דילוג לתוכן המרכזי

סיכום גאומטריה של המישור

מתמטיקה כיתה י' 4 יח"ל · 17 נושאים

כל מה שצריך לדעת בגאומטריה של המישור: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: תיכון, חוצה זווית וגובה במשולש

מכל קודקוד של משולש יוצאים שלושה קטעים חשובים אל הצלע שמולו. כל אחד מהם "עושה" משהו אחר: אחד מגיע לאמצע הצלע, אחד חוצה את הזווית, ואחד מאונך לצלע.

במדויק: במשולש ABCABC, כשהנקודות MM, DD ו-HH נמצאות על הישר BCBC:

- התיכון לצלע BCBC הוא הקטע AMAM, כאשר MM אמצע הצלע: BM=MCBM=MC.

- חוצה הזווית AA הוא הקטע ADAD, כאשר DD על הצלע BCBC ו-∠BAD=∠DAC\angle BAD=\angle DAC.

- הגובה לצלע BCBC הוא הקטע AHAH, כאשר AH⊥BCAH\perp BC. הנקודה HH נמצאת על הישר BCBC, ולפעמים על ההמשך שלו ולא על הצלע עצמה.

באיור שלושת הקטעים יוצאים מהקודקוד AA: הגובה AHAH (מקווקו), חוצה הזווית ADAD והתיכון AMAM. במשולש כללי אלה שלושה קטעים שונים.

במשולש שווה-שוקיים (AB=ACAB=AC) שלושתם מתלכדים: חוצה זווית הראש הוא גם התיכון לבסיס וגם הגובה לבסיס.

ABCHDM

תזכורת: משפטי החפיפה

שני משולשים חופפים הם משולשים שאפשר להניח זה על זה כך שיתלכדו בדיוק. בהוכחות בנושא הזה נשתמש בהם הרבה.

במדויק: המשולשים ABCABC ו-DEFDEF חופפים (△ABC≅△DEF\triangle ABC\cong\triangle DEF) אם הצלעות המתאימות שוות (AB=DEAB=DE, BC=EFBC=EF, AC=DFAC=DF) והזוויות המתאימות שוות (∠A=∠D\angle A=\angle D, ∠B=∠E\angle B=\angle E, ∠C=∠F\angle C=\angle F). כדי להוכיח חפיפה מספיק אחד מארבעת המשפטים:

- צ.ז.צ: שתי צלעות והזווית שביניהן.

- ז.צ.ז: צלע ושתי הזוויות שלידה.

- צ.צ.צ: שלוש צלעות.

- ניצב ויתר: בשני משולשים ישרי זווית, ניצב שווה ויתר שווה.

סדר האותיות בכתיבה △ABC≅△DEF\triangle ABC\cong\triangle DEF אומר מה מתאים למה: AA ל-DD, BB ל-EE, CC ל-FF. מחפיפה מסיקים שכל שאר הצלעות והזוויות המתאימות שוות.

תזכורת: שטח משולש

את השטח של משולש מחשבים לפי צלע אחת והגובה אליה. כל צלע יכולה לשמש בסיס, בתנאי שלוקחים את הגובה אליה.

במדויק: אם aa הוא אורך הצלע BCBC ו-hh הוא אורך הגובה מהקודקוד AA לישר BCBC, אז שטח המשולש ABCABC הוא S=a⋅h2S=\frac{a\cdot h}{2}. לכל אחת משלוש הצלעות מקבלים את אותו שטח.

באיור הגובה hh יורד מ-AA אל הצלע a=BCa=BC. כששני משולשים חולקים את אותו גובה, השטחים שלהם תלויים רק בבסיסים. על זה נשענים כמה מהכללים בנושא.

haABCH

1. תיכונים במשולש: תכונות ונקודת מפגש התיכונים (יחס 2:1)

התיכונים ונקודת המפגש שלהם

לכל משולש יש שלושה תיכונים, אחד לכל צלע. מתברר שהם לא סתם עוברים במשולש: שלושתם תמיד נפגשים באותה נקודה, והנקודה הזאת מחלקת כל תיכון באותו יחס.

במדויק: תיכון במשולש הוא קטע שמחבר קודקוד עם אמצע הצלע שמולו. בכל משולש שלושת התיכונים נחתכים בנקודה אחת, GG, שנמצאת בתוך המשולש. הנקודה GG מחלקת כל תיכון ביחס 2:12:1, כשהחלק הארוך הוא החלק שצמוד לקודקוד: בתיכון ADAD מתקיים AG=2⋅GDAG=2\cdot GD.

באיור DD, EE ו-FF הם אמצעי הצלעות (הסימונים מראים קטעים שווים), ושלושת התיכונים ADAD, BEBE ו-CFCF נפגשים ב-GG.

מהיחס 2:12:1 נובע: AG=23ADAG=\frac23AD ו-GD=13ADGD=\frac13AD. כך גם בשני התיכונים האחרים.

ABCDEFG

נקודת מפגש התיכונים

במשולש ABCABC עם התיכונים ADAD, BEBE ו-CFCF:

•שלושת התיכונים נפגשים בנקודה אחת GG.

- AG:GD=BG:GE=CG:GF=2:1AG:GD=BG:GE=CG:GF=2:1.

•לכן AG=23ADAG=\frac23AD, GD=13ADGD=\frac13AD (וכך לכל תיכון).

דרך הפתרון

חישוב קטעים על התיכונים

כשנתונים במשולש שני תיכונים (או יותר) שנפגשים בנקודה GG:

1. מזהים בכל תיכון את הקודקוד ואת אמצע הצלע.

2. מסמנים בכל תיכון: החלק שליד הקודקוד 2x2x, החלק שליד אמצע הצלע xx.

3. מציבים את הנתון (חלק או תיכון שלם) ומוצאים את xx.

4. מחשבים את הקטעים המבוקשים.

שים לב

הסדר חשוב: היחס הוא 2:12:1 מהקודקוד. הקטע GDGD שליד אמצע הצלע הוא החלק הקצר, שליש מהתיכון.

שים לב

אם ישר מקודקוד עובר דרך נקודת המפגש של שני תיכונים, הוא התיכון השלישי: הוא חוצה את הצלע שמולו.

דוגמה - שני תיכונים: מחלק נתון אל התיכון כולו

במשולש ABCABC התיכונים AMAM ו-BNBN נפגשים בנקודה GG. נתון: AM=12AM=12, BG=6BG=6.

מצאו את אורכי הקטעים AGAG, GMGM, GNGN ו-BNBN.

פתרון

1. נתון: AMAM ו-BNBN תיכונים, AM=12AM=12, BG=6BG=6. המטרה: AGAG, GMGM, GNGN, BNBN.

2. GG היא נקודת מפגש התיכונים, ולכן היא מחלקת כל תיכון ביחס 2:12:1 מהקודקוד.

3. בתיכון AMAM: AG=23⋅12=8AG=\frac23\cdot12=8 ו-GM=13⋅12=4GM=\frac13\cdot12=4.

4. בתיכון BNBN: BGBG הוא החלק שליד הקודקוד, ולכן BG=2⋅GNBG=2\cdot GN, כלומר 6=2⋅GN6=2\cdot GN ו-GN=3GN=3.

5. BN=BG+GN=6+3=9BN=BG+GN=6+3=9.

8463ABCMNG
תשובה

AG=8AG=8, GM=4GM=4, GN=3GN=3, BN=9BN=9

שאלות פתוחות על תיכונים במשולש: תכונות ונקודת מפגש התיכונים (יחס 2:1)

2. התיכון מחלק את המשולש לשני משולשים שווי שטח

התיכון מחלק את המשולש לשני משולשים שווי שטח

התיכון AMAM חותך את המשולש לשני משולשים: ABMABM ו-ACMACM. הם לא חופפים בדרך כלל, ולא נראים אותו דבר, אבל יש להם בדיוק אותו שטח.

במדויק: במשולש ABCABC, אם AMAM הוא התיכון לצלע BCBC, אז SABM=SACM=12SABCS_{ABM}=S_{ACM}=\frac12S_{ABC}. הסיבה: לשני המשולשים בסיסים שווים, BM=MCBM=MC, ואותו גובה - הגובה AHAH מהקודקוד AA לישר BCBC.

באיור שני המשולשים ABMABM ו-AMCAMC נראים שונים, אבל הבסיסים BMBM ו-MCMC שווים, ולשניהם הגובה המקווקו AHAH. לכן SABM=BM⋅AH2=MC⋅AH2=SAMCS_{ABM}=\frac{BM\cdot AH}{2}=\frac{MC\cdot AH}{2}=S_{AMC}.

ABCMH

התיכון חוצה את השטח

אם AMAM תיכון במשולש ABCABC:

SABM=SACM=12SABCS_{ABM}=S_{ACM}=\frac12S_{ABC}

משולשים עם אותו גובה

כששני משולשים חולקים קודקוד, והבסיסים שלהם מונחים על אותו ישר, יש להם אותו גובה. אז היחס בין השטחים שווה ליחס בין הבסיסים. למשל אם DD על הצלע BCBC:

SABDSADC=BDDC\frac{S_{ABD}}{S_{ADC}}=\frac{BD}{DC}

שלושת התיכונים ושישה משולשים

שלושת התיכונים מחלקים את המשולש לשישה משולשים קטנים שווי שטח. השטח של כל אחד מהם הוא 16SABC\frac16S_{ABC}.

למה: כל תיכון במשולש קטן חוצה את השטח שלו. למשל GDGD תיכון במשולש BGCBGC, ולכן SBGD=SCGDS_{BGD}=S_{CGD}. בנוסף AG:GD=2:1AG:GD=2:1, ולכן SABG=2SBGDS_{ABG}=2S_{BGD}, וכך מקבלים שכל ששת המשולשים שווים.

שים לב

התיכון חוצה את השטח, לא את הזווית: בדרך כלל ∠BAM≠∠MAC\angle BAM\ne\angle MAC, והמשולשים ABMABM ו-ACMACM לא חופפים.

דוגמה - שטח של משולש שקודקודו בנקודת מפגש התיכונים

שטח המשולש ABCABC הוא 4848. AMAM הוא התיכון לצלע BCBC, ו-GG היא נקודת מפגש התיכונים.

מצאו את שטח המשולש ABMABM, את שטח המשולש ABGABG ואת שטח המשולש BGMBGM.

פתרון

1. נתון: SABC=48S_{ABC}=48, AMAM תיכון, GG נקודת מפגש התיכונים. המטרה: SABMS_{ABM}, SABGS_{ABG}, SBGMS_{BGM}.

2. התיכון חוצה את השטח: SABM=12⋅48=24S_{ABM}=\frac12\cdot48=24.

3. GG על התיכון AMAM, ו-AG:GM=2:1AG:GM=2:1.

4. למשולשים ABGABG ו-BGMBGM קודקוד משותף BB, והבסיסים AGAG ו-GMGM על אותו ישר. לכן יחס השטחים הוא יחס הבסיסים: SABG:SBGM=2:1S_{ABG}:S_{BGM}=2:1.

5. יחד הם המשולש ABMABM: SABG=23⋅24=16S_{ABG}=\frac23\cdot24=16 ו-SBGM=13⋅24=8S_{BGM}=\frac13\cdot24=8.

ABCMG
תשובה

SABM=24S_{ABM}=24, SABG=16S_{ABG}=16, SBGM=8S_{BGM}=8

שאלות פתוחות על התיכון מחלק את המשולש לשני משולשים שווי שטח

3. התיכון ליתר במשולש ישר זווית

התיכון ליתר

במשולש ישר זווית יש תיכון מיוחד: התיכון שיוצא מקודקוד הזווית הישרה אל היתר. האורך שלו תמיד חצי מהיתר.

במדויק: במשולש ABCABC שבו ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, אם CMCM הוא התיכון ליתר ABAB, אז CM=12ABCM=\frac12AB, כלומר CM=AM=BMCM=AM=BM. ולהפך: אם במשולש ABCABC התיכון CMCM לצלע ABAB שווה לחצי הצלע ABAB, אז ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

באיור הניצבים הם AC=6AC=6 ו-BC=8BC=8, היתר AB=10AB=10, והתיכון ליתר CM=5CM=5. שלושת הקטעים המסומנים AMAM, MBMB ו-CMCM שווים.

התיכון מחלק את המשולש הישר לשני משולשים שווי-שוקיים: AMCAMC (MA=MCMA=MC) ו-BMCBMC (MB=MCMB=MC).

ABCM

התיכון ליתר והכלל ההפוך

מה נתוןמה מסיקים
∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ ו-CMCM תיכון ליתרCM=12AB=AM=BMCM=\frac12AB=AM=BM
CMCM תיכון לצלע ABAB ו-CM=12ABCM=\frac12AB∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ

הניצב מול זווית של 30°

מה נתוןמה מסיקים
∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ ו-∠A=30∘\angle A=30^\circBC=12ABBC=\frac12AB
∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ ו-BC=12ABBC=\frac12AB∠A=30∘\angle A=30^\circ

למה (בעזרת התיכון ליתר CMCM): ∠B=60∘\angle B=60^\circ ו-CM=MBCM=MB, ולכן המשולש CMBCMB שווה-צלעות, ו-BC=MB=12ABBC=MB=\frac12AB.

שים לב

משני המשולשים שווי-השוקיים: ∠MCA=∠A\angle MCA=\angle A ו-∠MCB=∠B\angle MCB=\angle B. כך מעבירים זוויות מהקודקודים אל הקודקוד CC.

שים לב

הכלל הוא רק על התיכון ליתר. התיכון לניצב אינו חצי מהניצב.

דוגמה - זוויות ואורכים בעזרת התיכון ליתר

במשולש ABCABC נתון ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, ∠BAC=35∘\angle BAC=35^\circ ו-AB=14AB=14. CMCM הוא התיכון ליתר.

מצאו את CMCM, את ∠ACM\angle ACM ואת ∠CMB\angle CMB.

פתרון

1. נתון: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, ∠A=35∘\angle A=35^\circ, AB=14AB=14, CMCM תיכון ליתר. המטרה: CMCM, ∠ACM\angle ACM, ∠CMB\angle CMB.

2. התיכון ליתר שווה לחצי היתר: CM=142=7CM=\frac{14}{2}=7, וגם AM=7AM=7.

3. במשולש AMCAMC: MA=MCMA=MC, ולכן הוא שווה-שוקיים, והזוויות שליד הבסיס ACAC שוות: ∠ACM=∠A=35∘\angle ACM=\angle A=35^\circ.

4. ∠CMB\angle CMB היא זווית חיצונית למשולש AMCAMC, ולכן היא שווה לסכום שתי הזוויות הפנימיות שלא צמודות לה: ∠CMB=35∘+35∘=70∘\angle CMB=35^\circ+35^\circ=70^\circ.

35°70°ABCM
תשובה

CM=7CM=7, ∠ACM=35∘\angle ACM=35^\circ, ∠CMB=70∘\angle CMB=70^\circ

שאלות פתוחות על התיכון ליתר במשולש ישר זווית

4. חוצה זווית כמקום גאומטרי

חוצה זווית כמקום גאומטרי

מקום גאומטרי הוא אוסף של כל הנקודות שיש להן תכונה מסוימת, ורק שלהן. לחוצה הזווית יש תכונה כזאת: כל נקודה עליו נמצאת באותו מרחק משתי שוקי הזווית.

המרחק של נקודה מישר הוא אורך האנך מהנקודה אל הישר.

במדויק: נתונה זווית ∠BAC\angle BAC שקטנה מ-180∘180^\circ. חוצה הזווית הוא אוסף כל הנקודות שבתוך הזווית או בקודקוד שלה שהמרחקים שלהן משתי שוקי הזווית שווים. כלומר: כל נקודה על חוצה הזווית נמצאת באותו מרחק משתי השוקיים, וכל נקודה בתוך הזווית שנמצאת באותו מרחק משתי השוקיים נמצאת על חוצה הזווית.

באיור PP על חוצה הזווית AA, ו-PEPE, PFPF הם האנכים מ-PP אל שתי השוקיים. PE=PFPE=PF.

למה זה נכון: המשולשים AEPAEP ו-AFPAFP חופפים לפי ז.צ.ז: הצלע APAP משותפת, ∠EAP=∠FAP\angle EAP=\angle FAP, וגם ∠APE=∠APF\angle APE=\angle APF (בשני המשולשים יש זווית ישרה ואותה זווית ב-AA, ולכן גם הזווית השלישית שווה). לכן PE=PFPE=PF, וגם AE=AFAE=AF.

APEF

חוצה הזווית והמרחקים מהשוקיים

מה נתוןמה מסיקים
PP על חוצה הזווית AAPP באותו מרחק משתי שוקי הזווית: PE=PFPE=PF
PP בתוך הזווית AA ו-PE=PFPE=PF (אנכים לשוקיים)PP על חוצה הזווית: ∠PAE=∠PAF\angle PAE=\angle PAF
שים לב

המרחק נמדד באנך לשוק. קטע אחר מ-PP אל השוק, שאינו מאונך לה, ארוך יותר ואינו המרחק.

שים לב

כשמורידים מנקודה PP על חוצה הזווית אנכים PEPE ו-PFPF לשוקיים, גם AE=AFAE=AF: המרחקים מהקודקוד אל רגלי האנכים שווים.

דוגמה - אורכים ושטח בעזרת אנכים מחוצה הזווית

הנקודה PP נמצאת על חוצה הזווית AA. PEPE ו-PFPF הם האנכים מ-PP אל שתי שוקי הזווית. נתון: AP=13AP=13, PE=5PE=5.

א. מצאו את PFPF ואת AFAF.

ב. מצאו את שטח המרובע AEPFAEPF.

פתרון

1. נתון: PP על חוצה הזווית AA, PEPE ו-PFPF אנכים לשוקיים, AP=13AP=13, PE=5PE=5. המטרה: PFPF, AFAF ושטח AEPFAEPF.

2. PP על חוצה הזווית, ולכן הוא באותו מרחק משתי השוקיים: PF=PE=5PF=PE=5.

3. במשולש ישר הזווית AFPAFP (∠AFP=90∘\angle AFP=90^\circ), לפי משפט פיתגורס: AF=132−52=144=12AF=\sqrt{13^2-5^2}=\sqrt{144}=12.

4. המרובע AEPFAEPF בנוי משני המשולשים החופפים AEPAEP ו-AFPAFP. השטח של כל אחד: 12⋅52=30\frac{12\cdot5}{2}=30.

5. שטח המרובע: 30+30=6030+30=60.

512APEF
תשובה

א. PF=5PF=5, AF=12AF=12. ב. 6060

שאלות פתוחות על חוצה זווית כמקום גאומטרי

5. נקודת מפגש חוצי הזוויות

נקודת המפגש של חוצי הזוויות

לכל משולש יש שלושה חוצי זוויות. כמו התיכונים, גם הם תמיד נפגשים בנקודה אחת. לנקודה הזאת יש תכונה מיוחדת: היא נמצאת באותו מרחק משלוש הצלעות.

במדויק: בכל משולש שלושת חוצי הזוויות נחתכים בנקודה אחת II, שנמצאת בתוך המשולש. המרחקים של II משלוש הצלעות (אורכי האנכים מ-II אל הצלעות) שווים זה לזה. II היא הנקודה היחידה בתוך המשולש שיש לה תכונה זו.

למה זה נכון: הנקודה II שבה נפגשים חוצי הזוויות BB ו-CC נמצאת באותו מרחק מ-ABAB ומ-BCBC (היא על חוצה הזווית BB), וגם באותו מרחק מ-BCBC ומ-ACAC (היא על חוצה הזווית CC). לכן היא באותו מרחק מ-ABAB ומ-ACAC, ולפי הכלל ההפוך היא על חוצה הזווית AA.

באיור AIAI, BIBI ו-CICI על חוצי הזוויות, ושלושת האנכים המקווקווים מ-II אל הצלעות שווים.

ABCI

נקודת מפגש חוצי הזוויות

•שלושת חוצי הזוויות של משולש נחתכים בנקודה אחת II.

- II נמצאת באותו מרחק משלוש הצלעות.

•הישר מקודקוד דרך II חוצה את הזווית שבקודקוד הזה. לכן אם ידוע ש-BIBI ו-CICI חוצי זוויות, אז AIAI חוצה את הזווית AA.

שים לב

II היא לא נקודת מפגש התיכונים. שתי הנקודות מתלכדות רק במשולש שווה-צלעות.

דוגמה - הזווית בין שני חוצי זוויות

במשולש ABCABC נתון ∠BAC=70∘\angle BAC=70^\circ. חוצי הזוויות BB ו-CC נפגשים בנקודה II.

א. מצאו את ∠BIC\angle BIC.

ב. הסבירו מדוע ∠BAI=35∘\angle BAI=35^\circ.

פתרון

1. נתון: ∠A=70∘\angle A=70^\circ, BIBI ו-CICI חוצי זוויות. המטרה: ∠BIC\angle BIC, והסבר ל-∠BAI\angle BAI.

2. סכום הזוויות במשולש ABCABC: ∠B+∠C=180∘−70∘=110∘\angle B+\angle C=180^\circ-70^\circ=110^\circ.

3. BIBI ו-CICI חוצי זוויות, ולכן ∠IBC+∠ICB=110∘2=55∘\angle IBC+\angle ICB=\frac{110^\circ}{2}=55^\circ.

4. במשולש BICBIC: ∠BIC=180∘−55∘=125∘\angle BIC=180^\circ-55^\circ=125^\circ.

5. II היא נקודת המפגש של שני חוצי זוויות, ולכן גם AIAI חוצה זווית: ∠BAI=70∘2=35∘\angle BAI=\frac{70^\circ}{2}=35^\circ.

125°ABCI
תשובה

א. ∠BIC=125∘\angle BIC=125^\circ. ב. AIAI חוצה את הזווית AA, כי שלושת חוצי הזוויות נפגשים ב-II.

שאלות פתוחות על נקודת מפגש חוצי הזוויות

6. משפט חוצה זווית פנימית במשולש

משפט חוצה הזווית הפנימית

חוצה הזווית חוצה את הזווית לשתי זוויות שוות, אבל את הצלע שמולו הוא בדרך כלל לא חוצה לשני חלקים שווים. יש לו חוק אחר: הוא מחלק את הצלע באותו יחס כמו שתי הצלעות שליד הזווית.

במדויק: במשולש ABCABC, אם ADAD חוצה את הזווית AA והנקודה DD על הצלע BCBC, אז BDDC=ABAC\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}. כל קטע על BCBC מתאים לצלע שיש לו איתה קודקוד משותף: BDBD ל-ABAB, ו-DCDC ל-ACAC.

למה זה נכון (בעזרת שטחים): DD על חוצה הזווית, ולכן האנכים DEDE ו-DFDF שווים.

1. למשולשים ABDABD ו-ADCADC אותו גובה מ-AA אל BCBC, ולכן SABDSADC=BDDC\frac{S_{ABD}}{S_{ADC}}=\frac{BD}{DC}.

2. אפשר לחשב את אותם שטחים גם לפי הבסיסים ABAB ו-ACAC והגבהים DE=DFDE=DF: SABDSADC=AB⋅DEAC⋅DF=ABAC\frac{S_{ABD}}{S_{ADC}}=\frac{AB\cdot DE}{AC\cdot DF}=\frac{AB}{AC}.

3. משני החישובים: BDDC=ABAC\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}.

ABCDEF

משפט חוצה הזווית

במשולש ABCABC, אם ADAD חוצה את הזווית AA ו-DD על הצלע BCBC:

BDDC=ABAC\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}
דרך הפתרון

חישוב בעזרת משפט חוצה הזווית

כשנתון חוצה זווית במשולש, ומחפשים קטע על הצלע שמול הזווית או צלע של המשולש:

1. מזהים את הזווית החצויה, את הצלע שמולה ואת הנקודה DD עליה.

2. כותבים את היחס, כל קטע מול הצלע שנוגעת בו: BDDC=ABAC\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}.

3. מסמנים נעלם (למשל BD=xBD=x ו-DC=BC−xDC=BC-x) ומציבים.

4. פותרים ובודקים שכל האורכים חיוביים.

שים לב

טעות נפוצה: BDDC=ACAB\frac{BD}{DC}=\frac{AC}{AB}. בדיקה מהירה: הקטע הארוך יותר על BCBC צמוד לצלע הארוכה יותר.

דוגמה - מציאת שני הקטעים על הצלע שמול הזווית

במשולש ABCABC נתון: AB=9AB=9, AC=6AC=6, BC=10BC=10. ADAD חוצה את הזווית BACBAC, והנקודה DD על הצלע BCBC.

מצאו את BDBD ואת DCDC.

פתרון

1. נתון: AB=9AB=9, AC=6AC=6, BC=10BC=10, ADAD חוצה את הזווית AA. המטרה: BDBD ו-DCDC.

2. לפי משפט חוצה הזווית: BDDC=ABAC=96=32\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}=\frac96=\frac32.

3. מסמנים BD=xBD=x, ואז DC=10−xDC=10-x: x10−x=32\frac{x}{10-x}=\frac32.

4. כופלים בהצלבה: 2x=30−3x2x=30-3x, ולכן 5x=305x=30 ו-x=6x=6.

5. BD=6BD=6 ו-DC=10−6=4DC=10-6=4. בדיקה: 64=32\frac64=\frac32, והקטע הארוך BDBD צמוד לצלע הארוכה ABAB.

9664ABCD
תשובה

BD=6BD=6, DC=4DC=4

שאלות פתוחות על משפט חוצה זווית פנימית במשולש

7. המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית

המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית

משפט חוצה הזווית אומר: אם ADAD חוצה זווית, אז הוא מחלק את הצלע ביחס הצלעות. גם הכיוון ההפוך נכון. כך אפשר להוכיח שקטע הוא חוצה זווית, בלי למדוד זוויות - רק לפי אורכים.

במדויק: במשולש ABCABC, אם הנקודה DD נמצאת על הצלע BCBC ומתקיים BDDC=ABAC\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}, אז ADAD חוצה את הזווית AA: ∠BAD=∠DAC\angle BAD=\angle DAC.

שני המשפטים יחד אומרים: נקודה DD על הצלע BCBC היא רגל חוצה הזווית AA אם ורק אם BDDC=ABAC\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}.

באיור BDDC=64\frac{BD}{DC}=\frac64 ו-ABAC=128\frac{AB}{AC}=\frac{12}{8}. שני היחסים שווים ל-32\frac32, ולכן ADAD חוצה את הזווית AA (הקשתות המסומנות).

12864ABCD

המשפט ההפוך

מה נתוןמה מסיקים
ADAD חוצה את הזווית AA, DD על BCBCBDDC=ABAC\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}
DD על BCBC ו-BDDC=ABAC\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}ADAD חוצה את הזווית AA
דרך הפתרון

הוכחה שקטע הוא חוצה זווית

כשנתונים אורכי הצלעות והקטעים, וצריך להוכיח ש-ADAD חוצה את הזווית AA:

1. מוודאים ש-DD נמצאת על הצלע BCBC.

2. מחשבים בנפרד את BDDC\frac{BD}{DC} ואת ABAC\frac{AB}{AC}.

3. אם היחסים שווים, לפי המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית, ADAD חוצה את הזווית AA.

שים לב

כשהיחסים לא שווים, ADAD אינו חוצה זווית. למשל התיכון (BD=DCBD=DC) חוצה את הזווית AA רק כש-AB=ACAB=AC.

דוגמה - הוכחה לפי אורכים ויחס שטחים

במשולש ABCABC נתון: AB=12AB=12, AC=8AC=8, BC=10BC=10. הנקודה DD על הצלע BCBC כך ש-BD=6BD=6.

א. הוכיחו ש-ADAD חוצה את הזווית BACBAC.

ב. מצאו את היחס בין שטח המשולש ABDABD לשטח המשולש ADCADC.

פתרון

1. נתון: AB=12AB=12, AC=8AC=8, BC=10BC=10, BD=6BD=6. המטרה: להוכיח ש-ADAD חוצה זווית, ולמצוא SABD:SADCS_{ABD}:S_{ADC}.

2. DC=BC−BD=10−6=4DC=BC-BD=10-6=4.

3. BDDC=64=32\frac{BD}{DC}=\frac64=\frac32 ו-ABAC=128=32\frac{AB}{AC}=\frac{12}{8}=\frac32. היחסים שווים.

4. לפי המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית, ADAD חוצה את הזווית BACBAC.

5. למשולשים ABDABD ו-ADCADC אותו גובה מ-AA אל BCBC, ולכן SABDSADC=BDDC=32\frac{S_{ABD}}{S_{ADC}}=\frac{BD}{DC}=\frac32.

תשובה

א. BDDC=ABAC=32\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}=\frac32, ולכן ADAD חוצה זווית. ב. 3:23:2

שאלות פתוחות על המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית

8. אנך אמצעי כמקום גאומטרי

אנך אמצעי כמקום גאומטרי

אנך אמצעי לקטע הוא ישר שעובר דרך אמצע הקטע ומאונך לו. גם לו יש תכונה של מקום גאומטרי: כל נקודה עליו נמצאת באותו מרחק משני קצות הקטע.

במדויק: האנך האמצעי לקטע ABAB הוא הישר שעובר דרך אמצע הקטע MM ומאונך ל-ABAB. האנך האמצעי הוא אוסף כל הנקודות במישור שנמצאות באותו מרחק מ-AA ומ-BB: כל נקודה PP עליו מקיימת PA=PBPA=PB, וכל נקודה PP שמקיימת PA=PBPA=PB נמצאת עליו.

באיור PP על האנך האמצעי לקטע ABAB, ולכן PA=PBPA=PB.

למה זה נכון: המשולשים AMPAMP ו-BMPBMP חופפים לפי צ.ז.צ: AM=MBAM=MB, ∠AMP=∠BMP=90∘\angle AMP=\angle BMP=90^\circ, ו-MPMP משותפת. לכן PA=PBPA=PB. גם MM עצמה על האנך האמצעי, ושם MA=MBMA=MB.

ABMP

האנך האמצעי והמרחקים מקצות הקטע

מה נתוןמה מסיקים
PP על האנך האמצעי לקטע ABABPA=PBPA=PB
PA=PBPA=PBPP על האנך האמצעי לקטע ABAB
שתי נקודות שונות PP, QQ עם PA=PBPA=PB ו-QA=QBQA=QBהישר PQPQ הוא האנך האמצעי לקטע ABAB
שים לב

אנך אמצעי אינו בהכרח יוצא מקודקוד של משולש. במשולש ABCABC, האנך האמצעי לצלע BCBC עובר דרך AA רק כש-AB=ACAB=AC.

שים לב

כדי להראות שישר הוא אנך אמצעי לא מספיק שהוא מאונך לקטע, או רק שהוא עובר דרך האמצע. צריך את שני התנאים, או שתי נקודות עליו שכל אחת באותו מרחק מ-AA ומ-BB.

דוגמה - ישר דרך שתי נקודות במרחקים שווים

הנקודות CC ו-DD נמצאות משני צדי הקטע ABAB, כך ש-CA=CBCA=CB ו-DA=DBDA=DB. הישר CDCD חותך את ABAB בנקודה EE.

הוכיחו ש-CD⊥ABCD\perp AB ושהנקודה EE היא אמצע הקטע ABAB.

פתרון

1. נתון: CA=CBCA=CB, DA=DBDA=DB. המטרה: CD⊥ABCD\perp AB ו-AE=EBAE=EB.

2. CA=CBCA=CB, ולכן CC על האנך האמצעי לקטע ABAB.

3. DA=DBDA=DB, ולכן גם DD על האנך האמצעי לקטע ABAB.

4. יש ישר אחד בלבד שעובר דרך שתי נקודות שונות, ולכן הישר CDCD הוא האנך האמצעי לקטע ABAB.

5. לכן CD⊥ABCD\perp AB, והוא חותך את ABAB באמצע שלו: EE אמצע ABAB.

ABCDE
תשובה

CDCD הוא האנך האמצעי לקטע ABAB, ולכן CD⊥ABCD\perp AB ו-AE=EBAE=EB.

שאלות פתוחות על אנך אמצעי כמקום גאומטרי

9. נקודת מפגש האנכים האמצעיים

נקודת המפגש של האנכים האמצעיים

לכל משולש יש שלוש צלעות, ולכל צלע אנך אמצעי. גם שלושת האנכים האמצעיים תמיד נפגשים בנקודה אחת, והיא נמצאת באותו מרחק משלושת הקודקודים.

במדויק: בכל משולש ABCABC שלושת האנכים האמצעיים לצלעות נחתכים בנקודה אחת OO, ומתקיים OA=OB=OCOA=OB=OC. OO היא הנקודה היחידה במישור שנמצאת באותו מרחק משלושת הקודקודים.

למה זה נכון: הנקודה OO שבה נפגשים האנכים האמצעיים ל-ABAB ול-BCBC מקיימת OA=OBOA=OB ו-OB=OCOB=OC. לכן OA=OCOA=OC, ולפי הכלל ההפוך OO גם על האנך האמצעי ל-ACAC.

באיור שלושת הקטעים המקווקווים OAOA, OBOB ו-OCOC שווים.

ABCO

נקודת מפגש האנכים האמצעיים

•שלושת האנכים האמצעיים לצלעות המשולש נחתכים בנקודה אחת OO.

- OA=OB=OCOA=OB=OC.

•כדי למצוא את OO מספיק לחתוך שניים מהאנכים האמצעיים. השלישי עובר באותה נקודה.

דרך הפתרון

מציאת הנקודה שבמרחק שווה משלושה קודקודים

כשנתונים שיעורי שלושת הקודקודים של משולש:

1. בוחרים שתי צלעות, ומוצאים את האמצע של כל אחת.

2. מוצאים את השיפוע של כל צלע, ואת השיפוע המאונך לה (מכפלת השיפועים −1-1). צלע מקבילה לציר ה-xx: האנך האמצעי שלה הוא ישר מהצורה x=kx=k.

3. כותבים את משוואת כל אנך אמצעי: דרך האמצע, עם השיפוע המאונך.

4. פותרים את שתי המשוואות יחד. נקודת החיתוך היא OO.

5. בדיקה: מחשבים את המרחקים מ-OO לשלושת הקודקודים.

שים לב

המקום של OO תלוי בסוג המשולש: במשולש חד זווית OO בתוך המשולש; במשולש ישר זווית OO היא אמצע היתר (כי התיכון ליתר שווה לחצי היתר); במשולש קהה זווית OO מחוץ למשולש.

דוגמה - נקודת המפגש לפי שיעורי הקודקודים

נתון משולש שקודקודיו A(−2,0)A(-2,0), B(6,0)B(6,0), C(0,4)C(0,4).

א. מצאו את משוואות האנכים האמצעיים לצלעות ABAB ו-ACAC.

ב. מצאו את הנקודה OO שנמצאת באותו מרחק משלושת הקודקודים.

פתרון

1. המטרה: שני אנכים אמצעיים ונקודת החיתוך שלהם.

2. הצלע ABAB על ציר ה-xx. האמצע שלה: (−2+62,0)=(2,0)(\frac{-2+6}{2},0)=(2,0). האנך האמצעי מאונך לציר ה-xx: x=2x=2.

3. הצלע ACAC: האמצע (−2+02,0+42)=(−1,2)(\frac{-2+0}{2},\frac{0+4}{2})=(-1,2), והשיפוע mAC=4−00−(−2)=2m_{AC}=\frac{4-0}{0-(-2)}=2. השיפוע המאונך: −12-\frac12.

4. האנך האמצעי ל-ACAC: y−2=−12(x+1)y-2=-\frac12(x+1), כלומר y=−12x+32y=-\frac12x+\frac32.

5. מציבים x=2x=2: y=−1+32=12y=-1+\frac32=\frac12. לכן O(2,12)O(2,\frac12).

6. בדיקה: OA2=42+(12)2=654OA^2=4^2+(\frac12)^2=\frac{65}{4}, OB2=42+(12)2=654OB^2=4^2+(\frac12)^2=\frac{65}{4}, OC2=22+(72)2=654OC^2=2^2+(\frac72)^2=\frac{65}{4}. שלושת המרחקים שווים.

באיור האנך האמצעי x=2x=2 והאנך האמצעי y=−12x+32y=-\frac12x+\frac32 מקווקווים.

-4-2246-224ABCO
תשובה

א. x=2x=2 ו-y=−12x+32y=-\frac12x+\frac32. ב. O(2,12)O(2,\frac12)

שאלות פתוחות על נקודת מפגש האנכים האמצעיים

10. גבהים במשולש ונקודת מפגש הגבהים

גבהים במשולש ונקודת המפגש שלהם

הגובה הוא "המרחק" של קודקוד מהצלע שמולו: קטע שיורד מהקודקוד ומאונך לצלע. לכל משולש שלושה גבהים, וגם הם (או ההמשכים שלהם) נפגשים בנקודה אחת.

במדויק: הגובה מהקודקוד AA במשולש ABCABC הוא הקטע AHAH, כאשר HH על הישר BCBC ו-AH⊥BCAH\perp BC. בכל משולש שלושת הישרים שעליהם מונחים הגבהים נחתכים בנקודה אחת.

סוג המשולשאיפה הגבהים ונקודת המפגש
חד זוויתשלושת הגבהים בתוך המשולש, ונקודת המפגש בתוכו
ישר זוויתשני ניצבים הם גבהים, ונקודת המפגש היא קודקוד הזווית הישרה
קהה זוויתשני גבהים נופלים על ההמשכים של הצלעות, ונקודת המפגש מחוץ למשולש

באיור של המשולש החד זווית שלושת הגבהים נפגשים ב-HH בתוך המשולש. באיור של המשולש הקהה זווית הזווית BB קהה: הגבהים מ-AA ומ-CC יורדים אל ההמשכים של הצלעות CBCB ו-ABAB, והמשכי שלושת הגבהים נפגשים ב-HH מחוץ למשולש.

ABCH
ABCH

גבהים ושטח

אפשר לחשב את שטח המשולש לפי כל צלע והגובה אליה, ולכן:

a⋅ha=b⋅hb=c⋅hc=2Sa\cdot h_a=b\cdot h_b=c\cdot h_c=2S

כאשר hah_a הוא הגובה לצלע aa, וכן הלאה. כך מוצאים גובה אחד מתוך גובה אחר.

דרך הפתרון

מציאת נקודת מפגש הגבהים לפי שיעורים

כשנתונים שיעורי שלושת הקודקודים:

1. בוחרים שני קודקודים. לכל אחד מוצאים את השיפוע של הצלע שמולו.

2. השיפוע של הגובה מאונך לשיפוע הצלע (מכפלת השיפועים −1-1). גובה לצלע שמקבילה לציר ה-xx הוא ישר מהצורה x=kx=k.

3. כותבים את משוואת כל גובה: דרך הקודקוד, עם השיפוע המאונך.

4. פותרים את שתי המשוואות יחד. נקודת החיתוך היא נקודת מפגש הגבהים.

שים לב

גובה, תיכון וחוצה זווית מאותו קודקוד הם בדרך כלל שלושה קטעים שונים. במשולש שווה-שוקיים הם מתלכדים כשהם יוצאים מקודקוד הראש אל הבסיס.

שים לב

במשולש ישר זווית הגובה ליתר הוא h=a⋅bch=\frac{a\cdot b}{c}, כאשר aa, bb הניצבים ו-cc היתר. זה נובע מ-c⋅h=a⋅b=2Sc\cdot h=a\cdot b=2S.

דוגמה - נקודת מפגש הגבהים לפי שיעורי הקודקודים

נתון משולש שקודקודיו A(−3,0)A(-3,0), B(5,0)B(5,0), C(2,6)C(2,6).

מצאו את נקודת המפגש HH של הגבהים במשולש.

פתרון

1. המטרה: משוואות של שני גבהים ונקודת החיתוך שלהם.

2. הגובה מ-CC לצלע ABAB: הצלע ABAB על ציר ה-xx, ולכן הגובה מאונך לציר ה-xx ועובר דרך C(2,6)C(2,6): x=2x=2.

3. הגובה מ-AA לצלע BCBC: mBC=6−02−5=−2m_{BC}=\frac{6-0}{2-5}=-2, ולכן השיפוע של הגובה 12\frac12.

4. הגובה עובר דרך A(−3,0)A(-3,0): y=12(x+3)y=\frac12(x+3), כלומר y=12x+32y=\frac12x+\frac32.

5. מציבים x=2x=2: y=1+32=52y=1+\frac32=\frac52. לכן H(2,52)H(2,\frac52).

6. בדיקה בגובה השלישי, מ-BB לצלע ACAC: mAC=65m_{AC}=\frac{6}{5}, ו-mBH=2.5−02−5=−56m_{BH}=\frac{2.5-0}{2-5}=-\frac56. המכפלה 65⋅(−56)=−1\frac65\cdot(-\frac56)=-1, ולכן BH⊥ACBH\perp AC.

באיור הגבהים x=2x=2 ו-y=12x+32y=\frac12x+\frac32 מקווקווים.

-4-2246246ABCH
תשובה

H(2,52)H(2,\frac52)

שאלות פתוחות על גבהים במשולש ונקודת מפגש הגבהים

11. משפט הדמיון ז.ז.

משולשים דומים

שני משולשים דומים הם משולשים עם אותה צורה בדיוק, אבל לא בהכרח באותו גודל: אחד מהם הוא "הגדלה" או "הקטנה" של השני.

במדויק: המשולשים ABCABC ו-DEFDEF דומים (△ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF) אם הזוויות המתאימות שוות, ∠A=∠D\angle A=\angle D, ∠B=∠E\angle B=\angle E, ∠C=∠F\angle C=\angle F, והצלעות המתאימות פרופורציוניות: ABDE=BCEF=ACDF=k\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}=k. המספר k>0k>0 הוא יחס הדמיון. כש-k=1k=1 המשולשים חופפים.

סדר האותיות בכתיבה △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF קובע מה מתאים למה: AA ל-DD, BB ל-EE, CC ל-FF. צלעות מתאימות הן צלעות שמול זוויות שוות.

משפט הדמיון ז.ז

כדי להוכיח דמיון לא צריך לבדוק את כל הזוויות ואת כל הצלעות. מספיק למצוא שתי זוויות שוות: הזווית השלישית שווה אוטומטית, כי סכום הזוויות במשולש 180∘180^\circ.

במדויק: אם במשולשים ABCABC ו-DEFDEF מתקיים ∠A=∠D\angle A=\angle D ו-∠B=∠E\angle B=\angle E, אז △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF.

המקרה הנפוץ ביותר: ישר שמקביל לצלע של משולש. באיור DE∥BCDE\parallel BC. לכן ∠ADE=∠ABC\angle ADE=\angle ABC ו-∠AED=∠ACB\angle AED=\angle ACB (זוויות מתאימות בין ישרים מקבילים), ולפי ז.ז △ADE∼△ABC\triangle ADE\sim\triangle ABC.

ABCDE

משפט הדמיון ז.ז

שתי זוויות של משולש אחד שוות לשתי זוויות של משולש אחר ⇐\Leftarrow המשולשים דומים.

דרך הפתרון

הוכחת דמיון וחישוב צלע

כשצריך להוכיח ששני משולשים דומים, ולחשב מזה צלע:

1. מסמנים את שני המשולשים ומחפשים זוויות שוות: זווית משותפת, זוויות קודקודיות, זוויות מתאימות או מתחלפות בין ישרים מקבילים, זוויות ישרות.

2. כותבים את הדמיון בסדר המתאים: קודקודים עם זוויות שוות באותו מקום.

3. כותבים את יחס הצלעות לפי הסדר, ומציבים את הנתונים.

4. פותרים את המשוואה.

שים לב

בטרפז ABCDABCD (AB∥CDAB\parallel CD) שהאלכסונים שלו נפגשים ב-EE: △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE (זוויות מתחלפות וזוויות קודקודיות).

דוגמה - האלכסונים בטרפז יוצרים משולשים דומים

בטרפז ABCDABCD (AB∥CDAB\parallel CD) האלכסונים ACAC ו-BDBD נפגשים בנקודה EE. נתון: AB=6AB=6, CD=10CD=10, AE=4.5AE=4.5.

א. הוכיחו: △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE.

ב. מצאו את ECEC ואת אורך האלכסון ACAC.

פתרון

1. נתון: AB∥CDAB\parallel CD, AB=6AB=6, CD=10CD=10, AE=4.5AE=4.5. המטרה: להוכיח דמיון, ולמצוא ECEC ו-ACAC.

2. ∠BAE=∠DCE\angle BAE=\angle DCE: זוויות מתחלפות בין המקבילים ABAB ו-CDCD (החותך ACAC).

3. ∠AEB=∠CED\angle AEB=\angle CED: זוויות קודקודיות.

4. לפי ז.ז: △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE (AA מתאים ל-CC, BB ל-DD, EE ל-EE).

5. יחס הצלעות: AECE=ABCD=610\frac{AE}{CE}=\frac{AB}{CD}=\frac{6}{10}. מציבים: 4.5EC=610\frac{4.5}{EC}=\frac{6}{10}, ולכן EC=4.5⋅106=7.5EC=\frac{4.5\cdot10}{6}=7.5.

6. AC=AE+EC=4.5+7.5=12AC=AE+EC=4.5+7.5=12.

6104.5ABCDE
תשובה

א. לפי ז.ז (זוויות מתחלפות וזוויות קודקודיות). ב. EC=7.5EC=7.5, AC=12AC=12

שאלות פתוחות על משפט הדמיון ז.ז.

12. משפט הדמיון צ.ז.צ.

משפט הדמיון צ.ז.צ

אפשר להוכיח דמיון גם לפי זווית אחת בלבד, אם יש לנו מידע על הצלעות שליד הזווית: אם שתי הצלעות "גדלו" באותו פי, והזווית שביניהן לא השתנתה, המשולשים דומים.

במדויק: אם במשולשים ABCABC ו-DEFDEF מתקיים ABDE=ACDF\frac{AB}{DE}=\frac{AC}{DF} ו-∠A=∠D\angle A=\angle D (הזווית שבין שתי הצלעות האלה), אז △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF.

באיור הצלעות שליד הזווית DD גדולות פי kk מהצלעות שליד הזווית AA, והזוויות AA ו-DD שוות. לכן △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, וגם הצלע השלישית EFEF גדולה פי kk מ-BCBC.

cbkckbABCDEF

משפט הדמיון צ.ז.צ

שתי צלעות של משולש אחד פרופורציוניות לשתי צלעות של משולש אחר, והזוויות שבין הצלעות האלה שוות ⇐\Leftarrow המשולשים דומים.

שים לב

הזווית חייבת להיות בין שתי הצלעות. יחס שווה של שתי צלעות וזווית שווה שלא ביניהן לא מספיקים לדמיון.

שים לב

כשיש זווית משותפת ונקודות על שתי השוקיים, בודקים את שתי ההתאמות: ADAB=AEAC\frac{AD}{AB}=\frac{AE}{AC}, או ההתאמה המוצלבת ADAC=AEAB\frac{AD}{AC}=\frac{AE}{AB}.

דוגמה - זווית משותפת וצלעות בהתאמה מוצלבת

במשולש ABCABC נתון: AB=10AB=10, AC=8AC=8, BC=9BC=9. הנקודה DD על הצלע ABAB והנקודה EE על הצלע ACAC, כך ש-AD=4AD=4 ו-AE=5AE=5.

א. הוכיחו: △ADE∼△ACB\triangle ADE\sim\triangle ACB.

ב. מצאו את DEDE.

פתרון

1. נתון: AB=10AB=10, AC=8AC=8, BC=9BC=9, AD=4AD=4, AE=5AE=5. המטרה: להוכיח דמיון ולמצוא DEDE.

2. בודקים את היחסים: ADAC=48=12\frac{AD}{AC}=\frac48=\frac12 ו-AEAB=510=12\frac{AE}{AB}=\frac{5}{10}=\frac12. היחסים שווים.

3. הזווית AA משותפת לשני המשולשים, והיא הזווית שבין הצלעות ADAD, AEAE ובין הצלעות ACAC, ABAB.

4. לפי צ.ז.צ: △ADE∼△ACB\triangle ADE\sim\triangle ACB (DD מתאים ל-CC, EE ל-BB), ויחס הדמיון 12\frac12.

5. DEDE מתאים ל-CBCB: DECB=12\frac{DE}{CB}=\frac12, ולכן DE=92=4.5DE=\frac92=4.5.

46539ABCDE
תשובה

א. לפי צ.ז.צ: ADAC=AEAB=12\frac{AD}{AC}=\frac{AE}{AB}=\frac12 והזווית AA משותפת. ב. DE=4.5DE=4.5

שאלות פתוחות על משפט הדמיון צ.ז.צ.

13. משפט הדמיון צ.צ.צ.

משפט הדמיון צ.צ.צ

אם יודעים רק את שלוש הצלעות של שני משולשים, אפשר לבדוק דמיון בלי לדעת אף זווית: מספיק שכל צלע במשולש אחד גדולה באותו פי מהצלע המתאימה לה במשולש השני.

במדויק: אם במשולשים ABCABC ו-DEFDEF מתקיים ABDE=BCEF=ACDF\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}, אז △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, ולכן גם ∠A=∠D\angle A=\angle D, ∠B=∠E\angle B=\angle E, ∠C=∠F\angle C=\angle F.

באיור הצלעות של DEFDEF גדולות פי 1.51.5 מהצלעות של ABCABC: 64=96=128=1.5\frac{6}{4}=\frac{9}{6}=\frac{12}{8}=1.5. לכן המשולשים דומים, והזוויות המסומנות BB ו-EE שוות.

4686912ABCDEF

משפט הדמיון צ.צ.צ

שלוש צלעות של משולש אחד פרופורציוניות לשלוש צלעות של משולש אחר ⇐\Leftarrow המשולשים דומים.

דרך הפתרון

בדיקת דמיון לפי שלוש צלעות

כשנתונים אורכי שלוש הצלעות של שני משולשים:

1. מסדרים את הצלעות של כל משולש מהקצרה לארוכה.

2. מחלקים: קצרה בקצרה, בינונית בבינונית, ארוכה בארוכה.

3. אם שלוש המנות שוות, המשולשים דומים, והמנה היא יחס הדמיון. אם לא, הם לא דומים.

4. זוויות מתאימות הן הזוויות שמול צלעות מתאימות.

שים לב

שתי מנות שוות לא מספיקות. צריך ששלוש המנות יהיו שוות, או להשתמש בצ.ז.צ עם הזווית שבין שתי הצלעות.

דוגמה - התאמת זוויות לפי סדר הצלעות

במשולש ABCABC: AB=4AB=4, BC=6BC=6, AC=8AC=8. במשולש DEFDEF: DE=6DE=6, EF=9EF=9, DF=12DF=12.

א. הוכיחו שהמשולשים דומים, ומצאו את יחס הדמיון.

ב. איזו זווית במשולש DEFDEF שווה לזווית BB?

פתרון

1. נתון: אורכי כל הצלעות. המטרה: להוכיח דמיון, ולמצוא את הזווית המתאימה ל-∠B\angle B.

2. מסדרים מהקצרה לארוכה: ב-ABCABC: 4,6,84,6,8. ב-DEFDEF: 6,9,126,9,12.

3. מחלקים: DEAB=64=1.5\frac{DE}{AB}=\frac64=1.5, EFBC=96=1.5\frac{EF}{BC}=\frac96=1.5, DFAC=128=1.5\frac{DF}{AC}=\frac{12}{8}=1.5. שלוש המנות שוות.

4. לפי צ.צ.צ: △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, ויחס הדמיון 1.51.5 (או 23\frac23 מ-DEFDEF ל-ABCABC).

5. הזווית BB נמצאת מול הצלע הארוכה AC=8AC=8. הצלע המתאימה היא DF=12DF=12, והזווית שמולה היא EE. לכן ∠E=∠B\angle E=\angle B.

תשובה

א. △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ביחס 1.51.5. ב. ∠E\angle E

שאלות פתוחות על משפט הדמיון צ.צ.צ.

14. יחס ההיקפים במשולשים דומים

יחס ההיקפים במשולשים דומים

כשמגדילים משולש פי kk, כל צלע גדלה פי kk. לכן גם הסכום של הצלעות - ההיקף - גדל פי kk.

במדויק: אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ביחס דמיון kk (כלומר ABDE=BCEF=ACDF=k\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}=k), אז היחס בין ההיקפים שווה ליחס הדמיון: PABCPDEF=k\frac{P_{ABC}}{P_{DEF}}=k.

למה זה נכון: AB=k⋅DEAB=k\cdot DE, BC=k⋅EFBC=k\cdot EF, AC=k⋅DFAC=k\cdot DF. מחברים: PABC=k⋅(DE+EF+DF)=k⋅PDEFP_{ABC}=k\cdot(DE+EF+DF)=k\cdot P_{DEF}.

באיור יחס הדמיון הוא 12\frac12: ההיקפים הם 1212 ו-2424, והיחס ביניהם גם הוא 12\frac12.

3456810ABCDEF

יחס ההיקפים

אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ביחס דמיון kk:

PABCPDEF=k\frac{P_{ABC}}{P_{DEF}}=k
שים לב

היחס בין ההיקפים שווה ליחס בין כל זוג צלעות מתאימות. אפשר להשתמש בו בשני הכיוונים: מצלעות להיקף, ומהיקפים ליחס הדמיון.

דוגמה - מהיקף משולש אחד להיקף ולצלע במשולש השני

△ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF. נתון: AB=8AB=8, DE=12DE=12, היקף המשולש ABCABC הוא 3636, ו-EF=15EF=15.

א. מצאו את היקף המשולש DEFDEF.

ב. מצאו את BCBC.

פתרון

1. נתון: △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, AB=8AB=8, DE=12DE=12, PABC=36P_{ABC}=36, EF=15EF=15. המטרה: PDEFP_{DEF} ו-BCBC.

2. ABAB ו-DEDE צלעות מתאימות, ולכן יחס הדמיון: k=ABDE=812=23k=\frac{AB}{DE}=\frac{8}{12}=\frac23.

3. יחס ההיקפים שווה ליחס הדמיון: 36PDEF=23\frac{36}{P_{DEF}}=\frac23, ולכן PDEF=36⋅32=54P_{DEF}=\frac{36\cdot3}{2}=54.

4. BCBC מתאימה ל-EFEF: BC15=23\frac{BC}{15}=\frac23, ולכן BC=10BC=10.

תשובה

א. 5454. ב. BC=10BC=10

שאלות פתוחות על יחס ההיקפים במשולשים דומים

15. יחס השטחים במשולשים דומים

יחס השטחים במשולשים דומים

כשמגדילים משולש פי kk, השטח לא גדל פי kk אלא פי k2k^2: גם הבסיס וגם הגובה גדלים פי kk, והשטח הוא המכפלה שלהם.

במדויק: אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ביחס דמיון kk, אז היחס בין השטחים שווה לריבוע יחס הדמיון: SABCSDEF=k2\frac{S_{ABC}}{S_{DEF}}=k^2.

באיור שלושת הקטעים שמחברים את אמצעי הצלעות מחלקים את המשולש לארבעה משולשים חופפים. כל אחד מהם דומה למשולש הגדול ביחס 12\frac12, והשטח שלו 14\frac14 מהשטח הגדול: (12)2=14(\frac12)^2=\frac14.

ABC

יחס השטחים

אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ביחס דמיון kk:

SABCSDEF=k2\frac{S_{ABC}}{S_{DEF}}=k^2

ולהפך: אם ידוע יחס השטחים של משולשים דומים, יחס הדמיון הוא k=SABCSDEFk=\sqrt{\frac{S_{ABC}}{S_{DEF}}}.

שים לב

טעות נפוצה: S1S2=k\frac{S_1}{S_2}=k. השטחים מתייחסים כמו ריבוע יחס הדמיון. משולש שהצלעות שלו גדולות פי 33 גדול בשטח פי 99.

שים לב

כשנתון ששטח משולש אחד גדול פי 44 משטח משולש דומה לו, יחס הדמיון הוא 22, לא 44.

דוגמה - ישר מקביל לצלע: שטח המשולש והטרפז

במשולש ABCABC הנקודה DD על הצלע ABAB והנקודה EE על הצלע ACAC, כך ש-DE∥BCDE\parallel BC. נתון: AD:DB=2:3AD:DB=2:3, ושטח המשולש ADEADE הוא 1212.

מצאו את שטח המשולש ABCABC ואת שטח הטרפז DBCEDBCE.

פתרון

1. נתון: DE∥BCDE\parallel BC, AD:DB=2:3AD:DB=2:3, SADE=12S_{ADE}=12. המטרה: SABCS_{ABC} ו-SDBCES_{DBCE}.

2. DE∥BCDE\parallel BC, ולכן ∠ADE=∠ABC\angle ADE=\angle ABC ו-∠AED=∠ACB\angle AED=\angle ACB (זוויות מתאימות). לפי ז.ז: △ADE∼△ABC\triangle ADE\sim\triangle ABC.

3. AD=2tAD=2t ו-DB=3tDB=3t, ולכן AB=5tAB=5t. יחס הדמיון: k=ADAB=25k=\frac{AD}{AB}=\frac25.

4. יחס השטחים: SADESABC=(25)2=425\frac{S_{ADE}}{S_{ABC}}=(\frac25)^2=\frac{4}{25}. לכן SABC=12⋅254=75S_{ABC}=\frac{12\cdot25}{4}=75.

5. הטרפז הוא המשולש הגדול בלי הקטן: SDBCE=75−12=63S_{DBCE}=75-12=63.

ABCDE
תשובה

SABC=75S_{ABC}=75, SDBCE=63S_{DBCE}=63

שאלות פתוחות על יחס השטחים במשולשים דומים

16. יחס הקווים המיוחדים במשולשים דומים

יחס הקווים המיוחדים במשולשים דומים

כשמגדילים משולש פי kk, לא רק הצלעות גדלות פי kk. גם הגבהים, התיכונים וחוצי הזוויות גדלים פי kk - בתנאי שמשווים קווים מתאימים.

במדויק: אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ביחס דמיון kk, אז היחס בין שני גבהים מתאימים (מקודקודים מתאימים אל צלעות מתאימות) שווה ל-kk. כך גם היחס בין שני תיכונים מתאימים, ובין שני חוצי זוויות מתאימים.

באיור △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF. הגובה AHAH מתאים לגובה DKDK, והתיכון AMAM מתאים לתיכון DNDN. AHDK=AMDN=BCEF=k\frac{AH}{DK}=\frac{AM}{DN}=\frac{BC}{EF}=k.

למה זה נכון לגבהים: △ABH∼△DEK\triangle ABH\sim\triangle DEK לפי ז.ז (∠B=∠E\angle B=\angle E, ושתי הזוויות HH ו-KK ישרות). לכן AHDK=ABDE=k\frac{AH}{DK}=\frac{AB}{DE}=k.

ABCHMDEFKN

יחס הקווים המיוחדים

אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ביחס דמיון kk, אז לקווים מתאימים:

h1h2=m1m2=d1d2=k\frac{h_1}{h_2}=\frac{m_1}{m_2}=\frac{d_1}{d_2}=k

(hh גבהים, mm תיכונים, dd חוצי זוויות.)

שים לב

הכלל רק לקווים מתאימים: הגובה לצלע BCBC מתאים לגובה לצלע EFEF, לא לגובה לצלע אחרת.

שים לב

היחס בין השטחים הוא k2k^2 ולא kk, גם כשמחשבים אותו בעזרת הגבהים: S1S2=a1⋅h1a2⋅h2=k⋅k\frac{S_1}{S_2}=\frac{a_1\cdot h_1}{a_2\cdot h_2}=k\cdot k.

דוגמה - גובה ותיכון מתאימים ומהם השטח

△ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF. נתון: BC=10BC=10, EF=15EF=15. במשולש ABCABC הגובה לצלע BCBC הוא AH=6AH=6, והתיכון לצלע BCBC הוא AM=7AM=7.

א. מצאו את הגובה DKDK לצלע EFEF ואת התיכון DNDN לצלע EFEF.

ב. מצאו את שטח המשולש DEFDEF.

פתרון

1. נתון: △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, BC=10BC=10, EF=15EF=15, AH=6AH=6, AM=7AM=7. המטרה: DKDK, DNDN ו-SDEFS_{DEF}.

2. BCBC ו-EFEF צלעות מתאימות. יחס הדמיון מ-DEFDEF ל-ABCABC: k=EFBC=1510=1.5k=\frac{EF}{BC}=\frac{15}{10}=1.5.

3. DKDK ו-AHAH גבהים מתאימים: DK=1.5⋅6=9DK=1.5\cdot6=9.

4. DNDN ו-AMAM תיכונים מתאימים: DN=1.5⋅7=10.5DN=1.5\cdot7=10.5.

5. שטח המשולש DEFDEF: EF⋅DK2=15⋅92=67.5\frac{EF\cdot DK}{2}=\frac{15\cdot9}{2}=67.5.

6. בדיקה: SABC=10⋅62=30S_{ABC}=\frac{10\cdot6}{2}=30, ו-67.530=2.25=1.52\frac{67.5}{30}=2.25=1.5^2.

תשובה

א. DK=9DK=9, DN=10.5DN=10.5. ב. 67.567.5

שאלות בנושא בבונה המבחנים

17. שאלות הוכחה בשילוב ידע מחטיבת הביניים (חפיפה, מרובעים, קטע אמצעים)

שאלות הוכחה ושילוב כלים

בשאלות הוכחה משלבים את כל מה שלמדנו בנושא עם ידע מחטיבת הביניים: חפיפת משולשים, תכונות של מרובעים (מקבילית, מלבן, מעוין, ריבוע, טרפז) וקטע אמצעים. הסוד הוא לבחור את הכלי שמתאים למה שצריך להוכיח.

במדויק: קטע אמצעים במשולש הוא קטע שמחבר את האמצעים של שתי צלעות במשולש. קטע אמצעים בטרפז הוא קטע שמחבר את האמצעים של שתי השוקיים של הטרפז.

באיור של המשולש DEDE קטע אמצעים במשולש ABCABC: DE∥BCDE\parallel BC. באיור של הטרפז EFEF קטע אמצעים בטרפז ABCDABCD: הוא מקביל לשני הבסיסים.

ABCDE
ABCDEF

קטע אמצעים במשולש

מה נתוןמה מסיקים
DD אמצע ABAB ו-EE אמצע ACACDE∥BCDE\parallel BC ו-DE=12BCDE=\frac12BC
DD אמצע ABAB, EE על ACAC ו-DE∥BCDE\parallel BCEE אמצע ACAC

קטע אמצעים בטרפז

בטרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC), אם EE אמצע השוק ADAD ו-FF אמצע השוק BCBC:

EF∥AB∥DC,EF=AB+DC2EF\parallel AB\parallel DC,\qquad EF=\frac{AB+DC}{2}
דרך הפתרון

בחירת כלי בשאלת הוכחה

כשצריך להוכיח טענה גאומטרית:

1. כותבים מה נתון ומה צריך להוכיח, ומסמנים את הנתונים בסרטוט.

2. בוחרים כלי לפי מה שצריך להוכיח:

מה צריך להוכיחכלים מתאימים
שני קטעים שווים או שתי זוויות שוותחפיפת משולשים, משולש שווה-שוקיים, תכונות מרובעים
יחס בין קטעים או קטעים פרופורציונייםדמיון משולשים, משפט חוצה הזווית
ישרים מקבילים או קטע שהוא חצי מקטע אחרקטע אמצעים, זוויות מתאימות או מתחלפות
יחס בין שטחיםדמיון (k2k^2), אותו גובה (יחס הבסיסים), תיכון
שמרובע הוא מקבילית, מלבן, מעוין או טרפזהתנאים של המרובע

3. כותבים כל טענה עם הנימוק שלה.

4. בסוף בודקים שכל נתון נוצל, ושהגענו בדיוק למה שנדרש.

שים לב

כל טענה בהוכחה צריכה נימוק: נתון, משפט או טענה קודמת. "רואים בסרטוט" אינו נימוק.

דוגמה - קטע אמצעים, טרפז ויחס שטחים

במשולש ABCABC הנקודה MM היא אמצע הצלע ABAB, והנקודה NN היא אמצע הצלע ACAC.

א. הוכיחו שהמרובע MBCNMBCN הוא טרפז.

ב. הוכיחו: △AMN∼△ABC\triangle AMN\sim\triangle ABC.

ג. נתון ששטח המשולש ABCABC הוא 4040. מצאו את שטח הטרפז MBCNMBCN.

פתרון

1. נתון: MM אמצע ABAB, NN אמצע ACAC, SABC=40S_{ABC}=40. המטרה: MBCNMBCN טרפז, דמיון, ושטח הטרפז.

2. MNMN קטע אמצעים במשולש ABCABC, ולכן MN∥BCMN\parallel BC ו-MN=12BCMN=\frac12BC.

3. במרובע MBCNMBCN זוג צלעות נגדיות מקבילות (MN∥BCMN\parallel BC), והן לא שוות (MN=12BCMN=\frac12BC). לכן הצלעות MBMB ו-NCNC אינן מקבילות: אילו היו מקבילות, MBCNMBCN הייתה מקבילית, ובמקבילית צלעות נגדיות שוות. מרובע עם זוג אחד בלבד של צלעות מקבילות הוא טרפז.

4. AMAB=12\frac{AM}{AB}=\frac12, ANAC=12\frac{AN}{AC}=\frac12, והזווית AA משותפת. לפי צ.ז.צ: △AMN∼△ABC\triangle AMN\sim\triangle ABC ביחס 12\frac12.

5. יחס השטחים הוא (12)2=14(\frac12)^2=\frac14, ולכן SAMN=404=10S_{AMN}=\frac{40}{4}=10.

6. SMBCN=SABC−SAMN=40−10=30S_{MBCN}=S_{ABC}-S_{AMN}=40-10=30.

ABCMN
תשובה

א. MN∥BCMN\parallel BC ו-MN≠BCMN\ne BC, ולכן MBCNMBCN טרפז. ב. לפי צ.ז.צ ביחס 12\frac12. ג. 3030

שאלות פתוחות על שאלות הוכחה בשילוב ידע מחטיבת הביניים (חפיפה, מרובעים, קטע אמצעים)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.