דילוג לתוכן המרכזי

סיכום סדרה חשבונית

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 10 נושאים

כל מה שצריך לדעת בסדרה חשבונית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: סדרה ואיבר כללי

רשימה כמו 3, 7, 11, 15, …3,\ 7,\ 11,\ 15,\ \dots נקראת סדרה. לכל מספר ברשימה יש מקום: 33 במקום הראשון, 77 במקום השני, וכן הלאה. את האיבר שבמקום nn מסמנים ana_n. כאן a1=3a_1=3 ו-a4=15a_4=15.

במדויק: סדרה היא רשימה מסודרת של מספרים: לכל מקום nn (מספר טבעי 1,2,3,…1,2,3,\dots) מתאים איבר אחד ana_n. בסדרה אינסופית יש איבר לכל מספר טבעי. בסדרה סופית בת NN איברים יש איבר רק למקומות n=1,2,…,Nn=1,2,\dots,N. האיבר הכללי הוא נוסחה שנותנת את ana_n לפי המקום nn, למשל an=4n−1a_n=4n-1.

אפשר לחשוב על סדרה כעל פונקציה: המקום nn הוא המשתנה, והאיבר ana_n הוא הערך. ההבדל מפונקציה רגילה הוא ש-nn מקבל רק ערכים טבעיים. לכן הגרף של סדרה הוא אוסף של נקודות נפרדות (n,an)(n,a_n), ולא קו רציף.

naₙ01234565101520(1,3)(2,7)(3,11)(4,15)(5,19)

תזכורת: כלל נסיגה

דרך נוספת לתאר סדרה: אומרים מה האיבר הראשון, ואיך מקבלים כל איבר מהאיבר שלפניו. למשל "מתחילים ב-33 ומוסיפים 44 בכל פעם".

במדויק: כלל נסיגה הוא כלל שמתאר איך כל איבר בסדרה מתקבל מאיברים שלפניו, למשל an+1=an+4a_{n+1}=a_n+4 לכל n≥1n\ge1. כדי שהכלל יקבע סדרה אחת בלבד, צריך לתת יחד איתו גם את האיבר (או האיברים) שממנו מתחילים, למשל a1=3a_1=3.

1. הגדרה, הפרש ואיבר כללי

סדרה חשבונית והפרש הסדרה

בסדרה 3, 7, 11, 15, …3,\ 7,\ 11,\ 15,\ \dots מוסיפים 44 בכל צעד. בסדרה 20, 17, 14, …20,\ 17,\ 14,\ \dots מורידים 33 בכל צעד. סדרות כאלה, שבהן מוסיפים בכל צעד את אותו מספר, נקראות סדרות חשבוניות. המספר שמוסיפים נקרא הפרש הסדרה ומסומן dd.

במדויק: סדרה חשבונית היא סדרה שבה ההפרש בין כל איבר לאיבר שלפניו הוא אותו מספר dd: an+1−an=da_{n+1}-a_n=d לכל nn שעבורו האיבר an+1a_{n+1} קיים. ההפרש dd יכול להיות כל מספר: חיובי, שלילי או 00.

שלושה ייצוגים של אותה סדרה חשבונית, a1=3a_1=3 ו-d=4d=4:

- מילולי: מתחילים ב-33, ובכל צעד מוסיפים 44.

- טבלת ערכים:

nn1122334455
ana_n3377111115151919

- נוסחה לפי מקום: an=3+4(n−1)=4n−1a_n=3+4(n-1)=4n-1.

כדי להגיע מ-a1a_1 ל-ana_n עושים n−1n-1 צעדים, ובכל צעד מוסיפים dd. מכאן נוסחת האיבר הכללי.

האיבר הכללי של סדרה חשבונית

בסדרה חשבונית עם איבר ראשון a1a_1 והפרש dd:

an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d

ההפרש מתקבל מכל שני איברים סמוכים: d=an+1−and=a_{n+1}-a_n, למשל d=a2−a1d=a_2-a_1.

דרך הפתרון

מציאת a1a_1 ו-dd משני איברים נתונים

כשנתונים שני איברים, למשל aka_k ו-ama_m:

1. כותבים כל אחד מהם בעזרת הנוסחה: a1+(k−1)d=aka_1+(k-1)d=a_k ו-a1+(m−1)d=ama_1+(m-1)d=a_m.

2. מחסרים את המשוואות: a1a_1 מתבטל, ונשארת משוואה ב-dd בלבד.

3. מציבים את dd באחת המשוואות ומוצאים את a1a_1.

דרך הפתרון

האם מספר נתון הוא איבר בסדרה

כדי לבדוק אם המספר bb הוא איבר בסדרה:

1. פותרים את המשוואה an=ba_n=b (הנעלם הוא nn).

2. אם nn יצא מספר טבעי (ובסדרה סופית, לא גדול ממספר האיברים), bb הוא האיבר שבמקום nn. אחרת bb אינו איבר בסדרה.

שים לב

בנוסחה מופיע n−1n-1, לא nn: מ-a1a_1 ל-a10a_{10} יש 99 צעדים, ולכן a10=a1+9da_{10}=a_1+9d.

שים לב

ההפרש הוא האיבר פחות האיבר שלפניו. בסדרה 20, 17, 14, …20,\ 17,\ 14,\ \dots ההפרש d=17−20=−3d=17-20=-3, לא 33.

דוגמה - מציאת האיבר הכללי משני איברים

בסדרה חשבונית a4=11a_4=11 ו-a9=31a_9=31.

א. מצאו את a1a_1 ואת הפרש הסדרה dd.

ב. מצאו את a20a_{20}.

ג. האם 9999 הוא איבר בסדרה? אם כן, באיזה מקום? והאם 100100 הוא איבר בסדרה?

פתרון

1. נתון: a4=11a_4=11, a9=31a_9=31. המטרה: a1a_1, dd, a20a_{20}, ובדיקה של 9999 ושל 100100.

2. לפי הנוסחה: a1+3d=11a_1+3d=11 ו-a1+8d=31a_1+8d=31.

3. מחסרים: 5d=205d=20, ולכן d=4d=4. מציבים: a1=11−12=−1a_1=11-12=-1.

4. האיבר הכללי: an=−1+4(n−1)=4n−5a_n=-1+4(n-1)=4n-5. לכן a20=−1+19⋅4=75a_{20}=-1+19\cdot4=75.

5. 4n−5=994n-5=99 נותן n=26n=26, מספר טבעי. לכן 99=a2699=a_{26}.

6. 4n−5=1004n-5=100 נותן n=1054=26.25n=\frac{105}{4}=26.25, לא מספר טבעי. לכן 100100 אינו איבר בסדרה.

תשובה

א. a1=−1a_1=-1, d=4d=4. ב. a20=75a_{20}=75. ג. 9999 הוא האיבר ה-2626. 100100 אינו איבר בסדרה.

שאלות פתוחות על הגדרה, הפרש ואיבר כללי

2. מעבר בין איבר כללי לכלל נסיגה

שני ייצוגים סימבוליים של סדרה חשבונית

את אותה סדרה חשבונית אפשר לכתוב בשתי דרכים. נוסחה לפי מקום אומרת מיד מה האיבר במקום nn. כלל נסיגה אומר מאיפה מתחילים ומה מוסיפים בכל צעד.

במדויק: סדרה חשבונית עם איבר ראשון a1a_1 והפרש dd נתונה לפי מקום על ידי an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d, ובכלל נסיגה על ידי a1a_1 הנתון ו-an+1=an+da_{n+1}=a_n+d לכל n≥1n\ge1. שני הייצוגים מתארים בדיוק את אותה סדרה, וכדי לעבור ביניהם מספיק לדעת את a1a_1 ואת dd.

כלל הנסיגה של סדרה חשבונית

a1a_1 נתון, ו-an+1=an+da_{n+1}=a_n+d לכל n≥1n\ge1.

במילים: נתון האיבר הראשון, וכל איבר שווה לאיבר שלפניו ועוד dd.

דרך הפתרון

מעבר בין הייצוגים

המעברמה עושים
מנוסחה לפי מקום לכלל נסיגהמציבים n=1n=1 ומקבלים a1a_1. מחשבים d=a2−a1d=a_2-a_1 (או an+1−ana_{n+1}-a_n). כותבים: a1a_1, an+1=an+da_{n+1}=a_n+d
מכלל נסיגה לנוסחה לפי מקוםקוראים מהכלל את a1a_1 ואת dd (המספר שמוסיפים). מציבים ב-an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d ומפשטים
שים לב

כלל נסיגה בלי איבר ראשון אינו קובע סדרה: an+1=an+5a_{n+1}=a_n+5 מתאים גם ל-1, 6, 11, …1,\ 6,\ 11,\ \dots וגם ל-2, 7, 12, …2,\ 7,\ 12,\ \dots. תמיד כותבים גם את a1a_1.

שים לב

בנוסחה מהצורה an=pn+qa_n=pn+q ההפרש הוא pp, המקדם של nn. אבל האיבר הראשון הוא p+qp+q, לא qq: ב-an=7−3na_n=7-3n האיבר הראשון a1=4a_1=4.

דוגמה א - מנוסחה לפי מקום לכלל נסיגה

נתונה הסדרה an=7−3na_n=7-3n. כתבו את הסדרה בעזרת כלל נסיגה.

פתרון

1. מציבים n=1n=1: a1=7−3=4a_1=7-3=4.

2. מציבים n=2n=2: a2=7−6=1a_2=7-6=1. ההפרש d=a2−a1=1−4=−3d=a_2-a_1=1-4=-3.

3. בדיקה כללית: an+1−an=(7−3(n+1))−(7−3n)=−3a_{n+1}-a_n=(7-3(n+1))-(7-3n)=-3, קבוע.

4. כותבים את כלל הנסיגה.

תשובה

a1=4a_1=4, an+1=an−3a_{n+1}=a_n-3

דוגמה ב - מכלל נסיגה לנוסחה לפי מקום

נתונה הסדרה a1=−2a_1=-2, an+1=an+5a_{n+1}=a_n+5. מצאו נוסחה לאיבר הכללי ana_n.

פתרון

1. מהכלל: a1=−2a_1=-2, ובכל צעד מוסיפים 55, ולכן d=5d=5.

2. מציבים בנוסחה: an=−2+5(n−1)a_n=-2+5(n-1).

3. מפשטים: an=5n−7a_n=5n-7.

4. בדיקה: a1=5−7=−2a_1=5-7=-2 ו-a2=10−7=3=−2+5a_2=10-7=3=-2+5.

תשובה

an=5n−7a_n=5n-7

שאלות פתוחות על מעבר בין איבר כללי לכלל נסיגה

3. ייצוג גרפי: נקודות על ישר

הגרף של סדרה חשבונית

מסמנים כל איבר כנקודה: המקום nn על הציר האופקי, והאיבר ana_n על הציר האנכי. בסדרה חשבונית כל צעד ימינה ביחידה אחת מעלה (או מוריד) את הנקודה באותו גובה dd. לכן כל הנקודות יושבות על ישר אחד.

במדויק: הגרף של סדרה חשבונית הוא אוסף הנקודות (n,an)(n,a_n), עבור כל המקומות nn של הסדרה. כל הנקודות האלה נמצאות על הישר y=dx+(a1−d)y=dx+(a_1-d), שהשיפוע שלו הוא dd. הגרף הוא נקודות נפרדות (גרף בדיד), ולא הישר כולו.

בסדרה an=2n−5a_n=2n-5 (a1=−3a_1=-3, d=2d=2) הנקודות (1,−3), (2,−1), (3,1),…(1,-3),\ (2,-1),\ (3,1),\dots נמצאות על הישר y=2x−5y=2x-5. הישר המקווקו רק מראה את הכיוון. לסדרה אין איבר ב-n=1.5n=1.5, ולכן אין לה נקודה שם.

naₙ01234567-6-4-2246810(1,-3)(2,-1)(3,1)(4,3)(5,5)(6,7)

מה רואים בגרף

מה בגרףמה בסדרה
שיפוע הישר שעליו הנקודותההפרש dd
הגובה של הנקודה מעל n=1n=1האיבר הראשון a1a_1
הנקודות עולות / יורדות / באותו גובהd>0d>0 / d<0d<0 / d=0d=0

משתי נקודות בגרף, (k,ak)(k,a_k) ו-(m,am)(m,a_m): d=am−akm−kd=\frac{a_m-a_k}{m-k}.

שים לב

אל תחברו את הנקודות בקו מלא כאילו זה גרף של פונקציה רגילה: לסדרה יש ערך רק במקומות טבעיים.

דוגמה - מציאת האיבר הכללי משתי נקודות בגרף

הנקודות (2,7)(2,7) ו-(5,1)(5,1) שייכות לגרף של סדרה חשבונית.

א. מצאו את הפרש הסדרה ואת האיבר הראשון.

ב. כתבו נוסחה לאיבר הכללי, ומצאו את a10a_{10}.

פתרון

1. נתון: a2=7a_2=7 ו-a5=1a_5=1. המטרה: dd, a1a_1, ana_n ו-a10a_{10}.

2. השיפוע בין הנקודות הוא ההפרש: d=1−75−2=−63=−2d=\frac{1-7}{5-2}=\frac{-6}{3}=-2.

3. צעד אחד אחורה מ-a2a_2: a1=a2−d=7+2=9a_1=a_2-d=7+2=9.

4. an=9−2(n−1)=11−2na_n=9-2(n-1)=11-2n, ולכן a10=11−20=−9a_{10}=11-20=-9.

naₙ01234567-4-2246810(1,9)(2,7)(3,5)(4,3)(5,1)(6,-1)
תשובה

א. d=−2d=-2, a1=9a_1=9. ב. an=11−2na_n=11-2n, a10=−9a_{10}=-9.

שאלות פתוחות על ייצוג גרפי: נקודות על ישר

4. כל איבר הוא ממוצע חשבוני של שכניו

ממוצע חשבוני של שכנים

בסדרה 3, 7, 113,\ 7,\ 11 האיבר האמצעי 77 נמצא בדיוק באמצע בין 33 ל-1111: 3+112=7\frac{3+11}{2}=7. זה נכון לכל איבר בסדרה חשבונית, ומכאן השם "חשבונית": הממוצע הרגיל נקרא גם ממוצע חשבוני.

במדויק: בסדרה חשבונית, כל איבר שיש לו איבר לפניו ואיבר אחריו (כלומר n≥2n\ge2, ובסדרה סופית גם לא האיבר האחרון) שווה לממוצע החשבוני של שני השכנים שלו: an=an−1+an+12a_n=\frac{a_{n-1}+a_{n+1}}{2}.

למה זה נכון: an−1=an−da_{n-1}=a_n-d ו-an+1=an+da_{n+1}=a_n+d. בסכום שלהם ה-dd מתבטל: an−1+an+1=2ana_{n-1}+a_{n+1}=2a_n.

בגרף: הנקודה האמצעית נמצאת בגובה שבאמצע בין שתי השכנות שלה, כי שלושתן על אותו ישר.

כלל הממוצע החשבוני

בסדרה חשבונית, לכל n≥2n\ge2 (שיש לו איבר עוקב):

an=an−1+an+12a_n=\frac{a_{n-1}+a_{n+1}}{2}

ובצורה אחרת: 2an=an−1+an+12a_n=a_{n-1}+a_{n+1}.

וגם להפך: שלושה מספרים x, y, zx,\ y,\ z הם שלושה איברים סמוכים בסדרה חשבונית (בסדר הזה) אם ורק אם 2y=x+z2y=x+z.

דרך הפתרון

מציאת פרמטר כששלושה ביטויים הם איברים סמוכים

כשנתון ששלושה ביטויים הם שלושה איברים סמוכים בסדרה חשבונית:

1. כותבים: פעמיים האמצעי שווה לסכום של שני הקיצוניים.

2. פותרים את המשוואה.

3. מציבים ובודקים שההפרשים שווים.

שים לב

הסדר חשוב: המשוואה היא עם האמצעי כפול 22. אם השאלה לא אומרת מי באמצע, אי אפשר לבחור לבד.

דוגמה - שלושה ביטויים עם פרמטר כאיברים סמוכים

המספרים x+1x+1, 2x+32x+3, 5x−15x-1 (בסדר הזה) הם שלושה איברים סמוכים בסדרה חשבונית. מצאו את xx ואת הפרש הסדרה.

פתרון

1. נתון: שלושה איברים סמוכים, והאמצעי הוא 2x+32x+3. המטרה: xx ו-dd.

2. לפי כלל הממוצע: 2(2x+3)=(x+1)+(5x−1)2(2x+3)=(x+1)+(5x-1).

3. מפשטים: 4x+6=6x4x+6=6x, ולכן x=3x=3.

4. האיברים: 4, 9, 144,\ 9,\ 14. ההפרשים: 9−4=59-4=5 ו-14−9=514-9=5, שווים.

תשובה

x=3x=3, d=5d=5

שאלות פתוחות על כל איבר הוא ממוצע חשבוני של שכניו

5. סדרה עולה, יורדת או קבועה וסימן האיברים

סדרה עולה, יורדת או קבועה

יש סדרות שהאיברים שלהן הולכים וגדלים, יש שהולכים וקטנים, ויש שנשארים אותו מספר.

במדויק: סדרה היא עולה אם כל איבר גדול מהאיבר שלפניו: an+1>ana_{n+1}>a_n לכל nn (שעבורו an+1a_{n+1} קיים). סדרה היא יורדת אם an+1<ana_{n+1}<a_n לכל nn כזה. סדרה היא קבועה אם an+1=ana_{n+1}=a_n לכל nn כזה.

בסדרה חשבונית an+1−an=da_{n+1}-a_n=d לכל nn, ולכן הסימן של dd לבדו קובע איזו סדרה זו. בגרפים: d=2d=2, d=−2d=-2 ו-d=0d=0.

naₙ0123456246810(1,1)(2,3)(3,5)(4,7)(5,9)
naₙ0123456246810(1,9)(2,7)(3,5)(4,3)(5,1)
naₙ0123456246810(1,4)(2,4)(3,4)(4,4)(5,4)

עולה, יורדת או קבועה לפי dd

ההפרשהסדרה החשבונית
d>0d>0עולה
d<0d<0יורדת
d=0d=0קבועה

סימן האיברים

•סדרה עולה עם a1>0a_1>0: כל האיברים חיוביים.

•סדרה יורדת עם a1<0a_1<0: כל האיברים שליליים.

•סדרה אינסופית עולה עם a1<0a_1<0: בהתחלה האיברים שליליים, ומאיזשהו מקום והלאה הם חיוביים.

•סדרה אינסופית יורדת עם a1>0a_1>0: בהתחלה האיברים חיוביים, ומאיזשהו מקום והלאה הם שליליים.

•בדרך יכול להיות איבר אחד ששווה 00, למשל −2, 0, 2, …-2,\ 0,\ 2,\ \dots

דרך הפתרון

מאיזה מקום האיברים שליליים (או חיוביים)

1. כותבים את האיבר הכללי ana_n.

2. פותרים את אי-השוויון an<0a_n<0 (או an>0a_n>0) עבור nn.

3. בוחרים את המספרים הטבעיים שמקיימים אותו. האיבר הראשון שמקיים הוא המקום שממנו מתחילים.

שים לב

כשמחלקים את אי-השוויון במספר שלילי, הופכים את כיוונו: −3n<−50-3n<-50 נותן n>503n>\frac{50}{3}.

דוגמה - מאיזה מקום האיברים בסדרה יורדת שליליים

בסדרה חשבונית a1=47a_1=47 ו-d=−3d=-3.

א. האם הסדרה עולה או יורדת?

ב. מאיזה מקום האיברים בסדרה שליליים?

ג. כמה איברים חיוביים יש בסדרה?

פתרון

1. א: d=−3<0d=-3<0, ולכן הסדרה יורדת.

2. האיבר הכללי: an=47−3(n−1)=50−3na_n=47-3(n-1)=50-3n.

3. ב: 50−3n<050-3n<0, כלומר 3n>503n>50, ולכן n>503=1623n>\frac{50}{3}=16\frac23. המספר הטבעי הראשון הוא n=17n=17.

4. בדיקה: a16=50−48=2>0a_{16}=50-48=2>0 ו-a17=50−51=−1<0a_{17}=50-51=-1<0.

5. ג: האיברים החיוביים הם a1a_1 עד a16a_{16}, ואין איבר ששווה 00.

תשובה

א. יורדת. ב. מהאיבר ה-1717. ג. 1616 איברים חיוביים.

שאלות פתוחות על סדרה עולה, יורדת או קבועה וסימן האיברים

6. סכום n האיברים הראשונים

סכום nn האיברים הראשונים

הרבה פעמים צריך לחבר הרבה איברים של סדרה: כמה מושבים יש באולם, כמה כסף נחסך אחרי שנה. בסדרה חשבונית יש נוסחה שעושה את זה בלי לחבר אחד-אחד.

במדויק: SnS_n הוא סכום nn האיברים הראשונים של הסדרה: Sn=a1+a2+⋯+anS_n=a_1+a_2+\dots+a_n. למשל S1=a1S_1=a_1 ו-S3=a1+a2+a3S_3=a_1+a_2+a_3.

למה הנוסחה נכונה: כותבים את הסכום פעמיים, פעם מההתחלה ופעם מהסוף, ומחברים זוגות. בסדרה 5, 8, 11, 14, 175,\ 8,\ 11,\ 14,\ 17:

שורה
מההתחלה5588111114141717
מהסוף1717141411118855
סכום הזוג22222222222222222222

כל זוג שווה a1+an=22a_1+a_n=22, ויש n=5n=5 זוגות. זה פעמיים הסכום, ולכן S5=5⋅222=55S_5=\frac{5\cdot22}{2}=55.

נוסחאות הסכום

Sn=n(a1+an)2Sn=n[2a1+(n−1)d]2S_n=\frac{n(a_1+a_n)}{2}\qquad\qquad S_n=\frac{n[2a_1+(n-1)d]}{2}
מה ידועבאיזו נוסחה
a1a_1, האיבר האחרון ana_n ו-nnSn=n(a1+an)2S_n=\frac{n(a_1+a_n)}{2}
a1a_1, dd ו-nnSn=n[2a1+(n−1)d]2S_n=\frac{n[2a_1+(n-1)d]}{2}
דרך הפתרון

מציאת מספר האיברים מתוך סכום נתון

כשנתונים a1a_1, dd והסכום SnS_n, והנעלם הוא nn:

1. מציבים בנוסחה Sn=n[2a1+(n−1)d]2S_n=\frac{n[2a_1+(n-1)d]}{2}.

2. מקבלים משוואה ריבועית ב-nn. פותרים אותה.

3. משאירים רק פתרון שהוא מספר טבעי.

שים לב

nn הוא מספר האיברים שמחברים, לא האיבר האחרון. מ-a5a_5 עד a20a_{20} יש 20−5+1=1620-5+1=16 איברים.

דוגמה א - סכום כשידועים האיבר הראשון וההפרש

נתונה הסדרה החשבונית 5, 8, 11, …5,\ 8,\ 11,\ \dots. חשבו את סכום 2020 האיברים הראשונים שלה.

פתרון

1. מהסדרה: a1=5a_1=5, d=8−5=3d=8-5=3, n=20n=20.

2. מציבים בנוסחה: S20=20[2⋅5+19⋅3]2=10⋅67=670S_{20}=\frac{20[2\cdot5+19\cdot3]}{2}=10\cdot67=670.

3. בדיקה בנוסחה השנייה: a20=5+19⋅3=62a_{20}=5+19\cdot3=62, ו-S20=20(5+62)2=670S_{20}=\frac{20(5+62)}{2}=670.

תשובה

S20=670S_{20}=670

דוגמה ב - מספר האיברים כשהסכום נתון

בסדרה חשבונית a1=3a_1=3 ו-d=4d=4. כמה איברים ראשונים צריך לחבר כדי לקבל סכום 465465?

פתרון

1. נתון: a1=3a_1=3, d=4d=4, Sn=465S_n=465. המטרה: nn.

2. מציבים: n[6+4(n−1)]2=465\frac{n[6+4(n-1)]}{2}=465, כלומר n(4n+2)2=n(2n+1)=465\frac{n(4n+2)}{2}=n(2n+1)=465.

3. משוואה ריבועית: 2n2+n−465=02n^2+n-465=0. הפתרונות: n=15n=15 או n=−312n=-\frac{31}{2}.

4. nn חייב להיות מספר טבעי, ולכן n=15n=15.

5. בדיקה: a15=3+14⋅4=59a_{15}=3+14\cdot4=59, ו-S15=15(3+59)2=465S_{15}=\frac{15(3+59)}{2}=465.

תשובה

1515 איברים

שאלות פתוחות על סכום n האיברים הראשונים

7. הקשר בין האיבר הכללי לסכום: aₙ=Sₙ−Sₙ₋₁

הקשר בין SnS_n ל-ana_n

SnS_n הוא סכום nn האיברים הראשונים, ו-Sn−1S_{n-1} הוא סכום n−1n-1 האיברים הראשונים. ההבדל ביניהם הוא בדיוק האיבר האחרון שנוסף, ana_n.

במדויק: לכל n≥2n\ge2: Sn=Sn−1+anS_n=S_{n-1}+a_n, ולכן an=Sn−Sn−1a_n=S_n-S_{n-1}. עבור n=1n=1 אין S0S_0 בנוסחה, ולכן את האיבר הראשון מוצאים לבד: a1=S1a_1=S_1.

למשל, אם S4=40S_4=40 ו-S5=55S_5=55, אז a5=55−40=15a_5=55-40=15:

S5=a1+a2+a3+a4⏟S4+a5S_5=\underbrace{a_1+a_2+a_3+a_4}_{S_4}+a_5

איבר מתוך הסכומים

a1=S1,an=Sn−Sn−1(n≥2)a_1=S_1,\qquad a_n=S_n-S_{n-1}\quad (n\ge2)
דרך הפתרון

מציאת האיבר הכללי מתוך נוסחה של SnS_n

כשנתונה נוסחה של SnS_n (ביטוי ב-nn):

1. מחשבים a1=S1a_1=S_1 (מציבים n=1n=1).

2. כותבים Sn−1S_{n-1}: מחליפים כל nn ב-(n−1)(n-1), עם סוגריים.

3. מחשבים an=Sn−Sn−1a_n=S_n-S_{n-1} ומפשטים.

4. בודקים אם הנוסחה שקיבלתם נותנת גם את a1a_1 כשמציבים n=1n=1.

שים לב

ב-Sn−1S_{n-1} מחליפים כל nn: אם Sn=2n2+3nS_n=2n^2+3n, אז Sn−1=2(n−1)2+3(n−1)S_{n-1}=2(n-1)^2+3(n-1), לא 2n2+3n−12n^2+3n-1.

דוגמה - איבר כללי מתוך נוסחת סכום

סכום nn האיברים הראשונים של סדרה הוא Sn=2n2+3nS_n=2n^2+3n.

א. מצאו את a1a_1.

ב. מצאו נוסחה לאיבר הכללי ana_n.

ג. מצאו את a10a_{10}.

פתרון

1. א: a1=S1=2+3=5a_1=S_1=2+3=5.

2. ב: Sn−1=2(n−1)2+3(n−1)=2n2−4n+2+3n−3=2n2−n−1S_{n-1}=2(n-1)^2+3(n-1)=2n^2-4n+2+3n-3=2n^2-n-1.

3. an=Sn−Sn−1=(2n2+3n)−(2n2−n−1)=4n+1a_n=S_n-S_{n-1}=(2n^2+3n)-(2n^2-n-1)=4n+1, לכל n≥2n\ge2.

4. הצבה של n=1n=1 בנוסחה נותנת 5=a15=a_1, ולכן an=4n+1a_n=4n+1 נכונה לכל n≥1n\ge1.

5. ג: a10=41a_{10}=41.

תשובה

א. a1=5a_1=5. ב. an=4n+1a_n=4n+1. ג. a10=41a_{10}=41.

שאלות פתוחות על הקשר בין האיבר הכללי לסכום: aₙ=Sₙ−Sₙ₋₁

8. הוכחה שסדרה היא חשבונית

מה צריך כדי להוכיח שסדרה חשבונית

לבדוק כמה איברים ולראות שההפרש יוצא שווה זה לא מספיק. אולי באיבר המאה ההפרש משתנה. כדי להוכיח צריך להראות שההפרש קבוע לכל nn.

במדויק: כדי להוכיח שסדרה היא חשבונית, מראים שהביטוי an+1−ana_{n+1}-a_n שווה לאותו מספר dd (שאינו תלוי ב-nn) לכל nn. כדי להפריך, כלומר להראות שהסדרה אינה חשבונית, מספיקה דוגמה נגדית אחת: שני זוגות של איברים סמוכים שההפרשים שלהם שונים.

דרך הפתרון

הוכחה לפי מה שנתון

מה נתוןמה עושים
נוסחה לאיבר הכללי ana_nכותבים an+1a_{n+1} (מחליפים nn ב-n+1n+1), מחשבים an+1−ana_{n+1}-a_n ומראים שיוצא מספר קבוע
כלל נסיגהמעבירים אגף ומראים שהכלל הוא מהצורה an+1−an=da_{n+1}-a_n=d, עם dd קבוע
נוסחה לסכום SnS_nמוצאים a1=S1a_1=S_1 ו-an=Sn−Sn−1a_n=S_n-S_{n-1} (n≥2n\ge2), בודקים שהנוסחה של ana_n נכונה גם ל-n=1n=1, ואז מראים ש-an+1−ana_{n+1}-a_n קבוע
דרך הפתרון

הפרכה בדוגמה נגדית

1. מחשבים שלושה איברים סמוכים, למשל a1, a2, a3a_1,\ a_2,\ a_3.

2. מחשבים a2−a1a_2-a_1 ו-a3−a2a_3-a_2.

3. אם ההפרשים שונים, הסדרה אינה חשבונית.

שים לב

ההפך לא נכון: אם a2−a1=a3−a2a_2-a_1=a_3-a_2, זה עדיין לא מוכיח שהסדרה חשבונית. בדיקה של מקרים פרטיים רק מפריכה, אף פעם לא מוכיחה.

שים לב

כשנתון SnS_n, הבדיקה של n=1n=1 הכרחית. למשל אם Sn=n2+1S_n=n^2+1: a1=S1=2a_1=S_1=2, ולכל n≥2n\ge2 יוצא an=2n−1a_n=2n-1, כלומר a2=3a_2=3 ו-a3=5a_3=5. ההפרשים 11 ו-22 שונים, ולכן הסדרה אינה חשבונית.

דוגמה א - הוכחה כללית מתוך נוסחת הסכום

סכום nn האיברים הראשונים של סדרה הוא Sn=3n2−nS_n=3n^2-n. הוכיחו שהסדרה חשבונית, ומצאו את הפרש הסדרה.

פתרון

1. נתון: Sn=3n2−nS_n=3n^2-n. המטרה: להראות ש-an+1−ana_{n+1}-a_n קבוע לכל nn.

2. a1=S1=3−1=2a_1=S_1=3-1=2.

3. לכל n≥2n\ge2: an=Sn−Sn−1=(3n2−n)−(3(n−1)2−(n−1))=6n−4a_n=S_n-S_{n-1}=(3n^2-n)-(3(n-1)^2-(n-1))=6n-4.

4. הצבה של n=1n=1 נותנת 6−4=2=a16-4=2=a_1, ולכן an=6n−4a_n=6n-4 לכל n≥1n\ge1.

5. an+1−an=(6(n+1)−4)−(6n−4)=6a_{n+1}-a_n=(6(n+1)-4)-(6n-4)=6 לכל nn. ההפרש קבוע, ולכן הסדרה חשבונית.

תשובה

הסדרה חשבונית, d=6d=6.

דוגמה ב - הפרכה בדוגמה נגדית

נתונה הסדרה an=n2+1a_n=n^2+1. האם היא סדרה חשבונית? נמקו.

פתרון

1. מחשבים שלושה איברים ראשונים: a1=2a_1=2, a2=5a_2=5, a3=10a_3=10.

2. ההפרשים: a2−a1=3a_2-a_1=3 ו-a3−a2=5a_3-a_2=5.

3. ההפרשים שונים, ולכן ההפרש בין איברים סמוכים אינו קבוע.

תשובה

לא. a2−a1=3≠5=a3−a2a_2-a_1=3\ne5=a_3-a_2.

שאלות פתוחות על הוכחה שסדרה היא חשבונית

9. תת-סדרות: איברים במקומות זוגיים ואי-זוגיים

תת-סדרה

מסדרה אפשר לבחור רק חלק מהאיברים, למשל רק את האיברים במקומות האי-זוגיים: a1, a3, a5, …a_1,\ a_3,\ a_5,\ \dots. כך מקבלים סדרה חדשה, שנקראת תת-סדרה.

במדויק: תת-סדרה היא סדרה שמתקבלת מסדרה נתונה כשבוחרים חלק מהאיברים שלה ושומרים על הסדר שלהם. תת-הסדרה של המקומות האי-זוגיים היא a1, a3, a5, …a_1,\ a_3,\ a_5,\ \dots, ותת-הסדרה של המקומות הזוגיים היא a2, a4, a6, …a_2,\ a_4,\ a_6,\ \dots.

בסדרה 2, 5, 8, 11, 14, 17, …2,\ 5,\ 8,\ 11,\ 14,\ 17,\ \dots (d=3d=3):

תת-סדרההאיבריםההפרש
מקומות אי-זוגיים2, 8, 14, …2,\ 8,\ 14,\ \dots66
מקומות זוגיים5, 11, 17, …5,\ 11,\ 17,\ \dots66

בין שני איברים סמוכים בתת-סדרה יש שני צעדים של הסדרה המקורית, ולכן ההפרש הוא 2d2d.

תת-סדרות של סדרה חשבונית

בסדרה חשבונית עם הפרש dd:

תת-הסדרההאיבר הראשוןההפרש
מקומות אי-זוגיים a1, a3, a5, …a_1,\ a_3,\ a_5,\ \dotsa1a_12d2d
מקומות זוגיים a2, a4, a6, …a_2,\ a_4,\ a_6,\ \dotsa2=a1+da_2=a_1+d2d2d

שתיהן הן סדרה חשבונית.

כמה איברים בכל תת-סדרה

בסדרה סופית בת NN איברים:

מספר האיברים NNבמקומות האי-זוגייםבמקומות הזוגיים
זוגיN2\frac{N}{2}N2\frac{N}{2}
אי-זוגיN+12\frac{N+1}{2}N−12\frac{N-1}{2}
שים לב

ההפרש של תת-הסדרה הוא 2d2d, לא dd. טעות נפוצה: לחשב את סכום האיברים במקומות האי-זוגיים עם ההפרש של הסדרה המקורית.

שים לב

בדיקה: סכום האיברים במקומות האי-זוגיים ועוד סכום האיברים במקומות הזוגיים שווה לסכום כל הסדרה.

דוגמה - סכום האיברים במקומות האי-זוגיים והזוגיים

בסדרה חשבונית יש 2525 איברים. האיבר הראשון הוא 22, והפרש הסדרה הוא 33.

א. מצאו את סכום האיברים שנמצאים במקומות האי-זוגיים.

ב. מצאו את סכום האיברים שנמצאים במקומות הזוגיים.

פתרון

1. נתון: N=25N=25, a1=2a_1=2, d=3d=3. המטרה: שני סכומים של תת-סדרות.

2. א: במקומות האי-זוגיים a1, a3, …, a25a_1,\ a_3,\ \dots,\ a_{25} יש 25+12=13\frac{25+1}{2}=13 איברים. זו סדרה חשבונית עם איבר ראשון 22 והפרש 2⋅3=62\cdot3=6.

3. הסכום: 13[2⋅2+12⋅6]2=13⋅762=494\frac{13[2\cdot2+12\cdot6]}{2}=\frac{13\cdot76}{2}=494.

4. ב: סכום כל הסדרה: S25=25[2⋅2+24⋅3]2=25⋅762=950S_{25}=\frac{25[2\cdot2+24\cdot3]}{2}=\frac{25\cdot76}{2}=950.

5. סכום האיברים במקומות הזוגיים: 950−494=456950-494=456.

6. בדיקה ישירה: 1212 איברים, הראשון a2=5a_2=5 וההפרש 66: 12[10+11⋅6]2=6⋅76=456\frac{12[10+11\cdot6]}{2}=6\cdot76=456.

תשובה

א. 494494. ב. 456456.

שאלות פתוחות על תת-סדרות: איברים במקומות זוגיים ואי-זוגיים

10. בעיות מחיי היום-יום בסדרה חשבונית

תופעה שמתנהגת כסדרה חשבונית

בחיים יש הרבה מצבים שבהם משהו גדל או קטן באותה כמות בכל פעם: בכל שורה באולם יש 22 מושבים יותר מבשורה שלפניה, בכל שבוע חוסכים 1010 שקלים יותר. מצבים כאלה מתארים בסדרה חשבונית.

במדויק: תופעה מתנהגת כסדרה חשבונית כאשר הכמות בכל שלב (שורה, יום, שבוע) שונה מהכמות בשלב הקודם באותו מספר קבוע. הכמות בשלב nn היא ana_n, השינוי הקבוע הוא dd, והכמות המצטברת אחרי nn שלבים היא SnS_n.

דרך הפתרון

פתרון בעיה מילולית בסדרה חשבונית

1. מזהים מה כל איבר מייצג (מושבים בשורה, סכום בשבוע).

2. רושמים מה נתון: a1a_1, dd, nn, ana_n או SnS_n.

3. מחליטים מה שואלים:

•כמות בשלב מסוים: an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d.

•כמות מצטברת (סך הכול): SnS_n.

4. פותרים, ובודקים שהתשובה הגיונית (למשל nn טבעי).

שים לב

"בשבוע ה-1010" היא שאלה על a10a_{10}. "בעשרת השבועות הראשונים" או "עד סוף השבוע ה-1010" היא שאלה על S10S_{10}.

שים לב

שימו לב מהו השלב הראשון. אם "בכל שבוע מוסיפים 1010 שקלים" ובשבוע הראשון חסכו 5050, אז a1=50a_1=50, ו-a2=60a_2=60.

דוגמה - חיסכון מצטבר: מתי מגיעים לסכום נתון

דנה חוסכת כסף. בשבוע הראשון היא חסכה 5050 שקלים, ובכל שבוע היא חוסכת 1010 שקלים יותר מבשבוע שלפניו.

א. כמה שקלים חסכה דנה בשבוע ה-1616?

ב. אחרי כמה שבועות יהיו לדנה בסך הכול 2,0002{,}000 שקלים?

פתרון

1. נתון: הסכום בכל שבוע הוא סדרה חשבונית עם a1=50a_1=50 ו-d=10d=10. המטרה: a16a_{16}, ואת nn שעבורו Sn=2000S_n=2000.

2. א: a16=50+15⋅10=200a_{16}=50+15\cdot10=200.

3. ב: Sn=n[100+10(n−1)]2=n(10n+90)2=5n2+45nS_n=\frac{n[100+10(n-1)]}{2}=\frac{n(10n+90)}{2}=5n^2+45n.

4. 5n2+45n=20005n^2+45n=2000, כלומר n2+9n−400=0n^2+9n-400=0. הפתרונות: n=16n=16 או n=−25n=-25.

5. מספר שבועות חיובי, ולכן n=16n=16.

6. בדיקה: S16=16(50+200)2=2000S_{16}=\frac{16(50+200)}{2}=2000.

תשובה

א. 200200 שקלים. ב. אחרי 1616 שבועות.

שאלות פתוחות על בעיות מחיי היום-יום בסדרה חשבונית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.