דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טרנספורמציות של הפונקציה 1/f(x)

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטרנספורמציות של הפונקציה 1/f(x): המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}

בנושא הקודם למדנו לשרטט את g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)} מתוך הגרף של f(x)f(x), בלי נגזרת. כאן נבנה מ-gg פונקציות חדשות.

במדויק: g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}, כאשר f(x)f(x) פולינום ממעלה ראשונה או שנייה. התכונות של gg נקבעות מהתכונות של ff:

- תחום ההגדרה: כל xx שבו f(x)≠0f(x)\ne0.

- אסימפטוטות: כל שורש של ff נותן אסימפטוטה אנכית. האסימפטוטה האופקית היא y=0y=0.

- חיתוך עם ציר ה-xx: אין. השבר 1f(x)\frac{1}{f(x)} אף פעם לא שווה 00.

- סימן: ל-gg ול-ff אותו סימן.

- עלייה וירידה: בכל קטע שבתחום ההגדרה, כש-ff עולה gg יורדת, וכש-ff יורדת gg עולה.

- קיצון: אם לפרבולה ff יש קודקוד (x0,y0)(x_0,y_0) ו-y0≠0y_0\ne0, ל-gg יש קיצון (x0,1y0)(x_0,\frac{1}{y_0}) מהסוג ההפוך: מינימום של ff נותן מקסימום של gg, ולהפך.

למשל f(x)=x2−4f(x)=x^2-4. השורשים x=±2x=\pm2 נותנים שתי אסימפטוטות אנכיות. לפרבולה מינימום (0,−4)(0,-4), ולכן ל-g(x)=1x2−4g(x)=\frac{1}{x^2-4} יש מקסימום (0,−14)(0,-\frac{1}{4}).

-6-4-2246-22(0,-1/4)

טרנספורמציה של גרף

כשמשנים מעט את הנוסחה של פונקציה, הגרף שלה זז, מתהפך או נמתח - אבל שומר על הצורה. שינוי כזה נקרא טרנספורמציה.

במדויק: טרנספורמציה של הפונקציה gg היא פונקציה חדשה hh, שהגרף שלה מתקבל מהגרף של gg כשכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) של הגרף עוברת לנקודה חדשה לפי כלל קבוע. בנושא הזה: הזזה אופקית, הזזה אנכית, שיקוף ביחס לציר ה-xx, שיקוף ביחס לציר ה-yy, מתיחה וכיווץ אנכיים, ערך מוחלט ושילובים שלהם.

היתרון: לא חוקרים את hh מההתחלה. מוצאים את האסימפטוטות ואת נקודת הקיצון של gg, ומזיזים אותן לפי הכלל של הטרנספורמציה. רק נקודות החיתוך עם הצירים מחשבים מחדש.

1. הזזה אופקית: y=1/f(x−p)

הזזה אופקית

אם מציבים ב-ff את x−px-p במקום xx, כל הגרף של 1f(x)\frac{1}{f(x)} זז הצידה, ימינה או שמאלה.

במדויק: הגרף של y=1f(x−p)y=\frac{1}{f(x-p)} מתקבל מהגרף של y=1f(x)y=\frac{1}{f(x)} בהזזה של ∣p∣|p| יחידות לאורך ציר ה-xx: ימינה כש-p>0p>0, שמאלה כש-p<0p<0. כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת לנקודה (x0+p,y0)(x_0+p,y_0).

למה ימינה כש-p>0p>0: הערך ש-gg מקבלת ב-x0x_0, הפונקציה h(x)=g(x−p)h(x)=g(x-p) מקבלת ב-x0+px_0+p, כי h(x0+p)=g(x0)h(x_0+p)=g(x_0). בגרף: g(x)=1x2−4g(x)=\frac{1}{x^2-4} ו-h(x)=1(x−3)2−4h(x)=\frac{1}{(x-3)^2-4}, הזזה של 3 יחידות ימינה.

-2246-22(0,-1/4)(3,-1/4)

מה משתנה בהזזה אופקית y=1f(x−p)y=\frac{1}{f(x-p)}

תכונהy=1f(x)y=\frac{1}{f(x)}y=1f(x−p)y=\frac{1}{f(x-p)}
אסימפטוטה אנכיתx=ax=ax=a+px=a+p
אסימפטוטה אופקיתy=0y=0y=0y=0 (לא משתנה)
נקודת קיצון(x0,y0)(x_0,y_0)(x0+p,y0)(x_0+p,y_0), אותו סוג
תחומי עלייה וירידהזזים ב-pp
שים לב

שים לב לסימן: 1f(x+3)\frac{1}{f(x+3)} היא 1f(x−(−3))\frac{1}{f(x-(-3))}, כלומר הזזה של 3 יחידות שמאלה.

שים לב

נקודת החיתוך עם ציר ה-yy לא מתקבלת מההזזה: הנקודה (0,y0)(0,y_0) עוברת ל-(p,y0)(p,y_0), שאינה על ציר ה-yy. מחשבים אותה מחדש: מציבים x=0x=0 בפונקציה החדשה.

דוגמה - הזזה ימינה של 1x2−4\frac{1}{x^2-4}

נתונה הפונקציה g(x)=1x2−4g(x)=\frac{1}{x^2-4}, ונתונה הפונקציה h(x)=1(x−3)2−4h(x)=\frac{1}{(x-3)^2-4}.

א. איזו טרנספורמציה מעבירה את הגרף של gg לגרף של hh?

ב. מצאו את האסימפטוטות של hh ואת נקודת הקיצון שלה. קבעו את סוגה.

ג. מצאו את נקודת החיתוך של גרף hh עם ציר ה-yy.

פתרון

1. h(x)=g(x−3)h(x)=g(x-3), ולכן זו הזזה של 3 יחידות ימינה (p=3p=3).

2. gg: השורשים של x2−4x^2-4 הם x=±2x=\pm2, ולכן האסימפטוטות האנכיות x=−2x=-2 ו-x=2x=2. האסימפטוטה האופקית y=0y=0.

3. לפרבולה x2−4x^2-4 מינימום (0,−4)(0,-4), ולכן ל-gg מקסימום (0,−14)(0,-\frac{1}{4}).

4. מזיזים 3 ימינה: האסימפטוטות האנכיות של hh הן x=1x=1 ו-x=5x=5, האופקית נשארת y=0y=0, והמקסימום עובר ל-(3,−14)(3,-\frac{1}{4}).

5. ציר ה-yy: h(0)=19−4=15h(0)=\frac{1}{9-4}=\frac{1}{5}. הנקודה (0,15)(0,\frac{1}{5}).

תשובה

א. הזזה של 3 ימינה. ב. x=1x=1, x=5x=5, y=0y=0; מקסימום (3,−14)(3,-\frac{1}{4}). ג. (0,15)(0,\frac{1}{5}).

שאלות פתוחות על הזזה אופקית: y=1/f(x−p)

2. הזזה אנכית: y=1/f(x)+k

הזזה אנכית

אם מוסיפים מספר לפונקציה כולה, כל הגרף עולה או יורד.

במדויק: הגרף של y=1f(x)+ky=\frac{1}{f(x)}+k מתקבל מהגרף של y=1f(x)y=\frac{1}{f(x)} בהזזה של ∣k∣|k| יחידות לאורך ציר ה-yy: למעלה כש-k>0k>0, למטה כש-k<0k<0. כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת לנקודה (x0,y0+k)(x_0,y_0+k).

גם האסימפטוטה האופקית עולה יחד עם הגרף: y=0y=0 הופכת ל-y=ky=k. בגרף: g(x)=1x2−4g(x)=\frac{1}{x^2-4} ו-h(x)=1x2−4+1h(x)=\frac{1}{x^2-4}+1. המקסימום עובר מ-(0,−14)(0,-\frac{1}{4}) ל-(0,34)(0,\frac{3}{4}).

-4-224-22(0,-1/4)(0,3/4)

מה משתנה בהזזה אנכית y=1f(x)+ky=\frac{1}{f(x)}+k

תכונהy=1f(x)y=\frac{1}{f(x)}y=1f(x)+ky=\frac{1}{f(x)}+k
אסימפטוטה אנכיתx=ax=ax=ax=a (לא משתנה)
אסימפטוטה אופקיתy=0y=0y=ky=k
נקודת קיצון(x0,y0)(x_0,y_0)(x0,y0+k)(x_0,y_0+k), אותו סוג
תחום הגדרה, עלייה וירידהלא משתנים
דרך הפתרון

חיתוך של y=1f(x)+ky=\frac{1}{f(x)}+k עם ציר ה-xx

כשנתונה y=1f(x)+ky=\frac{1}{f(x)}+k עם k≠0k\ne0, ומחפשים את החיתוך עם ציר ה-xx (ל-1f(x)\frac{1}{f(x)} אין חיתוך כזה, אבל אחרי הזזה אנכית יכול להיות):

1. פותרים 1f(x)+k=0\frac{1}{f(x)}+k=0, כלומר f(x)=−1kf(x)=-\frac{1}{k}.

2. כל פתרון בתחום ההגדרה נותן נקודה (x,0)(x,0).

שים לב

גם החיתוך עם ציר ה-yy משתנה: (0,g(0))(0,g(0)) עובר ל-(0,g(0)+k)(0,g(0)+k).

דוגמה - הזזה למטה שיוצרת חיתוך עם ציר ה-xx

נתונה הפונקציה g(x)=1x2+1g(x)=\frac{1}{x^2+1}, ונתונה הפונקציה h(x)=g(x)−12h(x)=g(x)-\frac{1}{2}.

א. מצאו את האסימפטוטה של hh ואת נקודת הקיצון שלה.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של גרף hh עם ציר ה-xx.

ג. מצאו את תחום החיוביות של hh.

פתרון

1. ל-x2+1x^2+1 אין שורשים, ולכן ל-gg אין אסימפטוטה אנכית. האסימפטוטה האופקית של gg היא y=0y=0.

2. לפרבולה x2+1x^2+1 מינימום (0,1)(0,1), ולכן ל-gg מקסימום (0,1)(0,1).

3. hh היא הזזה של gg ב-12\frac{1}{2} למטה: האסימפטוטה y=−12y=-\frac{1}{2}, והמקסימום (0,12)(0,\frac{1}{2}).

4. ציר ה-xx: 1x2+1=12\frac{1}{x^2+1}=\frac{1}{2}, כלומר x2+1=2x^2+1=2, ולכן x=1x=1 או x=−1x=-1.

5. חיוביות: h(x)>0h(x)>0 כש-1x2+1>12\frac{1}{x^2+1}>\frac{1}{2}, כלומר x2+1<2x^2+1<2, ולכן −1<x<1-1<x<1.

-22(0,1/2)(1,0)(-1,0)
תשובה

א. y=−12y=-\frac{1}{2}; מקסימום (0,12)(0,\frac{1}{2}). ב. (1,0)(1,0), (−1,0)(-1,0). ג. −1<x<1-1<x<1.

שאלות פתוחות על הזזה אנכית: y=1/f(x)+k

3. שיקוף ביחס לציר ה-x

שיקוף ביחס לציר ה-xx

אם כופלים את הפונקציה ב-−1-1, הגרף מתהפך: מה שהיה מעל ציר ה-xx עובר מתחתיו, ולהפך.

במדויק: הגרף של y=−1f(x)y=-\frac{1}{f(x)} הוא תמונת הראי של הגרף של y=1f(x)y=\frac{1}{f(x)} ביחס לציר ה-xx. כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת לנקודה (x0,−y0)(x_0,-y_0).

בגרף: g(x)=1x2+1g(x)=\frac{1}{x^2+1} ו-h(x)=−1x2+1h(x)=-\frac{1}{x^2+1}. המקסימום (0,1)(0,1) של gg הופך למינימום (0,−1)(0,-1) של hh.

-4-224-22(0,1)(0,-1)

מה משתנה בשיקוף y=−1f(x)y=-\frac{1}{f(x)}

תכונהy=1f(x)y=\frac{1}{f(x)}y=−1f(x)y=-\frac{1}{f(x)}
אסימפטוטותx=ax=a, y=0y=0לא משתנות
נקודת קיצוןמקסימום (x0,y0)(x_0,y_0)מינימום (x0,−y0)(x_0,-y_0)
עלייה וירידהעולהיורדת (ולהפך)
חיוביות ושליליותחיוביתשלילית (ולהפך)
שים לב

ליד אסימפטוטה אנכית גם הכיוון מתהפך: אם g→∞g\to\infty מצד מסוים, אז −g→−∞-g\to-\infty מאותו צד.

דוגמה - שיקוף שהופך מקסימום למינימום

נתונה הפונקציה g(x)=1x2−2x−3g(x)=\frac{1}{x^2-2x-3}, ונתונה הפונקציה h(x)=−g(x)h(x)=-g(x).

א. מצאו את האסימפטוטות של hh.

ב. מצאו את נקודת הקיצון של hh וקבעו את סוגה.

ג. מצאו את תחום החיוביות של hh.

פתרון

1. x2−2x−3=(x−3)(x+1)x^2-2x-3=(x-3)(x+1). השורשים x=3x=3 ו-x=−1x=-1 הם האסימפטוטות האנכיות של gg, והאופקית y=0y=0. בשיקוף ביחס לציר ה-xx הן לא משתנות.

2. קודקוד הפרבולה: x=22=1x=\frac{2}{2}=1, ו-1−2−3=−41-2-3=-4. זה מינימום (1,−4)(1,-4), ולכן ל-gg מקסימום (1,−14)(1,-\frac{1}{4}).

3. בשיקוף המקסימום הופך למינימום: ל-hh מינימום (1,14)(1,\frac{1}{4}).

4. gg שלילית כשהפרבולה שלילית: −1<x<3-1<x<3. לכן hh חיובית ב-−1<x<3-1<x<3.

-224-22(1,-1/4)(1,1/4)
תשובה

א. x=−1x=-1, x=3x=3, y=0y=0. ב. מינימום (1,14)(1,\frac{1}{4}). ג. −1<x<3-1<x<3.

שאלות פתוחות על שיקוף ביחס לציר ה-x

4. שיקוף ביחס לציר ה-y

שיקוף ביחס לציר ה-yy

אם מציבים ב-ff את −x-x במקום xx, הגרף מתהפך ימינה-שמאלה: מה שהיה מימין לציר ה-yy עובר לשמאלו, ולהפך.

במדויק: הגרף של y=1f(−x)y=\frac{1}{f(-x)} הוא תמונת הראי של הגרף של y=1f(x)y=\frac{1}{f(x)} ביחס לציר ה-yy. כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת לנקודה (−x0,y0)(-x_0,y_0).

נקודות על ציר ה-yy לא זזות, כי −0=0-0=0. בגרף: g(x)=1x−2g(x)=\frac{1}{x-2} ו-h(x)=1−x−2h(x)=\frac{1}{-x-2}. האסימפטוטה x=2x=2 עוברת ל-x=−2x=-2, והחיתוך (0,−12)(0,-\frac{1}{2}) נשאר במקומו.

-6-4-2246-4-224

מה משתנה בשיקוף y=1f(−x)y=\frac{1}{f(-x)}

תכונהy=1f(x)y=\frac{1}{f(x)}y=1f(−x)y=\frac{1}{f(-x)}
אסימפטוטה אנכיתx=ax=ax=−ax=-a
אסימפטוטה אופקיתy=0y=0y=0y=0 (לא משתנה)
נקודת קיצון(x0,y0)(x_0,y_0)(−x0,y0)(-x_0,y_0), אותו סוג
חיתוך עם ציר ה-yy(0,y0)(0,y_0)לא משתנה
עלייה וירידהעולה בקטע b<x<cb<x<cיורדת בקטע −c<x<−b-c<x<-b (ולהפך)
שים לב

מציבים −x-x בכל מופע של xx: אם f(x)=x2−4x+3f(x)=x^2-4x+3, אז f(−x)=x2+4x+3f(-x)=x^2+4x+3. החזקה הזוגית לא מחליפה סימן.

שים לב

אם gg זוגית (למשל 1x2−4\frac{1}{x^2-4}), השיקוף ביחס לציר ה-yy מחזיר את אותו גרף.

דוגמה - שיקוף ימינה-שמאלה של אסימפטוטות וקיצון

נתונה הפונקציה g(x)=1x2−4x+3g(x)=\frac{1}{x^2-4x+3}.

א. מצאו את האסימפטוטות של gg ואת נקודת הקיצון שלה.

ב. הראו ש-h(x)=1x2+4x+3h(x)=\frac{1}{x^2+4x+3} מקיימת h(x)=g(−x)h(x)=g(-x).

ג. מצאו את האסימפטוטות של hh ואת נקודת הקיצון שלה.

פתרון

1. x2−4x+3=(x−1)(x−3)x^2-4x+3=(x-1)(x-3): האסימפטוטות האנכיות של gg הן x=1x=1 ו-x=3x=3, והאופקית y=0y=0.

2. קודקוד הפרבולה: x=2x=2, ו-4−8+3=−14-8+3=-1. מינימום (2,−1)(2,-1), ולכן ל-gg מקסימום (2,1−1)=(2,−1)(2,\frac{1}{-1})=(2,-1).

3. g(−x)=1(−x)2−4(−x)+3=1x2+4x+3=h(x)g(-x)=\frac{1}{(-x)^2-4(-x)+3}=\frac{1}{x^2+4x+3}=h(x).

4. לכן הגרף של hh הוא שיקוף של הגרף של gg ביחס לציר ה-yy. מחליפים סימן לשיעורי ה-xx: אסימפטוטות x=−1x=-1, x=−3x=-3, y=0y=0, ומקסימום (−2,−1)(-2,-1).

-4-224-22(2,-1)(-2,-1)
תשובה

א. x=1x=1, x=3x=3, y=0y=0; מקסימום (2,−1)(2,-1). ג. x=−1x=-1, x=−3x=-3, y=0y=0; מקסימום (−2,−1)(-2,-1).

שאלות פתוחות על שיקוף ביחס לציר ה-y

5. מתיחה וכיווץ אנכיים: y=a/f(x)

מתיחה וכיווץ אנכיים

אם כופלים את הפונקציה במספר חיובי, הגרף נמתח לגובה (כשהמספר גדול מ-1) או מתכווץ (כשהוא בין 0 ל-1).

במדויק: עבור a>0a>0, הגרף של y=af(x)y=\frac{a}{f(x)} מתקבל מהגרף של y=1f(x)y=\frac{1}{f(x)} כשכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת לנקודה (x0,a⋅y0)(x_0,a\cdot y_0). כש-a>1a>1 זו מתיחה אנכית, וכש-0<a<10<a<1 זה כיווץ אנכי.

המרחק של כל נקודה מציר ה-xx מוכפל ב-aa, וה-xx שלה לא משתנה. בגרף: 1x2+1\frac{1}{x^2+1}, ולידה המתיחה 2x2+1\frac{2}{x^2+1} והכיווץ 0.5x2+1\frac{0.5}{x^2+1}.

-2-112(0,1)(0,2)(0,1/2)

מה משתנה במתיחה y=af(x)y=\frac{a}{f(x)}, a>0a>0

תכונהy=1f(x)y=\frac{1}{f(x)}y=af(x)y=\frac{a}{f(x)}
אסימפטוטותאנכיות ו-y=0y=0לא משתנות
נקודת קיצון(x0,y0)(x_0,y_0)(x0,a⋅y0)(x_0,a\cdot y_0), אותו סוג
חיתוך עם ציר ה-yy(0,y0)(0,y_0)(0,a⋅y0)(0,a\cdot y_0)
תחום הגדרה, סימן, עלייה וירידהלא משתנים
שים לב

כש-a<0a<0, af(x)=−∣a∣f(x)\frac{a}{f(x)}=-\frac{|a|}{f(x)}: זו מתיחה או כיווץ פי ∣a∣|a| וגם שיקוף ביחס לציר ה-xx.

דוגמה - מתיחה פי 3 של 1x2+2x+2\frac{1}{x^2+2x+2}

נתונות הפונקציות g(x)=1x2+2x+2g(x)=\frac{1}{x^2+2x+2} ו-h(x)=3x2+2x+2h(x)=\frac{3}{x^2+2x+2}.

א. מצאו את נקודת הקיצון של gg ואת האסימפטוטות שלה.

ב. היעזרו בסעיף א ומצאו את נקודת הקיצון של hh, את האסימפטוטות שלה ואת נקודת החיתוך שלה עם ציר ה-yy.

פתרון

1. ל-x2+2x+2x^2+2x+2 אין שורשים (Δ=4−8<0\Delta=4-8<0), ולכן אין אסימפטוטה אנכית. האסימפטוטה האופקית y=0y=0.

2. קודקוד הפרבולה: x=−1x=-1, ו-1−2+2=11-2+2=1. מינימום (−1,1)(-1,1), ולכן ל-gg מקסימום (−1,1)(-1,1).

3. h(x)=3g(x)h(x)=3g(x): מתיחה אנכית פי 3. האסימפטוטה נשארת y=0y=0, והמקסימום עובר ל-(−1,3)(-1,3).

4. ציר ה-yy: g(0)=12g(0)=\frac{1}{2}, ולכן h(0)=3⋅12=32h(0)=3\cdot\frac{1}{2}=\frac{3}{2}.

-6-4-22424(-1,1)(-1,3)(0,3/2)
תשובה

א. מקסימום (−1,1)(-1,1), אסימפטוטה y=0y=0. ב. מקסימום (−1,3)(-1,3), אסימפטוטה y=0y=0, חיתוך (0,32)(0,\frac{3}{2}).

שאלות פתוחות על מתיחה וכיווץ אנכיים: y=a/f(x)

6. ערך מוחלט של פונקציה רציונלית

הפונקציה y=∣1f(x)∣y=\left|\frac{1}{f(x)}\right|

ערך מוחלט הופך כל מספר שלילי לחיובי. בגרף: החלקים שמתחת לציר ה-xx עולים למעלה, והחלקים שמעליו נשארים.

במדויק: ∣1f(x)∣\left|\frac{1}{f(x)}\right| שווה 1f(x)\frac{1}{f(x)} כש-1f(x)>0\frac{1}{f(x)}>0, ושווה −1f(x)-\frac{1}{f(x)} כש-1f(x)<0\frac{1}{f(x)}<0. כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עם y0>0y_0>0 נשארת במקומה, וכל נקודה עם y0<0y_0<0 עוברת ל-(x0,−y0)(x_0,-y_0). תחום ההגדרה לא משתנה.

ל-1f(x)\frac{1}{f(x)} אין נקודות על ציר ה-xx, ולכן הגרף של ∣1f(x)∣\left|\frac{1}{f(x)}\right| כולו מעל ציר ה-xx. אותה פונקציה אפשר לכתוב גם 1∣f(x)∣\frac{1}{|f(x)|}. בגרף: g(x)=1x−1g(x)=\frac{1}{x-1} ו-h(x)=∣g(x)∣h(x)=|g(x)|. הענף שבו x<1x<1, שהיה שלילי, עלה למעלה, ומשני צדי x=1x=1 הגרף שואף ל-∞\infty.

-4-2246-4-224(0,-1)(0,1)

מה משתנה ב-y=∣1f(x)∣y=\left|\frac{1}{f(x)}\right|

תכונהבקטע שבו 1f(x)>0\frac{1}{f(x)}>0בקטע שבו 1f(x)<0\frac{1}{f(x)}<0
הגרףלא משתנהשיקוף ביחס לציר ה-xx
נקודת קיצוןאותה נקודה ואותו סוג(x0,−y0)(x_0,-y_0), הסוג מתהפך
עלייה וירידהלא משתנותמתהפכות
ליד אסימפטוטה אנכית∞\infty−∞-\infty הופך ל-∞\infty

האסימפטוטות לא משתנות. הפונקציה חיובית בכל תחום ההגדרה.

דרך הפתרון

שרטוט y=∣1f(x)∣y=\left|\frac{1}{f(x)}\right|

כשנתון הגרף של 1f(x)\frac{1}{f(x)} (או הנוסחה שלה), ומבקשים לשרטט את ∣1f(x)∣\left|\frac{1}{f(x)}\right|:

1. משרטטים את 1f(x)\frac{1}{f(x)} ומוצאים את תחומי השליליות שלה.

2. בתחומי החיוביות משאירים את הגרף.

3. בתחומי השליליות משקפים את הגרף ביחס לציר ה-xx, יחד עם נקודת הקיצון שבהם.

4. תחומי העלייה והירידה: בתחומי השליליות מחליפים עלייה בירידה ולהפך.

שים לב

ליד אסימפטוטה אנכית הגרף של ∣1f(x)∣\left|\frac{1}{f(x)}\right| שואף ל-∞\infty משני הצדדים.

דוגמה - ערך מוחלט שהופך מקסימום שלילי למינימום

נתונה הפונקציה g(x)=1x2−4g(x)=\frac{1}{x^2-4}, ונתונה הפונקציה h(x)=∣g(x)∣h(x)=|g(x)|.

א. מצאו את האסימפטוטות של hh.

ב. מצאו את נקודת הקיצון של hh וקבעו את סוגה.

ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה של hh.

פתרון

1. ל-gg אסימפטוטות x=−2x=-2, x=2x=2, y=0y=0. הערך המוחלט לא משנה אותן.

2. לפרבולה x2−4x^2-4 מינימום (0,−4)(0,-4), ולכן ל-gg מקסימום (0,−14)(0,-\frac{1}{4}).

3. gg שלילית ב-−2<x<2-2<x<2. שם הגרף משתקף, והמקסימום (0,−14)(0,-\frac{1}{4}) הופך למינימום (0,14)(0,\frac{1}{4}).

4. gg עולה ב-x<−2x<-2 וב-−2<x<0-2<x<0, ויורדת ב-0<x<20<x<2 וב-x>2x>2 (הפוך מהפרבולה).

5. בקטעים x<−2x<-2 ו-x>2x>2 הפונקציה gg חיובית: אין שינוי. בקטעים −2<x<0-2<x<0 ו-0<x<20<x<2 היא שלילית: העלייה והירידה מתהפכות.

-6-4-2246-22(0,-1/4)(0,1/4)
תשובה

א. x=−2x=-2, x=2x=2, y=0y=0. ב. מינימום (0,14)(0,\frac{1}{4}). ג. עולה: x<−2x<-2, 0<x<20<x<2. יורדת: −2<x<0-2<x<0, x>2x>2.

שאלות פתוחות על ערך מוחלט של פונקציה רציונלית

7. שילוב של כמה טרנספורמציות

שילוב טרנספורמציות

הרבה פעמים הפונקציה החדשה מתקבלת מכמה טרנספורמציות אחת אחרי השנייה. למשל ב-−2f(x−1)+1-\frac{2}{f(x-1)}+1 יש הזזה אופקית, מתיחה, שיקוף והזזה אנכית.

במדויק: הגרף של y=af(x−p)+ky=\frac{a}{f(x-p)}+k (a≠0a\ne0) מתקבל מהגרף של y=1f(x)y=\frac{1}{f(x)} כשכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת לנקודה (x0+p, a⋅y0+k)(x_0+p,\ a\cdot y_0+k).

בגרף: g(x)=1x2−4g(x)=\frac{1}{x^2-4} ו-h(x)=−2(x−1)2−4+1h(x)=-\frac{2}{(x-1)^2-4}+1. המקסימום (0,−14)(0,-\frac{1}{4}) של gg זז ימינה ל-(1,−14)(1,-\frac{1}{4}), הכפל ב-−2-2 הופך אותו למינימום (1,12)(1,\frac{1}{2}), וההזזה למעלה מביאה אותו ל-(1,32)(1,\frac{3}{2}).

-4-224-224(0,-1/4)(1,3/2)

סיכום הטרנספורמציות

טרנספורמציההפונקציההנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת ל-
הזזה אופקית1f(x−p)\frac{1}{f(x-p)}(x0+p,y0)(x_0+p,y_0)
הזזה אנכית1f(x)+k\frac{1}{f(x)}+k(x0,y0+k)(x_0,y_0+k)
שיקוף ביחס לציר ה-xx−1f(x)-\frac{1}{f(x)}(x0,−y0)(x_0,-y_0)
שיקוף ביחס לציר ה-yy1f(−x)\frac{1}{f(-x)}(−x0,y0)(-x_0,y_0)
מתיחה או כיווץ (a>0a>0)af(x)\frac{a}{f(x)}(x0,a⋅y0)(x_0,a\cdot y_0)
ערך מוחלט∣1f(x)∣\left|\frac{1}{f(x)}\right|(x0,∣y0∣)(x_0,\lvert y_0\rvert)
דרך הפתרון

מעבר מ-g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)} ל-h(x)=af(x−p)+kh(x)=\frac{a}{f(x-p)}+k

כשנתונה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)} ופונקציה hh שמתקבלת ממנה בכמה טרנספורמציות:

1. כותבים את hh בעזרת gg: h(x)=a⋅g(x−p)+kh(x)=a\cdot g(x-p)+k. אם המכנה פתוח, משלימים לריבוע כדי לזהות את pp.

2. מוצאים את האסימפטוטות ואת נקודת הקיצון של gg.

3. הזזה אופקית: מוסיפים pp לכל שיעור xx.

4. מתיחה ושיקוף: כופלים כל שיעור yy ב-aa. אם a<0a<0, סוג הקיצון מתהפך.

5. הזזה אנכית: מוסיפים kk לכל שיעור yy. האסימפטוטה האופקית y=0y=0 הופכת ל-y=ky=k.

6. את החיתוך עם ציר ה-yy מחשבים ישירות: h(0)h(0).

שים לב

הסדר בשיעורי ה-yy חשוב: קודם כופלים ב-aa ורק אחר כך מוסיפים kk. −g(x)+2-g(x)+2 שונה מ-−(g(x)+2)=−g(x)−2-(g(x)+2)=-g(x)-2.

דוגמה - זיהוי הטרנספורמציות מתוך מכנה פתוח

נתונה הפונקציה g(x)=1x2−1g(x)=\frac{1}{x^2-1}, ונתונה הפונקציה h(x)=2−1x2+4x+3h(x)=2-\frac{1}{x^2+4x+3}.

א. הראו ש-h(x)=−g(x+2)+2h(x)=-g(x+2)+2, ותארו את הטרנספורמציות.

ב. מצאו את האסימפטוטות של hh ואת נקודת הקיצון שלה. קבעו את סוגה.

ג. מצאו את נקודת החיתוך של גרף hh עם ציר ה-yy.

פתרון

1. השלמה לריבוע: x2+4x+3=(x+2)2−1x^2+4x+3=(x+2)^2-1. לכן 1x2+4x+3=g(x+2)\frac{1}{x^2+4x+3}=g(x+2), ו-h(x)=−g(x+2)+2h(x)=-g(x+2)+2.

2. הטרנספורמציות: הזזה של 2 שמאלה (p=−2p=-2), שיקוף ביחס לציר ה-xx (a=−1a=-1), הזזה של 2 למעלה (k=2k=2).

3. gg: האסימפטוטות x=−1x=-1, x=1x=1, y=0y=0. לפרבולה x2−1x^2-1 מינימום (0,−1)(0,-1), ולכן ל-gg מקסימום (0,−1)(0,-1).

4. הזזה שמאלה: אסימפטוטות x=−3x=-3, x=−1x=-1; מקסימום (−2,−1)(-2,-1).

5. שיקוף: מינימום (−2,1)(-2,1).

6. הזזה למעלה: מינימום (−2,3)(-2,3), והאסימפטוטה האופקית y=2y=2.

7. בדיקה: h(−2)=2−14−8+3=2+1=3h(-2)=2-\frac{1}{4-8+3}=2+1=3.

8. ציר ה-yy: h(0)=2−13=53h(0)=2-\frac{1}{3}=\frac{5}{3}.

-5-4-3-2-1123-224(-2,3)
תשובה

א. 2 שמאלה, שיקוף ביחס לציר ה-xx, 2 למעלה. ב. x=−3x=-3, x=−1x=-1, y=2y=2; מינימום (−2,3)(-2,3). ג. (0,53)(0,\frac{5}{3}).

שאלות פתוחות על שילוב של כמה טרנספורמציות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.