תזכורת: פונקציה והגרף שלה
עד עכשיו פגשנו בעיקר את הפונקציה הקווית, כמו . הגרף שלה הוא ישר.
במדויק: פונקציה היא כלל שמתאים לכל ערך של (מהערכים שמותר להציב) ערך אחד בדיוק של . הגרף של הפונקציה הוא אוסף כל הנקודות שבהן הוא הערך שהפונקציה מתאימה ל-. פונקציה קווית היא פונקציה מהצורה , והגרף שלה הוא ישר.
בפונקציה קווית, כש- גדל ב-, הערך של משתנה תמיד באותו מספר: השיפוע . ב- כל צעד ימינה מעלה את הגרף ב-. בנושא הזה נפגוש פונקציה שהגרף שלה אינו ישר, ונראה שגם קצב השינוי שלה אינו קבוע.
פונקציה ריבועית
פונקציות כמו , או נקראות פונקציות ריבועיות. בכולן החזקה הגבוהה ביותר של היא .
במדויק: פונקציה ריבועית היא פונקציה שאפשר לכתוב בצורה , כאשר , , מספרים ו-. המספרים ו- יכולים להיות . הצורה הזאת נקראת ייצוג סטנדרטי. הגרף של כל פונקציה ריבועית נקרא פרבולה.
הגרף של פונקציה ריבועית נראה כמו קשת סימטרית. יש לו נקודה אחת שבה הוא מחליף כיוון: הקדקוד. למשל, הגרף של יורד עד הקדקוד , ואחר כך עולה.
משוואה ריבועית
כשמשווים ביטוי ריבועי לאפס מקבלים משוואה ריבועית, למשל .
במדויק: משוואה ריבועית היא משוואה שאפשר להעביר לצורה , כאשר . הפתרונות שלה הם שיעורי ה- של נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-. למשוואה ריבועית יש שני פתרונות, פתרון אחד או אף פתרון.
גם משוואה כמו היא משוואה ריבועית: מעבירים את כל האיברים לאגף אחד ומקבלים . אבל אינה משוואה ריבועית: אחרי העברת אגפים האיבר מתבטל, ונשארת המשוואה .
1. הפרבולה y=x² ו-y=-x²
הפרבולה
נציב כמה מספרים ב- ונסמן את הנקודות. כשמחברים אותן בקו רציף מקבלים קשת שפתוחה למעלה. לצורה הזאת קוראים פרבולה.
במדויק: הגרף של הוא אוסף כל הנקודות , עבור כל מספר . הנקודה שבה הפרבולה מחליפה כיוון (מירידה לעלייה או מעלייה לירידה) נקראת הקדקוד. בפרבולה הקדקוד הוא ראשית הצירים , והוא הנקודה הנמוכה ביותר בגרף: נקודת מינימום.
בטבלה רואים ש- ו- נותנים אותו : . לכן הפרבולה סימטרית ביחס לציר ה-: חצי אחד הוא תמונת ראי של החצי השני. ציר ה- הוא ציר הסימטרייה של הפרבולה.
תכונות הפונקציה
- סימטרייה: לכל . לכן ציר ה- הוא ציר הסימטרייה.
- קדקוד: , נקודת מינימום.
- ירידה ועלייה: הפונקציה יורדת בתחום ועולה בתחום .
- ערכים: לכל . הגרף אף פעם לא יורד מתחת לציר ה-.
הפרבולה
הגרף של הוא שיקוף של ביחס לציר ה-: כל נקודה עוברת ל-.
•הפרבולה פתוחה למטה.
- קדקוד: , נקודת מקסימום (הנקודה הגבוהה ביותר).
•הפונקציה עולה בתחום ויורדת בתחום .
- לכל .
הפרבולה ()
לכל הקדקוד הוא וציר הסימטרייה הוא ציר ה-. הגרפים של ו- סימטריים זה לזה ביחס לציר ה-.
פתרון המשוואה
בגרף: הפתרונות הם שיעורי ה- של נקודות המפגש של הפרבולה עם הישר האופקי . כש- הישר עובר מתחת לפרבולה ולא פוגש אותה.
ב- יש שני פתרונות, ו-. מי שכותב רק מאבד פתרון.
קצב השינוי לא קבוע: מ- ל- הערך עולה ב- (מ- ל-), ומ- ל- ב- (מ- ל-). בפונקציה קווית התוספת קבועה.
ב- מעלים בריבוע קודם, ורק אחר כך מוסיפים את המינוס: עבור מקבלים , לא .
דוגמה - משוואות בשלושת המקרים
פתרו את המשוואות, ותארו מה קורה בגרף:
א.
ב.
ג.
1. א: , ולכן יש שני פתרונות: או . הישר חותך את הפרבולה בשתי נקודות: ו-.
2. ב: רק , ולכן . הישר (ציר ה-) נוגע בפרבולה רק בקדקוד .
3. ג: אין מספר שהריבוע שלו שלילי, ולכן אין פתרון. הישר עובר מתחת לפרבולה.
בציור: הפרבולה בקו מלא, והישרים ו- מקווקוים.
א. או . ב. . ג. אין פתרון.
2. תכונות הפונקציה הריבועית מתוך הגרף
תכונות של פרבולה
מהגרף של פונקציה ריבועית אפשר לקרוא הרבה מידע: איפה הקדקוד, איפה הגרף עולה ויורד, ואיפה הוא מעל ציר ה- ומתחתיו.
במדויק:
- ציר הסימטרייה הוא הישר האנכי שעובר דרך הקדקוד . כל שתי נקודות על הפרבולה שנמצאות באותו גובה רחוקות ממנו באותו מרחק.
•הקדקוד הוא נקודת מינימום כשהפרבולה פתוחה למעלה, ונקודת מקסימום כשהיא פתוחה למטה. הערך הוא הערך הקטן ביותר (או הגדול ביותר) של הפונקציה.
- תחום עלייה: ערכי שבהם כש- גדל גם גדל. תחום ירידה: ערכי שבהם כש- גדל, קטן.
- תחום חיוביות: כל ה- שבהם (הגרף מעל ציר ה-). תחום שליליות: כל ה- שבהם (הגרף מתחת לציר ה-).
בגרף של : הקדקוד הוא נקודת מינימום, וציר הסימטרייה (הקו המקווקו) הוא . הנקודות ו- באותו גובה, ושתיהן רחוקות יחידות מהישר . הפונקציה יורדת בתחום ועולה בתחום . היא שלילית בתחום , וחיובית כש- או .
תכונות לפי כיוון הפתיחה (קדקוד )
ציר הסימטרייה משתי נקודות באותו גובה
אם פונקציה ריבועית מקבלת אותו ערך ב- וב- (ו-), ציר הסימטרייה הוא הישר שבאמצע ביניהן:
בפרט, אם יש לפרבולה שתי נקודות חיתוך עם ציר ה-, ציר הסימטרייה עובר באמצע ביניהן.
קריאת התכונות מגרף של פרבולה
כשנתון גרף של פונקציה ריבועית:
1. מסמנים את הקדקוד . ציר הסימטרייה הוא .
2. לפי כיוון הפתיחה קובעים אם הקדקוד מינימום או מקסימום.
3. תחומי עלייה וירידה: משני צדי .
4. נקודות החיתוך עם ציר ה- (אם יש) מחלקות את הציר לתחומי חיוביות ושליליות.
5. נקודת החיתוך עם ציר ה-: הנקודה .
נקודות החיתוך עם ציר ה- אינן בתחום החיוביות ואינן בתחום השליליות, כי בהן . לכן כותבים ולא .
תחומי עלייה וירידה הם תחומים של , לא של . ב- כותבים "עולה בתחום ", ולא "עולה מ-".
דוגמה - קריאת כל התכונות מגרף פתוח למטה
בציור הגרף של הפונקציה .
א. מהו הקדקוד? האם הוא נקודת מינימום או מקסימום?
ב. מהו ציר הסימטרייה?
ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה.
ד. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים, ואת תחומי החיוביות והשליליות.
1. א: הנקודה הגבוהה בגרף היא . הפרבולה פתוחה למטה, ולכן זו נקודת מקסימום.
2. ב: ציר הסימטרייה עובר דרך הקדקוד: . בדיקה: הוא באמצע בין ל-, כי .
3. ג: כש- קטן מ- הגרף עולה, וכש- גדול מ- הוא יורד. עולה בתחום , יורדת בתחום .
4. ד: הגרף חותך את ציר ה- ב- וב-, ואת ציר ה- ב-. בדיקה: .
5. בין ל- הגרף מעל ציר ה-, ומחוץ לקטע הזה מתחתיו.
א. , מקסימום. ב. . ג. עולה: ; יורדת: . ד. , , ; חיובית: ; שלילית: או .
3. הזזה אנכית y=x²+k
הזזה אנכית של הפרבולה
מה קורה כשמוסיפים מספר ל-? ב- כל ערך של גדל ב-. לכן כל נקודה של הפרבולה עולה יחידות למעלה, והפרבולה כולה זזה למעלה.
במדויק: הגרף של מתקבל מהגרף של כשמזיזים כל נקודה שלו יחידות למעלה (כש-) או יחידות למטה (כש-). הצורה של הפרבולה לא משתנה, הקדקוד עובר ל-, וציר הסימטרייה נשאר ציר ה-.
בציור שלוש פרבולות: (קו מלא, הקדקוד ), (מקווקו, הקדקוד ) ו- (קו מלא, הקדקוד ). לכל שלוש אותה צורה בדיוק: רק המיקום האנכי שונה.
הפרבולה
•מתקבלת מהזזה אנכית של ב- יחידות.
- קדקוד: . ציר הסימטרייה: ציר ה-.
- : הקדקוד נקודת מינימום. : נקודת מקסימום.
•חיתוך עם ציר ה-: הקדקוד עצמו, .
חיתוך עם ציר ה- של
פותרים , כלומר :
תחומי חיוביות ושליליות של
ב- ההפך: הפרבולה פתוחה למטה, ולכן היא חיובית בין נקודות החיתוך (כש-).
הזזה אנכית לא משנה את קצב השינוי: מ- ל- גם וגם עולות ב-.
למשוואה יש פתרון אחד בדיוק רק כש-: הישר עובר אז דרך הקדקוד.
דוגמה - קדקוד, חיתוכים וחיוביות של
נתונה הפונקציה .
א. מהו הקדקוד של הפרבולה? מאיזו פרבולה היא מתקבלת, ובאיזו הזזה?
ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.
ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות.
ד. לאיזה ערך של יש למשוואה פתרון אחד בלבד?
1. א: זו הצורה עם . היא מתקבלת מ- בהזזה של יחידות למטה, והקדקוד .
2. ב: ציר ה-: , הנקודה . ציר ה-: , כלומר , ולכן או .
3. ג: , ולכן הפרבולה פתוחה למעלה. לכן היא מתחת לציר ה- בין ל-, ומעליו מחוץ לקטע הזה.
4. ד: . יש פתרון אחד רק כש-, כלומר : הישר עובר דרך הקדקוד.
א. ; הזזה של ב- למטה. ב. , , . ג. חיובית: או ; שלילית: . ד. .
4. הזזה אופקית y=(x-p)²
הזזה אופקית של הפרבולה
ב- הערך מתקבל כש-, ולא כש-. כל מה שקרה ב- בנקודה קורה עכשיו יחידות ימינה. הפרבולה כולה זזה ימינה.
במדויק: הגרף של מתקבל מהגרף של כשמזיזים כל נקודה שלו יחידות ימינה (כש-) או יחידות שמאלה (כש-). הקדקוד עובר ל-, וציר הסימטרייה הוא הישר .
בציור: (קו מלא) ו- (מקווקו). הנקודה על עוברת ל-, והקדקוד עובר ל-. הצורה נשארת אותה צורה.
הפרבולה
- קדקוד: , נקודת מינימום. ציר הסימטרייה: .
•יורדת בתחום , עולה בתחום .
•נוגעת בציר ה- רק בקדקוד .
•חיובית לכל . אין לה תחום שליליות.
קריאת מהביטוי
הסימן מתהפך: זזה שמאלה. בדיקה מהירה: הקדקוד הוא ה- שמאפס את הסוגריים. כש-.
הזזה אופקית לא שינתה את גובה הקדקוד: הוא נשאר על ציר ה-. לכן אף פעם אינה שלילית.
דוגמה - הזזה שמאלה: סוגריים עם פלוס
נתונה הפונקציה .
א. מאיזו פרבולה היא מתקבלת, ובאיזו הזזה?
ב. מצאו את הקדקוד ואת ציר הסימטרייה.
ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה.
ד. מצאו את נקודת החיתוך עם ציר ה-.
1. א: , ולכן . היא מתקבלת מ- בהזזה של יחידות שמאלה.
2. ב: הקדקוד , וציר הסימטרייה .
3. ג: , הקדקוד נקודת מינימום. יורדת בתחום ועולה בתחום .
4. ד: מציבים : . הנקודה .
א. מ-, יחידות שמאלה. ב. , . ג. יורדת: ; עולה: . ד. .
5. הזזה משולבת y=(x-p)²+k
הזזה אופקית ואנכית יחד
אפשר לשלב את שתי ההזזות. ב- מזיזים את קודם ימינה, ואחר כך למטה. הקדקוד עובר מ- ל-.
במדויק: הגרף של (כאשר ) מתקבל מ- בהזזה אופקית של , אחריה מתיחה (או כיווץ, ושיקוף כש-) לפי , ואחריה הזזה אנכית של . הקדקוד הוא , וציר הסימטרייה הוא . הצורה הזאת נקראת ייצוג קדקודי.
בציור: (קו מלא) ו- (מקווקו). הקדקוד החדש . הפרבולה החדשה חותכת את ציר ה- ב- וב-, ואת ציר ה- ב-.
תכונות
ציר הסימטרייה בשני המקרים: .
חיתוך עם הצירים בייצוג קדקודי
כשנתון :
1. ציר ה-: מציבים : הנקודה .
2. ציר ה-: פותרים . מבודדים: .
3. אם : או . שתי נקודות.
4. אם : נקודה אחת, הקדקוד . אם : אין חיתוך עם ציר ה-.
תחומי חיוביות ושליליות בייצוג קדקודי
כשיש שתי נקודות חיתוך עם ציר ה-:
- : שלילית בתחום , חיובית כש- או .
- : חיובית בתחום , שלילית כש- או .
כשאין חיתוך עם ציר ה-, הפונקציה חיובית לכל (כש-) או שלילית לכל (כש-).
ב- הקדקוד : הסימן שבתוך הסוגריים מתהפך, והסימן של נשאר.
דוגמה - פרבולה עם מקסימום בייצוג קדקודי
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את הקדקוד וקבעו אם הוא מינימום או מקסימום.
ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.
ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות.
1. א: , , ולכן הקדקוד . , הפרבולה פתוחה למטה: מקסימום.
2. ב: ציר ה-: , הנקודה .
3. ציר ה-: , ולכן . אז או , כלומר או .
4. ג: , ולכן הפונקציה חיובית בין נקודות החיתוך ושלילית מחוצה להן.
א. , מקסימום. ב. , , . ג. חיובית: ; שלילית: או .
6. הצגה כמכפלה: נקודות אפס וקדקוד
ייצוג כמכפלה
מכפלה שווה לאפס רק כשאחד הגורמים שווה לאפס. לכן ב- רואים מיד: כש- או כש-. אלה נקודות האפס של הפונקציה.
במדויק: ייצוג כמכפלה של פונקציה ריבועית הוא , כאשר . נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה- (נקודות האפס) הן ו-. אם , יש נקודה אחת בלבד, והיא הקדקוד.
בגרף של : נקודות האפס ו-. ציר הסימטרייה (מקווקו) עובר באמצע ביניהן, . הקדקוד: , כלומר .
מה קוראים מהייצוג
- נקודות האפס: ו-.
- ציר הסימטרייה: באמצע בין נקודות האפס, .
- כיוון הפתיחה: למעלה, למטה.
מציאת הקדקוד מייצוג כמכפלה
כשנתון :
1. מוצאים את נקודות האפס ו-.
2. שיעור ה- של הקדקוד: .
3. מציבים בפונקציה: . הקדקוד .
תחומי חיוביות ושליליות מייצוג כמכפלה ()
הגורם מתאפס ב-, לא ב-. נקודת האפס היא הפתרון של "סוגריים ".
ייצוג כמכפלה קיים רק כשהפרבולה חותכת את ציר ה- או נוגעת בו.
דוגמה - ייצוג כמכפלה עם
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את נקודות האפס של הפונקציה.
ב. מצאו את ציר הסימטרייה ואת הקדקוד.
ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות.
1. א: כש-, ו- כש-. נקודות האפס: ו-.
2. ב: ציר הסימטרייה באמצע: .
3. מציבים : . הקדקוד . כי , זו נקודת מקסימום.
4. ג: , ולכן הפונקציה חיובית בין נקודות האפס ושלילית מחוצה להן.
א. , . ב. ; הקדקוד , מקסימום. ג. חיובית: ; שלילית: או .
7. הצגה סטנדרטית: נקודות אפס וחיתוך עם הצירים
חיתוך עם הצירים בייצוג סטנדרטי
בייצוג הסטנדרטי החיתוך עם ציר ה- קל מאוד: מציבים , וכל האיברים עם נעלמים. נשאר רק . החיתוך עם ציר ה- דורש לפתור משוואה ריבועית.
במדויק: נקודת החיתוך עם ציר ה- היא . נקודות החיתוך עם ציר ה- הן הנקודות , כאשר פתרון של המשוואה . יכולות להיות שתיים, אחת או אף אחת.
בגרף של : החיתוך עם ציר ה- הוא , כי . החיתוך עם ציר ה-: ו-, כי .
איך פותרים לפי צורת המשוואה
בכל מקרה אחר (ובכל מקרה בכלל) אפשר להשתמש בנוסחת השורשים.
ב- לא מחלקים ב-: זה מאבד את הפתרון . מעבירים אגף ומוציאים גורם משותף.
בדיקה: מציבים כל פתרון במשוואה המקורית וצריך לקבל . למשל .
דוגמה א - חסר איבר חופשי: הוצאת גורם משותף
מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.
1. ציר ה-: , ולכן הנקודה .
2. ציר ה-: . מוציאים גורם משותף: .
3. מכפלה היא כשאחד הגורמים : או .
4. בדיקה: .
ציר ה-: . ציר ה-: ו-.
דוגמה ב - טרינום עם מקדם 1: פירוק
מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.
1. ציר ה-: , ולכן הנקודה .
2. ציר ה-: פותרים . מחפשים שני מספרים שמכפלתם וסכומם : ו-.
3. , ולכן או .
4. בדיקה: .
ציר ה-: . ציר ה-: ו-.
8. הצגה סטנדרטית: קדקוד וסרטוט
הקדקוד בייצוג סטנדרטי
בייצוג סטנדרטי הקדקוד לא כתוב בביטוי, אבל אפשר לחשב אותו. הרעיון: הקדקוד נמצא על ציר הסימטרייה, באמצע בין כל שתי נקודות של הפרבולה שנמצאות באותו גובה.
במדויק: לכל פונקציה ריבועית (), ציר הסימטרייה הוא הישר . שיעור ה- של הקדקוד הוא , ושיעור ה- שלו מתקבל מהצבה בפונקציה. זה נכון גם כשהפרבולה לא חותכת את ציר ה-.
למה ? כשהפרבולה חותכת את ציר ה-, ציר הסימטרייה הוא הממוצע של שני הפתרונות , מנוסחת השורשים, . ובכל פרבולה: , וגם (בדקו!). שתי נקודות באותו גובה, והאמצע ביניהן הוא .
למשל ב-: הנקודות ו- באותו גובה. ציר הסימטרייה (מקווקו) , והקדקוד .
ציר הסימטרייה והקדקוד
עבור :
•ציר הסימטרייה: .
•הקדקוד: .
- : מינימום. : מקסימום.
סרטוט סקיצה של פרבולה מייצוג סטנדרטי
כשנתון :
1. לפי הסימן של קובעים: פתוחה למעלה () או למטה ().
2. מחשבים את הקדקוד: , ומציבים.
3. מסמנים את החיתוך עם ציר ה-, , ואת הנקודה הסימטרית לה ביחס לציר הסימטרייה.
4. מוצאים את נקודות החיתוך עם ציר ה-, אם יש.
5. מעבירים קשת חלקה דרך הנקודות.
זהירות עם הסימנים: ב- המקדם , ולכן , לא .
במכנה , לא : ב- הציר .
דוגמה - קדקוד וסקיצה של פרבולה פתוחה למטה
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את ציר הסימטרייה ואת הקדקוד.
ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.
ג. סרטטו סקיצה של הגרף.
1. א: , . ציר הסימטרייה: .
2. מציבים: . הקדקוד . , ולכן זו נקודת מקסימום.
3. ב: ציר ה-: . הנקודה הסימטרית לה ביחס ל- היא .
4. ציר ה-: . כופלים ב-: , כלומר . או .
5. ג: פרבולה פתוחה למטה דרך כל הנקודות.
א. ; הקדקוד , מקסימום. ב. , , .
9. נוסחת השורשים
נוסחת השורשים
פירוק לגורמים לא תמיד מצליח, למשל ב-. יש נוסחה אחת שפותרת כל משוואה ריבועית. מקבלים אותה מהשלמה לריבוע.
במדויק: הפתרונות של המשוואה (כאשר ) הם
בתנאי ש-. כש- אין למשוואה פתרון.
בגרף של רואים שתי נקודות חיתוך עם ציר ה-, אבל הן לא במספרים שלמים. הנוסחה נותנת ו-.
נוסחת השורשים
פתרון בנוסחת השורשים
כשנתונה משוואה ריבועית:
1. מעבירים את כל האיברים לאגף אחד, עד שמקבלים .
2. רושמים את , , עם הסימנים שלהם.
3. מחשבים את הביטוי שבתוך השורש: .
4. מציבים בנוסחה ומחשבים את שני הפתרונות: פעם עם ופעם עם .
תמיד אינו שלילי: כש-, ולא .
פתרון יכול להיות מספר לא שלם, ואפילו עם שורש, כמו . אפשר להשאיר עם שורש או לכתוב ערך מקורב, .
הקו של השבר עובר מתחת לכל המונה, , ולא רק מתחת לשורש.
דוגמה - מעבירים לצורה סטנדרטית ומציבים בנוסחה
פתרו את המשוואות:
א.
ב.
1. א: מעבירים אגף: . כאן , , .
2. , ו-.
3. : , .
4. ב: , , . .
5. . כי , מקבלים , כלומר או .
א. או . ב. או .
10. הדיסקרימיננטה ומספר הפתרונות
הדיסקרימיננטה
בנוסחת השורשים יש שורש: . המספר שבתוך השורש מחליט כמה פתרונות יש, עוד לפני שפותרים. קוראים לו הדיסקרימיננטה.
במדויק: הדיסקרימיננטה של המשוואה () היא המספר . כש- יש למשוואה שני פתרונות שונים; כש- יש פתרון אחד, ; כש- אין פתרון.
בגרף: מספר הפתרונות הוא מספר נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-. שלוש הפרבולות (), () ו- () נבדלות רק ב-. הפרבולה חותכת את ציר ה- פעמיים, נוגעת בו בקדקוד , ו- לא פוגשת אותו (הקדקוד שלה ).
מספר הפתרונות לפי הדיסקרימיננטה
כש- אי אפשר לכתוב את הפונקציה כמכפלה : אין נקודות אפס.
אם ו- בסימנים הפוכים, , ולכן בטוח: יש שני פתרונות.
דוגמה - מספר הפתרונות בלי לפתור
בלי לפתור, קבעו כמה פתרונות יש לכל משוואה:
א.
ב.
ג.
1. א: , , . : פתרון אחד.
2. ב: , , . : אין פתרון.
3. ג: , , . : שני פתרונות.
4. בדיקה בפירוק: א. , רק . ג. , או .
א. פתרון אחד. ב. אין פתרון. ג. שני פתרונות.
11. ייצוגים שונים של פונקציה ריבועית והתאמת גרף לביטוי
שלושה ייצוגים לאותה פונקציה
את אותה פונקציה ריבועית אפשר לכתוב בכמה דרכים. למשל , ו- הם אותו ביטוי (פתחו סוגריים ובדקו). כל צורה מראה משהו אחר.
במדויק: שני ביטויים הם ייצוגים של אותה פונקציה אם הם שווים לכל ערך של . לפונקציה ריבועית יש:
- ייצוג סטנדרטי: .
- ייצוג קדקודי: .
- ייצוג כמכפלה: . קיים רק כשהגרף חותך את ציר ה- או נוגע בו.
בכל הייצוגים של אותה פונקציה המקדם זהה.
בגרף של רואים את מה שכל ייצוג מראה: נותן את ; הייצוג נותן את הקדקוד ; הייצוג נותן את ו-.
מה כל ייצוג מראה
מעבר בין הייצוגים
כשצריך לעבור מייצוג אחד לאחר (בדוגמאות מספריות):
1. קדקודי או מכפלה ← סטנדרטי: פותחים סוגריים ומכנסים איברים.
2. סטנדרטי ← קדקודי (כש-): משלימים לריבוע: .
3. סטנדרטי ← מכפלה (רק כש- או ): מפרקים לגורמים. אם אין נקודות חיתוך עם ציר ה-, אין ייצוג כמכפלה.
התאמת ביטוי לגרף
כשנתון גרף של פרבולה וכמה ביטויים:
1. כיוון הפתיחה: פתוחה למעלה דורשת , פתוחה למטה .
2. משווים את הקדקוד שבגרף ל- של כל ביטוי (או את נקודות האפס, או את ).
3. פוסלים כל ביטוי שלא מתאים לפחות בתכונה אחת. לבדיקה מציבים עוד נקודה מהגרף.
בהשלמה לריבוע מחסירים את שנוסף: , ולא .
דוגמה א - מעבר בין שלושת הייצוגים
נתונה הפונקציה .
א. כתבו אותה בייצוג קדקודי, ומצאו את הקדקוד.
ב. כתבו אותה בייצוג כמכפלה, ומצאו את נקודות החיתוך עם ציר ה-.
1. א: משלימים לריבוע. חצי מ- הוא : .
2. הקדקוד .
3. ב: מחפשים שני מספרים שמכפלתם וסכומם : ו-. לכן .
4. נקודות החיתוך: ו-.
5. בדיקה: הקדקוד באמצע ביניהן, . מתאים.
א. , הקדקוד . ב. , הנקודות ו-.
דוגמה ב - התאמת ביטוי לגרף לפי הקדקוד וכיוון הפתיחה
איזה מהביטויים מתאים לגרף שבציור?
א.
ב.
ג.
ד.
1. הפרבולה פתוחה למטה, ולכן . פוסלים את א.
2. הקדקוד בגרף . ב-ב הקדקוד , וב-ד . פוסלים את שניהם.
3. ב-ג הקדקוד ו-. בדיקה בנקודה : . מתאים.
ג.
12. חיתוך ישר ופרבולה
נקודות חיתוך של ישר ופרבולה
ישר ופרבולה יכולים להיפגש בשתי נקודות, בנקודה אחת, או לא להיפגש בכלל. בנקודת מפגש שני הגרפים עוברים באותה נקודה, ולכן יש להם אותו עבור אותו .
במדויק: נקודת חיתוך של הפרבולה והישר היא נקודה שנמצאת על שני הגרפים. שיעורי ה- שלהן הם הפתרונות של המשוואה . כשיש פתרון יחיד, הישר משיק לפרבולה: הוא נוגע בה בנקודה אחת ולא חוצה אותה.
בציור: הפרבולה (קו מלא) והישר (מקווקו). המשוואה נותנת , כלומר או . נקודות החיתוך ו-.
חיתוך ישר ופרבולה
כשנתונים פרבולה וישר :
1. משווים: .
2. מעבירים הכול לאגף אחד ומקבלים משוואה ריבועית בייצוג סטנדרטי.
3. פותרים (פירוק או נוסחת השורשים).
4. מציבים כל שיצא במשוואת הישר (זה קל יותר), ומקבלים את .
מספר נקודות החיתוך
נקודת חיתוך צריכה שני שיעורים. אחרי שמוצאים לא עוצרים: מחשבים גם את .
בדיקה: מציבים את הנקודה גם במשוואת הפרבולה. למשל : .
דוגמה - שתי נקודות חיתוך ומקרה של משיק
נתונה הפרבולה .
א. מצאו את נקודות החיתוך שלה עם הישר .
ב. הראו שהישר משיק לפרבולה, ומצאו את נקודת ההשקה.
1. א: משווים: . מעבירים אגף: .
2. מפרקים: , ולכן או .
3. מציבים בישר: נותן , ו- נותן . הנקודות ו-.
4. ב: משווים: , ולכן , כלומר .
5. יש פתרון יחיד, , ולכן הישר משיק. . נקודת ההשקה .
בציור: הפרבולה בקו מלא ועקום, הישר מקווקו, והישר המשיק בקו מלא וישר.
א. ו-. ב. נותנת פתרון יחיד; נקודת ההשקה .
13. חיתוך שתי פרבולות
נקודות חיתוך של שתי פרבולות
גם שתי פרבולות יכולות להיפגש. בדיוק כמו בישר ופרבולה: בנקודת מפגש יש לשתיהן אותו עבור אותו .
במדויק: נקודת חיתוך של הגרפים ו- היא נקודה שנמצאת על שני הגרפים. שיעורי ה- שלהן הם הפתרונות של . כשמעבירים הכול לאגף אחד, מתקבלת משוואה ממעלה שנייה לכל היותר: אם המקדמים של שווים, מתבטל ונשארת משוואה ממעלה ראשונה (או משוואה בלי בכלל).
בציור: (קו מלא) ו- (מקווקו). נותן , , ולכן . נקודות החיתוך ו-.
חיתוך שתי פרבולות
כשנתונות שתי פרבולות ו-:
1. משווים: .
2. מעבירים הכול לאגף אחד ומכנסים איברים.
3. פותרים את המשוואה שהתקבלה (ריבועית או ממעלה ראשונה).
4. מציבים כל באחת הפונקציות ומקבלים את .
מה מתקבל אחרי העברת אגפים
כש- מתבטל זו לא טעות: פשוט פותרים משוואה ממעלה ראשונה.
ציור של שני הגרפים עוזר לבדוק כמה נקודות חיתוך אמורות לצאת.
דוגמה א - מקדמים שונים של : משוואה ריבועית
מצאו את נקודות החיתוך של הפרבולות ו-.
1. משווים: .
2. מעבירים אגף: . מחלקים ב-: .
3. מפרקים: , ולכן או .
4. מציבים ב-: נותן , ו- נותן .
בציור: בקו מלא, מקווקו.
ו-.
דוגמה ב - מקדמים שווים של : משוואה ממעלה ראשונה
מצאו את נקודות החיתוך של הפרבולות ו-.
1. משווים: .
2. מתבטל משני האגפים: .
3. , ולכן .
4. מציבים: . בדיקה בפרבולה השנייה: .
נקודה אחת: .
14. אי-שוויונות ריבועיים
אי-שוויון ריבועי
אי-שוויון כמו שואל: איפה הפרבולה מתחת לציר ה-? את התשובה הכי קל לראות בסקיצה.
במדויק: אי-שוויון ריבועי הוא אי-שוויון שאפשר לכתוב כך: (או עם , , ), כאשר . הפתרון שלו הוא קבוצת כל ערכי שמקיימים אותו. הקבוצה יכולה להיות קטע, שני תחומים, כל המספרים, כל המספרים חוץ ממספר אחד, מספר אחד, או אף מספר.
בציור הגרף של , שחותך את ציר ה- ב- וב-. בתחום המוצלל, , הגרף מתחת לציר ה-: שם . מחוץ לתחום הזה הגרף מעל הציר: שם .
פתרון אי-שוויון ריבועי בעזרת סקיצה
כשנתון אי-שוויון (או , , ):
1. אם , אפשר לכפול ב- ולהפוך את סימן אי-השוויון. עכשיו .
2. פותרים ומוצאים את נקודות החיתוך . אם יש נקודת חיתוך אחת או אין בכלל, משתמשים בכלל "כשיש לפרבולה חיתוך אחד או אין חיתוך".
3. מסרטטים סקיצה של פרבולה פתוחה למעלה דרך ו-.
4. : הפתרון או . : הפתרון .
5. ב- או גם ו- עצמם נכללים.
כשיש לפרבולה חיתוך אחד או אין חיתוך ()
אי-שוויון בין פרבולה לישר
כשנתון :
1. מעבירים הכול לאגף אחד: .
2. פותרים כמו אי-שוויון ריבועי רגיל.
בגרף: הפתרון הוא ערכי שבהם הפרבולה מעל הישר.
כפל ב- הופך את הסימן: שקול ל-, ולא ל-.
פתרון "בין" כותבים כקטע אחד, . פתרון "מחוץ" כותבים עם "או": או .
דוגמה א - פרבולה פתוחה למעלה, הפתרון בין נקודות החיתוך
פתרו את אי-השוויון .
1. : הפרבולה פתוחה למעלה.
2. פותרים : , ולכן או .
3. בסקיצה, הפרבולה מתחת לציר ה- בין שתי הנקודות.
4. הסימן (ולא ), ולכן ו- לא נכללים.
5. בדיקה: נותן . נכון.
דוגמה ב - מקדם שלילי: כופלים ב-
פתרו את אי-השוויון .
1. . כופלים ב- והופכים את הסימן: .
2. פותרים : , ולכן או .
3. בסקיצה של (פתוחה למעלה), הגרף מעל ציר ה- מחוץ לנקודות החיתוך.
4. הסימן , ולכן ו- נכללים.
5. בדיקה: נותן . נכון.
או