דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מיצ"ב לדוגמה 3 במתמטיקה לכיתה ט' - עם פתרונות מלאים

16 שאלות90 דקותפתרון מלא לכל שאלה

מבחן לדוגמה במתמטיקה לכיתה ט', במבנה של מבחן התנופה של היום: אותו מספר שאלות, אותם נושאים ואותה רמת קושי. פתרו לבד בזמן המבחן, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.

לטבלת התשובות

הוראות

לפניכם מבחן במתמטיקה. השאלות במבחן שייכות לארבעה תחומים: התחום המספרי, התחום האלגברי, התחום הגאומטרי ותחום הנתונים ואי ודאות.

ענו על כל השאלות בתשומת לב.

בשאלות שבהן צריך לבחור תשובה, סמנו X במשבצת שליד התשובה הנכונה לדעתכם (בשאלה שבה כתוב "סמנו את כל..." אפשר לסמן יותר מתשובה אחת).

בשאלות הפתוחות כתבו את דרך הפתרון ולא רק את התשובה.

מותר להשתמש במחשבון ובסרגל, ואפשר לכתוב חישובים בדפי טיוטה (הם לא ייבדקו).

שימו לב: הסרטוטים במבחן אינם בקנה מידה.

זמן המבחן: 90 דקות.

שאלה 1

(3 נק')מספרי / פעולות חשבון – מספרים מכוונים ושברים

מה הערך של הביטוי −6+18:(−3)⋅12-6 + 18 : (-3) \cdot \frac{1}{2}?

  1. 1

    −3-3

  2. 2

    −9-9

  3. 3

    −18-18

  4. 4

    −2-2

◂ פתרון מלא לשאלה 1
התשובה הנכונה:2

−9-9

התשובה הנכונה: −9-9.

לפי סדר פעולות החשבון, קודם מבצעים כפל וחילוק (משמאל לימין), ורק אחר כך חיבור.

שלב 1 – חילוק: 18:(−3)=−618 : (-3) = -6 (חילוק של מספר חיובי במספר שלילי נותן מספר שלילי).

שלב 2 – כפל: −6⋅12=−3-6 \cdot \frac{1}{2} = -3.

שלב 3 – חיבור: −6+(−3)=−9-6 + (-3) = -9.

למה לא −2-2? כאן חיברו קודם: −6+18=12-6 + 18 = 12, ואז 12:(−3)⋅12=−212 : (-3) \cdot \frac{1}{2} = -2. אבל חיבור מבצעים רק אחרי כפל וחילוק.

למה לא −18-18? כאן כפלו קודם (−3)⋅12=−1.5(-3) \cdot \frac{1}{2} = -1.5 ואז חילקו 18:(−1.5)=−1218 : (-1.5) = -12, ולכן קיבלו −6−12=−18-6 - 12 = -18. כשיש כפל וחילוק ברצף מבצעים אותם משמאל לימין – קודם החילוק.

למה לא −3-3? זו טעות בסימן: 18:(−3)18 : (-3) הוא −6-6 ולא 66. מי שכתב 6 קיבל 6⋅12=36 \cdot \frac{1}{2} = 3 ו־−6+3=−3-6 + 3 = -3.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': −9-9.

0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 2

(6 נק')גאומטרי / משולשים – קטעים מיוחדים במשולש

במשולש ABC סרטטו שלושה קטעים: AD, BE ו־CF.

בסרטוט מסומנים קטעים שווים, זוויות שוות וזווית ישרה.

א.

קבעו לכל קטע אם הוא גובה, תיכון או חוצה זווית במשולש ABC. סמנו X במשבצת המתאימה.

הקטעגובהתיכוןחוצה זווית
AD☐☐☐
BE☐☐☐
CF☐☐☐
(3 נק')
ב.

יעל טוענת: "בכל משולש, הגובה, התיכון וחוצה הזווית שיוצאים מאותו קודקוד הם תמיד שלושה קטעים שונים."

האם יעל צודקת? סמנו את התשובה, והסבירו.

(3 נק')
  1. 1

    יעל צודקת

  2. 2

    יעל אינה צודקת

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

AD – גובה; BE – תיכון; CF – חוצה זווית.

התשובה: AD הוא גובה, BE הוא תיכון, CF הוא חוצה זווית.

• AD – גובה: הקטע יוצא מהקודקוד A ויורד אל הצלע שמולו, BC. ליד D מסומנת זווית ישרה, כלומר AD⊥BCAD \perp BC. קטע שיוצא מקודקוד ומאונך לצלע שמולו הוא גובה.

• BE – תיכון: הקטע יוצא מהקודקוד B אל הצלע AC. על AE ועל EC מסומנים אותם סימונים (שני קווים), כלומר AE=ECAE = EC – הנקודה E היא אמצע הצלע. קטע שמחבר קודקוד עם אמצע הצלע שמולו הוא תיכון.

• CF – חוצה זווית: הקטע יוצא מהקודקוד C. ליד C מסומנות שתי זוויות שוות: ∠ACF=∠FCB\angle ACF = \angle FCB. קטע שמחלק זווית של המשולש לשתי זוויות שוות הוא חוצה זווית.

טעות נפוצה: להחליט לפי המראה (למשל "BE נראה באמצע") במקום לפי הסימונים בסרטוט.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': שלוש הקביעות נכונות.

2 נק': שתי קביעות נכונות בלבד.

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

התשובה הנכונה:2

יעל אינה צודקת

התשובה הנכונה: יעל אינה צודקת.

כדי להראות שטענה "בכל משולש..." אינה נכונה, מספיק למצוא משולש אחד שבו היא לא מתקיימת (דוגמה נגדית).

במשולש שווה־שוקיים, הקטע שיוצא מקודקוד הראש ומאונך לבסיס (הגובה לבסיס) הוא גם תיכון לבסיס וגם חוצה זווית הראש. כלומר שלושת הקטעים מתלכדים – זה קטע אחד, ולא שלושה קטעים שונים.

(גם במשולש שווה־צלעות זה קורה, מכל אחד משלושת הקודקודים.)

תשובה לדוגמה (ציון מלא): "יעל אינה צודקת. במשולש שווה־שוקיים, הגובה לבסיס הוא גם התיכון לבסיס וגם חוצה זווית הראש, ולכן שלושתם הם אותו קטע."

למה לא "צודקת"? במשולש ABC שבסרטוט (שאינו שווה־שוקיים) הקטעים אכן שונים, אבל דוגמה אחת לא מוכיחה טענה על כל המשולשים – ויש משולשים שבהם הקטעים מתלכדים.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': סימון "אינה צודקת" וגם דוגמה נגדית נכונה: משולש שווה־שוקיים (הקטעים מקודקוד הראש לבסיס) או משולש שווה־צלעות.

1 נק': סימון "אינה צודקת" עם הסבר כללי בלי לציין באיזה משולש זה קורה (למשל: "לפעמים הם יוצאים אותו קטע").

הערה: אין להוריד נקודות אם לא סומנה תשובה, אבל ההסבר הנכון מראה בבירור שיעל אינה צודקת.

0 נק': כל תשובה אחרת, כולל סימון בלי הסבר.

שאלה 3

(6 נק')נתונים / ייצוג נתונים – דיאגרמת עוגה ושכיחות יחסית

באפליקציית הצפייה "צפייה חכמה" ערכו סקר בין 240 מנויים. כל מנוי בחר סוגה (ז'אנר) אחת שהוא הכי אוהב.

דיאגרמת העוגה מציגה את תוצאות הסקר. האחוז של הסוגה דרמה לא נכתב בדיאגרמה.

א.

כמה מנויים בחרו בדרמה? הציגו את החישוב.

תשובה: ______ מנויים

(3 נק')
ב.

מה גודל הזווית המרכזית של הגזרה אקשן בדיאגרמה?

(3 נק')
  1. 1

    72∘72^\circ

  2. 2

    60∘60^\circ

  3. 3

    25∘25^\circ

  4. 4

    90∘90^\circ

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

48 מנויים

התשובה: 48 מנויים.

שלב 1 – האחוז של הדרמה. כל הגזרות יחד הן 100%:

100%−(30%+25%+15%+10%)=100%−80%=20%100\% - (30\% + 25\% + 15\% + 10\%) = 100\% - 80\% = 20\%

שלב 2 – כמה מנויים הם 20% מ־240:

20100⋅240=48\frac{20}{100} \cdot 240 = 48

בדיקה: 72+60+48+36+24=24072 + 60 + 48 + 36 + 24 = 240 (קומדיה, אקשן, דרמה, ריאליטי, דוקומנטרי) ✓

טעות נפוצה: לכתוב 20 (האחוז) במקום מספר המנויים.

מה נדרש לניקוד מלא

שני רכיבים: (1) מציאת האחוז של הדרמה (20%); (2) מספר המנויים (48).

3 נק': שני הרכיבים נכונים.

2 נק': רכיב 1 נכון, וטעות אחת בחישוב רכיב 2; או טעות אחת ברכיב 1 ותשובה עקבית לטעות.

1 נק': רכיב 1 נכון בלבד (20%).

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

התשובה הנכונה:4

90∘90^\circ

התשובה הנכונה: 90∘90^\circ.

הזווית המרכזית של כל העיגול היא 360∘360^\circ, והיא מייצגת 100% מהמנויים.

הגזרה אקשן מייצגת 25%, ולכן הזווית שלה היא 25% מ־360∘360^\circ:

25100⋅360∘=90∘\frac{25}{100} \cdot 360^\circ = 90^\circ

(25% הם רבע, ורבע עיגול הוא זווית ישרה.)

למה לא 25∘25^\circ? כאן החליפו בין אחוזים למעלות. 25% אינם 25∘25^\circ – העיגול כולו הוא 360∘360^\circ ולא 100∘100^\circ.

למה לא 60∘60^\circ? 60 הוא מספר המנויים שבחרו באקשן (25100⋅240=60\frac{25}{100} \cdot 240 = 60), ולא גודל הזווית.

למה לא 72∘72^\circ? זו הזווית שהייתה מתקבלת אילו חמש הגזרות היו שוות: 360∘:5=72∘360^\circ : 5 = 72^\circ. אבל הגזרות אינן שוות.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': 90∘90^\circ.

0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 4

(8 נק')אלגברי / פונקציה קווית

הישר שבסרטוט עובר דרך הנקודות A(1,−1)A(1, -1) ו־B(4,5)B(4, 5).

א.

מהו השיפוע של הישר AB?

(2 נק')
  1. 1

    43\frac{4}{3}

  2. 2

    2

  3. 3

    6

  4. 4

    12\frac{1}{2}

ב.

מצאו את משוואת הישר AB, והציגו את דרך הפתרון.

תשובה: y=‾y = \underline{\quad\quad}

(3 נק')
ג.

סמנו את כל הישרים שמקבילים לישר AB.

(3 נק')
  1. 1

    y=2x+7y = 2x + 7

  2. 2

    y=−2x−3y = -2x - 3

  3. 3

    y=5+2xy = 5 + 2x

  4. 4

    y−2x=1y - 2x = 1

  5. 5

    y=12x−3y = \frac{1}{2}x - 3

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

התשובה הנכונה:2

2

התשובה הנכונה: 2.

שיפוע = השינוי ב־y חלקי השינוי ב־x:

m=5−(−1)4−1=5+13=63=2m = \frac{5 - (-1)}{4 - 1} = \frac{5 + 1}{3} = \frac{6}{3} = 2

אפשר לראות זאת גם בסרטוט: מ־A ל־B זזים 3 משבצות ימינה ו־6 משבצות למעלה, כלומר על כל צעד ימינה הישר עולה 2.

למה לא 12\frac{1}{2}? כאן חילקו הפוך – את השינוי ב־x בשינוי ב־y: 36\frac{3}{6}.

למה לא 43\frac{4}{3}? זו טעות בסימן: 5−(−1)5 - (-1) חושב כ־5−1=45 - 1 = 4. חיסור של מספר שלילי הוא חיבור, ולכן מקבלים 6.

למה לא 6? 6 הוא רק השינוי ב־y. שכחו לחלק בשינוי ב־x (3).

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': 2.

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

תשובה:

y=2x−3y = 2x - 3

התשובה: y=2x−3y = 2x - 3.

משוואת ישר היא y=mx+by = mx + b. לפי סעיף א, m=2m = 2, ולכן y=2x+by = 2x + b.

הישר עובר דרך A(1,−1)A(1, -1). מציבים x=1x = 1 ו־y=−1y = -1:

−1=2⋅1+b-1 = 2 \cdot 1 + b

−1=2+b-1 = 2 + b

b=−3b = -3

משוואת הישר: y=2x−3y = 2x - 3.

בדיקה עם הנקודה B: 2⋅4−3=8−3=52 \cdot 4 - 3 = 8 - 3 = 5 ✓

דרך נוספת: מ־A זזים צעד אחד שמאלה עד ציר ה־y. כל צעד שמאלה מוריד את הישר ב־2, ולכן הישר חותך את ציר ה־y בגובה −1−2=−3-1 - 2 = -3, כלומר b=−3b = -3.

מה נדרש לניקוד מלא

שני רכיבים: (1) הצבה של נקודה (או הסבר מתאים) למציאת bb; (2) משוואת הישר.

3 נק': שני הרכיבים נכונים.

2 נק': טעות אחת בחישוב, ומשוואה עקבית לטעות; או שיפוע שגוי מסעיף א והמשך נכון ועקבי.

0 נק': כל תשובה אחרת, כולל משוואה נכונה בלי דרך פתרון.

סעיף ג

התשובות הנכונות:1

y=2x+7y = 2x + 7

3

y=5+2xy = 5 + 2x

4

y−2x=1y - 2x = 1

התשובה הנכונה: y=2x+7y = 2x + 7, y=5+2xy = 5 + 2x ו־y−2x=1y - 2x = 1.

שני ישרים (שונים) מקבילים אם יש להם אותו שיפוע. השיפוע של AB הוא 2.

בודקים את השיפוע של כל ישר – המקדם של xx כשהמשוואה כתובה בצורה y=mx+by = mx + b:

• y=2x+7y = 2x + 7 – שיפוע 2 ✓ מקביל.

• y=5+2xy = 5 + 2x – זה y=2x+5y = 2x + 5, שיפוע 2 ✓ מקביל (סדר האיברים לא משנה).

• y−2x=1y - 2x = 1 – מוסיפים 2x2x לשני האגפים: y=2x+1y = 2x + 1, שיפוע 2 ✓ מקביל.

• y=−2x−3y = -2x - 3 – שיפוע −2-2 ✗. הישר הזה יורד, ולא מקביל ל־AB.

• y=12x−3y = \frac{1}{2}x - 3 – שיפוע 12\frac{1}{2} ✗.

למה לא y=−2x−3y = -2x - 3? יש לו אותו מספר חופשי (−3-3) כמו ל־AB, וגם המספר 2 מופיע בו, אבל השיפוע הוא −2-2 ולא 2. ישרים מקבילים צריכים אותו שיפוע עם אותו סימן.

למה לא y=12x−3y = \frac{1}{2}x - 3? השיפוע 12\frac{1}{2} הוא ההופכי של 2, ולא 2. גם המספר החופשי המשותף לא הופך ישרים למקבילים – הוא רק אומר שהם חותכים את ציר ה־y באותה נקודה.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': סימון של שלושת הישרים האלה בלבד: y=2x+7y = 2x + 7, y=5+2xy = 5 + 2x, y−2x=1y - 2x = 1.

1 נק': סימון של שניים מהם בלבד, בלי ישר שגוי.

0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 5

(9 נק')מספרי / אחוזים

במאפייה "לחם הבית" המחירים במחירון אינם כוללים מע"מ. בקופה מוסיפים לכל מחיר 18% מע"מ.

א.

המחיר של עוגת יום הולדת לפני מע"מ הוא 50 ₪.

כמה ישלם הלקוח בעבור העוגה, כולל מע"מ?

(3 נק')
  1. 1

    68 ₪

  2. 2

    9 ₪

  3. 3

    59 ₪

  4. 4

    41 ₪

ב.

40% מהלחמים שהמאפייה אופה בכל יום הם לחמים מקמח מלא.

25% מהלחמים מקמח מלא הם לחמים עם גרעינים.

כמה אחוזים מכל הלחמים הם לחמים מקמח מלא עם גרעינים?

(2 נק')
  1. 1

    62.5%

  2. 2

    65%

  3. 3

    10%

  4. 4

    15%

ג.

לקוח שילם 236 ₪ כולל מע"מ.

מיכל רצתה לדעת מה היה המחיר לפני מע"מ, וחישבה כך:

"18% מ־236 הם 42.48, ולכן המחיר לפני מע"מ הוא 236−42.48=193.52236 - 42.48 = 193.52 ₪."

האם מיכל צודקת? סמנו את התשובה.

אם לא – הסבירו מה הטעות שלה, ומצאו את המחיר הנכון לפני מע"מ.

(4 נק')
  1. 1

    מיכל צודקת

  2. 2

    מיכל אינה צודקת

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

התשובה הנכונה:3

59 ₪

התשובה הנכונה: 59 ₪.

שלב 1 – גובה המע"מ: 18% מ־50:

18100⋅50=9\frac{18}{100} \cdot 50 = 9 ₪.

שלב 2 – המחיר הכולל: 50+9=5950 + 9 = 59 ₪.

דרך נוספת: המחיר הכולל הוא 118% מהמחיר לפני מע"מ: 1.18⋅50=591.18 \cdot 50 = 59 ₪.

למה לא 68 ₪? כאן הוסיפו 18 שקלים במקום 18 אחוזים.

למה לא 9 ₪? זה רק גובה המע"מ, ולא המחיר שהלקוח משלם.

למה לא 41 ₪? כאן הפחיתו את המע"מ (50−950 - 9) במקום להוסיף אותו.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': 59 ₪.

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

התשובה הנכונה:3

10%

התשובה הנכונה: 10%.

צריך למצוא 25% מתוך 40%:

25100⋅40%=14⋅40%=10%\frac{25}{100} \cdot 40\% = \frac{1}{4} \cdot 40\% = 10\%

בדיקה עם מספרים: אם המאפייה אופה 200 לחמים, אז 40% מהם הם 0.4⋅200=800.4 \cdot 200 = 80 לחמים מקמח מלא. 25% מהם הם 0.25⋅80=200.25 \cdot 80 = 20 לחמים עם גרעינים. 20200=10%\frac{20}{200} = 10\% ✓

למה לא 65%? כאן חיברו את האחוזים (40+2540 + 25). אבל 25% הם חלק מתוך הלחמים מקמח מלא, ולא חלק נוסף מכל הלחמים.

למה לא 15%? כאן חיסרו את האחוזים (40−2540 - 25). אין סיבה לחסר – מחפשים חלק מתוך חלק.

למה לא 62.5%? כאן חילקו 25:40=0.62525 : 40 = 0.625. אבל צריך לכפול (25% מ־40%), לא לחלק.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': 10%.

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ג

התשובה הנכונה:2

מיכל אינה צודקת

התשובה הנכונה: מיכל אינה צודקת. המחיר לפני מע"מ הוא 200 ₪.

הטעות של מיכל: המע"מ הוא 18% מהמחיר לפני מע"מ, ולא 18% מהמחיר הכולל (236 ₪). מיכל חישבה 18% מהמספר הלא נכון.

בדיקה שמראה שהיא טועה: אילו המחיר היה 193.52 ₪, הלקוח היה משלם 1.18⋅193.52≈228.351.18 \cdot 193.52 \approx 228.35 ₪, ולא 236 ₪.

החישוב הנכון: נסמן את המחיר לפני מע"מ ב־xx. המחיר הכולל הוא 118% מ־xx:

1.18x=2361.18x = 236

x=236:1.18=200x = 236 : 1.18 = 200 ₪.

בדיקה: 18100⋅200=36\frac{18}{100} \cdot 200 = 36, ו־200+36=236200 + 36 = 236 ✓

תשובה לדוגמה (ציון מלא): "מיכל אינה צודקת, כי את ה־18% מחשבים מהמחיר שלפני המע"מ, ולא מ־236. 236 ₪ הם 118% מהמחיר, ולכן המחיר לפני מע"מ הוא 236:1.18=200236 : 1.18 = 200 ₪."

למה לא "צודקת"? החישוב של מיכל נראה הגיוני, כי "מורידים את מה שהוסיפו". אבל ה־18% שהוסיפו חושבו ממספר קטן יותר (200), ולכן הם רק 36 ₪ – פחות מ־42.48 ₪.

מה נדרש לניקוד מלא

שני רכיבים: (1) הסבר הטעות (את 18% מחשבים מהמחיר לפני מע"מ, ולא מ־236) או בדיקה שמראה שהמחיר של מיכל אינו נותן 236; (2) מציאת המחיר הנכון, 200 ₪, עם חישוב.

4 נק': שני הרכיבים נכונים.

3 נק': רכיב 2 נכון (200 ₪ עם חישוב), ורכיב 1 חסר.

2 נק': רכיב 1 נכון, ורכיב 2 חסר או שגוי.

הערה: אין להוריד נקודות אם לא סומנה תשובה, אבל ברור מהתשובה שמיכל אינה צודקת.

0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 6

(6 נק')גאומטרי / משפט פיתגורס

בגינה הקהילתית הגנן מניח סולם שאורכו 2.5 מ' על הקיר של מחסן הכלים.

רגל הסולם נמצאת על הקרקע, במרחק 0.7 מ' מהקיר. הקיר מאונך לקרקע.

א.

באיזה גובה hh נוגע הסולם בקיר? הציגו את דרך החישוב.

תשובה: h=‾h = \underline{\quad\quad} מ'

(3 נק')
ב.

הגנן הזיז את רגל הסולם, ועכשיו היא נמצאת במרחק 1.5 מ' מהקיר – כלומר 0.8 מ' רחוק יותר. הסולם עדיין נשען על הקיר.

חבר של הגנן טוען: "רגל הסולם זזה 0.8 מ', ולכן גם הראש של הסולם ירד 0.8 מ'."

מה קרה באמת לנקודה שבה הסולם נוגע בקיר?

(3 נק')
  1. 1

    היא עלתה בערך ב־0.5 מ'

  2. 2

    היא ירדה ב־0.8 מ'

  3. 3

    היא ירדה ב־2 מ'

  4. 4

    היא ירדה ב־0.4 מ'

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

h=2.4h = 2.4 מ'

התשובה: h=2.4h = 2.4 מ'.

הקיר, הקרקע והסולם יוצרים משולש ישר־זווית: הזווית הישרה היא בין הקיר לקרקע, ולכן הסולם הוא היתר (הצלע שמול הזווית הישרה).

לפי משפט פיתגורס:

h2+0.72=2.52h^2 + 0.7^2 = 2.5^2

h2+0.49=6.25h^2 + 0.49 = 6.25

h2=6.25−0.49=5.76h^2 = 6.25 - 0.49 = 5.76

h=5.76=2.4h = \sqrt{5.76} = 2.4 מ'.

טעות נפוצה: לחבר את הריבועים (0.72+2.520.7^2 + 2.5^2) כאילו הסולם הוא ניצב. היתר הוא תמיד הצלע הארוכה ביותר, ולכן hh חייב להיות קצר מ־2.5 מ'.

מה נדרש לניקוד מלא

שני רכיבים: (1) תרגיל נכון לפי משפט פיתגורס (הסולם הוא היתר); (2) התשובה 2.4 מ'.

3 נק': שני הרכיבים נכונים.

2 נק': תרגיל נכון וטעות אחת בחישוב.

0 נק': כל תשובה אחרת, למשל h2=0.72+2.52h^2 = 0.7^2 + 2.5^2, או h=2.5−0.7h = 2.5 - 0.7.

סעיף ב

התשובה הנכונה:4

היא ירדה ב־0.4 מ'

התשובה הנכונה: היא ירדה ב־0.4 מ'.

מחשבים שוב את הגובה בעזרת משפט פיתגורס, עם המרחק החדש 1.5 מ':

h2+1.52=2.52h^2 + 1.5^2 = 2.5^2

h2+2.25=6.25h^2 + 2.25 = 6.25

h2=4h^2 = 4

h=2h = 2 מ'.

לפני ההזזה הגובה היה 2.4 מ' (סעיף א), ועכשיו הוא 2 מ'. לכן הראש של הסולם ירד ב־2.4−2=0.42.4 - 2 = 0.4 מ' בלבד – ולא ב־0.8 מ'. הטענה של החבר אינה נכונה: אורכי הצלעות במשולש ישר־זווית לא משתנים "באותה מידה", כי הקשר ביניהם הוא דרך הריבועים.

למה לא "ירדה ב־0.8 מ'"? זו בדיוק הטענה של החבר. היא נשמעת הגיונית, אבל החישוב לפי משפט פיתגורס מראה שהגובה ירד רק ב־0.4 מ'.

למה לא "ירדה ב־2 מ'"? 2 מ' הוא הגובה החדש של הנקודה, ולא בכמה היא ירדה.

למה לא "עלתה בערך ב־0.5 מ'"? זה מה שמקבלים אם מחברים את הריבועים: 1.52+2.52≈2.92\sqrt{1.5^2 + 2.5^2} \approx 2.92. אבל הסולם הוא היתר, ולכן מחסרים. וגם בלי חישוב: כשמרחיקים את רגל הסולם מהקיר, הראש שלו יורד ולא עולה.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': היא ירדה ב־0.4 מ'.

0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 7

(6 נק')אלגברי / משוואות ממעלה ראשונה

נתונה המשוואה 5(x−3)−2(x−6)=95(x - 3) - 2(x - 6) = 9.

א.

מצאו את xx שמקיים את המשוואה. רשמו את כל השלבים בדרך.

תשובה: x=‾x = \underline{\quad\quad}

(4 נק')
ב.

עידו השאיר את אגף שמאל של המשוואה כמו שהוא, ושינה רק את המספר באגף ימין:

5(x−3)−2(x−6)=k5(x - 3) - 2(x - 6) = k

הפתרון של המשוואה החדשה הוא x=0x = 0.

מהו המספר kk?

(2 נק')
  1. 1

    −3-3

  2. 2

    00

  3. 3

    −27-27

  4. 4

    33

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

x=4x = 4

התשובה: x=4x = 4.

שלב 1 – פותחים סוגריים (כל מספר שלפני סוגריים כופלים בכל איבר שבתוכם):

5⋅x=5x5 \cdot x = 5x, 5⋅(−3)=−155 \cdot (-3) = -15, −2⋅x=−2x-2 \cdot x = -2x, −2⋅(−6)=+12-2 \cdot (-6) = +12:

5x−15−2x+12=95x - 15 - 2x + 12 = 9

שלב 2 – מכנסים איברים דומים: 5x−2x=3x5x - 2x = 3x, ו־−15+12=−3-15 + 12 = -3:

3x−3=93x - 3 = 9

שלב 3 – מוסיפים 3 לשני האגפים:

3x=123x = 12

שלב 4 – מחלקים את שני האגפים ב־3:

x=4x = 4

בדיקה: 5(4−3)−2(4−6)=5⋅1−2⋅(−2)=5+4=95(4 - 3) - 2(4 - 6) = 5 \cdot 1 - 2 \cdot (-2) = 5 + 4 = 9 ✓

טעות נפוצה: לכתוב −2⋅(−6)=−12-2 \cdot (-6) = -12. כפל של שני מספרים שליליים נותן מספר חיובי, ולכן +12+12. מי שטעה כאן מקבל 3x−27=93x - 27 = 9 ו־x=12x = 12, והבדיקה מראה ש־x=12x = 12 אינו פתרון: 5⋅9−2⋅6=33≠95 \cdot 9 - 2 \cdot 6 = 33 \neq 9.

מה נדרש לניקוד מלא

שלושה רכיבים: (1) פתיחת סוגריים; (2) כינוס איברים דומים והעברת אגפים; (3) חילוץ xx.

4 נק': שלושת הרכיבים נכונים.

3 נק': טעות אחת והמשך עקבי לטעות (למשל −2⋅(−6)=−12-2 \cdot (-6) = -12 ובהמשך x=12x = 12); או רכיבים 1 ו־2 נכונים ורכיב 3 חסר.

1 נק': שתי טעויות.

0 נק': כל תשובה אחרת, כולל תשובה נכונה בלי דרך פתרון.

סעיף ב

התשובה הנכונה:1

−3-3

התשובה הנכונה: −3-3.

אם x=0x = 0 הוא הפתרון, אז כשמציבים x=0x = 0 באגף שמאל מקבלים בדיוק את אגף ימין, kk:

5(0−3)−2(0−6)=5⋅(−3)−2⋅(−6)=−15+12=−35(0 - 3) - 2(0 - 6) = 5 \cdot (-3) - 2 \cdot (-6) = -15 + 12 = -3

לכן k=−3k = -3.

דרך נוספת: בסעיף א ראינו שאגף שמאל שווה ל־3x−33x - 3. כש־x=0x = 0: 3⋅0−3=−33 \cdot 0 - 3 = -3.

בדיקה: המשוואה 3x−3=−33x - 3 = -3 נותנת 3x=03x = 0, כלומר x=0x = 0 ✓

למה לא −27-27? כאן כתבו −2⋅(−6)=−12-2 \cdot (-6) = -12 (טעות בסימן), וקיבלו −15−12=−27-15 - 12 = -27. כפל של שני מספרים שליליים הוא חיובי.

למה לא 00? כאן חשבו שאם x=0x = 0 אז גם אגף ימין הוא 0. אבל כשמציבים x=0x = 0, הסוגריים לא מתאפסים: 0−3=−30 - 3 = -3 ו־0−6=−60 - 6 = -6.

למה לא 33? כאן התעלמו מהסימנים בתוך הסוגריים וחישבו 5⋅3−2⋅6=15−12=35 \cdot 3 - 2 \cdot 6 = 15 - 12 = 3. אבל 0−30 - 3 הוא −3-3 ולא 3, ו־0−60 - 6 הוא −6-6.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': −3-3.

0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 8

(3 נק')מספרי / יחס ופרופורציה

בעוגיות החמאה של המאפייה, היחס בין כמות הקמח לכמות הסוכר (לפי משקל) הוא 5:25 : 2.

האופה הכין תערובת של קמח וסוכר בלבד, שמשקלה 2.1 ק"ג.

כמה גרם סוכר יש בתערובת?

  1. 1

    1,500 גרם

  2. 2

    840 גרם

  3. 3

    600 גרם

  4. 4

    300 גרם

◂ פתרון מלא לשאלה 8
התשובה הנכונה:3

600 גרם

התשובה הנכונה: 600 גרם.

2.1 ק"ג הם 2,100 גרם.

היחס 5:25 : 2 אומר שעל כל 5 חלקים של קמח יש 2 חלקים של סוכר – בסך הכול 5+2=75 + 2 = 7 חלקים שווים.

חלק אחד: 2,100:7=3002{,}100 : 7 = 300 גרם.

סוכר – 2 חלקים: 2⋅300=6002 \cdot 300 = 600 גרם.

בדיקה: קמח – 5⋅300=1,5005 \cdot 300 = 1{,}500 גרם; 1,500+600=2,1001{,}500 + 600 = 2{,}100 ✓, ו־1,500:600=5:21{,}500 : 600 = 5 : 2 ✓

למה לא 840 גרם? כאן חישבו 25\frac{2}{5} מהתערובת – כאילו הסוכר הוא 2 חלקים מתוך 5. אבל 5 הם רק החלקים של הקמח; כל התערובת היא 7 חלקים.

למה לא 1,500 גרם? זו כמות הקמח, ולא הסוכר.

למה לא 300 גרם? זה גודל של חלק אחד. לסוכר יש 2 חלקים.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': 600 גרם.

0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 9

(3 נק')גאומטרי / זוויות במשולש – זווית חיצונית

במשולש ABC המשיכו את הצלע BC מעבר לנקודה C עד הנקודה D.

נתון: ∠BAC=72∘\angle BAC = 72^\circ, ∠ACD=130∘\angle ACD = 130^\circ.

דנה ורון חישבו את גודל הזווית ∠ABC\angle ABC.

דנה: "∠ACD\angle ACD היא זווית חיצונית למשולש, והיא שווה לסכום שתי הזוויות הפנימיות שאינן צמודות לה. לכן ∠ABC=130∘−72∘=58∘\angle ABC = 130^\circ - 72^\circ = 58^\circ."

רון: "הזווית ∠ABC\angle ABC והזווית ∠ACD\angle ACD משלימות זו את זו ל־180∘180^\circ, ולכן ∠ABC=180∘−130∘=50∘\angle ABC = 180^\circ - 130^\circ = 50^\circ."

מי צודק?

  1. 1

    שניהם צודקים

  2. 2

    רק דנה צודקת

  3. 3

    שניהם טועים

  4. 4

    רק רון צודק

◂ פתרון מלא לשאלה 9
התשובה הנכונה:2

רק דנה צודקת

התשובה הנכונה: רק דנה צודקת.

הפתרון של דנה נכון: זווית חיצונית למשולש שווה לסכום שתי הזוויות הפנימיות שאינן צמודות לה. הזווית ∠ACD\angle ACD צמודה לזווית ∠ACB\angle ACB, ולכן היא שווה לסכום של ∠BAC\angle BAC ו־∠ABC\angle ABC:

∠ABC=130∘−72∘=58∘\angle ABC = 130^\circ - 72^\circ = 58^\circ.

הפתרון של רון שגוי: הזווית שמשלימה את ∠ACD\angle ACD ל־180∘180^\circ היא ∠ACB\angle ACB – הזווית הצמודה לה ליד הקודקוד C (שתיהן על הישר BD), ולא ∠ABC\angle ABC. רון חישב בעצם את ∠ACB=50∘\angle ACB = 50^\circ.

בדיקה בדרך נוספת: ∠ACB=180∘−130∘=50∘\angle ACB = 180^\circ - 130^\circ = 50^\circ (זוויות צמודות). לפי סכום הזוויות במשולש:

∠ABC=180∘−72∘−50∘=58∘\angle ABC = 180^\circ - 72^\circ - 50^\circ = 58^\circ – כמו אצל דנה ✓

למה לא "רק רון צודק"? רון השתמש בזוויות צמודות, אבל הזווית ∠ABC\angle ABC נמצאת בקודקוד B, והיא אינה צמודה ל־∠ACD\angle ACD.

למה לא "שניהם צודקים"? הם קיבלו תשובות שונות (58° ו־50°) לאותה זווית, ולכן לא ייתכן ששניהם צודקים.

למה לא "שניהם טועים"? משפט הזווית החיצונית שדנה השתמשה בו נכון, והבדיקה לפי סכום הזוויות במשולש נותנת אותה תשובה.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': רק דנה צודקת.

0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 10

(9 נק')נתונים / מדדי מרכז

בקונדיטוריה "מתוק בשכונה" עובדים 5 עובדים. הגילים שלהם (בשנים) הם:

24, 29, 31, 36, 40

הגיל הממוצע של העובדים הוא 32.

א.

לקונדיטוריה הצטרף אופה חדש בן 44.

מה הגיל הממוצע של 6 העובדים עכשיו?

(3 נק')
  1. 1

    34

  2. 2

    34.4

  3. 3

    38

  4. 4

    40.8

ב.

מה החציון של הגילים של 6 העובדים (כולל האופה החדש)?

(3 נק')
  1. 1

    33.5

  2. 2

    34

  3. 3

    36

  4. 4

    31

ג.

אחרי האופה בן ה־44 הצטרפו לקונדיטוריה עוד שני עובדים. הגיל הממוצע של כל 8 העובדים נשאר 34.

תנו דוגמה לגילים אפשריים של שני העובדים החדשים, והראו שהדוגמה שלכם מתאימה.

(3 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

התשובה הנכונה:1

34

התשובה הנכונה: 34.

שלב 1 – סכום הגילים של 5 העובדים: 5⋅32=1605 \cdot 32 = 160 (או 24+29+31+36+40=16024 + 29 + 31 + 36 + 40 = 160).

שלב 2 – מוסיפים את גיל האופה החדש: 160+44=204160 + 44 = 204.

שלב 3 – מחלקים במספר העובדים החדש, 6: 204:6=34204 : 6 = 34.

למה לא 38? כאן חישבו את הממוצע של שני מספרים בלבד: (32+44):2=38(32 + 44) : 2 = 38. אבל הממוצע 32 מייצג 5 עובדים, והאופה החדש הוא רק עובד אחד – אי אפשר לתת להם משקל שווה.

למה לא 40.8? כאן חילקו את הסכום החדש ב־5 במקום ב־6: 204:5=40.8204 : 5 = 40.8. שכחו שמספר העובדים גדל.

למה לא 34.4? כאן חישבו שהאופה מבוגר מהממוצע ב־12 שנים, וחילקו את ההפרש ב־5: 32+12:5=34.432 + 12 : 5 = 34.4. צריך לחלק ב־6, כי ההפרש מתחלק בין כל 6 העובדים: 32+12:6=3432 + 12 : 6 = 34.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': 34.

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

התשובה הנכונה:1

33.5

התשובה הנכונה: 33.5.

מסדרים את 6 הגילים מהקטן לגדול: 24, 29, 31, 36, 40, 44.

מספר הנתונים זוגי, ולכן יש שני נתונים באמצע – השלישי (31) והרביעי (36). החציון הוא הממוצע שלהם:

31+362=672=33.5\frac{31 + 36}{2} = \frac{67}{2} = 33.5

למה לא 31? זה החציון לפני שהאופה הצטרף (הנתון האמצעי מבין 5). אחרי שהוסיפו נתון גדול, החציון משתנה.

למה לא 36? 36 הוא רק אחד משני הנתונים האמצעיים. כשמספר הנתונים זוגי לוקחים את הממוצע של שניהם.

למה לא 34? 34 הוא הממוצע (סעיף א), ולא החציון.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': 33.5.

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ג

תשובה:

כל זוג גילים שסכומם 68, למשל 30 ו־38 (או 34 ו־34, 25 ו־43).

יש הרבה תשובות נכונות: כל שני גילים (מציאותיים לעובדים) שסכומם 68.

הסבר: כדי שהממוצע של 8 עובדים יהיה 34, סכום הגילים של כולם צריך להיות 8⋅34=2728 \cdot 34 = 272.

סכום הגילים של 6 העובדים הוא 204 (סעיף א). לכן לשני העובדים החדשים נשארים:

272−204=68272 - 204 = 68 שנים יחד.

תשובה לדוגמה (ציון מלא): "30 ו־38. בדיקה: 204+30+388=2728=34\frac{204 + 30 + 38}{8} = \frac{272}{8} = 34 ✓"

עוד דוגמאות נכונות: 34 ו־34 (שני עובדים בגיל הממוצע לא משנים אותו); 25 ו־43; 20 ו־48.

דרך חשיבה נוספת: אם עובד אחד צעיר מ־34 בכמה שנים, השני צריך להיות מבוגר מ־34 באותו מספר שנים – כך הם "מאזנים" זה את זה.

טעות נפוצה: לתת שני עובדים שהממוצע שלהם 34 בלי לבדוק את הסכום – זה נכון, וזה בדיוק אותו תנאי (סכום 68). טעות אחרת: לחשב 34⋅2=6834 \cdot 2 = 68 ולתת עובד אחד בן 68 ועובד שני בן 0.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': שני גילים שסכומם 68 (גילים מציאותיים לעובדים), עם בדיקה או הסבר (חישוב הממוצע של 8 העובדים, או חישוב הסכום הדרוש 272 ו־272−204=68272 - 204 = 68).

2 נק': שני גילים נכונים בלי בדיקה או הסבר; או הסבר נכון (צריך סכום של 68) עם טעות אחת בחישוב.

0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 11

(7 נק')אלגברי / מערכת משוואות ממעלה ראשונה

במערכת הצירים מסורטט הישר y=x+1y = x + 1.

א.

סרטטו באותה מערכת צירים את הישר y=−12x+4y = -\frac{1}{2}x + 4.

(3 נק')
ב.

נתונה מערכת המשוואות:

{y=x+1x+2y=8\begin{cases} y = x + 1 \\ x + 2y = 8 \end{cases}

פתרו את המערכת בדרך אלגברית.

הסבירו איך אפשר לראות את הפתרון גם בסרטוט שבסעיף א.

(4 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

ישר שעובר, למשל, דרך הנקודות (0,4)(0, 4), (2,3)(2, 3), (4,2)(4, 2) ו־(8,0)(8, 0).

התשובה: ישר יורד שחותך את ציר ה־y בנקודה (0,4)(0, 4) ועובר דרך (4,2)(4, 2) ו־(8,0)(8, 0).

כדי לסרטט ישר מספיק למצוא שתי נקודות עליו (ורצוי שלישית לבדיקה). מציבים ערכי xx נוחים – זוגיים, כדי לא לקבל שברים:

• x=0x = 0: y=−12⋅0+4=4y = -\frac{1}{2} \cdot 0 + 4 = 4 → הנקודה (0,4)(0, 4).

• x=4x = 4: y=−12⋅4+4=−2+4=2y = -\frac{1}{2} \cdot 4 + 4 = -2 + 4 = 2 → הנקודה (4,2)(4, 2).

• x=8x = 8: y=−12⋅8+4=−4+4=0y = -\frac{1}{2} \cdot 8 + 4 = -4 + 4 = 0 → הנקודה (8,0)(8, 0).

מסמנים את הנקודות ומעבירים דרכן ישר.

דרך נוספת: מתחילים בנקודה (0,4)(0, 4) (המספר החופשי). השיפוע −12-\frac{1}{2} אומר שעל כל 2 משבצות ימינה הישר יורד משבצת אחת.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': ישר נכון (עובר דרך לפחות שתיים מהנקודות (0,4)(0, 4), (2,3)(2, 3), (4,2)(4, 2), (8,0)(8, 0), או נקודות נכונות אחרות על הישר).

1 נק': ישר שחותך את ציר ה־y ב־4 אבל עם שיפוע שגוי (למשל עולה, או −2-2); או ישר עם שיפוע −12-\frac{1}{2} שחותך את ציר ה־y בנקודה אחרת.

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

תשובה:

x=2x = 2, y=3y = 3 – נקודת החיתוך (2,3)(2, 3) של שני הישרים בסרטוט (המשוואה x+2y=8x + 2y = 8 היא הישר y=−12x+4y = -\frac{1}{2}x + 4).

התשובה: x=2x = 2, y=3y = 3, כלומר הנקודה (2,3)(2, 3).

פתרון אלגברי (בשיטת ההצבה): לפי המשוואה הראשונה y=x+1y = x + 1. מציבים במשוואה השנייה:

x+2(x+1)=8x + 2(x + 1) = 8

x+2x+2=8x + 2x + 2 = 8

3x+2=83x + 2 = 8

3x=63x = 6

x=2x = 2

מציבים במשוואה הראשונה: y=2+1=3y = 2 + 1 = 3.

בדיקה במשוואה השנייה: 2+2⋅3=2+6=82 + 2 \cdot 3 = 2 + 6 = 8 ✓

הקשר לסרטוט: מבודדים את yy במשוואה השנייה:

x+2y=8x + 2y = 8

2y=8−x2y = 8 - x

y=4−12xy = 4 - \frac{1}{2}x, כלומר y=−12x+4y = -\frac{1}{2}x + 4 – זה בדיוק הישר שסרטטנו בסעיף א.

הפתרון של מערכת משוואות הוא הנקודה שנמצאת על שני הישרים – נקודת החיתוך שלהם. בסרטוט רואים ששני הישרים נחתכים בנקודה (2,3)(2, 3), כמו בפתרון האלגברי.

מה נדרש לניקוד מלא

שני רכיבים: (1) פתרון אלגברי נכון של המערכת, (2,3)(2, 3); (2) הסבר הקשר לסרטוט: x+2y=8x + 2y = 8 הוא הישר מסעיף א, והפתרון הוא נקודת החיתוך של שני הישרים.

4 נק': שני הרכיבים נכונים.

3 נק': טעות אחת בחישוב והמשך עקבי לטעות, ורכיב 2 נכון.

2 נק': רכיב 1 נכון בלבד; או רכיב 2 נכון עם קריאת נקודת החיתוך (2,3)(2, 3) מהסרטוט, בלי פתרון אלגברי.

0 נק': כל תשובה אחרת, כולל תשובה נכונה בלי דרך פתרון.

שאלה 12

(3 נק')גאומטרי / שטחים והיקפים – מעגל

בגינה הקהילתית יש ערוגת פרחים עגולה שהקוטר שלה 6 מ'. רוצים להקיף את הערוגה בגדר נמוכה.

בערך מה אורך הגדר?

  1. 1

    בערך 18.8 מ'

  2. 2

    בערך 9.4 מ'

  3. 3

    בערך 37.7 מ'

  4. 4

    בערך 28.3 מ'

◂ פתרון מלא לשאלה 12
התשובה הנכונה:1

בערך 18.8 מ'

התשובה הנכונה: בערך 18.8 מ'.

אורך הגדר הוא היקף המעגל. הקוטר הוא 6 מ', ולכן הרדיוס הוא r=6:2=3r = 6 : 2 = 3 מ'.

היקף מעגל: P=2πr=2⋅π⋅3=6π≈6⋅3.14=18.84P = 2\pi r = 2 \cdot \pi \cdot 3 = 6\pi \approx 6 \cdot 3.14 = 18.84 מ' – בערך 18.8 מ'.

(אפשר גם ישר: היקף = π⋅\pi \cdot קוטר =π⋅6= \pi \cdot 6.)

למה לא בערך 9.4 מ'? כאן חישבו π⋅3\pi \cdot 3 – כפלו ב־π\pi את הרדיוס במקום את הקוטר (שכחו את ה־2 בנוסחה 2πr2\pi r).

למה לא בערך 28.3 מ'? זה השטח של הערוגה במ"ר: π⋅32=9π≈28.3\pi \cdot 3^2 = 9\pi \approx 28.3. לגדר צריך את ההיקף.

למה לא בערך 37.7 מ'? כאן הציבו בנוסחה 2πr2\pi r את הקוטר במקום את הרדיוס: 2⋅π⋅6≈37.72 \cdot \pi \cdot 6 \approx 37.7.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': בערך 18.8 מ'.

0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 13

(6 נק')גאומטרי / מרובעים – מלבן

בגינה הקהילתית יש חלקה בצורת מלבן ABCD. שני שבילים ישרים עוברים לאורך האלכסונים AC ו־BD, ונפגשים בנקודה O, שבה עומד ברז המים.

נתון: ∠OAB=35∘\angle OAB = 35^\circ.

א.

הסבירו מדוע OA=OBOA = OB. ציינו את תכונות המלבן שבהן השתמשתם.

(2 נק')
ב.

חשבו את גודל הזווית ∠AOD\angle AOD, וכתבו נימוק לכל שלב.

תשובה: ∠AOD=‾∘\angle AOD = \underline{\quad\quad}^\circ

(4 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

במלבן האלכסונים שווים זה לזה (AC=BDAC = BD) וחוצים זה את זה, ולכן OA=AC2=BD2=OBOA = \frac{AC}{2} = \frac{BD}{2} = OB.

הסבר מלא:

1. במלבן האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן O היא אמצע של כל אחד מהם: OA=AC2OA = \frac{AC}{2} ו־OB=BD2OB = \frac{BD}{2}.

2. במלבן האלכסונים שווים זה לזה: AC=BDAC = BD.

מכאן ש־OA=AC2=BD2=OBOA = \frac{AC}{2} = \frac{BD}{2} = OB. כלומר המשולש AOB הוא משולש שווה־שוקיים.

טעות נפוצה: לכתוב רק "האלכסונים חוצים זה את זה". זה נכון בכל מקבילית, אבל לבד זה לא מספיק – צריך גם שהאלכסונים שווים (תכונה של המלבן).

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': הסבר שכולל את שתי התכונות: האלכסונים במלבן שווים, וגם חוצים זה את זה.

1 נק': רק אחת משתי התכונות.

0 נק': כל תשובה אחרת, למשל הסבר לפי המראה של הסרטוט.

סעיף ב

תשובה:

∠AOD=70∘\angle AOD = 70^\circ

התשובה: ∠AOD=70∘\angle AOD = 70^\circ.

שלב 1: לפי סעיף א, OA=OBOA = OB, ולכן המשולש AOB שווה־שוקיים. במשולש שווה־שוקיים זוויות הבסיס שוות:

∠OBA=∠OAB=35∘\angle OBA = \angle OAB = 35^\circ.

שלב 2: לפי סכום הזוויות במשולש AOB:

∠AOB=180∘−35∘−35∘=110∘\angle AOB = 180^\circ - 35^\circ - 35^\circ = 110^\circ.

שלב 3: הזוויות ∠AOB\angle AOB ו־∠AOD\angle AOD הן זוויות צמודות (שתיהן על הישר BD), ולכן סכומן 180∘180^\circ:

∠AOD=180∘−110∘=70∘\angle AOD = 180^\circ - 110^\circ = 70^\circ.

דרך נוספת: במלבן ∠DAB=90∘\angle DAB = 90^\circ, ולכן ∠OAD=90∘−35∘=55∘\angle OAD = 90^\circ - 35^\circ = 55^\circ. גם OA=ODOA = OD (מאותה סיבה כמו בסעיף א), ולכן ∠ODA=55∘\angle ODA = 55^\circ, ו־∠AOD=180∘−55∘−55∘=70∘\angle AOD = 180^\circ - 55^\circ - 55^\circ = 70^\circ.

מה נדרש לניקוד מלא

שלושה רכיבים: (1) ∠OBA=35∘\angle OBA = 35^\circ (זוויות בסיס) או ∠OAD=55∘\angle OAD = 55^\circ; (2) ∠AOB=110∘\angle AOB = 110^\circ או ∠ODA=55∘\angle ODA = 55^\circ; (3) ∠AOD=70∘\angle AOD = 70^\circ עם נימוק (זוויות צמודות או סכום זוויות במשולש).

4 נק': שלושת הרכיבים נכונים ומנומקים.

3 נק': כל החישובים נכונים, אבל חסר נימוק אחד; או טעות אחת בחישוב והמשך עקבי.

2 נק': רכיבים 1 ו־2 נכונים, ורכיב 3 חסר או שגוי.

1 נק': רכיב 1 נכון בלבד.

0 נק': כל תשובה אחרת, כולל תשובה נכונה בלי דרך פתרון.

הערה: כתיבה נכונה של גודל זווית בסרטוט נחשבת למציאת הזווית.

שאלה 14

(9 נק')אלגברי / ביטויים אלגבריים

בגינה הקהילתית יש ערוגה בצורת L. כל הזוויות של הערוגה ישרות.

בסרטוט מסומנות חלק מהמידות של הערוגה, במטרים (x>0x > 0).

א.

איזה ביטוי מתאר את היקף הערוגה?

(2 נק')
  1. 1

    x2+6xx^2 + 6x

  2. 2

    4x+64x + 6

  3. 3

    6x+66x + 6

  4. 4

    3x+33x + 3

ב.

כתבו ביטוי אלגברי פשוט ככל האפשר לשטח הערוגה, והראו איך מצאתם אותו.

(3 נק')
ג.

את הערוגה הקיפו בגדר שאורכה 30 מ' (בדיוק לאורך ההיקף).

מצאו את xx, ואת שטח הערוגה במ"ר. הציגו את דרך הפתרון.

(4 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

התשובה הנכונה:3

6x+66x + 6

התשובה הנכונה: 6x+66x + 6.

קודם מוצאים את שתי הצלעות שאין עליהן מידה:

• הצלע הימנית: הגובה כולו 2x2x, והחלק העליון xx, ולכן הצלע הימנית היא 2x−x=x2x - x = x.

• הקטע האופקי הפנימי: הרוחב כולו x+3x + 3, והחלק העליון 3, ולכן הקטע הוא (x+3)−3=x(x + 3) - 3 = x.

מחברים את כל שש הצלעות (מסביב לערוגה):

(x+3)+x+x+x+3+2x=6x+6(x + 3) + x + x + x + 3 + 2x = 6x + 6

דרך נוספת: ההיקף של צורת L שווה להיקף של המלבן "החוסם" אותה: 2⋅(x+3)+2⋅2x=2x+6+4x=6x+62 \cdot (x + 3) + 2 \cdot 2x = 2x + 6 + 4x = 6x + 6.

למה לא 4x+64x + 6? כאן חיברו רק את ארבע הצלעות שהמידות שלהן כתובות בסרטוט (x+3x + 3, 2x2x, 3, xx), ושכחו את שתי הצלעות האחרות (כל אחת xx).

למה לא 3x+33x + 3? זה (x+3)+2x(x + 3) + 2x – רק רוחב אחד וגובה אחד, כלומר חצי מההיקף.

למה לא x2+6xx^2 + 6x? זה השטח של הערוגה (ראו סעיף ב), ולא ההיקף.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': 6x+66x + 6.

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

תשובה:

x2+6xx^2 + 6x

התשובה: x2+6xx^2 + 6x (מ"ר).

דרך 1 – מחלקים את הערוגה לשני מלבנים בקו אנכי:

• מלבן שמאלי, רוחב 3 וגובה 2x2x: שטח 3⋅2x=6x3 \cdot 2x = 6x.

• מלבן ימני, רוחב xx וגובה xx: שטח x⋅x=x2x \cdot x = x^2.

שטח הערוגה: 6x+x2=x2+6x6x + x^2 = x^2 + 6x.

דרך 2 – מלבן חוסם פחות החלק החסר:

המלבן החוסם: (x+3)⋅2x=2x2+6x(x + 3) \cdot 2x = 2x^2 + 6x. החלק החסר (בפינה הימנית העליונה) הוא ריבוע xx על xx, ששטחו x2x^2.

2x2+6x−x2=x2+6x2x^2 + 6x - x^2 = x^2 + 6x.

מה נדרש לניקוד מלא

שני רכיבים: (1) חלוקה מתאימה לצורות (או מלבן חוסם פחות החלק החסר) וכתיבת השטחים; (2) ביטוי מכונס: x2+6xx^2 + 6x.

3 נק': שני הרכיבים נכונים.

2 נק': רכיב 1 נכון, והביטוי לא כונס או שיש בו טעות אחת בכינוס.

0 נק': כל תשובה אחרת, כולל ביטוי נכון בלי דרך.

סעיף ג

תשובה:

x=4x = 4; השטח 40 מ"ר.

התשובה: x=4x = 4, ושטח הערוגה 40 מ"ר.

שלב 1 – משוואה לפי ההיקף (סעיף א):

6x+6=306x + 6 = 30

6x=246x = 24

x=4x = 4

שלב 2 – מציבים x=4x = 4 בביטוי לשטח (סעיף ב):

x2+6x=42+6⋅4=16+24=40x^2 + 6x = 4^2 + 6 \cdot 4 = 16 + 24 = 40 מ"ר.

בדיקה במידות: הרוחב x+3=7x + 3 = 7 מ', הגובה 2x=82x = 8 מ'. ההיקף 2⋅7+2⋅8=302 \cdot 7 + 2 \cdot 8 = 30 ✓. השטח: מלבן חוסם 7⋅8=567 \cdot 8 = 56 פחות ריבוע 4⋅4=164 \cdot 4 = 16 – כלומר 56−16=4056 - 16 = 40 ✓

מה נדרש לניקוד מלא

שני רכיבים: (1) כתיבת משוואה ופתרונה, x=4x = 4; (2) הצבה וחישוב השטח, 40 מ"ר.

4 נק': שני הרכיבים נכונים.

3 נק': טעות אחת בחישוב והמשך עקבי לטעות.

2 נק': רכיב 1 נכון בלבד.

הערה: אין להוריד נקודות אם הביטויים מסעיפים א או ב שגויים והפתרון כאן עקבי להם.

0 נק': כל תשובה אחרת, כולל תשובה בלי דרך פתרון.

שאלה 15

(6 נק')גאומטרי / שטחים – צורה מורכבת ממלבן ומשולש

חלקה בגינה הקהילתית מסורטטת על דף משבצות. כל משבצת מייצגת ריבוע של 1 מ' על 1 מ'.

החלקה מורכבת ממלבן וממשולש (הקו המקווקו מפריד ביניהם).

א.

מה השטח של החלקה?

(2 נק')
  1. 1

    32 מ"ר

  2. 2

    44 מ"ר

  3. 3

    56 מ"ר

  4. 4

    38 מ"ר

ב.

רוצים להקיף את כל החלקה בגדר (לאורך הקו החיצוני, בלי הקו המקווקו).

מה אורך הגדר? הציגו את דרך החישוב.

תשובה: ______ מ'

(4 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

התשובה הנכונה:2

44 מ"ר

התשובה הנכונה: 44 מ"ר.

• המלבן: רוחב 8 משבצות וגובה 4 משבצות. שטח: 8⋅4=328 \cdot 4 = 32 מ"ר.

• המשולש: הבסיס הוא הקו המקווקו, 8 מ', והגובה שלו (מהקו המקווקו עד הקודקוד העליון) 3 מ'. שטח: 8⋅32=12\frac{8 \cdot 3}{2} = 12 מ"ר.

שטח החלקה: 32+12=4432 + 12 = 44 מ"ר.

למה לא 56 מ"ר? כאן חישבו את שטח המשולש בלי לחלק ב־2 (8⋅3=248 \cdot 3 = 24, ו־32+24=5632 + 24 = 56). זה גם השטח של כל המלבן 8⋅78 \cdot 7 שחוסם את החלקה.

למה לא 32 מ"ר? זה שטח המלבן בלבד – שכחו את המשולש.

למה לא 38 מ"ר? כאן חישבו רק חצי מהמשולש (4⋅32=6\frac{4 \cdot 3}{2} = 6): לקחו את חצי הבסיס, 4, וגם חילקו ב־2.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': 44 מ"ר.

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

תשובה:

26 מ'

התשובה: 26 מ'.

שלב 1 – הצלעות שעל קווי המשבצות: הצלע התחתונה 8 מ', ושתי הצלעות האנכיות 4 מ' כל אחת.

שלב 2 – הצלעות המשופעות של המשולש. מהקודקוד העליון יורד גובה אל אמצע הקו המקווקו ומחלק את המשולש לשני משולשים ישרי־זווית. בכל אחד מהם הניצבים הם 4 מ' (חצי מ־8) ו־3 מ'. לפי משפט פיתגורס:

a2=42+32=16+9=25a^2 = 4^2 + 3^2 = 16 + 9 = 25

a=5a = 5 מ'.

שתי הצלעות המשופעות שוות, כל אחת 5 מ'.

שלב 3 – אורך הגדר: 8+4+4+5+5=268 + 4 + 4 + 5 + 5 = 26 מ'.

טעות נפוצה: לספור את הצלע המשופעת לפי מספר המשבצות שהיא עוברת דרכן (למשל 4 או 3). צלע משופעת מחשבים בעזרת משפט פיתגורס.

מה נדרש לניקוד מלא

שני רכיבים: (1) חישוב הצלע המשופעת, 5 מ', לפי משפט פיתגורס; (2) אורך הגדר, 26 מ'.

4 נק': שני הרכיבים נכונים.

3 נק': רכיב 1 נכון, וטעות אחת בחיבור (למשל שכחו צלע אחת או הוסיפו את הקו המקווקו).

2 נק': רכיב 1 נכון בלבד.

1 נק': אורך עקבי לצלע משופעת שגויה, כשכל שאר הצלעות נכונות.

0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 16

(10 נק')אלגברי / אי־שוויונות ממעלה ראשונה

באפליקציית הצפייה "צפייה חכמה" יש שני מסלולי מנוי (המחירים כוללים מע"מ):

מסלול "חודשי": 45 ₪ לכל חודש.

מסלול "פלוס": דמי הצטרפות של 120 ₪ (משלמים פעם אחת), ועוד 30 ₪ לכל חודש.

א.

השלימו את הטבלה: כמה ישלם מנוי בסך הכול בכל מסלול?

מספר חודשים1612
מסלול "חודשי" (₪)45____________
מסלול "פלוס" (₪)150____________
(3 נק')
ב.

נסמן ב־xx את מספר החודשים.

איזה אי־שוויון מתאר את מספרי החודשים שבהם מסלול "פלוס" זול יותר ממסלול "חודשי"?

(3 נק')
  1. 1

    150x<45x150x < 45x

  2. 2

    120x+30<45x120x + 30 < 45x

  3. 3

    120+30x>45x120 + 30x > 45x

  4. 4

    120+30x<45x120 + 30x < 45x

ג.

נועה רוצה לבחור את המסלול הזול יותר בשבילה.

החל מכמה חודשים מסלול "פלוס" זול יותר ממסלול "חודשי"? פתרו את אי־השוויון מסעיף ב והסבירו את התשובה.

תשובה: החל מ־______ חודשים

(4 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

חודשי: 270, 540 | פלוס: 300, 480

התשובה:

מספר חודשים1612
מסלול "חודשי" (₪)45270540
מסלול "פלוס" (₪)150300480

• "חודשי": 45⋅6=27045 \cdot 6 = 270, 45⋅12=54045 \cdot 12 = 540.

• "פלוס": 120+30⋅6=120+180=300120 + 30 \cdot 6 = 120 + 180 = 300, 120+30⋅12=120+360=480120 + 30 \cdot 12 = 120 + 360 = 480.

שימו לב: ל־6 חודשים מסלול "חודשי" זול יותר, אבל ל־12 חודשים מסלול "פלוס" זול יותר.

טעות נפוצה: להכפיל גם את דמי ההצטרפות במספר החודשים (150⋅6=900150 \cdot 6 = 900). דמי ההצטרפות משולמים פעם אחת בלבד.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': ארבעת המספרים נכונים.

2 נק': שלושה מספרים נכונים.

1 נק': שני מספרים נכונים.

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

התשובה הנכונה:4

120+30x<45x120 + 30x < 45x

התשובה הנכונה: 120+30x<45x120 + 30x < 45x.

המחיר ל־xx חודשים בכל מסלול:

• "חודשי": 45x45x.

• "פלוס": 120+30x120 + 30x (דמי ההצטרפות פעם אחת, ועוד 30 לכל חודש).

"פלוס" זול יותר פירושו שהמחיר שלו קטן מהמחיר של "חודשי": 120+30x<45x120 + 30x < 45x.

למה לא 120+30x>45x120 + 30x > 45x? סימן אי־השוויון הפוך – זה מתאר את החודשים שבהם "פלוס" יקר יותר.

למה לא 150x<45x150x < 45x? כאן חיברו את דמי ההצטרפות למחיר החודשי (120+30=150120 + 30 = 150) והכפילו הכול במספר החודשים. אבל את 120 משלמים רק פעם אחת.

למה לא 120x+30<45x120x + 30 < 45x? כאן החליפו בין התשלום החד־פעמי (120) לבין התשלום לכל חודש (30).

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': 120+30x<45x120 + 30x < 45x.

0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ג

תשובה:

החל מ־9 חודשים (x>8x > 8; ב־8 חודשים המחירים שווים, 360 ₪).

התשובה: החל מ־9 חודשים.

פותרים את אי־השוויון:

120+30x<45x120 + 30x < 45x

מחסרים 30x30x משני האגפים:

120<15x120 < 15x

מחלקים את שני האגפים ב־15 (מספר חיובי, ולכן כיוון אי־השוויון לא משתנה):

8<x8 < x, כלומר x>8x > 8.

מספר החודשים הוא מספר שלם, ולכן המספר הקטן ביותר שגדול מ־8 הוא 9.

בדיקה:

• 8 חודשים: "חודשי" 45⋅8=36045 \cdot 8 = 360; "פלוס" 120+30⋅8=360120 + 30 \cdot 8 = 360 – המחירים שווים, ולכן "פלוס" עוד לא זול יותר.

• 9 חודשים: "חודשי" 45⋅9=40545 \cdot 9 = 405; "פלוס" 120+30⋅9=390120 + 30 \cdot 9 = 390 – "פלוס" זול יותר ✓

דרך נוספת (בלי אי־שוויון): בכל חודש "פלוס" חוסך 45−30=1545 - 30 = 15 ₪. כדי "להחזיר" את דמי ההצטרפות צריך 120:15=8120 : 15 = 8 חודשים. אחרי 8 חודשים המחירים שווים, ומהחודש ה־9 "פלוס" זול יותר.

תשובה לדוגמה (ציון מלא): "120+30x<45x120 + 30x < 45x, ולכן 120<15x120 < 15x ו־x>8x > 8. ב־8 חודשים המחירים שווים (360 ₪), ולכן "פלוס" זול יותר החל מ־9 חודשים."

טעות נפוצה: לענות 8. ב־8 חודשים המחירים שווים, ו"זול יותר" דורש אי־שוויון חזק.

מה נדרש לניקוד מלא

שני רכיבים: (1) פתרון אי־השוויון, x>8x > 8 (או מציאת נקודת השוויון, 8 חודשים, בדרך אחרת מנומקת); (2) המסקנה: החל מ־9 חודשים.

4 נק': שני הרכיבים נכונים.

3 נק': רכיב 1 נכון, והמסקנה היא "החל מ־8 חודשים" או "יותר מ־8 חודשים" בלי לציין 9.

2 נק': טעות אחת בפתרון אי־השוויון ומסקנה עקבית לטעות; או התשובה 9 עם בדיקה של 8 ו־9 חודשים בלבד, בלי פתרון אי־השוויון.

0 נק': כל תשובה אחרת, כולל תשובה בלי דרך פתרון.

◂ טבלת תשובות
שאלהתשובה
1

תשובה 2

2

א: AD – גובה; BE – תיכון; CF – חוצה זווית.

ב: תשובה 2

3

א: 48 מנויים

ב: תשובה 4

4

א: תשובה 2

ב: y=2x−3y = 2x - 3

ג: תשובות 1, 3, 4

5

א: תשובה 3

ב: תשובה 3

ג: תשובה 2

6

א: h=2.4h = 2.4 מ'

ב: תשובה 4

7

א: x=4x = 4

ב: תשובה 1

8

תשובה 3

9

תשובה 2

10

א: תשובה 1

ב: תשובה 1

ג: כל זוג גילים שסכומם 68, למשל 30 ו־38 (או 34 ו־34, 25 ו־43).

11

א: ישר שעובר, למשל, דרך הנקודות (0,4)(0, 4), (2,3)(2, 3), (4,2)(4, 2) ו־(8,0)(8, 0).

ב: x=2x = 2, y=3y = 3 – נקודת החיתוך (2,3)(2, 3) של שני הישרים בסרטוט (המשוואה x+2y=8x + 2y = 8 היא הישר y=−12x+4y = -\frac{1}{2}x + 4).

12

תשובה 1

13

א: במלבן האלכסונים שווים זה לזה (AC=BDAC = BD) וחוצים זה את זה, ולכן OA=AC2=BD2=OBOA = \frac{AC}{2} = \frac{BD}{2} = OB.

ב: ∠AOD=70∘\angle AOD = 70^\circ

14

א: תשובה 3

ב: x2+6xx^2 + 6x

ג: x=4x = 4; השטח 40 מ"ר.

15

א: תשובה 2

ב: 26 מ'

16

א: חודשי: 270, 540 | פלוס: 300, 480

ב: תשובה 4

ג: החל מ־9 חודשים (x>8x > 8; ב־8 חודשים המחירים שווים, 360 ₪).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.