דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טריגונומטריה במישור

מתמטיקה כיתה י' 4 יח"ל · 13 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטריגונומטריה במישור: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: משולש ישר זווית

בכל הנושא נעבוד עם משולש שיש בו זווית של 90∘90^\circ. לצלעות שלו יש שמות קבועים.

במדויק: משולש ישר זווית הוא משולש שאחת מזוויותיו היא 90∘90^\circ. שתי הצלעות שיוצרות את הזווית הישרה נקראות ניצבים, והצלע שמול הזווית הישרה נקראת יתר. שתי הזוויות האחרות חדות, וסכומן 90∘90^\circ.

- משפט פיתגורס: אם הניצבים הם aa, bb והיתר cc, אז a2+b2=c2a^2+b^2=c^2.

•היתר הוא הצלע הארוכה ביותר במשולש.

היתר תמיד מול הזווית הישרה, גם כשהמשולש מסורטט "הפוך" או מסובב. כך מזהים אותו בסרטוט.

ניצבניצביתרCBA

ניצב מול הזווית וניצב ליד הזווית

השמות "מול" ו"ליד" תלויים בזווית שבה מסתכלים. אותו ניצב יכול להיות מול זווית אחת וליד זווית אחרת.

במדויק: במשולש ישר זווית, עבור זווית חדה α\alpha: הניצב שמול α\alpha הוא הניצב שאינו אחת משתי הצלעות של α\alpha. הניצב שליד α\alpha הוא הניצב שהוא אחת משתי הצלעות של α\alpha (הצלע השנייה של α\alpha היא היתר).

בסימון של דף הנוסחאות: aa הניצב שמול α\alpha, bb הניצב שליד α\alpha, cc היתר.

בסרטוט: α\alpha היא הזווית שבקודקוד AA. הניצב a=BCa=BC מול α\alpha, הניצב b=ACb=AC ליד α\alpha, והיתר c=ABc=AB. אם מסתכלים על הזווית שבקודקוד BB, התפקידים מתחלפים: ACAC מולה ו-BCBC לידה.

αabcACB

1. סינוס, קוסינוס וטנגנס של זווית חדה כיחס צלעות במשולש ישר זווית

סינוס, קוסינוס וטנגנס

במשולשים ישרי זווית שיש להם אותה זווית חדה α\alpha, היחסים בין הצלעות שווים, גם אם המשולשים בגדלים שונים. ליחסים האלה נתנו שמות: סינוס, קוסינוס וטנגנס.

במדויק: במשולש ישר זווית, עבור זווית חדה α\alpha:

- sin⁡α\sin\alpha (סינוס) הוא היחס בין הניצב שמול α\alpha ובין היתר.

- cos⁡α\cos\alpha (קוסינוס) הוא היחס בין הניצב שליד α\alpha ובין היתר.

- tan⁡α\tan\alpha (טנגנס) הוא היחס בין הניצב שמול α\alpha ובין הניצב שליד α\alpha.

הערכים תלויים רק בגודל הזווית α\alpha, ולא בגודל המשולש.

למה היחס לא תלוי בגודל המשולש: שני משולשים ישרי זווית עם אותה זווית חדה α\alpha דומים (ז.ז.), ולכן היחסים בין הצלעות המתאימות שווים. בסרטוט, במשולש ABCABC ובמשולש DEFDEF יש אותה זווית α\alpha, ו:

sin⁡α=35=610=0.6,cos⁡α=45=810=0.8,tan⁡α=34=68=0.75\sin\alpha=\frac{3}{5}=\frac{6}{10}=0.6,\qquad \cos\alpha=\frac{4}{5}=\frac{8}{10}=0.8,\qquad \tan\alpha=\frac{3}{4}=\frac{6}{8}=0.75
αα3546108ACBDFE

היחסים הטריגונומטריים

במשולש ישר זווית, כאשר aa הניצב שמול α\alpha, bb הניצב שליד α\alpha ו-cc היתר:

sin⁡α=ac,cos⁡α=bc,tan⁡α=ab\sin\alpha=\frac{a}{c},\qquad \cos\alpha=\frac{b}{c},\qquad \tan\alpha=\frac{a}{b}
שים לב

כל יחס שייך לזווית מסוימת. לפני שכותבים sin⁡\sin או cos⁡\cos, מסמנים את הזווית ובודקים איזה ניצב מולה ואיזה לידה.

שים לב

sin⁡α\sin\alpha ו-cos⁡α\cos\alpha קטנים מ-11, כי ניצב קצר מהיתר. אם יצא יותר מ-11, כנראה חילקתם ביתר במקום בניצב או להפך.

דוגמה - שלושת היחסים של שתי הזוויות החדות

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, AC=15AC=15 ו-BC=8BC=8. חשבו את הסינוס, הקוסינוס והטנגנס של הזווית AA ושל הזווית BB.

פתרון

1. נתון: ניצבים AC=15AC=15, BC=8BC=8. המטרה: שלושת היחסים של ∠A\angle A ושל ∠B\angle B.

2. היתר לפי משפט פיתגורס: AB=152+82=289=17AB=\sqrt{15^2+8^2}=\sqrt{289}=17.

3. ל-∠A\angle A: הניצב שמולה BC=8BC=8, הניצב שלידה AC=15AC=15. לכן sin⁡A=817\sin A=\frac{8}{17}, cos⁡A=1517\cos A=\frac{15}{17}, tan⁡A=815\tan A=\frac{8}{15}.

4. ל-∠B\angle B התפקידים מתחלפים: מולה AC=15AC=15, לידה BC=8BC=8. לכן sin⁡B=1517\sin B=\frac{15}{17}, cos⁡B=817\cos B=\frac{8}{17}, tan⁡B=158\tan B=\frac{15}{8}.

תשובה

sin⁡A=817\sin A=\frac{8}{17}, cos⁡A=1517\cos A=\frac{15}{17}, tan⁡A=815\tan A=\frac{8}{15}; sin⁡B=1517\sin B=\frac{15}{17}, cos⁡B=817\cos B=\frac{8}{17}, tan⁡B=158\tan B=\frac{15}{8}

שאלות פתוחות על סינוס, קוסינוס וטנגנס של זווית חדה כיחס צלעות במשולש ישר זווית

2. תכונות הפונקציות הטריגונומטריות בתחום 0° עד 90°

איך הערכים משתנים כשהזווית גדלה

דמיינו משולש ישר זווית שהיתר שלו קבוע, והזווית החדה α\alpha הולכת וגדלה. הניצב שמול α\alpha מתארך, והניצב שליד α\alpha מתקצר. מזה נובעות התכונות של שלוש הפונקציות.

במדויק: לכל זווית חדה α\alpha (0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ): 0<sin⁡α<10<\sin\alpha<1, 0<cos⁡α<10<\cos\alpha<1 ו-tan⁡α>0\tan\alpha>0. ככל ש-α\alpha גדלה, sin⁡α\sin\alpha ו-tan⁡α\tan\alpha גדלים, ו-cos⁡α\cos\alpha קטן.

בשני המשולשים היתר 55. בזווית 35∘35^\circ הניצב שמול הזווית 2.872.87 והניצב שלידה 4.14.1. בזווית 60∘60^\circ הניצב שמול הזווית גדל ל-4.334.33, והניצב שלידה קטן ל-2.52.5. לכן sin⁡60∘>sin⁡35∘\sin60^\circ>\sin35^\circ ו-cos⁡60∘<cos⁡35∘\cos60^\circ<\cos35^\circ.

552.874.14.332.5ACBDFE35°60°

תכונות בתחום 0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ

פונקציהערכים אפשרייםכש-α\alpha גדלה
sin⁡α\sin\alphaבין 00 ל-11גדל
cos⁡α\cos\alphaבין 00 ל-11קטן
tan⁡α\tan\alphaכל מספר חיוביגדל

השוואה בין שתי זוויות חדות

אם α\alpha ו-β\beta זוויות חדות ו-α<β\alpha<\beta, אז sin⁡α<sin⁡β\sin\alpha<\sin\beta, tan⁡α<tan⁡β\tan\alpha<\tan\beta, ו-cos⁡α>cos⁡β\cos\alpha>\cos\beta.

שים לב

tan⁡α\tan\alpha יכול להיות גדול מ-11 (למשל כשהניצב שמול α\alpha ארוך מהניצב שלידה). רק sin⁡\sin ו-cos⁡\cos חסומים ב-11.

דוגמה - האם קיימת זווית חדה, והשוואת ערכים

א. האם קיימת זווית חדה α\alpha שעבורה: (1) sin⁡α=0.8\sin\alpha=0.8, (2) cos⁡α=1.3\cos\alpha=1.3, (3) tan⁡α=5\tan\alpha=5? נמקו.

ב. בלי מחשבון, קבעו מה גדול יותר: sin⁡25∘\sin25^\circ או sin⁡70∘\sin70^\circ, ו-cos⁡25∘\cos25^\circ או cos⁡70∘\cos70^\circ.

פתרון

1. (1) כן: 0.80.8 בין 00 ל-11, ולכן יש זווית חדה כזאת (למשל משולש שבו הניצב מול α\alpha הוא 44 והיתר 55).

2. (2) לא: cos⁡α\cos\alpha של זווית חדה קטן מ-11, כי ניצב קצר מהיתר.

3. (3) כן: tan⁡α\tan\alpha יכול להיות כל מספר חיובי (ניצב מול α\alpha באורך 55 וניצב לידה באורך 11).

4. ב: 25∘<70∘25^\circ<70^\circ. הסינוס גדל כשהזווית גדלה, ולכן sin⁡70∘>sin⁡25∘\sin70^\circ>\sin25^\circ. הקוסינוס קטן, ולכן cos⁡25∘>cos⁡70∘\cos25^\circ>\cos70^\circ.

תשובה

א. (1) כן, (2) לא, (3) כן. ב. sin⁡70∘>sin⁡25∘\sin70^\circ>\sin25^\circ, cos⁡25∘>cos⁡70∘\cos25^\circ>\cos70^\circ.

שאלות פתוחות על תכונות הפונקציות הטריגונומטריות בתחום 0° עד 90°

3. ערכי הפונקציות בזוויות המיוחדות 30°, 45° ו-60°

הזוויות המיוחדות

לרוב הזוויות מקבלים את הערכים מהמחשבון. לשלוש זוויות - 30∘30^\circ, 45∘45^\circ ו-60∘60^\circ - אפשר לחשב ערכים מדויקים מתוך שני משולשים מוכרים.

במדויק: הזוויות המיוחדות הן 30∘30^\circ, 45∘45^\circ ו-60∘60^\circ. הערכים שלהן מתקבלים ממשולש ישר זווית ושווה שוקיים (חצי ריבוע), שזוויותיו החדות 45∘45^\circ, וממשולש ישר זווית שזוויותיו החדות 30∘30^\circ ו-60∘60^\circ (חצי משולש שווה צלעות).

חצי ריבוע: ניצבים 11 ו-11, ולפי פיתגורס היתר 2\sqrt2. לכן sin⁡45∘=cos⁡45∘=12=22\sin45^\circ=\cos45^\circ=\frac{1}{\sqrt2}=\frac{\sqrt2}{2}, ו-tan⁡45∘=1\tan45^\circ=1.

חצי משולש שווה צלעות: משולש שווה צלעות שצלעו 22, חצוי על ידי גובה. הניצב מול 30∘30^\circ הוא חצי צלע, 11, והיתר 22. הניצב השני 22−12=3\sqrt{2^2-1^2}=\sqrt3.

11ACB45°45°
12ACB30°60°

ערכים בזוויות המיוחדות

α\alpha30∘30^\circ45∘45^\circ60∘60^\circ
sin⁡α\sin\alpha12\frac1222\frac{\sqrt2}{2}32\frac{\sqrt3}{2}
cos⁡α\cos\alpha32\frac{\sqrt3}{2}22\frac{\sqrt2}{2}12\frac12
tan⁡α\tan\alpha33\frac{\sqrt3}{3}113\sqrt3
שים לב

במשולש ישר זווית עם זווית של 30∘30^\circ, הניצב שמול זווית ה-30∘30^\circ שווה לחצי היתר.

שים לב

קל להתבלבל בין sin⁡30∘\sin30^\circ ל-sin⁡60∘\sin60^\circ. בדיקה: הסינוס גדל כשהזווית גדלה, ולכן sin⁡30∘=12\sin30^\circ=\frac12 הוא הקטן.

דוגמה - צלעות מדויקות במשולש עם זווית 60∘60^\circ

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, ∠A=60∘\angle A=60^\circ ו-AB=12AB=12. חשבו את האורכים המדויקים של BCBC ושל ACAC, והראו כי tan⁡B=tan⁡30∘\tan B=\tan30^\circ.

פתרון

1. נתון: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, ∠A=60∘\angle A=60^\circ, היתר AB=12AB=12. המטרה: BCBC, ACAC ו-tan⁡B\tan B.

2. BCBC מול ∠A\angle A: sin⁡60∘=BC12\sin60^\circ=\frac{BC}{12}, ולכן BC=12⋅32=63BC=12\cdot\frac{\sqrt3}{2}=6\sqrt3.

3. ACAC ליד ∠A\angle A: cos⁡60∘=AC12\cos60^\circ=\frac{AC}{12}, ולכן AC=12⋅12=6AC=12\cdot\frac12=6.

4. ∠B=90∘−60∘=30∘\angle B=90^\circ-60^\circ=30^\circ. מול ∠B\angle B נמצא ACAC ולידה BCBC: tan⁡B=663=13=33=tan⁡30∘\tan B=\frac{6}{6\sqrt3}=\frac{1}{\sqrt3}=\frac{\sqrt3}{3}=\tan30^\circ.

תשובה

BC=63BC=6\sqrt3, AC=6AC=6, tan⁡B=33=tan⁡30∘\tan B=\frac{\sqrt3}{3}=\tan30^\circ

שאלות פתוחות על ערכי הפונקציות בזוויות המיוחדות 30°, 45° ו-60°

4. ערכי הפונקציות בזוויות 0° ו-90° וחוסר ההגדרה של tan90°

הזוויות 0∘0^\circ ו-90∘90^\circ

במשולש ישר זווית אין זווית של 0∘0^\circ, ואין זווית ישרה נוספת. ובכל זאת נוח לתת ערכים גם לזוויות האלה: כשהזווית מתקרבת ל-0∘0^\circ, הניצב שמולה כמעט נעלם והניצב שלידה כמעט שווה ליתר. כשהיא מתקרבת ל-90∘90^\circ, קורה ההפך.

במדויק: הערכים בזוויות 0∘0^\circ ו-90∘90^\circ אינם יחס צלעות במשולש. הם נקבעים כך שימשיכו את ההתנהגות של הזוויות החדות: sin⁡0∘=0\sin0^\circ=0, cos⁡0∘=1\cos0^\circ=1, tan⁡0∘=0\tan0^\circ=0, sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1, cos⁡90∘=0\cos90^\circ=0. ל-tan⁡90∘\tan90^\circ אין ערך: הוא לא מוגדר.

בסרטוט הזווית שבקודקוד AA היא 10∘10^\circ והיתר 55: הניצב שמול הזווית כבר קצר מאוד (0.870.87), והניצב שלידה קרוב ליתר (4.924.92). לכן sin⁡10∘≈0.174\sin10^\circ\approx0.174 קרוב ל-00, ו-cos⁡10∘≈0.985\cos10^\circ\approx0.985 קרוב ל-11.

50.874.92ACB

ערכים ב-0∘0^\circ וב-90∘90^\circ

α\alpha0∘0^\circ90∘90^\circ
sin⁡α\sin\alpha0011
cos⁡α\cos\alpha1100
tan⁡α\tan\alpha00לא מוגדר

למה tan⁡90∘\tan90^\circ לא מוגדר

tan⁡α=sin⁡αcos⁡α\tan\alpha=\frac{\sin\alpha}{\cos\alpha}, וב-90∘90^\circ המכנה הוא cos⁡90∘=0\cos90^\circ=0. אין חלוקה באפס. גם במשולש רואים זאת: כשהזווית מתקרבת ל-90∘90^\circ, הניצב שליד הזווית מתקצר לאפס, ו-tan⁡α\tan\alpha גדל בלי גבול.

שים לב

ישר מקביל לציר ה-xx יוצר עם הציר זווית 0∘0^\circ, והשיפוע שלו tan⁡0∘=0\tan0^\circ=0. ישר מאונך לציר ה-xx יוצר זווית 90∘90^\circ, ואין לו שיפוע - כמו ש-tan⁡90∘\tan90^\circ לא מוגדר.

דוגמה - הצבת ערכים ב-0∘0^\circ וב-90∘90^\circ

א. חשבו: 2sin⁡90∘+3cos⁡0∘−4tan⁡0∘+5cos⁡90∘2\sin90^\circ+3\cos0^\circ-4\tan0^\circ+5\cos90^\circ.

ב. האם הביטוי sin⁡90∘cos⁡90∘\frac{\sin90^\circ}{\cos90^\circ} מוגדר? נמקו.

פתרון

1. מציבים: sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1, cos⁡0∘=1\cos0^\circ=1, tan⁡0∘=0\tan0^\circ=0, cos⁡90∘=0\cos90^\circ=0.

2. א: 2⋅1+3⋅1−4⋅0+5⋅0=52\cdot1+3\cdot1-4\cdot0+5\cdot0=5.

3. ב: המכנה cos⁡90∘=0\cos90^\circ=0, ולכן זו חלוקה באפס. זה בדיוק tan⁡90∘\tan90^\circ, שלא מוגדר.

תשובה

א. 55. ב. לא מוגדר, כי cos⁡90∘=0\cos90^\circ=0.

שאלות פתוחות על ערכי הפונקציות בזוויות 0° ו-90° וחוסר ההגדרה של tan90°

5. הזהות היסודית sin²α+cos²α=1

הזהות היסודית

משפט פיתגורס קושר את שלוש הצלעות של משולש ישר זווית. כשמחלקים אותו בריבוע היתר, מקבלים קשר בין הסינוס לקוסינוס של אותה זווית.

במדויק: לכל זווית חדה α\alpha מתקיים sin⁡2α+cos⁡2α=1\sin^2\alpha+\cos^2\alpha=1. הכתיב sin⁡2α\sin^2\alpha פירושו (sin⁡α)2(\sin\alpha)^2. הקשר נכון גם ב-0∘0^\circ וב-90∘90^\circ (02+12=10^2+1^2=1).

למה זה נכון: במשולש ישר זווית a2+b2=c2a^2+b^2=c^2. מחלקים ב-c2c^2:

(ac)2+(bc)2=1⟹sin⁡2α+cos⁡2α=1\left(\frac{a}{c}\right)^2+\left(\frac{b}{c}\right)^2=1\quad\Longrightarrow\quad \sin^2\alpha+\cos^2\alpha=1

הזהות היסודית

sin⁡2α+cos⁡2α=1\sin^2\alpha+\cos^2\alpha=1
דרך הפתרון

מציאת sin⁡α\sin\alpha מתוך cos⁡α\cos\alpha (או להפך)

כשנתון אחד מהערכים sin⁡α\sin\alpha או cos⁡α\cos\alpha של זווית חדה α\alpha:

1. מציבים את הערך הנתון בזהות sin⁡2α+cos⁡2α=1\sin^2\alpha+\cos^2\alpha=1.

2. מבודדים את הריבוע של הערך החסר.

3. מוציאים שורש ולוקחים את התוצאה החיובית, כי לזווית חדה sin⁡α>0\sin\alpha>0 ו-cos⁡α>0\cos\alpha>0.

שים לב

sin⁡2α\sin^2\alpha הוא לא sin⁡(α2)\sin(\alpha^2). קודם מחשבים את sin⁡α\sin\alpha, ואז מעלים בריבוע.

דוגמה - מציאת סינוס מקוסינוס ופישוט ביטוי

α\alpha זווית חדה, ו-cos⁡α=53\cos\alpha=\frac{\sqrt5}{3}.

א. חשבו את sin⁡α\sin\alpha בלי למצוא את α\alpha.

ב. פשטו את הביטוי (1−cos⁡α)(1+cos⁡α)(1-\cos\alpha)(1+\cos\alpha) וחשבו את ערכו.

פתרון

1. א: מציבים בזהות: sin⁡2α+59=1\sin^2\alpha+\frac{5}{9}=1, ולכן sin⁡2α=49\sin^2\alpha=\frac{4}{9}.

2. α\alpha חדה, ולכן לוקחים את השורש החיובי: sin⁡α=23\sin\alpha=\frac{2}{3}.

3. ב: לפי נוסחת הכפל המקוצר (1−cos⁡α)(1+cos⁡α)=1−cos⁡2α(1-\cos\alpha)(1+\cos\alpha)=1-\cos^2\alpha.

4. מהזהות, 1−cos⁡2α=sin⁡2α=491-\cos^2\alpha=\sin^2\alpha=\frac{4}{9}.

תשובה

א. sin⁡α=23\sin\alpha=\frac23. ב. sin⁡2α=49\sin^2\alpha=\frac49.

שאלות פתוחות על הזהות היסודית sin²α+cos²α=1

6. tanα=sinα/cosα וזוויות משלימות

טנגנס כמנה, וזוויות משלימות ל-90∘90^\circ

בשיעור הזה שני קשרים: את הטנגנס אפשר לקבל מהסינוס והקוסינוס, ובנוסף - במשולש ישר זווית שתי הזוויות החדות משלימות זו את זו ל-90∘90^\circ, והניצב שמול אחת מהן הוא הניצב שליד השנייה.

במדויק: שתי זוויות משלימות ל-90∘90^\circ אם סכומן 90∘90^\circ. במשולש ישר זווית, אם אחת הזוויות החדות היא α\alpha, השנייה היא 90∘−α90^\circ-\alpha.

בסרטוט: הניצב aa מול α\alpha, והוא ליד 90∘−α90^\circ-\alpha. לכן sin⁡α=ac=cos⁡(90∘−α)\sin\alpha=\frac{a}{c}=\cos(90^\circ-\alpha). באותו אופן cos⁡α=bc=sin⁡(90∘−α)\cos\alpha=\frac{b}{c}=\sin(90^\circ-\alpha).

αabcACB90°-α

טנגנס כמנה

לכל זווית חדה α\alpha:

tan⁡α=sin⁡αcos⁡α\tan\alpha=\frac{\sin\alpha}{\cos\alpha}

כי sin⁡αcos⁡α=a/cb/c=ab\frac{\sin\alpha}{\cos\alpha}=\frac{a/c}{b/c}=\frac{a}{b}.

זוויות משלימות ל-90∘90^\circ

sin⁡(90∘−α)=cos⁡α,cos⁡(90∘−α)=sin⁡α\sin(90^\circ-\alpha)=\cos\alpha,\qquad \cos(90^\circ-\alpha)=\sin\alpha
שים לב

דוגמה: sin⁡20∘=cos⁡70∘\sin20^\circ=\cos70^\circ. כשרואים סינוס וקוסינוס של שתי זוויות שסכומן 90∘90^\circ, הם שווים.

דוגמה - כל היחסים של שתי הזוויות מנתון אחד

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, ו-sin⁡A=0.8\sin A=0.8. חשבו את cos⁡A\cos A, tan⁡A\tan A, sin⁡B\sin B, cos⁡B\cos B ו-tan⁡B\tan B.

פתרון

1. נתון: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, sin⁡A=0.8\sin A=0.8. המטרה: חמשת הערכים.

2. cos⁡A\cos A מהזהות היסודית: cos⁡2A=1−0.64=0.36\cos^2A=1-0.64=0.36, ו-∠A\angle A חדה, ולכן cos⁡A=0.6\cos A=0.6.

3. tan⁡A=sin⁡Acos⁡A=0.80.6=43\tan A=\frac{\sin A}{\cos A}=\frac{0.8}{0.6}=\frac43.

4. ∠B=90∘−∠A\angle B=90^\circ-\angle A, ולכן sin⁡B=cos⁡A=0.6\sin B=\cos A=0.6 ו-cos⁡B=sin⁡A=0.8\cos B=\sin A=0.8.

5. tan⁡B=sin⁡Bcos⁡B=0.60.8=34\tan B=\frac{\sin B}{\cos B}=\frac{0.6}{0.8}=\frac34.

תשובה

cos⁡A=0.6\cos A=0.6, tan⁡A=43\tan A=\frac43, sin⁡B=0.6\sin B=0.6, cos⁡B=0.8\cos B=0.8, tan⁡B=34\tan B=\frac34

שאלות פתוחות על tanα=sinα/cosα וזוויות משלימות

7. סינוס של זווית קהה: sin(180°−α)=sinα

סינוס של זווית קהה

במשולש יכולה להיות זווית קהה, ובנוסחת השטח נצטרך את הסינוס שלה. זווית קהה לא נמצאת במשולש ישר זווית, ולכן מגדירים את הסינוס שלה דרך הזווית החדה שמשלימה אותה ל-180∘180^\circ.

במדויק: לזווית קהה α\alpha (90∘<α<180∘90^\circ<\alpha<180^\circ), sin⁡α\sin\alpha הוא הסינוס של הזווית החדה 180∘−α180^\circ-\alpha: sin⁡α=sin⁡(180∘−α)\sin\alpha=\sin(180^\circ-\alpha). המחשבון נותן את הערך הזה ישירות. לכן לכל זווית של משולש (0∘<α<180∘0^\circ<\alpha<180^\circ) מתקיים 0<sin⁡α≤10<\sin\alpha\le1.

למה זה טבעי: במשולש ABCABC הזווית γ\gamma שבקודקוד CC קהה. מורידים גובה hh מ-AA להמשך הצלע BCBC, לנקודה DD. במשולש ישר הזווית ACDACD הזווית שבקודקוד CC היא 180∘−γ180^\circ-\gamma, ולכן h=b⋅sin⁡(180∘−γ)=b⋅sin⁡γh=b\cdot\sin(180^\circ-\gamma)=b\cdot\sin\gamma - אותה נוסחה כמו בזווית חדה.

hγbaBCAD180°-γ

סינוס של זווית קהה

sin⁡(180∘−α)=sin⁡α\sin(180^\circ-\alpha)=\sin\alpha
דרך הפתרון

זווית במשולש לפי הסינוס שלה

כשידוע sin⁡α=k\sin\alpha=k (0<k<10<k<1), ו-α\alpha זווית של משולש:

1. מוצאים במחשבון את הזווית החדה α1\alpha_1 שהסינוס שלה kk.

2. גם הזווית הקהה α2=180∘−α1\alpha_2=180^\circ-\alpha_1 מקיימת sin⁡α2=k\sin\alpha_2=k.

3. בודקים כל אחת משתי הזוויות לפי שאר הנתונים (למשל, סכום שתי זוויות במשולש קטן מ-180∘180^\circ). כל זווית שמתאימה לנתונים היא פתרון.

שים לב

אם sin⁡α=1\sin\alpha=1, יש פתרון אחד בלבד: α=90∘\alpha=90^\circ.

דוגמה א - ערכים מדויקים של סינוס זווית קהה

חשבו בלי מחשבון: sin⁡120∘\sin120^\circ, sin⁡135∘\sin135^\circ, sin⁡150∘\sin150^\circ.

פתרון

1. לכל זווית קהה α\alpha מחשבים את הזווית החדה 180∘−α180^\circ-\alpha, ולוקחים את הסינוס שלה מטבלת הזוויות המיוחדות.

2. sin⁡120∘=sin⁡60∘=32\sin120^\circ=\sin60^\circ=\frac{\sqrt3}{2}.

3. sin⁡135∘=sin⁡45∘=22\sin135^\circ=\sin45^\circ=\frac{\sqrt2}{2}.

4. sin⁡150∘=sin⁡30∘=12\sin150^\circ=\sin30^\circ=\frac12.

תשובה

sin⁡120∘=32\sin120^\circ=\frac{\sqrt3}{2}, sin⁡135∘=22\sin135^\circ=\frac{\sqrt2}{2}, sin⁡150∘=12\sin150^\circ=\frac12

דוגמה ב - זווית מתוך הסינוס: פסילת הזווית הקהה

במשולש ABCABC נתון: ∠A=50∘\angle A=50^\circ ו-sin⁡B=0.6\sin B=0.6. מצאו את ∠B\angle B ואת ∠C\angle C.

פתרון

1. נתון: ∠A=50∘\angle A=50^\circ, sin⁡B=0.6\sin B=0.6. המטרה: ∠B\angle B ו-∠C\angle C.

2. במחשבון: הזווית החדה שהסינוס שלה 0.60.6 היא 36.87∘36.87^\circ (בקירוב). גם 180∘−36.87∘=143.13∘180^\circ-36.87^\circ=143.13^\circ מקיימת sin⁡B=0.6\sin B=0.6.

3. בדיקת הזווית הקהה: 50∘+143.13∘=193.13∘>180∘50^\circ+143.13^\circ=193.13^\circ>180^\circ. אין משולש כזה, ולכן היא נפסלת.

4. לכן ∠B≈36.87∘\angle B\approx36.87^\circ, ו-∠C≈180∘−50∘−36.87∘=93.13∘\angle C\approx180^\circ-50^\circ-36.87^\circ=93.13^\circ.

תשובה

∠B≈36.87∘\angle B\approx36.87^\circ, ∠C≈93.13∘\angle C\approx93.13^\circ

שאלות פתוחות על סינוס של זווית קהה: sin(180°−α)=sinα

8. הקשר בין טנגנס הזווית לשיפוע של ישר

שיפוע ישר כטנגנס

השיפוע של ישר אומר בכמה yy משתנה כש-xx גדל ב-11. אם מסרטטים מתחת לישר משולש ישר זווית עם ניצב אופקי וניצב אנכי, השיפוע הוא היחס בין הניצב האנכי לאופקי - בדיוק טנגנס של הזווית שבין הישר לציר ה-xx.

במדויק: לישר y=mx+by=mx+b שאינו מקביל לציר ה-xx (m≠0m\ne0), תהי α\alpha הזווית החדה שבין הישר לציר ה-xx. אז tan⁡α=∣m∣\tan\alpha=|m|. אם m>0m>0 (ישר עולה), tan⁡α=m\tan\alpha=m. ישר מקביל לציר ה-xx (m=0m=0) יוצר עם הציר זווית 0∘0^\circ. לישר מאונך לציר ה-xx אין שיפוע, והזווית שלו עם הציר 90∘90^\circ.

בסרטוט עם הנקודות PP, QQ, RR הישר y=0.75x−1.5y=0.75x-1.5 עולה. מהנקודה P(2,0)P(2,0) זזים 44 ימינה ו-33 למעלה ומגיעים לנקודה Q(6,3)Q(6,3) שעל הישר. לכן tan⁡α=34=m\tan\alpha=\frac34=m.

בסרטוט עם הנקודות AA, BB, OO הישר y=−1.5x+6y=-1.5x+6 יורד, וחותך את הצירים ב-A(0,6)A(0,6) וב-B(4,0)B(4,0). הזווית החדה בינו לבין ציר ה-xx היא β\beta, ובמשולש AOBAOB: tan⁡β=OAOB=64=1.5=∣m∣\tan\beta=\frac{OA}{OB}=\frac64=1.5=|m|.

34αPRQxy
βOABxy

שיפוע וזווית

שיפוע הישרהזווית החדה α\alpha בין הישר לציר ה-xx
m>0m>0 (עולה)tan⁡α=m\tan\alpha=m
m<0m<0 (יורד)tan⁡α=−m\tan\alpha=-m
m=0m=0 (מקביל לציר)α=0∘\alpha=0^\circ
אין שיפוע (מאונך לציר)α=90∘\alpha=90^\circ
דרך הפתרון

מעבר בין שיפוע לזווית

כשנתון ישר (או שתי נקודות עליו) ומבקשים את הזווית החדה עם ציר ה-xx:

1. מחשבים את השיפוע mm (מהמשוואה, או m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}).

2. כותבים tan⁡α=∣m∣\tan\alpha=|m|.

3. מוצאים את α\alpha במחשבון.

כשנתונה הזווית ומבקשים שיפוע: m=tan⁡αm=\tan\alpha לישר עולה, ו-m=−tan⁡αm=-\tan\alpha לישר יורד.

שים לב

בישר יורד לא מחפשים זווית שהטנגנס שלה שלילי. לוקחים את הערך המוחלט של השיפוע.

דוגמה א - ישר עולה: הזווית מתוך השיפוע

מצאו את הזווית החדה שבין הישר y=2x−3y=2x-3 ובין ציר ה-xx.

פתרון

1. השיפוע m=2>0m=2>0, הישר עולה.

2. tan⁡α=2\tan\alpha=2.

3. במחשבון: α≈63.43∘\alpha\approx63.43^\circ.

תשובה

α≈63.43∘\alpha\approx63.43^\circ

דוגמה ב - ישר יורד דרך שתי נקודות

הישר ABAB עובר דרך הנקודות A(0,6)A(0,6) ו-B(4,0)B(4,0). חשבו את הזווית החדה β\beta שבין הישר ובין ציר ה-xx.

פתרון

1. נתון: A(0,6)A(0,6), B(4,0)B(4,0). המטרה: הזווית החדה β\beta.

2. השיפוע: m=0−64−0=−1.5m=\frac{0-6}{4-0}=-1.5. הישר יורד.

3. tan⁡β=∣m∣=1.5\tan\beta=|m|=1.5. אפשר לראות זאת גם במשולש AOBAOB (OO ראשית הצירים): tan⁡β=OAOB=64\tan\beta=\frac{OA}{OB}=\frac64.

4. במחשבון: β≈56.31∘\beta\approx56.31^\circ.

תשובה

β≈56.31∘\beta\approx56.31^\circ

שאלות פתוחות על הקשר בין טנגנס הזווית לשיפוע של ישר

9. חישוב צלע במשולש ישר זווית

חישוב צלע בעזרת זווית

כשיודעים במשולש ישר זווית זווית חדה אחת וצלע אחת, אפשר לחשב כל צלע אחרת. בוחרים את היחס שמכיל את הצלע הידועה ואת הצלע המבוקשת.

במדויק: במשולש ישר זווית, אם ידועות זווית חדה α\alpha וצלע אחת, כל צלע אחרת נקבעת: מתוך sin⁡α\sin\alpha, cos⁡α\cos\alpha או tan⁡α\tan\alpha בונים משוואה שבה הנעלם היחיד הוא הצלע המבוקשת.

בסרטוט נתונים היתר 1010 והזווית 35∘35^\circ, ומבקשים את xx, הניצב שמול הזווית. היחס שמקשר בין הניצב שמול הזווית ליתר הוא סינוס: sin⁡35∘=x10\sin35^\circ=\frac{x}{10}.

10xACB35°

בחירת היחס

מה נתון ומה מבקשים (ביחס לזווית α\alpha)היחס
ניצב מול α\alpha ויתרsin⁡α\sin\alpha
ניצב ליד α\alpha ויתרcos⁡α\cos\alpha
ניצב מול α\alpha וניצב ליד α\alphatan⁡α\tan\alpha
דרך הפתרון

חישוב צלע

כשנתונות במשולש ישר זווית זווית חדה וצלע:

1. מסמנים את הזווית הנתונה, ומזהים את הצלע הנתונה ואת הצלע המבוקשת: מול, ליד או יתר.

2. בוחרים את היחס שמכיל את שתיהן וכותבים משוואה, למשל sin⁡35∘=x10\sin35^\circ=\frac{x}{10}.

3. פותרים: אם xx במונה, כופלים (x=10sin⁡35∘x=10\sin35^\circ). אם xx במכנה, מחלקים (x=7sin⁡35∘x=\frac{7}{\sin35^\circ}).

4. את הצלע השלישית מחשבים ביחס נוסף או לפי משפט פיתגורס.

שים לב

המחשבון צריך להיות במצב מעלות (DEG). בדיקה: sin⁡30∘\sin30^\circ צריך לתת 0.50.5.

שים לב

בדיקת סבירות: היתר הוא הצלע הארוכה ביותר. אם יצא ניצב ארוך מהיתר, יש טעות.

דוגמה א - הצלע הנעלמת במונה: ניצבים מתוך היתר

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, ∠A=35∘\angle A=35^\circ ו-AB=10AB=10 ס"מ. חשבו את BCBC ואת ACAC.

פתרון

1. נתון: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, ∠A=35∘\angle A=35^\circ, היתר AB=10AB=10. המטרה: BCBC ו-ACAC.

2. BCBC מול ∠A\angle A: sin⁡35∘=BC10\sin35^\circ=\frac{BC}{10}, ולכן BC=10sin⁡35∘≈5.74BC=10\sin35^\circ\approx5.74.

3. ACAC ליד ∠A\angle A: cos⁡35∘=AC10\cos35^\circ=\frac{AC}{10}, ולכן AC=10cos⁡35∘≈8.19AC=10\cos35^\circ\approx8.19.

4. בדיקה: 5.742+8.192≈100.0≈1025.74^2+8.19^2\approx100.0\approx10^2.

תשובה

BC≈5.74BC\approx5.74 ס"מ, AC≈8.19AC\approx8.19 ס"מ

דוגמה ב - הצלע הנעלמת במכנה: יתר מתוך ניצב

במשולש DEFDEF הזווית FF ישרה, ∠D=35∘\angle D=35^\circ ו-EF=7EF=7 ס"מ. חשבו את היתר DEDE.

פתרון

1. נתון: ∠F=90∘\angle F=90^\circ, ∠D=35∘\angle D=35^\circ, EF=7EF=7. המטרה: היתר DEDE.

2. EFEF מול ∠D\angle D, והמבוקש הוא היתר, ולכן סינוס: sin⁡35∘=7DE\sin35^\circ=\frac{7}{DE}.

3. DEDE במכנה: כופלים ב-DEDE ומחלקים ב-sin⁡35∘\sin35^\circ: DE=7sin⁡35∘≈12.20DE=\frac{7}{\sin35^\circ}\approx12.20.

4. בדיקה: 12.20>712.20>7, היתר ארוך מהניצב.

תשובה

DE≈12.20DE\approx12.20 ס"מ

שאלות פתוחות על חישוב צלע במשולש ישר זווית

10. חישוב זווית במשולש ישר זווית

חישוב זווית מתוך צלעות

כאן הכיוון הפוך לחישוב צלע: ידועות שתי צלעות, ומבקשים זווית. מחשבים את היחס בין הצלעות, ואז מוצאים במחשבון את הזווית שזה הסינוס, הקוסינוס או הטנגנס שלה.

במדויק: במשולש ישר זווית, שתי צלעות ידועות קובעות את הזוויות החדות. לכל מספר kk בין 00 ל-11 יש זווית חדה אחת בלבד שהסינוס שלה kk (וכך גם לקוסינוס), ולכל מספר חיובי kk יש זווית חדה אחת בלבד שהטנגנס שלה kk. את הזווית מוצאים במחשבון (בדרך כלל SHIFT ואז sin⁡\sin, cos⁡\cos או tan⁡\tan).

בסרטוט נתונים היתר 99 והניצב 44 שמול α\alpha. היחס ביניהם הוא sin⁡α=49\sin\alpha=\frac49, ומהמחשבון α≈26.39∘\alpha\approx26.39^\circ.

α94ACB
דרך הפתרון

חישוב זווית

כשנתונות במשולש ישר זווית שתי צלעות ומבקשים זווית חדה:

1. מסמנים את הזווית המבוקשת, ומזהים את שתי הצלעות הנתונות ביחס אליה: מול, ליד או יתר.

2. בוחרים את היחס המתאים ומחשבים אותו כמספר, למשל sin⁡α=49\sin\alpha=\frac49.

3. מוצאים את α\alpha במחשבון.

4. הזווית החדה השנייה: 90∘−α90^\circ-\alpha.

שים לב

היחס של sin⁡\sin ושל cos⁡\cos חייב לצאת בין 00 ל-11. אם יצא יותר מ-11, חילקתם בניצב במקום ביתר.

דוגמה - זווית מניצב ויתר

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, AB=9AB=9 ס"מ ו-BC=4BC=4 ס"מ. חשבו את הזוויות AA ו-BB.

פתרון

1. נתון: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, היתר AB=9AB=9, הניצב BC=4BC=4. המטרה: ∠A\angle A ו-∠B\angle B.

2. BCBC מול ∠A\angle A, ו-ABAB היתר, ולכן: sin⁡A=49\sin A=\frac49.

3. במחשבון: ∠A≈26.39∘\angle A\approx26.39^\circ.

4. ∠B=90∘−∠A≈63.61∘\angle B=90^\circ-\angle A\approx63.61^\circ.

תשובה

∠A≈26.39∘\angle A\approx26.39^\circ, ∠B≈63.61∘\angle B\approx63.61^\circ

שאלות פתוחות על חישוב זווית במשולש ישר זווית

11. היקף ושטח במשולש ישר זווית

היקף ושטח של משולש ישר זווית

כדי לחשב היקף צריך את שלוש הצלעות, וכדי לחשב שטח צריך צלע וגובה אליה. במשולש ישר זווית יש יתרון: כל ניצב הוא הגובה לניצב השני.

במדויק: ההיקף של משולש הוא סכום אורכי שלוש הצלעות. השטח של משולש ישר זווית הוא חצי ממכפלת הניצבים: S=a⋅b2S=\frac{a\cdot b}{2}. השטח שווה גם ל-c⋅h2\frac{c\cdot h}{2}, כאשר hh הגובה ליתר cc.

בסרטוט הניצבים 88 ו-66 והיתר 1010. השטח 8⋅62=24\frac{8\cdot6}{2}=24. אותו שטח לפי היתר והגובה אליו: 10⋅h2=24\frac{10\cdot h}{2}=24, ולכן h=4.8h=4.8.

h8610ACBH

שטח משולש ישר זווית

S=a⋅b2=c⋅h2S=\frac{a\cdot b}{2}=\frac{c\cdot h}{2}

aa, bb הניצבים, cc היתר ו-hh הגובה ליתר. מכאן הגובה ליתר: h=a⋅bch=\frac{a\cdot b}{c}.

דרך הפתרון

היקף ושטח מזווית וצלע

כשנתונות במשולש ישר זווית זווית חדה וצלע, ומבקשים היקף או שטח:

1. מחשבים את שתי הצלעות החסרות בעזרת sin⁡\sin, cos⁡\cos או tan⁡\tan.

2. היקף: מחברים את שלוש הצלעות.

3. שטח: חצי מכפלת הניצבים (לא היתר!).

שים לב

כשמחשבים כמה גדלים ברצף, שומרים את הערכים המלאים במחשבון ומעגלים רק בסוף. עיגול מוקדם מצטבר לטעות.

דוגמה - היקף, שטח וגובה ליתר מזווית ויתר

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, AB=20AB=20 ס"מ ו-∠A=40∘\angle A=40^\circ. חשבו את ההיקף ואת השטח של המשולש, ואת הגובה CHCH ליתר.

פתרון

1. נתון: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, היתר AB=20AB=20, ∠A=40∘\angle A=40^\circ. המטרה: היקף, שטח והגובה CHCH.

2. הניצבים: BC=20sin⁡40∘≈12.86BC=20\sin40^\circ\approx12.86, AC=20cos⁡40∘≈15.32AC=20\cos40^\circ\approx15.32.

3. היקף: 20+12.86+15.32≈48.1820+12.86+15.32\approx48.18.

4. שטח: S=BC⋅AC2≈98.48S=\frac{BC\cdot AC}{2}\approx98.48.

5. הגובה ליתר מתוך השטח: 20⋅CH2=S\frac{20\cdot CH}{2}=S, ולכן CH=2S20≈9.85CH=\frac{2S}{20}\approx9.85.

תשובה

היקף ≈48.18\approx48.18 ס"מ, שטח ≈98.48\approx98.48 סמ"ר, CH≈9.85CH\approx9.85 ס"מ

שאלות פתוחות על היקף ושטח במשולש ישר זווית

12. שטח משולש לפי הנוסחה S=½·a·b·sinγ

שטח משולש לפי שתי צלעות וזווית

לא בכל משולש הגובה ידוע. אבל אם ידועות שתי צלעות והזווית שביניהן, אפשר לחשב את הגובה בעזרת סינוס, ומשם את השטח.

במדויק: במשולש עם צלעות aa ו-bb, ו-γ\gamma הזווית הכלואה ביניהן (הזווית שבקודקוד המשותף לשתי הצלעות), השטח הוא S=12⋅a⋅b⋅sin⁡γS=\frac12\cdot a\cdot b\cdot\sin\gamma. הנוסחה נכונה כש-γ\gamma חדה, ישרה או קהה.

למה זה נכון: מורידים מ-AA גובה hh לצלע aa. במשולש ישר הזווית שנוצר, bb הוא היתר ו-hh הניצב שמול γ\gamma, ולכן h=b⋅sin⁡γh=b\cdot\sin\gamma. מכאן S=a⋅h2=12absin⁡γS=\frac{a\cdot h}{2}=\frac12ab\sin\gamma. כש-γ\gamma קהה, הגובה נופל על המשך הצלע, ובזכות sin⁡(180∘−γ)=sin⁡γ\sin(180^\circ-\gamma)=\sin\gamma מקבלים אותה נוסחה.

כש-γ=90∘\gamma=90^\circ: sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1, ומקבלים את חצי מכפלת הניצבים.

hγbaCBA
hγbaBCAD180°-γ

שטח משולש

S=12⋅a⋅b⋅sin⁡γS=\frac12\cdot a\cdot b\cdot\sin\gamma

(γ\gamma הזווית הכלואה בין הצלעות aa ו-bb)

שים לב

הזווית בנוסחה חייבת להיות בין שתי הצלעות. אם הזווית הידועה לא כלואה ביניהן, קודם מוצאים את הזווית הנכונה (למשל לפי סכום הזוויות).

דוגמה א - שטח משולש עם זווית כלואה קהה

במשולש ABCABC נתון: CA=6CA=6 ס"מ, CB=9CB=9 ס"מ ו-∠C=120∘\angle C=120^\circ. חשבו את שטח המשולש.

פתרון

1. נתון: שתי צלעות 66 ו-99, והזווית הכלואה ביניהן 120∘120^\circ. המטרה: השטח.

2. sin⁡120∘=sin⁡60∘=32\sin120^\circ=\sin60^\circ=\frac{\sqrt3}{2}.

3. S=12⋅6⋅9⋅32=2732≈23.38S=\frac12\cdot6\cdot9\cdot\frac{\sqrt3}{2}=\frac{27\sqrt3}{2}\approx23.38.

תשובה

S=2732≈23.38S=\frac{27\sqrt3}{2}\approx23.38 סמ"ר

דוגמה ב - הזווית מתוך השטח: שני פתרונות

שטח המשולש ABCABC הוא 1212 סמ"ר, AB=6AB=6 ס"מ ו-AC=8AC=8 ס"מ. מצאו את ∠A\angle A.

פתרון

1. נתון: S=12S=12, AB=6AB=6, AC=8AC=8. הזווית AA כלואה בין שתי הצלעות. המטרה: ∠A\angle A.

2. מציבים בנוסחת השטח: 12=12⋅6⋅8⋅sin⁡A=24sin⁡A12=\frac12\cdot6\cdot8\cdot\sin A=24\sin A, ולכן sin⁡A=12\sin A=\frac12.

3. הזווית החדה: ∠A=30∘\angle A=30^\circ. גם הזווית הקהה 180∘−30∘=150∘180^\circ-30^\circ=150^\circ מקיימת sin⁡A=12\sin A=\frac12.

4. אין נתון נוסף שפוסל אחת מהן: בשני המקרים יש משולש, ושטחו 1212.

תשובה

∠A=30∘\angle A=30^\circ או ∠A=150∘\angle A=150^\circ

שאלות פתוחות על שטח משולש לפי הנוסחה S=½·a·b·sinγ

13. צורות המתפרקות למשולשים ישרי זווית ולמרובעים

פירוק צורה למשולשים ישרי זווית

בטרפז, במשולש שווה שוקיים או במעוין אין זווית ישרה "מוכנה". מעבירים גובה או אלכסון, ומקבלים משולשים ישרי זווית שבהם אפשר להשתמש ב-sin⁡\sin, cos⁡\cos ו-tan⁡\tan.

במדויק: פירוק צורה למשולשים ישרי זווית פירושו להעביר בה קטעי עזר (גבהים, אלכסונים) כך שנוצרים משולשים ישרי זווית, ושבכל אחד מהם יש מספיק נתונים - זווית חדה וצלע, או שתי צלעות - כדי לחשב אותו.

קטעי עזר נפוצים:

- משולש שווה שוקיים: הגובה לבסיס מאונך לבסיס וחוצה אותו (ואת זווית הראש).

- טרפז שווה שוקיים: שני גבהים מקצות הבסיס הקטן. הם יוצרים מלבן באמצע ושני משולשים ישרי זווית חופפים בצדדים.

- מעוין: האלכסונים מאונכים זה לזה וחוצים זה את זה, ומחלקים את המעוין לארבעה משולשים ישרי זווית חופפים.

ABCD
616ABCDEF50°
ABCD

קטעי עזר בצורות מוכרות

צורהקטע העזרמה ידוע על המשולש ישר הזווית
משולש שווה שוקייםגובה לבסיסניצב אחד הוא חצי הבסיס, היתר הוא השוק
טרפז שווה שוקייםשני גבהים מקצות הבסיס הקטןניצב אחד הוא חצי ההפרש בין הבסיסים, היתר הוא השוק
מעויןשני האלכסוניםהניצבים הם חצאי האלכסונים, היתר הוא צלע המעוין
מלבןאלכסוןהניצבים הם צלעות המלבן, היתר הוא האלכסון
דרך הפתרון

חישוב בצורה מורכבת

כשנתונה צורה שאינה משולש ישר זווית:

1. מסרטטים את קטע העזר המתאים (גובה או אלכסון).

2. מוצאים משולש ישר זווית שיש בו זווית חדה וצלע ידועות (או שתי צלעות).

3. מחשבים בו את מה שחסר בעזרת sin⁡\sin, cos⁡\cos, tan⁡\tan או משפט פיתגורס.

4. חוזרים לצורה המקורית: מחברים קטעים, ומחשבים היקף או שטח לפי הנוסחה של הצורה.

שים לב

שטח טרפז: S=(a+b)⋅h2S=\frac{(a+b)\cdot h}{2}, כאשר aa ו-bb הבסיסים ו-hh הגובה. שטח מעוין: חצי מכפלת האלכסונים.

דוגמה - טרפז שווה שוקיים: גובה, שוק, היקף ושטח

ABCDABCD הוא טרפז שווה שוקיים (AB∥CDAB\parallel CD). הבסיסים: AB=16AB=16 ס"מ, CD=6CD=6 ס"מ, וזווית הבסיס ∠A=50∘\angle A=50^\circ. חשבו את גובה הטרפז, את אורך השוק, את ההיקף ואת השטח.

פתרון

1. נתון: AB=16AB=16, CD=6CD=6, ∠A=50∘\angle A=50^\circ, AD=BCAD=BC. המטרה: הגובה, השוק, ההיקף והשטח.

2. מורידים גבהים DEDE ו-CFCF לבסיס ABAB. EF=CD=6EF=CD=6 (מלבן), ובגלל הסימטריה AE=16−62=5AE=\frac{16-6}{2}=5.

3. במשולש ישר הזווית AEDAED: AEAE ליד ∠A\angle A, והגובה DEDE מולה. לכן DE=5tan⁡50∘≈5.96DE=5\tan50^\circ\approx5.96.

4. השוק ADAD היא היתר: cos⁡50∘=5AD\cos50^\circ=\frac{5}{AD}, ולכן AD=5cos⁡50∘≈7.78AD=\frac{5}{\cos50^\circ}\approx7.78.

5. היקף: 16+6+2⋅AD≈37.5616+6+2\cdot AD\approx37.56.

6. שטח: S=(16+6)⋅DE2≈65.55S=\frac{(16+6)\cdot DE}{2}\approx65.55.

תשובה

גובה ≈5.96\approx5.96 ס"מ, שוק ≈7.78\approx7.78 ס"מ, היקף ≈37.56\approx37.56 ס"מ, שטח ≈65.55\approx65.55 סמ"ר

שאלות פתוחות על צורות המתפרקות למשולשים ישרי זווית ולמרובעים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.