תזכורת: פונקציה קווית ופונקציה ריבועית
בנושא הזה היא תמיד פונקציה שמכירים מכיתה י': ישר או פרבולה.
במדויק: פונקציה קווית היא , והגרף שלה ישר. פונקציה ריבועית היא עם , והגרף שלה פרבולה. בנושא הזה היא פולינום ממעלה שנייה לכל היותר, ואינה קבועה: ישר עם , או פרבולה.
- ישר: - עולה בכל התחום. - יורד בכל התחום. שורש אחד: .
- פרבולה: הקודקוד ב-. כש- הקודקוד נקודת מינימום, וכש- נקודת מקסימום. מספר השורשים נקבע לפי .
הישר עולה וחותך את ציר ה- ב-. הפרבולה יורדת עד הקודקוד ועולה אחריו, וחותכת את ציר ה- ב- וב-.
הפונקציה
אם בכל נקודה מחלקים את בערך של , מקבלים פונקציה חדשה: . למשל, אם אז , ואם אז .
במדויק: היא הפונקציה שמוגדרת בכל שבו , והערך שלה שם הוא חלקי (ההופכי של ). בכל שבו , הפונקציה לא מוגדרת.
את כל התכונות של קובעים מהתכונות של , בלי נגזרת:
הדוגמה הפשוטה ביותר: , ואז . בגרף, מקווקו ו- רציף. ב- הישר חותך את ציר ה-, ושם לא מוגדרת. בנקודות ו-, שבהן , שני הגרפים נפגשים.
1. תחום ההגדרה של 1/f(x) מתוך הפונקציה f(x)
תחום ההגדרה של
אי אפשר לחלק באפס. לכן בכל נקודה שבה , אי אפשר לחשב את .
במדויק: תחום ההגדרה של הוא קבוצת כל ה- שבהם . כלומר: כל , חוץ מהשורשים של (שיעורי ה- של נקודות החיתוך של גרף עם ציר ה-).
בגרף רואים את זה כך: בכל נקודה שבה גרף חותך את ציר ה-, לגרף אין נקודה, והוא נקטע. למשל ל- (מקווקו) יש שורשים ו-, ולכן הגרף של נקטע לשלושה חלקים.
תחום ההגדרה של
1. פותרים .
2. תחום ההגדרה: כל חוץ מהפתרונות. כותבים למשל .
כמה נקודות יוצאות מהתחום
רק השורשים של יוצאים מהתחום. נקודות שבהן שלילית כן בתחום: ל- מתקיים , ולכן .
דוגמה א - עם שני שורשים
נתונה הפונקציה . מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
1. לא מוגדרת רק איפה ש-. פותרים .
2. מפרקים: , ולכן או .
3. מוציאים את שתי הנקודות מהתחום.
דוגמה ב - בלי שורשים:
נתונה הפונקציה . מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
1. פותרים .
2. , ולכן אין פתרון: אף פעם לא .
3. בדיקה בגרף: הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, והקודקוד שלה מעל ציר ה-.
מוגדרת לכל .
2. חיוביות ושליליות של 1/f(x) והיעדר נקודות חיתוך עם ציר ה-x
תחומי חיוביות ושליליות של
חלקי מספר חיובי הוא מספר חיובי, ו- חלקי מספר שלילי הוא מספר שלילי. לכן הגרף של נמצא מעל ציר ה- בדיוק איפה שהגרף של מעליו, ומתחת לציר בדיוק איפה ש- מתחתיו.
במדויק: תחום החיוביות של הוא קבוצת כל ה- בתחום ההגדרה שבהם . תחום השליליות של הוא קבוצת כל ה- בתחום ההגדרה שבהם .
ל- (מקווקו) ול-: בקטע שני הגרפים מעל ציר ה-, ומחוץ לקטע שניהם מתחתיו. בנקודות ו- גרף חותך את ציר ה-, ושם לא מוגדרת. הגרף של אף פעם לא נוגע בציר ה-.
הסימן של
בכל בתחום ההגדרה, ו- באותו סימן:
•תחום החיוביות של = תחום החיוביות של .
•תחום השליליות של = תחום השליליות של .
השורשים של לא שייכים לאף אחד מהתחומים, כי לא מוגדרת בהם.
אין חיתוך עם ציר ה-
למשוואה אין פתרון, כי המונה אינו . לכן לגרף אין נקודות חיתוך עם ציר ה-.
תחומי החיוביות והשליליות של
1. מוצאים את השורשים של .
2. מוצאים את הסימן של בכל קטע: לפי צורת הגרף (ישר עולה או יורד, פרבולה פתוחה למעלה או למטה) או בהצבת מספר.
3. ל- אותם קטעים ואותו סימן. השורשים של לא נכללים.
בשורש של הגרף של יכול להחליף סימן בלי לחתוך את ציר ה-: שם לא מוגדרת, והגרף נקטע.
דוגמה - סימן של מתוך פרבולה שפתוחה כלפי מטה
נתונה הפונקציה , ונתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של .
ב. האם גרף חותך את ציר ה-? נמקו.
1. השורשים של : , ולכן או . הם לא בתחום של .
2. היא פרבולה שפתוחה כלפי מטה (), ולכן היא חיובית בין השורשים ושלילית מחוץ להם. בדיקה: , .
3. ל- אותו סימן כמו ל- בכל קטע.
4. ב: אין לה פתרון, כי המונה .
א. חיוביות: . שליליות: או . ב. לא חותך: לכל בתחום.
3. עלייה, ירידה ונקודות קיצון של 1/f(x) מתוך f(x)
עלייה, ירידה וקיצון של
נשווה שני מספרים חיוביים: , אבל . ככל שהמספר גדול יותר, ההופכי שלו קטן יותר. כך גם בשליליים: , אבל . לכן כש- עולה, יורדת, וכש- יורדת, עולה.
במדויק: עולה בקטע אם לכל בקטע מתקיים , ויורדת בקטע אם לכל בקטע מתקיים . הנקודה היא נקודת מקסימום של אם יש סביבה של שבה לכל מתחום ההגדרה, ונקודת מינימום אם יש סביבה כזאת שבה .
(מקווקו) יורדת עד ועולה אחריו, ויש לה מינימום . לכן עולה עד ויורדת אחריו, ויש לה מקסימום . המינימום של הפך למקסימום של .
עלייה וירידה של
בכל קטע שכולו בתחום ההגדרה של (אין בו שורש של ):
נקודות קיצון של
אם ל- יש נקודת קיצון ו-, אז ל- יש ב- נקודת קיצון מהסוג ההפוך: .
•מינימום של : מקסימום של .
•מקסימום של : מינימום של .
אין ל- נקודות קיצון אחרות. לכן כש- קווית אין ל- קיצון, וכש- ריבועית הקיצון היחיד האפשרי הוא ב-. אם (הקודקוד על ציר ה-), לא בתחום, ול- אין קיצון.
תחומי עלייה וירידה וקיצון של
1. מוצאים את השורשים של : הם לא בתחום של .
2. מוצאים את תחומי העלייה והירידה של (בפרבולה: משני צדי הקודקוד ).
3. מחלקים כל תחום בשורשים של שנמצאים בתוכו.
4. בכל קטע הופכים: איפה ש- עולה, יורדת, ואיפה ש- יורדת, עולה.
5. קיצון: בקודקוד של , מהסוג ההפוך, בגובה .
כשנקודת אי-הגדרה נמצאת בתוך תחום עלייה או ירידה, כותבים שני קטעים נפרדים. יורדת ב- וב-, אבל לא יורדת בכל התחום : .
דוגמה א - בלי שורשים: קטע אחד מכל צד של הקודקוד
נתונה הפונקציה , ונתונה הפונקציה . מצאו את תחומי העלייה והירידה של ואת נקודות הקיצון שלה, וקבעו את סוגן.
1. שורשים של : , ולכן אין. מוגדרת לכל .
2. הקודקוד של : , . , ולכן מינימום של : יורדת ב- ועולה ב-.
3. הופכים: עולה ב- ויורדת ב-.
4. המינימום של נותן מקסימום של : .
עלייה: . ירידה: . מקסימום: .
דוגמה ב - עם שני שורשים: הקטעים נחתכים בשורשים
נתונה הפונקציה , ונתונה הפונקציה . מצאו את תחומי העלייה והירידה של ואת נקודות הקיצון שלה, וקבעו את סוגן.
1. שורשים של : , ולכן או . הם לא בתחום של .
2. הקודקוד של : , . , ולכן מקסימום של : עולה ב- ויורדת ב-.
3. מחלקים בשורשים: נחתך ב-, ו- נחתך ב-.
4. הופכים: יורדת ב- וב-, ועולה ב- וב-.
5. המקסימום של נותן מינימום של : .
ירידה: , . עלייה: , . מינימום: .
4. אסימפטוטות אנכיות: התנהגות בסביבת נקודת אי-הגדרה
אסימפטוטה אנכית של
מה קורה ל- ליד שורש של ? שם קרוב מאוד ל-, ו- חלקי מספר קרוב ל- הוא מספר גדול מאוד בערך מוחלט. למשל אם אז , ואם אז . הגרף של בורח למעלה או למטה ונצמד לישר אנכי.
במדויק: הישר הוא אסימפטוטה אנכית של אם כש- מתקרב ל- (מימין או משמאל), שואף ל- או ל-.
ל- (מקווקו) יש שורש . מימין ל- הערכים של חיוביים וקטנים, למשל ו-, ולכן . משמאל הם שליליים: , ולכן .
אסימפטוטות אנכיות של
לכל שורש של , הישר הוא אסימפטוטה אנכית של . אין לגרף אסימפטוטות אנכיות אחרות.
כיוון הגרף ליד האסימפטוטה
•גרף חוצה את ציר ה- ב- (ישר, או פרבולה עם ): מחליפה סימן, ו- בורחת לכיוונים הפוכים משני הצדדים.
•הקודקוד של הפרבולה על ציר ה- (): לא מחליפה סימן, ו- בורחת לאותו כיוון משני הצדדים.
התנהגות ליד אסימפטוטה אנכית
1. מוצאים את השורשים של : אלה האסימפטוטות האנכיות.
2. לכל שורש מציבים ב- מספר קרוב מכל צד, למשל ו-, ובודקים רק את הסימן.
3. סימן חיובי: באותו צד . סימן שלילי: .
משוואת אסימפטוטה כותבים כמשוואת ישר: , לא רק . הגרף של לא נוגע באסימפטוטה האנכית, כי לא בתחום.
דוגמה א - חותכת את ציר ה- בשתי נקודות
נתונה הפונקציה , ונתונה הפונקציה .
א. מצאו את משוואות האסימפטוטות האנכיות של .
ב. תארו את התנהגות משני הצדדים של כל אסימפטוטה.
1. , ולכן או . אלה האסימפטוטות האנכיות.
2. ליד : ו-. משמאל , מימין .
3. ליד : ו-. משמאל , מימין .
א. , . ב. ליד : משמאל , מימין . ליד : משמאל , מימין .
דוגמה ב - קודקוד הפרבולה על ציר ה-
נתונה הפונקציה , ונתונה הפונקציה . מצאו את האסימפטוטה האנכית של , ותארו את התנהגות משני הצדדים שלה.
1. רק ב- (). זו האסימפטוטה האנכית.
2. חיובי לכל : , ולכן .
3. לא מחליפה סימן ב-, ולכן משני הצדדים.
. משני הצדדים .
5. אסימפטוטה אופקית: התנהגות כאשר x שואף לאינסוף
אסימפטוטה אופקית של
כש- גדל מאוד או קטן מאוד, ישר שאינו אופקי וגם פרבולה מגיעים לערכים גדולים מאוד בערך מוחלט. ואז קרוב מאוד ל-. למשל ל-: , ו-.
במדויק: הישר הוא אסימפטוטה אופקית של אם כש- או כש-, שואף ל-.
הגרף של מתקרב לציר ה- בשני הקצוות, מלמעלה, כי (מקווקו) חיובית וגדלה בלי סוף. בנקודה , שבה , שני הגרפים נפגשים.
האסימפטוטה האופקית של
כאשר קווית () או ריבועית, הישר (ציר ה-) הוא אסימפטוטה אופקית של , גם כש- וגם כש-. אין ל- אסימפטוטה אופקית אחרת.
מאיזה צד הגרף מתקרב ל-
מלמעלה, כש- חיובית באותו קצה; מלמטה, כש- שלילית באותו קצה.
הגרף של לא חותך את האסימפטוטה האופקית , כי אין לו חיתוך עם ציר ה-. לכן הוא מתקרב אליה בכל קצה מצד אחד בלבד.
דוגמה - ישר מול פרבולה: מאיזה צד מתקרבים ל-
נתונות הפונקציות ו-. לכל אחת מהן מצאו את האסימפטוטה האופקית, וקבעו מאיזה צד הגרף מתקרב אליה כש- וכש-.
1. : המכנה הוא ישר, ולכן אסימפטוטה אופקית.
2. : כש- המכנה שלילי, וכש- הוא חיובי. בדיקה: , .
3. : המכנה פרבולה, ולכן גם כאן אסימפטוטה אופקית.
4. : בשני הקצוות המכנה שלילי. בדיקה: , .
לשתיהן . : כש- מלמטה, כש- מלמעלה. : בשני הקצוות מלמטה.
6. סרטוט גרף 1/f(x) כאשר f(x) פונקציה קווית
הגרף של
כש- ישר שאינו אופקי, לגרף של יש תמיד אותה צורה: שני ענפים, אחד מכל צד של אסימפטוטה אנכית, כמו הגרף של .
במדויק: עבור עם , לגרף של יש אסימפטוטה אנכית אחת, , ואסימפטוטה אופקית . הוא בנוי משני ענפים: בצד שבו הענף מעל ציר ה-, ובצד שבו הענף מתחתיו. אין לו נקודות קיצון.
עבור , : ב- הענף מתחת לציר, ב- הענף מעליו, ושני הענפים יורדים. עבור , : הכול מתהפך. ב- הענף מעל הציר, ב- הענף מתחתיו, ושני הענפים עולים.
תכונות
נקודות משותפות לגרפים של ושל
הגרפים של ושל נפגשים בדיוק בנקודות שבהן או , כי רק המספרים ו- שווים להופכי של עצמם. אלה נקודות עזר נוחות לסרטוט.
סרטוט גרף כש- נתונה בצורה אלגברית
1. תחום ההגדרה ואסימפטוטות אנכיות: לפי השורשים של .
2. אסימפטוטה אופקית: .
3. חיוביות ושליליות: כמו של .
4. עלייה וירידה: הפוכות לשל , בכל קטע בנפרד.
5. קיצון: מהקודקוד של , אם ריבועית.
6. נקודות עזר: החיתוך עם ציר ה-, , אם ; והנקודות שבהן או .
7. מסרטטים קודם את האסימפטוטות, ואז כל ענף לפי הסימן והכיוון שלו.
ענף של לא חוצה את האסימפטוטה האנכית ולא חותך את ציר ה-. אם בסקיצה ענף עובר מתחת לציר ה- ומעליו בלי אסימפטוטה ביניהם, יש טעות.
דוגמה - ישר עולה:
נתונה הפונקציה , ונתונה הפונקציה . מצאו את תחום ההגדרה של , את האסימפטוטות שלה, את תחומי החיוביות והשליליות ואת תחומי העלייה והירידה, וסרטטו סקיצה של גרף .
1. תחום: ב-, ולכן . אסימפטוטות: ו-.
2. סימן: ב- ו- ב-. כך גם .
3. : עולה, ולכן יורדת ב- וב-. אין קיצון.
4. נקודות עזר: . ב- ו- ב-, ולכן ו- על שני הגרפים.
. אסימפטוטות: , . חיוביות: . שליליות: . יורדת ב- וב-, בלי קיצון.
7. סרטוט גרף 1/f(x) כאשר f(x) פונקציה ריבועית
הגרף של
כש- פרבולה, מספר השורשים שלה קובע לכמה חלקים נקטע הגרף של .
במדויק: עבור עם , הגרף של בנוי מ- ענפים כש-, מ- ענפים כש-, ומענף אחד רציף כש-. בכל המקרים אסימפטוטה אופקית. בקודקוד של , אם לא מתאפסת בו, יש ל- קיצון מהסוג ההפוך.
שלושת המקרים עם ( מקווקו): (), (), ().
הצורה של לפי , כש-
כש- הכול מתהפך ביחס לציר ה-, כי : חיובי ושלילי מתחלפים, מקסימום ומינימום מתחלפים, ו- ו- מתחלפים.
כש- הקיצון של נמצא בענף האמצעי, ב-, בדיוק באמצע בין שתי האסימפטוטות האנכיות.
דוגמה א - שני שורשים: שלושה ענפים
נתונה הפונקציה , ונתונה הפונקציה . מצאו את תחום ההגדרה של , את האסימפטוטות, את תחומי החיוביות והשליליות, את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון, וסרטטו סקיצה של גרף .
1. : או . תחום: . אסימפטוטות: , , .
2. : מחוץ לשורשים ו- ביניהם. כך גם .
3. הקודקוד של : , , מינימום. יורדת ב- ועולה ב-.
4. עולה ב- וב-, ויורדת ב- וב-. מקסימום: .
5. חיתוך עם ציר ה-: .
. אסימפטוטות: , , . חיוביות: או . שליליות: . עלייה: , . ירידה: , . מקסימום: .
דוגמה ב - בלי שורשים, : ענף אחד שלילי
נתונה הפונקציה , ונתונה הפונקציה . מצאו את תחום ההגדרה של , את האסימפטוטות, את תחומי החיוביות והשליליות, את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון, וסרטטו סקיצה של גרף .
1. : אין שורשים. מוגדרת לכל , ואין אסימפטוטות אנכיות. אסימפטוטה אופקית: .
2. ואין שורשים, ולכן לכל (בדיקה: ). גם לכל : אין תחום חיוביות.
3. הקודקוד של : , , מקסימום. עולה ב- ויורדת ב-.
4. יורדת ב- ועולה ב-. מינימום: .
5. חיתוך עם ציר ה-: . בשני הקצוות הגרף מתקרב ל- מלמטה.
כל . אסימפטוטה: בלבד. שליליות: כל . ירידה: . עלייה: . מינימום: .
8. סרטוט גרף 1/f(x) כאשר f(x) נתונה בגרף
מגרף של לגרף של
לפעמים לא נותנים את הנוסחה של , אלא רק את הגרף שלה. גם אז אפשר לסרטט את : כל מה שצריך קוראים מהגרף של .
במדויק: הגרף של הוא אוסף הנקודות לכל שבו . מעל כל כזה, הגובה של גרף הוא ההופכי של הגובה של גרף .
ל- (מקווקו): בנקודה של מתאימה הנקודה של . בנקודות ו- הגובה הוא או , ושני הגרפים נפגשים. ב-, שם חותכת את ציר ה-, ל- יש אסימפטוטה אנכית.
מה קוראים מגרף ומה זה נותן ל-
סרטוט גרף כש- נתונה בגרף
1. מסמנים את נקודות החיתוך של גרף עם ציר ה-, ומעבירים בהן אסימפטוטות אנכיות. מוסיפים את האסימפטוטה האופקית .
2. קוראים מהגרף איפה מעל הציר ואיפה מתחתיו: שם גם .
3. קוראים איפה עולה ואיפה יורדת, ומחלקים את הקטעים באסימפטוטות. הפוכה בכל קטע.
4. מסמנים את הקיצון ההפוך מעל הקודקוד של , בגובה , ואת הנקודות בגובה .
5. מסרטטים כל ענף: ליד אסימפטוטה אנכית הוא בורח ל- או ל- לפי הסימן, ובקצוות הוא מתקרב ל-.
נקודת החיתוך של גרף עם ציר ה-, עם , נותנת את נקודת החיתוך של עם ציר ה-: . אם גרף עובר בראשית הצירים, לגרף אין חיתוך עם ציר ה-.
דוגמה - פרבולה שעוברת בראשית הצירים
לפניכם גרף הפונקציה הריבועית . הגרף חותך את ציר ה- בנקודות ו-, ונקודת הקיצון שלו היא .
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה של ואת האסימפטוטות שלה.
ב. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של .
ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה של ואת נקודת הקיצון שלה, וקבעו את סוגה.
ד. סרטטו סקיצה של גרף .
1. נתון: גרף חותך את ציר ה- ב- וב-, ויש לו מקסימום . המטרה: תכונות וסקיצה.
2. א: לא מוגדרת בשורשים של : . אסימפטוטות: , , .
3. ב: הגרף של מעל ציר ה- ב- ומתחתיו ב- וב-. כך גם .
4. ג: עולה ב- ויורדת ב-. מחלקים באסימפטוטות: יורדת ב- וב-, ועולה ב- וב-.
5. המקסימום של נותן מינימום של : .
6. ד: , ולכן אין לגרף חיתוך עם ציר ה-.
א. . אסימפטוטות: , , . ב. חיוביות: . שליליות: או . ג. ירידה: , . עלייה: , . מינימום: .