סוגי קרינה ומשוואות התפרקות (α, β, γ) - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · הגרעין ורדיואקטיביות · 28 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · השלמת משוואות: סמריום 147 ונתרן 22קצרה · קלה
לפניכם שני תהליכי התפרקות רדיואקטיבית. השתמשו בטבלה המחזורית לזיהוי היסודות: ניאודימיום (Nd) , סמריום (Sm) , ניאון (Ne) , נתרן (Na) , מגנזיום (Mg) .
סמריום 147, , מתפרק בפליטת חלקיק אלפא. רשמו את משוואת ההתפרקות, וזהו את גרעין הבת.
נתרן 22, , מתפרק בפליטת פוזיטרון (). רשמו את משוואת ההתפרקות, וזהו את גרעין הבת.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
- ניאודימיום 143
חלקיק אלפא הוא גרעין הליום . משימור מספר הנוקלאונים ושימור המטען:
הוא ניאודימיום:
סעיף ב
- ניאון 22
הפוזיטרון הוא : מספר מסה 0 ומטען . בהתפרקות פרוטון בגרעין הופך לנייטרון, ונפלטים פוזיטרון ונייטרינו:
הוא ניאון:
טעות נפוצה: להעלות את באחד כמו בהתפרקות ולקבל מגנזיום. בפליטת מטען חיובי המטען של הגרעין יורד.
שאלה 2 · זיהוי סוג ההתפרקות מגרעין האב וגרעין הבתקצרה · בינונית
בטבלה זוגות של גרעין אב וגרעין הבת שמתקבל ממנו (המצב המעורר מסומן ב-):
לכל זוג קבעו באיזה סוג התפרקות (, , או ) עובר האב לבת. אם זה לא אפשרי בהתפרקות אחת - הסבירו מדוע.
בזוג (1) נפלט אלקטרון מהגרעין, אבל בגרעין אין אלקטרונים. הסבירו מהיכן הגיע האלקטרון, ומדוע נוצר עוד חלקיק בתהליך.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) (2) (3) (4) (5) לא אפשרי בהתפרקות אחת
משווים את השינוי ב- וב-: באלפא ; ב- ; ב- ; בגמא אין שינוי.
(1) - .
(2) - .
(3) - .
(4) אותו גרעין, ממצב מעורר למצב היסוד - .
(5) . אף התפרקות לא משנה את ב-2: אלפא מורידה 4, והשאר לא משנות את . לכן זה לא אפשרי בהתפרקות אחת (וגם לא בשרשרת של התפרקויות כאלה, כי יכול להשתנות רק בכפולות של 4).
סעיף ב
נייטרון בגרעין הופך לפרוטון; האלקטרון (והאנטי-נייטרינו) נוצרים ברגע ההתפרקות.
בהתפרקות נייטרון בגרעין הופך לפרוטון:
האלקטרון לא היה בגרעין קודם - הוא נוצר בתהליך, וכך נשמר המטען: נייטרון ניטרלי הופך לפרוטון חיובי ואלקטרון שלילי. מספר הנוקלאונים לא משתנה (נייטרון הוחלף בפרוטון), ולכן נשאר ו- עולה ב-1.
בנוסף נוצר אנטי-נייטרינו: בלעדיו לכל האלקטרונים היו אותה אנרגיה, אבל במדידה האנרגיה שלהם מתפלגת על תחום רחב - האנטי-נייטרינו לוקח את שאר האנרגיה (ואת שאר התנע).
שאלה 3 · שתי קבוצות של חלקיקי אלפא מתוריום 230 ופוטון הגמאקצרה · קשה
תוריום 230, , מתפרק בפליטת אלפא לרדיום 226. גרעיני תוריום במנוחה פולטים חלקיקי אלפא בשתי אנרגיות קינטיות בלבד: (ברוב ההתפרקויות) ו-. בחלק מההתפרקויות נמדד גם פוטון גמא. הניחו שמסת כל גרעין פרופורציונית למספר המסה שלו.
הסבירו מדוע לחלקיקי האלפא יש שתי אנרגיות מוגדרות (ולא תחום רציף כמו בבטא), ובאילו התפרקויות נפלט פוטון הגמא.
חשבו את אנרגיית פוטון הגמא ואת אורך הגל שלו.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
בהתפרקות יש רק שני תוצרים, ולכן לאלפא אנרגיה מוגדרת; קבוצת משאירה את הרדיום במצב מעורר, והוא פולט גמא.
בהתפרקות אלפא יש שני תוצרים בלבד - האלפא וגרעין הבת. משימור התנע (התחלה ממנוחה) הם נעים בכיוונים מנוגדים עם תנעים שווים בגודלם, ולכן האנרגיה המשתחררת מתחלקת ביניהם ביחס קבוע. כל אנרגיה משתחררת נותנת אנרגיה מוגדרת אחת לאלפא.
שתי אנרגיות שונות פירושן שתי אנרגיות משתחררות שונות: לפעמים גרעין הרדיום נוצר במצב היסוד, ולפעמים במצב מעורר - ואז חלק מהאנרגיה "נשאר" בגרעין. חלקיקי האלפא בעלי האנרגיה הנמוכה () הם אלה שמשאירים רדיום מעורר, והוא עובר למצב היסוד בפליטת פוטון גמא.
(בבטא יש שלושה תוצרים - גם אנטי-נייטרינו - והחלוקה ביניהם אינה קבועה, ולכן הספקטרום רציף.)
סעיף ב
,
משימור התנע , ולכן מתחלקת ביחס הפוך למסות:
האנרגיה המשתחררת כולה (אלפא ורתע):
ההפרש בין האנרגיות המשתחררות בשתי הקבוצות הוא אנרגיית העירור של הרדיום, שיוצאת כפוטון:
אורך הגל:
טעות נפוצה: לקחת את הפרש האנרגיות של חלקיקי האלפא () כאנרגיית הפוטון. גם אנרגיית הרתע של הרדיום שונה בשתי הקבוצות, וההפרש הזה שייך לפוטון.
שאלה 4 · התפרקות אלפא של רדיום 226: אנרגיה ורתעביניים · בינונית
רדיום 226 () מתפרק בפליטת חלקיק אלפא לגרעין ראדון.
מסות אטומיות: , , .
רשמו את משוואת ההתפרקות.
כמה אנרגיה משתחררת בהתפרקות של גרעין רדיום אחד הנמצא במנוחה?
במדידה נמצא שהאנרגיה הקינטית של חלקיקי האלפא היא כ-, מעט פחות מהתוצאה בסעיף ב. הסבירו את ההפרש, והראו בחישוב שהוא מתאים לערך הנמדד.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
חלקיק אלפא הוא גרעין הליום . מספר המסה יורד ב-4 והמספר האטומי ב-2:
סעיף ב
מסות אטומיות: 88 אלקטרונים בכל צד (), ולכן הם מתקזזים.
האנרגיה הזאת הופכת לאנרגיה קינטית של התוצרים.
סעיף ג
גרעין הראדון נרתע ומקבל חלק מהאנרגיה;
הגרעין היה במנוחה, ולכן התנע הכולל אחרי ההתפרקות הוא אפס: הראדון נרתע לכיוון הפוך לאלפא עם תנע שווה בגודלו, .
אנרגיה קינטית היא , ולכן האנרגיה מתחלקת ביחס הפוך למסות:
והראדון מקבל כ-. החלק של הראדון קטן כי הוא כבד בהרבה, אבל הוא לא אפס - לכן אנרגיית האלפא קטנה מעט מ-.
שאלה 5 · ספקטרום הבטא של ניקל 63 והנייטרינוביניים · בינונית
ניקל 63 () משמש כמקור אלקטרונים בגלאים כימיים. הוא מתפרק בהתפרקות בטא מינוס לנחושת (Cu).
מסות אטומיות: , .
רשמו את משוואת ההתפרקות.
חשבו את האנרגיה הקינטית המרבית שיכולה להיות לאלקטרון הנפלט (ב-). הזניחו את אנרגיית הרתע של גרעין הנחושת.
מודדים את האנרגיות הקינטיות של האלקטרונים הנפלטים ומשרטטים את מספר האלקטרונים כפונקציה של האנרגיה הקינטית:

1. מה צריך להיות הערך של בגרף? הסבירו מדוע זה מתאים לשימור אנרגיה.
2. רוב האלקטרונים יוצאים עם אנרגיה קטנה מ-. הסבירו מדוע אין בזה סתירה לשימור האנרגיה, ומה הסיקו מגרף כזה.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
בהתפרקות בטא מינוס נייטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי-נייטרינו. מספר המסה לא משתנה והמספר האטומי עולה ב-1:
סעיף ב
משתמשים במסות אטומיות בלי להוסיף אלקטרון: לאטום הנחושת יש 29 אלקטרונים, אחד יותר מלאטום הניקל, והאלקטרון הנוסף הזה הוא בדיוק האלקטרון הנפלט.
אם הנחושת לא נרתעת והאנטי-נייטרינו כמעט לא מקבל אנרגיה, כל האנרגיה עוברת לאלקטרון: .
סעיף ג
; את ההפרש לוקח האנטי-נייטרינו - כך נחזה קיומו
1. הגרף מסתיים ב-: זו האנרגיה שהשתחררה מהפרש המסות. אף אלקטרון לא יוצא עם יותר אנרגיה, כי אנרגיה לא נוצרת יש מאין.
2. אם רק אלקטרון היה נפלט, שימור אנרגיה ותנע היו מחייבים שלכל האלקטרונים תהיה אותה אנרגיה (כמו חלקיקי האלפא בהתפרקות אלפא). הספקטרום רציף, ולכן חלקיק נוסף נפלט ולוקח את ההפרש: . החלקיק הזה ניטרלי, כמעט חסר מסה וכמעט אינו מגיב עם חומר, ולכן לא נקלט במדידה. מספקטרום כזה נחזה קיומו של הנייטרינו (פאולי), הרבה לפני שנמדד ישירות.
שאלה 6 · דעיכה רדיואקטיבית: צזיום 137 במד מפלס תעשייתיבאורך בגרות · בדרך לבגרות
צזיום הוא איזוטופ רדיואקטיבי שמשמש כמקור קרינה במכשירים תעשייתיים, למשל למדידת מפלס של נוזל במכל סגור. הוא מתפרק בהתפרקות בטא מינוס (הגרעין שנוצר פולט גם קרינת גמא, והיא המשמשת למדידה), וזמן מחצית החיים שלו שנה ( שנה ).
במקור של צזיום 137 יש ברגע מספר גרעינים .
רשמו את נוסחת ההתפרקות של . הגרעין שנוצר הוא גרעין של בריום, .
כמה גרעיני צזיום 137 שלא התפרקו יישארו במקור אחרי שנה?
חשבו את קבוע הדעיכה, , של צזיום 137 ביחידות .
חשבו את הפעילות של המקור ברגע .
אחרי כמה שנים תקטן פעילות המקור ל־ מהפעילות ההתחלתית? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
בפליטת בטא מינוס נפלט מהגרעין אלקטרון, (נייטרון בגרעין הופך לפרוטון). שימור מספר הנוקלאונים ושימור המטען:
•מספר המסה:
•מספר האטום:
(בהתפרקות נפלט גם אנטי־נייטרינו, , ללא מטען וללא מספר מסה.)
סעיף ב
שנה הן זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים שלא התפרקו קטן לחצי:
סעיף ג
מדף הנוסחאות:
שנה :
סעיף ד
מדף הנוסחאות, פעילות של מקור רדיואקטיבי:
כלומר בכל שנייה מתפרקים במקור כ־ גרעינים – אף שזמן מחצית החיים ארוך, מספר הגרעינים העצום נותן פעילות גדולה.
טעות נפוצה: להציב את בשנים – אז ביחידות , והפעילות אינה בבקרל.
סעיף ה
אחרי שנה ( זמני מחצית חיים).
לפי , ו־ קבוע, הפעילות יחסית למספר הגרעינים שלא התפרקו. לכן הפעילות קטנה לחצי בכל זמן מחצית חיים, בדיוק כמו :
כלומר נדרשים זמני מחצית חיים:
שאלה 7 · גופרית־35: משוואת התפרקות, קבוע דעיכה ופעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
האיזוטופ גופרית־35, , משמש במחקר ביולוגי לסימון חלבונים. הוא מתפרק בהתפרקות לאיזוטופ של כלור (), וזמן מחצית החיים שלו ימים.
בדגימה מסוימת יש בזמן בדיוק גרעיני גופרית־35.
כתבו את משוואת ההתפרקות של גופרית־35, וקבעו את המספר האטומי ואת מספר המסה של הכלור שנוצר.
חשבו כמה גרעיני גופרית־35 נשארו בדגימה כעבור ימים.
חשבו את קבוע הדעיכה של גופרית־35, ביחידות .
חשבו את פעילות הדגימה בזמן ואחרי ימים.
תלמיד טוען: "מחצית מן הגרעינים מתפרקים ב־ ימים, ולכן אחרי ימים לא תישאר בדגימה גופרית־35 כלל."
קבעו אם הטענה נכונה, ונמקו. חשבו כעבור כמה ימים תקטן פעילות הדגימה ל־ מפעילותה ההתחלתית.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
; , .
בהתפרקות נויטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־נייטרינו. לכן גדל ב־ ו־ אינו משתנה:
בדיקה: מספר המסה ; המטען .
סעיף ב
– בדיוק שלושה זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי :
(או לפי עם – אותה תוצאה.)
סעיף ג
לפי דף הנוסחאות:
:
סעיף ד
;
לפי דף הנוסחאות, הפעילות :
אחרי ימים (סעיף ב, ):
הפעילות קטנה פי , כמו מספר הגרעינים – היא פרופורציונית אליו.
סעיף ה
הטענה שגויה – אחרי ימים נשאר רבע ( גרעינים). הפעילות תקטן ל־ אחרי ימים.
קביעה: הטענה שגויה.
נימוק: בכל זמן מחצית חיים מתפרקת מחצית מן הגרעינים שנשארו, ולא מחצית מן הכמות ההתחלתית. אחרי ימים (שני זמני מחצית):
– רבע מן הגרעינים עדיין קיימים. הדעיכה מעריכית: אינו מגיע לאפס בזמן סופי.
הזמן עד : הפעילות פרופורציונית למספר הגרעינים, ו־, כלומר ארבעה זמני מחצית חיים:
שאלה 8 · יוד 131 ברפואה: זמן מחצית חיים מטבלת פעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
איזוטופ היוד משמש לטיפול רפואי בבלוטת התריס. הוא מתפרק בפליטת חלקיק , ותוצר ההתפרקות הוא איזוטופ של קסנון ().
במעבדה מדדו את הפעילות של דוגמת יוד 131 בכמה מועדים, וקיבלו את התוצאות שבטבלה:
כתבו את משוואת ההתפרקות של .
היעזרו בטבלה וקבעו את זמן מחצית החיים של יוד 131. הסבירו כיצד קבעתם.
מה החלק מגרעיני היוד המקוריים שיישאר כעבור ימים? מה תהיה אז הפעילות של הדוגמה?
חשבו את מספר גרעיני היוד בדוגמה ברגע .
חשבו כעבור כמה ימים תרד הפעילות של הדוגמה לעשירית מערכה ההתחלתי.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
בהתפרקות נויטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־נייטרינו. מספר המסה לא משתנה, והמספר האטומי גדל ב־:
בדיקה: מסה ✓, מטען ✓.
סעיף ב
ימים
זמן מחצית החיים הוא הזמן שבו הפעילות (ומספר הגרעינים) קטנה פי .
•מ־ () ל־ ימים () – הפעילות קטנה פי .
•מ־ () ל־ () – שוב פי .
•מ־ () ל־ () – שוב פי .
לכן ימים. (הסטיות הקטנות נובעות מאי־ודאות במדידה.)
סעיף ג
;
ימים הם זמני מחצית חיים. אחרי כל אחד מהם נשאר חצי:
הפעילות יחסית למספר הגרעינים (), ולכן גם היא קטנה פי :
סעיף ד
מדף הנוסחאות ו־. את ממירים לשניות, כי היא התפרקות אחת בשנייה:
(.)
טעות נפוצה: להציב את ביחידות של – אז מתקבל מספר גרעינים קטן פי .
סעיף ה
ימים
עשירית אינה חזקה שלמה של , ולכן משתמשים בחוק הדעיכה מדף הנוסחאות:
בדיקת סבירות: אחרי מחציות חיים ( ימים) נשארת ואחרי ( ימים) ; עשירית נמצאת ביניהן ✓ (ובטבלה: ב־ ימים , קרוב ל־ אך עדיין מעליו).
טעות נפוצה: לחלק את ב־ ולענות מחציות חיים, או לענות ימים.
שאלה 9 · טכנציום־99m: פולט גמא לצילום רפואיבאורך בגרות · בדרך לבגרות
האיזוטופ טכנציום־99m, , משמש לצילומי מיפוי רפואיים. הגרעין שלו נמצא במצב מעורר, והוא עובר למצב היסוד שלו, , בפליטת קרינת בלבד. זמן מחצית החיים של התהליך הוא שעות.
בשעה 08:00 בבוקר הפעילות של מנה שהוכנה לבדיקה היא ().
רשמו את משוואת התהליך, והסבירו מדוע מספר המסה ומספר האטום אינם משתנים בו.
איזה חלק ממספר גרעיני שהיו במנה בשעה 08:00 נשאר כעבור שעות?
חשבו את הפעילות של המנה בשעה 20:00 באותו יום.
חשבו את קבוע הדעיכה (ב־) ואת מספר גרעיני שהיו במנה בשעה 08:00.
הבדיקה מתבטלת, והמנה נשמרת במקום מוגן עד שהפעילות שלה יורדת ל־. חשבו כמה זמן אחרי 08:00 זה יקרה.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
; נפלט פוטון – אין לו מסה (מספר מסה ) ואין לו מטען.
בהתפרקות הגרעין עובר ממצב מעורר למצב היסוד שלו, ועודף האנרגייה נפלט כפוטון. הפוטון אינו נוקלאון ואין לו מטען חשמלי, ולכן מספר הנוקלאונים (מספר המסה ) ומספר הפרוטונים (מספר האטום ) אינם משתנים – הגרעין נשאר טכנציום־99, רק באנרגייה נמוכה יותר.
סעיף ב
שעות הן זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן לחצי:
סעיף ג
בין 08:00 ל־20:00 עוברות שעות – שני זמני מחצית חיים. הפעילות יחסית למספר הגרעינים (), ולכן גם היא קטנה לחצי בכל זמן מחצית חיים:
סעיף ד
;
מדף הנוסחאות:
:
טעות נפוצה: לחשב את בשעות ולחלק בו פעילות ב־ (התפרקויות לשנייה).
סעיף ה
שעות
מדף הנוסחאות , ומאחר ש־:
(בדיקה: נמצא בין ל־, כלומר בין ל־ זמני מחצית חיים – בין ל־ שעות.)
שאלה 10 · זהב 198: משוואות התפרקות, דעיכה ופעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
בתהליכים רדיואקטיביים נשמרים מספר הנוקלאונים (מספר המסה) והמטען החשמלי.
השלימו את המשוואות (מצאו את , ואת החלקיק החסר ):
(1)
(2)
זהב 198, , פולט קרינת ומשמש ברפואה בטיפול קרינתי. זמן מחצית החיים שלו ימים. בדגימה יש ברגע גרעיני זהב 198.
חשבו את מספר גרעיני הזהב 198 שעדיין לא התפרקו כעבור ימים.
חשבו את קבוע הדעיכה (ביחידות ) ואת הפעילות של הדגימה ברגע .
כעבור כמה זמן תקטן הפעילות של הדגימה פי ?
תלמידה טוענת: "אחרי זמן מחצית חיים אחד התפרקה חצי מהדגימה, ולכן אחרי שני זמני מחצית חיים ( ימים) כל הזהב 198 כבר התפרק". קבעו אם התלמידה צודקת. נמקו, וחשבו כמה גרעינים לא התפרקו אחרי ימים.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) , ; (2) (חלקיק )
(1) התפרקות אלפא. שימור מספר הנוקלאונים ושימור המטען:
(2) מספר המסה לא השתנה (), ולכן ל־ מספר מסה . מטען: . החלקיק הוא אלקטרון – חלקיק :
סעיף ב
ימים הם זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי :
(אותו דבר מ־ עם .)
סעיף ג
;
מדף הנוסחאות:
זמן מחצית החיים בשניות: :
הפעילות (דף הנוסחאות):
כלומר כ־ התפרקויות בשנייה.
טעות נפוצה: להציב את בימים ולקבל ביחידות – אז הפעילות אינה בבקרל.
סעיף ד
ימים
לפי הפעילות ביחס ישר למספר הגרעינים שלא התפרקו, ולכן היא דועכת באותו קצב: הפעילות קטנה פי כאשר קטן פי .
סעיף ה
לא צודקת; נשאר רבע: גרעינים.
קביעה: התלמידה אינה צודקת.
נימוק: בכל זמן מחצית חיים מתפרקת מחצית מהגרעינים שנשארו באותו זמן, ולא מחצית מהכמות ההתחלתית. אחרי זמן מחצית החיים הראשון נשארו ; בזמן מחצית החיים השני מתפרקת מחצית מהם, ונשארים :
הדעיכה מעריכית – מספר הגרעינים הולך וקטן, אבל אינו מגיע לאפס אחרי מספר סופי של זמני מחצית חיים.
שאלה 11 · פולוניום־210: התפרקות אלפא, מחצית חיים ואקטיביותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
פולוניום־210, , מתפרק לעופרת, , ופולט קרינת אלפא. זמן מחצית החיים שלו ימים. במעבדה יש דגימה ובה גרעיני פולוניום־210.
כתבו את משוואת ההתפרקות של פולוניום־210, וציינו את מספר המסה ואת המספר האטומי של גרעין העופרת.
חשבו כמה גרעיני פולוניום־210 יישארו בדגימה כעבור ימים.
חשבו את קבוע הדעיכה של פולוניום־210 ביחידות , ואת האקטיביות ההתחלתית של הדגימה.
השתמשו בנוסחה וחשבו כעבור כמה ימים תקטן האקטיביות של הדגימה פי .
תלמיד טוען: "אחרי שתי מחציות חיים כל גרעיני הפולוניום יתפרקו, כי בכל מחצית חיים מתפרקת חצי מהכמות". קבעו אם הטענה נכונה, ונמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
; מספר מסה , מספר אטומי .
חלקיק אלפא הוא . מספר המסה והמטען נשמרים:
-
-
סעיף ב
גרעינים
ימים הם זמני מחצית חיים. בכל מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי :
סעיף ג
; .
זמן מחצית החיים בשניות:
מדף הנוסחאות:
האקטיביות:
(את מחשבים ב־ כדי שהאקטיביות תצא ב־, כלומר התפרקויות בשנייה.)
סעיף ד
ימים
נוח לחשב ישירות בימים, עם :
(בדיקה: אחרי מחציות חיים, ימים, האקטיביות קטנה פי , ואחרי , ימים, פי ; פי נמצא ביניהם ✓.)
סעיף ה
לא נכונה – אחרי שתי מחציות חיים נשאר רבע מהגרעינים.
הטענה אינה נכונה. זמן מחצית החיים הוא הזמן שבו מתפרקים מחצית מהגרעינים שנותרו באותו רגע, לא מחצית מהכמות ההתחלתית. במחצית החיים הראשונה מתפרקים , ובשנייה רק מחצית מהנותרים, . לכן אחרי שתי מחציות חיים נשארים
גרעינים. כלומר בכל מחצית חיים נוספת מספר הגרעינים קטן שוב פי , ואין מספר קבוע של מחציות חיים שאחריו כל הגרעינים כבר התפרקו.
(חוק הדעיכה הוא חוק סטטיסטי, המתאר מספר גדול של גרעינים. לגבי גרעין בודד אי אפשר לנבא מתי יתפרק.)
שאלה 12 · סטרונציום 89 לשיכוך כאבים: התפרקות בטא, קבוע דעיכה ופעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
האיזוטופ סטרונציום 89, , משמש ברפואה לשיכוך כאבים בעצמות: הוא נקלט בעצם ופולט שם קרינה. הוא מתפרק בהתפרקות לאיזוטופ של איטריום (), וזמן מחצית החיים שלו ימים.
בית חולים קיבל בקבוקון של תמיסת סטרונציום 89. הפעילות של הבקבוקון ברגע הקבלה היא .
קבעו את מספר הפרוטונים ואת מספר הנייטרונים בגרעין של סטרונציום 89, ורשמו את משוואת ההתפרקות שלו.
חשבו את קבוע הדעיכה של סטרונציום 89 ביחידות של .
חשבו את מספר גרעיני הסטרונציום 89 בבקבוקון ברגע הקבלה.
חשבו את הפעילות של הבקבוקון ימים אחרי הקבלה.
פסולת רדיואקטיבית של סטרונציום 89 מותר לפנות רק לאחר שהפעילות שלה ירדה ל־. חשבו כמה ימים אחרי הקבלה אפשר לפנות בקבוקון שלא נעשה בו שימוש.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
פרוטונים, נייטרונים.
בסימון : – מספר הפרוטונים, – מספר הנוקליונים.
בגרעין פרוטונים ו־ נייטרונים.
משוואת ההתפרקות: בהתפרקות נפלט אלקטרון, . לפי שימור המטען ושימור מספר הנוקליונים:
סעיף ב
מדף הנוסחאות:
המרת זמן מחצית החיים לשניות:
סעיף ג
פעילות של מקור רדיואקטיבי, מדף הנוסחאות:
טעות נפוצה: להציב את ביחידות – הפעילות ב־ היא התפרקויות לשנייה, ולכן חייב להיות ב־.
סעיף ד
ימים הם זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים הפעילות (כמו מספר הגרעינים) קטנה פי :
(באופן שקול, מ־ ו־: , עם .)
סעיף ה
ימים
היחס בין הפעילות ההתחלתית לפעילות המותרת:
הפעילות צריכה לקטון פי , כלומר לעבור זמני מחצית חיים:
טעות נפוצה: לחלק את הזמן באופן ליניארי (למשל "הפעילות יורדת ב־ כל יום") – הדעיכה מעריכית: בכל זמן מחצית חיים הפעילות קטנה פי .
שאלה 13 · זרחן־32: דעיכה, קבוע דעיכה ופעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
זרחן־32, , הוא איזוטופ רדיואקטיבי שמשמש בביולוגיה לסימון מולקולות. הוא פולט קרינת , וזמן מחצית החיים שלו ימים.
רשמו את משוואת הדעיכה של זרחן־32. גרעין הבת הוא איזוטופ של גופרית ().
באיזה אחוז מהגרעינים של זרחן־32 שהיו בדגימה ברגע מסוים יישארו בה כעבור ימים?
בדגימה יש ברגע מסוים גרעינים של זרחן־32. חשבו את קבוע הדעיכה (ביחידות ) ואת הפעילות של הדגימה ברגע זה.
כמה זמן יעבור עד שהפעילות של הדגימה תרד ל־ מערכה ההתחלתי?
תלמידה טוענת: "אם זמן מחצית החיים הוא ימים, אז גרעין מסוים בדגימה, שאני מסמנת עכשיו, יתפרק בעוד ימים לכל המאוחר. ואחרי ימים כל הגרעינים כבר יתפרקו." הסבירו את שתי הטעויות שבטענתה.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
בדעיכת ניטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־ניטרינו. מספר המסה נשמר (), ומספר הפרוטונים גדל ב־ ():
בדיקה: מספרי מסה ; מטענים .
סעיף ב
ימים הם זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי :
סעיף ג
;
זמן מחצית החיים בשניות:
מדף הנוסחאות :
הפעילות, :
(כ־ מיליארד התפרקויות בשנייה.)
טעות נפוצה: להציב את זמן מחצית החיים בימים ולקבל ביחידות , ואז פעילות בהתפרקויות ליום ולא בבקרל.
סעיף ד
כ־ ימים
הפעילות יחסית למספר הגרעינים (), ולכן גם היא דועכת לפי:
דורשים :
(בדיקה: אחרי זמני מחצית חיים נשארים , ואחרי – ; באמצע – מתאים.)
סעיף ה
דעיכה היא תהליך אקראי: אי אפשר לנבא מתי יתפרק גרעין מסוים, וזמן מחצית החיים מתאר רק מספר גדול של גרעינים. בכל זמן מחצית חיים מתפרק חצי מהגרעינים שנותרו, ולכן אחרי ימים נשארים .
1. גרעין יחיד: ההתפרקות של גרעין היא תהליך אקראי. לגרעין יש אותו סיכוי להתפרק בכל פרק זמן, בלי קשר לגילו, ואי אפשר לנבא מתי גרעין מסוים יתפרק – הוא יכול להתפרק בעוד שנייה או בעוד חודשים. זמן מחצית החיים הוא מושג סטטיסטי: הוא מתאר את מספר הגרעינים שנותרו במדגם גדול – אחרי ימים נותר בקירוב חצי מהם.
2. "הכול אחרי שני זמני מחצית חיים": בכל זמן מחצית חיים מתפרק חצי מהגרעינים שנותרו, לא חצי מהכמות ההתחלתית. אחרי ימים נותר , ואחרי ימים – (כמו בסעיף ב). הדעיכה היא מעריכית, ומספר הגרעינים לעולם אינו מגיע לאפס בזמן קבוע מראש.
שאלה 14 · קובלט 60 ברפואה: התפרקות בטא, מחצית חיים ופעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
קובלט משמש בבתי חולים לטיפול בקרינה ובתעשייה לעיקור ציוד רפואי. קובלט מתפרק בהתפרקות לאיזוטופ יציב של ניקל (). זמן מחצית החיים של קובלט הוא שנים.
נתון: שנה .
רשמו את משוואת ההתפרקות של קובלט , וקבעו את המספר האטומי ואת מספר המסה של גרעין הניקל שנוצר.
איזה חלק מגרעיני הקובלט שבמקור נשאר לאחר שנים?
חשבו את קבוע הדעיכה של קובלט ביחידות .
פעילותו של מקור קובלט בבית חולים היא . חשבו את מספר גרעיני הקובלט במקור ואת מסתם (מסת אטום קובלט היא בקירוב ).
אנרגיות הקשר הגרעיניות הן: קובלט – , ניקל – . חשבו את אנרגיית הקשר לנוקלאון של כל אחד מהגרעינים, וקבעו איזה מהם יציב יותר. האם התוצאה מתאימה לכיוון ההתפרקות?
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
; , .
בהתפרקות נויטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלט אלקטרון (ואנטי־נייטרינו). מספר המסה נשמר והמספר האטומי גדל ב־:
שימור מספר המסה: . שימור המטען: .
גרעין הבת: .
סעיף ב
(12.5%).
– עברו שלושה זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי :
סעיף ג
זמן מחצית החיים בשניות:
מדף הנוסחאות:
סעיף ד
גרעינים; (כ־).
מדף הנוסחאות (פעילות): , ולכן
המסה ():
מקור חזק מאוד מכיל פחות ממיליגרם של חומר רדיואקטיבי.
סעיף ה
: , : ; הניקל יציב יותר – מתאים לכך שהקובלט מתפרק לניקל.
בשני הגרעינים נוקלאונים:
לניקל אנרגיית קשר לנוקלאון גדולה יותר, ולכן הוא יציב יותר. זה מתאים לכיוון ההתפרקות: גרעין לא יציב (קובלט) מתפרק לגרעין שהנוקלאונים בו קשורים חזק יותר (ניקל), והפרש האנרגייה משתחרר כאנרגייה קינטית של התוצרים.
שאלה 15 · התפרקות אלפא של פלוטוניום 239באורך בגרות · בדרך לבגרות
לגרעין הפלוטוניום 239 יש 94 פרוטונים. הגרעין מתפרק בהתפרקות לגרעין של אורניום.
מסות אטומיות: פלוטוניום־239: ; אורניום־235: ; הליום־4: .
הגרעין המתפרק נמצא במנוחה.
רשמו את משוואת ההתפרקות.
חשבו את האנרגיה שמשתחררת בהתפרקות.
האנרגיה מתחלקת בין חלקיק ה־ לבין גרעין האורניום. היעזרו בשימור התנע וחשבו את האנרגיה הקינטית של חלקיק ה־.
חשבו את מהירות חלקיק ה־. מסת חלקיק היא בערך .
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
חלקיק הוא גרעין הליום . בהתפרקות נשמרים מספר הנוקלאונים ומספר המטען:
, .
סעיף ב
המסה לפני ההתפרקות גדולה מהמסה אחריה, וההפרש הופך לאנרגיה קינטית של התוצרים (המסות האטומיות מתאימות, כי מספר האלקטרונים משני הצדדים שווה: ):
סעיף ג
לפני ההתפרקות התנע אפס, ולכן אחריה התוצרים נעים בכיוונים מנוגדים בתנעים שווים בגודלם: .
האנרגיה הקינטית היא , ולכן היא הפוכה למסה:
מכאן חלקיק ה־ מקבל את החלק מהאנרגיה:
וגרעין האורניום נרתע עם כ־ בלבד.
טעות נפוצה: לחלק את האנרגיה שווה בשווה. הגוף הקל מקבל כמעט את כל האנרגיה.
סעיף ד
כ־5% ממהירות האור, ולכן החישוב הלא־יחסותי סביר.
שאלה 16 · התפרקות בטא של אשלגן 40באורך בגרות · בדרך לבגרות
אשלגן־40 הוא איזוטופ רדיואקטיבי טבעי שנמצא בגוף שלנו ובמזון (למשל בבננות). בגרעין שלו 19 פרוטונים ו־40 נוקלאונים, והוא מתפרק בהתפרקות לסידן.
מסות אטומיות: אשלגן־40: ; סידן־40: .
רשמו את משוואת ההתפרקות.
מהו השינוי במסה בהתפרקות, ביחידות u וב־kg?
כמה אנרגיה משתחררת בהתפרקות? הציגו את התשובה ב־MeV וב־J.
מהי האנרגיה הקינטית של החלקיקים הנפלטים? האם לכל האלקטרונים הנפלטים יש אותה אנרגיה? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
בהתפרקות נייטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־נייטרינו. מספר הנוקלאונים לא משתנה, והמספר האטומי גדל ב־1:
סעיף ב
(המסה קטנה)
במסות אטומיות: לאטום הסידן יש 20 אלקטרונים ולאטום האשלגן 19. האלקטרון ה"חסר" הוא בדיוק האלקטרון שנפלט, ולכן בהתפרקות מספיק להחסיר את המסות האטומיות (מסת האנטי־נייטרינו זניחה):
טעות נפוצה: להחסיר בנוסף את מסת האלקטרון. עם מסות אטומיות היא כבר "בפנים".
סעיף ג
(בדיקה: .)
סעיף ד
סכום האנרגיות הקינטיות הוא ; לא - האנרגיה מתחלקת בין האלקטרון לאנטי־נייטרינו, ולכן לאלקטרונים אנרגיות שונות, מאפס עד כ־.
האנרגיה שמשתחררת הופכת לאנרגיה קינטית של התוצרים. גרעין הסידן כבד מאוד, ולכן אנרגיית הרתע שלו זניחה, וכמעט כל מתחלקים בין האלקטרון לבין האנטי־נייטרינו.
החלוקה ביניהם משתנה מהתפרקות להתפרקות: לפעמים האלקטרון מקבל כמעט הכול, ולפעמים כמעט כלום. לכן האנרגיה הקינטית של האלקטרונים מתפלגת ברצף, מאפס ועד כ־. הספקטרום הרציף של אלקטרוני הוא מה שהוביל להשערת קיום הנייטרינו.
שאלה 17 · פליטת גמא מקריפטון 81 במצב מעוררבאורך בגרות · בדרך לבגרות
בבדיקת אוורור של הריאות החולה שואף גז ובו קריפטון־81 במצב מעורר, שמסומן , ומצלמה מיוחדת קולטת את הקרינה שיוצאת מהריאות. הגרעין המעורר עובר לרמת היסוד שלו ופולט קרינת : פוטון שהאנרגיה שלו .
רשמו את משוואת ההתפרקות.
האם היסוד משתנה בהתפרקות? מה קורה למספר הפרוטונים ולמספר הנוקלאונים?
מה השינוי במסת הגרעין בהתפרקות? הציגו את התשובה ביחידות u וב־kg.
חשבו את אורך הגל של פוטון ה־.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
קרינת היא פוטון: אין לו מטען ואין לו נוקלאונים. הגרעין רק עובר מרמת אנרגיה מעוררת לרמה נמוכה יותר:
סעיף ב
לא; שניהם לא משתנים (, ).
מספר הפרוטונים נשאר 36, ולכן זה עדיין קריפטון, ומספר הנוקלאונים נשאר 81. בהתפרקות משתנה רק האנרגיה של הגרעין.
סעיף ג
קטנה ב־
הגרעין איבד אנרגיה , ולכן לפי שקילות מסה–אנרגיה גם המסה שלו קטנה:
ירידה זעירה, בערך שליש ממסת אלקטרון, אבל אמיתית.
טעות נפוצה: לענות שהמסה לא משתנה כי מספר הנוקלאונים לא השתנה.
סעיף ד
קצר פי עשרות אלפים מאורך הגל של אור נראה.
שאלה 18 · שלושה מקורות במעבדה: זיהוי סוג הקרינה לפי בליעהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
במעבדה יש שלושה מקורות רדיואקטיביים קטנים, , ו־. כל מקור פולט סוג אחד בלבד של קרינה (, או ).
מניחים כל מקור במרחק של מגלאי קרינה, ומודדים את מספר הפגיעות בגלאי בדקה, בלי בולם ועם בולמים שונים בין המקור לגלאי. כשאין שום מקור ליד הגלאי, הוא מודד פגיעות בדקה.
היסודות הרלוונטיים: , , , , .
מה מקור הפגיעות בדקה שהגלאי מודד כשאין מקור לידו? כיצד יש להתחשב בהן כשמנתחים את הטבלה?
קבעו איזה סוג קרינה פולט כל אחד מהמקורות. נמקו לפי הטבלה.
מקור מכיל תוריום־230 (), ומקור מכיל תליום־204 (). רשמו את משוואת ההתפרקות של כל אחד, וזהו את גרעין הבת.
מקור מכיל גרעיני בריום־137 () במצב מעורר. כל גרעין פולט פוטון שאנרגייתו ועובר למצב היסוד שלו. רשמו את משוואת התהליך, וחשבו את אורך הגל של הפוטון.
◂ פתרון מלא לשאלה 18
סעיף א
קרינת רקע (טבעית, מהסביבה ומהחלל); מחסירים מכל מדידה.
זו קרינת הרקע: קרינה מחומרים רדיואקטיביים טבעיים בסביבה (בקרקע, בחומרי בניין, באוויר) וקרינה קוסמית. היא קיימת תמיד, גם כשהמקור לא נמצא.
לכן מחסירים מכל מדידה כדי לקבל את הפגיעות שמקורן במקור עצמו. למשל, מדידה של או פגיעות בדקה פירושה שמהמקור כמעט לא מגיעה קרינה.
סעיף ב
– ; – ; –
מקור : דף נייר מוריד את הקצב מ־ לרמת הרקע. קרינה שנבלמת בדף נייר היא קרינת – חלקיק כבד ובעל מטען שמיינן חזק מאוד את החומר ומאבד את האנרגיה שלו במרחק קצר מאוד.
מקור : הנייר כמעט אינו משפיע (), אבל אלומיניום עוצרים את הקרינה כמעט לגמרי. זו קרינת (אלקטרונים מהירים): חודרת יותר מ־, אבל נבלמת בכמה מילימטרים של מתכת.
מקור : הנייר והאלומיניום כמעט לא משפיעים, ואפילו עופרת מקטינים את הקצב רק בערך בחצי (מ־ ל־ אחרי הפחתת הרקע). זו קרינת – פוטונים בעלי אנרגיה גבוהה, בלי מטען, בעלי כושר חדירה גדול מאוד.
טעות נפוצה: לחשוב שהעופרת "עוצרת" את קרינת לגמרי. היא רק מחלישה אותה, וככל שהשכבה עבה יותר ההחלשה גדולה יותר.
סעיף ג
;
בכל התפרקות נשמרים מספר הנוקלאונים (המספר העליון) והמטען (המספר התחתון).
התפרקות : הגרעין פולט גרעין הליום ; מספר המסה קטן ב־4 והמספר האטומי ב־2:
הוא רדיום, ולכן גרעין הבת הוא רדיום־226.
התפרקות : בגרעין נייטרון הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־נייטרינו. מספר המסה לא משתנה והמספר האטומי גדל ב־1:
הוא עופרת, ולכן גרעין הבת הוא עופרת־204.
בדיקה: ו־; ו־.
סעיף ד
;
בפליטת הגרעין עובר ממצב מעורר (מסומן בכוכבית) למצב אנרגיה נמוך יותר. לא משתנים לא מספר הפרוטונים ולא מספר הנייטרונים, ולכן הגרעין נשאר אותו איזוטופ:
אורך הגל, מ־, עם :
אורך גל קצר פי מאות אלפים מזה של אור נראה – פוטון בעל אנרגיה גבוהה מאוד, ולכן כושר החדירה שלו גדול.
שאלה 19 · קרינה רדיואקטיבית: סטייה בשדה חשמלי ודעיכת ראדון 222באורך בגרות · ברמת בגרות
חומר רדיואקטיבי פולט קרינה רדיואקטיבית באופן ספונטני.
העבירו אלומה של קרינה רדיואקטיבית בין שני לוחות מתכת מקבילים טעונים במטענים מנוגדים, בכיוון מאונך לשדה החשמלי שביניהם. האלומה התפצלה לשלוש אלומות: אלומה אחת סטתה לכיוון הלוח החיובי, אלומה אחת סטתה לכיוון הלוח השלילי, והאלומה השלישית לא סטתה.
קבעו מהו סוג הקרינה שסטה לכיוון הלוח השלילי, ונמקו את קביעתכם.
רשמו את נוסחת ההתפרקות הרדיואקטיבית של גרעין כאשר נפלט ממנו סוג הקרינה שקבעתם בסעיף א. סמנו ב־ את הגרעין שנוצר.
ראדון הוא גז רדיואקטיבי פולט אלפא, שמצטבר לעתים במרתפים ובמקלטים סגורים.
חוקרים אספו מדגם של ראדון בכלי סגור ומדדו את מספר הגרעינים, , שלא התפרקו ברגע . הם חזרו על המדידה בזמנים שונים. תוצאות המדידות רשומות בטבלה שלפניכם.
סרטטו גרף של מספר הגרעינים, , כפונקציה של הזמן .
היעזרו בגרף וקבעו את זמן מחצית החיים, , של הראדון, וחשבו את קבוע הדעיכה, .
הפעילות של מדגם הראדון ברגע מסוים הייתה . אחרי פרק זמן מסוים הפעילות קטנה ל־.
חשבו את פרק הזמן הזה.
במדגם אחר של מספר הגרעינים ברגע היה חצי ממספר הגרעינים במדגם הראשון ().
קבעו אם זמן מחצית החיים של המדגם השני גדול מזמן מחצית החיים של המדגם הראשון, קטן ממנו או שווה לו, וקבעו פי כמה הפעילות של המדגם השני ברגע שונה מהפעילות של המדגם הראשון באותו רגע. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 19
סעיף א
קרינת אלפא (): גרעיני הליום, בעלי מטען חיובי, נמשכים ללוח השלילי.
קביעה: קרינת אלפא ().
נימוק: על חלקיק טעון בשדה חשמלי פועל כוח . השדה בין הלוחות מכוון מהלוח החיובי אל הלוח השלילי, ולכן:
•חלקיק חיובי () מרגיש כוח בכיוון השדה - אל הלוח השלילי.
•חלקיק שלילי מרגיש כוח הפוך - אל הלוח החיובי.
•חלקיק ללא מטען אינו מרגיש כוח.
קרינת אלפא היא גרעיני הליום (, מטען ), ולכן היא הסוטה אל הלוח השלילי. קרינת בטא (אלקטרונים, מטען שלילי) סוטה אל הלוח החיובי, וקרינת גמא (פוטונים, ללא מטען) אינה סוטה.
טעות נפוצה: לבלבל בין כיוון השדה לכיוון הכוח על מטען חיובי, ולשייך את הסטייה ללוח השלילי לאלקטרונים.
סעיף ב
בפליטת אלפא הגרעין פולט גרעין הליום, (שני פרוטונים ושני נייטרונים):
מספר הנוקלאונים נשמר: . המטען נשמר: . הגרעין שנוצר הוא של יסוד אחר, שמספר האטום שלו קטן ב־.
טעות נפוצה: להפחית מ־ ומ־ (להחליף בין מספר המסה למספר האטום).
סעיף ג
שש נקודות: , , , , , ( בימים, ב־), ועקומה חלקה יורדת (דעיכה מעריכית) העוברת ביניהן.
ציר אופקי: הזמן בימים (טווח –). ציר אנכי: מספר הגרעינים ביחידות של (טווח –).
הנקודות מהטבלה:
מעבירים בין הנקודות עקומה חלקה (לא קו ישר ולא קטעים שבורים), כך שהנקודות מפוזרות סביבה. זו עקומה יורדת שקצב הירידה שלה הולך וקטן, בהתאם לחוק הדעיכה מדף הנוסחאות:
טעות נפוצה: לחבר את הנקודות בקטעים ישרים. הדעיכה מעריכית, והעקומה מתעקלת ומתקרבת לציר הזמן.
סעיף ד
ימים;
זמן מחצית החיים הוא הזמן שבו מספר הגרעינים שלא התפרקו קטן לחצי.
בגרף: . מחצית מזה, , מתקבלת על העקומה ב־ ימים (הקו המקווקו בגרף שבסעיף ג):
(קריאה מהעקומה בין ל־ ימים סבירה. בדיקה: אחרי כ־ ימים, , העקומה עוברת ליד .)
קבוע הדעיכה - מדף הנוסחאות:
ביחידות SI ( ימים ):
טעות נפוצה: לקבוע את לפי נקודת המדידה בלבד. יש לקרוא את הזמן מהעקומה המותאמת, שמבטאת את כל המדידות.
סעיף ה
ימים
מדף הנוסחאות, פעילות של מקור רדיואקטיבי:
קבוע, ולכן הפעילות יחסית למספר הגרעינים שלא התפרקו: ירידת הפעילות פי פירושה ירידה של פי . לפי חוק הדעיכה:
(בדיקת סבירות: ימים נותנים ירידה פי , ו־ ימים ירידה פי . ירידה פי אכן נמצאת ביניהם.)
סעיף ו
זמן מחצית החיים שווה ( ימים); הפעילות ההתחלתית קטנה פי .
זמן מחצית החיים - שווה. מדף הנוסחאות . קבוע הדעיכה הוא ההסתברות ליחידת זמן שגרעין בודד יתפרק, והוא תכונה של סוג הגרעין (), שאינה תלויה בכמות הגרעינים. לכן ימים גם במדגם השני.
הפעילות ההתחלתית - קטנה פי . לפי , עם אותו ופי פחות גרעינים:
טעות נפוצה: להסיק שמדגם קטן יותר "נגמר מהר יותר" ולכן זמן מחצית החיים שלו קצר יותר. במדגם הקטן מתפרקים פחות גרעינים בשנייה, אבל יש גם פחות גרעינים - והיחס נשמר.
שאלה 20 · התפרקות של יוד־131 לקסנוןבאורך בגרות · ברמת בגרות
האיזוטופ יוד־131 משמש לטיפול במחלות של בלוטת התריס. הוא מתפרק בהתפרקות .
בהתפרקות המספר האטומי של הגרעין גדל ב־, מספר המסה שלו אינו משתנה, ונפלט מן הגרעין אלקטרון – אף שאין בגרעין אלקטרונים. הסבירו מה מתרחש בגרעין, וכיצד נוצר האלקטרון.
בהתפרקות של (יוד) נוצר איזוטופ של היסוד קסנון, .
כתבו את המשוואה של התפרקות היוד לקסנון.
הגרפים שלפניכם מציגים, כפונקציה של הזמן, את מספר גרעיני היוד שטרם התפרקו ואת מספר גרעיני הקסנון שנוצרו. הציר האנכי מייצג את מספר הגרעינים, ; הערכים המספריים שלו אינם נתונים. בזמן היה בדגימה יוד בלבד.
נתון: בזמן הייתה פעילות היוד .

קבעו את זמן מחצית החיים של יוד־131. נמקו את קביעתכם.
חשבו את מספר גרעיני היוד שטרם התפרקו כעבור ימים מתחילת המדידה.
נתון: קסנון־131 הוא איזוטופ יציב.
חשבו את מספר גרעיני הקסנון בדגימה בזמן ימים.
לאחר ההתפרקות, גרעין הקסנון שנוצר פולט לעתים קרובות פוטון שאנרגייתו . הסבירו מהו מקור הפוטון, וקבעו אם פליטתו משנה את המספר האטומי או את מספר המסה של גרעין הקסנון.
◂ פתרון מלא לשאלה 20
סעיף א
נויטרון בגרעין הופך לפרוטון, ובתהליך נוצרים אלקטרון ואנטי־נייטרינו () הנפלטים מן הגרעין; מספר הנוקלאונים לא השתנה, ומספר הפרוטונים גדל ב־.
בגרעין יש רק פרוטונים ונויטרונים. האלקטרון נוצר ברגע ההתפרקות: אחד הנויטרונים בגרעין הופך לפרוטון, ובתהליך נוצרים אלקטרון ואנטי־נייטרינו:
•הפרוטון נשאר בגרעין – לכן המספר האטומי (מספר הפרוטונים) גדל ב־.
•נויטרון "הוחלף" בפרוטון – מספר הנוקלאונים, כלומר מספר המסה , לא השתנה.
•האלקטרון והאנטי־נייטרינו נפלטים מן הגרעין. המטען נשמר: .
טעות נפוצה: לכתוב שהאלקטרון הוא אחד מאלקטרוני האטום שסביב הגרעין, או שהיה "כלוא" בגרעין.
סעיף ב
בהתפרקות המספר האטומי גדל ב־ (), ומספר המסה אינו משתנה:
בדיקה:
•מספר המסה: .
•המטען: .
סעיף ג
ימים
קביעה: ימים.
נימוק: הגרף היורד מתאר את מספר גרעיני היוד שטרם התפרקו, והגרף העולה – את מספר גרעיני הקסנון שנוצרו. כל גרעין יוד שמתפרק הופך לגרעין קסנון אחד, ובתחילה לא היה קסנון, ולכן בכל רגע:
בנקודת החיתוך , ולכן , כלומר – בדיוק מחצית מן הגרעינים התפרקו. החיתוך מתרחש ב־ ימים, וזהו זמן מחצית החיים.
(בדיקה מן הגרף: הגרף היורד מתחיל ב־ משבצות, ב־ ימים הוא ב־ משבצות וב־ ימים ב־ משבצות – מחצית בכל ימים.)
סעיף ד
גרעינים
קבוע הדעיכה (דף הנוסחאות):
מספר הגרעינים ההתחלתי מן הפעילות:
חוק הדעיכה אחרי ימים :
(בדיקה: זמני מחצית חיים, ו־.)
טעות נפוצה: לחשב את בימים () ואז לחלק בו את הנתון ב־ (התפרקויות בשנייה) – יש להמיר את הזמן לשניות.
סעיף ה
גרעינים
הקסנון יציב, ולכן כל גרעין קסנון שנוצר נשאר. כל גרעין יוד שהתפרק הפך לגרעין קסנון אחד, ולכן:
ימים הם בדיוק זמני מחצית חיים, ולכן נשארו
(מן הגרף: ב־ ימים הגרף היורד ב־ משבצות והגרף העולה ב־ משבצות, מתוך .)
טעות נפוצה: לחשב את מספר גרעיני היוד () ולהציג אותו כתשובה.
סעיף ו
גרעין הקסנון נוצר במצב מעורר; במעבר לרמה נמוכה יותר הוא פולט את הפרש האנרגייה כפוטון . פליטת אינה משנה את ואת .
לגרעין, כמו לאטום, יש רמות אנרגייה בדידות. לאחר התפרקות גרעין הבת (הקסנון) נשאר במקרים רבים ברמה מעוררת – באנרגייה גבוהה מרמת היסוד שלו.
הגרעין עובר מן הרמה המעוררת לרמה נמוכה יותר ופולט את הפרש האנרגייה כפוטון: . הפרשי האנרגייה בין רמות הגרעין גדולים מאוד (סדר גודל של , לעומת באטום), ולכן הפוטון הוא קרינת (אורך גל ).
פוטון הוא חסר מטען וחסר מסה: הרכב הגרעין לא משתנה – אותם פרוטונים ו־ נויטרונים. לכן המספר האטומי ומספר המסה אינם משתנים; רק האנרגייה של הגרעין קטנה.
עוד 8 שאלות על סוגי קרינה ומשוואות התפרקות (α, β, γ)
השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.
- אמריציום 241 בגלאי עשן: דעיכה רדיואקטיבית (באורך בגרות · ברמת בגרות)
בגלאי עשן ביתי נמצא מקור רדיואקטיבי זעיר של אמריציום , שזמן מחצית החיים שלו הוא שנה. האמריציום מתפרק בפליטת…
- לוטטיום־177: דעיכה רדיואקטיבית בטיפול בגידולים (באורך בגרות · ברמת בגרות)
- התפרקויות: פולוניום, עופרת וביסמוט; רדיום 228 במשפחת התוריום (באורך בגרות · ברמת בגרות)
גרעינים רדיואקטיביים יכולים לפלוט חלקיקי , , וקרינת .
- רדיום־224 במעבדה: דעיכה, אקטיביות ובת רדיואקטיבית (באורך בגרות · ברמת בגרות)
רדיום־224, , הוא יסוד רדיואקטיבי הפולט קרינת אלפא. בהתפרקותו נוצר ראדון־220, , שגם הוא יסוד רדיואקטיבי.…
- תיארוך מי תהום בטריטיום: התפרקות בטא וזמן מחצית חיים (באורך בגרות · ברמת בגרות)
טריטיום, , הוא איזוטופ רדיואקטיבי של מימן. הוא נוצר באטמוספרה העליונה, נקשר למולקולות מים ומגיע אל הקרקע עם מי הגשמים. כל…
- אורניום־239 בכור: דעיכה לנפטוניום ופעילות (באורך בגרות · ברמת בגרות)
בכור גרעיני, גרעין של אורניום־238 בולע ניטרון והופך לאורניום־239, . האורניום־239 אינו יציב, ובתהליך של שתי דעיכות…
- חנקן 13 מהפגזת בור: פליטת פוזיטרון והשמדה (באורך בגרות · בינונית)
כאשר מפגיזים בור 10 בחלקיקי אלפא, אחת התגובות שיכולות להתרחש היא היווצרות איזוטופ של חנקן, , יחד עם פליטה של נייטרון:…
- שפעול מנגן בנייטרונים: התפרקות בטא ושני איזוטופים דועכים (באורך בגרות · בינונית)
מנגן 55, , הוא האיזוטופ היציב של מנגן. כאשר גרעין קולט נייטרון, הוא הופך לגרעין…
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- קרינה רדיואקטיבית: סוגי קרינה ודעיכת יוד 131 · קיץ 2026, שאלה 5
- התפרקות של מוליבדן לטכנציום · קיץ 2025, שאלה 5
- פלוטוניום 238 בגנרטור RTG: דעיכה רדיואקטיבית · קיץ 2024, שאלה 5
- יוד־131: דעיכה רדיואקטיבית וטיפול רפואי · קיץ 2022, שאלה 5
- התפרקויות רדיואקטיביות: ביסמוט, תליום ואורניום · קיץ 2021, שאלה 5
- ראדון במבני מגורים: דעיכה רדיואקטיבית · קיץ 2021 מועד מיוחד, שאלה 5
- תיארוך פחמן 14 בבקעת תמנע: התפרקות בטא וזמן מחצית חיים · קיץ 2020, שאלה 5
- יוד רדיואקטיבי מטלור: דעיכה ופעילות · קיץ 2020 מועד מיוחד, שאלה 5