דילוג לתוכן המרכזי

סיכום דמיון משולשים

מתמטיקה כיתה י"א 3 יח"ל · 9 נושאים

כל מה שצריך לדעת בדמיון משולשים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: יחס ופרופורציה

בדמיון משולשים משווים כל הזמן אורכים: "הצלע הזאת ארוכה פי 2 מהצלע ההיא". את זה כותבים בעזרת יחס ופרופורציה.

במדויק: היחס בין שני מספרים חיוביים aa ו-bb הוא המנה ab\frac{a}{b}, ורושמים אותו גם a:ba:b. פרופורציה היא שוויון בין שני יחסים: ab=cd\frac{a}{b}=\frac{c}{d}, כאשר b≠0b\ne0 ו-d≠0d\ne0. שוויון כזה מתקיים בדיוק כאשר a⋅d=b⋅ca\cdot d=b\cdot c (כפל בהצלבה).

בעזרת כפל בהצלבה מוצאים ערך חסר בפרופורציה. למשל, ב-x6=43\frac{x}{6}=\frac{4}{3}: 3x=243x=24, ולכן x=8x=8.

סדר המספרים ביחס חשוב: היחס 3:23:2 שווה ל-1.51.5, והיחס 2:32:3 שווה ל-23\frac23.

תזכורת: זוויות שוות בין ישרים

כדי למצוא משולשים דומים מחפשים זוויות שוות. יש כמה מצבים קבועים שבהם זוויות שוות מופיעות.

במדויק:

- זוויות קודקודיות: כששני ישרים נחתכים, שתי זוויות שנמצאות זו מול זו (ולא זו ליד זו) שוות.

- ישר שחותך שני ישרים מקבילים: זוויות מתאימות שוות, זוויות מתחלפות שוות, וסכום שתי זוויות חד-צדדיות הוא 180∘180^\circ.

- סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ.

באיור שני ישרים מקבילים, וישר שלישי חותך אותם בנקודות KK ו-MM. הזווית α\alpha שליד KK והזווית α\alpha המתאימה לה ליד MM הן זוויות מתאימות. הזווית α\alpha הנוספת ליד MM היא זווית קודקודית לזווית המתאימה, וגם זווית מתחלפת לזווית שליד KK. שלושתן שוות.

αααKM

1. צורות דומות: הגדלה והקטנה ששומרות על היחס

צורות דומות

כשמגדילים תמונה במכונת צילום, או מקטינים אותה לתמונת פספורט, הצורה נשארת אותה צורה, ורק הגודל משתנה. שתי צורות כאלה נקראות צורות דומות.

במדויק: שני מצולעים דומים אם אפשר להתאים את הקודקודים של אחד לקודקודים של השני כך שכל הזוויות המתאימות שוות, וגם כל הצלעות המתאימות גדלו (או קטנו) פי אותו מספר חיובי kk. המספר kk נקרא גורם ההגדלה כאשר k>1k>1, וגורם ההקטנה כאשר k<1k<1. כאשר k=1k=1 הצורות זהות בגודלן.

באיור מלבן 4×24\times2 וההגדלה שלו פי 1.51.5: מלבן 6×36\times3. הזוויות נשארו ישרות, וכל צלע גדלה פי 1.51.5.

שני התנאים נחוצים:

•ריבוע ומעוין שאינו ריבוע, עם אותו אורך צלע: כל הצלעות באותו יחס, אבל הזוויות שונות. הם לא דומים.

•מלבן 4×24\times2 ומלבן 5×35\times3: כל הזוויות שוות, אבל 54≠32\frac54\ne\frac32. גם הם לא דומים.

4263

גורם ההגדלה או ההקטנה

גורם ההגדלה (או ההקטנה) kk הוא המנה: אורך בצורה החדשה חלקי האורך המתאים בצורה המקורית.

הערך של kkמה קרה לצורה
k>1k>1הגדלה
k=1k=1אותו גודל
0<k<10<k<1הקטנה
דרך הפתרון

בדיקה אם שני מלבנים דומים

כשנתונים האורך והרוחב של שני מלבנים:

1. מתאימים צלע ארוכה לצלע ארוכה, וצלע קצרה לצלע קצרה.

2. מחלקים את הצלע הארוכה של המלבן השני בצלע הארוכה של הראשון, וכך גם את הקצרות.

3. אם שתי המנות שוות, המלבנים דומים, והמנה היא kk. אם הן שונות, המלבנים לא דומים.

במלבן כל הזוויות ישרות, ולכן מספיק לבדוק את הצלעות.

שים לב

הוספה של אותו אורך לכל הצלעות לא נותנת צורה דומה. מלבן 4×24\times2 שכל צלע שלו הוארכה ב-11 הוא 5×35\times3, והוא לא דומה למקורי.

שים לב

כל שני ריבועים דומים זה לזה. שני מלבנים - לא תמיד.

דוגמה - הגדלת תמונה: איזו הגדלה דומה למקור

לנועה יש תמונה שממדיה 1515 ס"מ על 1010 ס"מ. בחנות הציעו לה שתי הגדלות: הגדלה א בגודל 3030 ס"מ על 2020 ס"מ, והגדלה ב בגודל 2525 ס"מ על 2020 ס"מ.

א. איזו מההגדלות דומה לתמונה המקורית? נמקו.

ב. מהו גורם ההגדלה שלה?

פתרון

1. נתון: תמונה 15×1015\times10 ושתי הגדלות. המטרה: לבדוק בכל הגדלה אם כל הצלעות גדלו פי אותו מספר.

2. הגדלה א: 3015=2\frac{30}{15}=2 ו-2010=2\frac{20}{10}=2. שתי המנות שוות.

3. הגדלה ב: 2515=53≈1.67\frac{25}{15}=\frac53\approx1.67, אבל 2010=2\frac{20}{10}=2. המנות שונות: התמונה "נמעכה".

4. בכל התמונות הזוויות ישרות, ולכן רק הגדלה א דומה למקור, וגורם ההגדלה שלה 22.

151030202520מקוראב
תשובה

א. הגדלה א. ב. k=2k=2.

שאלות פתוחות על צורות דומות: הגדלה והקטנה ששומרות על היחס

2. הגדרת משולשים דומים ויחס הדמיון

משולשים דומים ויחס הדמיון

משולשים דומים הם משולשים עם אותה צורה בדיוק: משולש אחד הוא הגדלה או הקטנה של השני.

במדויק: המשולשים ABCABC ו-DEFDEF דומים (רושמים △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF) אם בהתאמה A↔DA\leftrightarrow D, B↔EB\leftrightarrow E, C↔FC\leftrightarrow F כל שלוש הזוויות המתאימות שוות: ∠A=∠D\angle A=\angle D, ∠B=∠E\angle B=\angle E, ∠C=∠F\angle C=\angle F, וגם כל שלוש הצלעות המתאימות באותו יחס: ABDE=BCEF=ACDF=k\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}=k. המספר החיובי kk נקרא יחס הדמיון בין המשולש ABCABC למשולש DEFDEF.

באיור △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF. זוויות שוות מסומנות באותו מספר קשתות, וכל צלע של DEFDEF ארוכה פי 22 מהצלע המתאימה ב-ABCABC. לכן יחס הדמיון בין DEFDEF ל-ABCABC הוא 22, ויחס הדמיון בין ABCABC ל-DEFDEF הוא 12\frac12.

צלעות מתאימות הן צלעות שנמצאות מול זוויות שוות: BCBC מול ∠A\angle A, ו-EFEF מול ∠D\angle D.

45681012ABCDEF

רישום הדמיון

ברישום △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF סדר האותיות הוא ההתאמה: הראשונה מתאימה לראשונה, השנייה לשנייה והשלישית לשלישית. מכאן גם הצלעות המתאימות: AB↔DEAB\leftrightarrow DE, BC↔EFBC\leftrightarrow EF, AC↔DFAC\leftrightarrow DF.

יחס הדמיון

יחס הדמיון בין △ABC\triangle ABC ל-△DEF\triangle DEF: k=ABDE=BCEF=ACDFk=\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}.

הערך של kkמה זה אומר
k>1k>1ABCABC גדול מ-DEFDEF
k=1k=1המשולשים זהים בגודלם
0<k<10<k<1ABCABC קטן מ-DEFDEF

יחס הדמיון נכתב גם כיחס בין שני מספרים, למשל 3:23:2 (כלומר k=1.5k=1.5).

דרך הפתרון

בדיקת דמיון כשנתונות כל הצלעות וכל הזוויות

כשנתונים אורכי כל הצלעות ומידות כל הזוויות בשני משולשים:

1. מתאימים קודקוד לקודקוד עם אותה זווית. אם אין התאמה כזאת, המשולשים לא דומים.

2. מחלקים כל צלע במשולש אחד בצלע המתאימה לה (מול אותה זווית) במשולש השני.

3. אם שלוש המנות שוות, המשולשים דומים, והמנה היא יחס הדמיון. אם יש שתי מנות שונות, הם לא דומים.

שים לב

יחס הדמיון תלוי בסדר. אם יחס הדמיון בין ABCABC ל-DEFDEF הוא 22, אז יחס הדמיון בין DEFDEF ל-ABCABC הוא 12\frac12. כותבים תמיד בין איזה משולש לאיזה.

שים לב

כל שני משולשים שווי צלעות דומים זה לזה: בשניהם כל הזוויות 60∘60^\circ, ובכל אחד שלוש הצלעות שוות, ולכן היחס בין הצלעות המתאימות זהה.

דוגמה - התאמת הקודקודים לפי הזוויות

נועם גזר מנייר שני משולשים.

במשולש ABCABC: AB=4AB=4 ס"מ, AC=5AC=5 ס"מ, BC=6BC=6 ס"מ, ∠A=82.8∘\angle A=82.8^\circ, ∠B=55.8∘\angle B=55.8^\circ, ∠C=41.4∘\angle C=41.4^\circ.

במשולש DEFDEF: FD=6FD=6 ס"מ, FE=7.5FE=7.5 ס"מ, DE=9DE=9 ס"מ, ∠D=55.8∘\angle D=55.8^\circ, ∠E=41.4∘\angle E=41.4^\circ, ∠F=82.8∘\angle F=82.8^\circ.

א. האם המשולשים דומים? נמקו.

ב. מהו יחס הדמיון בין המשולש DEFDEF למשולש ABCABC?

פתרון

1. נתונים כל הצלעות וכל הזוויות. המטרה: למצוא התאמה בין הקודקודים ולבדוק את יחסי הצלעות.

2. התאמה לפי הזוויות: ∠A=∠F=82.8∘\angle A=\angle F=82.8^\circ, ∠B=∠D=55.8∘\angle B=\angle D=55.8^\circ, ∠C=∠E=41.4∘\angle C=\angle E=41.4^\circ. כלומר A↔FA\leftrightarrow F, B↔DB\leftrightarrow D, C↔EC\leftrightarrow E.

3. לכן הצלעות המתאימות: AB↔FDAB\leftrightarrow FD, AC↔FEAC\leftrightarrow FE, BC↔DEBC\leftrightarrow DE.

4. המנות: FDAB=64=1.5\frac{FD}{AB}=\frac64=1.5, FEAC=7.55=1.5\frac{FE}{AC}=\frac{7.5}{5}=1.5, DEBC=96=1.5\frac{DE}{BC}=\frac96=1.5. שלוש המנות שוות.

5. לכן △ABC∼△FDE\triangle ABC\sim\triangle FDE, ויחס הדמיון בין DEFDEF ל-ABCABC הוא 1.51.5, כלומר 3:23:2.

45667.59ABCFDE
תשובה

א. כן: △ABC∼△FDE\triangle ABC\sim\triangle FDE. ב. 1.51.5 (כלומר 3:23:2).

שאלות פתוחות על הגדרת משולשים דומים ויחס הדמיון

3. משפט הדמיון ז.ז.: זיהוי משולשים דומים (ישרים מקבילים, זוויות קודקודיות)

משפט הדמיון ז.ז.

לפי ההגדרה צריך לבדוק שלוש זוויות ושלושה יחסים. מסתבר שמספיק הרבה פחות: שתי זוויות.

במדויק: משפט הדמיון ז.ז. (זווית, זווית): אם שתי זוויות של משולש אחד שוות בהתאמה לשתי זוויות של משולש אחר, המשולשים דומים. מכאן שגם הזווית השלישית שווה, וגם כל הצלעות המתאימות באותו יחס.

למה זה עובד: סכום הזוויות בכל משולש הוא 180∘180^\circ, ולכן אם שתי זוויות שוות, גם השלישית שווה. ומשולשים עם אותן זוויות הם אותה צורה בגדלים שונים.

באיור בשני המשולשים יש זווית של 50∘50^\circ וזווית של 70∘70^\circ (ולכן גם זווית של 60∘60^\circ), ולכן △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF - גם בלי לדעת אף צלע.

50°50°70°70°ABCDEF

מאיפה מגיעות זוויות שוות

מקורמתי זה קורה
זווית משותפתמשולש קטן בתוך משולש גדול, עם קודקוד משותף
זוויות קודקודיותשני קטעים שנחתכים בנקודה, ומשולש מכל צד
ישרים מקביליםזוויות מתאימות או מתחלפות
זווית ישרהעמודים ואנשים שעומדים ניצב לקרקע, קטעים מאונכים
סכום הזוויות 180∘180^\circכשידועות שתי זוויות, השלישית ידועה
נתון בשאלהקרני השמש באותה שעה, זווית פגיעה שווה לזווית החזרה במראה

ישר המקביל לצלע במשולש

אם DD על הצלע ABAB, EE על הצלע ACAC ו-DE∥BCDE\parallel BC, אז △ADE∼△ABC\triangle ADE\sim\triangle ABC: הזווית AA משותפת, ו-∠ADE=∠ABC\angle ADE=\angle ABC (זוויות מתאימות).

דרך הפתרון

הסבר מדוע שני משולשים דומים

כששואלים "הסבירו מדוע המשולשים דומים":

1. מסמנים את שני המשולשים בסרטוט.

2. מוצאים זוג אחד של זוויות שוות (אחת מכל משולש), וכותבים את הנימוק: משותפת, קודקודיות, מתאימות, מתחלפות, ישרות או נתון.

3. מוצאים זוג שני של זוויות שוות, עם נימוק.

4. כותבים: המשולשים דומים לפי משפט הדמיון ז.ז., ורושמים את הדמיון כך שקודקודים עם זוויות שוות באותו מקום.

שים לב

בשני משולשים ישרי זווית הזווית הישרה היא זוג אחד. מספיק למצוא עוד זווית חדה אחת שווה.

שים לב

בז.ז. משווים זווית של משולש אחד לזווית של המשולש השני. שתי זוויות שוות באותו משולש (כמו במשולש שווה שוקיים) הן לא זוג כזה.

דוגמה א - ישר מקביל לצלע: זווית משותפת וזוויות מתאימות

החזית של בית עץ היא משולש ABCABC. בין שתי הקומות יש קורה DEDE המקבילה לבסיס BCBC (DD על ABAB, EE על ACAC).

א. הסבירו מדוע △ADE∼△ABC\triangle ADE\sim\triangle ABC.

ב. נתון: AD=2AD=2 מ', DB=3DB=3 מ'. מהו יחס הדמיון בין המשולש ABCABC למשולש ADEADE?

פתרון

1. נתון: DE∥BCDE\parallel BC, AD=2AD=2, DB=3DB=3. המטרה: להסביר את הדמיון ולמצוא את יחס הדמיון.

2. הזווית AA משותפת לשני המשולשים.

3. ∠ADE=∠ABC\angle ADE=\angle ABC: זוויות מתאימות בין המקבילים DEDE ו-BCBC, והחותך ABAB.

4. לכן △ADE∼△ABC\triangle ADE\sim\triangle ABC לפי ז.ז.

5. ב: הצלע ADAD מתאימה לצלע כולה AB=AD+DB=2+3=5AB=AD+DB=2+3=5 מ'. לכן יחס הדמיון בין ABCABC ל-ADEADE הוא ABAD=52=2.5\frac{AB}{AD}=\frac52=2.5.

23ABCDE
תשובה

א. זווית AA משותפת, ו-∠ADE=∠ABC\angle ADE=\angle ABC (מתאימות): ז.ז. ב. 2.52.5 (כלומר 5:25:2).

דוגמה ב - זוויות קודקודיות וזוויות ישרות: רוחב נהר

כדי למדוד את רוחב נהר, בחרו עץ בנקודה AA על הגדה השנייה. רון עומד על הגדה הקרובה בנקודה BB, כך ש-ABAB מאונך לגדה. מיכל עומדת על הגדה בנקודה DD, ויוסי עומד בנקודה CC, כך ש-CDCD מאונך לגדה. הנקודה EE על הגדה, בין BB ל-DD, והיא על הקו הישר שמחבר את יוסי עם העץ.

נתון: BE=24BE=24 מ', ED=6ED=6 מ', DC=10DC=10 מ'.

א. הסבירו מדוע △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE.

ב. מהו יחס הדמיון בין המשולש ABEABE למשולש CDECDE?

ג. מהו רוחב הנהר (ABAB)?

פתרון

1. נתון: ABAB ו-CDCD מאונכים לגדה, AA, EE, CC על ישר אחד. המטרה: דמיון, יחס הדמיון והאורך ABAB.

2. ∠ABE=∠CDE=90∘\angle ABE=\angle CDE=90^\circ, כי ABAB ו-CDCD מאונכים לגדה.

3. ∠AEB=∠CED\angle AEB=\angle CED: זוויות קודקודיות (הישרים ACAC והגדה נחתכים ב-EE).

4. לכן △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE לפי ז.ז.

5. ב: BEBE ו-DEDE צלעות מתאימות (שתיהן בין הזווית הישרה לזווית שב-EE). יחס הדמיון: BEDE=246=4\frac{BE}{DE}=\frac{24}{6}=4.

6. ג: ABAB מתאימה ל-CDCD, ולכן AB=4⋅10=40AB=4\cdot10=40 מ'.

ABEDC
תשובה

א. זוויות ישרות ב-BB וב-DD, וזוויות קודקודיות ב-EE: ז.ז. ב. 44. ג. 4040 מ'.

שאלות פתוחות על משפט הדמיון ז.ז.: זיהוי משולשים דומים (ישרים מקבילים, זוויות קודקודיות)

4. חישוב צלעות חסרות במשולשים דומים

חישוב צלע חסרה

כשיודעים ששני משולשים דומים, אפשר לחשב צלע שלא מדדו: כל הצלעות גדלו פי אותו מספר.

במדויק: אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ויחס הדמיון בין ABCABC ל-DEFDEF הוא kk, אז כל צלע של ABCABC שווה ל-kk כפול הצלע המתאימה לה ב-DEFDEF: AB=k⋅DEAB=k\cdot DE, BC=k⋅EFBC=k\cdot EF, AC=k⋅DFAC=k\cdot DF. הזוויות המתאימות שוות, והן לא מוכפלות ב-kk.

באיור DE∥BCDE\parallel BC, ולכן △ADE∼△ABC\triangle ADE\sim\triangle ABC. הצלע ADAD מתאימה לצלע כולה ABAB, ולא לקטע DBDB. כך גם AEAE מתאימה ל-ACAC, ו-DEDE מתאימה ל-BCBC.

ABCDE
דרך הפתרון

חישוב צלע חסרה בעזרת פרופורציה

כשנתון (או הוכח) ששני משולשים דומים:

1. כותבים את הדמיון לפי סדר הקודקודים המתאימים, למשל △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF.

2. כותבים את שוויון היחסים: ABDE=BCEF=ACDF\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}.

3. בוחרים שני יחסים: אחד עם שתי צלעות ידועות, ואחד עם הצלע החסרה.

4. פותרים את הפרופורציה בכפל בהצלבה.

כשיחס הדמיון ידוע

אם יחס הדמיון בין ABCABC ל-DEFDEF הוא kk:

•מצלע של DEFDEF לצלע המתאימה ב-ABCABC: כופלים ב-kk.

•מצלע של ABCABC לצלע המתאימה ב-DEFDEF: מחלקים ב-kk.

שים לב

משולש קטן בתוך משולש גדול: הצלע של הגדול היא הצלע כולה. אם AD=3AD=3 ו-DB=6DB=6, הצלע שמתאימה ל-ADAD היא AB=9AB=9, ולא 66.

שים לב

בדיקה: אחרי החישוב, כל צלע במשולש הגדול צריכה לצאת גדולה מהצלע המתאימה בקטן, ופי אותו מספר.

דוגמה - מוט חיזוק מקביל לצלע: הצלע כולה מול החלק

מסגרת מתכת היא משולש ABCABC. מוט חיזוק DEDE מקביל לצלע BCBC (DD על ABAB, EE על ACAC).

נתון: AD=3AD=3 מ', DB=6DB=6 מ', DE=4DE=4 מ', AE=2.5AE=2.5 מ'.

א. מצאו את אורך הצלע BCBC.

ב. מצאו את אורך הקטע ECEC.

פתרון

1. נתון: DE∥BCDE\parallel BC ואורכי ADAD, DBDB, DEDE, AEAE. המטרה: BCBC ו-ECEC.

2. הזווית AA משותפת, ו-∠ADE=∠ABC\angle ADE=\angle ABC (מתאימות). לכן △ADE∼△ABC\triangle ADE\sim\triangle ABC לפי ז.ז.

3. AB=AD+DB=3+6=9AB=AD+DB=3+6=9 מ'. יחס הדמיון בין ABCABC ל-ADEADE: ABAD=93=3\frac{AB}{AD}=\frac93=3.

4. א: BCBC מתאימה ל-DEDE: BCDE=3\frac{BC}{DE}=3, ולכן BC=3⋅4=12BC=3\cdot4=12 מ'.

5. ב: ACAC מתאימה ל-AEAE: AC=3⋅2.5=7.5AC=3\cdot2.5=7.5 מ'. לכן EC=AC−AE=7.5−2.5=5EC=AC-AE=7.5-2.5=5 מ'.

3642.5ABCDE
תשובה

א. BC=12BC=12 מ'. ב. EC=5EC=5 מ'.

שאלות פתוחות על חישוב צלעות חסרות במשולשים דומים

5. דמיון במשולשים ישרי זווית ומשפט פיתגורס: צל, עמודים ומדידת גובה

משולשים ישרי זווית דומים

באותה שעה קרני השמש פוגעות בכל העצמים באותה זווית. לכן עמוד, עץ ואדם יוצרים עם הצל שלהם משולשים ישרי זווית דומים. כך מודדים גובה של עצם גבוה בלי לטפס עליו.

במדויק: שני משולשים ישרי זווית דומים בדיוק כאשר יש להם עוד זווית חדה אחת שווה. (הזווית הישרה היא הזוג הראשון של זוויות שוות, ולכן זה משפט ז.ז.) במשולשים כאלה כל הניצבים והיתרים המתאימים באותו יחס.

באיור עמוד שגובהו 44 מ' והצל שלו 33 מ', ואדם שגובהו 22 מ' והצל שלו 1.51.5 מ'. בשני המשולשים הזווית ליד הקרקע ישרה, והזווית בקצה הצל היא הזווית של קרני השמש. היחס בין הגובה לצל זהה: 43=21.5≈1.33\frac43=\frac{2}{1.5}\approx1.33.

43TBSPQR21.5

משפט פיתגורס

במשולש ישר זווית שהניצבים שלו aa ו-bb והיתר שלו cc: a2+b2=c2a^2+b^2=c^2. כשידועות שתי צלעות, מוצאים את השלישית, ואז ממשיכים בדמיון.

דרך הפתרון

גובה מתוך הצל

כשנתונים גובה של עצם אחד והצל שלו, ואורך הצל של עצם שני באותה שעה:

1. לכל עצם יש משולש: הגובה, הצל וקרן השמש. הזווית בין העצם לקרקע ישרה, וזווית קרני השמש עם הקרקע שווה בשני המשולשים: ז.ז.

2. רושמים פרופורציה: h1s1=h2s2\frac{h_1}{s_1}=\frac{h_2}{s_2}, כאשר hh הוא הגובה ו-ss הוא אורך הצל.

3. פותרים בכפל בהצלבה.

דרך הפתרון

אדם ליד מנורה: הצל מתחיל ברגליים

כשאדם עומד ליד עמוד תאורה, ונתונים גובה המנורה, גובה האדם והמרחק ביניהם:

1. יש שני משולשים עם קודקוד משותף בקצה הצל: משולש קטן (האדם והצל שלו) ומשולש גדול (העמוד, והקרקע מהעמוד עד קצה הצל).

2. הזווית בקצה הצל משותפת, והעמוד והאדם ניצבים לקרקע: ז.ז.

3. הבסיס של המשולש הגדול הוא המרחק מהעמוד ועוד הצל. מסמנים את הצל ב-xx, רושמים פרופורציה ופותרים משוואה.

שים לב

הגובה והצל צריכים להיות באותן יחידות. אם גובה האדם 1.81.8 מ' והצל 240240 ס"מ, קודם ממירים: 240240 ס"מ =2.4=2.4 מ'.

דוגמה א - צל של עץ ושל אדם באותה שעה

אדם שגובהו 1.81.8 מ' עומד ליד עץ. באותה שעה אורך הצל של האדם 2.42.4 מ', ואורך הצל של העץ 88 מ'.

א. מהו גובה העץ?

ב. מהו המרחק מראש העץ עד קצה הצל שלו?

פתרון

1. נתון: גובה האדם 1.81.8, הצל שלו 2.42.4, הצל של העץ 88 (במטרים). המטרה: גובה העץ hh, ואחר כך היתר במשולש של העץ.

2. העץ והאדם ניצבים לקרקע, וקרני השמש יוצרות אותה זווית עם הקרקע. לכן שני המשולשים ישרי הזווית דומים (ז.ז.).

3. פרופורציה: h8=1.82.4\frac{h}{8}=\frac{1.8}{2.4}. כפל בהצלבה: 2.4h=14.42.4h=14.4, ולכן h=6h=6 מ'.

4. ב: במשולש של העץ הניצבים 66 ו-88. לפי פיתגורס: c2=62+82=100c^2=6^2+8^2=100, ולכן c=10c=10 מ'.

68TBSPQR1.82.4
תשובה

א. 66 מ'. ב. 1010 מ'.

דוגמה ב - מנורת רחוב: הצל כנעלם בשני המשולשים

אדם שגובהו 1.51.5 מ' עומד במרחק 99 מ' מעמוד תאורה. גובה המנורה 66 מ'.

א. מהו אורך הצל של האדם?

ב. מהו המרחק מראש האדם עד קצה הצל?

פתרון

1. נתון: AB=6AB=6 (העמוד), CD=1.5CD=1.5 (האדם), BD=9BD=9. הצל הוא DE=xDE=x. המטרה: xx, ואחר כך CECE.

2. ∠ABE=∠CDE=90∘\angle ABE=\angle CDE=90^\circ (העמוד והאדם ניצבים לקרקע), והזווית EE משותפת. לכן △CDE∼△ABE\triangle CDE\sim\triangle ABE לפי ז.ז.

3. הבסיס של המשולש הגדול: BE=9+xBE=9+x.

4. פרופורציה: CDAB=DEBE\frac{CD}{AB}=\frac{DE}{BE}, כלומר 1.56=x9+x\frac{1.5}{6}=\frac{x}{9+x}.

5. כפל בהצלבה: 1.5(9+x)=6x1.5(9+x)=6x, כלומר 13.5+1.5x=6x13.5+1.5x=6x, ולכן 4.5x=13.54.5x=13.5 ו-x=3x=3 מ'.

6. ב: במשולש CDECDE הניצבים 1.51.5 ו-33: CE2=1.52+32=11.25CE^2=1.5^2+3^2=11.25, ולכן CE≈3.35CE\approx3.35 מ'.

69xABDCE1.5
תשובה

א. 33 מ'. ב. בערך 3.353.35 מ'.

שאלות פתוחות על דמיון במשולשים ישרי זווית ומשפט פיתגורס: צל, עמודים ומדידת גובה

6. יחס ההיקפים של משולשים דומים

יחס ההיקפים

אם כל צלע גדלה פי kk, גם הסכום של כל הצלעות גדל פי kk. לכן ההיקפים של משולשים דומים נמצאים באותו יחס כמו הצלעות.

במדויק: אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ויחס הדמיון בין ABCABC ל-DEFDEF הוא kk, אז גם היחס בין ההיקף של ABCABC להיקף של DEFDEF הוא kk.

למה: AB+BC+AC=k⋅DE+k⋅EF+k⋅DF=k⋅(DE+EF+DF)AB+BC+AC=k\cdot DE+k\cdot EF+k\cdot DF=k\cdot(DE+EF+DF).

באיור הצלעות של ABCABC הן 4,5,64,5,6, והצלעות של DEFDEF הן 6,7.5,96,7.5,9 (יחס הדמיון בין DEFDEF ל-ABCABC הוא 1.51.5). ההיקפים: 1515 ו-22.522.5, ואכן 22.515=1.5\frac{22.5}{15}=1.5.

45667.59ABCDEF

יחס ההיקפים שווה ליחס הדמיון

אם יחס הדמיון בין משולש 1 למשולש 2 הוא kk, ו-P1P_1, P2P_2 ההיקפים שלהם: P1P2=k\frac{P_1}{P_2}=k.

דרך הפתרון

היקף של משולש דומה

כשנתונים יחס הדמיון בין שני משולשים וההיקף של אחד מהם:

1. בודקים בין איזה משולש לאיזה נתון היחס.

2. P1=k⋅P2P_1=k\cdot P_2, או P2=P1kP_2=\frac{P_1}{k}.

3. לא צריך למצוא קודם את הצלעות של המשולש השני.

שים לב

בדיקה: המשולש הגדול צריך לקבל את ההיקף הגדול. אם יצא הפוך, כפלתם במקום לחלק.

דוגמה - היקף דגל קטן ועלות הסרט

דגל גדול הוא משולש שווה שוקיים ABCABC (AC=BCAC=BC). הבסיס AB=30AB=30 ס"מ, וכל שוק 3939 ס"מ. דגל קטן DEFDEF דומה לו, ויחס הדמיון בין ABCABC ל-DEFDEF הוא 3:23:2.

א. מהו ההיקף של הדגל הגדול?

ב. מהו ההיקף של הדגל הקטן?

ג. את שני הדגלים מקשטים בסרט לאורך כל ההיקף. מטר סרט עולה 55 ש"ח. כמה עולה הסרט?

פתרון

1. נתון: AB=30AB=30, AC=BC=39AC=BC=39, יחס הדמיון k=32=1.5k=\frac32=1.5. המטרה: שני ההיקפים ומחיר הסרט.

2. א: PABC=30+39+39=108P_{ABC}=30+39+39=108 ס"מ.

3. ב: יחס ההיקפים שווה ליחס הדמיון: 108PDEF=1.5\frac{108}{P_{DEF}}=1.5, ולכן PDEF=1081.5=72P_{DEF}=\frac{108}{1.5}=72 ס"מ.

4. בדיקה: צלעות הדגל הקטן הן 301.5=20\frac{30}{1.5}=20 ו-391.5=26\frac{39}{1.5}=26, והיקפו 20+26+26=7220+26+26=72 ס"מ.

5. ג: אורך הסרט 108+72=180108+72=180 ס"מ =1.8=1.8 מ'. המחיר: 1.8⋅5=91.8\cdot5=9 ש"ח.

3039ABCDEF
תשובה

א. 108108 ס"מ. ב. 7272 ס"מ. ג. 99 ש"ח.

שאלות פתוחות על יחס ההיקפים של משולשים דומים

7. יחס השטחים של משולשים דומים

יחס השטחים

כשמגדילים משולש פי 22, השטח שלו גדל פי 44, ולא פי 22: גדל גם הבסיס וגם הגובה.

במדויק: אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ויחס הדמיון בין ABCABC ל-DEFDEF הוא kk, אז היחס בין השטח של ABCABC לשטח של DEFDEF הוא k2k^2.

למה: גם הגבהים המתאימים באותו יחס kk. אם במשולש הקטן הבסיס aa והגובה hh, בגדול הבסיס k⋅ak\cdot a והגובה k⋅hk\cdot h. לכן השטח של הגדול: k⋅a⋅k⋅h2=k2⋅a⋅h2\frac{k\cdot a\cdot k\cdot h}{2}=k^2\cdot\frac{a\cdot h}{2}.

באיור כל צלע של המשולש הגדול ארוכה פי 22 מהצלע המתאימה במשולש הקטן שקודקודיו באמצעי הצלעות. ארבעה משולשים זהים לקטן ממלאים את הגדול בדיוק, ולכן השטח שלו גדול פי 4=224=2^2.

יחס השטחים שווה לריבוע יחס הדמיון

אם יחס הדמיון בין משולש 1 למשולש 2 הוא kk, ו-S1S_1, S2S_2 השטחים שלהם: S1S2=k2\frac{S_1}{S_2}=k^2.

מה גדל פי כמה

גודל במשולשהיחס בין משולש 1 למשולש 2
צלעות מתאימותkk
גבהים מתאימיםkk
היקפיםkk
שטחיםk2k^2
זוויות מתאימותשוות
דרך הפתרון

שטח של משולש דומה

כשנתונים יחס הדמיון kk בין משולש 1 למשולש 2, והשטח של אחד מהם:

1. מחשבים k2k^2.

2. S1=k2⋅S2S_1=k^2\cdot S_2, או S2=S1k2S_2=\frac{S_1}{k^2}.

שים לב

הטעות הנפוצה: לכפול את השטח ב-kk. יחס דמיון 33 נותן יחס שטחים 99, ולא 33.

דוגמה - שטח מפרש דומה ועלות הבד

בסירה שני מפרשים בצורת משולשים ישרי זווית דומים. במפרש הגדול הניצבים 44 מ' ו-33 מ'. יחס הדמיון בין המפרש הגדול למפרש הקטן הוא 4:34:3.

א. מהו השטח של המפרש הגדול?

ב. מהו השטח של המפרש הקטן?

ג. מ"ר של בד מפרשים עולה 8080 ש"ח. כמה עולה הבד לשני המפרשים?

פתרון

1. נתון: ניצבים 44 ו-33 במפרש הגדול, יחס הדמיון k=43k=\frac43. המטרה: שני השטחים והעלות.

2. א: S1=4⋅32=6S_1=\frac{4\cdot3}{2}=6 מ"ר.

3. ב: יחס השטחים k2=(43)2=169k^2=\left(\frac43\right)^2=\frac{16}{9}. לכן S2=6169=6⋅916=3.375S_2=\frac{6}{\frac{16}{9}}=\frac{6\cdot9}{16}=3.375 מ"ר.

4. בדיקה: הניצבים של המפרש הקטן הם 443=3\frac{4}{\frac43}=3 ו-343=2.25\frac{3}{\frac43}=2.25, והשטח 3⋅2.252=3.375\frac{3\cdot2.25}{2}=3.375 מ"ר.

5. ג: סך השטח 6+3.375=9.3756+3.375=9.375 מ"ר. העלות: 9.375⋅80=7509.375\cdot80=750 ש"ח.

43ABCDEF
תשובה

א. 66 מ"ר. ב. 3.3753.375 מ"ר. ג. 750750 ש"ח.

שאלות פתוחות על יחס השטחים של משולשים דומים

8. מציאת יחס הדמיון מיחס ההיקפים או מיחס השטחים

יחס הדמיון מתוך היקפים או שטחים

לפעמים יודעים רק פי כמה משולש אחד גדול מהשני בהיקף או בשטח, ורוצים לדעת פי כמה גדלו הצלעות. זה הכיוון ההפוך.

במדויק: אם שני משולשים דומים, ו-P1P_1, P2P_2 ההיקפים ו-S1S_1, S2S_2 השטחים שלהם, אז יחס הדמיון בין משולש 1 למשולש 2 הוא k=P1P2k=\frac{P_1}{P_2}, והוא גם k=S1S2k=\sqrt{\frac{S_1}{S_2}}.

השורש מגיע מהכלל S1S2=k2\frac{S_1}{S_2}=k^2: מספר שהריבוע שלו הוא יחס השטחים. למשל, אם השטח של משולש אחד גדול פי 99 מהשטח של משולש דומה לו, הצלעות שלו גדולות פי 9=3\sqrt9=3.

מציאת יחס הדמיון

מה נתוןיחס הדמיון
יחס ההיקפיםk=P1P2k=\frac{P_1}{P_2}
יחס השטחיםk=S1S2k=\sqrt{\frac{S_1}{S_2}}
דרך הפתרון

מיחס השטחים לצלע חסרה

כשנתונים השטחים של שני משולשים דומים וצלע באחד מהם:

1. מחשבים את יחס השטחים S1S2\frac{S_1}{S_2}.

2. מוציאים שורש: k=S1S2k=\sqrt{\frac{S_1}{S_2}}.

3. מוצאים את הצלע המתאימה: כופלים או מחלקים ב-kk.

שים לב

יחס שטחים 4:14:1 נותן יחס דמיון 2:12:1, ולא 4:14:1.

שים לב

שורש של שבר: 259=259=53\sqrt{\frac{25}{9}}=\frac{\sqrt{25}}{\sqrt9}=\frac53. כשהשורש לא יוצא שלם, מחשבים במחשבון.

דוגמה א - יחס הדמיון מתוך יחס ההיקפים

שתי חלקות בצורת משולשים דומים. ההיקף של החלקה הגדולה 450450 מ', וההיקף של החלקה הקטנה 300300 מ'. הצלע הארוכה ביותר בחלקה הגדולה היא 180180 מ'.

א. מהו יחס הדמיון בין החלקה הגדולה לחלקה הקטנה?

ב. מהו אורך הצלע הארוכה ביותר בחלקה הקטנה?

פתרון

1. נתון: P1=450P_1=450, P2=300P_2=300, צלע ארוכה 180180 בגדולה. המטרה: kk, ואחר כך הצלע המתאימה בקטנה.

2. א: k=P1P2=450300=1.5k=\frac{P_1}{P_2}=\frac{450}{300}=1.5.

3. ב: הצלע הארוכה בקטנה מתאימה לצלע הארוכה בגדולה: 1801.5=120\frac{180}{1.5}=120 מ'.

תשובה

א. 1.51.5 (כלומר 3:23:2). ב. 120120 מ'.

דוגמה ב - יחס הדמיון מתוך יחס השטחים: הוצאת שורש

שני אריחים בצורת משולשים דומים. השטח של האריח הגדול 5050 סמ"ר, והשטח של האריח הקטן 1818 סמ"ר.

א. מהו יחס הדמיון בין האריח הגדול לאריח הקטן?

ב. צלע באריח הקטן אורכה 66 ס"מ. מה אורך הצלע המתאימה באריח הגדול?

ג. מהו היחס בין ההיקפים של שני האריחים?

פתרון

1. נתון: S1=50S_1=50, S2=18S_2=18. המטרה: יחס הדמיון, צלע ויחס ההיקפים.

2. א: יחס השטחים 5018=259\frac{50}{18}=\frac{25}{9}. יחס הדמיון: k=259=53k=\sqrt{\frac{25}{9}}=\frac53.

3. ב: 6⋅53=106\cdot\frac53=10 ס"מ.

4. ג: יחס ההיקפים שווה ליחס הדמיון: 53\frac53, כלומר 5:35:3.

תשובה

א. 53\frac53 (כלומר 5:35:3). ב. 1010 ס"מ. ג. 5:35:3.

שאלות פתוחות על מציאת יחס הדמיון מיחס ההיקפים או מיחס השטחים

9. משולשים דומים בתוך מרובעים: טרפז ומקבילית

משולשים דומים בתוך מרובעים

במרובעים יש צלעות מקבילות וזוויות ישרות. לכן כשמעבירים בהם אלכסון או קטע, נוצרים הרבה פעמים משולשים דומים.

במדויק: בטרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC) שהאלכסונים שלו נחתכים בנקודה EE: △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE, ויחס הדמיון ביניהם הוא היחס בין הבסיסים ABCD\frac{AB}{CD}. גם במקבילית ABCDABCD: אם EE על הצלע DCDC (E≠DE\ne D), והקטע AEAE חותך את האלכסון BDBD בנקודה MM, אז △MDE∼△MBA\triangle MDE\sim\triangle MBA, ויחס הדמיון ביניהם הוא DEBA\frac{DE}{BA}.

בטרפז: ∠BAE=∠DCE\angle BAE=\angle DCE ו-∠ABE=∠CDE\angle ABE=\angle CDE (זוויות מתחלפות בין הבסיסים המקבילים), ולכן ז.ז.

במקבילית ABCDABCD שבאיור הנקודה EE על הצלע DCDC, והקטע AEAE חותך את האלכסון BDBD בנקודה MM. הנימוק: ∠MDE=∠MBA\angle MDE=\angle MBA ו-∠MED=∠MAB\angle MED=\angle MAB (זוויות מתחלפות, כי DC∥ABDC\parallel AB).

ABCDE
ABCDEM

איפה מחפשים משולשים דומים במרובע

מרובעמה יוצר זוויות שוות
טרפז: שני האלכסוניםשני זוגות של זוויות מתחלפות בין הבסיסים
מקבילית: קטע מקודקוד לצלע הנגדית, שחותך אלכסוןשני זוגות של זוויות מתחלפות בין הצלעות המקבילות
מלבן או ריבוע: זווית ישרה שקודקודה על צלעהזוויות הישרות של המלבן, ושתי זוויות שסכומן 90∘90^\circ

זווית ישרה שקודקודה על צלע של מלבן

במלבן ABCDABCD הנקודה EE על הצלע ADAD והנקודה GG על הצלע DCDC. אם ∠BEG=90∘\angle BEG=90^\circ, אז △ABE∼△DEG\triangle ABE\sim\triangle DEG: ∠A=∠D=90∘\angle A=\angle D=90^\circ, ו-∠ABE=∠DEG\angle ABE=\angle DEG (כל אחת מהן משלימה את ∠AEB\angle AEB ל-90∘90^\circ).

שים לב

בטרפז המשולשים הדומים הם המשולשים שעל הבסיסים, ABEABE ו-CDECDE. המשולשים שעל השוקיים (ADEADE ו-BCEBCE) לא נכנסים לכלל הזה.

דוגמה א - אלכסוני טרפז: זוויות מתחלפות

גינה בצורת טרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC). שני שבילים ישרים עוברים לאורך האלכסונים ACAC ו-BDBD ונפגשים בנקודה EE.

נתון: AB=6AB=6 מ', DC=15DC=15 מ', AE=4AE=4 מ'.

א. הסבירו מדוע △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE.

ב. מהו יחס הדמיון בין המשולש CDECDE למשולש ABEABE?

ג. מהו אורך השביל ACAC?

פתרון

1. נתון: AB∥DCAB\parallel DC, AB=6AB=6, DC=15DC=15, AE=4AE=4. המטרה: דמיון, יחס הדמיון ואורך ACAC.

2. ∠BAE=∠DCE\angle BAE=\angle DCE: זוויות מתחלפות בין המקבילים ABAB ו-DCDC, והחותך ACAC.

3. ∠ABE=∠CDE\angle ABE=\angle CDE: זוויות מתחלפות בין אותם מקבילים, והחותך BDBD.

4. לכן △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE לפי ז.ז. ההתאמה: A↔CA\leftrightarrow C, B↔DB\leftrightarrow D, E↔EE\leftrightarrow E.

5. ב: CDCD מתאימה ל-ABAB: k=CDAB=156=2.5k=\frac{CD}{AB}=\frac{15}{6}=2.5.

6. ג: CECE מתאימה ל-AEAE: CE=2.5⋅4=10CE=2.5\cdot4=10 מ'. לכן AC=AE+EC=4+10=14AC=AE+EC=4+10=14 מ'.

6154ABCDE
תשובה

א. שני זוגות של זוויות מתחלפות: ז.ז. ב. 2.52.5. ג. 1414 מ'.

דוגמה ב - מלבן: זווית ישרה וזוויות משלימות

דלת בצורת מלבן ABCDABCD. הנקודה EE על הצלע ADAD, והנקודה GG על הצלע DCDC, כך ש-∠BEG=90∘\angle BEG=90^\circ.

נתון: AB=120AB=120 ס"מ, AE=90AE=90 ס"מ, AD=170AD=170 ס"מ.

א. הסבירו מדוע △ABE∼△DEG\triangle ABE\sim\triangle DEG.

ב. מהו יחס הדמיון בין המשולש ABEABE למשולש DEGDEG?

ג. מצאו את אורך הקטע DGDG.

ד. מצאו את סכום השטחים של המשולשים ABEABE ו-DEGDEG.

פתרון

1. נתון: ABCDABCD מלבן, ∠BEG=90∘\angle BEG=90^\circ, AB=120AB=120, AE=90AE=90, AD=170AD=170. המטרה: דמיון, יחס הדמיון, DGDG וסכום השטחים.

2. ∠A=∠D=90∘\angle A=\angle D=90^\circ (זוויות המלבן).

3. ב-△ABE\triangle ABE: ∠ABE+∠AEB=90∘\angle ABE+\angle AEB=90^\circ (סכום הזוויות במשולש). על הישר ADAD: ∠AEB+90∘+∠DEG=180∘\angle AEB+90^\circ+\angle DEG=180^\circ, ולכן ∠AEB+∠DEG=90∘\angle AEB+\angle DEG=90^\circ. מכאן ∠ABE=∠DEG\angle ABE=\angle DEG.

4. לכן △ABE∼△DEG\triangle ABE\sim\triangle DEG לפי ז.ז. ההתאמה: A↔DA\leftrightarrow D, B↔EB\leftrightarrow E, E↔GE\leftrightarrow G.

5. ב: DE=AD−AE=170−90=80DE=AD-AE=170-90=80 ס"מ. ABAB מתאימה ל-DEDE: k=ABDE=12080=1.5k=\frac{AB}{DE}=\frac{120}{80}=1.5.

6. ג: AEAE מתאימה ל-DGDG: DG=901.5=60DG=\frac{90}{1.5}=60 ס"מ.

7. ד: SABE=120⋅902=5400S_{ABE}=\frac{120\cdot90}{2}=5400 סמ"ר ו-SDEG=80⋅602=2400S_{DEG}=\frac{80\cdot60}{2}=2400 סמ"ר. בדיקה: 54002400=2.25=1.52\frac{5400}{2400}=2.25=1.5^2. סך הכול 5400+2400=78005400+2400=7800 סמ"ר.

1209080DABCEG
תשובה

א. זוויות ישרות ב-AA וב-DD, ו-∠ABE=∠DEG\angle ABE=\angle DEG: ז.ז. ב. 1.51.5. ג. 6060 ס"מ. ד. 78007800 סמ"ר.

שאלות פתוחות על משולשים דומים בתוך מרובעים: טרפז ומקבילית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.