דילוג לתוכן המרכזי

סיכום קדם אנליזה: הפונקציה 1/f(x)

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בקדם אנליזה: הפונקציה 1/f(x): המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: פונקציה קווית ופונקציה ריבועית

בנושא הזה f(x)f(x) היא תמיד פונקציה שמכירים מכיתה י': ישר או פרבולה.

במדויק: פונקציה קווית היא f(x)=mx+bf(x)=mx+b, והגרף שלה ישר. פונקציה ריבועית היא f(x)=ax2+bx+cf(x)=ax^2+bx+c עם a≠0a\ne0, והגרף שלה פרבולה. בנושא הזה ff היא פולינום ממעלה שנייה לכל היותר, ואינה קבועה: ישר עם m≠0m\ne0, או פרבולה.

- ישר: m>0m>0 - עולה בכל התחום. m<0m<0 - יורד בכל התחום. שורש אחד: x=−bmx=-\frac{b}{m}.

- פרבולה: הקודקוד ב-x=−b2ax=-\frac{b}{2a}. כש-a>0a>0 הקודקוד נקודת מינימום, וכש-a<0a<0 נקודת מקסימום. מספר השורשים נקבע לפי Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4ac.

הישר f(x)=2x−4f(x)=2x-4 עולה וחותך את ציר ה-xx ב-(2,0)(2,0). הפרבולה f(x)=x2−2x−3f(x)=x^2-2x-3 יורדת עד הקודקוד (1,−4)(1,-4) ועולה אחריו, וחותכת את ציר ה-xx ב-(−1,0)(-1,0) וב-(3,0)(3,0).

-2-1123456-8-6-4-22468(2,0)(0,-4)
-3-2-112345-4-22468(-1,0)(3,0)(1,-4)

הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}

אם בכל נקודה מחלקים את 11 בערך של ff, מקבלים פונקציה חדשה: g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}. למשל, אם f(3)=4f(3)=4 אז g(3)=14g(3)=\frac{1}{4}, ואם f(1)=−2f(1)=-2 אז g(1)=−12g(1)=-\frac{1}{2}.

במדויק: g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)} היא הפונקציה שמוגדרת בכל xx שבו f(x)≠0f(x)\ne0, והערך שלה שם הוא 11 חלקי f(x)f(x) (ההופכי של f(x)f(x)). בכל xx שבו f(x)=0f(x)=0, הפונקציה gg לא מוגדרת.

את כל התכונות של gg קובעים מהתכונות של ff, בלי נגזרת:

הערך של f(x)f(x)הערך של g(x)g(x)
00לא מוגדר
קרוב מאוד ל-00גדול מאוד בערך מוחלט, באותו סימן
11 או −1-1אותו ערך: 11 או −1-1
גדול מאוד בערך מוחלטקרוב מאוד ל-00, באותו סימן

הדוגמה הפשוטה ביותר: f(x)=xf(x)=x, ואז g(x)=1xg(x)=\frac{1}{x}. בגרף, ff מקווקו ו-gg רציף. ב-x=0x=0 הישר חותך את ציר ה-xx, ושם gg לא מוגדרת. בנקודות (1,1)(1,1) ו-(−1,−1)(-1,-1), שבהן f(x)=±1f(x)=\pm1, שני הגרפים נפגשים.

-4-224-4-224(1,1)(-1,-1)

1. תחום ההגדרה של 1/f(x) מתוך הפונקציה f(x)

תחום ההגדרה של g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}

אי אפשר לחלק באפס. לכן בכל נקודה שבה f(x)=0f(x)=0, אי אפשר לחשב את 1f(x)\frac{1}{f(x)}.

במדויק: תחום ההגדרה של g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)} הוא קבוצת כל ה-xx שבהם f(x)≠0f(x)\ne0. כלומר: כל xx, חוץ מהשורשים של ff (שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של גרף ff עם ציר ה-xx).

בגרף רואים את זה כך: בכל נקודה שבה גרף ff חותך את ציר ה-xx, לגרף gg אין נקודה, והוא נקטע. למשל ל-f(x)=x2−1f(x)=x^2-1 (מקווקו) יש שורשים x=1x=1 ו-x=−1x=-1, ולכן הגרף של g(x)=1x2−1g(x)=\frac{1}{x^2-1} נקטע לשלושה חלקים.

-4-224-4-224(-1,0)(1,0)(0,-1)
דרך הפתרון

תחום ההגדרה של 1f(x)\frac{1}{f(x)}

1. פותרים f(x)=0f(x)=0.

2. תחום ההגדרה: כל xx חוץ מהפתרונות. כותבים למשל x≠−2, x≠3x\ne-2,\ x\ne3.

כמה נקודות יוצאות מהתחום

הפונקציה f(x)f(x)מה יוצא מהתחום של 1f(x)\frac{1}{f(x)}
קווית mx+bmx+b, m≠0m\ne0נקודה אחת: x=−bmx=-\frac{b}{m}
ריבועית, Δ>0\Delta>0שתי נקודות
ריבועית, Δ=0\Delta=0נקודה אחת: הקודקוד, x=−b2ax=-\frac{b}{2a}
ריבועית, Δ<0\Delta<0כלום: gg מוגדרת לכל xx
שים לב

רק השורשים של ff יוצאים מהתחום. נקודות שבהן ff שלילית כן בתחום: ל-f(x)=x2−x−6f(x)=x^2-x-6 מתקיים f(0)=−6f(0)=-6, ולכן g(0)=−16g(0)=-\frac{1}{6}.

דוגמה א - ff עם שני שורשים

נתונה הפונקציה f(x)=x2−x−6f(x)=x^2-x-6. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}.

פתרון

1. gg לא מוגדרת רק איפה ש-f(x)=0f(x)=0. פותרים x2−x−6=0x^2-x-6=0.

2. מפרקים: (x−3)(x+2)=0(x-3)(x+2)=0, ולכן x=3x=3 או x=−2x=-2.

3. מוציאים את שתי הנקודות מהתחום.

תשובה

x≠−2, x≠3x\ne-2,\ x\ne3

דוגמה ב - ff בלי שורשים: Δ<0\Delta<0

נתונה הפונקציה f(x)=x2+2x+5f(x)=x^2+2x+5. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}.

פתרון

1. פותרים x2+2x+5=0x^2+2x+5=0.

2. Δ=22−4⋅1⋅5=−16<0\Delta=2^2-4\cdot1\cdot5=-16<0, ולכן אין פתרון: ff אף פעם לא 00.

3. בדיקה בגרף: הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, והקודקוד שלה (−1,4)(-1,4) מעל ציר ה-xx.

תשובה

gg מוגדרת לכל xx.

שאלות פתוחות על תחום ההגדרה של 1/f(x) מתוך הפונקציה f(x)

2. חיוביות ושליליות של 1/f(x) והיעדר נקודות חיתוך עם ציר ה-x

תחומי חיוביות ושליליות של gg

11 חלקי מספר חיובי הוא מספר חיובי, ו-11 חלקי מספר שלילי הוא מספר שלילי. לכן הגרף של gg נמצא מעל ציר ה-xx בדיוק איפה שהגרף של ff מעליו, ומתחת לציר בדיוק איפה ש-ff מתחתיו.

במדויק: תחום החיוביות של gg הוא קבוצת כל ה-xx בתחום ההגדרה שבהם g(x)>0g(x)>0. תחום השליליות של gg הוא קבוצת כל ה-xx בתחום ההגדרה שבהם g(x)<0g(x)<0.

ל-f(x)=4−x2f(x)=4-x^2 (מקווקו) ול-g(x)=14−x2g(x)=\frac{1}{4-x^2}: בקטע −2<x<2-2<x<2 שני הגרפים מעל ציר ה-xx, ומחוץ לקטע שניהם מתחתיו. בנקודות (−2,0)(-2,0) ו-(2,0)(2,0) גרף ff חותך את ציר ה-xx, ושם gg לא מוגדרת. הגרף של gg אף פעם לא נוגע בציר ה-xx.

-6-4-2246-4-224(-2,0)(2,0)(0,4)(0,1/4)

הסימן של gg

בכל xx בתחום ההגדרה, g(x)g(x) ו-f(x)f(x) באותו סימן:

•תחום החיוביות של gg = תחום החיוביות של ff.

•תחום השליליות של gg = תחום השליליות של ff.

השורשים של ff לא שייכים לאף אחד מהתחומים, כי gg לא מוגדרת בהם.

אין חיתוך עם ציר ה-xx

למשוואה 1f(x)=0\frac{1}{f(x)}=0 אין פתרון, כי המונה 11 אינו 00. לכן לגרף gg אין נקודות חיתוך עם ציר ה-xx.

דרך הפתרון

תחומי החיוביות והשליליות של 1f(x)\frac{1}{f(x)}

1. מוצאים את השורשים של ff.

2. מוצאים את הסימן של ff בכל קטע: לפי צורת הגרף (ישר עולה או יורד, פרבולה פתוחה למעלה או למטה) או בהצבת מספר.

3. ל-gg אותם קטעים ואותו סימן. השורשים של ff לא נכללים.

שים לב

בשורש של ff הגרף של gg יכול להחליף סימן בלי לחתוך את ציר ה-xx: שם gg לא מוגדרת, והגרף נקטע.

דוגמה - סימן של gg מתוך פרבולה שפתוחה כלפי מטה

נתונה הפונקציה f(x)=4−x2f(x)=4-x^2, ונתונה הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}.

א. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של gg.

ב. האם גרף gg חותך את ציר ה-xx? נמקו.

פתרון

1. השורשים של ff: 4−x2=04-x^2=0, ולכן x=2x=2 או x=−2x=-2. הם לא בתחום של gg.

2. ff היא פרבולה שפתוחה כלפי מטה (a=−1<0a=-1<0), ולכן היא חיובית בין השורשים ושלילית מחוץ להם. בדיקה: f(0)=4>0f(0)=4>0, f(3)=−5<0f(3)=-5<0.

3. ל-gg אותו סימן כמו ל-ff בכל קטע.

4. ב: 1f(x)=0\frac{1}{f(x)}=0 אין לה פתרון, כי המונה 1≠01\ne0.

תשובה

א. חיוביות: −2<x<2-2<x<2. שליליות: x<−2x<-2 או x>2x>2. ב. לא חותך: g(x)≠0g(x)\ne0 לכל xx בתחום.

שאלות פתוחות על חיוביות ושליליות של 1/f(x) והיעדר נקודות חיתוך עם ציר ה-x

3. עלייה, ירידה ונקודות קיצון של 1/f(x) מתוך f(x)

עלייה, ירידה וקיצון של gg

נשווה שני מספרים חיוביים: 2<42<4, אבל 12>14\frac{1}{2}>\frac{1}{4}. ככל שהמספר גדול יותר, ההופכי שלו קטן יותר. כך גם בשליליים: −4<−2-4<-2, אבל −14>−12-\frac{1}{4}>-\frac{1}{2}. לכן כש-ff עולה, gg יורדת, וכש-ff יורדת, gg עולה.

במדויק: gg עולה בקטע אם לכל x1<x2x_1<x_2 בקטע מתקיים g(x1)<g(x2)g(x_1)<g(x_2), ויורדת בקטע אם לכל x1<x2x_1<x_2 בקטע מתקיים g(x1)>g(x2)g(x_1)>g(x_2). הנקודה (x0,g(x0))(x_0,g(x_0)) היא נקודת מקסימום של gg אם יש סביבה של x0x_0 שבה g(x)≤g(x0)g(x)\le g(x_0) לכל xx מתחום ההגדרה, ונקודת מינימום אם יש סביבה כזאת שבה g(x)≥g(x0)g(x)\ge g(x_0).

f(x)=x2+2f(x)=x^2+2 (מקווקו) יורדת עד x=0x=0 ועולה אחריו, ויש לה מינימום (0,2)(0,2). לכן g(x)=1x2+2g(x)=\frac{1}{x^2+2} עולה עד x=0x=0 ויורדת אחריו, ויש לה מקסימום (0,12)(0,\frac{1}{2}). המינימום של ff הפך למקסימום של gg.

-4-224246(0,2)(0,1/2)

עלייה וירידה של gg

בכל קטע שכולו בתחום ההגדרה של gg (אין בו שורש של ff):

ff בקטעgg באותו קטע
עולהיורדת
יורדתעולה

נקודות קיצון של gg

אם ל-ff יש נקודת קיצון (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) ו-f(x0)≠0f(x_0)\ne0, אז ל-gg יש ב-x0x_0 נקודת קיצון מהסוג ההפוך: (x0,1f(x0))\left(x_0,\frac{1}{f(x_0)}\right).

•מינימום של ff: מקסימום של gg.

•מקסימום של ff: מינימום של gg.

אין ל-gg נקודות קיצון אחרות. לכן כש-ff קווית אין ל-gg קיצון, וכש-ff ריבועית הקיצון היחיד האפשרי הוא ב-x0=−b2ax_0=-\frac{b}{2a}. אם f(x0)=0f(x_0)=0 (הקודקוד על ציר ה-xx), x0x_0 לא בתחום, ול-gg אין קיצון.

דרך הפתרון

תחומי עלייה וירידה וקיצון של 1f(x)\frac{1}{f(x)}

1. מוצאים את השורשים של ff: הם לא בתחום של gg.

2. מוצאים את תחומי העלייה והירידה של ff (בפרבולה: משני צדי הקודקוד x=−b2ax=-\frac{b}{2a}).

3. מחלקים כל תחום בשורשים של ff שנמצאים בתוכו.

4. בכל קטע הופכים: איפה ש-ff עולה, gg יורדת, ואיפה ש-ff יורדת, gg עולה.

5. קיצון: בקודקוד של ff, מהסוג ההפוך, בגובה 1f(x0)\frac{1}{f(x_0)}.

שים לב

כשנקודת אי-הגדרה נמצאת בתוך תחום עלייה או ירידה, כותבים שני קטעים נפרדים. g(x)=1xg(x)=\frac{1}{x} יורדת ב-x<0x<0 וב-x>0x>0, אבל לא יורדת בכל התחום x≠0x\ne0: g(−1)=−1<g(1)=1g(-1)=-1<g(1)=1.

דוגמה א - ff בלי שורשים: קטע אחד מכל צד של הקודקוד

נתונה הפונקציה f(x)=x2−4x+6f(x)=x^2-4x+6, ונתונה הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}. מצאו את תחומי העלייה והירידה של gg ואת נקודות הקיצון שלה, וקבעו את סוגן.

פתרון

1. שורשים של ff: Δ=16−24=−8<0\Delta=16-24=-8<0, ולכן אין. gg מוגדרת לכל xx.

2. הקודקוד של ff: x=−−42=2x=-\frac{-4}{2}=2, f(2)=4−8+6=2f(2)=4-8+6=2. a=1>0a=1>0, ולכן (2,2)(2,2) מינימום של ff: ff יורדת ב-x<2x<2 ועולה ב-x>2x>2.

3. הופכים: gg עולה ב-x<2x<2 ויורדת ב-x>2x>2.

4. המינימום של ff נותן מקסימום של gg: g(2)=12g(2)=\frac{1}{2}.

תשובה

עלייה: x<2x<2. ירידה: x>2x>2. מקסימום: (2,12)(2,\frac{1}{2}).

דוגמה ב - ff עם שני שורשים: הקטעים נחתכים בשורשים

נתונה הפונקציה f(x)=−x2+2x+3f(x)=-x^2+2x+3, ונתונה הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}. מצאו את תחומי העלייה והירידה של gg ואת נקודות הקיצון שלה, וקבעו את סוגן.

פתרון

1. שורשים של ff: −x2+2x+3=−(x−3)(x+1)=0-x^2+2x+3=-(x-3)(x+1)=0, ולכן x=−1x=-1 או x=3x=3. הם לא בתחום של gg.

2. הקודקוד של ff: x=−22⋅(−1)=1x=-\frac{2}{2\cdot(-1)}=1, f(1)=−1+2+3=4f(1)=-1+2+3=4. a=−1<0a=-1<0, ולכן (1,4)(1,4) מקסימום של ff: ff עולה ב-x<1x<1 ויורדת ב-x>1x>1.

3. מחלקים בשורשים: x<1x<1 נחתך ב-x=−1x=-1, ו-x>1x>1 נחתך ב-x=3x=3.

4. הופכים: gg יורדת ב-x<−1x<-1 וב-−1<x<1-1<x<1, ועולה ב-1<x<31<x<3 וב-x>3x>3.

5. המקסימום של ff נותן מינימום של gg: g(1)=14g(1)=\frac{1}{4}.

-4-2246-4-224(1,4)(1,1/4)(-1,0)(3,0)
תשובה

ירידה: x<−1x<-1, −1<x<1-1<x<1. עלייה: 1<x<31<x<3, x>3x>3. מינימום: (1,14)(1,\frac{1}{4}).

שאלות פתוחות על עלייה, ירידה ונקודות קיצון של 1/f(x) מתוך f(x)

4. אסימפטוטות אנכיות: התנהגות בסביבת נקודת אי-הגדרה

אסימפטוטה אנכית של gg

מה קורה ל-gg ליד שורש של ff? שם f(x)f(x) קרוב מאוד ל-00, ו-11 חלקי מספר קרוב ל-00 הוא מספר גדול מאוד בערך מוחלט. למשל אם f(x)=0.01f(x)=0.01 אז g(x)=100g(x)=100, ואם f(x)=−0.01f(x)=-0.01 אז g(x)=−100g(x)=-100. הגרף של gg בורח למעלה או למטה ונצמד לישר אנכי.

במדויק: הישר x=ax=a הוא אסימפטוטה אנכית של gg אם כש-xx מתקרב ל-aa (מימין או משמאל), g(x)g(x) שואף ל-∞\infty או ל-−∞-\infty.

ל-f(x)=x+1f(x)=x+1 (מקווקו) יש שורש x=−1x=-1. מימין ל-−1-1 הערכים של ff חיוביים וקטנים, למשל f(−0.99)=0.01f(-0.99)=0.01 ו-g(−0.99)=100g(-0.99)=100, ולכן g→∞g\to\infty. משמאל הם שליליים: g(−1.01)=−100g(-1.01)=-100, ולכן g→−∞g\to-\infty.

-4-224-4-224(-1,0)(0,1)(-2,-1)

אסימפטוטות אנכיות של gg

לכל שורש x0x_0 של ff, הישר x=x0x=x_0 הוא אסימפטוטה אנכית של gg. אין לגרף gg אסימפטוטות אנכיות אחרות.

כיוון הגרף ליד האסימפטוטה x=x0x=x_0

הסימן של ff בצד מסוים של x0x_0gg באותו צד
חיוביg→∞g\to\infty
שליליg→−∞g\to-\infty

•גרף ff חוצה את ציר ה-xx ב-x0x_0 (ישר, או פרבולה עם Δ>0\Delta>0): ff מחליפה סימן, ו-gg בורחת לכיוונים הפוכים משני הצדדים.

•הקודקוד של הפרבולה על ציר ה-xx (Δ=0\Delta=0): ff לא מחליפה סימן, ו-gg בורחת לאותו כיוון משני הצדדים.

דרך הפתרון

התנהגות gg ליד אסימפטוטה אנכית

1. מוצאים את השורשים של ff: אלה האסימפטוטות האנכיות.

2. לכל שורש x0x_0 מציבים ב-ff מספר קרוב מכל צד, למשל x0−0.1x_0-0.1 ו-x0+0.1x_0+0.1, ובודקים רק את הסימן.

3. סימן חיובי: באותו צד g→∞g\to\infty. סימן שלילי: g→−∞g\to-\infty.

שים לב

משוואת אסימפטוטה כותבים כמשוואת ישר: x=2x=2, לא רק 22. הגרף של gg לא נוגע באסימפטוטה האנכית, כי x0x_0 לא בתחום.

דוגמה א - ff חותכת את ציר ה-xx בשתי נקודות

נתונה הפונקציה f(x)=x2−x−2f(x)=x^2-x-2, ונתונה הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}.

א. מצאו את משוואות האסימפטוטות האנכיות של gg.

ב. תארו את התנהגות gg משני הצדדים של כל אסימפטוטה.

פתרון

1. x2−x−2=(x−2)(x+1)=0x^2-x-2=(x-2)(x+1)=0, ולכן x=2x=2 או x=−1x=-1. אלה האסימפטוטות האנכיות.

2. ליד x=−1x=-1: f(−1.1)=0.31>0f(-1.1)=0.31>0 ו-f(−0.9)=−0.29<0f(-0.9)=-0.29<0. משמאל g→∞g\to\infty, מימין g→−∞g\to-\infty.

3. ליד x=2x=2: f(1.9)=−0.29<0f(1.9)=-0.29<0 ו-f(2.1)=0.31>0f(2.1)=0.31>0. משמאל g→−∞g\to-\infty, מימין g→∞g\to\infty.

-4-2246-4-224(-1,0)(2,0)
תשובה

א. x=−1x=-1, x=2x=2. ב. ליד x=−1x=-1: משמאל ∞\infty, מימין −∞-\infty. ליד x=2x=2: משמאל −∞-\infty, מימין ∞\infty.

דוגמה ב - קודקוד הפרבולה על ציר ה-xx

נתונה הפונקציה f(x)=x2−4x+4f(x)=x^2-4x+4, ונתונה הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}. מצאו את האסימפטוטה האנכית של gg, ותארו את התנהגות gg משני הצדדים שלה.

פתרון

1. x2−4x+4=(x−2)2=0x^2-4x+4=(x-2)^2=0 רק ב-x=2x=2 (Δ=0\Delta=0). זו האסימפטוטה האנכית.

2. (x−2)2(x-2)^2 חיובי לכל x≠2x\ne2: f(1.9)=f(2.1)=0.01f(1.9)=f(2.1)=0.01, ולכן g(1.9)=g(2.1)=100g(1.9)=g(2.1)=100.

3. ff לא מחליפה סימן ב-x=2x=2, ולכן g→∞g\to\infty משני הצדדים.

-2246246(2,0)(1,1)(3,1)
תשובה

x=2x=2. משני הצדדים g→∞g\to\infty.

שאלות פתוחות על אסימפטוטות אנכיות: התנהגות בסביבת נקודת אי-הגדרה

5. אסימפטוטה אופקית: התנהגות כאשר x שואף לאינסוף

אסימפטוטה אופקית של gg

כש-xx גדל מאוד או קטן מאוד, ישר שאינו אופקי וגם פרבולה מגיעים לערכים גדולים מאוד בערך מוחלט. ואז 1f(x)\frac{1}{f(x)} קרוב מאוד ל-00. למשל ל-f(x)=x2+1f(x)=x^2+1: f(100)=10001f(100)=10001, ו-g(100)=110001g(100)=\frac{1}{10001}.

במדויק: הישר y=cy=c הוא אסימפטוטה אופקית של gg אם כש-x→∞x\to\infty או כש-x→−∞x\to-\infty, g(x)g(x) שואף ל-cc.

הגרף של g(x)=1x2+1g(x)=\frac{1}{x^2+1} מתקרב לציר ה-xx בשני הקצוות, מלמעלה, כי f(x)=x2+1f(x)=x^2+1 (מקווקו) חיובית וגדלה בלי סוף. בנקודה (0,1)(0,1), שבה f(0)=1f(0)=1, שני הגרפים נפגשים.

-4-3-2-11234-1123(0,1)

האסימפטוטה האופקית של gg

כאשר ff קווית (m≠0m\ne0) או ריבועית, הישר y=0y=0 (ציר ה-xx) הוא אסימפטוטה אופקית של gg, גם כש-x→∞x\to\infty וגם כש-x→−∞x\to-\infty. אין ל-gg אסימפטוטה אופקית אחרת.

מאיזה צד הגרף מתקרב ל-y=0y=0

מלמעלה, כש-ff חיובית באותו קצה; מלמטה, כש-ff שלילית באותו קצה.

הפונקציה f(x)f(x)x→−∞x\to-\inftyx→∞x\to\infty
קווית, m>0m>0מלמטהמלמעלה
קווית, m<0m<0מלמעלהמלמטה
ריבועית, a>0a>0מלמעלהמלמעלה
ריבועית, a<0a<0מלמטהמלמטה
שים לב

הגרף של gg לא חותך את האסימפטוטה האופקית y=0y=0, כי אין לו חיתוך עם ציר ה-xx. לכן הוא מתקרב אליה בכל קצה מצד אחד בלבד.

דוגמה - ישר מול פרבולה: מאיזה צד מתקרבים ל-y=0y=0

נתונות הפונקציות g(x)=13−xg(x)=\frac{1}{3-x} ו-h(x)=1−x2+4x−3h(x)=\frac{1}{-x^2+4x-3}. לכל אחת מהן מצאו את האסימפטוטה האופקית, וקבעו מאיזה צד הגרף מתקרב אליה כש-x→∞x\to\infty וכש-x→−∞x\to-\infty.

פתרון

1. gg: המכנה 3−x3-x הוא ישר, ולכן y=0y=0 אסימפטוטה אופקית.

2. m=−1<0m=-1<0: כש-x→∞x\to\infty המכנה שלילי, וכש-x→−∞x\to-\infty הוא חיובי. בדיקה: g(100)=−197<0g(100)=-\frac{1}{97}<0, g(−100)=1103>0g(-100)=\frac{1}{103}>0.

-10-8-6-4-2246810-22(0,1/3)(4,-1)(2,1)

3. hh: המכנה פרבולה, ולכן גם כאן y=0y=0 אסימפטוטה אופקית.

4. a=−1<0a=-1<0: בשני הקצוות המכנה שלילי. בדיקה: h(10)=−163h(10)=-\frac{1}{63}, h(−10)=−1143h(-10)=-\frac{1}{143}.

-6-4-2246810-4-22(2,1)(0,-1/3)
תשובה

לשתיהן y=0y=0. gg: כש-x→∞x\to\infty מלמטה, כש-x→−∞x\to-\infty מלמעלה. hh: בשני הקצוות מלמטה.

שאלות פתוחות על אסימפטוטה אופקית: התנהגות כאשר x שואף לאינסוף

6. סרטוט גרף 1/f(x) כאשר f(x) פונקציה קווית

הגרף של 1mx+b\frac{1}{mx+b}

כש-ff ישר שאינו אופקי, לגרף של g=1fg=\frac{1}{f} יש תמיד אותה צורה: שני ענפים, אחד מכל צד של אסימפטוטה אנכית, כמו הגרף של 1x\frac{1}{x}.

במדויק: עבור f(x)=mx+bf(x)=mx+b עם m≠0m\ne0, לגרף של g(x)=1mx+bg(x)=\frac{1}{mx+b} יש אסימפטוטה אנכית אחת, x=−bmx=-\frac{b}{m}, ואסימפטוטה אופקית y=0y=0. הוא בנוי משני ענפים: בצד שבו f>0f>0 הענף מעל ציר ה-xx, ובצד שבו f<0f<0 הענף מתחתיו. אין לו נקודות קיצון.

עבור f(x)=x−1f(x)=x-1, m>0m>0: ב-x<1x<1 הענף מתחת לציר, ב-x>1x>1 הענף מעליו, ושני הענפים יורדים. עבור f(x)=2−xf(x)=2-x, m<0m<0: הכול מתהפך. ב-x<2x<2 הענף מעל הציר, ב-x>2x>2 הענף מתחתיו, ושני הענפים עולים.

-4-2246-4-3-2-11234(2,1)(0,-1)
-2246-4-3-2-11234(1,1)(3,-1)(0,1/2)

תכונות g(x)=1mx+bg(x)=\frac{1}{mx+b}

תכונהm>0m>0m<0m<0
אסימפטוטותx=−bmx=-\frac{b}{m}, y=0y=0x=−bmx=-\frac{b}{m}, y=0y=0
חיוביותx>−bmx>-\frac{b}{m}x<−bmx<-\frac{b}{m}
שליליותx<−bmx<-\frac{b}{m}x>−bmx>-\frac{b}{m}
עלייה וירידהיורדת בכל אחד משני הקטעיםעולה בכל אחד משני הקטעים
קיצוןאיןאין

נקודות משותפות לגרפים של ff ושל 1f\frac{1}{f}

הגרפים של ff ושל g=1fg=\frac{1}{f} נפגשים בדיוק בנקודות שבהן f(x)=1f(x)=1 או f(x)=−1f(x)=-1, כי רק המספרים 11 ו-−1-1 שווים להופכי של עצמם. אלה נקודות עזר נוחות לסרטוט.

דרך הפתרון

סרטוט גרף 1f(x)\frac{1}{f(x)} כש-ff נתונה בצורה אלגברית

1. תחום ההגדרה ואסימפטוטות אנכיות: לפי השורשים של ff.

2. אסימפטוטה אופקית: y=0y=0.

3. חיוביות ושליליות: כמו של ff.

4. עלייה וירידה: הפוכות לשל ff, בכל קטע בנפרד.

5. קיצון: מהקודקוד של ff, אם ff ריבועית.

6. נקודות עזר: החיתוך עם ציר ה-yy, (0,1f(0))\left(0,\frac{1}{f(0)}\right), אם f(0)≠0f(0)\ne0; והנקודות שבהן f(x)=1f(x)=1 או f(x)=−1f(x)=-1.

7. מסרטטים קודם את האסימפטוטות, ואז כל ענף לפי הסימן והכיוון שלו.

שים לב

ענף של gg לא חוצה את האסימפטוטה האנכית ולא חותך את ציר ה-xx. אם בסקיצה ענף עובר מתחת לציר ה-xx ומעליו בלי אסימפטוטה ביניהם, יש טעות.

דוגמה - ישר עולה: f(x)=2x−4f(x)=2x-4

נתונה הפונקציה f(x)=2x−4f(x)=2x-4, ונתונה הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}. מצאו את תחום ההגדרה של gg, את האסימפטוטות שלה, את תחומי החיוביות והשליליות ואת תחומי העלייה והירידה, וסרטטו סקיצה של גרף gg.

פתרון

1. תחום: 2x−4=02x-4=0 ב-x=2x=2, ולכן x≠2x\ne2. אסימפטוטות: x=2x=2 ו-y=0y=0.

2. סימן: f>0f>0 ב-x>2x>2 ו-f<0f<0 ב-x<2x<2. כך גם gg.

3. m=2>0m=2>0: ff עולה, ולכן gg יורדת ב-x<2x<2 וב-x>2x>2. אין קיצון.

4. נקודות עזר: g(0)=−14g(0)=-\frac{1}{4}. f(x)=1f(x)=1 ב-x=2.5x=2.5 ו-f(x)=−1f(x)=-1 ב-x=1.5x=1.5, ולכן (2.5,1)(2.5,1) ו-(1.5,−1)(1.5,-1) על שני הגרפים.

-4-22468-4-224(2.5,1)(1.5,-1)(0,-1/4)(2,0)
תשובה

x≠2x\ne2. אסימפטוטות: x=2x=2, y=0y=0. חיוביות: x>2x>2. שליליות: x<2x<2. יורדת ב-x<2x<2 וב-x>2x>2, בלי קיצון.

שאלות פתוחות על סרטוט גרף 1/f(x) כאשר f(x) פונקציה קווית

7. סרטוט גרף 1/f(x) כאשר f(x) פונקציה ריבועית

הגרף של 1ax2+bx+c\frac{1}{ax^2+bx+c}

כש-ff פרבולה, מספר השורשים שלה קובע לכמה חלקים נקטע הגרף של gg.

במדויק: עבור f(x)=ax2+bx+cf(x)=ax^2+bx+c עם a≠0a\ne0, הגרף של g=1fg=\frac{1}{f} בנוי מ-33 ענפים כש-Δ>0\Delta>0, מ-22 ענפים כש-Δ=0\Delta=0, ומענף אחד רציף כש-Δ<0\Delta<0. בכל המקרים y=0y=0 אסימפטוטה אופקית. בקודקוד של ff, אם ff לא מתאפסת בו, יש ל-gg קיצון מהסוג ההפוך.

שלושת המקרים עם a>0a>0 (ff מקווקו): f(x)=x2−1f(x)=x^2-1 (Δ>0\Delta>0), f(x)=x2−2x+1f(x)=x^2-2x+1 (Δ=0\Delta=0), f(x)=x2+1f(x)=x^2+1 (Δ<0\Delta<0).

-4-224-4-224
-4-2246-112345(0,1)(2,1)
-4-224-112345(0,1)

הצורה של 1ax2+bx+c\frac{1}{ax^2+bx+c} לפי Δ\Delta, כש-a>0a>0

הדיסקרימיננטהאסימפטוטות אנכיותהצורה של gg
Δ>0\Delta>0שתיים, בשורשיםשני ענפים חיוביים בצדדים, וביניהם ענף שלילי עם מקסימום
Δ=0\Delta=0אחת, בקודקודשני ענפים חיוביים, ו-g→∞g\to\infty משני צדי האסימפטוטה
Δ<0\Delta<0איןענף אחד חיובי עם מקסימום מעל הקודקוד
שים לב

כש-a<0a<0 הכול מתהפך ביחס לציר ה-xx, כי 1−f(x)=−1f(x)\frac{1}{-f(x)}=-\frac{1}{f(x)}: חיובי ושלילי מתחלפים, מקסימום ומינימום מתחלפים, ו-∞\infty ו-−∞-\infty מתחלפים.

שים לב

כש-Δ>0\Delta>0 הקיצון של gg נמצא בענף האמצעי, ב-x=−b2ax=-\frac{b}{2a}, בדיוק באמצע בין שתי האסימפטוטות האנכיות.

דוגמה א - שני שורשים: שלושה ענפים

נתונה הפונקציה f(x)=x2−2x−3f(x)=x^2-2x-3, ונתונה הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}. מצאו את תחום ההגדרה של gg, את האסימפטוטות, את תחומי החיוביות והשליליות, את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון, וסרטטו סקיצה של גרף gg.

פתרון

1. x2−2x−3=(x−3)(x+1)=0x^2-2x-3=(x-3)(x+1)=0: x=3x=3 או x=−1x=-1. תחום: x≠−1, x≠3x\ne-1,\ x\ne3. אסימפטוטות: x=−1x=-1, x=3x=3, y=0y=0.

2. a=1>0a=1>0: f>0f>0 מחוץ לשורשים ו-f<0f<0 ביניהם. כך גם gg.

3. הקודקוד של ff: x=1x=1, f(1)=−4f(1)=-4, מינימום. ff יורדת ב-x<1x<1 ועולה ב-x>1x>1.

4. gg עולה ב-x<−1x<-1 וב-−1<x<1-1<x<1, ויורדת ב-1<x<31<x<3 וב-x>3x>3. מקסימום: (1,−14)\left(1,-\frac{1}{4}\right).

5. חיתוך עם ציר ה-yy: g(0)=−13g(0)=-\frac{1}{3}.

-4-2246-4-224(1,-1/4)(-1,0)(3,0)
תשובה

x≠−1, x≠3x\ne-1,\ x\ne3. אסימפטוטות: x=−1x=-1, x=3x=3, y=0y=0. חיוביות: x<−1x<-1 או x>3x>3. שליליות: −1<x<3-1<x<3. עלייה: x<−1x<-1, −1<x<1-1<x<1. ירידה: 1<x<31<x<3, x>3x>3. מקסימום: (1,−14)(1,-\frac{1}{4}).

דוגמה ב - בלי שורשים, a<0a<0: ענף אחד שלילי

נתונה הפונקציה f(x)=−x2+2x−3f(x)=-x^2+2x-3, ונתונה הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}. מצאו את תחום ההגדרה של gg, את האסימפטוטות, את תחומי החיוביות והשליליות, את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון, וסרטטו סקיצה של גרף gg.

פתרון

1. Δ=4−12=−8<0\Delta=4-12=-8<0: אין שורשים. gg מוגדרת לכל xx, ואין אסימפטוטות אנכיות. אסימפטוטה אופקית: y=0y=0.

2. a=−1<0a=-1<0 ואין שורשים, ולכן f<0f<0 לכל xx (בדיקה: f(0)=−3f(0)=-3). גם g<0g<0 לכל xx: אין תחום חיוביות.

3. הקודקוד של ff: x=1x=1, f(1)=−2f(1)=-2, מקסימום. ff עולה ב-x<1x<1 ויורדת ב-x>1x>1.

4. gg יורדת ב-x<1x<1 ועולה ב-x>1x>1. מינימום: (1,−12)\left(1,-\frac{1}{2}\right).

5. חיתוך עם ציר ה-yy: g(0)=−13g(0)=-\frac{1}{3}. בשני הקצוות הגרף מתקרב ל-y=0y=0 מלמטה.

-4-2246-2(1,-2)(1,-1/2)(0,-1/3)
תשובה

כל xx. אסימפטוטה: y=0y=0 בלבד. שליליות: כל xx. ירידה: x<1x<1. עלייה: x>1x>1. מינימום: (1,−12)(1,-\frac{1}{2}).

שאלות פתוחות על סרטוט גרף 1/f(x) כאשר f(x) פונקציה ריבועית

8. סרטוט גרף 1/f(x) כאשר f(x) נתונה בגרף

מגרף של ff לגרף של 1f\frac{1}{f}

לפעמים לא נותנים את הנוסחה של ff, אלא רק את הגרף שלה. גם אז אפשר לסרטט את g=1fg=\frac{1}{f}: כל מה שצריך קוראים מהגרף של ff.

במדויק: הגרף של g=1fg=\frac{1}{f} הוא אוסף הנקודות (x,1f(x))\left(x,\frac{1}{f(x)}\right) לכל xx שבו f(x)≠0f(x)\ne0. מעל כל xx כזה, הגובה של גרף gg הוא ההופכי של הגובה של גרף ff.

ל-f(x)=0.5x+1f(x)=0.5x+1 (מקווקו): בנקודה (2,2)(2,2) של ff מתאימה הנקודה (2,0.5)(2,0.5) של gg. בנקודות (0,1)(0,1) ו-(−4,−1)(-4,-1) הגובה הוא 11 או −1-1, ושני הגרפים נפגשים. ב-x=−2x=-2, שם ff חותכת את ציר ה-xx, ל-gg יש אסימפטוטה אנכית.

-6-4-224-4-224(2,2)(2,0.5)(0,1)(-4,-1)

מה קוראים מגרף ff ומה זה נותן ל-gg

בגרף של ffבגרף של g=1fg=\frac{1}{f}
חיתוך עם ציר ה-xx ב-x0x_0אסימפטוטה אנכית x=x0x=x_0
מעל ציר ה-xxמעל ציר ה-xx
מתחת לציר ה-xxמתחת לציר ה-xx
עולה בקטעיורדת בקטע (בלי שורשים של ff בתוכו)
יורדת בקטעעולה בקטע (בלי שורשים של ff בתוכו)
קיצון (x0,y0)(x_0,y_0), y0≠0y_0\ne0קיצון מהסוג ההפוך (x0,1y0)\left(x_0,\frac{1}{y_0}\right)
נקודה בגובה 11 או −1-1אותה נקודה
דרך הפתרון

סרטוט גרף 1f(x)\frac{1}{f(x)} כש-ff נתונה בגרף

1. מסמנים את נקודות החיתוך של גרף ff עם ציר ה-xx, ומעבירים בהן אסימפטוטות אנכיות. מוסיפים את האסימפטוטה האופקית y=0y=0.

2. קוראים מהגרף איפה ff מעל הציר ואיפה מתחתיו: שם גם gg.

3. קוראים איפה ff עולה ואיפה יורדת, ומחלקים את הקטעים באסימפטוטות. gg הפוכה בכל קטע.

4. מסמנים את הקיצון ההפוך מעל הקודקוד של ff, בגובה 1y0\frac{1}{y_0}, ואת הנקודות בגובה ±1\pm1.

5. מסרטטים כל ענף: ליד אסימפטוטה אנכית הוא בורח ל-∞\infty או ל-−∞-\infty לפי הסימן, ובקצוות הוא מתקרב ל-y=0y=0.

שים לב

נקודת החיתוך של גרף ff עם ציר ה-yy, (0,y0)(0,y_0) עם y0≠0y_0\ne0, נותנת את נקודת החיתוך של gg עם ציר ה-yy: (0,1y0)\left(0,\frac{1}{y_0}\right). אם גרף ff עובר בראשית הצירים, לגרף gg אין חיתוך עם ציר ה-yy.

דוגמה - פרבולה שעוברת בראשית הצירים

לפניכם גרף הפונקציה הריבועית f(x)f(x). הגרף חותך את ציר ה-xx בנקודות (0,0)(0,0) ו-(4,0)(4,0), ונקודת הקיצון שלו היא (2,4)(2,4).

-2246-4-224(0,0)(4,0)(2,4)

נתונה הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}.

א. מצאו את תחום ההגדרה של gg ואת האסימפטוטות שלה.

ב. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של gg.

ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה של gg ואת נקודת הקיצון שלה, וקבעו את סוגה.

ד. סרטטו סקיצה של גרף gg.

פתרון

1. נתון: גרף ff חותך את ציר ה-xx ב-x=0x=0 וב-x=4x=4, ויש לו מקסימום (2,4)(2,4). המטרה: תכונות gg וסקיצה.

2. א: gg לא מוגדרת בשורשים של ff: x≠0, x≠4x\ne0,\ x\ne4. אסימפטוטות: x=0x=0, x=4x=4, y=0y=0.

3. ב: הגרף של ff מעל ציר ה-xx ב-0<x<40<x<4 ומתחתיו ב-x<0x<0 וב-x>4x>4. כך גם gg.

4. ג: ff עולה ב-x<2x<2 ויורדת ב-x>2x>2. מחלקים באסימפטוטות: gg יורדת ב-x<0x<0 וב-0<x<20<x<2, ועולה ב-2<x<42<x<4 וב-x>4x>4.

5. המקסימום (2,4)(2,4) של ff נותן מינימום של gg: (2,14)\left(2,\frac{1}{4}\right).

6. ד: f(0)=0f(0)=0, ולכן אין לגרף gg חיתוך עם ציר ה-yy.

-2246-4-224(2,4)(2,1/4)(0,0)(4,0)
תשובה

א. x≠0, x≠4x\ne0,\ x\ne4. אסימפטוטות: x=0x=0, x=4x=4, y=0y=0. ב. חיוביות: 0<x<40<x<4. שליליות: x<0x<0 או x>4x>4. ג. ירידה: x<0x<0, 0<x<20<x<2. עלייה: 2<x<42<x<4, x>4x>4. מינימום: (2,14)(2,\frac{1}{4}).

שאלות פתוחות על סרטוט גרף 1/f(x) כאשר f(x) נתונה בגרף

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.