תזכורת: אחוזים
כמעט כל שאלה כלכלית מדברת באחוזים: הנחה של , תוספת של לשכר, מההוצאות על קניות בסופרמרקט.
במדויק: אחוז אחד הוא חלק אחד ממאה: . לכן מכמות הם . השלם כולו הוא .
- מ- שקלים: שקלים.
- שקלים מתוך שקלים הם .
תזכורת: נקודה במערכת צירים
בגרף כלכלי כל נקודה מספרת סיפור קטן. למשל הנקודה בגרף של חיסכון יכולה לומר: אחרי חודשים יש בחשבון שקלים.
במדויק: לכל נקודה במערכת צירים יש שני שיעורים : הוא המרחק האופקי מציר ה- (עם סימן), ו- הוא המרחק האנכי מציר ה- (עם סימן). נקודה על ציר ה- היא מהצורה , ונקודה על ציר ה- היא מהצורה .
בשאלה כלכלית קובעים קודם מה מייצג כל ציר ובאילו יחידות: למשל ציר ה- - מספר החודשים, וציר ה- - הסכום בחשבון בשקלים. ערך שלילי פירושו כאן חוב (גירעון).
1. קריאת נתונים כלכליים: דיאגרמות, טבלאות ותבניות אלגבריות
ייצוגים של נתונים כלכליים
את אותו מידע כלכלי אפשר להציג בכמה דרכים: בטבלה, בדיאגרמת עמודות, בפיקטוגרמה, בדיאגרמת עיגול, בגרף או בנוסחה (תבנית אלגברית). כל ייצוג נוח לשאלה אחרת.
במדויק:
- דיאגרמת עמודות: לכל קטגוריה יש עמודה, והגובה של העמודה, לפי השנתות של ציר ה-, הוא הערך של הקטגוריה.
- פיקטוגרמה: דיאגרמה שבה כל סמליל מייצג כמות קבועה שכתובה במקרא. חצי סמליל מייצג חצי מהכמות.
- דיאגרמת עיגול (עוגה): עיגול שמחולק לגזרות. כל גזרה מייצגת חלק מהשלם, והגודל שלה יחסי לחלק הזה. כל הגזרות יחד הן השלם, .
- תבנית אלגברית (נוסחה): שוויון שמקשר בין כמה משתנים, למשל . כל אות מייצגת כמות שמוגדרת בשאלה.
דיאגרמת עמודות נוחה להשוואה בין קטגוריות ולמציאת הגדול ביותר והקטן ביותר. דיאגרמת עיגול מראה חלק יחסי מתוך שלם. בדיאגרמת העיגול מוצגים האחוזים של לקוחות של חנות: מהם שילמו בכרטיס אשראי, כלומר לקוחות. בדיאגרמת העמודות, החודש עם המכירות הגבוהות ביותר הוא אפריל ( אלף שקלים), והחודש עם הנמוכות ביותר הוא מרץ ( אלף שקלים).
דיאגרמת עיגול: חלק, אחוז ושלם
פיקטוגרמה
הערך של שורה או עמודה בפיקטוגרמה = מספר הסמלילים הערך של סמליל אחד (מהמקרא). חצי סמליל נותן חצי מהערך.
למשל, אם סמליל אחד מייצג מכוניות, אז סמלילים וחצי מייצגים מכוניות.
קריאת ערך מגרף
כשנתון ערך של משתנה אחד בגרף ומחפשים את הערך של המשתנה השני:
1. קובעים מה מייצג כל ציר ובאילו יחידות.
2. נתון : עולים (או יורדים) ממנו בקו אנכי עד הגרף, ומשם בקו אופקי עד ציר ה-. קוראים את .
3. נתון : הולכים ממנו בקו אופקי עד הגרף, ומשם בקו אנכי עד ציר ה-. קוראים את (יכולים להיות כמה ערכים).
4. כותבים את התשובה במילים, עם היחידות.
שינוי נושא נוסחה
כשנתונה נוסחה ורוצים לבטא משתנה אחד באמצעות המשתנים האחרים:
1. מסמנים את המשתנה שרוצים לבודד.
2. מבטלים פעולות שמסביבו בסדר הפוך: קודם מעבירים מחובר או מחסר לאגף השני, אחר כך מחלקים (או כופלים) את שני האגפים.
3. כל פעולה עושים על שני האגפים. מחלקים רק במספר או בביטוי שאינו אפס.
4. בודקים: מציבים מספרים בנוסחה החדשה ובנוסחה המקורית, ומקבלים אותה תוצאה.
דיאגרמת עיגול מתאימה רק כשהחלקים יחד הם שלם אחד (סכום האחוזים ). מכירות בחודשים שונים, למשל, לא מתחלקות לחלקים של שלם אחד, ולכן מציגים אותן בדיאגרמת עמודות.
בדיאגרמת עמודות בודקים קודם את השנתות של ציר ה- ואת היחידות: אם כתוב "אלפי שקלים", עמודה בגובה פירושה שקלים.
דוגמה א - דיאגרמת עיגול: מהשלם לגזרה ומהגזרה לשלם
בדיאגרמת העיגול מתוארת חלוקת ההוצאות החודשיות של משפחת אורן:
- על קניות בסופרמרקט
- על חשבונות (חשמל, מים, ארנונה)
- על חינוך
- על שונות
א. מצאו את .
ב. בחודש מסוים הוציאה המשפחה שקלים. כמה הוציאה על הסופרמרקט ועל חינוך?
ג. בחודש אחר שילמה המשפחה שקלים על חשבונות. מה הייתה ההוצאה החודשית הכוללת באותו חודש?
1. נתון: האחוזים של שלוש גזרות. המטרה: האחוז החסר, ואחר כך לעבור בין שלם לגזרה.
2. א: כל הגזרות יחד הן : .
3. ב: השלם הוא . סופרמרקט: שקלים. חינוך: שקלים.
4. ג: הפעם ידועה הגזרה ( שקלים, שהם ) ומחפשים את השלם : , ולכן .
5. בדיקה: מ- הם .
א. . ב. סופרמרקט שקלים, חינוך שקלים. ג. שקלים.
דוגמה ב - תבנית אלגברית: הצבה ושינוי נושא נוסחה
אולם אירועים מחשב את המחיר הכולל (בשקלים) של אירוע לפי התבנית .
הוא מספר האורחים, הוא המחיר של מנה לאורח (בשקלים), שקלים לאורח הם על שתייה, ו- שקלים הם תשלום קבוע על האולם.
א. מה המחיר הכולל של אירוע עם אורחים, כשמחיר מנה הוא שקלים?
ב. בטאו את באמצעות ו-.
ג. אירוע עם אורחים עלה שקלים. מה היה המחיר של מנה?
1. נתון: התבנית ומה מייצג כל משתנה. המטרה: להציב, ולבודד את .
2. א: מציבים , : .
3. ב: מעבירים את אגף: . מחלקים ב- (מספר האורחים אינו ): . מעבירים את : .
4. ג: מציבים בנוסחה החדשה: .
5. בדיקה בתבנית המקורית: .
א. שקלים. ב. . ג. שקלים למנה.
2. שיקולי כדאיות וקבלת החלטות בהקשר כלכלי
מהי הצעה כדאית
לפני שקונים, משווים: חבילת סלולר א' או ב'? לקנות בחנות או באתר? כדי להחליט, מחשבים כמה נשלם בכל אפשרות.
במדויק: הצעה כדאית יותר (משתלמת יותר) לקונה היא ההצעה שבה הוא משלם פחות על אותה כמות של אותו מוצר או שירות. ההשוואה נעשית תמיד לכמות מסוימת, ולכן התשובה יכולה להשתנות כשהכמות משתנה. אם המחירים שווים, שתי ההצעות כדאיות באותה מידה.
דוגמה: חניון א' גובה שקלים ליום, בלי קשר לזמן. בחניון ב' משלמים שקלים על השעה הראשונה (או חלק ממנה), ועוד שקלים על כל שעה נוספת או חלק ממנה. התעריף של חניון ב' מתואר בגרף מדרגות: עד שעה שקלים, מעל שעה ועד שעתיים שקלים, וכן הלאה. נקודה מלאה בקצה של מדרגה שייכת לה, ונקודה ריקה לא שייכת לה. הקו המקווקו הוא התעריף של חניון א'.
במקום שבו המדרגה מתחת לקו המקווקו, חניון ב' זול יותר: עד שעות. מעל שעות חניון א' זול יותר.
השוואת הצעות
כשיש כמה הצעות מחיר ושואלים מה כדאי יותר:
1. כותבים לכל הצעה איך מחשבים את המחיר הכולל (תשלום קבוע + תשלום לכל יחידה).
2. מחשבים את המחיר הכולל של כל הצעה לאותה כמות שבשאלה.
3. ההצעה עם המחיר הנמוך יותר היא הכדאית יותר. החיסכון הוא ההפרש בין המחירים.
4. כותבים תשובה במילים ומנמקים במספרים.
מחיר ליחידה
מחיר ליחידה = המחיר הכולל מספר היחידות.
למשל חבילה של דקות שיחה ב- שקלים: שקלים לדקה. כך אפשר להשוות בין חבילות בגדלים שונים.
שני גרפים של מחיר באותה מערכת צירים
כשציר ה- הוא המחיר: לכל ערך של , הגרף שמתחת הוא ההצעה הזולה יותר, והגרף שמעל הוא היקרה יותר. בנקודה שבה הגרפים נפגשים המחירים שווים.
"כדאי" תלוי בכמות: הצעה עם תשלום קבוע גבוה ומחיר נמוך ליחידה משתלמת בדרך כלל רק בכמויות גדולות. לכן תמיד מחשבים לכמות שבשאלה.
בגרף מדרגות בודקים בקצה של כל מדרגה אם הנקודה מלאה או ריקה: בחניון ב' חנייה של בדיוק שעות עולה שקלים, ו- שעות ורבע כבר עולות שקלים.
דוגמה - השוואה בין תעריף קבוע לגרף מדרגות
מר אלון מחנה את רכבו במרכז העיר. בחניון א' התעריף הוא שקלים ליום, בלי קשר לזמן החנייה. בחניון ב' משלמים שקלים על השעה הראשונה או חלק ממנה, ועוד שקלים על כל שעה נוספת או חלק ממנה (התעריף מתואר בגרף המדרגות בהסבר על הצעה כדאית).
א. מר אלון חונה שעות. באיזה חניון כדאי לו לחנות, וכמה יחסוך?
ב. מר אלון חונה שעות. באיזה חניון כדאי לו לחנות?
ג. בכיס של מר אלון יש שקלים בלבד. כמה שעות לכל היותר יוכל לחנות בחניון ב'?
1. נתון: תעריף קבוע של שקלים בחניון א', ותעריף מדרגות בחניון ב'. המטרה: להשוות לכל זמן חנייה שבשאלה.
2. א: שעות הן שעה ראשונה ועוד שתי שעות נוספות (שעה וחצי נחשבות כשתי שעות, כי משלמים על חלק משעה). בחניון ב': שקלים. בחניון א': שקלים. חניון ב' זול יותר ב- שקל.
3. ב: שעות בחניון ב': שקלים, יותר מ-. חניון א' זול יותר.
4. ג: שעתיים בחניון ב' עולות שקלים. כל זמן מעל שעתיים ועד שעות עולה שקלים, יותר מ-. לכן לכל היותר שעתיים.
א. חניון ב', חוסך שקל אחד. ב. חניון א'. ג. שעתיים.
3. המודל הליניארי: שיפוע, קצב שינוי ומשמעות המקדמים
מודל ליניארי
דנה פתחה חיסכון עם שקלים, ובכל שבוע היא מוסיפה שקלים. בכל שבוע הסכום גדל באותו סכום בדיוק. קשר כזה נקרא מודל ליניארי, והגרף שלו הוא קו ישר.
במדויק: מודל ליניארי הוא קשר בין שני משתנים שבו השינוי של פרופורציונלי לשינוי של : כש- גדל ב- יחידות, משתנה ב-, כאשר מספר קבוע (בפרט, כש- גדל ב-, משתנה ב-). משוואת הקשר היא :
- הוא השיפוע של הישר: קצב השינוי של , כלומר בכמה משתנה כש- גדל ב-.
- הוא הערך של כש-: הערך ההתחלתי (למשל תשלום קבוע או סכום ראשוני).
החיסכון של דנה: , כאשר מספר השבועות ו- הסכום בשקלים.
בגרף של החיסכון של דנה (בארבעת השבועות הראשונים) מסומנות הנקודות ו-. הישר חותך את ציר ה- ב- - זה הסכום ההתחלתי. מ- עד הסכום עלה ב- שקלים, כלומר שקלים לשבוע - זה השיפוע.
בגרף עם שני הישרים רואים ישרים מקבילים: הישר הרציף (דנה) והישר המקווקו (חבר שהתחיל עם שקלים ומוסיף גם הוא שקלים בשבוע). אותו קצב שינוי, ולכן ההפרש ביניהם נשאר תמיד שקלים.
השיפוע מתוך שתי נקודות
אם ו- הן שתי נקודות שונות על ישר, ו-, אז השיפוע הוא
מקבלים אותו שיפוע מכל שתי נקודות על אותו ישר. היחידות של השיפוע: יחידות של לכל יחידה של (למשל שקלים לדקה).
מה אומר השיפוע
ככל ש- גדול יותר, הישר תלול יותר והשינוי מהיר יותר.
ישרים מקבילים
שני ישרים ו- מקבילים כאשר וגם . בהקשר: לשני המצבים אותו קצב שינוי, וההפרש בין ערכי שלהם קבוע ושווה ל-.
משוואת ישר מתוך תיאור מילולי
כשהתיאור כולל סכום קבוע וסכום לכל יחידה:
1. מגדירים את (מספר היחידות: דקות, חודשים, כרטיסים) ואת (הסכום הכולל).
2. הסכום לכל יחידה הוא . אם הסכום קטן בכל יחידה, שלילי.
3. הסכום הקבוע (או ההתחלתי) הוא . חוב התחלתי נותן שלילי.
4. כותבים ובודקים בנקודה אחת שידועה מהתיאור.
לא מחליפים בין ל-: ב- המספר (ליד ) הוא המחיר לכל יחידה, ו- הוא התשלום הקבוע. התבנית מתארת משהו אחר לגמרי.
בהקשר כלכלי הוא בדרך כלל כמות, ולכן , ולפעמים רק מספר שלם (מספר כרטיסים). אז הגרף הוא רק חלק מהישר, או נקודות שנמצאות על הישר.
דוגמה - מציאת משוואה ומשמעות המקדמים מגרף
הגרף מתאר את התשלום החודשי (בשקלים) של רינה לחברת הטלפון, לפי מספר דקות השיחה בחודש. הגרף עובר בנקודות ו-.
א. חשבו את השיפוע של הישר והסבירו את משמעותו.
ב. מה המשמעות של נקודת החיתוך עם ציר ה-?
ג. כתבו את משוואת הישר.
ד. כמה תשלם רינה בחודש שבו דיברה דקות?
1. נתון: ישר שעובר ב- וב-. המטרה: , ומשמעותם, ואז הצבה.
2. א: . רינה משלמת שקלים על כל דקת שיחה.
3. ב: : גם בחודש בלי שיחות בכלל רינה משלמת שקלים - זה התשלום הקבוע.
4. ג: .
5. ד: .
א. : שקלים לדקה. ב. תשלום קבוע של שקלים. ג. . ד. שקלים.
4. גרף של קו ישר: נקודות חיתוך עם הצירים
נקודות החיתוך של ישר עם הצירים
בגרף כלכלי יש שתי נקודות שכדאי לחפש מיד. הנקודה שבה הישר פוגש את ציר ה- אומרת מה היה בהתחלה (). הנקודה שבה הישר פוגש את ציר ה- אומרת מתי הערך מגיע ל-0: מתי נגמרה היתרה, או מתי נסגר החוב.
במדויק: לישר :
•נקודת החיתוך עם ציר ה- היא . יש כזאת לכל ישר מהצורה .
•נקודת החיתוך עם ציר ה- היא נקודה שבה . כאשר יש בדיוק אחת: . כאשר ו- (ישר אופקי) אין חיתוך עם ציר ה-, וכאשר ו- הישר הוא ציר ה- עצמו.
דוגמה: בכרטיס נסיעות נטען שקלים, וכל נסיעה מורידה שקלים: . החיתוך עם ציר ה-, , הוא היתרה ההתחלתית. החיתוך עם ציר ה-: , כלומר . אחרי נסיעות נשארים שקלים, ולנסיעה ה- כבר אין מספיק כסף.
מציאת נקודות החיתוך עם הצירים
עבור ישר :
1. ציר ה-: מציבים ומקבלים . הנקודה: .
2. ציר ה-: מציבים ופותרים את המשוואה ממעלה ראשונה . הנקודה: .
3. מסבירים במילים מה כל נקודה אומרת בהקשר של השאלה.
סרטוט ישר מתוך המשוואה
כשנתונה משוואה וצריך לסרטט אותה:
1. מוצאים שתי נקודות על הישר. נוח לקחת את נקודות החיתוך עם הצירים, או ועוד ערך נוח של .
2. מסמנים את שתי הנקודות במערכת הצירים ומעבירים דרכן ישר.
3. בודקים בנקודה שלישית שהיא על הישר.
בנקודת החיתוך עם ציר ה- מציבים , ובנקודת החיתוך עם ציר ה- מציבים - לא להפך.
ערך שלילי בגרף של חשבון בנק פירושו גירעון (חוב). נקודת החיתוך עם ציר ה- היא הרגע שבו החוב נסגר בדיוק.
דוגמה - גירעון בבנק: מתי מגיעים ל-0
בחשבון הבנק של אורי יש גירעון של שקלים (מצב החשבון ). מעכשיו אורי מפקיד שקלים בכל חודש ולא מושך כסף.
א. כתבו ביטוי למצב החשבון אחרי חודשים.
ב. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם הצירים והסבירו את משמעותן.
ג. אחרי כמה חודשים יהיו בחשבון שקלים?
1. נתון: מצב התחלתי , הפקדה של שקלים בחודש. המטרה: משוואה, נקודות חיתוך ומשמעותן.
2. א: הסכום הקבוע הוא והקצב לחודש: .
3. ב, ציר ה-: נותן . הנקודה : מצב החשבון בהתחלה.
4. ב, ציר ה-: , ולכן ו-. הנקודה : אחרי חודשים הגירעון נסגר והחשבון עומד על .
5. ג: , ולכן ו-.
6. בגרף מסומנות הנקודות , ו-.
א. . ב. : הגירעון ההתחלתי. : אחרי חודשים החוב נסגר. ג. אחרי חודשים.
5. נקודת החיתוך בין שני ישרים
נקודת החיתוך של שני ישרים
כשמשווים שתי הצעות, יש לפעמים כמות אחת שבה שתיהן עולות בדיוק אותו דבר. בגרף זו הנקודה שבה שני הישרים נפגשים.
במדויק: נקודת החיתוך של שני ישרים היא נקודה שנמצאת על שני הישרים. בנקודה הזאת, לאותו ערך של , לשני הישרים אותו ערך של . לשני ישרים עם שיפועים שונים יש בדיוק נקודת חיתוך אחת.
דוגמה: בבית ספר א' המנהל נתן שקלים להסעה וכל תלמיד שילם שקלים: (הישר הרציף). בבית ספר ב' המנהל נתן שקלים וכל תלמיד שילם שקלים: (הישר המקווקו). הישרים נחתכים ב-: כשמכל בית ספר נסעו תלמידים, בשניהם נאספו שקלים. כשנוסעים פחות מ- תלמידים מכל בית ספר, נאסף יותר בבית ספר א', וכשנוסעים יותר מ- - בבית ספר ב'. הנקודה המסומנת בגרף היא נקודת החיתוך.
מצבים הדדיים של שני ישרים
מציאת נקודת החיתוך
כשנתונות שתי משוואות ו- עם :
1. משווים את שני הביטויים של : .
2. פותרים את המשוואה ממעלה ראשונה ומקבלים את .
3. מציבים את באחת המשוואות ומקבלים את .
4. בודקים במשוואה השנייה שמתקבל אותו , וכותבים מה הנקודה אומרת בהקשר.
מה כדאי משני צדי נקודת החיתוך
אם שני הישרים מתארים מחיר, אז בנקודת החיתוך המחירים שווים. בכל צד של הנקודה ישר אחד נמצא מתחת לשני, וההצעה שלו זולה יותר. כדי לדעת איזו, מציבים ערך אחד של בכל צד.
קריאת נקודת החיתוך מהגרף נותנת ערך משוער. את הערך המדויק מקבלים מהמשוואות.
בהקשר צריך שהפתרון יהיה הגיוני: אם הוא מספר אנשים או חודשים, צריך להיות מספר שלם שאינו שלילי.
דוגמה - שני מסלולי מנוי: מתי משלמים אותו סכום
מכון כושר מציע שני מסלולים:
•מסלול א': דמי הרשמה של שקלים, ועוד שקלים לחודש.
•מסלול ב': דמי הרשמה של שקלים, ועוד שקלים לחודש.
א. כתבו לכל מסלול ביטוי למחיר הכולל אחרי חודשים.
ב. מצאו את נקודת החיתוך של שני הגרפים והסבירו את משמעותה.
ג. גיל רוצה להתאמן חודשים. איזה מסלול כדאי לו?
1. נתון: תשלום קבוע ותשלום חודשי בכל מסלול. המטרה: משוואות, נקודת חיתוך, והשוואה ל- חודשים.
2. א: מסלול א': . מסלול ב': .
3. ב: השיפועים שונים (), ולכן הישרים נחתכים. משווים: , ולכן ו-.
4. מציבים: . בדיקה: . אחרי חודשים שני המסלולים עולים שקלים.
5. ג: מסלול א': . מסלול ב': . מסלול א' זול יותר ב- שקלים.
בגרף: מסלול א' הוא הישר הרציף, מסלול ב' הוא הישר המקווקו, והנקודה המסומנת היא נקודת החיתוך .
א. א': , ב': . ב. : אחרי חודשים המחירים שווים, שקלים. ג. מסלול א'.
6. מערכת שתי משוואות ליניאריות בהקשר כלכלי
מערכת של שתי משוואות
לפעמים יש בשאלה שני מחירים לא ידועים, למשל מחיר כרטיס למבוגר ומחיר כרטיס לילד. משוואה אחת לא מספיקה כדי למצוא את שניהם, אבל שני נתונים שונים נותנים שתי משוואות.
במדויק: מערכת של שתי משוואות ליניאריות בשני נעלמים היא שתי משוואות ממעלה ראשונה עם אותם שני נעלמים ו-. הפתרון של המערכת הוא זוג מספרים שמקיים את שתי המשוואות יחד. בגרף, הפתרון הוא נקודת החיתוך של שני הישרים: אם הישרים מקבילים אין פתרון, ואם הם מתלכדים יש אינסוף פתרונות.
דרך ההצבה
כשבאחת המשוואות קל לבודד נעלם (למשל או ):
1. מבודדים את הנעלם באחת המשוואות.
2. מציבים את הביטוי במשוואה השנייה, ומקבלים משוואה עם נעלם אחד.
3. פותרים אותה.
4. מציבים את התוצאה בביטוי מצעד 1 ומוצאים את הנעלם השני.
דרך השוואת המקדמים
כשלאחד הנעלמים יש אותו מקדם בשתי המשוואות (או שקל להגיע לזה בכפל):
1. אם צריך, כופלים משוואה במספר כך שלנעלם אחד יהיה אותו מקדם בשתיהן.
2. מחסרים את המשוואות זו מזו, והנעלם הזה נעלם.
3. פותרים את המשוואה עם הנעלם שנשאר.
4. מציבים באחת המשוואות המקוריות ומוצאים את הנעלם השני.
פתרון שאלה מילולית בעזרת מערכת
כשבשאלה שני גדלים לא ידועים ושני נתונים:
1. מגדירים במילים את ואת , עם יחידות.
2. מתרגמים כל נתון למשוואה.
3. פותרים את המערכת (הצבה או השוואת מקדמים).
4. בודקים את הפתרון בשני הנתונים המקוריים ובודקים שהוא הגיוני בהקשר.
5. כותבים תשובה במילים.
בודקים את הפתרון בשתי המשוואות. פתרון שמקיים רק אחת מהן הוא לא פתרון של המערכת.
מחיר, כמות ושכר לא יכולים להיות שליליים. פתרון כזה מראה שיש טעות בתרגום או בחישוב.
דוגמה - כרטיסים לבריכה: השוואת מקדמים
משפחת כהן קנתה כרטיסי כניסה לבריכה ל- מבוגרים ול- ילדים, ושילמה שקלים. משפחת לוי קנתה כרטיסים ל- מבוגרים ול- ילדים, ושילמה שקלים. מה המחיר של כרטיס למבוגר ומה המחיר של כרטיס לילד?
1. נתון: שתי קניות והמחיר הכולל של כל אחת. המטרה: מחיר כרטיס למבוגר ומחיר כרטיס לילד.
2. נסמן: - מחיר כרטיס למבוגר (בשקלים), - מחיר כרטיס לילד (בשקלים).
3. משפחת כהן: . משפחת לוי: .
4. ל- יש אותו מקדם בשתי המשוואות. מחסרים: , כלומר , ולכן .
5. מציבים במשוואה של משפחת כהן: , ולכן ו-.
6. בדיקה: , ו-.
כרטיס למבוגר: שקלים. כרטיס לילד: שקלים.
7. קנייה ומכירה: רווח והפסד
הכנסה, הוצאה, רווח והפסד
חנות קונה סחורה ומוכרת אותה. הכסף שנכנס לחנות מהמכירות הוא הכנסה, והכסף שהחנות משלמת הוא הוצאה. רק מה שנשאר אחרי שמורידים את ההוצאות הוא רווח.
במדויק:
- הכנסה: כל הכסף שמתקבל מהמכירות (מחיר המכירה כפול מספר הפריטים שנמכרו, בכל המחירים).
- הוצאה: כל הכסף שמשולם (קניית הסחורה ועלויות אחרות).
- רווח הכנסה הוצאה, כשההכנסה גדולה מההוצאה.
- הפסד הוצאה הכנסה, כשההוצאה גדולה מההכנסה. כשהן שוות - אין רווח ואין הפסד.
דוגמה: דוכן קנה כובעים ב- שקלים כל אחד ומכר את כולם ב- שקלים. ההכנסה: שקלים. ההוצאה: שקלים. הרווח: שקלים. ההכנסה () גדולה בהרבה מהרווח ().
רווח והפסד לפריט
•רווח לפריט מחיר המכירה מחיר הקנייה (כשמחיר המכירה גבוה יותר).
•הפסד לפריט מחיר הקנייה מחיר המכירה (כשמחיר המכירה נמוך יותר).
•הרווח הכולל סכום הרווחים על כל הפריטים סכום ההפסדים. אם התוצאה שלילית, זה הפסד כולל.
פתרון שאלה מילולית של קנייה ומכירה
כשהשאלה מתארת קנייה ומכירה ושואלת על כמות או מחיר:
1. מגדירים משתנה: מה מייצג, ובאילו יחידות.
2. מבטאים באמצעות את כל הכמויות האחרות (למשל: פריטים שנמכרו בהנחה).
3. בונים משוואה מהנתון על הסכום הכולל (הכנסה, הוצאה או רווח).
4. פותרים ובודקים שהפתרון מתאים להקשר (מספר שלם, לא שלילי, לא יותר מהכמות שיש).
5. כותבים תשובה במילים.
הכנסה היא לא רווח, והוצאה היא לא הפסד. חנות שהכנסתה שקלים והוצאותיה שקלים הפסידה שקלים.
הפסד על חלק מהפריטים מקטין את הרווח הכולל: במשוואה הוא מופיע עם סימן מינוס.
דוגמה - רווח לפני החג והפסד אחרי החג
בתחילת המכירה היו בחנות מתנות. על כל מתנה שנמכרה לפני החג החנות הרוויחה שקלים. את כל המתנות שנשארו מכרו אחרי החג בהנחה, והחנות הפסידה שקלים על כל אחת מהן. בסך הכול החנות הרוויחה שקלים. כמה מתנות נמכרו לפני החג וכמה אחרי החג?
1. נתון: מתנות, רווח של לכל מתנה לפני החג, הפסד של לכל מתנה אחרי החג, רווח כולל . המטרה: מספר המתנות בכל תקופה.
2. נסמן ב- את מספר המתנות שנמכרו לפני החג. אחרי החג נמכרו מתנות.
3. הרווח לפני החג: . ההפסד אחרי החג: .
4. המשוואה: .
5. פותרים: , ולכן ו-.
6. אחרי החג: מתנות.
7. בדיקה: .
מתנות לפני החג ו- מתנות אחרי החג.
8. אחוזים בקנייה ומכירה
התייקרות, הנחה ואחוז השינוי
מחירים עולים ויורדים, ובדרך כלל מספרים על זה באחוזים: "המחיר עלה ב-", "הנחה של ".
במדויק: כשמחיר עולה (או יורד) ב-, מוסיפים למחיר המקורי (או מורידים ממנו) מהמחיר המקורי. אחוז השינוי הוא השינוי במחיר (בשקלים) מתוך המחיר לפני השינוי, כפול .
דוגמה: חולצה עלתה שקלים וקיבלה הנחה של . ההנחה היא שקלים, והמחיר החדש שקלים. אפשר גם בצעד אחד: אחרי ההנחה משלמים מהמחיר, .
המחיר אחרי שינוי באחוזים
למשל עלייה ב- היא כפל ב-, והנחה של היא כפל ב-.
אחוז השינוי
אחוז השינוי (המחיר החדש המחיר המקורי) המחיר המקורי .
תוצאה חיובית - עלייה. תוצאה שלילית - ירידה.
למשל מ- ל- שקלים: , עלייה של .
מציאת המחיר המקורי
כשידוע המחיר אחרי שינוי של ומחפשים את המחיר המקורי:
1. מסמנים ב- את המחיר המקורי.
2. כותבים משוואה: המחיר החדש (בעלייה: ).
3. מחלקים את המחיר החדש ב- (או ב-).
4. בודקים: מחשבים את השינוי מהמחיר שמצאתם.
האחוז מחושב תמיד מהמחיר לפני השינוי. לכן עלייה ב- ואחריה ירידה ב- לא מחזירות למחיר המקורי: .
כדי למצוא מחיר מקורי לא מוסיפים את האחוז למחיר החדש: אם אחרי הנחה של המחיר , המחיר המקורי אינו , אלא .
דוגמה א - התייקרות ואחריה ירידה: אחוז הירידה
מחירו של שולחן היה שקלים. בתחילת השנה התייקר השולחן ב-.
א. מה מחיר השולחן אחרי ההתייקרות?
ב. בסוף השנה ירד המחיר ל- שקלים. בכמה אחוזים ירד המחיר (ביחס למחיר אחרי ההתייקרות)?
1. נתון: מחיר מקורי , התייקרות של , מחיר סופי . המטרה: המחיר אחרי ההתייקרות ואחוז הירידה.
2. א: שקלים.
3. ב: הירידה בשקלים: .
4. האחוז מחושב מהמחיר שלפני הירידה, : .
5. בדיקה: .
א. שקלים. ב. ירידה של .
דוגמה ב - מהמחיר אחרי ההנחה למחיר המקורי
בסוף העונה קיבלה נועה הנחה של על מעיל, ושילמה עליו שקלים. מה היה המחיר המקורי של המעיל, ומה גודל ההנחה בשקלים?
1. נתון: הנחה של , מחיר אחרי ההנחה . המטרה: המחיר המקורי וההנחה.
2. נסמן ב- את המחיר המקורי. אחרי ההנחה משלמים ממנו: .
3. מחלקים: .
4. ההנחה: שקלים.
5. בדיקה: מ- הם , ו-.
המחיר המקורי שקלים, וההנחה שקלים.
9. חישובי שכר: שכר שעתי, שעות נוספות ותוספות
שכר שעתי ושעות נוספות
הרבה עובדים מקבלים שכר לפי שעה. כשיום העבודה ארוך יותר מ- שעות, החוק מחייב לשלם על השעות הנוספות יותר.
במדויק: שכר שעתי הוא הסכום שהעובד מקבל על שעת עבודה רגילה אחת. שעות נוספות הן שעות העבודה ביום שאחרי השעות הראשונות. לפי הטבלה בתכנית: שעות עד - שכר רגיל; שעות ו- - תוספת של לשעה; מהשעה ה- והלאה - תוספת של לשעה. התוספת מחושבת תמיד מהשכר השעתי הרגיל.
בדיאגרמה: עובד ששכרו שקלים לשעה עבד שעות. השעות הראשונות - שקלים כל אחת. השעה ה- וה- - שקלים. השעה ה- וה- - שקלים.
תשלום לפי שעות העבודה ביום
חישוב שכר יומי עם שעות נוספות
כשנתונים השכר השעתי הרגיל ומספר שעות העבודה ביום:
1. מחלקים את השעות לקבוצות: עד , השעות -, ומהשעה ה-.
2. מחשבים את השכר לשעה בכל קבוצה (רגיל, , ).
3. בכל קבוצה כופלים את מספר השעות בשכר לשעה.
4. מחברים את כל הקבוצות.
5. אם שואלים על שכר ממוצע לשעה באותו יום: מחלקים את השכר היומי במספר השעות.
תוספות לשכר
- תוספת קבועה (למשל עבור נסיעות או ביגוד): מוסיפים את הסכום לשכר.
- העלאה של : השכר החדש השכר הקודם. העלאה "פי " היא העלאה של .
- הורדה של : השכר החדש השכר הקודם.
התוספת של לא באה בנוסף לתוספת של : השעה ה- משולמת ב- מהשכר הרגיל, לא ב-.
השכר הממוצע לשעה ביום עם שעות נוספות גבוה מהשכר השעתי הרגיל, כי חלק מהשעות משולמות יותר.
דוגמה - שכר יומי עם שעות נוספות ובדיקת תשלום
השכר השעתי הרגיל של יואב הוא שקלים.
א. ביום ראשון עבד יואב שעות. כמה הרוויח באותו יום, ומה היה השכר הממוצע שלו לשעה?
ב. ביום שני עבד יואב שעות, והמעסיק שילם לו שקלים. האם המעסיק חייב לו כסף? אם כן, כמה?
1. נתון: שכר רגיל שקלים לשעה, והתוספות לפי החוק. המטרה: שכר יומי, שכר ממוצע לשעה ובדיקת תשלום.
2. השכר לשעה: רגיל ; בשעות -: ; מהשעה ה-: .
3. א: שעות: שקלים.
4. השכר הממוצע לשעה: שקלים.
5. ב: שעות: שקלים.
6. יואב קיבל שקלים, כלומר המעסיק חייב לו שקלים.
א. שקלים, שקלים לשעה בממוצע. ב. כן, שקלים.
10. מדדי מרכז וממוצע משוקלל בהקשר כלכלי-פיננסי
ממוצע, חציון, שכיח וממוצע משוקלל
כשיש הרבה נתונים, למשל השכר של כל העובדים במפעל, רוצים מספר אחד שמתאר אותם. למספר כזה קוראים מדד מרכז.
במדויק:
- ממוצע: סכום כל הנתונים חלקי מספר הנתונים.
- חציון: מסדרים את הנתונים מהקטן לגדול. אם מספר הנתונים אי-זוגי, החציון הוא הנתון שבאמצע. אם מספר הנתונים זוגי, החציון הוא הממוצע של שני הנתונים שבאמצע.
- שכיח: הנתון שמופיע הכי הרבה פעמים. אם כמה נתונים מופיעים אותו מספר מרבי של פעמים, כל אחד מהם הוא שכיח.
- ממוצע משוקלל: הממוצע כשכל ערך מופיע פעמים (השכיחות שלו): מכפילים כל ערך בשכיחות שלו, מחברים, ומחלקים במספר הנתונים הכולל .
בדיאגרמת העמודות יש דירות. הממוצע המשוקלל של מספר החדרים: . השכיח הוא חדרים (העמודה הגבוהה ביותר). החציון: מספר הנתונים זוגי, ולכן לוקחים את הנתון ה- וה-. דירות הן עם או חדרים, ולכן הנתון ה- וה- הם , והחציון .
ממוצע משוקלל
אם הערכים מופיעים בשכיחויות , אז
חציון בטבלת שכיחויות
עבור נתונים מסודרים:
1. אי-זוגי: החציון הוא הנתון במקום .
2. זוגי: החציון הוא הממוצע של הנתונים במקומות ו-.
3. כדי למצוא את המקום בטבלה, מחברים שכיחויות מהערך הקטן לגדול עד שמגיעים למקום הזה.
נתון חסר כשהממוצע ידוע
כשנתון הממוצע (או הממוצע המשוקלל) וחסר ערך או שכיחות:
1. מסמנים את החסר ב-.
2. כותבים את נוסחת הממוצע עם ומשווים לממוצע הנתון.
3. כופלים במכנה ופותרים משוואה ממעלה ראשונה.
4. בודקים שהתוצאה מתאימה להקשר.
הוספה או הסרה של נתון
•סכום הנתונים הממוצע מספר הנתונים. כך מחשבים ממוצע חדש אחרי הוספה או הסרה.
•מוסיפים נתון גדול מהממוצע - הממוצע עולה. קטן מהממוצע - הממוצע יורד. שווה לממוצע - הממוצע לא משתנה.
•בהסרה של נתון זה הפוך: מסירים נתון גדול מהממוצע - הממוצע יורד; קטן מהממוצע - הממוצע עולה.
למשתנה איכותי (למשל סוג שירות או צבע) אין ממוצע ואין חציון. אפשר למצוא רק שכיח.
בטבלת שכיחויות מחלקים בסכום השכיחויות , לא במספר העמודות בטבלה.
דוגמה - שתי דרגות שכר: מציאת השכר מתוך הממוצע
במפעל יש שתי דרגות שכר. עובדים מקבלים שכר לפי הדרגה הנמוכה, ו- עובדים לפי הדרגה הגבוהה. השכר לשעה בדרגה הגבוהה גדול ב- שקלים מהשכר לשעה בדרגה הנמוכה. השכר הממוצע במפעל הוא שקלים לשעה.
א. מצאו את השכר לשעה בכל דרגה.
ב. מהו השכר השכיח?
ג. מהו חציון השכר לשעה? נמקו.
1. נתון: עובדים בדרגה נמוכה, בדרגה גבוהה, הפרש של שקלים, ממוצע . המטרה: השכר בכל דרגה, השכיח והחציון.
2. נסמן ב- את השכר לשעה בדרגה הנמוכה. בדרגה הגבוהה: .
3. ממוצע משוקלל: .
4. כופלים ב-: , ולכן ו-. בדרגה הגבוהה: .
5. ב: שקלים מופיע פעמים, יותר מ- ( פעמים). השכיח: .
6. ג: זוגי, ולכן החציון הוא הממוצע של הנתון ה- וה-. הנתונים הראשונים הם , ומהנתון ה- עד ה- כולם . לכן החציון .
7. בדיקה: .
א. דרגה נמוכה שקלים, דרגה גבוהה שקלים לשעה. ב. שקלים. ג. שקלים.