דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מבוא לפונקציות והפונקציה הקווית

מתמטיקה כיתה ח' · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת במבוא לפונקציות והפונקציה הקווית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: מערכת צירים

כבר בכיתה ז סימנו נקודות במערכת צירים. כל נקודה מקבלת שני מספרים, כמו כתובת.

במדויק: מערכת צירים היא שני צירי מספרים שמאונכים זה לזה ונפגשים בנקודה (0,0)(0,0), ראשית הצירים. הציר האופקי הוא ציר ה-xx, והציר האנכי הוא ציר ה-yy. לכל נקודה יש זוג שיעורים (x,y)(x,y): xx הוא המספר על ציר ה-xx שמעליו או מתחתיו נמצאת הנקודה, ו-yy הוא המספר על ציר ה-yy שבגובה הנקודה. השיעורים יכולים להיות חיוביים, שליליים או 00.

באיור ארבע נקודות, אחת בכל רביע. למשל C(−3,−2)C(-3,-2) נמצאת 3 יחידות שמאלה מראשית הצירים ו-2 יחידות למטה.

-5-4-3-2-112345-4-3-2-11234A(3,2)B(-2,3)C(-3,-2)D(2,-3)

קשר בין שני גדלים

הרבה דברים בחיים תלויים בדברים אחרים. המחיר תלוי בכמות שקונים. הטמפרטורה תלויה בשעה. בנושא הזה נלמד לתאר קשר כזה בכמה דרכים, ונכיר את הסוג החשוב ביותר בכיתה ח: הפונקציה הקווית.

במדויק: קשר בין שני גדלים שבו האחד תלוי בשני מתארים בזוגות של ערכים (x,y)(x,y): xx הוא הגודל שבוחרים (הגודל הבלתי תלוי), ו-yy הוא הגודל שתלוי בו. את הקשר אפשר לתאר במילים, בטבלת ערכים, בגרף או בביטוי אלגברי.

1. גרפים שימושיים: קריאה וסרטוט

גרף רציף

בכיתה ז ציירנו גרפים של נקודות בודדות, כמו מחיר של 1, 2 או 3 מחברות. אבל יש גדלים שמשתנים בלי הפסקה, כמו זמן: בין שעה 1 לשעה 2 יש גם שעה וחצי, ושעה ורבע, ועוד. אז מציירים קו שלם.

במדויק: משתנה רציף הוא משתנה שיכול לקבל כל מספר בקטע מסוים (גם שברים), ולא רק ערכים בודדים. כשהמשתנה שעל ציר ה-xx רציף, לכל ערך של xx בקטע יש נקודה על הגרף, ולכן מציירים קו ולא נקודות בודדות. כל נקודה על הקו מתארת זוג ערכים אמיתי.

הגרף מתאר את גובה המים (בס"מ) במכל במשך 7 שעות. הזמן הוא משתנה רציף, ולכן הגרף הוא קו. גם בין השעות השלמות אפשר לקרוא ממנו: אחרי חצי שעה, אחרי שעה ורבע. למשל, הנקודה (1,20)(1,20) אומרת: אחרי שעה אחת גובה המים 20 ס"מ. הנקודה (6,15)(6,15) אומרת: אחרי 6 שעות גובה המים 15 ס"מ.

‫שעות‬‫ס"מ‬0123456705101520253035(1,20)(6,15)

נקודות בודדות או קו

המשתנה על ציר ה-xxאיך נראה הגרף
יכול להיות רק מספר שלם (מחברות, ילדים)נקודות בודדות, לא מחברים
רציף (זמן, אורך, כמות דלק)קו רציף
דרך הפתרון

סרטוט גרף רציף מביטוי אלגברי

כשנתון ביטוי אלגברי שמתאר את yy בעזרת xx, והמשתנה xx רציף:

1. בונים טבלת ערכים: בוחרים כמה ערכים של xx, מציבים בביטוי ומחשבים את yy.

2. בוחרים קנה מידה לכל ציר, לפי המספרים בטבלה.

3. מסמנים את הנקודות במערכת הצירים.

4. מחברים את הנקודות בקו, רק בתחום של xx שמתאים לסיפור.

שים לב

כשהמשתנה רציף, טבלת ערכים מראה רק חלק מהזוגות. הגרף משלים את מה שבין הערכים שבטבלה.

תחום על ציר ה-xx

לפעמים שואלים על חלק מהגרף, למשל "בין שעה 2 לשעה 5". החלק הזה של ציר ה-xx נקרא תחום.

במדויק: תחום בגרף הוא קבוצה של ערכי xx, כלומר חלק מציר ה-xx. בכיתה ח התחום הוא קטע, קרן, קבוצה סופית של נקודות, או איחוד של כמה כאלה.

באיור שני תחומים על ציר ה-xx: הקטע 1≤x≤41\le x\le4 (שני הקצוות בתוך התחום, ולכן העיגולים מלאים) והקרן x>6x>6 (הקצה 66 לא בתוך התחום, ולכן העיגול ריק; הקרן ממשיכה ימינה בלי סוף).

-1123456789

איך כותבים תחום

צורת התחוםדוגמהמה זה אומר
קטע2≤x≤52\le x\le5כל המספרים מ-22 עד 55, כולל 22 ו-55
קטע בלי הקצוות2<x<52<x<5כל המספרים בין 22 ל-55, בלי 22 ו-55
קרןx≥3x\ge333 וכל המספרים הגדולים ממנו
קרןx<1x<1כל המספרים הקטנים מ-11
קבוצה סופיתx=1,2,3x=1,2,3רק שלושת המספרים האלה

בסימון על ציר: ≤\le או ≥\ge = עיגול מלא בקצה (הקצה בתחום). << או >> = עיגול ריק (הקצה לא בתחום).

דרך הפתרון

טווח הערכים של yy בתחום נתון של xx

כשנתון גרף ותחום של xx, ומחפשים אילו ערכים של yy מתקבלים בו:

1. מסמנים את התחום על ציר ה-xx, ומעבירים קווים אנכיים בקצוות שלו.

2. מסתכלים רק על החלק של הגרף שבין הקווים.

3. מוצאים בחלק הזה את הנקודה הנמוכה ביותר ואת הנקודה הגבוהה ביותר, וקוראים את שיעורי ה-yy שלהן.

4. בגרף רציף, הטווח הוא כל המספרים מהערך הנמוך עד הערך הגבוה. כותבים למשל 3≤y≤73\le y\le7.

שים לב

הנקודה הגבוהה או הנמוכה ביותר לא תמיד בקצה התחום. בגרף שבאיור, בתחום 1≤x≤61\le x\le6: בקצוות y=3y=3 ו-y=4y=4, אבל באמצע הגרף מגיע עד y=7y=7. לכן הטווח הוא 3≤y≤73\le y\le7.

012345678012345678(1,3)(3,7)(6,4)
דרך הפתרון

התחום שבו yy גדול (או קטן) ממספר נתון

כשמחפשים עבור אילו ערכים של xx מתקיים, למשל, y>ky>k:

1. מעבירים קו אופקי בגובה y=ky=k.

2. מוצאים את החלקים של הגרף שנמצאים מעל הקו (עבור y<ky<k: מתחת לקו).

3. יורדים מקצות החלקים האלה לציר ה-xx, וכותבים את התחום. בנקודות שבהן הגרף פוגש את הקו y=ky=k (שם y=ky=k בדיוק) משתמשים ב-<< או >>, כי הן לא בתחום.

דוגמה א - קריאת גרף רציף: טווח ותחום

הגרף מתאר את הטמפרטורה (במעלות) במשך 12 שעות מתחילת המדידה.

‫שעה‬‫מעלות‬1234567891011120246810121416

א. מה הייתה הטמפרטורה כעבור 2 שעות?

ב. מה טווח הטמפרטורות בתחום 4≤x≤104\le x\le10?

ג. באיזה תחום של זמן הטמפרטורה הייתה גבוהה מ-10 מעלות?

פתרון

נתון: גרף רציף של הטמפרטורה מ-x=0x=0 עד x=12x=12. בציר ה-yy כל קו שווה 2 מעלות. המטרה: ערך, טווח ותחום.

1. סעיף א: מ-x=2x=2 עולים לגרף והולכים לציר ה-yy: 1010 מעלות.

2. סעיף ב: בין הקווים x=4x=4 ו-x=10x=10 הנקודה הגבוהה ביותר בגובה 1414 (כל הקטע מ-x=4x=4 עד x=6x=6), והנמוכה ביותר (10,6)(10,6). לכן הטווח: 6≤y≤146\le y\le14.

3. סעיף ג: מעבירים קו אופקי בגובה 1010. הגרף פוגש אותו ב-x=2x=2 וב-x=8x=8, ובין שתי הנקודות האלה הגרף מעל הקו. ב-x=2x=2 וב-x=8x=8 עצמם הטמפרטורה בדיוק 10, ולכן הם לא בתחום.

תשובה

א. 10 מעלות. ב. 6≤y≤146\le y\le14. ג. 2<x<82<x<8.

דוגמה ב - סרטוט גרף רציף מביטוי אלגברי

נסיעה במונית עולה 12 שקלים בכניסה, ועוד 4 שקלים לכל ק"מ. המחיר של נסיעה של xx ק"מ הוא 4x+124x+12 שקלים. המונית נוסעת עד 10 ק"מ.

א. בנו טבלת ערכים וסרטטו את הגרף.

ב. לאילו מרחקים המחיר הוא 32 שקלים לכל היותר?

פתרון

נתון: הביטוי 4x+124x+12, והמרחק xx הוא בין 00 ל-1010 ק"מ. המטרה: גרף, ותחום של xx.

1. מציבים: 4⋅0+12=124\cdot0+12=12, 4⋅2+12=204\cdot2+12=20, 4⋅5+12=324\cdot5+12=32, 4⋅10+12=524\cdot10+12=52.

ק"מ02510
שקלים12203252

2. מרחק הוא משתנה רציף (אפשר לנסוע גם 2.5 ק"מ), ולכן מחברים את הנקודות בקו, רק מ-x=0x=0 עד x=10x=10.

‫ק"מ‬‫שקלים‬01234567891011048121620242832364044485256(5,32)(10,52)

3. סעיף ב: "לכל היותר 32" פירושו y≤32y\le32. הגרף בגובה 3232 ב-x=5x=5, ומתחת לגובה הזה כש-xx קטן מ-55. המרחק לא קטן מ-00.

תשובה

א. הטבלה והגרף בפתרון. ב. 0≤x≤50\le x\le5 (עד 5 ק"מ).

שאלות פתוחות על גרפים שימושיים: קריאה וסרטוט

2. מהי פונקציה: ייצוג בגרף, בטבלה ובביטוי

מהי פונקציה

דמיינו מכונה: מכניסים לה מספר (הקלט), והיא מוציאה מספר אחד (הפלט). למשל מכונה שמכפילה ב-3 ומוסיפה 1: נכניס 22 ונקבל 77. מכונה כזאת היא פונקציה.

במדויק: פונקציה היא התאמה שמתאימה לכל מספר xx שהיא מוגדרת עבורו מספר אחד בלבד yy. אם לאחד הערכים של xx מתאימים שני מספרים שונים, ההתאמה אינה פונקציה. אם יש מספר xx שהפונקציה לא מתאימה לו אף מספר, אומרים שהפונקציה אינה מוגדרת עבורו.

דוגמה מהכיתה: לכל אורך צלע של ריבוע מתאים שטח אחד בלבד. אם xx הוא אורך הצלע (בס"מ) ו-yy השטח (בסמ"ר), אז y=x2y=x^2. אורך צלע לא יכול להיות שלילי, ולכן בסיפור הזה הפונקציה אינה מוגדרת עבור x<0x<0. הנקודה (3,9)(3,9) על הגרף אומרת: לריבוע שצלעו 3 ס"מ יש שטח 9 סמ"ר.

-11234246810121416(3,9)

סימון פונקציה

סימוןאיך קוראיםמה זה אומר
f(x)=3x+1f(x)=3x+1ff של xxהכלל של הפונקציה ff
f(2)=7f(2)=7ff של 22 שווה 77הפונקציה מתאימה ל-22 את 77
y=3x+1y=3x+1yy שווה 3x+13x+1אותה פונקציה, כמשוואה שקושרת בין xx ל-yy

כדי לחשב f(2)f(2) מציבים 22 במקום כל xx: f(2)=3⋅2+1=7f(2)=3\cdot2+1=7.

ארבעה ייצוגים של פונקציה

ייצוגמה כתוב בו
מילוליהכלל במילים: "שטח הריבוע שווה לאורך הצלע כפול עצמו"
טבלאיטבלת ערכים, עם שם הגודל של כל שורה
גרפיכל הנקודות (x,y)(x,y) שבהן y=f(x)y=f(x)
אלגבריביטוי אלגברי: f(x)=x2f(x)=x^2

בין הייצוגים עוברים כך: מביטוי לטבלה - מציבים ערכים. מטבלה לגרף - מסמנים נקודות. מגרף לטבלה - קוראים שיעורים.

איך יודעים שגרף הוא גרף של פונקציה

גרף הוא גרף של פונקציה אם לכל ערך xx יש עליו לכל היותר נקודה אחת.

בדיקה: מעבירים קווים אנכיים בכל המקומות. אם יש קו אנכי שחותך את הגרף ביותר מנקודה אחת, זה לא גרף של פונקציה.

שים לב

קו אנכי, למשל x=2x=2, הוא לא גרף של פונקציה: לערך x=2x=2 יש עליו אינסוף נקודות. ובכל זאת יש לו משוואה: x=2x=2.

שים לב

הנקודה (a,b)(a,b) נמצאת על הגרף של ff בדיוק כאשר f(a)=bf(a)=b. בודקים בהצבה.

דוגמה א - ייצוג אלגברי, טבלה וחישוב ערכים

במכונת תדלוק המחיר הוא 7 שקלים לליטר, ועוד תוספת קבועה של 3 שקלים לכל תדלוק.

א. כתבו ביטוי אלגברי לפונקציה f(x)f(x): המחיר (בשקלים) של xx ליטרים.

ב. חשבו f(10)f(10) והסבירו מה הוא אומר.

ג. בנו טבלת ערכים עבור x=0,5,20x=0,5,20.

ד. האם הנקודה (4,30)(4,30) נמצאת על הגרף של ff?

פתרון

נתון: 7 שקלים לכל ליטר, ועוד 3 שקלים קבועים. המטרה: ביטוי, ערכים ובדיקת נקודה.

1. סעיף א: על xx ליטרים משלמים 7x7x, ועוד 33. לכן f(x)=7x+3f(x)=7x+3.

2. סעיף ב: f(10)=7⋅10+3=73f(10)=7\cdot10+3=73. כלומר: 10 ליטרים עולים 73 שקלים.

3. סעיף ג: f(0)=3f(0)=3, f(5)=38f(5)=38, f(20)=143f(20)=143.

ליטרים0520
שקלים338143

4. סעיף ד: f(4)=7⋅4+3=31f(4)=7\cdot4+3=31. התקבל 3131 ולא 3030, ולכן הנקודה לא על הגרף.

תשובה

א. f(x)=7x+3f(x)=7x+3. ב. f(10)=73f(10)=73: 10 ליטרים עולים 73 שקלים. ג. 3, 38, 143. ד. לא, כי f(4)=31f(4)=31.

דוגמה ב - האם הגרף מתאר פונקציה

בכל גרף מסורטט גם הקו האנכי x=1x=1 (מקווקו). קבעו איזה גרף מתאר פונקציה.

גרף I: ישר.

-4-224-4-224

גרף II: עיגול שמרכזו בראשית הצירים ורדיוסו 2.5.

-4-224-4-224
פתרון

בודקים בכל גרף: האם יש קו אנכי שחותך אותו ביותר מנקודה אחת.

1. גרף I: כל קו אנכי חותך את הישר בנקודה אחת בדיוק. למשל הקו x=1x=1 חותך אותו רק ב-(1,2)(1,2). לכן לכל xx מתאים yy אחד.

2. גרף II: הקו x=1x=1 חותך את העיגול בשתי נקודות, אחת מעל ציר ה-xx ואחת מתחתיו. כלומר ל-x=1x=1 מתאימים שני ערכים של yy.

תשובה

גרף I מתאר פונקציה. גרף II לא מתאר פונקציה.

שאלות פתוחות על מהי פונקציה: ייצוג בגרף, בטבלה ובביטוי

3. עלייה, ירידה וקבועות של פונקציה

פונקציה עולה, יורדת וקבועה

מטיילים על הגרף משמאל לימין, כמו שקוראים מספרים על ציר ה-xx. כשהגרף עולה במעלה - הפונקציה עולה. כשהוא יורד - היא יורדת. וכשהוא ישר ושטוח - היא קבועה.

במדויק: פונקציה עולה בתחום אם לכל שני ערכים של xx בתחום, ל-xx הגדול יותר מתאים yy גדול יותר. פונקציה יורדת בתחום אם ל-xx הגדול יותר מתאים yy קטן יותר. פונקציה קבועה בתחום אם לכל ערכי xx בתחום מתאים אותו yy.

בגרף שבאיור: מ-x=−2x=-2 עד x=1x=1 הפונקציה עולה (מ-−2-2 עד 33). מ-x=1x=1 עד x=4x=4 היא קבועה (y=3y=3). מ-x=4x=4 עד x=7x=7 היא יורדת (מ-33 עד −3-3).

-22468-4-224(-2,-2)(1,3)(4,3)(7,-3)

עלייה וירידה מתוך טבלה

מסדרים את ערכי xx בסדר עולה, ומסתכלים איך משתנים ערכי yy:

כשה-xx גדל, ערכי yy...הפונקציה
גדליםעולה
קטניםיורדת
לא משתניםקבועה
דרך הפתרון

תחומי עלייה, ירידה וקביעות מתוך גרף

כשנתון גרף של פונקציה:

1. עוברים על הגרף משמאל לימין.

2. מסמנים את הנקודות שבהן הגרף מחליף כיוון (מעלייה לירידה, לקטע שטוח וכו'), וקוראים את שיעור ה-xx שלהן.

3. כותבים כל תחום בכתיב אלגברי לפי ערכי xx, למשל: עולה ב-−2<x<1-2<x<1, קבועה ב-1<x<41<x<4, יורדת ב-4<x<74<x<7.

שים לב

תחום העלייה הוא חלק מציר ה-xx, לא חלק מהגרף. כותבים אותו לפי ערכי xx, לא לפי ערכי yy. למשל, כשהגרף עולה מהנקודה (−2,−2)(-2,-2) עד הנקודה (1,3)(1,3), לא כותבים "עולה מ-−2-2 עד 33", אלא "עולה ב-−2<x<1-2<x<1".

שים לב

ההבדל בין "עולה" ל"קבועה": בתחום שבו הפונקציה קבועה הגרף הוא קו אופקי, ו-yy לא משתנה.

דוגמה - תחומי עלייה, ירידה וקביעות מגרף

נתון הגרף של פונקציה מ-x=−2x=-2 עד x=8x=8:

-22468-224(-2,4)(1,-2)(2,-2)(6,4)(8,1)

כתבו את התחומים שבהם הפונקציה עולה, יורדת וקבועה.

פתרון

עוברים על הגרף משמאל לימין ומחפשים את הנקודות שבהן הוא מחליף כיוון: x=1x=1, x=2x=2 ו-x=6x=6.

1. מ-x=−2x=-2 עד x=1x=1 הגרף יורד (מ-44 עד −2-2).

2. מ-x=1x=1 עד x=2x=2 הגרף אופקי (y=−2y=-2): הפונקציה קבועה.

3. מ-x=2x=2 עד x=6x=6 הגרף עולה (מ-−2-2 עד 44).

4. מ-x=6x=6 עד x=8x=8 הגרף יורד (מ-44 עד 11).

תשובה

יורדת: −2<x<1-2<x<1 ו-6<x<86<x<8. קבועה: 1<x<21<x<2. עולה: 2<x<62<x<6.

שאלות פתוחות על עלייה, ירידה וקבועות של פונקציה

4. קצב שינוי ושיפוע

השתנות וקצב השתנות

כשעוברים מנקודה אחת על הגרף לנקודה אחרת, גם xx משתנה וגם yy משתנה. כמה yy השתנה? וכמה מהר? למשל: כמה מעלות התחמם הנוזל, וכמה מעלות בכל דקה.

במדויק: השתנות של פונקציה בין שתי נקודות היא השינוי בערך של yy: Δy=y2−y1\Delta y=y_2-y_1 (חיובי אם yy גדל, שלילי אם קטן). קצב ההשתנות בין שתי הנקודות הוא המנה ΔyΔx=y2−y1x2−x1\frac{\Delta y}{\Delta x}=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}, כאשר x1≠x2x_1\ne x_2. אם לכל שני ערכים שונים של xx מתקבלת אותה מנה, הקצב אחיד. אחרת, הפונקציה משתנה בקצב שאינו אחיד.

בגרף מעבר מהנקודה (1,3)(1,3) לנקודה (3,7)(3,7). השינוי האופקי Δx=3−1=2\Delta x=3-1=2, והשינוי האנכי Δy=7−3=4\Delta y=7-3=4. הקצב: 42=2\frac{4}{2}=2. כלומר: על כל יחידה ימינה, הגרף עולה 2 יחידות. המשולש המקווקו נקרא מדרגה.

-112345-11234567891011(1,3)(3,7)

קצב ההשתנות

קצב ההשתנות בין הנקודות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2), כאשר x1≠x2x_1\ne x_2:

ΔyΔx=y2−y1x2−x1\frac{\Delta y}{\Delta x}=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}

קצב אחיד מתוך טבלה

כשערכי xx בטבלה מסודרים בסדר עולה ובהפרשים קבועים (למשל 1,2,3,41,2,3,4):

•אם גם ההפרשים בין ערכי yy הסמוכים קבועים, הקצב אחיד.

•אם ההפרשים בין ערכי yy משתנים, הקצב אינו אחיד.

קצב אחיד מתוך גרף

בגרף, קצב ההשתנות הוא השינוי האנכי חלקי השינוי האופקי על פני מדרגה.

•הקצב זהה על פני כל המדרגות ⇔\Leftrightarrow הגרף הוא קו ישר.

•בכל מקרה אחר הגרף משתנה בקצב שאינו אחיד.

לקצב ההשתנות של קו ישר קוראים שיפוע.

שים לב

מחסרים באותו סדר במונה ובמכנה: y2−y1x2−x1\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}. אם מחליפים את הסדר רק באחד מהם, מקבלים סימן הפוך.

שים לב

בשאלה מילולית, הקצב מקבל יחידות: מעלות לדקה, שקלים לליטר, ק"מ לשעה.

דוגמה א - בדיקה אם הקצב אחיד בטבלה

בכל טבלה, קבעו אם הפונקציה משתנה בקצב אחיד. אם כן, מצאו את הקצב.

xx12345
f(x)f(x)58111417
xx12345
g(x)g(x)25101726
פתרון

בשתי הטבלאות ערכי xx עולים בהפרשים קבועים של 11. לכן מספיק לבדוק את ההפרשים בין ערכי yy הסמוכים.

1. ff: 8−5=38-5=3, 11−8=311-8=3, 14−11=314-11=3, 17−14=317-14=3. ההפרשים קבועים, ולכן הקצב אחיד: 31=3\frac{3}{1}=3.

2. gg: 5−2=35-2=3, 10−5=510-5=5, 17−10=717-10=7, 26−17=926-17=9. ההפרשים משתנים, ולכן הקצב אינו אחיד.

תשובה

ff: קצב אחיד, 33. gg: קצב לא אחיד.

דוגמה ב - שאלה מילולית: קצב התחממות אחיד

הטמפרטורה של נוזל היא 10∘10^\circ. מחממים אותו בקצב אחיד, וכעבור 4 דקות הטמפרטורה שלו 34∘34^\circ.

א. בכמה מעלות מתחמם הנוזל בכל דקה?

ב. מה תהיה הטמפרטורה אחרי 3 דקות?

ג. אחרי כמה דקות תהיה הטמפרטורה 70∘70^\circ?

פתרון

נתון: בזמן 00 הטמפרטורה 10∘10^\circ, בזמן 44 דקות 34∘34^\circ, והקצב אחיד. המטרה: הקצב, ערך, וזמן.

1. סעיף א: 34−104−0=244=6\frac{34-10}{4-0}=\frac{24}{4}=6. הנוזל מתחמם 6∘6^\circ בכל דקה.

2. סעיף ב: אחרי 3 דקות: 10+6⋅3=2810+6\cdot3=28.

3. סעיף ג: צריך להתחמם 70−10=6070-10=60 מעלות. בקצב 66 לדקה זה 606=10\frac{60}{6}=10 דקות.

4. הקצב אחיד, ולכן הגרף הוא קו ישר:

‫דקות‬‫מעלות‬0123456789101101020304050607080(4,34)(10,70)
תשובה

א. 6∘6^\circ בכל דקה. ב. 28∘28^\circ. ג. אחרי 10 דקות.

שאלות פתוחות על קצב שינוי ושיפוע

5. הפונקציה הקווית y=mx+b: השיפוע m ומשמעותו

הפונקציה הקווית והשיפוע mm

ראינו שכשהקצב אחיד, הגרף הוא קו ישר. לפונקציות כאלה קוראים פונקציות קוויות, ותמיד אפשר לכתוב אותן בצורה y=mx+by=mx+b.

במדויק: פונקציה קווית היא פונקציה שקצב ההשתנות שלה אחיד. כל פונקציה קווית אפשר לכתוב בצורה y=mx+by=mx+b, כאשר mm ו-bb הם מספרים (כל אחד מהם יכול להיות גם 00), והגרף שלה הוא קו ישר שאינו אנכי (או חלק מקו כזה, כשהפונקציה מוגדרת רק בתחום מסוים). המספר mm, המקדם של xx, הוא השיפוע: קצב ההשתנות של הפונקציה.

למה mm הוא הקצב: ב-y=2x+1y=2x+1, כש-xx גדל ב-11, הביטוי 2x2x גדל ב-22, ולכן גם yy גדל ב-22. בכל מקום על הישר. לכן הקצב אחיד והוא m=2m=2.

שלושה ישרים, לפי סימן השיפוע: y=2x+1y=2x+1 (m>0m>0), y=−x+1y=-x+1 (m<0m<0), y=1y=1 (m=0m=0):

-4-224-4-224
-4-224-4-224
-4-224-4-224

משמעות השיפוע

ב-y=mx+by=mx+b: כש-xx גדל ב-11, yy משתנה ב-mm.

•למשל ב-y=3x+5y=3x+5: על כל צעד ימינה, הגרף עולה 3.

•ב-y=−2x+5y=-2x+5: על כל צעד ימינה, הגרף יורד 2.

סימן השיפוע

השיפועהפונקציההגרף
m>0m>0עולהישר שעולה משמאל לימין
m<0m<0יורדתישר שיורד משמאל לימין
m=0m=0קבועה, y=by=bישר אופקי

ישרים מקבילים

לשתי פונקציות קוויות שונות עם אותו שיפוע יש גרפים מקבילים. וגם להפך: שני ישרים מקבילים (שאינם אנכיים) הם בעלי אותו שיפוע.

למשל y=2x+1y=2x+1 (קו מלא) ו-y=2x−2y=2x-2 (קו מקווקו):

-4-224-8-448
שים לב

כשמשווים שיפועים: ככל שהמספר ∣m∣|m| גדול יותר, הישר תלול יותר. y=5xy=5x תלול יותר מ-y=xy=x, וגם y=−5xy=-5x תלול יותר מ-y=−xy=-x.

שים לב

הסדר בביטוי לא משנה: ב-y=5−2xy=5-2x השיפוע הוא −2-2, המקדם של xx, ולא 55.

שים לב

ישר שעובר דרך ראשית הצירים הוא y=mxy=mx (b=0b=0). אם xx ו-yy גדלים חיוביים, זה יחס ישר: כש-xx גדל פי 2, גם yy גדל פי 2.

שים לב

לפונקציה קווית קוראים גם פונקציה ליניארית או פונקציה ממעלה ראשונה.

דוגמה - זיהוי שיפוע, עלייה וירידה וישרים מקבילים

נתונות הפונקציות: f(x)=3x−2f(x)=3x-2, g(x)=5−2xg(x)=5-2x, h(x)=x2+4h(x)=\frac{x}{2}+4, k(x)=−4k(x)=-4, p(x)=3x+7p(x)=3x+7.

א. מה השיפוע של כל פונקציה?

ב. אילו פונקציות עולות, אילו יורדות ואילו קבועות?

ג. לאילו שתי פונקציות יש גרפים מקבילים?

פתרון

בכל פונקציה מסדרים בצורה y=mx+by=mx+b ומוצאים את mm, המקדם של xx.

1. f(x)=3x−2f(x)=3x-2: m=3m=3.

2. g(x)=−2x+5g(x)=-2x+5: m=−2m=-2.

3. h(x)=12x+4h(x)=\frac12x+4: m=12m=\frac12.

4. k(x)=0⋅x−4k(x)=0\cdot x-4: m=0m=0.

5. p(x)=3x+7p(x)=3x+7: m=3m=3.

6. סעיף ב: לפי סימן השיפוע. m>0m>0: ff, hh, pp עולות. m<0m<0: gg יורדת. m=0m=0: kk קבועה.

7. סעיף ג: ל-ff ול-pp אותו שיפוע 33, והן פונקציות שונות (bb שונה), ולכן הגרפים שלהן מקבילים.

תשובה

א. 33, −2-2, 12\frac12, 00, 33. ב. עולות: f,h,pf,h,p. יורדת: gg. קבועה: kk. ג. ff ו-pp.

שאלות פתוחות על הפונקציה הקווית y=mx+b: השיפוע m ומשמעותו

6. הפונקציה הקווית y=mx+b: המקדם b וסרטוט הגרף

המקדם החופשי bb

ב-y=mx+by=mx+b יש שני מספרים. את mm כבר הכרנו: הוא אומר כמה הישר תלול. המספר bb אומר איפה הישר חותך את ציר ה-yy.

במדויק: ב-y=mx+by=mx+b המספר bb נקרא המקדם החופשי. הוא ערך הפונקציה כש-x=0x=0, כי m⋅0+b=bm\cdot0+b=b. לכן הגרף חותך את ציר ה-yy בנקודה (0,b)(0,b).

ב-y=0.5x+3y=0.5x+3: b=3b=3, והישר חותך את ציר ה-yy ב-(0,3)(0,3). הוא חותך את ציר ה-xx ב-(−6,0)(-6,0), כי 0.5⋅(−6)+3=00.5\cdot(-6)+3=0.

-8-6-4-224-2246(0,3)(-6,0)

נקודות החיתוך של y=mx+by=mx+b עם הצירים

צירמה מציביםהנקודה
ציר ה-yyx=0x=0(0,b)(0,b)
ציר ה-xxy=0y=0: פותרים mx+b=0mx+b=0(−bm,0)(-\frac{b}{m},0), כש-m≠0m\ne0

כש-m=0m=0 הישר אופקי, y=by=b: אם b≠0b\ne0 הוא לא חותך את ציר ה-xx, ואם b=0b=0 הוא ציר ה-xx עצמו.

דרך הפתרון

סרטוט הגרף של y=mx+by=mx+b

כשנתונה פונקציה קווית y=mx+by=mx+b:

1. מסמנים את הנקודה (0,b)(0,b) על ציר ה-yy.

2. מוצאים עוד נקודה: מציבים ערך אחר של xx, או הולכים מ-(0,b)(0,b) מדרגה: צעד ימינה, ו-mm למעלה (אם m<0m<0: ∣m∣|m| למטה). כש-mm שבר, למשל 23\frac{2}{3}, הולכים 3 ימינה ו-2 למעלה.

3. מעבירים ישר דרך שתי הנקודות.

4. בדיקה: מציבים נקודה שלישית ובודקים שהיא על הישר.

שים לב

כדי לסרטט ישר מספיקות שתי נקודות. נקודה שלישית היא בדיקה: אם היא לא על הישר, יש טעות בחישוב.

שים לב

נקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא (0,b)(0,b), לא (b,0)(b,0). בנקודה הזאת x=0x=0.

דוגמה - נקודות חיתוך עם הצירים וסרטוט

נתונה הפונקציה f(x)=−23x+3f(x)=-\frac{2}{3}x+3.

א. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם הצירים.

ב. סרטטו את הגרף.

פתרון

1. ציר ה-yy: b=3b=3, ולכן הנקודה (0,3)(0,3).

2. ציר ה-xx: פותרים −23x+3=0-\frac{2}{3}x+3=0. מעבירים אגף: 23x=3\frac{2}{3}x=3. כופלים ב-32\frac{3}{2}: x=92=4.5x=\frac{9}{2}=4.5. הנקודה (4.5,0)(4.5,0).

3. סרטוט: מעבירים ישר דרך (0,3)(0,3) ו-(4.5,0)(4.5,0). אפשר להיעזר במדרגה: השיפוע −23-\frac{2}{3}, ולכן מ-(0,3)(0,3) הולכים 3 ימינה ו-2 למטה, ומגיעים ל-(3,1)(3,1).

4. בדיקה בנקודה שלישית: f(6)=−23⋅6+3=−1f(6)=-\frac{2}{3}\cdot6+3=-1. הנקודה (6,−1)(6,-1) על הישר.

-11234567-224(0,3)(4.5,0)(3,1)(6,-1)
תשובה

א. (0,3)(0,3) ו-(4.5,0)(4.5,0). ב. הגרף בפתרון: ישר יורד דרך שתי הנקודות.

שאלות פתוחות על הפונקציה הקווית y=mx+b: המקדם b וסרטוט הגרף

7. מציאת משוואת ישר

משוואת ישר

כל ישר שאינו אנכי הוא גרף של פונקציה קווית. לכן לכל ישר כזה יש "שם" אלגברי: המשוואה y=mx+by=mx+b שלו. למצוא משוואת ישר פירושו למצוא את mm ואת bb.

במדויק: משוואת הישר היא המשוואה y=mx+by=mx+b שמתקיימת בדיוק בנקודות שעל הישר: נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) נמצאת על הישר אם ורק אם y0=mx0+by_0=mx_0+b. ישר אנכי הוא יוצא דופן: המשוואה שלו היא x=ax=a, והוא לא גרף של פונקציה.

הישר באיור עובר דרך (−1,−5)(-1,-5) ו-(2,1)(2,1). המדרגה ביניהן (מקווקו): 6 למעלה ו-3 ימינה, ולכן m=63=2m=\frac{6}{3}=2. הישר חותך את ציר ה-yy ב-(0,−3)(0,-3), ולכן b=−3b=-3. המשוואה: y=2x−3y=2x-3.

-224-6-4-224(-1,-5)(2,1)
דרך הפתרון

מציאת משוואת ישר לפי נקודה ושיפוע

כשנתונים השיפוע mm ונקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על הישר:

1. כותבים y=mx+by=mx+b עם ה-mm הנתון.

2. מציבים את הנקודה: y0=m⋅x0+by_0=m\cdot x_0+b.

3. פותרים את המשוואה ומוצאים את bb.

4. כותבים את המשוואה y=mx+by=mx+b עם mm ו-bb.

דרך הפתרון

מציאת משוואת ישר לפי שתי נקודות

כשנתונות שתי נקודות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2) על הישר, עם x1≠x2x_1\ne x_2:

1. מחשבים את השיפוע: m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}.

2. ממשיכים כמו בנקודה ושיפוע: מציבים אחת הנקודות ב-y=mx+by=mx+b ומוצאים את bb.

3. בדיקה: מציבים את הנקודה השנייה במשוואה.

דרך הפתרון

מציאת משוואת ישר מתוך גרף

כשנתון גרף של ישר:

1. קוראים מהגרף שתי נקודות שהשיעורים שלהן ברורים (על קווי המשבצות). אם רואים את נקודת החיתוך עם ציר ה-yy, היא נותנת ישר את bb.

2. מוצאים את mm ואת bb כמו בשתי נקודות.

ישר מקביל לישר נתון

ישר מקביל לישר y=mx+by=mx+b (ושונה ממנו) הוא בעל אותו שיפוע mm, ו-bb אחר. כדי למצוא אותו לוקחים את mm של הישר הנתון, ומשתמשים בנקודה הנתונה כמו בנקודה ושיפוע.

שים לב

ישר דרך שתי נקודות עם אותו xx, למשל (2,1)(2,1) ו-(2,5)(2,5), הוא ישר אנכי: x=2x=2. אין לו שיפוע (במכנה יוצא 00), והוא לא גרף של פונקציה. ישר דרך שתי נקודות עם אותו yy הוא אופקי: y=by=b, והשיפוע שלו 00.

דוגמה א - משוואת ישר העובר דרך שתי נקודות

מצאו את משוואת הישר שעובר דרך הנקודות (−1,−5)(-1,-5) ו-(2,1)(2,1).

פתרון

1. השיפוע: m=1−(−5)2−(−1)=63=2m=\frac{1-(-5)}{2-(-1)}=\frac{6}{3}=2.

2. מציבים את (2,1)(2,1) ב-y=2x+by=2x+b: 1=2⋅2+b1=2\cdot2+b, ולכן b=1−4=−3b=1-4=-3.

3. המשוואה: y=2x−3y=2x-3.

4. בדיקה בנקודה השנייה: 2⋅(−1)−3=−52\cdot(-1)-3=-5. נכון.

תשובה

y=2x−3y=2x-3

דוגמה ב - ישר מקביל דרך נקודה נתונה

מצאו את משוואת הישר שעובר דרך הנקודה (3,1)(3,1) ומקביל לישר שעובר דרך הנקודות (1,1)(1,1) ו-(2,−2)(2,-2).

פתרון

נתון: נקודה (3,1)(3,1) על הישר המבוקש, והוא מקביל לישר דרך (1,1)(1,1) ו-(2,−2)(2,-2). המטרה: משוואת הישר המבוקש.

1. השיפוע של הישר הנתון: −2−12−1=−31=−3\frac{-2-1}{2-1}=\frac{-3}{1}=-3.

2. ישרים מקבילים הם בעלי אותו שיפוע, ולכן גם לישר המבוקש m=−3m=-3.

3. מציבים את (3,1)(3,1) ב-y=−3x+by=-3x+b: 1=−3⋅3+b1=-3\cdot3+b, ולכן b=1+9=10b=1+9=10.

4. המשוואה: y=−3x+10y=-3x+10. בבדיקה: −3⋅3+10=1-3\cdot3+10=1. נכון.

באיור: הישר הנתון y=−3x+4y=-3x+4 (קו מלא) והישר המבוקש y=−3x+10y=-3x+10 (קו מקווקו).

-112345-4-3-2-112345678(1,1)(2,-2)(3,1)
תשובה

y=−3x+10y=-3x+10

שאלות פתוחות על מציאת משוואת ישר

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.