דילוג לתוכן המרכזי

סיכום אשכול כלכלי-פיננסי

מתמטיקה כיתה י' 3 יח"ל · 10 נושאים

כל מה שצריך לדעת באשכול כלכלי-פיננסי: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: אחוזים

כמעט כל שאלה כלכלית מדברת באחוזים: הנחה של 20%20\%, תוספת של 25%25\% לשכר, 45%45\% מההוצאות על קניות בסופרמרקט.

במדויק: אחוז אחד הוא חלק אחד ממאה: 1%=11001\%=\frac{1}{100}. לכן p%p\% מכמות AA הם p100⋅A\frac{p}{100}\cdot A. השלם כולו הוא 100%100\%.

- 15%15\% מ-600600 שקלים: 15100⋅600=90\frac{15}{100}\cdot600=90 שקלים.

- 9090 שקלים מתוך 600600 שקלים הם 90600⋅100=15%\frac{90}{600}\cdot100=15\%.

תזכורת: נקודה במערכת צירים

בגרף כלכלי כל נקודה מספרת סיפור קטן. למשל הנקודה (3,450)(3,450) בגרף של חיסכון יכולה לומר: אחרי 33 חודשים יש בחשבון 450450 שקלים.

במדויק: לכל נקודה במערכת צירים יש שני שיעורים (x,y)(x,y): xx הוא המרחק האופקי מציר ה-yy (עם סימן), ו-yy הוא המרחק האנכי מציר ה-xx (עם סימן). נקודה על ציר ה-xx היא מהצורה (x,0)(x,0), ונקודה על ציר ה-yy היא מהצורה (0,y)(0,y).

בשאלה כלכלית קובעים קודם מה מייצג כל ציר ובאילו יחידות: למשל ציר ה-xx - מספר החודשים, וציר ה-yy - הסכום בחשבון בשקלים. ערך yy שלילי פירושו כאן חוב (גירעון).

‫חודשים‬‫שקלים‬-11234567-500-400-300-200-100100200300400500600700(3,450)(0,-300)(5,0)

1. קריאת נתונים כלכליים: דיאגרמות, טבלאות ותבניות אלגבריות

ייצוגים של נתונים כלכליים

את אותו מידע כלכלי אפשר להציג בכמה דרכים: בטבלה, בדיאגרמת עמודות, בפיקטוגרמה, בדיאגרמת עיגול, בגרף או בנוסחה (תבנית אלגברית). כל ייצוג נוח לשאלה אחרת.

במדויק:

- דיאגרמת עמודות: לכל קטגוריה יש עמודה, והגובה של העמודה, לפי השנתות של ציר ה-yy, הוא הערך של הקטגוריה.

- פיקטוגרמה: דיאגרמה שבה כל סמליל מייצג כמות קבועה שכתובה במקרא. חצי סמליל מייצג חצי מהכמות.

- דיאגרמת עיגול (עוגה): עיגול שמחולק לגזרות. כל גזרה מייצגת חלק מהשלם, והגודל שלה יחסי לחלק הזה. כל הגזרות יחד הן השלם, 100%100\%.

- תבנית אלגברית (נוסחה): שוויון שמקשר בין כמה משתנים, למשל M=n(x+12)+400M=n(x+12)+400. כל אות מייצגת כמות שמוגדרת בשאלה.

דיאגרמת עמודות נוחה להשוואה בין קטגוריות ולמציאת הגדול ביותר והקטן ביותר. דיאגרמת עיגול מראה חלק יחסי מתוך שלם. בדיאגרמת העיגול מוצגים האחוזים של 500500 לקוחות של חנות: 65%65\% מהם שילמו בכרטיס אשראי, כלומר 325325 לקוחות. בדיאגרמת העמודות, החודש עם המכירות הגבוהות ביותר הוא אפריל (6060 אלף שקלים), והחודש עם הנמוכות ביותר הוא מרץ (3535 אלף שקלים).

‫אחוזי הלקוחות לפי אמצעי תשלום‬65%20%15%‫כרטיס אשראי ⁦(65)⁩‬‫מזומן ⁦(20)⁩‬‫אפליקציה ⁦(15)⁩‬
‫מכירות של חנות‬010203040506040553560‫ינואר‬‫פברואר‬‫מרץ‬‫אפריל‬‫חודש‬‫אלפי שקלים‬

דיאגרמת עיגול: חלק, אחוז ושלם

מה ידועמה מחפשיםאיך מחשבים
האחוזים של כל הגזרות חוץ מאחתהאחוז החסר100%100\% פחות סכום האחוזים הידועים
השלם והאחוז של גזרההכמות בגזרהp100⋅\frac{p}{100}\cdot השלם
הכמות בגזרה והאחוז שלההשלםהכמות :p100:\frac{p}{100}

פיקטוגרמה

הערך של שורה או עמודה בפיקטוגרמה = מספר הסמלילים ⋅\cdot הערך של סמליל אחד (מהמקרא). חצי סמליל נותן חצי מהערך.

למשל, אם סמליל אחד מייצג 1,0001{,}000 מכוניות, אז 33 סמלילים וחצי מייצגים 3.5⋅1,000=3,5003.5\cdot1{,}000=3{,}500 מכוניות.

דרך הפתרון

קריאת ערך מגרף

כשנתון ערך של משתנה אחד בגרף ומחפשים את הערך של המשתנה השני:

1. קובעים מה מייצג כל ציר ובאילו יחידות.

2. נתון xx: עולים (או יורדים) ממנו בקו אנכי עד הגרף, ומשם בקו אופקי עד ציר ה-yy. קוראים את yy.

3. נתון yy: הולכים ממנו בקו אופקי עד הגרף, ומשם בקו אנכי עד ציר ה-xx. קוראים את xx (יכולים להיות כמה ערכים).

4. כותבים את התשובה במילים, עם היחידות.

דרך הפתרון

שינוי נושא נוסחה

כשנתונה נוסחה ורוצים לבטא משתנה אחד באמצעות המשתנים האחרים:

1. מסמנים את המשתנה שרוצים לבודד.

2. מבטלים פעולות שמסביבו בסדר הפוך: קודם מעבירים מחובר או מחסר לאגף השני, אחר כך מחלקים (או כופלים) את שני האגפים.

3. כל פעולה עושים על שני האגפים. מחלקים רק במספר או בביטוי שאינו אפס.

4. בודקים: מציבים מספרים בנוסחה החדשה ובנוסחה המקורית, ומקבלים אותה תוצאה.

שים לב

דיאגרמת עיגול מתאימה רק כשהחלקים יחד הם שלם אחד (סכום האחוזים 100%100\%). מכירות בחודשים שונים, למשל, לא מתחלקות לחלקים של שלם אחד, ולכן מציגים אותן בדיאגרמת עמודות.

שים לב

בדיאגרמת עמודות בודקים קודם את השנתות של ציר ה-yy ואת היחידות: אם כתוב "אלפי שקלים", עמודה בגובה 4040 פירושה 40,00040{,}000 שקלים.

דוגמה א - דיאגרמת עיגול: מהשלם לגזרה ומהגזרה לשלם

בדיאגרמת העיגול מתוארת חלוקת ההוצאות החודשיות של משפחת אורן:

- 45%45\% על קניות בסופרמרקט

- 15%15\% על חשבונות (חשמל, מים, ארנונה)

- 18%18\% על חינוך

- y%y\% על שונות

‫ההוצאות החודשיות של משפחת אורן‬45%15%18%?‫סופרמרקט ⁦(45)⁩‬‫חשבונות ⁦(15)⁩‬‫חינוך ⁦(18)⁩‬‫שונות‬

א. מצאו את yy.

ב. בחודש מסוים הוציאה המשפחה 6,0006{,}000 שקלים. כמה הוציאה על הסופרמרקט ועל חינוך?

ג. בחודש אחר שילמה המשפחה 1,3501{,}350 שקלים על חשבונות. מה הייתה ההוצאה החודשית הכוללת באותו חודש?

פתרון

1. נתון: האחוזים של שלוש גזרות. המטרה: האחוז החסר, ואחר כך לעבור בין שלם לגזרה.

2. א: כל הגזרות יחד הן 100%100\%: y=100−45−15−18=22y=100-45-15-18=22.

3. ב: השלם הוא 6,0006{,}000. סופרמרקט: 45100⋅6,000=2,700\frac{45}{100}\cdot6{,}000=2{,}700 שקלים. חינוך: 18100⋅6,000=1,080\frac{18}{100}\cdot6{,}000=1{,}080 שקלים.

4. ג: הפעם ידועה הגזרה (1,3501{,}350 שקלים, שהם 15%15\%) ומחפשים את השלם TT: 15100⋅T=1,350\frac{15}{100}\cdot T=1{,}350, ולכן T=1,350:0.15=9,000T=1{,}350:0.15=9{,}000.

5. בדיקה: 15%15\% מ-9,0009{,}000 הם 1,3501{,}350.

תשובה

א. y=22y=22. ב. סופרמרקט 2,7002{,}700 שקלים, חינוך 1,0801{,}080 שקלים. ג. 9,0009{,}000 שקלים.

דוגמה ב - תבנית אלגברית: הצבה ושינוי נושא נוסחה

אולם אירועים מחשב את המחיר הכולל MM (בשקלים) של אירוע לפי התבנית M=n(x+12)+400M=n(x+12)+400.

nn הוא מספר האורחים, xx הוא המחיר של מנה לאורח (בשקלים), 1212 שקלים לאורח הם על שתייה, ו-400400 שקלים הם תשלום קבוע על האולם.

א. מה המחיר הכולל של אירוע עם 120120 אורחים, כשמחיר מנה הוא 8585 שקלים?

ב. בטאו את xx באמצעות MM ו-nn.

ג. אירוע עם 150150 אורחים עלה 15,70015{,}700 שקלים. מה היה המחיר של מנה?

פתרון

1. נתון: התבנית ומה מייצג כל משתנה. המטרה: להציב, ולבודד את xx.

2. א: מציבים n=120n=120, x=85x=85: M=120⋅(85+12)+400=120⋅97+400=11,640+400=12,040M=120\cdot(85+12)+400=120\cdot97+400=11{,}640+400=12{,}040.

3. ב: מעבירים את 400400 אגף: M−400=n(x+12)M-400=n(x+12). מחלקים ב-nn (מספר האורחים אינו 00): M−400n=x+12\frac{M-400}{n}=x+12. מעבירים את 1212: x=M−400n−12x=\frac{M-400}{n}-12.

4. ג: מציבים בנוסחה החדשה: x=15,700−400150−12=102−12=90x=\frac{15{,}700-400}{150}-12=102-12=90.

5. בדיקה בתבנית המקורית: 150⋅(90+12)+400=15,300+400=15,700150\cdot(90+12)+400=15{,}300+400=15{,}700.

תשובה

א. 12,04012{,}040 שקלים. ב. x=M−400n−12x=\frac{M-400}{n}-12. ג. 9090 שקלים למנה.

שאלות פתוחות על קריאת נתונים כלכליים: דיאגרמות, טבלאות ותבניות אלגבריות

2. שיקולי כדאיות וקבלת החלטות בהקשר כלכלי

מהי הצעה כדאית

לפני שקונים, משווים: חבילת סלולר א' או ב'? לקנות בחנות או באתר? כדי להחליט, מחשבים כמה נשלם בכל אפשרות.

במדויק: הצעה כדאית יותר (משתלמת יותר) לקונה היא ההצעה שבה הוא משלם פחות על אותה כמות של אותו מוצר או שירות. ההשוואה נעשית תמיד לכמות מסוימת, ולכן התשובה יכולה להשתנות כשהכמות משתנה. אם המחירים שווים, שתי ההצעות כדאיות באותה מידה.

דוגמה: חניון א' גובה 1212 שקלים ליום, בלי קשר לזמן. בחניון ב' משלמים 55 שקלים על השעה הראשונה (או חלק ממנה), ועוד 33 שקלים על כל שעה נוספת או חלק ממנה. התעריף של חניון ב' מתואר בגרף מדרגות: עד שעה 55 שקלים, מעל שעה ועד שעתיים 88 שקלים, וכן הלאה. נקודה מלאה בקצה של מדרגה שייכת לה, ונקודה ריקה לא שייכת לה. הקו המקווקו y=12y=12 הוא התעריף של חניון א'.

במקום שבו המדרגה מתחת לקו המקווקו, חניון ב' זול יותר: עד 33 שעות. מעל 33 שעות חניון א' זול יותר.

‫שעות‬‫שקלים‬012345024681012141618
דרך הפתרון

השוואת הצעות

כשיש כמה הצעות מחיר ושואלים מה כדאי יותר:

1. כותבים לכל הצעה איך מחשבים את המחיר הכולל (תשלום קבוע + תשלום לכל יחידה).

2. מחשבים את המחיר הכולל של כל הצעה לאותה כמות שבשאלה.

3. ההצעה עם המחיר הנמוך יותר היא הכדאית יותר. החיסכון הוא ההפרש בין המחירים.

4. כותבים תשובה במילים ומנמקים במספרים.

מחיר ליחידה

מחיר ליחידה = המחיר הכולל :: מספר היחידות.

למשל חבילה של 100100 דקות שיחה ב-130130 שקלים: 130:100=1.3130:100=1.3 שקלים לדקה. כך אפשר להשוות בין חבילות בגדלים שונים.

שני גרפים של מחיר באותה מערכת צירים

כשציר ה-yy הוא המחיר: לכל ערך של xx, הגרף שמתחת הוא ההצעה הזולה יותר, והגרף שמעל הוא היקרה יותר. בנקודה שבה הגרפים נפגשים המחירים שווים.

שים לב

"כדאי" תלוי בכמות: הצעה עם תשלום קבוע גבוה ומחיר נמוך ליחידה משתלמת בדרך כלל רק בכמויות גדולות. לכן תמיד מחשבים לכמות שבשאלה.

שים לב

בגרף מדרגות בודקים בקצה של כל מדרגה אם הנקודה מלאה או ריקה: בחניון ב' חנייה של בדיוק 22 שעות עולה 88 שקלים, ו-22 שעות ורבע כבר עולות 1111 שקלים.

דוגמה - השוואה בין תעריף קבוע לגרף מדרגות

מר אלון מחנה את רכבו במרכז העיר. בחניון א' התעריף הוא 1212 שקלים ליום, בלי קשר לזמן החנייה. בחניון ב' משלמים 55 שקלים על השעה הראשונה או חלק ממנה, ועוד 33 שקלים על כל שעה נוספת או חלק ממנה (התעריף מתואר בגרף המדרגות בהסבר על הצעה כדאית).

א. מר אלון חונה 2.52.5 שעות. באיזה חניון כדאי לו לחנות, וכמה יחסוך?

ב. מר אלון חונה 44 שעות. באיזה חניון כדאי לו לחנות?

ג. בכיס של מר אלון יש 1010 שקלים בלבד. כמה שעות לכל היותר יוכל לחנות בחניון ב'?

פתרון

1. נתון: תעריף קבוע של 1212 שקלים בחניון א', ותעריף מדרגות בחניון ב'. המטרה: להשוות לכל זמן חנייה שבשאלה.

2. א: 2.52.5 שעות הן שעה ראשונה ועוד שתי שעות נוספות (שעה וחצי נחשבות כשתי שעות, כי משלמים על חלק משעה). בחניון ב': 5+3+3=115+3+3=11 שקלים. בחניון א': 1212 שקלים. חניון ב' זול יותר ב-12−11=112-11=1 שקל.

3. ב: 44 שעות בחניון ב': 5+3⋅3=145+3\cdot3=14 שקלים, יותר מ-1212. חניון א' זול יותר.

4. ג: שעתיים בחניון ב' עולות 5+3=85+3=8 שקלים. כל זמן מעל שעתיים ועד 33 שעות עולה 1111 שקלים, יותר מ-1010. לכן לכל היותר שעתיים.

תשובה

א. חניון ב', חוסך שקל אחד. ב. חניון א'. ג. שעתיים.

שאלות פתוחות על שיקולי כדאיות וקבלת החלטות בהקשר כלכלי

3. המודל הליניארי: שיפוע, קצב שינוי ומשמעות המקדמים

מודל ליניארי

דנה פתחה חיסכון עם 200200 שקלים, ובכל שבוע היא מוסיפה 5050 שקלים. בכל שבוע הסכום גדל באותו סכום בדיוק. קשר כזה נקרא מודל ליניארי, והגרף שלו הוא קו ישר.

במדויק: מודל ליניארי הוא קשר בין שני משתנים שבו השינוי של yy פרופורציונלי לשינוי של xx: כש-xx גדל ב-dd יחידות, yy משתנה ב-a⋅da\cdot d, כאשר aa מספר קבוע (בפרט, כש-xx גדל ב-11, yy משתנה ב-aa). משוואת הקשר היא y=ax+by=ax+b:

- aa הוא השיפוע של הישר: קצב השינוי של yy, כלומר בכמה yy משתנה כש-xx גדל ב-11.

- bb הוא הערך של yy כש-x=0x=0: הערך ההתחלתי (למשל תשלום קבוע או סכום ראשוני).

החיסכון של דנה: y=50x+200y=50x+200, כאשר xx מספר השבועות ו-yy הסכום בשקלים.

בגרף של החיסכון של דנה (בארבעת השבועות הראשונים) מסומנות הנקודות (0,200)(0,200) ו-(4,400)(4,400). הישר חותך את ציר ה-yy ב-(0,200)(0,200) - זה הסכום ההתחלתי. מ-x=0x=0 עד x=4x=4 הסכום עלה ב-400−200=200400-200=200 שקלים, כלומר 2004=50\frac{200}{4}=50 שקלים לשבוע - זה השיפוע.

בגרף עם שני הישרים רואים ישרים מקבילים: הישר הרציף y=50x+200y=50x+200 (דנה) והישר המקווקו y=50x+500y=50x+500 (חבר שהתחיל עם 500500 שקלים ומוסיף גם הוא 5050 שקלים בשבוע). אותו קצב שינוי, ולכן ההפרש ביניהם נשאר תמיד 300300 שקלים.

‫שבועות‬‫שקלים‬1234560100200300400500(4,400)
‫שבועות‬‫שקלים‬246801002003004005006007008009001000

השיפוע מתוך שתי נקודות

אם (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2) הן שתי נקודות שונות על ישר, ו-x1≠x2x_1\ne x_2, אז השיפוע הוא

a=y2−y1x2−x1a=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}

מקבלים אותו שיפוע מכל שתי נקודות על אותו ישר. היחידות של השיפוע: יחידות של yy לכל יחידה של xx (למשל שקלים לדקה).

מה אומר השיפוע

השיפוע aaהגרףבהקשר
a>0a>0עולהyy גדל באותו קצב (למשל חיסכון שגדל)
a<0a<0יורדyy קטן באותו קצב (למשל יתרה בכרטיס נטען שקטנה)
a=0a=0ישר אופקיyy לא משתנה (למשל תעריף קבוע)

ככל ש-∣a∣|a| גדול יותר, הישר תלול יותר והשינוי מהיר יותר.

ישרים מקבילים

שני ישרים y=a1x+b1y=a_1x+b_1 ו-y=a2x+b2y=a_2x+b_2 מקבילים כאשר a1=a2a_1=a_2 וגם b1≠b2b_1\ne b_2. בהקשר: לשני המצבים אותו קצב שינוי, וההפרש בין ערכי yy שלהם קבוע ושווה ל-∣b1−b2∣|b_1-b_2|.

דרך הפתרון

משוואת ישר מתוך תיאור מילולי

כשהתיאור כולל סכום קבוע וסכום לכל יחידה:

1. מגדירים את xx (מספר היחידות: דקות, חודשים, כרטיסים) ואת yy (הסכום הכולל).

2. הסכום לכל יחידה הוא aa. אם הסכום קטן בכל יחידה, aa שלילי.

3. הסכום הקבוע (או ההתחלתי) הוא bb. חוב התחלתי נותן bb שלילי.

4. כותבים y=ax+by=ax+b ובודקים בנקודה אחת שידועה מהתיאור.

שים לב

לא מחליפים בין aa ל-bb: ב-y=0.3x+12y=0.3x+12 המספר 0.30.3 (ליד xx) הוא המחיר לכל יחידה, ו-1212 הוא התשלום הקבוע. התבנית y=12x+0.3y=12x+0.3 מתארת משהו אחר לגמרי.

שים לב

בהקשר כלכלי xx הוא בדרך כלל כמות, ולכן x≥0x\ge0, ולפעמים רק מספר שלם (מספר כרטיסים). אז הגרף הוא רק חלק מהישר, או נקודות שנמצאות על הישר.

דוגמה - מציאת משוואה ומשמעות המקדמים מגרף

הגרף מתאר את התשלום החודשי yy (בשקלים) של רינה לחברת הטלפון, לפי מספר דקות השיחה xx בחודש. הגרף עובר בנקודות (0,40)(0,40) ו-(200,90)(200,90).

‫דקות‬‫שקלים‬50100150200250020406080100120(200,90)

א. חשבו את השיפוע של הישר והסבירו את משמעותו.

ב. מה המשמעות של נקודת החיתוך עם ציר ה-yy?

ג. כתבו את משוואת הישר.

ד. כמה תשלם רינה בחודש שבו דיברה 360360 דקות?

פתרון

1. נתון: ישר שעובר ב-(0,40)(0,40) וב-(200,90)(200,90). המטרה: aa, bb ומשמעותם, ואז הצבה.

2. א: a=90−40200−0=50200=0.25a=\frac{90-40}{200-0}=\frac{50}{200}=0.25. רינה משלמת 0.250.25 שקלים על כל דקת שיחה.

3. ב: (0,40)(0,40): גם בחודש בלי שיחות בכלל רינה משלמת 4040 שקלים - זה התשלום הקבוע.

4. ג: y=0.25x+40y=0.25x+40.

5. ד: y=0.25⋅360+40=90+40=130y=0.25\cdot360+40=90+40=130.

תשובה

א. a=0.25a=0.25: 0.250.25 שקלים לדקה. ב. תשלום קבוע של 4040 שקלים. ג. y=0.25x+40y=0.25x+40. ד. 130130 שקלים.

שאלות פתוחות על המודל הליניארי: שיפוע, קצב שינוי ומשמעות המקדמים

4. גרף של קו ישר: נקודות חיתוך עם הצירים

נקודות החיתוך של ישר עם הצירים

בגרף כלכלי יש שתי נקודות שכדאי לחפש מיד. הנקודה שבה הישר פוגש את ציר ה-yy אומרת מה היה בהתחלה (x=0x=0). הנקודה שבה הישר פוגש את ציר ה-xx אומרת מתי הערך מגיע ל-0: מתי נגמרה היתרה, או מתי נסגר החוב.

במדויק: לישר y=ax+by=ax+b:

•נקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא (0,b)(0,b). יש כזאת לכל ישר מהצורה y=ax+by=ax+b.

•נקודת החיתוך עם ציר ה-xx היא נקודה (x,0)(x,0) שבה ax+b=0ax+b=0. כאשר a≠0a\ne0 יש בדיוק אחת: x=−bax=-\frac{b}{a}. כאשר a=0a=0 ו-b≠0b\ne0 (ישר אופקי) אין חיתוך עם ציר ה-xx, וכאשר a=0a=0 ו-b=0b=0 הישר הוא ציר ה-xx עצמו.

דוגמה: בכרטיס נסיעות נטען 500500 שקלים, וכל נסיעה מורידה 4040 שקלים: y=500−40xy=500-40x. החיתוך עם ציר ה-yy, (0,500)(0,500), הוא היתרה ההתחלתית. החיתוך עם ציר ה-xx: 500−40x=0500-40x=0, כלומר x=12.5x=12.5. אחרי 1212 נסיעות נשארים 2020 שקלים, ולנסיעה ה-1313 כבר אין מספיק כסף.

‫נסיעות‬‫שקלים‬2468101214100200300400500600(0,500)(12.5,0)
דרך הפתרון

מציאת נקודות החיתוך עם הצירים

עבור ישר y=ax+by=ax+b:

1. ציר ה-yy: מציבים x=0x=0 ומקבלים y=by=b. הנקודה: (0,b)(0,b).

2. ציר ה-xx: מציבים y=0y=0 ופותרים את המשוואה ממעלה ראשונה ax+b=0ax+b=0. הנקודה: (x,0)(x,0).

3. מסבירים במילים מה כל נקודה אומרת בהקשר של השאלה.

דרך הפתרון

סרטוט ישר מתוך המשוואה

כשנתונה משוואה y=ax+by=ax+b וצריך לסרטט אותה:

1. מוצאים שתי נקודות על הישר. נוח לקחת את נקודות החיתוך עם הצירים, או x=0x=0 ועוד ערך נוח של xx.

2. מסמנים את שתי הנקודות במערכת הצירים ומעבירים דרכן ישר.

3. בודקים בנקודה שלישית שהיא על הישר.

שים לב

בנקודת החיתוך עם ציר ה-xx מציבים y=0y=0, ובנקודת החיתוך עם ציר ה-yy מציבים x=0x=0 - לא להפך.

שים לב

ערך yy שלילי בגרף של חשבון בנק פירושו גירעון (חוב). נקודת החיתוך עם ציר ה-xx היא הרגע שבו החוב נסגר בדיוק.

דוגמה - גירעון בבנק: מתי מגיעים ל-0

בחשבון הבנק של אורי יש גירעון של 2,4002{,}400 שקלים (מצב החשבון −2,400-2{,}400). מעכשיו אורי מפקיד 300300 שקלים בכל חודש ולא מושך כסף.

א. כתבו ביטוי למצב החשבון yy אחרי xx חודשים.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם הצירים והסבירו את משמעותן.

ג. אחרי כמה חודשים יהיו בחשבון 1,5001{,}500 שקלים?

פתרון

1. נתון: מצב התחלתי −2,400-2{,}400, הפקדה של 300300 שקלים בחודש. המטרה: משוואה, נקודות חיתוך ומשמעותן.

2. א: הסכום הקבוע הוא −2,400-2{,}400 והקצב 300300 לחודש: y=300x−2,400y=300x-2{,}400.

3. ב, ציר ה-yy: x=0x=0 נותן y=−2,400y=-2{,}400. הנקודה (0,−2,400)(0,-2{,}400): מצב החשבון בהתחלה.

4. ב, ציר ה-xx: 300x−2,400=0300x-2{,}400=0, ולכן 300x=2,400300x=2{,}400 ו-x=8x=8. הנקודה (8,0)(8,0): אחרי 88 חודשים הגירעון נסגר והחשבון עומד על 00.

5. ג: 300x−2,400=1,500300x-2{,}400=1{,}500, ולכן 300x=3,900300x=3{,}900 ו-x=13x=13.

6. בגרף מסומנות הנקודות (0,−2,400)(0,-2{,}400), (8,0)(8,0) ו-(13,1,500)(13,1{,}500).

‫חודשים‬‫שקלים‬246810121416-2800-2400-2000-1600-1200-800-400400800120016002000(13,1500)
תשובה

א. y=300x−2,400y=300x-2{,}400. ב. (0,−2,400)(0,-2{,}400): הגירעון ההתחלתי. (8,0)(8,0): אחרי 88 חודשים החוב נסגר. ג. אחרי 1313 חודשים.

שאלות פתוחות על גרף של קו ישר: נקודות חיתוך עם הצירים

5. נקודת החיתוך בין שני ישרים

נקודת החיתוך של שני ישרים

כשמשווים שתי הצעות, יש לפעמים כמות אחת שבה שתיהן עולות בדיוק אותו דבר. בגרף זו הנקודה שבה שני הישרים נפגשים.

במדויק: נקודת החיתוך של שני ישרים היא נקודה (x,y)(x,y) שנמצאת על שני הישרים. בנקודה הזאת, לאותו ערך של xx, לשני הישרים אותו ערך של yy. לשני ישרים עם שיפועים שונים יש בדיוק נקודת חיתוך אחת.

דוגמה: בבית ספר א' המנהל נתן 1,5001{,}500 שקלים להסעה וכל תלמיד שילם 55 שקלים: y=5x+1,500y=5x+1{,}500 (הישר הרציף). בבית ספר ב' המנהל נתן 1,2001{,}200 שקלים וכל תלמיד שילם 88 שקלים: y=8x+1,200y=8x+1{,}200 (הישר המקווקו). הישרים נחתכים ב-(100,2,000)(100,2{,}000): כשמכל בית ספר נסעו 100100 תלמידים, בשניהם נאספו 2,0002{,}000 שקלים. כשנוסעים פחות מ-100100 תלמידים מכל בית ספר, נאסף יותר בבית ספר א', וכשנוסעים יותר מ-100100 - בבית ספר ב'. הנקודה המסומנת בגרף היא נקודת החיתוך.

‫תלמידים‬‫שקלים‬255075100125150175200050010001500200025003000

מצבים הדדיים של שני ישרים

המצב של y=a1x+b1y=a_1x+b_1 ו-y=a2x+b2y=a_2x+b_2מתינקודות משותפות
נחתכיםa1≠a2a_1\ne a_2נקודה אחת בדיוק
מקביליםa1=a2a_1=a_2 וגם b1≠b2b_1\ne b_2אין
מתלכדיםa1=a2a_1=a_2 וגם b1=b2b_1=b_2כל הנקודות (זה אותו ישר)
דרך הפתרון

מציאת נקודת החיתוך

כשנתונות שתי משוואות y=a1x+b1y=a_1x+b_1 ו-y=a2x+b2y=a_2x+b_2 עם a1≠a2a_1\ne a_2:

1. משווים את שני הביטויים של yy: a1x+b1=a2x+b2a_1x+b_1=a_2x+b_2.

2. פותרים את המשוואה ממעלה ראשונה ומקבלים את xx.

3. מציבים את xx באחת המשוואות ומקבלים את yy.

4. בודקים במשוואה השנייה שמתקבל אותו yy, וכותבים מה הנקודה אומרת בהקשר.

מה כדאי משני צדי נקודת החיתוך

אם שני הישרים מתארים מחיר, אז בנקודת החיתוך המחירים שווים. בכל צד של הנקודה ישר אחד נמצא מתחת לשני, וההצעה שלו זולה יותר. כדי לדעת איזו, מציבים ערך אחד של xx בכל צד.

שים לב

קריאת נקודת החיתוך מהגרף נותנת ערך משוער. את הערך המדויק מקבלים מהמשוואות.

שים לב

בהקשר צריך שהפתרון יהיה הגיוני: אם xx הוא מספר אנשים או חודשים, xx צריך להיות מספר שלם שאינו שלילי.

דוגמה - שני מסלולי מנוי: מתי משלמים אותו סכום

מכון כושר מציע שני מסלולים:

•מסלול א': דמי הרשמה של 200200 שקלים, ועוד 8080 שקלים לחודש.

•מסלול ב': דמי הרשמה של 5050 שקלים, ועוד 110110 שקלים לחודש.

א. כתבו לכל מסלול ביטוי למחיר הכולל yy אחרי xx חודשים.

ב. מצאו את נקודת החיתוך של שני הגרפים והסבירו את משמעותה.

ג. גיל רוצה להתאמן 88 חודשים. איזה מסלול כדאי לו?

פתרון

1. נתון: תשלום קבוע ותשלום חודשי בכל מסלול. המטרה: משוואות, נקודת חיתוך, והשוואה ל-88 חודשים.

2. א: מסלול א': y=80x+200y=80x+200. מסלול ב': y=110x+50y=110x+50.

3. ב: השיפועים שונים (80≠11080\ne110), ולכן הישרים נחתכים. משווים: 80x+200=110x+5080x+200=110x+50, ולכן 150=30x150=30x ו-x=5x=5.

4. מציבים: y=80⋅5+200=600y=80\cdot5+200=600. בדיקה: 110⋅5+50=600110\cdot5+50=600. אחרי 55 חודשים שני המסלולים עולים 600600 שקלים.

5. ג: מסלול א': 80⋅8+200=84080\cdot8+200=840. מסלול ב': 110⋅8+50=930110\cdot8+50=930. מסלול א' זול יותר ב-9090 שקלים.

בגרף: מסלול א' הוא הישר הרציף, מסלול ב' הוא הישר המקווקו, והנקודה המסומנת היא נקודת החיתוך (5,600)(5,600).

‫חודשים‬‫שקלים‬24681001002003004005006007008009001000110012001300
תשובה

א. א': y=80x+200y=80x+200, ב': y=110x+50y=110x+50. ב. (5,600)(5,600): אחרי 55 חודשים המחירים שווים, 600600 שקלים. ג. מסלול א'.

שאלות פתוחות על נקודת החיתוך בין שני ישרים

6. מערכת שתי משוואות ליניאריות בהקשר כלכלי

מערכת של שתי משוואות

לפעמים יש בשאלה שני מחירים לא ידועים, למשל מחיר כרטיס למבוגר ומחיר כרטיס לילד. משוואה אחת לא מספיקה כדי למצוא את שניהם, אבל שני נתונים שונים נותנים שתי משוואות.

במדויק: מערכת של שתי משוואות ליניאריות בשני נעלמים היא שתי משוואות ממעלה ראשונה עם אותם שני נעלמים xx ו-yy. הפתרון של המערכת הוא זוג מספרים (x,y)(x,y) שמקיים את שתי המשוואות יחד. בגרף, הפתרון הוא נקודת החיתוך של שני הישרים: אם הישרים מקבילים אין פתרון, ואם הם מתלכדים יש אינסוף פתרונות.

דרך הפתרון

דרך ההצבה

כשבאחת המשוואות קל לבודד נעלם (למשל y=…y=\dots או x=…x=\dots):

1. מבודדים את הנעלם באחת המשוואות.

2. מציבים את הביטוי במשוואה השנייה, ומקבלים משוואה עם נעלם אחד.

3. פותרים אותה.

4. מציבים את התוצאה בביטוי מצעד 1 ומוצאים את הנעלם השני.

דרך הפתרון

דרך השוואת המקדמים

כשלאחד הנעלמים יש אותו מקדם בשתי המשוואות (או שקל להגיע לזה בכפל):

1. אם צריך, כופלים משוואה במספר כך שלנעלם אחד יהיה אותו מקדם בשתיהן.

2. מחסרים את המשוואות זו מזו, והנעלם הזה נעלם.

3. פותרים את המשוואה עם הנעלם שנשאר.

4. מציבים באחת המשוואות המקוריות ומוצאים את הנעלם השני.

דרך הפתרון

פתרון שאלה מילולית בעזרת מערכת

כשבשאלה שני גדלים לא ידועים ושני נתונים:

1. מגדירים במילים את xx ואת yy, עם יחידות.

2. מתרגמים כל נתון למשוואה.

3. פותרים את המערכת (הצבה או השוואת מקדמים).

4. בודקים את הפתרון בשני הנתונים המקוריים ובודקים שהוא הגיוני בהקשר.

5. כותבים תשובה במילים.

שים לב

בודקים את הפתרון בשתי המשוואות. פתרון שמקיים רק אחת מהן הוא לא פתרון של המערכת.

שים לב

מחיר, כמות ושכר לא יכולים להיות שליליים. פתרון כזה מראה שיש טעות בתרגום או בחישוב.

דוגמה - כרטיסים לבריכה: השוואת מקדמים

משפחת כהן קנתה כרטיסי כניסה לבריכה ל-22 מבוגרים ול-33 ילדים, ושילמה 174174 שקלים. משפחת לוי קנתה כרטיסים ל-22 מבוגרים ול-77 ילדים, ושילמה 270270 שקלים. מה המחיר של כרטיס למבוגר ומה המחיר של כרטיס לילד?

פתרון

1. נתון: שתי קניות והמחיר הכולל של כל אחת. המטרה: מחיר כרטיס למבוגר ומחיר כרטיס לילד.

2. נסמן: xx - מחיר כרטיס למבוגר (בשקלים), yy - מחיר כרטיס לילד (בשקלים).

3. משפחת כהן: 2x+3y=1742x+3y=174. משפחת לוי: 2x+7y=2702x+7y=270.

4. ל-xx יש אותו מקדם בשתי המשוואות. מחסרים: (2x+7y)−(2x+3y)=270−174(2x+7y)-(2x+3y)=270-174, כלומר 4y=964y=96, ולכן y=24y=24.

5. מציבים במשוואה של משפחת כהן: 2x+3⋅24=1742x+3\cdot24=174, ולכן 2x=1022x=102 ו-x=51x=51.

6. בדיקה: 2⋅51+3⋅24=102+72=1742\cdot51+3\cdot24=102+72=174, ו-2⋅51+7⋅24=102+168=2702\cdot51+7\cdot24=102+168=270.

תשובה

כרטיס למבוגר: 5151 שקלים. כרטיס לילד: 2424 שקלים.

שאלות פתוחות על מערכת שתי משוואות ליניאריות בהקשר כלכלי

7. קנייה ומכירה: רווח והפסד

הכנסה, הוצאה, רווח והפסד

חנות קונה סחורה ומוכרת אותה. הכסף שנכנס לחנות מהמכירות הוא הכנסה, והכסף שהחנות משלמת הוא הוצאה. רק מה שנשאר אחרי שמורידים את ההוצאות הוא רווח.

במדויק:

- הכנסה: כל הכסף שמתקבל מהמכירות (מחיר המכירה כפול מספר הפריטים שנמכרו, בכל המחירים).

- הוצאה: כל הכסף שמשולם (קניית הסחורה ועלויות אחרות).

- רווח == הכנסה −- הוצאה, כשההכנסה גדולה מההוצאה.

- הפסד == הוצאה −- הכנסה, כשההוצאה גדולה מההכנסה. כשהן שוות - אין רווח ואין הפסד.

דוגמה: דוכן קנה 5050 כובעים ב-3030 שקלים כל אחד ומכר את כולם ב-4545 שקלים. ההכנסה: 50⋅45=2,25050\cdot45=2{,}250 שקלים. ההוצאה: 50⋅30=1,50050\cdot30=1{,}500 שקלים. הרווח: 2,250−1,500=7502{,}250-1{,}500=750 שקלים. ההכנסה (2,2502{,}250) גדולה בהרבה מהרווח (750750).

רווח והפסד לפריט

•רווח לפריט == מחיר המכירה −- מחיר הקנייה (כשמחיר המכירה גבוה יותר).

•הפסד לפריט == מחיר הקנייה −- מחיר המכירה (כשמחיר המכירה נמוך יותר).

•הרווח הכולל == סכום הרווחים על כל הפריטים −- סכום ההפסדים. אם התוצאה שלילית, זה הפסד כולל.

דרך הפתרון

פתרון שאלה מילולית של קנייה ומכירה

כשהשאלה מתארת קנייה ומכירה ושואלת על כמות או מחיר:

1. מגדירים משתנה: מה xx מייצג, ובאילו יחידות.

2. מבטאים באמצעות xx את כל הכמויות האחרות (למשל: 400−x400-x פריטים שנמכרו בהנחה).

3. בונים משוואה מהנתון על הסכום הכולל (הכנסה, הוצאה או רווח).

4. פותרים ובודקים שהפתרון מתאים להקשר (מספר שלם, לא שלילי, לא יותר מהכמות שיש).

5. כותבים תשובה במילים.

שים לב

הכנסה היא לא רווח, והוצאה היא לא הפסד. חנות שהכנסתה 10,00010{,}000 שקלים והוצאותיה 12,00012{,}000 שקלים הפסידה 2,0002{,}000 שקלים.

שים לב

הפסד על חלק מהפריטים מקטין את הרווח הכולל: במשוואה הוא מופיע עם סימן מינוס.

דוגמה - רווח לפני החג והפסד אחרי החג

בתחילת המכירה היו בחנות 400400 מתנות. על כל מתנה שנמכרה לפני החג החנות הרוויחה 120120 שקלים. את כל המתנות שנשארו מכרו אחרי החג בהנחה, והחנות הפסידה 3030 שקלים על כל אחת מהן. בסך הכול החנות הרוויחה 33,00033{,}000 שקלים. כמה מתנות נמכרו לפני החג וכמה אחרי החג?

פתרון

1. נתון: 400400 מתנות, רווח של 120120 לכל מתנה לפני החג, הפסד של 3030 לכל מתנה אחרי החג, רווח כולל 33,00033{,}000. המטרה: מספר המתנות בכל תקופה.

2. נסמן ב-xx את מספר המתנות שנמכרו לפני החג. אחרי החג נמכרו 400−x400-x מתנות.

3. הרווח לפני החג: 120x120x. ההפסד אחרי החג: 30(400−x)30(400-x).

4. המשוואה: 120x−30(400−x)=33,000120x-30(400-x)=33{,}000.

5. פותרים: 120x−12,000+30x=33,000120x-12{,}000+30x=33{,}000, ולכן 150x=45,000150x=45{,}000 ו-x=300x=300.

6. אחרי החג: 400−300=100400-300=100 מתנות.

7. בדיקה: 300⋅120−100⋅30=36,000−3,000=33,000300\cdot120-100\cdot30=36{,}000-3{,}000=33{,}000.

תשובה

300300 מתנות לפני החג ו-100100 מתנות אחרי החג.

שאלות פתוחות על קנייה ומכירה: רווח והפסד

8. אחוזים בקנייה ומכירה

התייקרות, הנחה ואחוז השינוי

מחירים עולים ויורדים, ובדרך כלל מספרים על זה באחוזים: "המחיר עלה ב-15%15\%", "הנחה של 20%20\%".

במדויק: כשמחיר עולה (או יורד) ב-p%p\%, מוסיפים למחיר המקורי (או מורידים ממנו) p100\frac{p}{100} מהמחיר המקורי. אחוז השינוי הוא השינוי במחיר (בשקלים) מתוך המחיר לפני השינוי, כפול 100100.

דוגמה: חולצה עלתה 8080 שקלים וקיבלה הנחה של 25%25\%. ההנחה היא 25100⋅80=20\frac{25}{100}\cdot80=20 שקלים, והמחיר החדש 6060 שקלים. אפשר גם בצעד אחד: אחרי ההנחה משלמים 75%75\% מהמחיר, 0.75⋅80=600.75\cdot80=60.

המחיר אחרי שינוי באחוזים

השינויהמחיר החדש
עלייה ב-p%p\%100+p100⋅\frac{100+p}{100}\cdot המחיר המקורי
ירידה (הנחה) ב-p%p\%100−p100⋅\frac{100-p}{100}\cdot המחיר המקורי

למשל עלייה ב-15%15\% היא כפל ב-1.151.15, והנחה של 20%20\% היא כפל ב-0.80.8.

אחוז השינוי

אחוז השינוי == (המחיר החדש −- המחיר המקורי) :: המחיר המקורי ⋅100\cdot100.

תוצאה חיובית - עלייה. תוצאה שלילית - ירידה.

למשל מ-800800 ל-920920 שקלים: 920−800800⋅100=15\frac{920-800}{800}\cdot100=15, עלייה של 15%15\%.

דרך הפתרון

מציאת המחיר המקורי

כשידוע המחיר אחרי שינוי של p%p\% ומחפשים את המחיר המקורי:

1. מסמנים ב-xx את המחיר המקורי.

2. כותבים משוואה: 100−p100⋅x=\frac{100-p}{100}\cdot x= המחיר החדש (בעלייה: 100+p100\frac{100+p}{100}).

3. מחלקים את המחיר החדש ב-100−p100\frac{100-p}{100} (או ב-100+p100\frac{100+p}{100}).

4. בודקים: מחשבים את השינוי מהמחיר שמצאתם.

שים לב

האחוז מחושב תמיד מהמחיר לפני השינוי. לכן עלייה ב-20%20\% ואחריה ירידה ב-20%20\% לא מחזירות למחיר המקורי: 1,200→1,440→1,1521{,}200\to1{,}440\to1{,}152.

שים לב

כדי למצוא מחיר מקורי לא מוסיפים את האחוז למחיר החדש: אם אחרי הנחה של 25%25\% המחיר 180180, המחיר המקורי אינו 180⋅1.25=225180\cdot1.25=225, אלא 180:0.75=240180:0.75=240.

דוגמה א - התייקרות ואחריה ירידה: אחוז הירידה

מחירו של שולחן היה 1,2001{,}200 שקלים. בתחילת השנה התייקר השולחן ב-20%20\%.

א. מה מחיר השולחן אחרי ההתייקרות?

ב. בסוף השנה ירד המחיר ל-1,2961{,}296 שקלים. בכמה אחוזים ירד המחיר (ביחס למחיר אחרי ההתייקרות)?

פתרון

1. נתון: מחיר מקורי 1,2001{,}200, התייקרות של 20%20\%, מחיר סופי 1,2961{,}296. המטרה: המחיר אחרי ההתייקרות ואחוז הירידה.

2. א: 1.2⋅1,200=1,4401.2\cdot1{,}200=1{,}440 שקלים.

3. ב: הירידה בשקלים: 1,440−1,296=1441{,}440-1{,}296=144.

4. האחוז מחושב מהמחיר שלפני הירידה, 1,4401{,}440: 1441,440⋅100=10\frac{144}{1{,}440}\cdot100=10.

5. בדיקה: 0.9⋅1,440=1,2960.9\cdot1{,}440=1{,}296.

תשובה

א. 1,4401{,}440 שקלים. ב. ירידה של 10%10\%.

דוגמה ב - מהמחיר אחרי ההנחה למחיר המקורי

בסוף העונה קיבלה נועה הנחה של 25%25\% על מעיל, ושילמה עליו 180180 שקלים. מה היה המחיר המקורי של המעיל, ומה גודל ההנחה בשקלים?

פתרון

1. נתון: הנחה של 25%25\%, מחיר אחרי ההנחה 180180. המטרה: המחיר המקורי וההנחה.

2. נסמן ב-xx את המחיר המקורי. אחרי ההנחה משלמים 75%75\% ממנו: 0.75x=1800.75x=180.

3. מחלקים: x=180:0.75=240x=180:0.75=240.

4. ההנחה: 240−180=60240-180=60 שקלים.

5. בדיקה: 25%25\% מ-240240 הם 6060, ו-240−60=180240-60=180.

תשובה

המחיר המקורי 240240 שקלים, וההנחה 6060 שקלים.

שאלות פתוחות על אחוזים בקנייה ומכירה

9. חישובי שכר: שכר שעתי, שעות נוספות ותוספות

שכר שעתי ושעות נוספות

הרבה עובדים מקבלים שכר לפי שעה. כשיום העבודה ארוך יותר מ-88 שעות, החוק מחייב לשלם על השעות הנוספות יותר.

במדויק: שכר שעתי הוא הסכום שהעובד מקבל על שעת עבודה רגילה אחת. שעות נוספות הן שעות העבודה ביום שאחרי 88 השעות הראשונות. לפי הטבלה בתכנית: שעות 11 עד 88 - שכר רגיל; שעות 99 ו-1010 - תוספת של 25%25\% לשעה; מהשעה ה-1111 והלאה - תוספת של 50%50\% לשעה. התוספת מחושבת תמיד מהשכר השעתי הרגיל.

בדיאגרמה: עובד ששכרו 3030 שקלים לשעה עבד 1212 שעות. 88 השעות הראשונות - 3030 שקלים כל אחת. השעה ה-99 וה-1010 - 1.25⋅30=37.51.25\cdot30=37.5 שקלים. השעה ה-1111 וה-1212 - 1.5⋅30=451.5\cdot30=45 שקלים.

‫שכר לכל שעה ביום עבודה של ⁦12⁩ שעות‬01020304050303030303030303037.537.54545123456789101112‫שעה ביום‬‫שקלים‬

תשלום לפי שעות העבודה ביום

שעות העבודה ביוםהתשלום לכל שעה
11 עד 88השכר השעתי הרגיל
99 ו-10101.25⋅1.25\cdot השכר השעתי הרגיל
מה-1111 והלאה1.5⋅1.5\cdot השכר השעתי הרגיל
דרך הפתרון

חישוב שכר יומי עם שעות נוספות

כשנתונים השכר השעתי הרגיל ומספר שעות העבודה ביום:

1. מחלקים את השעות לקבוצות: עד 88, השעות 99-1010, ומהשעה ה-1111.

2. מחשבים את השכר לשעה בכל קבוצה (רגיל, 125%125\%, 150%150\%).

3. בכל קבוצה כופלים את מספר השעות בשכר לשעה.

4. מחברים את כל הקבוצות.

5. אם שואלים על שכר ממוצע לשעה באותו יום: מחלקים את השכר היומי במספר השעות.

תוספות לשכר

- תוספת קבועה (למשל עבור נסיעות או ביגוד): מוסיפים את הסכום לשכר.

- העלאה של p%p\%: השכר החדש =100+p100⋅=\frac{100+p}{100}\cdot השכר הקודם. העלאה "פי 1.151.15" היא העלאה של 15%15\%.

- הורדה של p%p\%: השכר החדש =100−p100⋅=\frac{100-p}{100}\cdot השכר הקודם.

שים לב

התוספת של 50%50\% לא באה בנוסף לתוספת של 25%25\%: השעה ה-1111 משולמת ב-150%150\% מהשכר הרגיל, לא ב-175%175\%.

שים לב

השכר הממוצע לשעה ביום עם שעות נוספות גבוה מהשכר השעתי הרגיל, כי חלק מהשעות משולמות יותר.

דוגמה - שכר יומי עם שעות נוספות ובדיקת תשלום

השכר השעתי הרגיל של יואב הוא 4040 שקלים.

א. ביום ראשון עבד יואב 1212 שעות. כמה הרוויח באותו יום, ומה היה השכר הממוצע שלו לשעה?

ב. ביום שני עבד יואב 1111 שעות, והמעסיק שילם לו 450450 שקלים. האם המעסיק חייב לו כסף? אם כן, כמה?

פתרון

1. נתון: שכר רגיל 4040 שקלים לשעה, והתוספות לפי החוק. המטרה: שכר יומי, שכר ממוצע לשעה ובדיקת תשלום.

2. השכר לשעה: רגיל 4040; בשעות 99-1010: 1.25⋅40=501.25\cdot40=50; מהשעה ה-1111: 1.5⋅40=601.5\cdot40=60.

3. א: 1212 שעות: 8⋅40+2⋅50+2⋅60=320+100+120=5408\cdot40+2\cdot50+2\cdot60=320+100+120=540 שקלים.

4. השכר הממוצע לשעה: 540:12=45540:12=45 שקלים.

5. ב: 1111 שעות: 8⋅40+2⋅50+1⋅60=320+100+60=4808\cdot40+2\cdot50+1\cdot60=320+100+60=480 שקלים.

6. יואב קיבל 450450 שקלים, כלומר המעסיק חייב לו 480−450=30480-450=30 שקלים.

תשובה

א. 540540 שקלים, 4545 שקלים לשעה בממוצע. ב. כן, 3030 שקלים.

שאלות פתוחות על חישובי שכר: שכר שעתי, שעות נוספות ותוספות

10. מדדי מרכז וממוצע משוקלל בהקשר כלכלי-פיננסי

ממוצע, חציון, שכיח וממוצע משוקלל

כשיש הרבה נתונים, למשל השכר של כל העובדים במפעל, רוצים מספר אחד שמתאר אותם. למספר כזה קוראים מדד מרכז.

במדויק:

- ממוצע: סכום כל הנתונים חלקי מספר הנתונים.

- חציון: מסדרים את הנתונים מהקטן לגדול. אם מספר הנתונים אי-זוגי, החציון הוא הנתון שבאמצע. אם מספר הנתונים זוגי, החציון הוא הממוצע של שני הנתונים שבאמצע.

- שכיח: הנתון שמופיע הכי הרבה פעמים. אם כמה נתונים מופיעים אותו מספר מרבי של פעמים, כל אחד מהם הוא שכיח.

- ממוצע משוקלל: הממוצע כשכל ערך xix_i מופיע fif_i פעמים (השכיחות שלו): מכפילים כל ערך בשכיחות שלו, מחברים, ומחלקים במספר הנתונים הכולל NN.

בדיאגרמת העמודות יש 5050 דירות. הממוצע המשוקלל של מספר החדרים: 2⋅6+3⋅14+4⋅20+5⋅1050=18450=3.68\frac{2\cdot6+3\cdot14+4\cdot20+5\cdot10}{50}=\frac{184}{50}=3.68. השכיח הוא 44 חדרים (העמודה הגבוהה ביותר). החציון: מספר הנתונים זוגי, ולכן לוקחים את הנתון ה-2525 וה-2626. 6+14=206+14=20 דירות הן עם 22 או 33 חדרים, ולכן הנתון ה-2525 וה-2626 הם 44, והחציון 44.

‫מספר החדרים בדירות של פרויקט‬0510152061420102345‫מספר חדרים‬‫מספר דירות‬

ממוצע משוקלל

אם הערכים x1,x2,…,xnx_1,x_2,\dots,x_n מופיעים בשכיחויות f1,f2,…,fnf_1,f_2,\dots,f_n, אז

xˉ=x1f1+x2f2+⋯+xnfnN,N=f1+f2+⋯+fn\bar{x}=\frac{x_1f_1+x_2f_2+\dots+x_nf_n}{N},\qquad N=f_1+f_2+\dots+f_n
דרך הפתרון

חציון בטבלת שכיחויות

עבור NN נתונים מסודרים:

1. NN אי-זוגי: החציון הוא הנתון במקום N+12\frac{N+1}{2}.

2. NN זוגי: החציון הוא הממוצע של הנתונים במקומות N2\frac{N}{2} ו-N2+1\frac{N}{2}+1.

3. כדי למצוא את המקום בטבלה, מחברים שכיחויות מהערך הקטן לגדול עד שמגיעים למקום הזה.

דרך הפתרון

נתון חסר כשהממוצע ידוע

כשנתון הממוצע (או הממוצע המשוקלל) וחסר ערך או שכיחות:

1. מסמנים את החסר ב-xx.

2. כותבים את נוסחת הממוצע עם xx ומשווים לממוצע הנתון.

3. כופלים במכנה ופותרים משוואה ממעלה ראשונה.

4. בודקים שהתוצאה מתאימה להקשר.

הוספה או הסרה של נתון

•סכום הנתונים == הממוצע ⋅\cdot מספר הנתונים. כך מחשבים ממוצע חדש אחרי הוספה או הסרה.

•מוסיפים נתון גדול מהממוצע - הממוצע עולה. קטן מהממוצע - הממוצע יורד. שווה לממוצע - הממוצע לא משתנה.

•בהסרה של נתון זה הפוך: מסירים נתון גדול מהממוצע - הממוצע יורד; קטן מהממוצע - הממוצע עולה.

שים לב

למשתנה איכותי (למשל סוג שירות או צבע) אין ממוצע ואין חציון. אפשר למצוא רק שכיח.

שים לב

בטבלת שכיחויות מחלקים בסכום השכיחויות NN, לא במספר העמודות בטבלה.

דוגמה - שתי דרגות שכר: מציאת השכר מתוך הממוצע

במפעל יש שתי דרגות שכר. 3030 עובדים מקבלים שכר לפי הדרגה הנמוכה, ו-7070 עובדים לפי הדרגה הגבוהה. השכר לשעה בדרגה הגבוהה גדול ב-1010 שקלים מהשכר לשעה בדרגה הנמוכה. השכר הממוצע במפעל הוא 4747 שקלים לשעה.

א. מצאו את השכר לשעה בכל דרגה.

ב. מהו השכר השכיח?

ג. מהו חציון השכר לשעה? נמקו.

פתרון

1. נתון: 3030 עובדים בדרגה נמוכה, 7070 בדרגה גבוהה, הפרש של 1010 שקלים, ממוצע 4747. המטרה: השכר בכל דרגה, השכיח והחציון.

2. נסמן ב-xx את השכר לשעה בדרגה הנמוכה. בדרגה הגבוהה: x+10x+10.

3. ממוצע משוקלל: 30x+70(x+10)100=47\frac{30x+70(x+10)}{100}=47.

4. כופלים ב-100100: 30x+70x+700=4,70030x+70x+700=4{,}700, ולכן 100x=4,000100x=4{,}000 ו-x=40x=40. בדרגה הגבוהה: 5050.

5. ב: 5050 שקלים מופיע 7070 פעמים, יותר מ-4040 (3030 פעמים). השכיח: 5050.

6. ג: N=100N=100 זוגי, ולכן החציון הוא הממוצע של הנתון ה-5050 וה-5151. 3030 הנתונים הראשונים הם 4040, ומהנתון ה-3131 עד ה-100100 כולם 5050. לכן החציון 50+502=50\frac{50+50}{2}=50.

7. בדיקה: 30⋅40+70⋅50100=1,200+3,500100=47\frac{30\cdot40+70\cdot50}{100}=\frac{1{,}200+3{,}500}{100}=47.

תשובה

א. דרגה נמוכה 4040 שקלים, דרגה גבוהה 5050 שקלים לשעה. ב. 5050 שקלים. ג. 5050 שקלים.

שאלות פתוחות על מדדי מרכז וממוצע משוקלל בהקשר כלכלי-פיננסי

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.