דילוג לתוכן המרכזי

סיכום סדרה הנדסית

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 11 נושאים

כל מה שצריך לדעת בסדרה הנדסית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: סדרה ואיבר במקום nn

סדרה היא רשימה של מספרים שיש להם סדר: יש איבר ראשון, איבר שני, איבר שלישי וכן הלאה. את האיבר שבמקום nn מסמנים ana_n. למשל בסדרה 3,6,12,24,…3,6,12,24,\dots מתקיים a1=3a_1=3 ו-a4=24a_4=24.

במדויק: סדרה היא פונקציה שמתאימה לכל מקום nn מספר ממשי אחד ana_n. בסדרה אינסופית nn הוא כל מספר טבעי 1,2,3,…1,2,3,\dots. בסדרה סופית nn הוא אחד המספרים 1,2,…,N1,2,\dots,N, ו-NN הוא מספר האיברים.

את הסדרה אפשר לתאר בכמה דרכים: במילים ("כל איבר גדול פי 22 מהאיבר שלפניו"), בטבלת ערכים, בנוסחה לפי מקום (איבר כללי), בכלל נסיגה, ובגרף של נקודות. בנושא הזה עוברים בין כל הדרכים האלה.

שים לב להבדל: nn הוא המקום של האיבר, ו-ana_n הוא הערך שלו.

תזכורת: חוקי חזקות

בסדרה הנדסית כופלים שוב ושוב באותו מספר, ולכן כמעט כל חישוב בנושא הוא חישוב עם חזקות.

במדויק: עבור a≠0a\ne0, b≠0b\ne0 ומספר טבעי kk: aka^k היא מכפלה של kk גורמים ששווים ל-aa, a0=1a^0=1 ו-a−k=1aka^{-k}=\frac{1}{a^k}. לכל מעריכים שלמים mm ו-kk מתקיים:

- am⋅ak=am+ka^m\cdot a^k=a^{m+k}

- amak=am−k\frac{a^m}{a^k}=a^{m-k}

- (am)k=amk(a^m)^k=a^{mk}

- (ab)k=akbk(ab)^k=a^k b^k

שתי תוצאות שחוזרות הרבה בנושא:

- an+1an=a\frac{a^{n+1}}{a^n}=a. למשל 3n+13n=3\frac{3^{n+1}}{3^n}=3.

•למשוואה qk=cq^k=c עם kk אי-זוגי יש פתרון אחד. למשל q3=−8q^3=-8 נותן q=−2q=-2. עם kk זוגי ו-c>0c>0 יש שני פתרונות. למשל q4=81q^4=81 נותן q=3q=3 או q=−3q=-3.

1. הגדרה, מנה ואיבר כללי

סדרה הנדסית ומנת הסדרה

בסדרה 3,6,12,24,48,…3,6,12,24,48,\dots כל איבר גדול פי 22 מהאיבר שלפניו. סדרה שבה עוברים מאיבר לאיבר בכפל באותו מספר נקראת סדרה הנדסית, והמספר שכופלים בו נקרא מנת הסדרה ומסומן qq.

במדויק: סדרה (סופית או אינסופית) a1,a2,a3,…a_1,a_2,a_3,\dots היא סדרה הנדסית אם a1≠0a_1\ne0, ויש מספר q≠0q\ne0 כך שלכל איבר שיש אחריו איבר מתקיים an+1=q⋅ana_{n+1}=q\cdot a_n. המספר qq הוא מנת הסדרה. מהתנאים נובע שאף איבר אינו 00, ולכן q=an+1anq=\frac{a_{n+1}}{a_n} לכל nn.

הסדרה 3,6,12,24,483,6,12,24,48 בטבלת ערכים:

nn1122334455
ana_n3366121224244848

עוד דוגמאות: 5,5,5,…5,5,5,\dots היא הנדסית עם q=1q=1. 8,−4,2,−1,…8,-4,2,-1,\dots היא הנדסית עם q=−12q=-\frac12. הסדרה 0,0,0,…0,0,0,\dots אינה הנדסית, כי a1=0a_1=0.

האיבר הכללי

בסדרה הנדסית עם איבר ראשון a1a_1 ומנה qq:

an=a1⋅qn−1a_n=a_1\cdot q^{n-1}

מ-a1a_1 ל-ana_n כופלים ב-qq בדיוק n−1n-1 פעמים. למשל a5=a1q4a_5=a_1q^4.

הקשר בין שני איברים

לכל שני מקומות mm ו-kk:

am=ak⋅qm−kamak=qm−ka_m=a_k\cdot q^{m-k}\qquad\frac{a_m}{a_k}=q^{m-k}

למשל a7a3=q4\frac{a_7}{a_3}=q^4.

דרך הפתרון

מציאת a1a_1 ו-qq משני נתונים

כשנתונים שני קשרים בין איברים של סדרה הנדסית:

1. כותבים כל איבר בעזרת a1a_1 ו-qq: an=a1qn−1a_n=a_1q^{n-1}.

2. מחלקים משוואה במשוואה. a1a_1 מצטמצם, ומתקבלת משוואה ב-qq בלבד.

3. פותרים. במשוואה qk=cq^k=c עם kk זוגי (ו-c>0c>0) יש שני ערכים: q=±ckq=\pm\sqrt[k]{c}.

4. מציבים את qq באחת המשוואות ומוצאים את a1a_1.

5. בודקים כל ערך מול שאר הנתונים (למשל "כל האיברים חיוביים").

שים לב

a1qn−1a_1q^{n-1}: רק qq בחזקה, לא a1a_1. למשל 3⋅24=483\cdot2^{4}=48, ולא 646^4.

שים לב

q4=81q^4=81 נותן q=3q=3 או q=−3q=-3. מי ששוכח את −3-3 מפסיד אפשרות שלמה.

דוגמה א - הפרש מקומות אי-זוגי: ערך אחד ל-qq

בסדרה הנדסית a3=12a_3=12 ו-a6=96a_6=96.

א. מצאו את a1a_1 ואת qq, ורשמו את האיבר הכללי.

ב. באיזה מקום בסדרה נמצא האיבר 384384?

פתרון

נתון: a3=12a_3=12, a6=96a_6=96. המטרה: a1a_1, qq, והמקום של 384384.

1. כותבים בעזרת a1a_1 ו-qq: a1q2=12a_1q^2=12 ו-a1q5=96a_1q^5=96.

2. מחלקים את a1q5=96a_1q^5=96 ב-a1q2=12a_1q^2=12: q3=9612=8q^3=\frac{96}{12}=8. המעריך אי-זוגי, ולכן יש פתרון אחד: q=2q=2.

3. מציבים: a1⋅4=12a_1\cdot4=12, ולכן a1=3a_1=3. האיבר הכללי: an=3⋅2n−1a_n=3\cdot2^{n-1}.

4. ב: פותרים 3⋅2n−1=3843\cdot2^{n-1}=384, כלומר 2n−1=128=272^{n-1}=128=2^7. לכן n−1=7n-1=7, ו-n=8n=8.

תשובה

א. a1=3a_1=3, q=2q=2, an=3⋅2n−1a_n=3\cdot2^{n-1}. ב. במקום ה-88.

דוגמה ב - הפרש מקומות זוגי: שני ערכים ל-qq

בסדרה הנדסית יש 1010 איברים. האיבר השישי גדול פי 8181 מהאיבר השני.

א. מצאו את שני הערכים האפשריים של qq.

ב. נתון שסכום שני האיברים האמצעיים בסדרה הוא 1,9441{,}944, ושכל איברי הסדרה חיוביים. מצאו את האיבר הראשון.

פתרון

נתון: a6=81a2a_6=81a_2, ובסדרה 1010 איברים. המטרה: qq, ואחר כך a1a_1.

1. a6a2=q4=81\frac{a_6}{a_2}=q^4=81. המעריך זוגי, ולכן q=3q=3 או q=−3q=-3.

2. ב: כל האיברים חיוביים, ולכן q>0q>0 (עם q=−3q=-3 הסימנים מתחלפים). לכן q=3q=3.

3. ב-1010 איברים, שני האיברים האמצעיים הם a5a_5 ו-a6a_6.

4. a5+a6=a1⋅34+a1⋅35=81a1+243a1=324a1a_5+a_6=a_1\cdot3^4+a_1\cdot3^5=81a_1+243a_1=324a_1.

5. 324a1=1944324a_1=1944, ולכן a1=6a_1=6.

תשובה

א. q=3q=3 או q=−3q=-3. ב. a1=6a_1=6.

שאלות פתוחות על הגדרה, מנה ואיבר כללי

2. מעבר בין איבר כללי לכלל נסיגה

כלל נסיגה של סדרה הנדסית

את הסדרה 3,6,12,24,…3,6,12,24,\dots אפשר לתאר גם בלי נוסחה לפי מקום: "האיבר הראשון הוא 33, וכל איבר הוא פי 22 מהקודם". תיאור כזה, שאומר איך מקבלים איבר מהאיבר שלפניו, נקרא כלל נסיגה.

במדויק: כלל נסיגה של סדרה הנדסית הוא זוג נתונים: האיבר הראשון a1=ca_1=c, והכלל an+1=q⋅ana_{n+1}=q\cdot a_n לכל nn טבעי, כאשר c≠0c\ne0 ו-q≠0q\ne0 הם מספרים קבועים. בלי a1a_1 הסדרה לא נקבעת.

אותה סדרה בשני הייצוגים:

- לפי מקום: an=3⋅2n−1a_n=3\cdot2^{n-1}. מציבים nn ומקבלים מיד כל איבר, למשל a10=3⋅29=1536a_{10}=3\cdot2^9=1536.

- כלל נסיגה: a1=3a_1=3, an+1=2ana_{n+1}=2a_n. כדי להגיע ל-a10a_{10} צריך לעבור על כל האיברים שלפניו.

כלל הנסיגה

a1≠0,an+1=q⋅an(q≠0)a_1\ne0,\qquad a_{n+1}=q\cdot a_n\quad(q\ne0)

המספר שכופלים בו את ana_n הוא המנה qq.

דרך הפתרון

מעבר בין איבר כללי לכלל נסיגה

הכיווןמה עושים
מאיבר כללי לכלל נסיגה1. מציבים n=1n=1 ומוצאים a1a_1. 2. מחשבים q=an+1anq=\frac{a_{n+1}}{a_n}. 3. כותבים a1=…a_1=\dots, an+1=q⋅ana_{n+1}=q\cdot a_n.
מכלל נסיגה לאיבר כללי1. קוראים את a1a_1 ואת qq (המספר שכופלים בו). 2. מציבים ב-an=a1qn−1a_n=a_1q^{n-1}.
שים לב

ב-an=3⋅2n+1a_n=3\cdot2^{n+1} האיבר הראשון הוא a1=3⋅22=12a_1=3\cdot2^2=12, לא 33. כותבים מחדש: an=12⋅2n−1a_n=12\cdot2^{n-1}.

שים לב

כלל נסיגה עם חיבור, כמו an+1=3an−2a_{n+1}=3a_n-2, אינו מהצורה an+1=q⋅ana_{n+1}=q\cdot a_n, ולכן בודקים איברים. עם a1=12a_1=12: a2=34a_2=34, a3=100a_3=100, ו-3412≠10034\frac{34}{12}\ne\frac{100}{34}, ולכן הסדרה הזאת אינה הנדסית.

דוגמה א - מאיבר כללי לכלל נסיגה

נתונה הסדרה an=3⋅2n+1a_n=3\cdot2^{n+1}. רשמו כלל נסיגה לסדרה.

פתרון

1. מוצאים את האיבר הראשון: a1=3⋅22=12a_1=3\cdot2^{2}=12.

2. מחשבים את היחס בין איברים עוקבים: an+1an=3⋅2n+23⋅2n+1=2\frac{a_{n+1}}{a_n}=\frac{3\cdot2^{n+2}}{3\cdot2^{n+1}}=2. היחס לא תלוי ב-nn, ולכן q=2q=2.

3. כותבים את הכלל. בדיקה: a2=3⋅23=24=2⋅12a_2=3\cdot2^3=24=2\cdot12.

תשובה

a1=12a_1=12, an+1=2ana_{n+1}=2a_n.

דוגמה ב - מכלל נסיגה לאיבר כללי, עם מנה שלילית

סדרה מוגדרת על ידי כלל הנסיגה a1=48a_1=48, an+1=−12ana_{n+1}=-\frac12a_n.

א. רשמו את האיבר הכללי.

ב. חשבו את a6a_6.

ג. באיזה מקום נמצא האיבר 34\frac34?

פתרון

1. א: האיבר הראשון 4848, ובכל צעד כופלים ב-−12-\frac12. לכן q=−12q=-\frac12 ו-an=48⋅(−12)n−1a_n=48\cdot\left(-\frac12\right)^{n-1}.

2. ב: a6=48⋅(−12)5=48⋅(−132)=−32a_6=48\cdot\left(-\frac12\right)^5=48\cdot\left(-\frac{1}{32}\right)=-\frac32.

3. ג: 48⋅(−12)n−1=3448\cdot\left(-\frac12\right)^{n-1}=\frac34, כלומר (−12)n−1=164\left(-\frac12\right)^{n-1}=\frac{1}{64}.

4. הערך חיובי, ולכן n−1n-1 זוגי, ו-(12)n−1=164=(12)6\left(\frac12\right)^{n-1}=\frac{1}{64}=\left(\frac12\right)^6. לכן n−1=6n-1=6, ו-n=7n=7.

תשובה

א. an=48⋅(−12)n−1a_n=48\cdot\left(-\frac12\right)^{n-1}. ב. a6=−32a_6=-\frac32. ג. במקום ה-77.

שאלות פתוחות על מעבר בין איבר כללי לכלל נסיגה

3. ייצוג גרפי: נקודות על גרף מעריכי

הגרף של סדרה הנדסית

את הסדרה אפשר לצייר: לכל מקום nn מסמנים את הנקודה (n,an)(n,a_n). כך מקבלים נקודות נפרדות, אחת מעל n=1n=1, אחת מעל n=2n=2 וכן הלאה. בסדרה הנדסית עם מנה חיובית ששונה מ-11 הנקודות יושבות על גרף של פונקציה מעריכית.

במדויק: הגרף של סדרה הוא קבוצת הנקודות (n,an)(n,a_n) לכל מקום nn בסדרה. זה גרף בדיד: אין בו נקודות בין nn ל-n+1n+1. בסדרה הנדסית עם q>0q>0 כל הנקודות נמצאות על הגרף של הפונקציה y=a1⋅qx−1y=a_1\cdot q^{x-1}.

ב-an=3⋅2n−1a_n=3\cdot2^{n-1} (q=2>1q=2>1) הנקודות עולות על הגרף של y=3⋅2x−1y=3\cdot2^{x-1}. ב-an=16⋅(12)n−1a_n=16\cdot\left(\frac12\right)^{n-1} (0<q<10<q<1) הן יורדות על הגרף של y=16⋅0.5x−1y=16\cdot0.5^{x-1}. הקו המקווקו רק מראה את הפונקציה. הסדרה היא הנקודות בלבד.

na_n012345601020304050(1,3)(2,6)(3,12)(4,24)(5,48)
na_n0123456024681012141618(1,16)(2,8)(3,4)(4,2)(5,1)

סדרה הנדסית והפונקציה המעריכית

אם q>0q>0 ו-q≠1q\ne1, הנקודות (n,an)(n,a_n) של הסדרה an=a1qn−1a_n=a_1q^{n-1} נמצאות על הגרף של

y=a1⋅qx−1=a1q⋅qxy=a_1\cdot q^{x-1}=\frac{a_1}{q}\cdot q^x

בסיס הפונקציה המעריכית הוא המנה qq.

דרך הפתרון

קריאת סדרה מתוך הגרף

כשנתונות בגרף נקודות של סדרה הנדסית:

1. קוראים מהגרף את a1a_1 (הנקודה שמעל n=1n=1) ואיבר נוסף.

2. מחשבים q=a2a1q=\frac{a_2}{a_1} (או בעזרת amak=qm−k\frac{a_m}{a_k}=q^{m-k}).

3. רושמים an=a1qn−1a_n=a_1q^{n-1}, וממשיכים כרגיל.

4. נקודה (m,b)(m,b) שייכת לגרף של הסדרה רק אם mm הוא מקום בסדרה ו-am=ba_m=b.

שים לב

לא מחברים את הנקודות בקו מלא: לסדרה אין איבר במקום n=1.5n=1.5.

שים לב

כש-q<0q<0 הנקודות קופצות מעל ציר ה-xx ומתחתיו לסירוגין, ואינן נמצאות על גרף של פונקציה מעריכית אחת.

דוגמה - מציאת האיבר הכללי מתוך נקודות בגרף

בגרף מתוארים ארבעת האיברים הראשונים של סדרה הנדסית.

na_n0123450510152025(1,24)(2,12)(3,6)(4,3)

א. רשמו את האיבר הכללי של הסדרה.

ב. באיזה מקום בסדרה נמצא האיבר 34\frac34?

ג. האם הנקודה (8,316)(8,\frac{3}{16}) שייכת לגרף של הסדרה?

פתרון

נתון: הנקודות (1,24)(1,24), (2,12)(2,12), (3,6)(3,6), (4,3)(4,3). המטרה: ana_n, מקום של איבר, ובדיקת נקודה.

1. א: a1=24a_1=24 ו-q=1224=12q=\frac{12}{24}=\frac12. לכן an=24⋅(12)n−1a_n=24\cdot\left(\frac12\right)^{n-1}.

2. ב: 24⋅(12)n−1=3424\cdot\left(\frac12\right)^{n-1}=\frac34, כלומר (12)n−1=132=(12)5\left(\frac12\right)^{n-1}=\frac{1}{32}=\left(\frac12\right)^5. לכן n=6n=6.

3. ג: מחשבים את האיבר במקום 88: a8=24⋅(12)7=24128=316a_8=24\cdot\left(\frac12\right)^7=\frac{24}{128}=\frac{3}{16}. זה בדיוק הערך שבנקודה.

תשובה

א. an=24⋅(12)n−1a_n=24\cdot\left(\frac12\right)^{n-1}. ב. במקום ה-66. ג. כן, a8=316a_8=\frac{3}{16}.

שאלות פתוחות על ייצוג גרפי: נקודות על גרף מעריכי

4. כל איבר הוא ממוצע הנדסי של שכניו

ממוצע הנדסי

בסדרה חשבונית האיבר האמצעי מבין שלושה עוקבים הוא הממוצע של שכניו. בסדרה הנדסית יש קשר דומה, אבל עם כפל: בשלשה 3,6,123,6,12 מתקיים 62=36=3⋅126^2=36=3\cdot12.

במדויק: הממוצע ההנדסי של שני מספרים חיוביים xx ו-zz הוא xz\sqrt{xz}. בסדרה הנדסית כל איבר שיש לו שכן משני הצדדים מקיים an2=an−1⋅an+1a_n^2=a_{n-1}\cdot a_{n+1}. כשכל האיברים חיוביים, זה אומר בדיוק ש-ana_n הוא הממוצע ההנדסי של שני שכניו.

למה זה נכון: an−1=anqa_{n-1}=\frac{a_n}{q} ו-an+1=an⋅qa_{n+1}=a_n\cdot q. לכן an−1⋅an+1=anq⋅anq=an2a_{n-1}\cdot a_{n+1}=\frac{a_n}{q}\cdot a_nq=a_n^2.

בשלשה −2,4,−8-2,4,-8 (q=−2q=-2) מתקיים 42=(−2)(−8)=164^2=(-2)(-8)=16, אף שהאיברים לא חיוביים.

שלושה איברים עוקבים בסדרה הנדסית

שלושה מספרים שונים מאפס x,y,zx,y,z (בסדר הזה) הם איברים עוקבים בסדרה הנדסית אם ורק אם

y2=x⋅zy^2=x\cdot z

ואז המנה היא q=yxq=\frac{y}{x}.

דרך הפתרון

ביטויים שהם איברים עוקבים בסדרה הנדסית

כשנתונים שלושה ביטויים עם נעלם, שהם איברים עוקבים בסדרה הנדסית:

1. כותבים: (האמצעי)2^2 = (הראשון)⋅\cdot(השלישי).

2. פותרים את המשוואה.

3. מציבים כל פתרון ובודקים ששלושת המספרים שונים מאפס. פתרון שנותן 00 נפסל.

4. מחשבים את המנה q=yxq=\frac{y}{x} לכל פתרון שנשאר.

שים לב

השוויון y2=xzy^2=xz לבד לא מספיק כשיש אפס: 0,0,50,0,5 מקיימים אותו, אבל אינם סדרה הנדסית.

שים לב

כשנתונים xx ו-zz ומחפשים את yy: y2=xzy^2=xz נותן שני ערכים. בין 22 ל-88 יכול להיות 44 (q=2q=2) או −4-4 (q=−2q=-2).

דוגמה - משוואה עם שני פתרונות: שתי סדרות

המספרים xx, x+3x+3, 4x4x הם (בסדר הזה) שלושה איברים עוקבים בסדרה הנדסית. מצאו את xx ואת מנת הסדרה.

פתרון

נתון: שלושה איברים עוקבים בסדרה הנדסית. המטרה: xx ו-qq.

1. האיבר האמצעי בריבוע שווה למכפלת השכנים: (x+3)2=x⋅4x=4x2(x+3)^2=x\cdot4x=4x^2.

2. מוציאים שורש משני האגפים: x+3=2xx+3=2x או x+3=−2xx+3=-2x. לכן x=3x=3 או x=−1x=-1.

3. x=3x=3: המספרים 3,6,123,6,12. כולם שונים מאפס, ו-q=63=2q=\frac63=2.

4. x=−1x=-1: המספרים −1,2,−4-1,2,-4. כולם שונים מאפס, ו-q=2−1=−2q=\frac{2}{-1}=-2.

תשובה

x=3x=3 ואז q=2q=2, או x=−1x=-1 ואז q=−2q=-2.

שאלות פתוחות על כל איבר הוא ממוצע הנדסי של שכניו

5. סדרה עולה, יורדת, קבועה ומתחלפת סימן

סדרה עולה, יורדת, קבועה ומתחלפת סימן

יש סדרות שבהן כל איבר גדול מהקודם, יש שבהן כל איבר קטן מהקודם, ויש שבהן הסימן קופץ מפלוס למינוס ובחזרה.

במדויק:

•סדרה עולה: an+1>ana_{n+1}>a_n לכל nn.

•סדרה יורדת: an+1<ana_{n+1}<a_n לכל nn.

•סדרה קבועה: an+1=ana_{n+1}=a_n לכל nn.

•סדרה מתחלפת סימן: כל שני איברים עוקבים הם בסימנים הפוכים, כלומר an⋅an+1<0a_n\cdot a_{n+1}<0 לכל nn.

בסדרה 8,−4,2,−1,12,…8,-4,2,-1,\frac12,\dots (q=−12q=-\frac12) הנקודות קופצות מעל ציר ה-xx ומתחתיו. הסדרה לא עולה ולא יורדת.

na_n-4-22468(1,8)(2,-4)(3,2)(4,-1)(5,1/2)

סימן המנה וסימן a1a_1

המנה qqכאשר a1>0a_1>0כאשר a1<0a_1<0
q>1q>1עולה, כל האיברים חיובייםיורדת, כל האיברים שליליים
q=1q=1קבועהקבועה
0<q<10<q<1יורדת, כל האיברים חיובייםעולה, כל האיברים שליליים
q<0q<0מתחלפת סימן: לא עולה ולא יורדתמתחלפת סימן: לא עולה ולא יורדת

הסימן של האיברים

•אם q>0q>0, לכל האיברים אותו סימן כמו ל-a1a_1.

•אם q<0q<0, האיברים במקומות האי-זוגיים בסימן של a1a_1, והאיברים במקומות הזוגיים בסימן ההפוך.

•בסדרה הנדסית אף איבר אינו 00.

שים לב

"יורדת" לא אומר "שלילית": −1,−2,−4,…-1,-2,-4,\dots יורדת (a1<0a_1<0, q=2q=2), ו-−8,−4,−2,…-8,-4,-2,\dots עולה (a1<0a_1<0, q=12q=\frac12).

שים לב

כדי לקבוע אם הסדרה עולה, צריך גם את qq וגם את הסימן של a1a_1. q>1q>1 לבד לא מספיק.

דוגמה - ארבעה מקרים של מנה וסימן האיבר הראשון

קבעו לגבי כל סדרה אם היא עולה, יורדת, קבועה או מתחלפת סימן:

א. an=5⋅3n−1a_n=5\cdot3^{n-1}

ב. bn=−2⋅(13)n−1b_n=-2\cdot\left(\frac13\right)^{n-1}

ג. cn=4⋅(−2)n−1c_n=4\cdot(-2)^{n-1}

ד. d1=−1d_1=-1, dn+1=2dnd_{n+1}=2d_n

פתרון

1. א: a1=5>0a_1=5>0 ו-q=3>1q=3>1. האיברים 5,15,45,…5,15,45,\dots עולים.

2. ב: b1=−2<0b_1=-2<0 ו-0<q=13<10<q=\frac13<1. האיברים −2,−23,−29,…-2,-\frac23,-\frac29,\dots שליליים, והם מתקרבים ל-00 מלמטה, כלומר עולים.

3. ג: q=−2<0q=-2<0. האיברים 4,−8,16,−32,…4,-8,16,-32,\dots מתחלפים בסימן.

4. ד: d1=−1<0d_1=-1<0 ו-q=2>1q=2>1. האיברים −1,−2,−4,…-1,-2,-4,\dots יורדים.

תשובה

א. עולה. ב. עולה. ג. מתחלפת סימן. ד. יורדת.

שאלות פתוחות על סדרה עולה, יורדת, קבועה ומתחלפת סימן

6. סכום n האיברים הראשונים

סכום nn האיברים הראשונים

הרבה פעמים צריך לחבר כמה איברים ראשונים של סדרה: כמה נחסך בסך הכול, כמה צופים היו בשבוע. בסדרה הנדסית יש נוסחה שחוסכת את החיבור.

במדויק: SnS_n הוא סכום nn האיברים הראשונים של הסדרה: Sn=a1+a2+⋯+anS_n=a_1+a_2+\dots+a_n. למשל S1=a1S_1=a_1 ו-S3=a1+a2+a3S_3=a_1+a_2+a_3.

מאיפה הנוסחה: כופלים את Sn=a1+a1q+⋯+a1qn−1S_n=a_1+a_1q+\dots+a_1q^{n-1} ב-qq ומקבלים qSn=a1q+a1q2+⋯+a1qnqS_n=a_1q+a_1q^2+\dots+a_1q^n. מחסרים, וכמעט כל האיברים מצטמצמים: qSn−Sn=a1qn−a1qS_n-S_n=a_1q^n-a_1. לכן Sn(q−1)=a1(qn−1)S_n(q-1)=a_1(q^n-1).

דוגמה: 3+6+12+24+48=933+6+12+24+48=93, ובנוסחה 3(25−1)2−1=93\frac{3(2^5-1)}{2-1}=93.

סכום סדרה הנדסית

Sn=a1(qn−1)q−1(q≠1)S_n=\frac{a_1(q^n-1)}{q-1}\qquad(q\ne1)

אם q=1q=1, כל האיברים שווים ל-a1a_1, ו-Sn=n⋅a1S_n=n\cdot a_1.

דרך הפתרון

שאלות על הסכום

כשהשאלה עוסקת בסכום של nn האיברים הראשונים בסדרה הנדסית:

מה נתוןמה עושים
האיבר הראשון והאחרון1. מוצאים את qq. 2. פותרים a1qn−1=a_1q^{n-1}= (האיבר האחרון) ומוצאים את מספר האיברים nn. 3. מציבים בנוסחת הסכום.
הסכום, ומחפשים את nn1. מציבים בנוסחת הסכום. 2. מבודדים את qnq^n. 3. כותבים את שני האגפים כחזקה של אותו בסיס ומשווים מעריכים.
הסכום, ומחפשים את a1a_1 או את qq1. מציבים את הנתונים בנוסחת הסכום. 2. פותרים את המשוואה. 3. בודקים כל פתרון מול שאר הנתונים.
שים לב

nn בנוסחה הוא מספר האיברים, לא הערך של האיבר האחרון. מ-a1a_1 עד ana_{n} יש nn איברים.

שים לב

אפשר לכתוב גם Sn=a1(1−qn)1−qS_n=\frac{a_1(1-q^n)}{1-q} (q≠1q\ne1). זה אותו מספר: הכפלנו מונה ומכנה ב-−1-1. הצורה הזאת נוחה כש-q<1q<1.

דוגמה א - נתונים האיבר הראשון והאחרון

חשבו את הסכום 2+6+18+⋯+14582+6+18+\dots+1458, אם ידוע שהמחוברים הם איברים עוקבים בסדרה הנדסית.

פתרון

1. a1=2a_1=2 ו-q=62=3q=\frac62=3.

2. מספר האיברים: 2⋅3n−1=14582\cdot3^{n-1}=1458, כלומר 3n−1=729=363^{n-1}=729=3^6. לכן n−1=6n-1=6, ו-n=7n=7.

3. הסכום: S7=2(37−1)3−1=2⋅21862=2186S_7=\frac{2(3^7-1)}{3-1}=\frac{2\cdot2186}{2}=2186.

תשובה

21862186

דוגמה ב - נתון הסכום ומחפשים את מספר האיברים

בסדרה הנדסית a1=5a_1=5 ו-q=2q=2. כמה איברים ראשונים צריך לחבר כדי לקבל סכום של 5,1155{,}115?

פתרון

1. מציבים בנוסחת הסכום: 5(2n−1)2−1=5115\frac{5(2^n-1)}{2-1}=5115.

2. מחלקים ב-55: 2n−1=10232^n-1=1023, ולכן 2n=10242^n=1024.

3. 1024=2101024=2^{10}, ולכן n=10n=10.

4. בדיקה: 5(210−1)=5⋅1023=51155(2^{10}-1)=5\cdot1023=5115.

תשובה

1010 איברים.

שאלות פתוחות על סכום n האיברים הראשונים

7. הקשר בין האיבר הכללי לסכום: aₙ=Sₙ−Sₙ₋₁

הקשר בין SnS_n ל-ana_n

אם יודעים כמה היה הסכום אחרי nn איברים וכמה היה אחרי n−1n-1 איברים, ההפרש ביניהם הוא בדיוק האיבר האחרון שנוסף.

במדויק: לכל n≥2n\ge2 מתקיים Sn=Sn−1+anS_n=S_{n-1}+a_n, ולכן an=Sn−Sn−1a_n=S_n-S_{n-1}. עבור n=1n=1 אין S0S_0 בנוסחה, ומשתמשים ב-a1=S1a_1=S_1.

למשל: S5=a1+a2+a3+a4+a5S_5=a_1+a_2+a_3+a_4+a_5 ו-S4=a1+a2+a3+a4S_4=a_1+a_2+a_3+a_4. כשמחסרים, נשאר רק a5a_5.

באותו אופן, סכום האיברים מ-a6a_6 עד a10a_{10} הוא S10−S5S_{10}-S_5: מורידים מהסכום הגדול את חמשת האיברים הראשונים.

איבר מתוך הסכומים

an=Sn−Sn−1(n≥2),a1=S1a_n=S_n-S_{n-1}\quad(n\ge2),\qquad a_1=S_1

סכום של איברים שאינם מההתחלה

סכום האיברים מ-ak+1a_{k+1} עד ama_m (כאשר 1≤k<m1\le k<m) הוא

Sm−SkS_m-S_k

למשל סכום 44 האיברים האחרונים בסדרה של 1010 איברים הוא S10−S6S_{10}-S_6.

דרך הפתרון

איבר כללי מתוך נוסחת הסכום

כשנתונה נוסחה ל-SnS_n:

1. a1=S1a_1=S_1: מציבים n=1n=1.

2. לכל n≥2n\ge2: מחשבים Sn−Sn−1S_n-S_{n-1}. כדי לכתוב Sn−1S_{n-1}, מציבים n−1n-1 במקום כל nn בנוסחה.

3. מפשטים בעזרת חוקי חזקות, למשל 4n−4n−1=4n−1(4−1)=3⋅4n−14^n-4^{n-1}=4^{n-1}(4-1)=3\cdot4^{n-1}.

4. בודקים אם הנוסחה שהתקבלה נותנת גם את a1a_1 כשמציבים n=1n=1.

שים לב

an≠Sna_n\ne S_n: SnS_n הוא סכום של nn איברים, ו-ana_n הוא רק האיבר האחרון מביניהם.

דוגמה - מנוסחת הסכום לאיבר הכללי

סכום nn האיברים הראשונים של סדרה הוא Sn=4n−1S_n=4^n-1.

א. מצאו את האיבר הכללי ana_n.

ב. חשבו את a5a_5.

ג. חשבו את סכום האיברים מ-a6a_6 עד a10a_{10}.

פתרון

נתון: Sn=4n−1S_n=4^n-1. המטרה: ana_n, a5a_5, וסכום חלקי.

1. a1=S1=4−1=3a_1=S_1=4-1=3.

2. לכל n≥2n\ge2: an=Sn−Sn−1=(4n−1)−(4n−1−1)=4n−4n−1=4n−1(4−1)=3⋅4n−1a_n=S_n-S_{n-1}=(4^n-1)-(4^{n-1}-1)=4^n-4^{n-1}=4^{n-1}(4-1)=3\cdot4^{n-1}.

3. ב-n=1n=1 הנוסחה נותנת 3⋅40=3=a13\cdot4^0=3=a_1. לכן an=3⋅4n−1a_n=3\cdot4^{n-1} לכל nn.

4. ב: a5=3⋅44=768a_5=3\cdot4^4=768. בדיקה: S5−S4=1023−255=768S_5-S_4=1023-255=768.

5. ג: S10−S5=(410−1)−(45−1)=1048576−1024=1047552S_{10}-S_5=(4^{10}-1)-(4^5-1)=1048576-1024=1047552.

תשובה

א. an=3⋅4n−1a_n=3\cdot4^{n-1}. ב. a5=768a_5=768. ג. 1,047,5521{,}047{,}552.

שאלות פתוחות על הקשר בין האיבר הכללי לסכום: aₙ=Sₙ−Sₙ₋₁

8. הוכחה שסדרה היא הנדסית

הוכחה שסדרה היא הנדסית

כדי לדעת שסדרה היא הנדסית, לא מספיק לבדוק שלושה-ארבעה איברים: אולי בהמשך היחס משתנה. צריך להראות שהיחס בין כל שני איברים עוקבים הוא אותו מספר, לכל nn.

במדויק: כדי להוכיח שסדרה היא הנדסית, מראים שלכל nn טבעי an≠0a_n\ne0, ושהמנה an+1an\frac{a_{n+1}}{a_n} שווה למספר קבוע qq שאינו תלוי ב-nn. כדי להפריך, מספיקה דוגמה נגדית אחת: שני זוגות של איברים עוקבים שהיחס ביניהם שונה (או איבר ששווה 00).

דרך הפתרון

הוכחה מתוך איבר כללי או כלל נסיגה

כשצריך לבדוק אם סדרה נתונה היא הנדסית:

מה נתוןמה עושים
איבר כללי ana_n1. מציבים n+1n+1 במקום nn ומקבלים an+1a_{n+1}. 2. מחשבים an+1an\frac{a_{n+1}}{a_n} ומפשטים בחוקי חזקות. 3. אם יצא מספר בלי nn (ו-an≠0a_n\ne0), הסדרה הנדסית, וזו המנה.
כלל נסיגה1. אם הכלל מהצורה an+1=q⋅ana_{n+1}=q\cdot a_n עם q≠0q\ne0 קבוע ו-a1≠0a_1\ne0, הסדרה הנדסית. 2. אחרת, מחשבים כמה איברים ובודקים את היחסים. יחסים שונים הם דוגמה נגדית.
נוסחת סכום SnS_n1. מוצאים a1=S1a_1=S_1, ו-an=Sn−Sn−1a_n=S_n-S_{n-1} לכל n≥2n\ge2. 2. בודקים את היחס an+1an\frac{a_{n+1}}{a_n} לכל nn, כולל a2a1\frac{a_2}{a_1}.

הפרכה בדוגמה נגדית

אם יש nn שבו an+1an≠an+2an+1\frac{a_{n+1}}{a_n}\ne\frac{a_{n+2}}{a_{n+1}}, הסדרה אינה הנדסית. מספיק מקרה אחד.

שים לב

בדיקה של a2a1=a3a2\frac{a_2}{a_1}=\frac{a_3}{a_2} אינה הוכחה. היא יכולה רק להפריך (כשהיחסים שונים).

שים לב

23(n+1)23n=23n+3−3n=23=8\frac{2^{3(n+1)}}{2^{3n}}=2^{3n+3-3n}=2^3=8: מחסרים מעריכים, לא מחלקים אותם.

דוגמה א - הוכחה מתוך האיבר הכללי

נתונה הסדרה an=5⋅23na_n=5\cdot2^{3n}. הוכיחו שהסדרה הנדסית, ומצאו את האיבר הראשון ואת המנה.

פתרון

נתון: an=5⋅23na_n=5\cdot2^{3n}. המטרה: להראות שהיחס בין איברים עוקבים קבוע.

1. כל איבר חיובי, ולכן שונה מ-00.

2. מציבים n+1n+1: an+1=5⋅23(n+1)=5⋅23n+3a_{n+1}=5\cdot2^{3(n+1)}=5\cdot2^{3n+3}.

3. היחס: an+1an=5⋅23n+35⋅23n=23=8\frac{a_{n+1}}{a_n}=\frac{5\cdot2^{3n+3}}{5\cdot2^{3n}}=2^3=8.

4. היחס הוא 88 לכל nn ואינו תלוי ב-nn, ולכן הסדרה הנדסית עם q=8q=8.

5. a1=5⋅23=40a_1=5\cdot2^3=40.

תשובה

הסדרה הנדסית: a1=40a_1=40, q=8q=8.

דוגמה ב - הפרכה בדוגמה נגדית מתוך נוסחת הסכום

סכום nn האיברים הראשונים של סדרה הוא Sn=2n+1S_n=2^n+1. האם הסדרה הנדסית?

פתרון

נתון: Sn=2n+1S_n=2^n+1. המטרה: לבדוק אם היחס בין איברים עוקבים קבוע.

1. a1=S1=2+1=3a_1=S_1=2+1=3.

2. a2=S2−S1=5−3=2a_2=S_2-S_1=5-3=2, ו-a3=S3−S2=9−5=4a_3=S_3-S_2=9-5=4.

3. a2a1=23\frac{a_2}{a_1}=\frac23, אבל a3a2=2\frac{a_3}{a_2}=2. היחסים שונים.

4. זו דוגמה נגדית, ולכן הסדרה אינה הנדסית. (לכל n≥2n\ge2 מתקיים an=2n−1a_n=2^{n-1}, אבל a1=3a_1=3 לא מתאים לנוסחה הזאת.)

תשובה

לא. a2a1=23≠2=a3a2\frac{a_2}{a_1}=\frac23\ne2=\frac{a_3}{a_2}.

שאלות פתוחות על הוכחה שסדרה היא הנדסית

9. תת-סדרות: איברים במקומות זוגיים ואי-זוגיים

תת-סדרה

מסדרה אחת אפשר לבנות סדרה חדשה אם בוחרים רק חלק מהאיברים: למשל רק את האיברים שבמקומות האי-זוגיים a1,a3,a5,…a_1,a_3,a_5,\dots. מסדרה הנדסית מתקבלת כך שוב סדרה הנדסית.

במדויק: כאן תת-סדרה היא סדרה של איברים מהסדרה המקורית, בסדר המקורי שלהם, שהמקומות שלהם מתקדמים בצעד קבוע kk: am,am+k,am+2k,…a_m,a_{m+k},a_{m+2k},\dots. התת-סדרה של המקומות האי-זוגיים היא a1,a3,a5,…a_1,a_3,a_5,\dots (m=1m=1, k=2k=2), ושל המקומות הזוגיים היא a2,a4,a6,…a_2,a_4,a_6,\dots (m=2m=2, k=2k=2).

בסדרה 3,6,12,24,48,963,6,12,24,48,96 (q=2q=2):

•מקומות אי-זוגיים: 3,12,483,12,48. כל איבר פי 44 מהקודם.

•מקומות זוגיים: 6,24,966,24,96. גם כאן פי 44.

מאיבר לאיבר בתת-סדרה מדלגים על שני צעדים בסדרה המקורית, ולכן כופלים ב-q⋅q=q2q\cdot q=q^2.

המנה של תת-סדרה

התת-סדרההאיבר הראשוןהמנה
מקומות אי-זוגיים a1,a3,a5,…a_1,a_3,a_5,\dotsa1a_1q2q^2
מקומות זוגיים a2,a4,a6,…a_2,a_4,a_6,\dotsa2=a1qa_2=a_1qq2q^2
צעד kk החל מ-ama_m: am,am+k,…a_m,a_{m+k},\dotsama_mqkq^k

כמה איברים יש בתת-סדרה

מספר האיברים בסדרהבמקומות האי-זוגייםבמקומות הזוגיים
זוגי, 2m2mmmmm
אי-זוגי, 2m+12m+1m+1m+1mm

החלפת סימן במקומות הזוגיים

אם מחליפים את הסימן של כל האיברים במקומות הזוגיים, מתקבלת הסדרה a1,−a2,a3,−a4,…a_1,-a_2,a_3,-a_4,\dots. זו סדרה הנדסית עם אותו a1a_1 ומנה −q-q.

שים לב

כשמספר האיברים במקומות הזוגיים שווה למספר האיברים במקומות האי-זוגיים, סכום הזוגיים גדול פי qq מסכום האי-זוגיים, כי a2k=q⋅a2k−1a_{2k}=q\cdot a_{2k-1}.

שים לב

המנה של תת-סדרה היא q2q^2, לא 2q2q: מדלגים בכפל, לא בחיבור.

דוגמה - סכום האיברים במקומות האי-זוגיים והזוגיים

בסדרה הנדסית יש 1212 איברים. האיבר הראשון הוא 33 והמנה היא 22.

א. חשבו את סכום האיברים במקומות האי-זוגיים.

ב. חשבו את סכום האיברים במקומות הזוגיים.

פתרון

נתון: a1=3a_1=3, q=2q=2, 1212 איברים. המטרה: שני סכומים חלקיים.

1. בסדרה של 1212 איברים יש 66 איברים במקומות האי-זוגיים ו-66 במקומות הזוגיים.

2. א: התת-סדרה a1,a3,…,a11a_1,a_3,\dots,a_{11} הנדסית עם איבר ראשון 33 ומנה q2=4q^2=4. הסכום: 3(46−1)4−1=3⋅40953=4095\frac{3(4^6-1)}{4-1}=\frac{3\cdot4095}{3}=4095.

3. ב: התת-סדרה a2,a4,…,a12a_2,a_4,\dots,a_{12} הנדסית עם איבר ראשון a2=6a_2=6 ומנה 44. הסכום: 6(46−1)3=8190\frac{6(4^6-1)}{3}=8190.

4. בדיקה: 4095+8190=122854095+8190=12285, וזה S12=3(212−1)2−1=12285S_{12}=\frac{3(2^{12}-1)}{2-1}=12285.

תשובה

א. 4,0954{,}095. ב. 8,1908{,}190.

שאלות פתוחות על תת-סדרות: איברים במקומות זוגיים ואי-זוגיים

10. בעיות מחיי היום-יום בסדרה הנדסית

סדרה הנדסית בחיי היום-יום

מספר הצופים בסרטון שמוכפל כל יום, תשלומים שכל אחד מהם גדול פי 33 מהקודם, מכירות שגדלות פי מספר קבוע מחודש לחודש: אלה מצבים שמתוארים על ידי סדרה הנדסית.

במדויק: מצב מתואר על ידי סדרה הנדסית כאשר הכמות בכל שלב (יום, חודש, תשלום) שווה לכמות בשלב הקודם כפול אותו מספר qq. אז ana_n היא הכמות בשלב ה-nn, ו-SnS_n היא הכמות הכוללת ב-nn השלבים הראשונים.

תרגום הניסוח לשפת הסדרה

הניסוח בשאלהבשפת הסדרה
גדול פי מספר קבוע מהכמות בשלב שלפניוהמנה qq
הכמות בשלב הראשוןa1a_1
הכמות בשלב ה-nnan=a1qn−1a_n=a_1q^{n-1}
סך הכול ב-nn השלבים הראשוניםSnS_n
סך הכול ב-44 השלבים האחרונים מתוך 1010S10−S6S_{10}-S_6
הכמות גדלה ב-p%p\% בכל שלבq=1+p100q=1+\frac{p}{100}
דרך הפתרון

פתרון בעיה מילולית בסדרה הנדסית

1. מגדירים במילים מה זה ana_n (למשל "מספר המנויים בשבוע ה-nn").

2. מתרגמים כל נתון למשוואה עם a1a_1 ו-qq.

3. פותרים. פוסלים ערך של qq שלא מתאים למצב (למשל q<0q<0 כשהכמויות חיוביות).

4. עונים במילים, עם יחידות.

שים לב

"בשבוע החמישי" הוא a5=a1q4a_5=a_1q^4: המעריך קטן ב-11 מהמקום.

שים לב

"כמה בסך הכול" שואל על SnS_n. "כמה בשבוע מסוים" שואל על ana_n.

דוגמה - גידול במספר המנויים: מנה, סכום ומספר שבועות

ערוץ חדש פתח הרשמה למנויים. בכל שבוע נרשמו מנויים חדשים, ומספרם היה גדול פי מספר קבוע ממספר המנויים שנרשמו בשבוע שלפניו. בשבוע החמישי נרשמו פי 1616 מנויים מאשר בשבוע הראשון. בשבוע השלישי נרשמו 9090 מנויים יותר מאשר בשבוע השני.

א. פי כמה גדל מספר הנרשמים בכל שבוע? כמה נרשמו בשבוע הראשון?

ב. כמה מנויים נרשמו בסך הכול ב-88 השבועות הראשונים?

ג. אחרי כמה שבועות הגיע מספר המנויים הכולל ל-46,03546{,}035?

פתרון

נתון: a5=16a1a_5=16a_1, a3=a2+90a_3=a_2+90. המטרה: qq, a1a_1, S8S_8 ומספר השבועות.

1. ana_n = מספר הנרשמים בשבוע ה-nn. זו סדרה הנדסית.

2. א: a5a1=q4=16\frac{a_5}{a_1}=q^4=16, ולכן q=2q=2 או q=−2q=-2. מספר נרשמים חיובי, ולכן q=2q=2.

3. a3−a2=a1q2−a1q=4a1−2a1=2a1=90a_3-a_2=a_1q^2-a_1q=4a_1-2a_1=2a_1=90, ולכן a1=45a_1=45.

4. ב: S8=45(28−1)2−1=45⋅255=11475S_8=\frac{45(2^8-1)}{2-1}=45\cdot255=11475.

5. ג: 45(2n−1)=4603545(2^n-1)=46035, כלומר 2n−1=10232^n-1=1023, ולכן 2n=1024=2102^n=1024=2^{10} ו-n=10n=10.

תשובה

א. פי 22; בשבוע הראשון 4545 מנויים. ב. 11,47511{,}475. ג. אחרי 1010 שבועות.

שאלות פתוחות על בעיות מחיי היום-יום בסדרה הנדסית

11. שאלות המשלבות סדרה חשבונית וסדרה הנדסית

סדרה חשבונית לצד סדרה הנדסית

יש שאלות שבהן מופיעות שתי סדרות: אחת חשבונית ואחת הנדסית. למשל ייצור שגדל בכל שבוע במספר קבוע, ומכירות שגדלות בכל חודש פי מספר קבוע. חשוב לזכור מה מאפיין כל אחת.

במדויק: בסדרה חשבונית ההפרש an+1−ana_{n+1}-a_n הוא מספר קבוע dd לכל nn. בסדרה הנדסית a1≠0a_1\ne0 והיחס an+1an\frac{a_{n+1}}{a_n} הוא מספר קבוע q≠0q\ne0 לכל nn.

סדרה יכולה להיות גם חשבונית וגם הנדסית רק אם היא קבועה ושונה מאפס, למשל 5,5,5,…5,5,5,\dots (d=0d=0, q=1q=1).

השוואה בין שני סוגי הסדרות

התכונהסדרה חשבוניתסדרה הנדסית
מעבר לאיבר הבאan+1=an+da_{n+1}=a_n+dan+1=an⋅qa_{n+1}=a_n\cdot q
האיבר הכלליan=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)dan=a1qn−1a_n=a_1q^{n-1}
שלושה איברים עוקבים x,y,zx,y,z2y=x+z2y=x+zy2=xzy^2=xz
סכום nn איבריםSn=n(a1+an)2S_n=\frac{n(a_1+a_n)}{2}Sn=a1(qn−1)q−1S_n=\frac{a_1(q^n-1)}{q-1}
דרך הפתרון

פתרון שאלה עם שתי סדרות

1. מסמנים כל סדרה באותיות משלה: למשל a1,da_1,d לחשבונית ו-b1,qb_1,q להנדסית.

2. כותבים כל נתון כמשוואה, בסדרה שהוא שייך אליה.

3. מוצאים את הנתון שמקשר בין הסדרות (איבר משותף, סכום משותף, יחס בין סכומים) ופותרים.

4. בודקים כל פתרון מול התנאים של שתי הסדרות (למשל: אין 00 בסדרה ההנדסית).

שים לב

"גדול ב-55" הוא חיבור (חשבונית). "גדול פי 55" הוא כפל (הנדסית).

שים לב

בשלושה מספרים חשבוניים עם סכום נתון נוח לסמן y−dy-d, yy, y+dy+d: אז הסכום הוא 3y3y.

דוגמה - שלשה חשבונית שהופכת לשלשה הנדסית

שלושה מספרים הם איברים עוקבים בסדרה חשבונית, וסכומם 1515. אם מוסיפים למספר הראשון 11, למספר השני 44 ולמספר השלישי 1919, מתקבלים שלושה איברים עוקבים בסדרה הנדסית. מצאו את שלושת המספרים.

פתרון

נתון: שלשה חשבונית עם סכום 1515; אחרי ההוספות שלשה הנדסית. המטרה: המספרים.

1. מסמנים את השלשה החשבונית y−dy-d, yy, y+dy+d. הסכום 3y=153y=15, ולכן y=5y=5: המספרים 5−d5-d, 55, 5+d5+d.

2. אחרי ההוספות: 6−d6-d, 99, 24+d24+d. אלה איברים עוקבים בסדרה הנדסית, ולכן 92=(6−d)(24+d)9^2=(6-d)(24+d).

3. פותחים: 81=144−18d−d281=144-18d-d^2, כלומר d2+18d−63=0d^2+18d-63=0, ו-(d−3)(d+21)=0(d-3)(d+21)=0. לכן d=3d=3 או d=−21d=-21.

4. d=3d=3: המספרים 2,5,82,5,8. השלשה ההנדסית 3,9,273,9,27 (q=3q=3), בלי אפסים.

5. d=−21d=-21: המספרים 26,5,−1626,5,-16. השלשה ההנדסית 27,9,327,9,3 (q=13q=\frac13), בלי אפסים.

תשובה

2,5,82,5,8 או 26,5,−1626,5,-16.

שאלות פתוחות על שאלות המשלבות סדרה חשבונית וסדרה הנדסית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.