תזכורת: משולש ישר זווית
בכל הנושא נעבוד עם משולש שיש בו זווית של . לצלעות שלו יש שמות קבועים.
במדויק: משולש ישר זווית הוא משולש שאחת מזוויותיו היא . שתי הצלעות שיוצרות את הזווית הישרה נקראות ניצבים, והצלע שמול הזווית הישרה נקראת יתר. שתי הזוויות האחרות חדות, וסכומן .
- משפט פיתגורס: אם הניצבים הם , והיתר , אז .
•היתר הוא הצלע הארוכה ביותר במשולש.
היתר תמיד מול הזווית הישרה, גם כשהמשולש מסורטט "הפוך" או מסובב. כך מזהים אותו בסרטוט.
ניצב מול הזווית וניצב ליד הזווית
השמות "מול" ו"ליד" תלויים בזווית שבה מסתכלים. אותו ניצב יכול להיות מול זווית אחת וליד זווית אחרת.
במדויק: במשולש ישר זווית, עבור זווית חדה : הניצב שמול הוא הניצב שאינו אחת משתי הצלעות של . הניצב שליד הוא הניצב שהוא אחת משתי הצלעות של (הצלע השנייה של היא היתר).
בסימון של דף הנוסחאות: הניצב שמול , הניצב שליד , היתר.
בסרטוט: היא הזווית שבקודקוד . הניצב מול , הניצב ליד , והיתר . אם מסתכלים על הזווית שבקודקוד , התפקידים מתחלפים: מולה ו- לידה.
1. סינוס, קוסינוס וטנגנס של זווית חדה כיחס צלעות במשולש ישר זווית
סינוס, קוסינוס וטנגנס
במשולשים ישרי זווית שיש להם אותה זווית חדה , היחסים בין הצלעות שווים, גם אם המשולשים בגדלים שונים. ליחסים האלה נתנו שמות: סינוס, קוסינוס וטנגנס.
במדויק: במשולש ישר זווית, עבור זווית חדה :
- (סינוס) הוא היחס בין הניצב שמול ובין היתר.
- (קוסינוס) הוא היחס בין הניצב שליד ובין היתר.
- (טנגנס) הוא היחס בין הניצב שמול ובין הניצב שליד .
הערכים תלויים רק בגודל הזווית , ולא בגודל המשולש.
למה היחס לא תלוי בגודל המשולש: שני משולשים ישרי זווית עם אותה זווית חדה דומים (ז.ז.), ולכן היחסים בין הצלעות המתאימות שווים. בסרטוט, במשולש ובמשולש יש אותה זווית , ו:
היחסים הטריגונומטריים
במשולש ישר זווית, כאשר הניצב שמול , הניצב שליד ו- היתר:
כל יחס שייך לזווית מסוימת. לפני שכותבים או , מסמנים את הזווית ובודקים איזה ניצב מולה ואיזה לידה.
ו- קטנים מ-, כי ניצב קצר מהיתר. אם יצא יותר מ-, כנראה חילקתם ביתר במקום בניצב או להפך.
דוגמה - שלושת היחסים של שתי הזוויות החדות
במשולש הזווית ישרה, ו-. חשבו את הסינוס, הקוסינוס והטנגנס של הזווית ושל הזווית .
1. נתון: ניצבים , . המטרה: שלושת היחסים של ושל .
2. היתר לפי משפט פיתגורס: .
3. ל-: הניצב שמולה , הניצב שלידה . לכן , , .
4. ל- התפקידים מתחלפים: מולה , לידה . לכן , , .
, , ; , ,
2. תכונות הפונקציות הטריגונומטריות בתחום 0° עד 90°
איך הערכים משתנים כשהזווית גדלה
דמיינו משולש ישר זווית שהיתר שלו קבוע, והזווית החדה הולכת וגדלה. הניצב שמול מתארך, והניצב שליד מתקצר. מזה נובעות התכונות של שלוש הפונקציות.
במדויק: לכל זווית חדה (): , ו-. ככל ש- גדלה, ו- גדלים, ו- קטן.
בשני המשולשים היתר . בזווית הניצב שמול הזווית והניצב שלידה . בזווית הניצב שמול הזווית גדל ל-, והניצב שלידה קטן ל-. לכן ו-.
תכונות בתחום
השוואה בין שתי זוויות חדות
אם ו- זוויות חדות ו-, אז , , ו-.
יכול להיות גדול מ- (למשל כשהניצב שמול ארוך מהניצב שלידה). רק ו- חסומים ב-.
דוגמה - האם קיימת זווית חדה, והשוואת ערכים
א. האם קיימת זווית חדה שעבורה: (1) , (2) , (3) ? נמקו.
ב. בלי מחשבון, קבעו מה גדול יותר: או , ו- או .
1. (1) כן: בין ל-, ולכן יש זווית חדה כזאת (למשל משולש שבו הניצב מול הוא והיתר ).
2. (2) לא: של זווית חדה קטן מ-, כי ניצב קצר מהיתר.
3. (3) כן: יכול להיות כל מספר חיובי (ניצב מול באורך וניצב לידה באורך ).
4. ב: . הסינוס גדל כשהזווית גדלה, ולכן . הקוסינוס קטן, ולכן .
א. (1) כן, (2) לא, (3) כן. ב. , .
3. ערכי הפונקציות בזוויות המיוחדות 30°, 45° ו-60°
הזוויות המיוחדות
לרוב הזוויות מקבלים את הערכים מהמחשבון. לשלוש זוויות - , ו- - אפשר לחשב ערכים מדויקים מתוך שני משולשים מוכרים.
במדויק: הזוויות המיוחדות הן , ו-. הערכים שלהן מתקבלים ממשולש ישר זווית ושווה שוקיים (חצי ריבוע), שזוויותיו החדות , וממשולש ישר זווית שזוויותיו החדות ו- (חצי משולש שווה צלעות).
חצי ריבוע: ניצבים ו-, ולפי פיתגורס היתר . לכן , ו-.
חצי משולש שווה צלעות: משולש שווה צלעות שצלעו , חצוי על ידי גובה. הניצב מול הוא חצי צלע, , והיתר . הניצב השני .
ערכים בזוויות המיוחדות
במשולש ישר זווית עם זווית של , הניצב שמול זווית ה- שווה לחצי היתר.
קל להתבלבל בין ל-. בדיקה: הסינוס גדל כשהזווית גדלה, ולכן הוא הקטן.
דוגמה - צלעות מדויקות במשולש עם זווית
במשולש הזווית ישרה, ו-. חשבו את האורכים המדויקים של ושל , והראו כי .
1. נתון: , , היתר . המטרה: , ו-.
2. מול : , ולכן .
3. ליד : , ולכן .
4. . מול נמצא ולידה : .
, ,
4. ערכי הפונקציות בזוויות 0° ו-90° וחוסר ההגדרה של tan90°
הזוויות ו-
במשולש ישר זווית אין זווית של , ואין זווית ישרה נוספת. ובכל זאת נוח לתת ערכים גם לזוויות האלה: כשהזווית מתקרבת ל-, הניצב שמולה כמעט נעלם והניצב שלידה כמעט שווה ליתר. כשהיא מתקרבת ל-, קורה ההפך.
במדויק: הערכים בזוויות ו- אינם יחס צלעות במשולש. הם נקבעים כך שימשיכו את ההתנהגות של הזוויות החדות: , , , , . ל- אין ערך: הוא לא מוגדר.
בסרטוט הזווית שבקודקוד היא והיתר : הניצב שמול הזווית כבר קצר מאוד (), והניצב שלידה קרוב ליתר (). לכן קרוב ל-, ו- קרוב ל-.
ערכים ב- וב-
למה לא מוגדר
, וב- המכנה הוא . אין חלוקה באפס. גם במשולש רואים זאת: כשהזווית מתקרבת ל-, הניצב שליד הזווית מתקצר לאפס, ו- גדל בלי גבול.
ישר מקביל לציר ה- יוצר עם הציר זווית , והשיפוע שלו . ישר מאונך לציר ה- יוצר זווית , ואין לו שיפוע - כמו ש- לא מוגדר.
דוגמה - הצבת ערכים ב- וב-
א. חשבו: .
ב. האם הביטוי מוגדר? נמקו.
1. מציבים: , , , .
2. א: .
3. ב: המכנה , ולכן זו חלוקה באפס. זה בדיוק , שלא מוגדר.
א. . ב. לא מוגדר, כי .
5. הזהות היסודית sin²α+cos²α=1
הזהות היסודית
משפט פיתגורס קושר את שלוש הצלעות של משולש ישר זווית. כשמחלקים אותו בריבוע היתר, מקבלים קשר בין הסינוס לקוסינוס של אותה זווית.
במדויק: לכל זווית חדה מתקיים . הכתיב פירושו . הקשר נכון גם ב- וב- ().
למה זה נכון: במשולש ישר זווית . מחלקים ב-:
הזהות היסודית
מציאת מתוך (או להפך)
כשנתון אחד מהערכים או של זווית חדה :
1. מציבים את הערך הנתון בזהות .
2. מבודדים את הריבוע של הערך החסר.
3. מוציאים שורש ולוקחים את התוצאה החיובית, כי לזווית חדה ו-.
הוא לא . קודם מחשבים את , ואז מעלים בריבוע.
דוגמה - מציאת סינוס מקוסינוס ופישוט ביטוי
זווית חדה, ו-.
א. חשבו את בלי למצוא את .
ב. פשטו את הביטוי וחשבו את ערכו.
1. א: מציבים בזהות: , ולכן .
2. חדה, ולכן לוקחים את השורש החיובי: .
3. ב: לפי נוסחת הכפל המקוצר .
4. מהזהות, .
א. . ב. .
6. tanα=sinα/cosα וזוויות משלימות
טנגנס כמנה, וזוויות משלימות ל-
בשיעור הזה שני קשרים: את הטנגנס אפשר לקבל מהסינוס והקוסינוס, ובנוסף - במשולש ישר זווית שתי הזוויות החדות משלימות זו את זו ל-, והניצב שמול אחת מהן הוא הניצב שליד השנייה.
במדויק: שתי זוויות משלימות ל- אם סכומן . במשולש ישר זווית, אם אחת הזוויות החדות היא , השנייה היא .
בסרטוט: הניצב מול , והוא ליד . לכן . באותו אופן .
טנגנס כמנה
לכל זווית חדה :
כי .
זוויות משלימות ל-
דוגמה: . כשרואים סינוס וקוסינוס של שתי זוויות שסכומן , הם שווים.
דוגמה - כל היחסים של שתי הזוויות מנתון אחד
במשולש הזווית ישרה, ו-. חשבו את , , , ו-.
1. נתון: , . המטרה: חמשת הערכים.
2. מהזהות היסודית: , ו- חדה, ולכן .
3. .
4. , ולכן ו-.
5. .
, , , ,
7. סינוס של זווית קהה: sin(180°−α)=sinα
סינוס של זווית קהה
במשולש יכולה להיות זווית קהה, ובנוסחת השטח נצטרך את הסינוס שלה. זווית קהה לא נמצאת במשולש ישר זווית, ולכן מגדירים את הסינוס שלה דרך הזווית החדה שמשלימה אותה ל-.
במדויק: לזווית קהה (), הוא הסינוס של הזווית החדה : . המחשבון נותן את הערך הזה ישירות. לכן לכל זווית של משולש () מתקיים .
למה זה טבעי: במשולש הזווית שבקודקוד קהה. מורידים גובה מ- להמשך הצלע , לנקודה . במשולש ישר הזווית הזווית שבקודקוד היא , ולכן - אותה נוסחה כמו בזווית חדה.
סינוס של זווית קהה
זווית במשולש לפי הסינוס שלה
כשידוע (), ו- זווית של משולש:
1. מוצאים במחשבון את הזווית החדה שהסינוס שלה .
2. גם הזווית הקהה מקיימת .
3. בודקים כל אחת משתי הזוויות לפי שאר הנתונים (למשל, סכום שתי זוויות במשולש קטן מ-). כל זווית שמתאימה לנתונים היא פתרון.
אם , יש פתרון אחד בלבד: .
דוגמה א - ערכים מדויקים של סינוס זווית קהה
חשבו בלי מחשבון: , , .
1. לכל זווית קהה מחשבים את הזווית החדה , ולוקחים את הסינוס שלה מטבלת הזוויות המיוחדות.
2. .
3. .
4. .
, ,
דוגמה ב - זווית מתוך הסינוס: פסילת הזווית הקהה
במשולש נתון: ו-. מצאו את ואת .
1. נתון: , . המטרה: ו-.
2. במחשבון: הזווית החדה שהסינוס שלה היא (בקירוב). גם מקיימת .
3. בדיקת הזווית הקהה: . אין משולש כזה, ולכן היא נפסלת.
4. לכן , ו-.
,
8. הקשר בין טנגנס הזווית לשיפוע של ישר
שיפוע ישר כטנגנס
השיפוע של ישר אומר בכמה משתנה כש- גדל ב-. אם מסרטטים מתחת לישר משולש ישר זווית עם ניצב אופקי וניצב אנכי, השיפוע הוא היחס בין הניצב האנכי לאופקי - בדיוק טנגנס של הזווית שבין הישר לציר ה-.
במדויק: לישר שאינו מקביל לציר ה- (), תהי הזווית החדה שבין הישר לציר ה-. אז . אם (ישר עולה), . ישר מקביל לציר ה- () יוצר עם הציר זווית . לישר מאונך לציר ה- אין שיפוע, והזווית שלו עם הציר .
בסרטוט עם הנקודות , , הישר עולה. מהנקודה זזים ימינה ו- למעלה ומגיעים לנקודה שעל הישר. לכן .
בסרטוט עם הנקודות , , הישר יורד, וחותך את הצירים ב- וב-. הזווית החדה בינו לבין ציר ה- היא , ובמשולש : .
שיפוע וזווית
מעבר בין שיפוע לזווית
כשנתון ישר (או שתי נקודות עליו) ומבקשים את הזווית החדה עם ציר ה-:
1. מחשבים את השיפוע (מהמשוואה, או ).
2. כותבים .
3. מוצאים את במחשבון.
כשנתונה הזווית ומבקשים שיפוע: לישר עולה, ו- לישר יורד.
בישר יורד לא מחפשים זווית שהטנגנס שלה שלילי. לוקחים את הערך המוחלט של השיפוע.
דוגמה א - ישר עולה: הזווית מתוך השיפוע
מצאו את הזווית החדה שבין הישר ובין ציר ה-.
1. השיפוע , הישר עולה.
2. .
3. במחשבון: .
דוגמה ב - ישר יורד דרך שתי נקודות
הישר עובר דרך הנקודות ו-. חשבו את הזווית החדה שבין הישר ובין ציר ה-.
1. נתון: , . המטרה: הזווית החדה .
2. השיפוע: . הישר יורד.
3. . אפשר לראות זאת גם במשולש ( ראשית הצירים): .
4. במחשבון: .
9. חישוב צלע במשולש ישר זווית
חישוב צלע בעזרת זווית
כשיודעים במשולש ישר זווית זווית חדה אחת וצלע אחת, אפשר לחשב כל צלע אחרת. בוחרים את היחס שמכיל את הצלע הידועה ואת הצלע המבוקשת.
במדויק: במשולש ישר זווית, אם ידועות זווית חדה וצלע אחת, כל צלע אחרת נקבעת: מתוך , או בונים משוואה שבה הנעלם היחיד הוא הצלע המבוקשת.
בסרטוט נתונים היתר והזווית , ומבקשים את , הניצב שמול הזווית. היחס שמקשר בין הניצב שמול הזווית ליתר הוא סינוס: .
בחירת היחס
חישוב צלע
כשנתונות במשולש ישר זווית זווית חדה וצלע:
1. מסמנים את הזווית הנתונה, ומזהים את הצלע הנתונה ואת הצלע המבוקשת: מול, ליד או יתר.
2. בוחרים את היחס שמכיל את שתיהן וכותבים משוואה, למשל .
3. פותרים: אם במונה, כופלים (). אם במכנה, מחלקים ().
4. את הצלע השלישית מחשבים ביחס נוסף או לפי משפט פיתגורס.
המחשבון צריך להיות במצב מעלות (DEG). בדיקה: צריך לתת .
בדיקת סבירות: היתר הוא הצלע הארוכה ביותר. אם יצא ניצב ארוך מהיתר, יש טעות.
דוגמה א - הצלע הנעלמת במונה: ניצבים מתוך היתר
במשולש הזווית ישרה, ו- ס"מ. חשבו את ואת .
1. נתון: , , היתר . המטרה: ו-.
2. מול : , ולכן .
3. ליד : , ולכן .
4. בדיקה: .
ס"מ, ס"מ
דוגמה ב - הצלע הנעלמת במכנה: יתר מתוך ניצב
במשולש הזווית ישרה, ו- ס"מ. חשבו את היתר .
1. נתון: , , . המטרה: היתר .
2. מול , והמבוקש הוא היתר, ולכן סינוס: .
3. במכנה: כופלים ב- ומחלקים ב-: .
4. בדיקה: , היתר ארוך מהניצב.
ס"מ
10. חישוב זווית במשולש ישר זווית
חישוב זווית מתוך צלעות
כאן הכיוון הפוך לחישוב צלע: ידועות שתי צלעות, ומבקשים זווית. מחשבים את היחס בין הצלעות, ואז מוצאים במחשבון את הזווית שזה הסינוס, הקוסינוס או הטנגנס שלה.
במדויק: במשולש ישר זווית, שתי צלעות ידועות קובעות את הזוויות החדות. לכל מספר בין ל- יש זווית חדה אחת בלבד שהסינוס שלה (וכך גם לקוסינוס), ולכל מספר חיובי יש זווית חדה אחת בלבד שהטנגנס שלה . את הזווית מוצאים במחשבון (בדרך כלל SHIFT ואז , או ).
בסרטוט נתונים היתר והניצב שמול . היחס ביניהם הוא , ומהמחשבון .
חישוב זווית
כשנתונות במשולש ישר זווית שתי צלעות ומבקשים זווית חדה:
1. מסמנים את הזווית המבוקשת, ומזהים את שתי הצלעות הנתונות ביחס אליה: מול, ליד או יתר.
2. בוחרים את היחס המתאים ומחשבים אותו כמספר, למשל .
3. מוצאים את במחשבון.
4. הזווית החדה השנייה: .
היחס של ושל חייב לצאת בין ל-. אם יצא יותר מ-, חילקתם בניצב במקום ביתר.
דוגמה - זווית מניצב ויתר
במשולש הזווית ישרה, ס"מ ו- ס"מ. חשבו את הזוויות ו-.
1. נתון: , היתר , הניצב . המטרה: ו-.
2. מול , ו- היתר, ולכן: .
3. במחשבון: .
4. .
,
11. היקף ושטח במשולש ישר זווית
היקף ושטח של משולש ישר זווית
כדי לחשב היקף צריך את שלוש הצלעות, וכדי לחשב שטח צריך צלע וגובה אליה. במשולש ישר זווית יש יתרון: כל ניצב הוא הגובה לניצב השני.
במדויק: ההיקף של משולש הוא סכום אורכי שלוש הצלעות. השטח של משולש ישר זווית הוא חצי ממכפלת הניצבים: . השטח שווה גם ל-, כאשר הגובה ליתר .
בסרטוט הניצבים ו- והיתר . השטח . אותו שטח לפי היתר והגובה אליו: , ולכן .
שטח משולש ישר זווית
, הניצבים, היתר ו- הגובה ליתר. מכאן הגובה ליתר: .
היקף ושטח מזווית וצלע
כשנתונות במשולש ישר זווית זווית חדה וצלע, ומבקשים היקף או שטח:
1. מחשבים את שתי הצלעות החסרות בעזרת , או .
2. היקף: מחברים את שלוש הצלעות.
3. שטח: חצי מכפלת הניצבים (לא היתר!).
כשמחשבים כמה גדלים ברצף, שומרים את הערכים המלאים במחשבון ומעגלים רק בסוף. עיגול מוקדם מצטבר לטעות.
דוגמה - היקף, שטח וגובה ליתר מזווית ויתר
במשולש הזווית ישרה, ס"מ ו-. חשבו את ההיקף ואת השטח של המשולש, ואת הגובה ליתר.
1. נתון: , היתר , . המטרה: היקף, שטח והגובה .
2. הניצבים: , .
3. היקף: .
4. שטח: .
5. הגובה ליתר מתוך השטח: , ולכן .
היקף ס"מ, שטח סמ"ר, ס"מ
12. שטח משולש לפי הנוסחה S=½·a·b·sinγ
שטח משולש לפי שתי צלעות וזווית
לא בכל משולש הגובה ידוע. אבל אם ידועות שתי צלעות והזווית שביניהן, אפשר לחשב את הגובה בעזרת סינוס, ומשם את השטח.
במדויק: במשולש עם צלעות ו-, ו- הזווית הכלואה ביניהן (הזווית שבקודקוד המשותף לשתי הצלעות), השטח הוא . הנוסחה נכונה כש- חדה, ישרה או קהה.
למה זה נכון: מורידים מ- גובה לצלע . במשולש ישר הזווית שנוצר, הוא היתר ו- הניצב שמול , ולכן . מכאן . כש- קהה, הגובה נופל על המשך הצלע, ובזכות מקבלים אותה נוסחה.
כש-: , ומקבלים את חצי מכפלת הניצבים.
שטח משולש
( הזווית הכלואה בין הצלעות ו-)
הזווית בנוסחה חייבת להיות בין שתי הצלעות. אם הזווית הידועה לא כלואה ביניהן, קודם מוצאים את הזווית הנכונה (למשל לפי סכום הזוויות).
דוגמה א - שטח משולש עם זווית כלואה קהה
במשולש נתון: ס"מ, ס"מ ו-. חשבו את שטח המשולש.
1. נתון: שתי צלעות ו-, והזווית הכלואה ביניהן . המטרה: השטח.
2. .
3. .
סמ"ר
דוגמה ב - הזווית מתוך השטח: שני פתרונות
שטח המשולש הוא סמ"ר, ס"מ ו- ס"מ. מצאו את .
1. נתון: , , . הזווית כלואה בין שתי הצלעות. המטרה: .
2. מציבים בנוסחת השטח: , ולכן .
3. הזווית החדה: . גם הזווית הקהה מקיימת .
4. אין נתון נוסף שפוסל אחת מהן: בשני המקרים יש משולש, ושטחו .
או
13. צורות המתפרקות למשולשים ישרי זווית ולמרובעים
פירוק צורה למשולשים ישרי זווית
בטרפז, במשולש שווה שוקיים או במעוין אין זווית ישרה "מוכנה". מעבירים גובה או אלכסון, ומקבלים משולשים ישרי זווית שבהם אפשר להשתמש ב-, ו-.
במדויק: פירוק צורה למשולשים ישרי זווית פירושו להעביר בה קטעי עזר (גבהים, אלכסונים) כך שנוצרים משולשים ישרי זווית, ושבכל אחד מהם יש מספיק נתונים - זווית חדה וצלע, או שתי צלעות - כדי לחשב אותו.
קטעי עזר נפוצים:
- משולש שווה שוקיים: הגובה לבסיס מאונך לבסיס וחוצה אותו (ואת זווית הראש).
- טרפז שווה שוקיים: שני גבהים מקצות הבסיס הקטן. הם יוצרים מלבן באמצע ושני משולשים ישרי זווית חופפים בצדדים.
- מעוין: האלכסונים מאונכים זה לזה וחוצים זה את זה, ומחלקים את המעוין לארבעה משולשים ישרי זווית חופפים.
קטעי עזר בצורות מוכרות
חישוב בצורה מורכבת
כשנתונה צורה שאינה משולש ישר זווית:
1. מסרטטים את קטע העזר המתאים (גובה או אלכסון).
2. מוצאים משולש ישר זווית שיש בו זווית חדה וצלע ידועות (או שתי צלעות).
3. מחשבים בו את מה שחסר בעזרת , , או משפט פיתגורס.
4. חוזרים לצורה המקורית: מחברים קטעים, ומחשבים היקף או שטח לפי הנוסחה של הצורה.
שטח טרפז: , כאשר ו- הבסיסים ו- הגובה. שטח מעוין: חצי מכפלת האלכסונים.
דוגמה - טרפז שווה שוקיים: גובה, שוק, היקף ושטח
הוא טרפז שווה שוקיים (). הבסיסים: ס"מ, ס"מ, וזווית הבסיס . חשבו את גובה הטרפז, את אורך השוק, את ההיקף ואת השטח.
1. נתון: , , , . המטרה: הגובה, השוק, ההיקף והשטח.
2. מורידים גבהים ו- לבסיס . (מלבן), ובגלל הסימטריה .
3. במשולש ישר הזווית : ליד , והגובה מולה. לכן .
4. השוק היא היתר: , ולכן .
5. היקף: .
6. שטח: .
גובה ס"מ, שוק ס"מ, היקף ס"מ, שטח סמ"ר