תזכורת: יחס ופרופורציה
בדמיון משולשים משווים כל הזמן אורכים: "הצלע הזאת ארוכה פי 2 מהצלע ההיא". את זה כותבים בעזרת יחס ופרופורציה.
במדויק: היחס בין שני מספרים חיוביים ו- הוא המנה , ורושמים אותו גם . פרופורציה היא שוויון בין שני יחסים: , כאשר ו-. שוויון כזה מתקיים בדיוק כאשר (כפל בהצלבה).
בעזרת כפל בהצלבה מוצאים ערך חסר בפרופורציה. למשל, ב-: , ולכן .
סדר המספרים ביחס חשוב: היחס שווה ל-, והיחס שווה ל-.
תזכורת: זוויות שוות בין ישרים
כדי למצוא משולשים דומים מחפשים זוויות שוות. יש כמה מצבים קבועים שבהם זוויות שוות מופיעות.
במדויק:
- זוויות קודקודיות: כששני ישרים נחתכים, שתי זוויות שנמצאות זו מול זו (ולא זו ליד זו) שוות.
- ישר שחותך שני ישרים מקבילים: זוויות מתאימות שוות, זוויות מתחלפות שוות, וסכום שתי זוויות חד-צדדיות הוא .
- סכום הזוויות במשולש הוא .
באיור שני ישרים מקבילים, וישר שלישי חותך אותם בנקודות ו-. הזווית שליד והזווית המתאימה לה ליד הן זוויות מתאימות. הזווית הנוספת ליד היא זווית קודקודית לזווית המתאימה, וגם זווית מתחלפת לזווית שליד . שלושתן שוות.
1. צורות דומות: הגדלה והקטנה ששומרות על היחס
צורות דומות
כשמגדילים תמונה במכונת צילום, או מקטינים אותה לתמונת פספורט, הצורה נשארת אותה צורה, ורק הגודל משתנה. שתי צורות כאלה נקראות צורות דומות.
במדויק: שני מצולעים דומים אם אפשר להתאים את הקודקודים של אחד לקודקודים של השני כך שכל הזוויות המתאימות שוות, וגם כל הצלעות המתאימות גדלו (או קטנו) פי אותו מספר חיובי . המספר נקרא גורם ההגדלה כאשר , וגורם ההקטנה כאשר . כאשר הצורות זהות בגודלן.
באיור מלבן וההגדלה שלו פי : מלבן . הזוויות נשארו ישרות, וכל צלע גדלה פי .
שני התנאים נחוצים:
•ריבוע ומעוין שאינו ריבוע, עם אותו אורך צלע: כל הצלעות באותו יחס, אבל הזוויות שונות. הם לא דומים.
•מלבן ומלבן : כל הזוויות שוות, אבל . גם הם לא דומים.
גורם ההגדלה או ההקטנה
גורם ההגדלה (או ההקטנה) הוא המנה: אורך בצורה החדשה חלקי האורך המתאים בצורה המקורית.
בדיקה אם שני מלבנים דומים
כשנתונים האורך והרוחב של שני מלבנים:
1. מתאימים צלע ארוכה לצלע ארוכה, וצלע קצרה לצלע קצרה.
2. מחלקים את הצלע הארוכה של המלבן השני בצלע הארוכה של הראשון, וכך גם את הקצרות.
3. אם שתי המנות שוות, המלבנים דומים, והמנה היא . אם הן שונות, המלבנים לא דומים.
במלבן כל הזוויות ישרות, ולכן מספיק לבדוק את הצלעות.
הוספה של אותו אורך לכל הצלעות לא נותנת צורה דומה. מלבן שכל צלע שלו הוארכה ב- הוא , והוא לא דומה למקורי.
כל שני ריבועים דומים זה לזה. שני מלבנים - לא תמיד.
דוגמה - הגדלת תמונה: איזו הגדלה דומה למקור
לנועה יש תמונה שממדיה ס"מ על ס"מ. בחנות הציעו לה שתי הגדלות: הגדלה א בגודל ס"מ על ס"מ, והגדלה ב בגודל ס"מ על ס"מ.
א. איזו מההגדלות דומה לתמונה המקורית? נמקו.
ב. מהו גורם ההגדלה שלה?
1. נתון: תמונה ושתי הגדלות. המטרה: לבדוק בכל הגדלה אם כל הצלעות גדלו פי אותו מספר.
2. הגדלה א: ו-. שתי המנות שוות.
3. הגדלה ב: , אבל . המנות שונות: התמונה "נמעכה".
4. בכל התמונות הזוויות ישרות, ולכן רק הגדלה א דומה למקור, וגורם ההגדלה שלה .
א. הגדלה א. ב. .
2. הגדרת משולשים דומים ויחס הדמיון
משולשים דומים ויחס הדמיון
משולשים דומים הם משולשים עם אותה צורה בדיוק: משולש אחד הוא הגדלה או הקטנה של השני.
במדויק: המשולשים ו- דומים (רושמים ) אם בהתאמה , , כל שלוש הזוויות המתאימות שוות: , , , וגם כל שלוש הצלעות המתאימות באותו יחס: . המספר החיובי נקרא יחס הדמיון בין המשולש למשולש .
באיור . זוויות שוות מסומנות באותו מספר קשתות, וכל צלע של ארוכה פי מהצלע המתאימה ב-. לכן יחס הדמיון בין ל- הוא , ויחס הדמיון בין ל- הוא .
צלעות מתאימות הן צלעות שנמצאות מול זוויות שוות: מול , ו- מול .
רישום הדמיון
ברישום סדר האותיות הוא ההתאמה: הראשונה מתאימה לראשונה, השנייה לשנייה והשלישית לשלישית. מכאן גם הצלעות המתאימות: , , .
יחס הדמיון
יחס הדמיון בין ל-: .
יחס הדמיון נכתב גם כיחס בין שני מספרים, למשל (כלומר ).
בדיקת דמיון כשנתונות כל הצלעות וכל הזוויות
כשנתונים אורכי כל הצלעות ומידות כל הזוויות בשני משולשים:
1. מתאימים קודקוד לקודקוד עם אותה זווית. אם אין התאמה כזאת, המשולשים לא דומים.
2. מחלקים כל צלע במשולש אחד בצלע המתאימה לה (מול אותה זווית) במשולש השני.
3. אם שלוש המנות שוות, המשולשים דומים, והמנה היא יחס הדמיון. אם יש שתי מנות שונות, הם לא דומים.
יחס הדמיון תלוי בסדר. אם יחס הדמיון בין ל- הוא , אז יחס הדמיון בין ל- הוא . כותבים תמיד בין איזה משולש לאיזה.
כל שני משולשים שווי צלעות דומים זה לזה: בשניהם כל הזוויות , ובכל אחד שלוש הצלעות שוות, ולכן היחס בין הצלעות המתאימות זהה.
דוגמה - התאמת הקודקודים לפי הזוויות
נועם גזר מנייר שני משולשים.
במשולש : ס"מ, ס"מ, ס"מ, , , .
במשולש : ס"מ, ס"מ, ס"מ, , , .
א. האם המשולשים דומים? נמקו.
ב. מהו יחס הדמיון בין המשולש למשולש ?
1. נתונים כל הצלעות וכל הזוויות. המטרה: למצוא התאמה בין הקודקודים ולבדוק את יחסי הצלעות.
2. התאמה לפי הזוויות: , , . כלומר , , .
3. לכן הצלעות המתאימות: , , .
4. המנות: , , . שלוש המנות שוות.
5. לכן , ויחס הדמיון בין ל- הוא , כלומר .
א. כן: . ב. (כלומר ).
3. משפט הדמיון ז.ז.: זיהוי משולשים דומים (ישרים מקבילים, זוויות קודקודיות)
משפט הדמיון ז.ז.
לפי ההגדרה צריך לבדוק שלוש זוויות ושלושה יחסים. מסתבר שמספיק הרבה פחות: שתי זוויות.
במדויק: משפט הדמיון ז.ז. (זווית, זווית): אם שתי זוויות של משולש אחד שוות בהתאמה לשתי זוויות של משולש אחר, המשולשים דומים. מכאן שגם הזווית השלישית שווה, וגם כל הצלעות המתאימות באותו יחס.
למה זה עובד: סכום הזוויות בכל משולש הוא , ולכן אם שתי זוויות שוות, גם השלישית שווה. ומשולשים עם אותן זוויות הם אותה צורה בגדלים שונים.
באיור בשני המשולשים יש זווית של וזווית של (ולכן גם זווית של ), ולכן - גם בלי לדעת אף צלע.
מאיפה מגיעות זוויות שוות
ישר המקביל לצלע במשולש
אם על הצלע , על הצלע ו-, אז : הזווית משותפת, ו- (זוויות מתאימות).
הסבר מדוע שני משולשים דומים
כששואלים "הסבירו מדוע המשולשים דומים":
1. מסמנים את שני המשולשים בסרטוט.
2. מוצאים זוג אחד של זוויות שוות (אחת מכל משולש), וכותבים את הנימוק: משותפת, קודקודיות, מתאימות, מתחלפות, ישרות או נתון.
3. מוצאים זוג שני של זוויות שוות, עם נימוק.
4. כותבים: המשולשים דומים לפי משפט הדמיון ז.ז., ורושמים את הדמיון כך שקודקודים עם זוויות שוות באותו מקום.
בשני משולשים ישרי זווית הזווית הישרה היא זוג אחד. מספיק למצוא עוד זווית חדה אחת שווה.
בז.ז. משווים זווית של משולש אחד לזווית של המשולש השני. שתי זוויות שוות באותו משולש (כמו במשולש שווה שוקיים) הן לא זוג כזה.
דוגמה א - ישר מקביל לצלע: זווית משותפת וזוויות מתאימות
החזית של בית עץ היא משולש . בין שתי הקומות יש קורה המקבילה לבסיס ( על , על ).
א. הסבירו מדוע .
ב. נתון: מ', מ'. מהו יחס הדמיון בין המשולש למשולש ?
1. נתון: , , . המטרה: להסביר את הדמיון ולמצוא את יחס הדמיון.
2. הזווית משותפת לשני המשולשים.
3. : זוויות מתאימות בין המקבילים ו-, והחותך .
4. לכן לפי ז.ז.
5. ב: הצלע מתאימה לצלע כולה מ'. לכן יחס הדמיון בין ל- הוא .
א. זווית משותפת, ו- (מתאימות): ז.ז. ב. (כלומר ).
דוגמה ב - זוויות קודקודיות וזוויות ישרות: רוחב נהר
כדי למדוד את רוחב נהר, בחרו עץ בנקודה על הגדה השנייה. רון עומד על הגדה הקרובה בנקודה , כך ש- מאונך לגדה. מיכל עומדת על הגדה בנקודה , ויוסי עומד בנקודה , כך ש- מאונך לגדה. הנקודה על הגדה, בין ל-, והיא על הקו הישר שמחבר את יוסי עם העץ.
נתון: מ', מ', מ'.
א. הסבירו מדוע .
ב. מהו יחס הדמיון בין המשולש למשולש ?
ג. מהו רוחב הנהר ()?
1. נתון: ו- מאונכים לגדה, , , על ישר אחד. המטרה: דמיון, יחס הדמיון והאורך .
2. , כי ו- מאונכים לגדה.
3. : זוויות קודקודיות (הישרים והגדה נחתכים ב-).
4. לכן לפי ז.ז.
5. ב: ו- צלעות מתאימות (שתיהן בין הזווית הישרה לזווית שב-). יחס הדמיון: .
6. ג: מתאימה ל-, ולכן מ'.
א. זוויות ישרות ב- וב-, וזוויות קודקודיות ב-: ז.ז. ב. . ג. מ'.
4. חישוב צלעות חסרות במשולשים דומים
חישוב צלע חסרה
כשיודעים ששני משולשים דומים, אפשר לחשב צלע שלא מדדו: כל הצלעות גדלו פי אותו מספר.
במדויק: אם ויחס הדמיון בין ל- הוא , אז כל צלע של שווה ל- כפול הצלע המתאימה לה ב-: , , . הזוויות המתאימות שוות, והן לא מוכפלות ב-.
באיור , ולכן . הצלע מתאימה לצלע כולה , ולא לקטע . כך גם מתאימה ל-, ו- מתאימה ל-.
חישוב צלע חסרה בעזרת פרופורציה
כשנתון (או הוכח) ששני משולשים דומים:
1. כותבים את הדמיון לפי סדר הקודקודים המתאימים, למשל .
2. כותבים את שוויון היחסים: .
3. בוחרים שני יחסים: אחד עם שתי צלעות ידועות, ואחד עם הצלע החסרה.
4. פותרים את הפרופורציה בכפל בהצלבה.
כשיחס הדמיון ידוע
אם יחס הדמיון בין ל- הוא :
•מצלע של לצלע המתאימה ב-: כופלים ב-.
•מצלע של לצלע המתאימה ב-: מחלקים ב-.
משולש קטן בתוך משולש גדול: הצלע של הגדול היא הצלע כולה. אם ו-, הצלע שמתאימה ל- היא , ולא .
בדיקה: אחרי החישוב, כל צלע במשולש הגדול צריכה לצאת גדולה מהצלע המתאימה בקטן, ופי אותו מספר.
דוגמה - מוט חיזוק מקביל לצלע: הצלע כולה מול החלק
מסגרת מתכת היא משולש . מוט חיזוק מקביל לצלע ( על , על ).
נתון: מ', מ', מ', מ'.
א. מצאו את אורך הצלע .
ב. מצאו את אורך הקטע .
1. נתון: ואורכי , , , . המטרה: ו-.
2. הזווית משותפת, ו- (מתאימות). לכן לפי ז.ז.
3. מ'. יחס הדמיון בין ל-: .
4. א: מתאימה ל-: , ולכן מ'.
5. ב: מתאימה ל-: מ'. לכן מ'.
א. מ'. ב. מ'.
5. דמיון במשולשים ישרי זווית ומשפט פיתגורס: צל, עמודים ומדידת גובה
משולשים ישרי זווית דומים
באותה שעה קרני השמש פוגעות בכל העצמים באותה זווית. לכן עמוד, עץ ואדם יוצרים עם הצל שלהם משולשים ישרי זווית דומים. כך מודדים גובה של עצם גבוה בלי לטפס עליו.
במדויק: שני משולשים ישרי זווית דומים בדיוק כאשר יש להם עוד זווית חדה אחת שווה. (הזווית הישרה היא הזוג הראשון של זוויות שוות, ולכן זה משפט ז.ז.) במשולשים כאלה כל הניצבים והיתרים המתאימים באותו יחס.
באיור עמוד שגובהו מ' והצל שלו מ', ואדם שגובהו מ' והצל שלו מ'. בשני המשולשים הזווית ליד הקרקע ישרה, והזווית בקצה הצל היא הזווית של קרני השמש. היחס בין הגובה לצל זהה: .
משפט פיתגורס
במשולש ישר זווית שהניצבים שלו ו- והיתר שלו : . כשידועות שתי צלעות, מוצאים את השלישית, ואז ממשיכים בדמיון.
גובה מתוך הצל
כשנתונים גובה של עצם אחד והצל שלו, ואורך הצל של עצם שני באותה שעה:
1. לכל עצם יש משולש: הגובה, הצל וקרן השמש. הזווית בין העצם לקרקע ישרה, וזווית קרני השמש עם הקרקע שווה בשני המשולשים: ז.ז.
2. רושמים פרופורציה: , כאשר הוא הגובה ו- הוא אורך הצל.
3. פותרים בכפל בהצלבה.
אדם ליד מנורה: הצל מתחיל ברגליים
כשאדם עומד ליד עמוד תאורה, ונתונים גובה המנורה, גובה האדם והמרחק ביניהם:
1. יש שני משולשים עם קודקוד משותף בקצה הצל: משולש קטן (האדם והצל שלו) ומשולש גדול (העמוד, והקרקע מהעמוד עד קצה הצל).
2. הזווית בקצה הצל משותפת, והעמוד והאדם ניצבים לקרקע: ז.ז.
3. הבסיס של המשולש הגדול הוא המרחק מהעמוד ועוד הצל. מסמנים את הצל ב-, רושמים פרופורציה ופותרים משוואה.
הגובה והצל צריכים להיות באותן יחידות. אם גובה האדם מ' והצל ס"מ, קודם ממירים: ס"מ מ'.
דוגמה א - צל של עץ ושל אדם באותה שעה
אדם שגובהו מ' עומד ליד עץ. באותה שעה אורך הצל של האדם מ', ואורך הצל של העץ מ'.
א. מהו גובה העץ?
ב. מהו המרחק מראש העץ עד קצה הצל שלו?
1. נתון: גובה האדם , הצל שלו , הצל של העץ (במטרים). המטרה: גובה העץ , ואחר כך היתר במשולש של העץ.
2. העץ והאדם ניצבים לקרקע, וקרני השמש יוצרות אותה זווית עם הקרקע. לכן שני המשולשים ישרי הזווית דומים (ז.ז.).
3. פרופורציה: . כפל בהצלבה: , ולכן מ'.
4. ב: במשולש של העץ הניצבים ו-. לפי פיתגורס: , ולכן מ'.
א. מ'. ב. מ'.
דוגמה ב - מנורת רחוב: הצל כנעלם בשני המשולשים
אדם שגובהו מ' עומד במרחק מ' מעמוד תאורה. גובה המנורה מ'.
א. מהו אורך הצל של האדם?
ב. מהו המרחק מראש האדם עד קצה הצל?
1. נתון: (העמוד), (האדם), . הצל הוא . המטרה: , ואחר כך .
2. (העמוד והאדם ניצבים לקרקע), והזווית משותפת. לכן לפי ז.ז.
3. הבסיס של המשולש הגדול: .
4. פרופורציה: , כלומר .
5. כפל בהצלבה: , כלומר , ולכן ו- מ'.
6. ב: במשולש הניצבים ו-: , ולכן מ'.
א. מ'. ב. בערך מ'.
6. יחס ההיקפים של משולשים דומים
יחס ההיקפים
אם כל צלע גדלה פי , גם הסכום של כל הצלעות גדל פי . לכן ההיקפים של משולשים דומים נמצאים באותו יחס כמו הצלעות.
במדויק: אם ויחס הדמיון בין ל- הוא , אז גם היחס בין ההיקף של להיקף של הוא .
למה: .
באיור הצלעות של הן , והצלעות של הן (יחס הדמיון בין ל- הוא ). ההיקפים: ו-, ואכן .
יחס ההיקפים שווה ליחס הדמיון
אם יחס הדמיון בין משולש 1 למשולש 2 הוא , ו-, ההיקפים שלהם: .
היקף של משולש דומה
כשנתונים יחס הדמיון בין שני משולשים וההיקף של אחד מהם:
1. בודקים בין איזה משולש לאיזה נתון היחס.
2. , או .
3. לא צריך למצוא קודם את הצלעות של המשולש השני.
בדיקה: המשולש הגדול צריך לקבל את ההיקף הגדול. אם יצא הפוך, כפלתם במקום לחלק.
דוגמה - היקף דגל קטן ועלות הסרט
דגל גדול הוא משולש שווה שוקיים (). הבסיס ס"מ, וכל שוק ס"מ. דגל קטן דומה לו, ויחס הדמיון בין ל- הוא .
א. מהו ההיקף של הדגל הגדול?
ב. מהו ההיקף של הדגל הקטן?
ג. את שני הדגלים מקשטים בסרט לאורך כל ההיקף. מטר סרט עולה ש"ח. כמה עולה הסרט?
1. נתון: , , יחס הדמיון . המטרה: שני ההיקפים ומחיר הסרט.
2. א: ס"מ.
3. ב: יחס ההיקפים שווה ליחס הדמיון: , ולכן ס"מ.
4. בדיקה: צלעות הדגל הקטן הן ו-, והיקפו ס"מ.
5. ג: אורך הסרט ס"מ מ'. המחיר: ש"ח.
א. ס"מ. ב. ס"מ. ג. ש"ח.
7. יחס השטחים של משולשים דומים
יחס השטחים
כשמגדילים משולש פי , השטח שלו גדל פי , ולא פי : גדל גם הבסיס וגם הגובה.
במדויק: אם ויחס הדמיון בין ל- הוא , אז היחס בין השטח של לשטח של הוא .
למה: גם הגבהים המתאימים באותו יחס . אם במשולש הקטן הבסיס והגובה , בגדול הבסיס והגובה . לכן השטח של הגדול: .
באיור כל צלע של המשולש הגדול ארוכה פי מהצלע המתאימה במשולש הקטן שקודקודיו באמצעי הצלעות. ארבעה משולשים זהים לקטן ממלאים את הגדול בדיוק, ולכן השטח שלו גדול פי .
יחס השטחים שווה לריבוע יחס הדמיון
אם יחס הדמיון בין משולש 1 למשולש 2 הוא , ו-, השטחים שלהם: .
מה גדל פי כמה
שטח של משולש דומה
כשנתונים יחס הדמיון בין משולש 1 למשולש 2, והשטח של אחד מהם:
1. מחשבים .
2. , או .
הטעות הנפוצה: לכפול את השטח ב-. יחס דמיון נותן יחס שטחים , ולא .
דוגמה - שטח מפרש דומה ועלות הבד
בסירה שני מפרשים בצורת משולשים ישרי זווית דומים. במפרש הגדול הניצבים מ' ו- מ'. יחס הדמיון בין המפרש הגדול למפרש הקטן הוא .
א. מהו השטח של המפרש הגדול?
ב. מהו השטח של המפרש הקטן?
ג. מ"ר של בד מפרשים עולה ש"ח. כמה עולה הבד לשני המפרשים?
1. נתון: ניצבים ו- במפרש הגדול, יחס הדמיון . המטרה: שני השטחים והעלות.
2. א: מ"ר.
3. ב: יחס השטחים . לכן מ"ר.
4. בדיקה: הניצבים של המפרש הקטן הם ו-, והשטח מ"ר.
5. ג: סך השטח מ"ר. העלות: ש"ח.
א. מ"ר. ב. מ"ר. ג. ש"ח.
8. מציאת יחס הדמיון מיחס ההיקפים או מיחס השטחים
יחס הדמיון מתוך היקפים או שטחים
לפעמים יודעים רק פי כמה משולש אחד גדול מהשני בהיקף או בשטח, ורוצים לדעת פי כמה גדלו הצלעות. זה הכיוון ההפוך.
במדויק: אם שני משולשים דומים, ו-, ההיקפים ו-, השטחים שלהם, אז יחס הדמיון בין משולש 1 למשולש 2 הוא , והוא גם .
השורש מגיע מהכלל : מספר שהריבוע שלו הוא יחס השטחים. למשל, אם השטח של משולש אחד גדול פי מהשטח של משולש דומה לו, הצלעות שלו גדולות פי .
מציאת יחס הדמיון
מיחס השטחים לצלע חסרה
כשנתונים השטחים של שני משולשים דומים וצלע באחד מהם:
1. מחשבים את יחס השטחים .
2. מוציאים שורש: .
3. מוצאים את הצלע המתאימה: כופלים או מחלקים ב-.
יחס שטחים נותן יחס דמיון , ולא .
שורש של שבר: . כשהשורש לא יוצא שלם, מחשבים במחשבון.
דוגמה א - יחס הדמיון מתוך יחס ההיקפים
שתי חלקות בצורת משולשים דומים. ההיקף של החלקה הגדולה מ', וההיקף של החלקה הקטנה מ'. הצלע הארוכה ביותר בחלקה הגדולה היא מ'.
א. מהו יחס הדמיון בין החלקה הגדולה לחלקה הקטנה?
ב. מהו אורך הצלע הארוכה ביותר בחלקה הקטנה?
1. נתון: , , צלע ארוכה בגדולה. המטרה: , ואחר כך הצלע המתאימה בקטנה.
2. א: .
3. ב: הצלע הארוכה בקטנה מתאימה לצלע הארוכה בגדולה: מ'.
א. (כלומר ). ב. מ'.
דוגמה ב - יחס הדמיון מתוך יחס השטחים: הוצאת שורש
שני אריחים בצורת משולשים דומים. השטח של האריח הגדול סמ"ר, והשטח של האריח הקטן סמ"ר.
א. מהו יחס הדמיון בין האריח הגדול לאריח הקטן?
ב. צלע באריח הקטן אורכה ס"מ. מה אורך הצלע המתאימה באריח הגדול?
ג. מהו היחס בין ההיקפים של שני האריחים?
1. נתון: , . המטרה: יחס הדמיון, צלע ויחס ההיקפים.
2. א: יחס השטחים . יחס הדמיון: .
3. ב: ס"מ.
4. ג: יחס ההיקפים שווה ליחס הדמיון: , כלומר .
א. (כלומר ). ב. ס"מ. ג. .
9. משולשים דומים בתוך מרובעים: טרפז ומקבילית
משולשים דומים בתוך מרובעים
במרובעים יש צלעות מקבילות וזוויות ישרות. לכן כשמעבירים בהם אלכסון או קטע, נוצרים הרבה פעמים משולשים דומים.
במדויק: בטרפז () שהאלכסונים שלו נחתכים בנקודה : , ויחס הדמיון ביניהם הוא היחס בין הבסיסים . גם במקבילית : אם על הצלע (), והקטע חותך את האלכסון בנקודה , אז , ויחס הדמיון ביניהם הוא .
בטרפז: ו- (זוויות מתחלפות בין הבסיסים המקבילים), ולכן ז.ז.
במקבילית שבאיור הנקודה על הצלע , והקטע חותך את האלכסון בנקודה . הנימוק: ו- (זוויות מתחלפות, כי ).
איפה מחפשים משולשים דומים במרובע
זווית ישרה שקודקודה על צלע של מלבן
במלבן הנקודה על הצלע והנקודה על הצלע . אם , אז : , ו- (כל אחת מהן משלימה את ל-).
בטרפז המשולשים הדומים הם המשולשים שעל הבסיסים, ו-. המשולשים שעל השוקיים ( ו-) לא נכנסים לכלל הזה.
דוגמה א - אלכסוני טרפז: זוויות מתחלפות
גינה בצורת טרפז (). שני שבילים ישרים עוברים לאורך האלכסונים ו- ונפגשים בנקודה .
נתון: מ', מ', מ'.
א. הסבירו מדוע .
ב. מהו יחס הדמיון בין המשולש למשולש ?
ג. מהו אורך השביל ?
1. נתון: , , , . המטרה: דמיון, יחס הדמיון ואורך .
2. : זוויות מתחלפות בין המקבילים ו-, והחותך .
3. : זוויות מתחלפות בין אותם מקבילים, והחותך .
4. לכן לפי ז.ז. ההתאמה: , , .
5. ב: מתאימה ל-: .
6. ג: מתאימה ל-: מ'. לכן מ'.
א. שני זוגות של זוויות מתחלפות: ז.ז. ב. . ג. מ'.
דוגמה ב - מלבן: זווית ישרה וזוויות משלימות
דלת בצורת מלבן . הנקודה על הצלע , והנקודה על הצלע , כך ש-.
נתון: ס"מ, ס"מ, ס"מ.
א. הסבירו מדוע .
ב. מהו יחס הדמיון בין המשולש למשולש ?
ג. מצאו את אורך הקטע .
ד. מצאו את סכום השטחים של המשולשים ו-.
1. נתון: מלבן, , , , . המטרה: דמיון, יחס הדמיון, וסכום השטחים.
2. (זוויות המלבן).
3. ב-: (סכום הזוויות במשולש). על הישר : , ולכן . מכאן .
4. לכן לפי ז.ז. ההתאמה: , , .
5. ב: ס"מ. מתאימה ל-: .
6. ג: מתאימה ל-: ס"מ.
7. ד: סמ"ר ו- סמ"ר. בדיקה: . סך הכול סמ"ר.
א. זוויות ישרות ב- וב-, ו-: ז.ז. ב. . ג. ס"מ. ד. סמ"ר.