך שתי הנקודות.
7. מציאת משוואת ישר
משוואת ישר
כל ישר שאינו אנכי הוא גרף של פונקציה קווית. לכן לכל ישר כזה יש "שם" אלגברי: המשוואה שלו. למצוא משוואת ישר פירושו למצוא את ואת .
במדויק: משוואת הישר היא המשוואה שמתקיימת בדיוק בנקודות שעל הישר: נקודה נמצאת על הישר אם ורק אם . ישר אנכי הוא יוצא דופן: המשוואה שלו היא , והוא לא גרף של פונקציה.
הישר באיור עובר דרך ו-. המדרגה ביניהן (מקווקו): 6 למעלה ו-3 ימינה, ולכן . הישר חותך את ציר ה- ב-, ולכן . המשוואה: .
מציאת משוואת ישר לפי נקודה ושיפוע
כשנתונים השיפוע ונקודה על הישר:
1. כותבים עם ה- הנתון.
2. מציבים את הנקודה: .
3. פותרים את המשוואה ומוצאים את .
4. כותבים את המשוואה עם ו-.
מציאת משוואת ישר לפי שתי נקודות
כשנתונות שתי נקודות ו- על הישר, עם :
1. מחשבים את השיפוע: .
2. ממשיכים כמו בנקודה ושיפוע: מציבים אחת הנקודות ב- ומוצאים את .
3. בדיקה: מציבים את הנקודה השנייה במשוואה.
מציאת משוואת ישר מתוך גרף
כשנתון גרף של ישר:
1. קוראים מהגרף שתי נקודות שהשיעורים שלהן ברורים (על קווי המשבצות). אם רואים את נקודת החיתוך עם ציר ה-, היא נותנת ישר את .
2. מוצאים את ואת כמו בשתי נקודות.
ישר מקביל לישר נתון
ישר מקביל לישר (ושונה ממנו) הוא בעל אותו שיפוע , ו- אחר. כדי למצוא אותו לוקחים את של הישר הנתון, ומשתמשים בנקודה הנתונה כמו בנקודה ושיפוע.
ישר דרך שתי נקודות עם אותו , למשל ו-, הוא ישר אנכי: . אין לו שיפוע (במכנה יוצא ), והוא לא גרף של פונקציה. ישר דרך שתי נקודות עם אותו הוא אופקי: , והשיפוע שלו .
דוגמה א - משוואת ישר העובר דרך שתי נקודות
מצאו את משוואת הישר שעובר דרך הנקודות ו-.
1. השיפוע: .
2. מציבים את ב-: , ולכן .
3. המשוואה: .
4. בדיקה בנקודה השנייה: . נכון.
דוגמה ב - ישר מקביל דרך נקודה נתונה
מצאו את משוואת הישר שעובר דרך הנקודה ומקביל לישר שעובר דרך הנקודות ו-.
נתון: נקודה על הישר המבוקש, והוא מקביל לישר דרך ו-. המטרה: משוואת הישר המבוקש.
1. השיפוע של הישר הנתון: .
2. ישרים מקבילים הם בעלי אותו שיפוע, ולכן גם לישר המבוקש .
3. מציבים את ב-: , ולכן .
4. המשוואה: . בבדיקה: . נכון.
באיור: הישר הנתון (קו מלא) והישר המבוקש (קו מקווקו).