דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חשבון דיפרנציאלי: פונקציה פולינומיאלית

מתמטיקה כיתה י' 4 יח"ל · 13 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחשבון דיפרנציאלי: פונקציה פולינומיאלית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: שיפוע של ישר

כשהולכים לאורך ישר, yy משתנה באותה מידה על כל צעד של xx. המספר שאומר בכמה yy משתנה כש-xx גדל ב-11 הוא השיפוע של הישר.

במדויק: השיפוע של ישר שעובר דרך שתי נקודות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2), כאשר x1≠x2x_1\ne x_2, הוא m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}. התוצאה לא תלויה בשתי הנקודות שבוחרים על הישר. לישר המאונך לציר ה-xx (x1=x2x_1=x_2) אין שיפוע.

בישר שעובר דרך A(1,1)A(1,1) ו-B(3,5)B(3,5): השינוי ב-xx הוא 22, השינוי ב-yy הוא 44, ולכן m=42=2m=\frac{4}{2}=2. על כל צעד של 11 ב-xx, הערך של yy גדל ב-22.

- m>0m>0: הישר עולה.

- m<0m<0: הישר יורד.

- m=0m=0: הישר מקביל לציר ה-xx.

בנושא הזה נשתמש בשיפוע כדי למדוד כמה מהר משתנה גם פונקציה שהגרף שלה אינו ישר.

-112345-2246A(1,1)B(3,5)

תזכורת: פולינום

ביטויים כמו x3−6x2+9xx^3-6x^2+9x, 2x−52x-5 או 44 נקראים פולינומים. בנושא הזה נגזור פולינומים ונחקור אותם.

במדויק: פולינום הוא סכום של איברים מהצורה a⋅xna\cdot x^n, כאשר המקדם aa הוא מספר כלשהו, והמעריך nn הוא מספר שלם שאינו שלילי: 0,1,2,3,…0,1,2,3,\dots (איבר עם n=0n=0 הוא פשוט מספר - האיבר החופשי).

מעלת הפולינום היא המעריך הגבוה ביותר שהמקדם שלו שונה מאפס. למשל x3−6x2+9xx^3-6x^2+9x הוא ממעלה 3.

פונקציה פולינומיאלית מוגדרת לכל xx.

מה לא פולינום: 1x=x−1\frac{1}{x}=x^{-1} (המעריך שלילי), x=x12\sqrt{x}=x^{\frac12} (המעריך לא שלם).

1. קצב שינוי אחיד וקצב שינוי משתנה

קצב שינוי ממוצע

בישר yy משתנה באותה מידה על כל צעד. ברוב הפונקציות זה לא כך: יש קטעים שבהם הגרף עולה מהר, וקטעים שבהם הוא עולה לאט. כדי למדוד "כמה מהר" פונקציה משתנה בין שני ערכים של xx, מחלקים את השינוי ב-yy בשינוי ב-xx.

במדויק: קצב השינוי הממוצע של ff בין x=ax=a ל-x=bx=b, כאשר a≠ba\ne b, הוא המספר f(b)−f(a)b−a\frac{f(b)-f(a)}{b-a}. זה השיפוע של הישר שעובר דרך הנקודות (a,f(a))(a,f(a)) ו-(b,f(b))(b,f(b)) שעל הגרף.

ff משתנה בקצב אחיד בתחום אם קצב השינוי הממוצע שלה שווה בין כל שתי נקודות בתחום. זה קורה בדיוק כשהגרף בתחום הוא חלק מישר, f(x)=mx+bf(x)=mx+b, והקצב הוא mm. אחרת ff משתנה בקצב משתנה.

ב-f(x)=x2f(x)=x^2 בין x=1x=1 ל-x=3x=3: f(3)−f(1)3−1=9−12=4\frac{f(3)-f(1)}{3-1}=\frac{9-1}{2}=4. זה השיפוע של הישר המקווקו שעובר דרך (1,1)(1,1) ו-(3,9)(3,9). בין x=0x=0 ל-x=1x=1 הקצב הוא רק 1−01=1\frac{1-0}{1}=1. הקצב שונה בקטעים שונים, ולכן x2x^2 משתנה בקצב משתנה. בישר, לעומת זאת, הקצב בכל קטע שווה לשיפוע.

-2-11234-2246810(1,1)(3,9)

קצב שינוי ממוצע

קצב השינוי הממוצע של ff בין x=ax=a ל-x=bx=b (a≠ba\ne b):

f(b)−f(a)b−a\frac{f(b)-f(a)}{b-a}

קצב אחיד מול קצב משתנה

הפונקציהקצב השינוי
קווית, f(x)=mx+bf(x)=mx+bאחיד: בכל קטע הקצב הוא mm
לא קווית (למשל ריבועית)משתנה: בקטעים שונים יש קצבים שונים
קצב השינוי הממוצע בין aa ל-bb (a<ba<b)מה מתקיים
חיוביf(b)>f(a)f(b)>f(a)
אפסf(b)=f(a)f(b)=f(a)
שליליf(b)<f(a)f(b)<f(a)
דרך הפתרון

חישוב קצב שינוי ממוצע

כשנתונים פונקציה וקטע בין x=ax=a ל-x=bx=b:

1. מחשבים את f(a)f(a) ואת f(b)f(b) (מהביטוי, מטבלה או מהגרף).

2. מחשבים את השינוי ב-yy, f(b)−f(a)f(b)-f(a), ואת השינוי ב-xx, b−ab-a.

3. מחלקים את השינוי ב-yy בשינוי ב-xx.

שים לב

שומרים על אותו סדר במונה ובמכנה: f(b)−f(a)b−a\frac{f(b)-f(a)}{b-a}. בכתיבה f(b)−f(a)a−b\frac{f(b)-f(a)}{a-b} הסימן יוצא הפוך.

שים לב

קצב שינוי ממוצע 00 לא אומר שהפונקציה קבועה בקטע. הוא אומר רק ש-f(a)=f(b)f(a)=f(b): בתוך הקטע הפונקציה יכולה לעלות ולרדת.

דוגמה - פונקציה ריבועית מול פונקציה קווית

נתונות הפונקציות f(x)=x2+2xf(x)=x^2+2x ו-g(x)=3x−1g(x)=3x-1.

א. חשבו את קצב השינוי הממוצע של כל פונקציה בין x=0x=0 ל-x=2x=2, ובין x=2x=2 ל-x=4x=4.

ב. איזו פונקציה משתנה בקצב אחיד?

פתרון

1. ערכי ff: f(0)=0f(0)=0, f(2)=8f(2)=8, f(4)=24f(4)=24.

2. קצב הממוצע של ff: בין 00 ל-22: 8−02−0=4\frac{8-0}{2-0}=4. בין 22 ל-44: 24−84−2=8\frac{24-8}{4-2}=8.

3. ערכי gg: g(0)=−1g(0)=-1, g(2)=5g(2)=5, g(4)=11g(4)=11.

4. קצב הממוצע של gg: בין 00 ל-22: 5−(−1)2=3\frac{5-(-1)}{2}=3. בין 22 ל-44: 11−52=3\frac{11-5}{2}=3.

5. ב-ff הקצב שונה בשני הקטעים, ולכן הוא משתנה. gg קווית, והקצב שלה תמיד שווה לשיפוע 33.

תשובה

א. ff: 44 ו-88. gg: 33 ו-33. ב. gg משתנה בקצב אחיד (33). ff משתנה בקצב משתנה.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

2. הגדרת הנגזרת בנקודה והמשמעות הגאומטרית שלה

הנגזרת בנקודה

קצב שינוי ממוצע מתאר קטע שלם. אבל לפעמים רוצים לדעת מה קורה בנקודה אחת: כמה מהר הפונקציה משתנה בדיוק ב-x0x_0. הרעיון: לוקחים קטע צר יותר ויותר סביב x0x_0. כשרוחב הקטע מתקרב ל-00, קצב השינוי הממוצע מתקרב למספר אחד. המספר הזה נקרא הנגזרת של ff בנקודה x0x_0.

במדויק: הנגזרת של ff בנקודה x0x_0, שמסמנים f′(x0)f'(x_0), היא המספר שאליו מתקרב קצב השינוי הממוצע f(x0+h)−f(x0)h\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h} כש-hh מתקרב ל-00 (h≠0h\ne0, גם דרך ערכים חיוביים וגם דרך ערכים שליליים), אם יש מספר אחד כזה. לפולינום יש נגזרת בכל נקודה.

המשמעות הגאומטרית: f′(x0)f'(x_0) הוא השיפוע של המשיק לגרף ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) - הישר שעובר בנקודה הזאת ושיפועו f′(x0)f'(x_0).

בגרף של f(x)=x2f(x)=x^2 ליד x0=1x_0=1: הישר המקווקו דרך (1,1)(1,1) ו-(3,9)(3,9) (h=2h=2) שיפועו 44, והישר המקווקו דרך (1,1)(1,1) ו-(2,4)(2,4) (h=1h=1) שיפועו 33. באופן כללי (1+h)2−1h=2h+h2h=2+h\frac{(1+h)^2-1}{h}=\frac{2h+h^2}{h}=2+h. כש-hh מתקרב ל-00, השיפועים מתקרבים ל-22, והישרים מתקרבים למשיק בנקודה (1,1)(1,1): הישר y=2x−1y=2x-1, בקו מלא. לכן f′(1)=2f'(1)=2.

משיק
-2-11234-2246810(1,1)(2,4)(3,9)

הנגזרת בנקודה

f(x0+h)−f(x0)h →h→0 f′(x0)\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h}\ \xrightarrow[h\to0]{}\ f'(x_0)

קוראים: "כש-hh שואף ל-00, קצב השינוי הממוצע שואף ל-f′(x0)f'(x_0)".

שתי משמעויות של f′(x0)f'(x_0)

המשמעותמה הוא f′(x0)f'(x_0)
קצב שינויקצב השינוי של ff בנקודה x0x_0
גאומטריהשיפוע המשיק לגרף ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0))
דרך הפתרון

חישוב הנגזרת בנקודה לפי ההגדרה

כשנתונים פולינום פשוט ff ונקודה x0x_0:

1. מחשבים את f(x0+h)f(x_0+h): מציבים x0+hx_0+h במקום כל xx ופותחים סוגריים.

2. מחסרים f(x0)f(x_0). האיברים בלי hh מתבטלים.

3. מחלקים ב-hh (מותר, כי h≠0h\ne0).

4. נותנים ל-hh לשאוף ל-00: כל איבר שיש בו hh שואף ל-00. המספר שנשאר הוא f′(x0)f'(x_0).

שים לב

אי אפשר להציב h=0h=0 מיד: מקבלים 00\frac{0}{0}, שאינו מוגדר. קודם מחלקים ב-hh, ורק אז בודקים לאן הביטוי מתקרב.

שים לב

f(x0+h)f(x_0+h) זה לא f(x0)+hf(x_0)+h. ב-f(x)=x2f(x)=x^2: f(1+h)=(1+h)2=1+2h+h2f(1+h)=(1+h)^2=1+2h+h^2, ולא 1+h1+h.

דוגמה - נגזרת בנקודה מתוך ההגדרה

נתונה הפונקציה f(x)=x2−3xf(x)=x^2-3x.

א. חשבו את f′(1)f'(1) לפי הגדרת הנגזרת.

ב. מה המשמעות הגאומטרית של התוצאה?

פתרון

1. מחשבים את f(1+h)f(1+h): (1+h)2−3(1+h)=1+2h+h2−3−3h=h2−h−2(1+h)^2-3(1+h)=1+2h+h^2-3-3h=h^2-h-2.

2. f(1)=1−3=−2f(1)=1-3=-2, ולכן f(1+h)−f(1)=h2−hf(1+h)-f(1)=h^2-h.

3. מחלקים ב-hh: h2−hh=h−1\frac{h^2-h}{h}=h-1.

4. כש-hh שואף ל-00, הביטוי h−1h-1 שואף ל-−1-1. לכן f′(1)=−1f'(1)=-1.

5. המשמעות: שיפוע המשיק לגרף בנקודה (1,−2)(1,-2) הוא −1-1. בנקודה הזאת הפונקציה יורדת.

תשובה

א. f′(1)=−1f'(1)=-1. ב. שיפוע המשיק לגרף בנקודה (1,−2)(1,-2) הוא −1-1.

שאלות פתוחות על הגדרת הנגזרת בנקודה והמשמעות הגאומטרית שלה

3. נגזרת של xᵏ ושל כפל בקבוע

פונקציית הנגזרת

לחשב כל נגזרת מתוך ההגדרה זה ארוך. אם עושים את החישוב פעם אחת עם xx כללי, מקבלים ביטוי שנותן את הנגזרת בכל נקודה. למשל ב-f(x)=x2f(x)=x^2: (x+h)2−x2h=2x+h\frac{(x+h)^2-x^2}{h}=2x+h, וכש-h→0h\to0 מקבלים 2x2x.

במדויק: פונקציית הנגזרת f′f' מתאימה לכל xx את המספר f′(x)f'(x) - הנגזרת של ff בנקודה xx. כשהפונקציה היא פולינום, פונקציית הנגזרת מוגדרת לכל xx, והיא גם פולינום. מוצאים אותה בעזרת כללי גזירה.

מ-f′(x)=2xf'(x)=2x אפשר לקרוא את השיפוע של y=x2y=x^2 בכל נקודה: f′(1)=2f'(1)=2, f′(−3)=−6f'(-3)=-6, f′(0)=0f'(0)=0. החישוב מתוך ההגדרה נעשה פעם אחת, ומכאן משתמשים בכלל. בפולינום, נגזרת של איבר ממעלה kk היא איבר ממעלה k−1k-1, ולכן מעלת f′f' קטנה ב-11 ממעלת ff (אם ff אינה קבועה).

נגזרת של חזקה

לכל kk טבעי (k=1,2,3,…k=1,2,3,\dots):

(xk)′=k⋅xk−1(x^k)'=k\cdot x^{k-1}

למשל: (x5)′=5x4(x^5)'=5x^4, (x2)′=2x(x^2)'=2x, (x)′=1(x)'=1.

נגזרת של קבוע ושל כפל בקבוע

- cc מספר קבוע: (c)′=0(c)'=0.

- aa מספר קבוע: (a⋅f(x))′=a⋅f′(x)(a\cdot f(x))'=a\cdot f'(x).

ולכן (a⋅xk)′=a⋅k⋅xk−1(a\cdot x^k)'=a\cdot k\cdot x^{k-1}. למשל (4x3)′=12x2(4x^3)'=12x^2.

דרך הפתרון

גזירת איבר מהצורה a⋅xka\cdot x^k

כשנתון איבר a⋅xka\cdot x^k:

1. כופלים את המקדם aa במעריך kk.

2. מקטינים את המעריך ב-11.

3. איבר שהוא מספר בלבד: הנגזרת שלו 00.

שים לב

הנגזרת של מספר היא 00, לא המספר עצמו: (7)′=0(7)'=0. אבל (7x)′=7(7x)'=7.

שים לב

את המעריך כופלים במקדם ואז מקטינים: (−3x2)′=−6x(-3x^2)'=-6x, ולא −3x-3x ולא −6x2-6x^2.

דוגמה - ארבעה סוגי איברים: חזקה, מקדם וקבוע

גזרו את הפונקציות:

א. f(x)=4x5f(x)=4x^5

ב. g(x)=−3x2g(x)=-3x^2

ג. k(x)=12x4k(x)=\frac12x^4

ד. p(x)=7p(x)=7

ה. חשבו את f′(1)f'(1) ואת g′(−2)g'(-2).

פתרון

1. א: מקדם 44 כפול מעריך 55, והמעריך יורד ל-44: f′(x)=20x4f'(x)=20x^4.

2. ב: −3⋅2=−6-3\cdot2=-6, והמעריך יורד ל-11: g′(x)=−6xg'(x)=-6x.

3. ג: 12⋅4=2\frac12\cdot4=2: k′(x)=2x3k'(x)=2x^3.

4. ד: נגזרת של קבוע: p′(x)=0p'(x)=0.

5. ה: f′(1)=20⋅14=20f'(1)=20\cdot1^4=20, g′(−2)=−6⋅(−2)=12g'(-2)=-6\cdot(-2)=12.

תשובה

א. 20x420x^4 ב. −6x-6x ג. 2x32x^3 ד. 00 ה. f′(1)=20f'(1)=20, g′(−2)=12g'(-2)=12

שאלות פתוחות על נגזרת של xᵏ ושל כפל בקבוע

4. נגזרת של סכום והפרש

נגזרת של סכום והפרש

פולינום הוא סכום של איברים כמו 2x32x^3, −5x2-5x^2, 4x4x ו-−7-7. כדי לגזור אותו לא צריך כלל חדש לכל פולינום: גוזרים כל איבר לחוד ומחברים.

במדויק: אם ל-ff ול-gg יש נגזרת בנקודה xx (למשל, כששתיהן פולינומים), אז גם ל-f+gf+g ול-f−gf-g יש נגזרת בנקודה הזאת, והיא f′(x)+g′(x)f'(x)+g'(x) או f′(x)−g′(x)f'(x)-g'(x), בהתאמה.

הסיבה: קצב השינוי הממוצע של סכום הוא סכום קצבי השינוי, (f+g)(x+h)−(f+g)(x)h=f(x+h)−f(x)h+g(x+h)−g(x)h\frac{(f+g)(x+h)-(f+g)(x)}{h}=\frac{f(x+h)-f(x)}{h}+\frac{g(x+h)-g(x)}{h}, וכש-h→0h\to0 כל מחובר שואף לנגזרת שלו. הכלל נכון לכל מספר של מחוברים, ולכן כל פולינום גוזרים איבר-איבר.

נגזרת של סכום והפרש

[f(x)±g(x)]′=f′(x)±g′(x)[f(x)\pm g(x)]'=f'(x)\pm g'(x)

למשל: (2x3−5x2+4x−7)′=6x2−10x+4(2x^3-5x^2+4x-7)'=6x^2-10x+4.

דרך הפתרון

גזירת פולינום

כשנתון פולינום:

1. אם יש סוגריים, אפשר לפתוח אותם ולכתוב את הפולינום כסכום של איברים a⋅xka\cdot x^k.

2. גוזרים כל איבר לחוד: (a⋅xk)′=a⋅k⋅xk−1(a\cdot x^k)'=a\cdot k\cdot x^{k-1}, ומספר נותן 00.

3. מחברים את הנגזרות ומכנסים איברים דומים.

4. ערך הנגזרת בנקודה: מציבים את xx ב-f′(x)f'(x).

שים לב

ערך הנגזרת בנקודה מחשבים רק אחרי הגזירה. אם מציבים קודם, מקבלים מספר, והנגזרת שלו 00.

שים לב

הסימן נשאר עם האיבר: (−5x2)′=−10x(-5x^2)'=-10x. ב-(x3−x)′(x^3-x)' מקבלים 3x2−13x^2-1.

דוגמה - פותחים סוגריים ואז גוזרים איבר-איבר

נתונה הפונקציה f(x)=x2(2x−3)+5xf(x)=x^2(2x-3)+5x.

א. מצאו את f′(x)f'(x).

ב. חשבו את f′(−1)f'(-1).

פתרון

1. פותחים סוגריים: f(x)=2x3−3x2+5xf(x)=2x^3-3x^2+5x.

2. גוזרים כל איבר: (2x3)′=6x2(2x^3)'=6x^2, (−3x2)′=−6x(-3x^2)'=-6x, (5x)′=5(5x)'=5.

3. מחברים: f′(x)=6x2−6x+5f'(x)=6x^2-6x+5.

4. מציבים x=−1x=-1: f′(−1)=6+6+5=17f'(-1)=6+6+5=17.

תשובה

א. f′(x)=6x2−6x+5f'(x)=6x^2-6x+5 ב. f′(−1)=17f'(-1)=17

שאלות פתוחות על נגזרת של סכום והפרש

5. נגזרת של מכפלת פונקציות

נגזרת של מכפלה

פונקציה כמו (x2+1)(3x−2)(x^2+1)(3x-2) היא מכפלה של שתי פונקציות. אפשר לפתוח סוגריים, אבל יש כלל שחוסך את זה. שימו לב: הנגזרת של מכפלה אינה מכפלת הנגזרות. למשל x⋅x=x2x\cdot x=x^2, והנגזרת היא 2x2x. מכפלת הנגזרות היא 1⋅1=11\cdot1=1.

במדויק: אם ל-ff ול-gg יש נגזרת בנקודה xx (למשל, כששתיהן פולינומים), אז גם למכפלה f(x)⋅g(x)f(x)\cdot g(x) יש נגזרת בנקודה הזאת, והיא f′(x)⋅g(x)+f(x)⋅g′(x)f'(x)\cdot g(x)+f(x)\cdot g'(x).

נגזרת של מכפלת פונקציות

[f(x)⋅g(x)]′=f′(x)⋅g(x)+f(x)⋅g′(x)[f(x)\cdot g(x)]'=f'(x)\cdot g(x)+f(x)\cdot g'(x)

בעל-פה: נגזרת הראשונה כפול השנייה, ועוד הראשונה כפול נגזרת השנייה.

דרך הפתרון

גזירה בכלל המכפלה

כשנתונה פונקציה f(x)⋅g(x)f(x)\cdot g(x):

1. רושמים בצד: ff, f′f', gg, g′g'.

2. מציבים בכלל: f′⋅g+f⋅g′f'\cdot g+f\cdot g', עם סוגריים סביב כל גורם.

3. פותחים סוגריים ומכנסים, או מוציאים גורם משותף אם צריך לפתור f′(x)=0f'(x)=0.

שים לב

[f⋅g]′≠f′⋅g′[f\cdot g]'\ne f'\cdot g'. ב-(x2+1)(3x−2)(x^2+1)(3x-2) מכפלת הנגזרות היא 2x⋅3=6x2x\cdot3=6x, אבל הנגזרת הנכונה היא 9x2−4x+39x^2-4x+3.

שים לב

בדיקה עצמית: פותחים סוגריים בפונקציה המקורית, גוזרים איבר-איבר, ומשווים לתוצאה של כלל המכפלה.

דוגמה - מכפלה של שני פולינומים

נתונה הפונקציה f(x)=(x2+1)(3x−2)f(x)=(x^2+1)(3x-2).

א. מצאו את f′(x)f'(x) בעזרת כלל המכפלה.

ב. חשבו את f′(1)f'(1).

פתרון

1. מסמנים: u=x2+1u=x^2+1, u′=2xu'=2x, v=3x−2v=3x-2, v′=3v'=3.

2. מציבים בכלל: f′(x)=2x(3x−2)+(x2+1)⋅3f'(x)=2x(3x-2)+(x^2+1)\cdot3.

3. פותחים: 6x2−4x+3x2+3=9x2−4x+36x^2-4x+3x^2+3=9x^2-4x+3.

4. בדיקה: f(x)=3x3−2x2+3x−2f(x)=3x^3-2x^2+3x-2, ולכן f′(x)=9x2−4x+3f'(x)=9x^2-4x+3. אותה תוצאה.

5. f′(1)=9−4+3=8f'(1)=9-4+3=8.

תשובה

א. f′(x)=9x2−4x+3f'(x)=9x^2-4x+3 ב. f′(1)=8f'(1)=8

שאלות פתוחות על נגזרת של מכפלת פונקציות

6. נגזרת של פונקציה מורכבת (שני שלבים)

פונקציה מורכבת

ב-(2x+1)5(2x+1)^5 יש שני שלבים: קודם מחשבים את 2x+12x+1, ואחר כך מעלים את התוצאה בחזקה 55. פונקציה כזאת נקראת פונקציה מורכבת. פתיחת הסוגריים כאן ארוכה מאוד, ולכן גוזרים בכלל מיוחד.

במדויק: פונקציה מורכבת היא פונקציה מהצורה f(u(x))f(u(x)): מחשבים קודם את הפונקציה הפנימית u(x)u(x), ועל התוצאה מפעילים את הפונקציה החיצונית ff. ב-(2x+1)5(2x+1)^5 הפנימית היא u(x)=2x+1u(x)=2x+1 והחיצונית היא f(u)=u5f(u)=u^5. בנושא הזה מורכבים רק שני שלבים: פנימית אחת וחיצונית אחת.

למה כופלים בנגזרת הפנימית? ב-(3x)2=9x2(3x)^2=9x^2 הנגזרת היא 18x18x. אם גוזרים רק את החיצונית מקבלים 2⋅(3x)=6x2\cdot(3x)=6x, וחסר פי 33. הפנימית 3x3x משתנה פי 33 מהר יותר מ-xx, ולכן כופלים בנגזרת שלה, 33: 6x⋅3=18x6x\cdot3=18x.

נגזרת של פונקציה מורכבת

[f(u(x))]′=f′(u(x))⋅u′(x)[f(u(x))]'=f'(u(x))\cdot u'(x)

גוזרים את החיצונית ומשאירים בתוכה את הפנימית, וכופלים בנגזרת הפנימית.

המקרה הנפוץ, חזקה של פולינום: [(u(x))n]′=n⋅(u(x))n−1⋅u′(x)\left[(u(x))^n\right]'=n\cdot(u(x))^{n-1}\cdot u'(x).

למשל: [(2x+1)5]′=5(2x+1)4⋅2=10(2x+1)4\left[(2x+1)^5\right]'=5(2x+1)^4\cdot2=10(2x+1)^4.

דרך הפתרון

גזירת חזקה של פולינום

כשנתונה פונקציה (u(x))n(u(x))^n:

1. מזהים את הפנימית u(x)u(x) ומחשבים את u′(x)u'(x).

2. גוזרים את החיצונית: מורידים את המעריך nn לפני הסוגריים, ומקטינים את המעריך ב-11. בתוך הסוגריים לא משנים כלום.

3. כופלים בנגזרת הפנימית u′(x)u'(x).

שים לב

הטעות הנפוצה: שוכחים את הנגזרת הפנימית. [(x2−3x)4]′=4(x2−3x)3⋅(2x−3)\left[(x^2-3x)^4\right]'=4(x^2-3x)^3\cdot(2x-3), ולא רק 4(x2−3x)34(x^2-3x)^3.

שים לב

כשמכפלה כוללת גורם מורכב, כמו x(2x−1)3x(2x-1)^3, משתמשים בשני הכללים: כלל המכפלה, ובתוכו הנגזרת של הגורם המורכב.

דוגמה א - חזקה של פולינום

נתונה הפונקציה f(x)=(x2−3x)4f(x)=(x^2-3x)^4.

א. מצאו את f′(x)f'(x).

ב. חשבו את f′(1)f'(1).

פתרון

1. הפנימית: u(x)=x2−3xu(x)=x^2-3x, ולכן u′(x)=2x−3u'(x)=2x-3. החיצונית: u4u^4.

2. גוזרים את החיצונית: 4(x2−3x)34(x^2-3x)^3.

3. כופלים בנגזרת הפנימית: f′(x)=4(x2−3x)3(2x−3)f'(x)=4(x^2-3x)^3(2x-3).

4. מציבים x=1x=1: 1−3=−21-3=-2, ולכן f′(1)=4⋅(−2)3⋅(2−3)=4⋅(−8)⋅(−1)=32f'(1)=4\cdot(-2)^3\cdot(2-3)=4\cdot(-8)\cdot(-1)=32.

תשובה

א. f′(x)=4(x2−3x)3(2x−3)f'(x)=4(x^2-3x)^3(2x-3) ב. f′(1)=32f'(1)=32

דוגמה ב - מכפלה שבה גורם אחד הוא פונקציה מורכבת

נתונה הפונקציה f(x)=x(2x−1)3f(x)=x(2x-1)^3.

א. מצאו את f′(x)f'(x) וכתבו אותה כמכפלה.

ב. מצאו את ערכי xx שבהם f′(x)=0f'(x)=0.

פתרון

1. מכפלה של xx ושל (2x−1)3(2x-1)^3. הנגזרות: (x)′=1(x)'=1, ו-[(2x−1)3]′=3(2x−1)2⋅2=6(2x−1)2\left[(2x-1)^3\right]'=3(2x-1)^2\cdot2=6(2x-1)^2.

2. כלל המכפלה: f′(x)=1⋅(2x−1)3+x⋅6(2x−1)2f'(x)=1\cdot(2x-1)^3+x\cdot6(2x-1)^2.

3. מוציאים גורם משותף (2x−1)2(2x-1)^2: f′(x)=(2x−1)2[(2x−1)+6x]=(2x−1)2(8x−1)f'(x)=(2x-1)^2\left[(2x-1)+6x\right]=(2x-1)^2(8x-1).

4. מכפלה שווה לאפס כשאחד הגורמים אפס: 2x−1=02x-1=0 או 8x−1=08x-1=0.

תשובה

א. f′(x)=(2x−1)2(8x−1)f'(x)=(2x-1)^2(8x-1) ב. x=12x=\frac12, x=18x=\frac18

שאלות פתוחות על נגזרת של פונקציה מורכבת (שני שלבים)

7. שיפוע משיק ומשוואת משיק לגרף הפונקציה

משיק לגרף בנקודה

כשמסתכלים על גרף של פולינום מקרוב מאוד, ליד נקודה מסוימת, הוא נראה כמעט כמו ישר. הישר הזה הוא המשיק לגרף בנקודה, והנגזרת בנקודה היא השיפוע שלו.

במדויק: המשיק לגרף ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) הוא הישר שעובר בנקודה הזאת ושיפועו f′(x0)f'(x_0). הנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) נקראת נקודת ההשקה.

בגרף של f(x)=x2−2x+2f(x)=x^2-2x+2 בנקודה (−1,5)(-1,5): f′(x)=2x−2f'(x)=2x-2, ולכן שיפוע המשיק הוא f′(−1)=−4f'(-1)=-4. המשיק הוא הישר y=−4x+1y=-4x+1 (מקווקו). ליד נקודת ההשקה הגרף והמשיק כמעט מתלכדים.

משיק
-2-112348(-1,5)

משוואת משיק

המשיק לגרף ff בנקודה שבה x=x0x=x_0:

y−f(x0)=f′(x0)(x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)(x-x_0)
דרך הפתרון

משוואת משיק כשנתון x0x_0

כשידוע שיעור ה-xx של נקודת ההשקה:

1. מחשבים y0=f(x0)y_0=f(x_0) בפונקציה המקורית.

2. גוזרים ומחשבים את השיפוע m=f′(x0)m=f'(x_0).

3. מציבים ב-y−y0=m(x−x0)y-y_0=m(x-x_0) ומעבירים לצורה y=mx+by=mx+b.

דרך הפתרון

משיק עם שיפוע נתון

כשנתון שיפוע המשיק mm (או ישר שהמשיק מקביל לו):

1. פותרים את המשוואה f′(x)=mf'(x)=m. כל פתרון הוא שיעור xx של נקודת השקה.

2. לכל פתרון מחשבים f(x0)f(x_0) ורושמים משיק משלו.

משיק מקביל לציר ה-xx: פותרים f′(x)=0f'(x)=0, והמשיק הוא y=f(x0)y=f(x_0).

שים לב

את y0y_0 מחשבים ב-ff, לא ב-f′f'. ואת השיפוע מציבים כמספר, f′(x0)f'(x_0): אם במשוואת המשיק נשאר x2x^2, זה לא ישר.

שים לב

בדיקה עצמית: מציבים x0x_0 במשוואת המשיק. צריך לצאת בדיוק f(x0)f(x_0).

דוגמה א - משיק בנקודת החיתוך עם ציר ה-yy

נתונה הפונקציה f(x)=x3−2x2+x+3f(x)=x^3-2x^2+x+3. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודת החיתוך של הגרף עם ציר ה-yy.

פתרון

1. נתון: הפונקציה. המטרה: משוואת המשיק בנקודה שבה x0=0x_0=0.

2. נקודת ההשקה: f(0)=3f(0)=3, כלומר (0,3)(0,3).

3. גוזרים: f′(x)=3x2−4x+1f'(x)=3x^2-4x+1, ולכן השיפוע m=f′(0)=1m=f'(0)=1.

4. מציבים: y−3=1⋅(x−0)y-3=1\cdot(x-0), כלומר y=x+3y=x+3.

5. בדיקה: ב-x=0x=0 המשיק נותן 3=f(0)3=f(0).

תשובה

y=x+3y=x+3

דוגמה ב - משיקים המקבילים לישר נתון

נתונה הפונקציה f(x)=x3−3xf(x)=x^3-3x.

א. מצאו את שיעורי הנקודות על גרף הפונקציה שבהן המשיק מקביל לישר y=9x+1y=9x+1.

ב. רשמו את משוואות המשיקים בנקודות אלה.

פתרון

1. נתון: הפונקציה וישר ששיפועו 99. המטרה: נקודות שבהן שיפוע המשיק 99, ומשוואות המשיקים.

2. ישרים מקבילים הם ישרים עם אותו שיפוע, ולכן פותרים f′(x)=9f'(x)=9: 3x2−3=93x^2-3=9, x2=4x^2=4, x=2x=2 או x=−2x=-2.

3. הנקודות: f(2)=8−6=2f(2)=8-6=2 ו-f(−2)=−8+6=−2f(-2)=-8+6=-2, כלומר (2,2)(2,2) ו-(−2,−2)(-2,-2).

4. משיק ב-(2,2)(2,2): y−2=9(x−2)y-2=9(x-2), כלומר y=9x−16y=9x-16.

5. משיק ב-(−2,−2)(-2,-2): y+2=9(x+2)y+2=9(x+2), כלומר y=9x+16y=9x+16.

6. בסרטוט: הגרף של ff בקו מלא, ושני המשיקים מקווקווים. נקודות ההשקה (2,2)(2,2) ו-(−2,−2)(-2,-2).

-4-3-2-11234-16-12-8-4481216(2,2)(-2,-2)
תשובה

א. (2,2)(2,2) ו-(−2,−2)(-2,-2). ב. y=9x−16y=9x-16 ו-y=9x+16y=9x+16.

שאלות פתוחות על שיפוע משיק ומשוואת משיק לגרף הפונקציה

8. תחומי עלייה וירידה

פונקציה עולה ופונקציה יורדת

גרף של פונקציה יכול לעלות בקטע אחד ולרדת בקטע אחר. הנגזרת עוזרת למצוא את הקטעים האלה בלי לסרטט: כשהשיפוע של המשיקים חיובי הגרף עולה, וכשהוא שלילי הגרף יורד.

במדויק: ff עולה בתחום אם לכל שני מספרים x1<x2x_1<x_2 בתחום מתקיים f(x1)<f(x2)f(x_1)<f(x_2). ff יורדת בתחום אם לכל שני מספרים x1<x2x_1<x_2 בתחום מתקיים f(x1)>f(x2)f(x_1)>f(x_2).

הפונקציה f(x)=x3−3xf(x)=x^3-3x עולה בתחום x<−1x<-1, יורדת בתחום −1<x<1-1<x<1, ועולה שוב בתחום x>1x>1. הנגזרת f′(x)=3x2−3f'(x)=3x^2-3 חיובית בתחומי העלייה, שלילית בתחום הירידה, ושווה 00 ב-x=−1x=-1 וב-x=1x=1, במקומות שבהם הכיוון מתחלף.

-3-2-1123-4-3-2-11234(-1,2)(1,-2)

סימן הנגזרת ועלייה וירידה

בכל נקודה של קטעהפונקציה בקטע
f′(x)>0f'(x)>0עולה
f′(x)<0f'(x)<0יורדת
דרך הפתרון

מציאת תחומי עלייה וירידה

כשמבקשים תחומי עלייה וירידה של פולינום:

1. גוזרים ומוצאים את f′(x)f'(x).

2. פותרים f′(x)=0f'(x)=0 (כדאי לפרק את f′(x)f'(x) לגורמים).

3. בונים טבלת סימנים: הפתרונות מחלקים את ציר ה-xx לקטעים.

4. בכל קטע מציבים ב-f′(x)f'(x) מספר אחד מהקטע ובודקים את הסימן.

5. f′(x)>0f'(x)>0: עולה ↗. f′(x)<0f'(x)<0: יורדת ↘.

שים לב

מציבים את מספרי הבדיקה ב-f′(x)f'(x), לא ב-f(x)f(x). הסימן של ff אומר אם הגרף מעל ציר ה-xx, לא אם הוא עולה.

שים לב

נקודה שבה f′(x)=0f'(x)=0 לא תמיד מחליפה את הכיוון. x3x^3 עולה לכל xx, אף ש-f′(0)=0f'(0)=0. לכן קובעים לפי הסימן בכל קטע, ולא לפי מספר הנקודות.

דוגמה - מקדם מוביל שלילי

נתונה הפונקציה f(x)=−x3+3x2+9xf(x)=-x^3+3x^2+9x. מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה.

פתרון

1. גוזרים: f′(x)=−3x2+6x+9=−3(x2−2x−3)=−3(x−3)(x+1)f'(x)=-3x^2+6x+9=-3(x^2-2x-3)=-3(x-3)(x+1).

2. f′(x)=0f'(x)=0 ב-x=−1x=-1 וב-x=3x=3.

3. טבלת סימנים (מספרי בדיקה: −2-2, 00, 44):

xxx<−1x<-1−1-1−1<x<3-1<x<333x>3x>3
f′(x)f'(x)−-00++00−-
f(x)f(x)↘↗↘

4. למשל f′(0)=9>0f'(0)=9>0, ו-f′(4)=−48+24+9=−15<0f'(4)=-48+24+9=-15<0.

תשובה

עולה: −1<x<3-1<x<3. יורדת: x<−1x<-1 או x>3x>3.

שאלות פתוחות על תחומי עלייה וירידה

9. נקודות קיצון מקומיות

נקודת קיצון מקומית

במקום שבו הגרף מפסיק לעלות ומתחיל לרדת יש "פסגה", ובמקום שבו הוא מפסיק לרדת ומתחיל לעלות יש "עמק". הנקודות האלה הן נקודות הקיצון.

במדויק: x0x_0 היא נקודת מקסימום מקומית של ff אם יש קטע פתוח סביב x0x_0 שבו f(x)<f(x0)f(x)<f(x_0) לכל x≠x0x\ne x_0. x0x_0 היא נקודת מינימום מקומית אם יש קטע פתוח סביב x0x_0 שבו f(x)>f(x0)f(x)>f(x_0) לכל x≠x0x\ne x_0. נקודת קיצון היא נקודת מקסימום או נקודת מינימום. כנקודה על הגרף כותבים (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)).

בגרף של f(x)=x3−3x2f(x)=x^3-3x^2 יש מקסימום ב-(0,0)(0,0) ומינימום ב-(2,−4)(2,-4). בשתי הנקודות המשיק אופקי: f′(0)=f′(2)=0f'(0)=f'(2)=0.

בגרף של y=x3y=x^3 הנגזרת 3x23x^2 מתאפסת ב-x=0x=0, אבל אין שם קיצון: הגרף עולה משני הצדדים של (0,0)(0,0).

-2-11234-6-4-22(0,0)(2,-4)
-2-112-4-3-2-11234(0,0)

תנאי לקיצון

בנקודת קיצון מקומית של פולינום (נקודה שאינה בקצה של תחום) המשיק אופקי: f′(x0)=0f'(x_0)=0.

ההפך לא תמיד נכון: נקודה שבה f′(x0)=0f'(x_0)=0 היא רק נקודה חשודה לקיצון.

סוג הקיצון לפי טבלת הסימנים

בנקודה x0x_0 שבה f′(x0)=0f'(x_0)=0:

הסימן של f′(x)f'(x) משני צדי x0x_0מה יש ב-x0x_0
מ-++ ל-−- (↗ ואז ↘)מקסימום
מ-−- ל-++ (↘ ואז ↗)מינימום
אותו סימן משני הצדדיםאין קיצון

את שיעור ה-yy של הנקודה מחשבים בפונקציה: f(x0)f(x_0).

דרך הפתרון

מציאת נקודות קיצון וסוגן

כשמבקשים נקודות קיצון של פולינום:

1. גוזרים ופותרים f′(x)=0f'(x)=0. הפתרונות הם הנקודות החשודות.

2. בונים טבלת סימנים של f′(x)f'(x) סביב הנקודות החשודות.

3. קובעים את סוג כל נקודה לפי שינוי הסימן.

4. מציבים כל שיעור xx של קיצון ב-f(x)f(x) ורושמים את הנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)).

שים לב

את שיעור ה-yy מחשבים ב-ff, לא ב-f′f': ב-f′f' יוצא תמיד 00.

שים לב

גורם בריבוע ב-f′(x)f'(x), כמו x2x^2 ב-4x2(x−3)4x^2(x-3), לא משנה סימן. לכן בנקודה שהוא מאפס בדרך כלל אין קיצון. בודקים בטבלה.

דוגמה א - שתי נקודות חשודות, שתיהן קיצון

נתונה הפונקציה f(x)=2x3+3x2−12x+1f(x)=2x^3+3x^2-12x+1. מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגן.

פתרון

1. גוזרים: f′(x)=6x2+6x−12=6(x2+x−2)=6(x+2)(x−1)f'(x)=6x^2+6x-12=6(x^2+x-2)=6(x+2)(x-1).

2. f′(x)=0f'(x)=0 ב-x=−2x=-2 וב-x=1x=1.

3. טבלת סימנים (מספרי בדיקה: −3-3, 00, 22):

xxx<−2x<-2−2-2−2<x<1-2<x<111x>1x>1
f′(x)f'(x)++00−-00++
f(x)f(x)↗max↘min↗

4. שיעורי yy: f(−2)=−16+12+24+1=21f(-2)=-16+12+24+1=21, f(1)=2+3−12+1=−6f(1)=2+3-12+1=-6.

תשובה

מקסימום (−2,21)(-2,21), מינימום (1,−6)(1,-6).

דוגמה ב - נקודה חשודה שאינה קיצון

נתונה הפונקציה f(x)=x4−4x3f(x)=x^4-4x^3. מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגן.

פתרון

1. גוזרים: f′(x)=4x3−12x2=4x2(x−3)f'(x)=4x^3-12x^2=4x^2(x-3).

2. f′(x)=0f'(x)=0 ב-x=0x=0 וב-x=3x=3.

3. טבלת סימנים (מספרי בדיקה: −1-1, 11, 44):

xxx<0x<0000<x<30<x<333x>3x>3
f′(x)f'(x)−-00−-00++
f(x)f(x)↘↘min↗

4. ב-x=0x=0 הסימן לא מתחלף, ולכן אין שם קיצון.

5. ב-x=3x=3 מ-−- ל-++: מינימום. f(3)=81−108=−27f(3)=81-108=-27.

תשובה

נקודת קיצון אחת: מינימום (3,−27)(3,-27). ב-x=0x=0 אין קיצון.

שאלות פתוחות על נקודות קיצון מקומיות

10. קיצון מוחלט וקיצון בקצה תחום ההגדרה

קיצון בקצה התחום וקיצון מוחלט

לפעמים הפונקציה נתונה רק בקטע, למשל −2≤x≤4-2\le x\le4. אז גם קצה התחום יכול להיות נקודת קיצון, אף שהנגזרת לא מתאפסת שם. ולפעמים שואלים מהו הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר של הפונקציה בכל התחום.

במדויק: נניח ש-ff מוגדרת בקטע a≤x≤ba\le x\le b. הקצה aa הוא נקודת מקסימום בקצה אם יש d>0d>0 כך ש-f(x)<f(a)f(x)<f(a) לכל a<x<a+da<x<a+d, ונקודת מינימום בקצה אם במקום זה f(x)>f(a)f(x)>f(a). בקצה bb בודקים באותו אופן את הקטע b−d<x<bb-d<x<b.

הערך המקסימלי המוחלט של ff בתחום הוא הערך הגדול ביותר מבין כל הערכים f(x)f(x) בתחום. הערך המינימלי המוחלט הוא הקטן ביותר. נקודה על הגרף שבה מתקבל ערך כזה היא נקודת מקסימום מוחלט או נקודת מינימום מוחלט. בקטע סגור a≤x≤ba\le x\le b לפולינום יש תמיד ערך מקסימלי מוחלט וערך מינימלי מוחלט. בתחום שאינו סגור ייתכן שאין: ל-x3x^3, המוגדרת לכל xx, אין ערך גדול ביותר ואין ערך קטן ביותר.

בגרף של f(x)=x2−2xf(x)=x^2-2x בתחום −1≤x≤4-1\le x\le4: יש מינימום ב-(1,−1)(1,-1). בקצה x=−1x=-1 הפונקציה יורדת ממנו, ולכן (−1,3)(-1,3) מקסימום בקצה. בקצה x=4x=4 היא עולה אליו, ולכן (4,8)(4,8) מקסימום בקצה. הערך המקסימלי המוחלט הוא 88, בקצה x=4x=4. הערך המינימלי המוחלט הוא −1-1. שימו לב: (−1,3)(-1,3) היא נקודת מקסימום (בקצה), אבל 33 אינו הערך המקסימלי המוחלט.

-2-112345510(-1,3)(1,-1)(4,8)

סוג הקיצון בקצה התחום

הקצההפונקציה ליד הקצה, בתוך התחוםסוג הקיצון
שמאלי x=ax=aעולה ממנו (f′(x)>0f'(x)>0)מינימום בקצה
שמאלי x=ax=aיורדת ממנו (f′(x)<0f'(x)<0)מקסימום בקצה
ימני x=bx=bעולה אליו (f′(x)>0f'(x)>0)מקסימום בקצה
ימני x=bx=bיורדת אליו (f′(x)<0f'(x)<0)מינימום בקצה
דרך הפתרון

ערך מקסימלי ומינימלי מוחלט בקטע סגור

כשהפונקציה נתונה בקטע a≤x≤ba\le x\le b:

1. פותרים f′(x)=0f'(x)=0 ושומרים רק את הפתרונות שנמצאים בתוך הקטע.

2. מחשבים את ff בנקודות האלה ובשני הקצוות, f(a)f(a) ו-f(b)f(b).

3. הגדול מבין הערכים הוא הערך המקסימלי המוחלט, והקטן הוא הערך המינימלי המוחלט.

שים לב

לא שוכחים את הקצוות: הערך המקסימלי המוחלט יכול להתקבל בקצה, כמו 88 ב-x=4x=4 בגרף של x2−2xx^2-2x בתחום −1≤x≤4-1\le x\le4.

שים לב

פתרון של f′(x)=0f'(x)=0 שמחוץ לתחום לא נכנס לטבלה ולא להשוואה.

דוגמה - קטע סגור: קיצון בקצוות וערכים מוחלטים

הפונקציה f(x)=x3−3x2−9x+5f(x)=x^3-3x^2-9x+5 מוגדרת בתחום −2≤x≤4-2\le x\le4.

א. מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה בתחום, כולל קיצון בקצות התחום, וקבעו את סוגן.

ב. מהו הערך המקסימלי המוחלט ומהו הערך המינימלי המוחלט של הפונקציה בתחום?

פתרון

1. גוזרים: f′(x)=3x2−6x−9=3(x−3)(x+1)f'(x)=3x^2-6x-9=3(x-3)(x+1). f′(x)=0f'(x)=0 ב-x=−1x=-1 וב-x=3x=3, ושתיהן בתוך התחום.

2. טבלת סימנים בתחום (מספרי בדיקה: −1.5-1.5, 00, 3.53.5):

xx−2-2−2<x<−1-2<x<-1−1-1−1<x<3-1<x<3333<x<43<x<444
f′(x)f'(x)++00−-00++
f(x)f(x)min↗max↘min↗max

3. ערכים: f(−2)=−8−12+18+5=3f(-2)=-8-12+18+5=3, f(−1)=−1−3+9+5=10f(-1)=-1-3+9+5=10, f(3)=27−27−27+5=−22f(3)=27-27-27+5=-22, f(4)=64−48−36+5=−15f(4)=64-48-36+5=-15.

4. הקצה x=−2x=-2: הפונקציה עולה ממנו, ולכן מינימום בקצה. הקצה x=4x=4: הפונקציה עולה אליו, ולכן מקסימום בקצה.

5. משווים את ארבעת הערכים: הגדול 1010, הקטן −22-22.

תשובה

א. מינימום בקצה (−2,3)(-2,3), מקסימום (−1,10)(-1,10), מינימום (3,−22)(3,-22), מקסימום בקצה (4,−15)(4,-15). ב. הערך המקסימלי המוחלט 1010, הערך המינימלי המוחלט −22-22.

שאלות פתוחות על קיצון מוחלט וקיצון בקצה תחום ההגדרה

11. חקירת פונקציה פולינומיאלית וסרטוט סקיצה

חקירת פונקציה וסקיצה

עד עכשיו מצאנו כל תכונה של פונקציה לחוד: נקודות חיתוך, עלייה וירידה, קיצון. בחקירה מחברים את כולן לתמונה אחת: הסקיצה של הגרף.

במדויק: חקירת פונקציה פולינומיאלית היא מציאה של תחום ההגדרה (לכל xx), זוגיות או אי-זוגיות, נקודות החיתוך עם הצירים, תחומי העלייה והירידה, ונקודות הקיצון וסוגן. סקיצה היא סרטוט של הגרף שמראה את כל מה שנמצא בחקירה: את הנקודות שחושבו ואת כיוון הגרף (עולה או יורד) בכל תחום. סקיצה לא חייבת להיות מדויקת בקנה מידה.

הסקיצה של f(x)=x4−2x2f(x)=x^4-2x^2: חיתוך עם הצירים ב-(0,0)(0,0) וב-x=±2≈±1.41x=\pm\sqrt2\approx\pm1.41. מינימום ב-(−1,−1)(-1,-1) וב-(1,−1)(1,-1), ומקסימום ב-(0,0)(0,0). בפונקציה הזאת יש רק חזקות זוגיות של xx, ולכן היא זוגית: הגרף סימטרי ביחס לציר ה-yy.

-2-112-2-1123(-1,-1)(1,-1)(0,0)
דרך הפתרון

שלבי החקירה של פולינום

כשצריך לחקור פולינום ולסרטט סקיצה:

1. תחום הגדרה: כל xx.

2. זוגיות: בודקים אם f(−x)=f(x)f(-x)=f(x) (זוגית) או f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x) (אי-זוגית). אם כן, הגרף סימטרי.

3. חיתוך עם ציר ה-yy: (0,f(0))(0,f(0)).

4. חיתוך עם ציר ה-xx: פותרים f(x)=0f(x)=0 (מוציאים גורם משותף, מפרקים).

5. נגזרת: מוצאים f′(x)f'(x) ופותרים f′(x)=0f'(x)=0.

6. טבלת סימנים של f′(x)f'(x): תחומי עלייה וירידה, ונקודות הקיצון וסוגן.

7. שיעורי yy של נקודות הקיצון: מציבים ב-f(x)f(x).

8. סקיצה: מסמנים את כל הנקודות, ומחברים לפי העלייה והירידה בטבלה.

פולינום זוגי ואי-זוגי

הפולינוםהתכונההגרף
רק חזקות זוגיות של xx (ואולי מספר חופשי), כמו x4−2x2+3x^4-2x^2+3זוגית: f(−x)=f(x)f(-x)=f(x)סימטרי ביחס לציר ה-yy
רק חזקות אי-זוגיות של xx, בלי מספר חופשי, כמו x3−3xx^3-3xאי-זוגית: f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x)סימטרי ביחס לראשית הצירים

מספר נקודות החיתוך עם ישר y=ky=k

אחרי שיש סקיצה, מספר הפתרונות של המשוואה f(x)=kf(x)=k הוא מספר נקודות החיתוך של הגרף עם הישר האופקי y=ky=k. מזיזים את הישר בדמיון למעלה ולמטה: המספר משתנה רק כשהישר עובר בגובה של נקודת קיצון.

למשל, ל-f(x)=x3−6x2+9xf(x)=x^3-6x^2+9x (מקסימום (1,4)(1,4), מינימום (3,0)(3,0)):

הישר y=ky=kמספר נקודות החיתוך
k>4k>4 או k<0k<011
k=4k=4 או k=0k=022
0<k<40<k<433
שים לב

בדיקה עצמית לסקיצה: כל נקודה שחושבה נמצאת על הגרף, ובין שתי נקודות קיצון סמוכות הגרף רק עולה או רק יורד, כמו בטבלה.

שים לב

פולינום מוגדר לכל xx, והגרף שלו הוא קו אחד רציף, בלי קפיצות ובלי חורים.

דוגמה - פולינום ממעלה שלישית עם שורש כפול

נתונה הפונקציה f(x)=x3−6x2+9xf(x)=x^3-6x^2+9x.

א. מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.

ב. מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגן.

ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה.

ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה.

פתרון

1. תחום ההגדרה: כל xx (פולינום).

2. חיתוך עם ציר ה-yy: f(0)=0f(0)=0, הנקודה (0,0)(0,0).

3. חיתוך עם ציר ה-xx: x(x2−6x+9)=x(x−3)2=0x(x^2-6x+9)=x(x-3)^2=0, ולכן x=0x=0 או x=3x=3. הנקודות (0,0)(0,0) ו-(3,0)(3,0).

4. נגזרת: f′(x)=3x2−12x+9=3(x−1)(x−3)f'(x)=3x^2-12x+9=3(x-1)(x-3). f′(x)=0f'(x)=0 ב-x=1x=1 וב-x=3x=3.

5. טבלת סימנים (מספרי בדיקה: 00, 22, 44):

xxx<1x<1111<x<31<x<333x>3x>3
f′(x)f'(x)++00−-00++
f(x)f(x)↗max↘min↗

6. f(1)=1−6+9=4f(1)=1-6+9=4 ו-f(3)=0f(3)=0: מקסימום (1,4)(1,4), מינימום (3,0)(3,0). המינימום הוא גם נקודת חיתוך עם ציר ה-xx: הגרף נוגע בציר ב-(3,0)(3,0).

7. הסקיצה, עם הנקודות (0,0)(0,0), (1,4)(1,4) ו-(3,0)(3,0):

-112345-6-4-22468(0,0)(1,4)(3,0)
תשובה

א. (0,0)(0,0), (3,0)(3,0). ב. מקסימום (1,4)(1,4), מינימום (3,0)(3,0). ג. עולה: x<1x<1 או x>3x>3. יורדת: 1<x<31<x<3.

שאלות פתוחות על חקירת פונקציה פולינומיאלית וסרטוט סקיצה

12. הקשר בין גרף הפונקציה לגרף הנגזרת שלה

גרף פונקציית הנגזרת

הנגזרת f′(x)f'(x) היא השיפוע של גרף ff בכל נקודה. לכן גרף f′f' לא מראה כמה גבוה גרף ff, אלא לאן הוא הולך: איפה שגרף f′f' מעל ציר ה-xx, גרף ff עולה. איפה שהוא מתחת לציר, גרף ff יורד.

במדויק: גרף פונקציית הנגזרת הוא הגרף של y=f′(x)y=f'(x). לכל aa, הגובה של גרף f′f' בנקודה שבה x=ax=a שווה לשיפוע המשיק לגרף ff בנקודה (a,f(a))(a,f(a)).

הגרף של f(x)=x3−3xf(x)=x^3-3x וגרף הנגזרת שלה f′(x)=3x2−3f'(x)=3x^2-3. בנקודות הקיצון של ff, ב-(−1,2)(-1,2) וב-(1,−2)(1,-2), גרף f′f' חותך את ציר ה-xx: ב-(−1,0)(-1,0) וב-(1,0)(1,0). בתחום −1<x<1-1<x<1, שבו ff יורדת, גרף f′f' מתחת לציר ה-xx.

-3-2-1123-4-3-2-11234(-1,2)(1,-2)
-3-2-1123-4-22468(-1,0)(1,0)

קריאת ff מתוך גרף f′f'

גרף f′f'גרף ff
מעל ציר ה-xx (f′(x)>0f'(x)>0)עולה
מתחת לציר ה-xx (f′(x)<0f'(x)<0)יורד
חותך את ציר ה-xx מלמעלה למטה (מ-++ ל-−-)נקודת מקסימום
חותך את ציר ה-xx מלמטה למעלה (מ-−- ל-++)נקודת מינימום
נוגע בציר ה-xx בלי לעבור לצד השניאין קיצון
הגובה בנקודה x=ax=aשיפוע המשיק לגרף ff ב-x=ax=a

קריאת f′f' מתוך גרף ff

•בתחום שבו ff עולה, גרף f′f' מעל ציר ה-xx. בתחום שבו ff יורדת, גרף f′f' מתחת לציר.

•בנקודת קיצון של ff, גרף f′f' פוגש את ציר ה-xx.

מה גרף f′f' לא מראה

לפונקציות f(x)f(x) ו-f(x)+cf(x)+c (cc קבוע) יש אותה נגזרת: הגרף של f(x)+cf(x)+c הוא הזזה אנכית של גרף ff, והשיפועים לא משתנים. לכן לנקודות הקיצון של f(x)+cf(x)+c אותם שיעורי xx, ושיעור ה-yy גדל ב-cc. מגרף f′f' לבד אי אפשר לדעת את שיעורי ה-yy של ff: צריך נתון נוסף, כמו נקודה על גרף ff.

שים לב

הנקודה הגבוהה ביותר בגרף f′f' היא לא המקסימום של ff. המקסימום של ff נמצא איפה שגרף f′f' חותך את ציר ה-xx מ-++ ל-−-.

שים לב

f′(x)>0f'(x)>0 אומר ש-ff עולה, לא ש-ff חיובית. פונקציה יכולה לעלות כשכל הגרף שלה מתחת לציר ה-xx.

דוגמה - נתון רק גרף הנגזרת

בסרטוט גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) של פונקציה f(x)f(x) המוגדרת לכל xx. גרף הנגזרת הוא פרבולה שחותכת את ציר ה-xx ב-x=−1x=-1 וב-x=3x=3, ונקודת הקיצון שלה (1,−4)(1,-4).

-4-2246-4-2246(-1,0)(3,0)(1,-4)

א. מצאו את תחומי העלייה והירידה של ff.

ב. מהם שיעורי ה-xx של נקודות הקיצון של ff, ומה סוגן?

ג. מהו שיפוע המשיק לגרף ff בנקודה שבה x=1x=1?

ד. האם יש נקודה נוספת על גרף ff שבה שיפוע המשיק שווה לשיפוע שמצאתם בסעיף ג? נמקו.

פתרון

1. נתון: גרף f′f'. המטרה: תכונות של ff מתוך הסימן והגובה של f′f'.

2. גרף f′f' מעל ציר ה-xx ב-x<−1x<-1 וב-x>3x>3, ומתחתיו ב-−1<x<3-1<x<3. לכן ff עולה ב-x<−1x<-1 וב-x>3x>3, ויורדת ב-−1<x<3-1<x<3.

3. ב-x=−1x=-1 גרף f′f' עובר מ-++ ל-−-: מקסימום. ב-x=3x=3 מ-−- ל-++: מינימום.

4. שיפוע המשיק ב-x=1x=1 הוא הגובה של גרף f′f' שם: f′(1)=−4f'(1)=-4.

5. (1,−4)(1,-4) היא הנקודה הנמוכה ביותר בגרף f′f', והוא מגיע לגובה −4-4 רק בה. לכן אין נקודה נוספת עם שיפוע −4-4.

תשובה

א. עולה: x<−1x<-1 או x>3x>3. יורדת: −1<x<3-1<x<3. ב. מקסימום ב-x=−1x=-1, מינימום ב-x=3x=3. ג. −4-4. ד. לא: גרף f′f' מגיע לגובה −4-4 רק ב-x=1x=1.

שאלות פתוחות על הקשר בין גרף הפונקציה לגרף הנגזרת שלה

13. משיק וחקירה בשאלות עם פרמטרים

פונקציה עם פרמטר

לפעמים בפונקציה יש אות נוספת, למשל f(x)=x3+ax2−9x+2f(x)=x^3+ax^2-9x+2. האות aa היא מספר קבוע שעדיין לא יודעים. השאלה נותנת נתון, ובעזרתו מוצאים את aa. אחרי זה ממשיכים כרגיל.

במדויק: פרמטר הוא אות שמייצגת מספר קבוע (לא משתנה כמו xx), שהערך שלו לא ידוע בהתחלה ונקבע מהנתון. לפעמים הנתון מתאים ליותר מערך אחד, ואז בודקים כל ערך.

כשהפרמטר הוא המספר החופשי, כמו ב-f(x)=x3−3x+af(x)=x^3-3x+a, הנגזרת f′(x)=3x2−3f'(x)=3x^2-3 לא תלויה בו. כל ערך של aa מזיז את הגרף למעלה או למטה, ולנקודות הקיצון יש תמיד אותם שיעורי xx: −1-1 ו-11. בסרטוט, a=0a=0 בקו מלא ו-a=4a=4 בקו מקווקו.

-3-2-1123-4-22468(-1,6)(1,-2)

תרגום נתון למשוואה

הנתוןהמשוואה
הגרף עובר דרך הנקודה (p,q)(p,q)f(p)=qf(p)=q
לפונקציה יש קיצון ב-x=px=pf′(p)=0f'(p)=0
שיפוע המשיק ב-x=px=p הוא mmf′(p)=mf'(p)=m
ערך הקיצון ב-x=px=p הוא qqf′(p)=0f'(p)=0 וגם f(p)=qf(p)=q
דרך הפתרון

אחרי שמוצאים את הפרמטר

כשמצאתם את ערך הפרמטר:

1. מציבים אותו וכותבים את הפונקציה עם מספרים.

2. בודקים שהנתון מתקיים. למשל, מ-f′(p)=0f'(p)=0 יוצאת רק נקודה חשודה: בטבלת סימנים מוודאים שיש שם קיצון.

3. ממשיכים בחקירה או במשיק כרגיל.

שים לב

"קיצון ב-x=3x=3" לא אומר f(3)=0f(3)=0. הוא אומר f′(3)=0f'(3)=0. ו"שיפוע המשיק" הוא נתון על f′f', לא על ff.

שים לב

כשהפרמטר הוא המספר החופשי, f′(x)=0f'(x)=0 לא נותן משוואה בפרמטר. קודם מוצאים את שיעורי ה-xx של הקיצון מ-f′(x)=0f'(x)=0, ואז מציבים בנתון על ff.

דוגמה א - נתון שיעור ה-xx של קיצון: משוואה ב-f′f'

נתונה הפונקציה f(x)=x3+ax2−9x+2f(x)=x^3+ax^2-9x+2, aa פרמטר. לפונקציה יש נקודת קיצון שבה x=3x=3.

א. מצאו את aa.

ב. מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגן.

פתרון

1. נתון: קיצון ב-x=3x=3, כלומר f′(3)=0f'(3)=0. המטרה: aa, ואחריו נקודות הקיצון.

2. גוזרים: f′(x)=3x2+2ax−9f'(x)=3x^2+2ax-9.

3. מציבים: f′(3)=27+6a−9=0f'(3)=27+6a-9=0, ולכן 6a=−186a=-18, a=−3a=-3.

4. הפונקציה: f(x)=x3−3x2−9x+2f(x)=x^3-3x^2-9x+2, והנגזרת f′(x)=3x2−6x−9=3(x−3)(x+1)f'(x)=3x^2-6x-9=3(x-3)(x+1).

5. טבלת סימנים (מספרי בדיקה: −2-2, 00, 44):

xxx<−1x<-1−1-1−1<x<3-1<x<333x>3x>3
f′(x)f'(x)++00−-00++
f(x)f(x)↗max↘min↗

6. f(−1)=−1−3+9+2=7f(-1)=-1-3+9+2=7, f(3)=27−27−27+2=−25f(3)=27-27-27+2=-25. ב-x=3x=3 יש אכן קיצון, כנתון.

תשובה

א. a=−3a=-3. ב. מקסימום (−1,7)(-1,7), מינימום (3,−25)(3,-25).

דוגמה ב - פרמטר במספר החופשי: נתון ערך המקסימום

נתונה הפונקציה f(x)=x3−3x+af(x)=x^3-3x+a, aa פרמטר. שיעור ה-yy של נקודת המקסימום של הפונקציה הוא 66.

א. מצאו את שיעורי ה-xx של נקודות הקיצון, וקבעו את סוגן.

ב. מצאו את aa.

ג. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודת החיתוך שלו עם ציר ה-yy.

פתרון

1. נתון: ערך המקסימום 66. המטרה: aa, ואחריו המשיק.

2. גוזרים: f′(x)=3x2−3=3(x−1)(x+1)f'(x)=3x^2-3=3(x-1)(x+1), בלי aa. f′(x)=0f'(x)=0 ב-x=−1x=-1 וב-x=1x=1.

3. טבלת סימנים (מספרי בדיקה: −2-2, 00, 22): f′f' חיובית ב-x<−1x<-1, שלילית ב-−1<x<1-1<x<1, חיובית ב-x>1x>1. לכן מקסימום ב-x=−1x=-1 ומינימום ב-x=1x=1.

4. מציבים בנתון: f(−1)=−1+3+a=2+a=6f(-1)=-1+3+a=2+a=6, ולכן a=4a=4.

5. הפונקציה: f(x)=x3−3x+4f(x)=x^3-3x+4. חיתוך עם ציר ה-yy: f(0)=4f(0)=4, הנקודה (0,4)(0,4).

6. שיפוע המשיק: f′(0)=−3f'(0)=-3. המשיק: y−4=−3(x−0)y-4=-3(x-0), כלומר y=−3x+4y=-3x+4.

תשובה

א. מקסימום ב-x=−1x=-1, מינימום ב-x=1x=1. ב. a=4a=4. ג. y=−3x+4y=-3x+4.

שאלות פתוחות על משיק וחקירה בשאלות עם פרמטרים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.