דילוג לתוכן המרכזי

סיכום פונקציית השורש הריבועי

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 12 נושאים

כל מה שצריך לדעת בפונקציית השורש הריבועי: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: השורש הריבועי והפונקציה x\sqrt{x}

את x\sqrt{x} כבר פגשנו: 9=3\sqrt{9}=3, כי 32=93^2=9. נכון שגם (−3)2=9(-3)^2=9, אבל הסימן  \sqrt{\ } מסמן תמיד את התוצאה שאינה שלילית.

במדויק: לכל מספר a≥0a\ge0, a\sqrt{a} הוא המספר שאינו שלילי שהריבוע שלו שווה ל-aa. למספר שלילי אין שורש ריבועי (במספרים הממשיים). הפונקציה f(x)=xf(x)=\sqrt{x} מוגדרת לכל x≥0x\ge0, עולה בכל תחום ההגדרה, וכל ערכיה אינם שליליים.

הגרף של y=xy=\sqrt{x} מתחיל בראשית הצירים ועולה, אבל העלייה נעשית איטית יותר ויותר: מ-x=0x=0 עד x=1x=1 הערך עולה ב-11, ומ-x=4x=4 עד x=9x=9 (קטע ארוך בהרבה) הוא עולה גם כן רק ב-11. כש-x<0x<0 אין לגרף אף נקודה.

24681024(0,0)(9,3)

פונקציית שורש מורכבת

בנושא הזה השורש לא חל רק על xx, אלא על ביטוי שלם: 2x+4\sqrt{2x+4}, 5−x\sqrt{5-x} או x2−9\sqrt{x^2-9}. הביטוי שמתחת לשורש הוא פונקציה בפני עצמה, ונקרא לה הפונקציה הפנימית.

במדויק: פונקציית שורש מורכבת היא פונקציה מהצורה f(x)=g(x)f(x)=\sqrt{g(x)}. היא מוגדרת בדיוק עבור ה-xx שבהם g(x)g(x) מוגדר וגם g(x)≥0g(x)\ge0. בכיתה י' הפונקציה הפנימית gg היא פונקציה קווית mx+nmx+n (עם m≠0m\ne0) או פונקציה ריבועית. נחקור גם סכום, הפרש ומכפלה של שורש כזה עם פולינום, כמו 2x−4x+12x-\sqrt{4x+1} או x6−xx\sqrt{6-x}.

כדאי לסרטט את הפונקציה יחד עם הפונקציה הפנימית שלה. ל-f(x)=2x+4f(x)=\sqrt{2x+4} הפונקציה הפנימית היא g(x)=2x+4g(x)=2x+4 (בקו מקווקו). איפה ש-gg שלילית, ל-ff אין ערכים. בנקודה שבה g(x)=0g(x)=0, כלומר x=−2x=-2, הגרף של ff מתחיל. איפה ש-g(x)=1g(x)=1 (x=−1.5x=-1.5) שני הגרפים נפגשים, כי 1=1\sqrt1=1.

-4-224-4-2246

1. תחום ההגדרה של שורש על פונקציה לינארית

תחום ההגדרה של mx+n\sqrt{mx+n}

מתחת לשורש אסור שיהיה מספר שלילי. לכן ב-x−2\sqrt{x-2} אפשר להציב x=2x=2 או x=7x=7, אבל לא x=0x=0: נקבל −2\sqrt{-2}, שאינו מוגדר.

במדויק: תחום ההגדרה של f(x)=mx+nf(x)=\sqrt{mx+n} (כאשר m≠0m\ne0) הוא קבוצת כל ה-xx שמקיימים mx+n≥0mx+n\ge0. בנקודה x=−nmx=-\frac{n}{m} הביטוי שמתחת לשורש שווה 00, ושם f(x)=0f(x)=0. הנקודה הזאת שייכת לתחום, והיא קצה של התחום.

הגרף של שורש על ביטוי קווי מתחיל בקצה התחום ונמשך רק לצד אחד:

- y=2x−8y=\sqrt{2x-8}: התחום x≥4x\ge4, והגרף נמשך מ-(4,0)(4,0) לכיוון ה-xx הגדולים.

- y=2−2xy=\sqrt{2-2x}: התחום x≤1x\le1, והגרף נמשך מ-(1,0)(1,0) לכיוון ה-xx הקטנים.

-4-224681024(1,0)(4,0)

תחום ההגדרה של mx+n\sqrt{mx+n}

המקדם של xxתחום ההגדרה
m>0m>0x≥−nmx\ge-\frac{n}{m}
m<0m<0x≤−nmx\le-\frac{n}{m}
דרך הפתרון

מציאת תחום ההגדרה של mx+n\sqrt{mx+n}

כשנתונה פונקציה f(x)=mx+nf(x)=\sqrt{mx+n}:

1. כותבים את התנאי mx+n≥0mx+n\ge0.

2. פותרים את אי-השוויון הקווי. כשמחלקים במספר שלילי, הופכים את כיוון אי-השוויון.

3. הקצה x=−nmx=-\frac{n}{m} שייך לתחום (הסימן ≥\ge או ≤\le), ובו f(x)=0f(x)=0.

שים לב

ב-5−x\sqrt{5-x} התחום הוא x≤5x\le5, ולא x≥5x\ge5: הצבה של x=6x=6 נותנת −1\sqrt{-1}.

שים לב

פולינום שמחובר לשורש או כופל אותו לא משנה את התחום. התחום של xx+3x\sqrt{x+3} ושל 2x−x+32x-\sqrt{x+3} הוא x≥−3x\ge-3, כמו של x+3\sqrt{x+3}.

דוגמה - מקדם שלילי של xx מתחת לשורש

נתונה הפונקציה f(x)=12−4xf(x)=\sqrt{12-4x}.

א. מצאו את תחום ההגדרה של ff.

ב. מצאו את נקודת הקצה של הגרף.

ג. חשבו את f(−1)f(-1). האם אפשר לחשב את f(4)f(4)?

פתרון

1. תחום (א): התנאי 12−4x≥012-4x\ge0, כלומר −4x≥−12-4x\ge-12. מחלקים ב-−4-4 והופכים את הכיוון: x≤3x\le3.

2. קצה (ב): ב-x=3x=3 הביטוי שמתחת לשורש הוא 00, ולכן f(3)=0f(3)=0. הנקודה (3,0)(3,0).

3. ערכים (ג): f(−1)=12+4=16=4f(-1)=\sqrt{12+4}=\sqrt{16}=4. המספר 44 לא בתחום (4>34>3): 12−16=−4<012-16=-4<0, ולכן f(4)f(4) לא מוגדר.

-2-11234-1123456(3,0)
תשובה

א. x≤3x\le3. ב. (3,0)(3,0). ג. f(−1)=4f(-1)=4. את f(4)f(4) אי אפשר לחשב, כי 44 לא בתחום.

שאלות פתוחות על תחום ההגדרה של שורש על פונקציה לינארית

2. תחום ההגדרה של שורש על פונקציה ריבועית ושילוב עם מכנה

שורש על ביטוי ריבועי ושורש במכנה

כשמתחת לשורש יש ביטוי ריבועי, למשל x2−4\sqrt{x^2-4}, התנאי x2−4≥0x^2-4\ge0 הוא אי-שוויון ריבועי. כשהשורש נמצא במכנה, יש עוד מכשול: אסור לחלק באפס.

במדויק: תחום ההגדרה של ax2+bx+c\sqrt{ax^2+bx+c} (כאשר a≠0a\ne0) הוא קבוצת הפתרונות של אי-השוויון ax2+bx+c≥0ax^2+bx+c\ge0. כשהשורש נמצא במכנה, כמו ב-1g(x)\frac{1}{\sqrt{g(x)}}, התנאי הוא g(x)>0g(x)>0 (חזק), כי 0=0\sqrt0=0 ואסור לחלק בו. כשיש שורש במונה ופולינום q(x)q(x) במכנה, התנאי הוא g(x)≥0g(x)\ge0 וגם q(x)≠0q(x)\ne0.

ל-y=x2−4y=\sqrt{x^2-4} התחום הוא x≤−2x\le-2 או x≥2x\ge2, ולכן הגרף בנוי משני חלקים נפרדים. בין −2-2 ל-22 הביטוי x2−4x^2-4 שלילי, ושם אין לגרף נקודות.

-6-4-2246246(-2,0)(2,0)

התנאים לתחום ההגדרה

מבנה הפונקציההתנאי
g(x)\sqrt{g(x)}g(x)≥0g(x)\ge0
1g(x)\frac{1}{\sqrt{g(x)}} (שורש במכנה)g(x)>0g(x)>0
g(x)q(x)\frac{\sqrt{g(x)}}{q(x)} (שורש במונה)g(x)≥0g(x)\ge0 וגם q(x)≠0q(x)\ne0

התחום של ax2+bx+c\sqrt{ax^2+bx+c}

לפי הפרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c (Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4ac):

מקרהa>0a>0a<0a<0
Δ>0\Delta>0, שורשים x1<x2x_1<x_2x≤x1x\le x_1 או x≥x2x\ge x_2x1≤x≤x2x_1\le x\le x_2
Δ=0\Delta=0, שורש x0x_0כל xxרק x=x0x=x_0
Δ<0\Delta<0כל xxאין אף xx
דרך הפתרון

מציאת התחום כשיש ביטוי ריבועי מתחת לשורש

כשנתונה פונקציה עם ax2+bx+c\sqrt{ax^2+bx+c}:

1. מוצאים את השורשים של ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 (בפירוק או בנוסחת השורשים).

2. לפי סימן aa קובעים איפה הפרבולה מעל ציר ה-xx או עליו.

3. אם השורש במכנה, משאירים רק את המקומות שבהם הביטוי חיובי ממש: שורשי הביטוי יוצאים מהתחום.

4. אם יש מכנה נוסף q(x)q(x), מוציאים גם את הפתרונות של q(x)=0q(x)=0.

שים לב

ל-x2+4x^2+4 אין שורשים והוא תמיד חיובי, ולכן x2+4\sqrt{x^2+4} מוגדרת לכל xx. לעומת זאת −x2−4\sqrt{-x^2-4} לא מוגדרת לאף xx.

שים לב

ב-1x−3\frac{1}{\sqrt{x-3}} התחום הוא x>3x>3, ולא x≥3x\ge3: ב-x=3x=3 המכנה הוא 0=0\sqrt0=0.

דוגמה א - שורש על ביטוי ריבועי

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)=x2−2x−8f(x)=\sqrt{x^2-2x-8}.

פתרון

1. התנאי: x2−2x−8≥0x^2-2x-8\ge0.

2. מפרקים: x2−2x−8=(x−4)(x+2)x^2-2x-8=(x-4)(x+2). השורשים: x=−2x=-2 ו-x=4x=4.

3. a=1>0a=1>0, ולכן הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, והיא מעל ציר ה-xx או עליו מחוץ לשורשים ובשורשים עצמם.

4. בדיקה: x=0x=0 (בין השורשים) נותן −8<0-8<0, ולכן הוא לא בתחום.

תשובה

x≤−2x\le-2 או x≥4x\ge4

דוגמה ב - שורש של ביטוי ריבועי במכנה

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)=212+x−x2g(x)=\frac{2}{\sqrt{12+x-x^2}}.

פתרון

1. השורש במכנה, ולכן התנאי חזק: 12+x−x2>012+x-x^2>0.

2. כופלים ב-−1-1 והופכים את הכיוון: x2−x−12<0x^2-x-12<0.

3. מפרקים: (x−4)(x+3)<0(x-4)(x+3)<0. השורשים: x=−3x=-3 ו-x=4x=4.

4. הפרבולה y=x2−x−12y=x^2-x-12 פתוחה כלפי מעלה, ולכן היא שלילית בין השורשים. השורשים עצמם יוצאים, כי שם המכנה 00.

5. בדיקה: x=0x=0 נותן 12>012>0, ולכן 00 בתחום. g(0)=212g(0)=\frac{2}{\sqrt{12}}.

תשובה

−3<x<4-3<x<4

שאלות פתוחות על תחום ההגדרה של שורש על פונקציה ריבועית ושילוב עם מכנה

3. הזזות ומתיחות של √x: a√(x−p)+k

הפונקציה f(x)=ax−p+kf(x)=a\sqrt{x-p}+k

כמו בפרבולה בצורת הקודקוד a(x−p)2+ka(x-p)^2+k, גם את הגרף של x\sqrt{x} אפשר להזיז ולמתוח. הנקודה שבה הגרף מתחיל זזה מ-(0,0)(0,0) ל-(p,k)(p,k).

במדויק: עבור מספרים a≠0a\ne0, pp ו-kk, הגרף של f(x)=ax−p+kf(x)=a\sqrt{x-p}+k מתקבל מהגרף של y=xy=\sqrt{x} בשלושה צעדים: הזזה אופקית ב-pp (ימינה כש-p>0p>0, שמאלה כש-p<0p<0), כפל כל ערכי yy ב-aa (מתיחה או כיווץ אנכיים, וכש-a<0a<0 גם שיקוף ביחס לציר ה-xx), והזזה אנכית ב-kk. נקודת הקצה של הגרף היא (p,k)(p,k), ותחום ההגדרה הוא x≥px\ge p.

הגרף של y=2x−1−3y=2\sqrt{x-1}-3 הוא הגרף של y=xy=\sqrt{x} (מקווקו), שהוזז 11 ימינה, נמתח פי 22 והוזז 33 למטה. הוא מתחיל ב-(1,−3)(1,-3), ו-x=5x=5 נותן 2⋅2−3=12\cdot2-3=1.

-112345-4-3-2-1123(1,-3)(5,1)

השפעת הפרמטרים ב-ax−p+ka\sqrt{x-p}+k

פרמטרההשפעה על הגרף של x\sqrt{x}
ppהזזה אופקית: p>0p>0 ימינה, p<0p<0 שמאלה
kkהזזה אנכית: k>0k>0 למעלה, k<0k<0 למטה
aa∣a∣>1\lvert a\rvert>1 מתיחה אנכית, 0<∣a∣<10<\lvert a\rvert<1 כיווץ אנכי. a<0a<0: שיקוף ביחס לציר ה-xx
נקודת הקצה(p,k)(p,k)

שורש על ביטוי קווי כללי

•כש-m>0m>0 מוציאים את mm מתוך השורש: mx+n=m⋅x+nm\sqrt{mx+n}=\sqrt{m}\cdot\sqrt{x+\frac{n}{m}}. למשל 4x−8=2x−2\sqrt{4x-8}=2\sqrt{x-2}.

- −x\sqrt{-x} הוא שיקוף של x\sqrt{x} ביחס לציר ה-yy. לכן הגרף של p−x\sqrt{p-x} מתחיל ב-(p,0)(p,0) ונמשך לכיוון ה-xx הקטנים.

דרך הפתרון

סקיצה של ax−p+ka\sqrt{x-p}+k

כשנתונה פונקציה f(x)=ax−p+kf(x)=a\sqrt{x-p}+k:

1. מסמנים את נקודת הקצה (p,k)(p,k).

2. הגרף נמשך מהקצה לכיוון ה-xx הגדולים: עולה כש-a>0a>0, יורד כש-a<0a<0.

3. מחשבים נקודה נוספת, למשל x=p+1x=p+1 נותן y=a+ky=a+k, ו-x=p+4x=p+4 נותן y=2a+ky=2a+k.

4. מוסיפים את נקודות החיתוך עם הצירים, אם יש.

שים לב

ב-x+3\sqrt{x+3} ההזזה היא 33 שמאלה: x+3=x−(−3)x+3=x-(-3), כלומר p=−3p=-3.

דוגמה - שיקוף, מתיחה והזזה של x\sqrt{x}

נתונה הפונקציה f(x)=−2x+1+3f(x)=-2\sqrt{x+1}+3.

א. תארו כיצד מתקבל הגרף של ff מהגרף של y=xy=\sqrt{x}.

ב. מצאו את נקודת הקצה ואת תחום ההגדרה.

ג. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם הצירים.

פתרון

1. זיהוי: f(x)=ax−p+kf(x)=a\sqrt{x-p}+k עם a=−2a=-2, p=−1p=-1, k=3k=3.

2. תיאור (א): מזיזים את x\sqrt{x} ב-11 שמאלה, מותחים פי 22 ומשקפים ביחס לציר ה-xx (a=−2a=-2), ומזיזים 33 למעלה.

3. קצה ותחום (ב): הקצה (−1,3)(-1,3), והתחום x≥−1x\ge-1. כי a<0a<0, הגרף יורד מהקצה.

4. ציר ה-yy (ג): f(0)=−2⋅1+3=1f(0)=-2\cdot1+3=1. הנקודה (0,1)(0,1).

5. ציר ה-xx (ג): −2x+1+3=0-2\sqrt{x+1}+3=0, כלומר x+1=1.5\sqrt{x+1}=1.5. מעלים בריבוע: x+1=2.25x+1=2.25, x=1.25x=1.25. בדיקה: −2⋅1.5+3=0-2\cdot1.5+3=0. הנקודה (1.25,0)(1.25,0).

-2-11234-3-2-11234(0,1)(1.25,0)
תשובה

א. הזזה 11 שמאלה, מתיחה פי 22 ושיקוף ביחס לציר ה-xx, הזזה 33 למעלה. ב. (−1,3)(-1,3), x≥−1x\ge-1. ג. (0,1)(0,1) ו-(1.25,0)(1.25,0).

שאלות פתוחות על הזזות ומתיחות של √x: a√(x−p)+k

4. טווח ונקודת קצה של פונקציית שורש

טווח ונקודת קצה

תחום ההגדרה אומר אילו xx מותר להציב. הטווח אומר אילו ערכים יוצאים. ל-x\sqrt{x}, למשל, יוצא כל מספר שאינו שלילי, ולא יוצא אף מספר שלילי.

במדויק: הטווח של ff הוא קבוצת כל המספרים yy שעבורם יש xx בתחום ההגדרה כך ש-f(x)=yf(x)=y. נקודת קצה של הגרף היא נקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)), כאשר x0x_0 שייך לתחום ההגדרה והוא קצה של התחום. ב-f(x)=ax−p+kf(x)=a\sqrt{x-p}+k נקודת הקצה היא (p,k)(p,k), והטווח הוא y≥ky\ge k כש-a>0a>0, ו-y≤ky\le k כש-a<0a<0.

הגרפים של y=x−1+2y=\sqrt{x-1}+2 ו-y=−x−1+2y=-\sqrt{x-1}+2 מתחילים באותה נקודת קצה (1,2)(1,2). הגרף של y=x−1+2y=\sqrt{x-1}+2 עולה ממנה, והטווח שלו y≥2y\ge2. הגרף של y=−x−1+2y=-\sqrt{x-1}+2 יורד ממנה, והטווח שלו y≤2y\le2.

246810-2246

נקודת קצה וטווח של amx+n+ka\sqrt{mx+n}+k

הקצה נמצא ב-x=−nmx=-\frac{n}{m}, ושם הערך הוא kk, כי 0=0\sqrt0=0. מאחר ש-mx+n≥0\sqrt{mx+n}\ge0:

המקדם aaנקודת הקצההטווחהקצה הוא
a>0a>0(−nm,k)\left(-\frac{n}{m},k\right)y≥ky\ge kהנקודה הנמוכה ביותר
a<0a<0(−nm,k)\left(-\frac{n}{m},k\right)y≤ky\le kהנקודה הגבוהה ביותר

מתי למשוואה f(x)=cf(x)=c יש פתרון

הפונקציה f(x)=amx+n+kf(x)=a\sqrt{mx+n}+k עולה בכל התחום או יורדת בכל התחום. לכן:

•אם cc בטווח, למשוואה f(x)=cf(x)=c יש פתרון אחד בדיוק.

•אם cc לא בטווח, אין פתרון.

שים לב

נקודת הקצה של ax−p+ka\sqrt{x-p}+k היא (p,k)(p,k), ולא (k,p)(k,p): pp הוא ערך ה-xx, ו-kk הוא ערך ה-yy.

שים לב

בדיקה עצמית: למשוואה x+2=−1\sqrt{x+2}=-1 אין פתרון, כי −1-1 לא בטווח של x+2\sqrt{x+2} (הטווח y≥0y\ge0).

דוגמה - טווח של שורש עם מקדם שלילי של xx

נתונה הפונקציה f(x)=25−x−4f(x)=2\sqrt{5-x}-4.

א. מצאו את תחום ההגדרה ואת נקודת הקצה של הגרף.

ב. מצאו את הטווח של ff.

ג. עבור אילו ערכים של cc יש פתרון למשוואה f(x)=cf(x)=c? פתרו את המשוואה f(x)=0f(x)=0.

פתרון

1. תחום (א): 5−x≥05-x\ge0, כלומר x≤5x\le5. ב-x=5x=5: f(5)=2⋅0−4=−4f(5)=2\cdot0-4=-4. נקודת הקצה (5,−4)(5,-4).

2. טווח (ב): 5−x≥0\sqrt{5-x}\ge0, ולכן 25−x−4≥−42\sqrt{5-x}-4\ge-4. כש-xx קטן, 5−x5-x גדל בלי הגבלה, ולכן גם f(x)f(x). כל ערך y≥−4y\ge-4 מתקבל.

3. פתרון (ג): יש פתרון בדיוק כש-cc בטווח: c≥−4c\ge-4.

4. f(x)=0f(x)=0: 25−x=42\sqrt{5-x}=4, 5−x=2\sqrt{5-x}=2, 5−x=45-x=4, x=1x=1. בדיקה: 2⋅2−4=02\cdot2-4=0.

-6-4-2246-4-224(5,-4)(1,0)
תשובה

א. x≤5x\le5, הקצה (5,−4)(5,-4). ב. y≥−4y\ge-4. ג. c≥−4c\ge-4. הפתרון של f(x)=0f(x)=0: x=1x=1.

שאלות פתוחות על טווח ונקודת קצה של פונקציית שורש

5. תכונות √f(x) מתוך הפונקציה הפנימית, ללא נגזרת

מה עובר מ-ff אל f(x)\sqrt{f(x)}

הרבה מהתכונות של g(x)=f(x)g(x)=\sqrt{f(x)} אפשר לקרוא ישר מהפונקציה הפנימית ff, בלי לגזור. הסיבה:  \sqrt{\ } שומרת על הסדר. מספר גדול יותר נותן שורש גדול יותר.

במדויק: עבור g(x)=f(x)g(x)=\sqrt{f(x)}:

•תחום ההגדרה של gg הוא כל ה-xx מתחום ההגדרה של ff שבהם f(x)≥0f(x)\ge0.

- g(x)=0g(x)=0 בדיוק כאשר f(x)=0f(x)=0.

•בכל קטע שכולו בתחום של gg: אם ff עולה בו, גם gg עולה בו, ואם ff יורדת בו, גם gg יורדת בו.

•אם ל-ff יש נקודת קיצון (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) עם f(x0)>0f(x_0)>0, ל-gg יש קיצון מאותו סוג ב-x0x_0, והערך שלו f(x0)\sqrt{f(x_0)}.

•כל נקודה שבה g(x)=0g(x)=0 היא נקודת מינימום של gg, כי g(x)≥0g(x)\ge0 לכל xx.

ל-f(x)=8+2x−x2f(x)=8+2x-x^2 (מקווקו) יש מקסימום (1,9)(1,9) ושורשים −2-2 ו-44. הגרף של g(x)=f(x)g(x)=\sqrt{f(x)} קיים רק בין השורשים, ושם f≥0f\ge0. הוא עולה ויורד באותם קטעים כמו ff, המקסימום שלו באותו xx, והערך שלו 9=3\sqrt9=3.

-3-2-112345-4-2246810(1,9)(1,3)

תכונות f(x)\sqrt{f(x)} לפי ff

תכונהg(x)=f(x)g(x)=\sqrt{f(x)}
תחום הגדרהאיפה ש-f(x)≥0f(x)\ge0
אפסיםאותם xx שבהם f(x)=0f(x)=0
עלייה וירידהאותם קטעים כמו ff, רק בתוך התחום של gg
קיצון של ff ב-x0x_0, עם f(x0)>0f(x_0)>0קיצון מאותו סוג ב-x0x_0, הערך f(x0)\sqrt{f(x_0)}
נקודה שבה f(x)=0f(x)=0נקודת מינימום של gg, הערך 00
ערכיםתמיד g(x)≥0g(x)\ge0
דרך הפתרון

סקיצה של f(x)\sqrt{f(x)} מתוך ff

כשנתונה ff (ביטוי או גרף), ומבקשים את g(x)=f(x)g(x)=\sqrt{f(x)}:

1. מוצאים איפה f(x)≥0f(x)\ge0. זה התחום של gg.

2. מסמנים את האפסים של ff: שם g=0g=0, ואלה נקודות מינימום של gg.

3. מעבירים את נקודות הקיצון של ff שבתוך התחום (עם f>0f>0): אותו xx, הערך f(x0)\sqrt{f(x_0)}.

4. מסרטטים את gg עולה ויורדת באותם קטעים כמו ff.

שים לב

קיצון של ff שבו f(x0)<0f(x_0)<0 לא עובר ל-gg: הנקודה x0x_0 בכלל לא בתחום של gg. למשל ל-x2−4\sqrt{x^2-4} אין קיצון ב-x=0x=0.

דוגמה - שורש של פרבולה הפתוחה כלפי מטה

נתונה הפונקציה g(x)=8+2x−x2g(x)=\sqrt{8+2x-x^2}. בלי להשתמש בנגזרת:

א. מצאו את תחום ההגדרה ואת נקודות החיתוך עם ציר ה-xx.

ב. מצאו את נקודות הקיצון של gg וקבעו את סוגן.

ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה ואת הטווח של gg.

פתרון

1. הפונקציה הפנימית: f(x)=8+2x−x2=−(x−4)(x+2)f(x)=8+2x-x^2=-(x-4)(x+2). פרבולה פתוחה כלפי מטה, עם שורשים −2-2 ו-44. הקודקוד ב-x=−2+42=1x=\frac{-2+4}{2}=1: f(1)=9f(1)=9, מקסימום.

2. תחום (א): f(x)≥0f(x)\ge0 בין השורשים: −2≤x≤4-2\le x\le4. חיתוך עם ציר ה-xx: (−2,0)(-2,0) ו-(4,0)(4,0).

3. קיצון (ב): f(1)=9>0f(1)=9>0, ולכן ל-gg יש מקסימום ב-x=1x=1: g(1)=9=3g(1)=\sqrt9=3. בשני קצות התחום g=0g=0, ולכן (−2,0)(-2,0) ו-(4,0)(4,0) הן נקודות מינימום.

4. עלייה וירידה (ג): ff עולה כש-x<1x<1 ויורדת כש-x>1x>1. בתוך התחום: gg עולה ב-−2<x<1-2<x<1 ויורדת ב-1<x<41<x<4.

5. טווח (ג): הערך הקטן ביותר 00 והגדול ביותר 33, ו-gg רציפה בתחום, ולכן הטווח 0≤y≤30\le y\le3.

תשובה

א. −2≤x≤4-2\le x\le4, חיתוך (−2,0)(-2,0) ו-(4,0)(4,0). ב. מקסימום (1,3)(1,3), מינימום (−2,0)(-2,0) ו-(4,0)(4,0). ג. עולה ב-−2<x<1-2<x<1, יורדת ב-1<x<41<x<4. הטווח 0≤y≤30\le y\le3.

שאלות פתוחות על תכונות √f(x) מתוך הפונקציה הפנימית, ללא נגזרת

6. נגזרת של √x

הנגזרת של x\sqrt{x}

הגרף של x\sqrt{x} תלול מאוד ליד 00, ונעשה מתון יותר ויותר כש-xx גדל. הנגזרת מודדת את השיפוע הזה בכל נקודה.

במדויק: הפונקציה f(x)=xf(x)=\sqrt{x} גזירה בכל x>0x>0, והנגזרת שלה היא f′(x)=12xf'(x)=\frac{1}{2\sqrt{x}}. ב-x=0x=0 (קצה התחום) הנגזרת לא מוגדרת. לכל x>0x>0 מתקיים f′(x)>0f'(x)>0, ולכן x\sqrt{x} עולה, וככל ש-xx גדל f′(x)f'(x) קטנה, ולכן הגרף נעשה מתון.

x\sqrt{x} היא הפונקציה ההפוכה ל-x2x^2 (כש-x≥0x\ge0), ולכן הגרפים שלהן סימטריים ביחס לישר y=xy=x. השיקוף מחליף בין xx ל-yy, ולכן הופך את השיפוע: בנקודה (2,4)(2,4) על y=x2y=x^2 השיפוע הוא 2⋅2=42\cdot2=4, ובנקודה המשוקפת (4,2)(4,2) על y=xy=\sqrt{x} השיפוע הוא 14\frac14. באופן כללי: בנקודה (a,a2)(a,a^2) שיפוע הפרבולה 2a2a, ובנקודה (a2,a)(a^2,a) שיפוע השורש 12a=12a2\frac{1}{2a}=\frac{1}{2\sqrt{a^2}}.

-112345-1123456(2,4)(4,2)

נגזרת של x\sqrt{x}

(x)′=12x\left(\sqrt{x}\right)'=\frac{1}{2\sqrt{x}}, עבור x>0x>0.

עם כפל בקבוע: (cx)′=c2x\left(c\sqrt{x}\right)'=\frac{c}{2\sqrt{x}}.

שים לב

(x)′\left(\sqrt{x}\right)' היא 12x\frac{1}{2\sqrt{x}}, לא 1x\frac{1}{\sqrt{x}} ולא 2x2\sqrt{x}.

שים לב

x=0x=0 בתחום של x\sqrt{x}, אבל לא בתחום של הנגזרת: הצבה בנוסחה נותנת חלוקה באפס.

דוגמה - שיפוע בנקודה ונקודה לפי שיפוע

נתונה הפונקציה f(x)=2xf(x)=2\sqrt{x}.

א. מצאו את f′(x)f'(x).

ב. מצאו את שיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה x=4x=4.

ג. מצאו את הנקודה על הגרף שבה שיפוע המשיק הוא 13\frac13.

פתרון

1. נגזרת (א): f′(x)=2⋅12x=1xf'(x)=2\cdot\frac{1}{2\sqrt{x}}=\frac{1}{\sqrt{x}}, עבור x>0x>0.

2. שיפוע (ב): f′(4)=14=12f'(4)=\frac{1}{\sqrt4}=\frac12.

3. נקודה (ג): פותרים 1x=13\frac{1}{\sqrt{x}}=\frac13, כלומר x=3\sqrt{x}=3, ו-x=9x=9. בדיקה: f′(9)=13f'(9)=\frac13.

4. ערך ה-yy: f(9)=2⋅3=6f(9)=2\cdot3=6.

246810246(9,6)
תשובה

א. f′(x)=1xf'(x)=\frac{1}{\sqrt{x}}. ב. 12\frac12. ג. (9,6)(9,6).

שאלות פתוחות על נגזרת של √x

7. נגזרת של √f(x) בכלל השרשרת

נגזרת של שורש של פונקציה

ב-10−3x\sqrt{10-3x} השורש חל על ביטוי, ולא רק על xx. זו פונקציה מורכבת: הפנימית 10−3x10-3x, והחיצונית  \sqrt{\ }. גוזרים אותה בכלל השרשרת.

במדויק: אם ff גזירה בנקודה xx ו-f(x)>0f(x)>0, אז f(x)\sqrt{f(x)} גזירה בנקודה הזאת, ו-(f(x))′=f′(x)2f(x)\left(\sqrt{f(x)}\right)'=\frac{f'(x)}{2\sqrt{f(x)}}. בנקודות שבהן f(x)=0f(x)=0 הנוסחה לא מוגדרת.

נגזרת של f(x)\sqrt{f(x)}

(f(x))′=f′(x)2f(x)\left(\sqrt{f(x)}\right)'=\frac{f'(x)}{2\sqrt{f(x)}}, כאשר f(x)>0f(x)>0.

בפרט, לביטוי קווי: (mx+n)′=m2mx+n\left(\sqrt{mx+n}\right)'=\frac{m}{2\sqrt{mx+n}}.

סימן הנגזרת של mx+n\sqrt{mx+n}

המכנה 2mx+n2\sqrt{mx+n} חיובי, ולכן הסימן של הנגזרת הוא הסימן של mm:

- m>0m>0: הנגזרת חיובית, והפונקציה עולה בכל התחום.

- m<0m<0: הנגזרת שלילית, והפונקציה יורדת בכל התחום.

שים לב

לא שוכחים את הנגזרת הפנימית: (5−2x)′=−225−2x=−15−2x\left(\sqrt{5-2x}\right)'=\frac{-2}{2\sqrt{5-2x}}=\frac{-1}{\sqrt{5-2x}}, ולא 125−2x\frac{1}{2\sqrt{5-2x}}.

דוגמה - ביטוי קווי עם מקדם שלילי מתחת לשורש

נתונה הפונקציה f(x)=10−3xf(x)=\sqrt{10-3x}.

א. מצאו את f′(x)f'(x).

ב. חשבו את f′(2)f'(2).

ג. מצאו את ה-xx שבו f′(x)=−310f'(x)=-\frac{3}{10}.

פתרון

1. נגזרת (א): הפונקציה הפנימית 10−3x10-3x, והנגזרת שלה −3-3. לכן f′(x)=−3210−3xf'(x)=\frac{-3}{2\sqrt{10-3x}}, עבור x<103x<\frac{10}{3}.

2. ערך (ב): f′(2)=−324=−34f'(2)=\frac{-3}{2\sqrt{4}}=-\frac34.

3. משוואה (ג): −3210−3x=−310\frac{-3}{2\sqrt{10-3x}}=-\frac{3}{10}. מצמצמים ב-−3-3: 210−3x=102\sqrt{10-3x}=10, כלומר 10−3x=5\sqrt{10-3x}=5.

4. מעלים בריבוע: 10−3x=2510-3x=25, ולכן x=−5x=-5. בדיקה: f′(−5)=−32⋅5=−310f'(-5)=\frac{-3}{2\cdot5}=-\frac{3}{10}.

-6-4-224246(2,2)(-5,5)
תשובה

א. f′(x)=−3210−3xf'(x)=\frac{-3}{2\sqrt{10-3x}}. ב. −34-\frac34. ג. x=−5x=-5.

שאלות פתוחות על נגזרת של √f(x) בכלל השרשרת

8. נגזרת של סכום והפרש עם שורש

סכום והפרש עם שורש

פונקציה כמו 2x−4x+12x-\sqrt{4x+1} היא הפרש של פולינום ושורש. כל איבר גוזרים לבד, ומחברים או מחסירים.

במדויק: אם uu ו-vv גזירות בנקודה xx, אז גם u+vu+v ו-u−vu-v גזירות בה, ו-(u±v)′=u′±v′(u\pm v)'=u'\pm v'. כש-v(x)=g(x)v(x)=\sqrt{g(x)}, זה מתקיים בנקודות שבהן g(x)>0g(x)>0.

נגזרת של סכום והפרש

(u(x)±v(x))′=u′(x)±v′(x)\left(u(x)\pm v(x)\right)'=u'(x)\pm v'(x)

למשל (x2+6x)′=2x+3x\left(x^2+6\sqrt{x}\right)'=2x+\frac{3}{\sqrt{x}}.

דרך הפתרון

פתרון f′(x)=cf'(x)=c כשיש שורש בנגזרת

כשהנגזרת של ff כוללת שורש, ומבקשים לפתור f′(x)=cf'(x)=c:

1. גוזרים כל איבר בנפרד. את השורש גוזרים בכלל השרשרת.

2. מבודדים את השבר שיש בו שורש באגף אחד, ואז את השורש עצמו.

3. אם השורש שווה למספר שלילי, אין פתרון. אחרת מעלים בריבוע ופותרים.

4. בודקים שהפתרון בתחום שבו הביטוי שמתחת לשורש חיובי, ומציבים בחזרה ב-f′(x)=cf'(x)=c.

שים לב

העלאה בריבוע יכולה להוסיף פתרון שלא מתאים: x=−2\sqrt{x}=-2 אחרי ריבוע נותן x=4x=4, אבל 4=2≠−2\sqrt4=2\ne-2. לכן תמיד מציבים בחזרה.

דוגמה - הפרש של פולינום ושורש על ביטוי קווי

נתונה הפונקציה f(x)=2x−4x+1f(x)=2x-\sqrt{4x+1}.

א. מצאו את f′(x)f'(x).

ב. חשבו את f′(2)f'(2).

ג. מצאו את הנקודה על גרף ff שבה שיפוע המשיק הוא 11.

פתרון

1. נגזרת (א): (2x)′=2(2x)'=2, ו-(4x+1)′=424x+1=24x+1\left(\sqrt{4x+1}\right)'=\frac{4}{2\sqrt{4x+1}}=\frac{2}{\sqrt{4x+1}}. לכן f′(x)=2−24x+1f'(x)=2-\frac{2}{\sqrt{4x+1}}, עבור x>−14x>-\frac14.

2. ערך (ב): f′(2)=2−29=2−23=43f'(2)=2-\frac{2}{\sqrt9}=2-\frac23=\frac43.

3. משוואה (ג): 2−24x+1=12-\frac{2}{\sqrt{4x+1}}=1, ולכן 24x+1=1\frac{2}{\sqrt{4x+1}}=1, כלומר 4x+1=2\sqrt{4x+1}=2.

4. מעלים בריבוע: 4x+1=44x+1=4, x=34x=\frac34. הוא בתחום (34>−14\frac34>-\frac14), ו-f′(34)=2−22=1f'\left(\frac34\right)=2-\frac22=1.

5. ערך ה-yy: f(34)=32−2=−12f\left(\frac34\right)=\frac32-2=-\frac12.

תשובה

א. f′(x)=2−24x+1f'(x)=2-\frac{2}{\sqrt{4x+1}}. ב. 43\frac43. ג. (34,−12)\left(\frac34,-\frac12\right).

שאלות פתוחות על נגזרת של סכום והפרש עם שורש

9. נגזרת של מכפלה עם שורש, כגון x·√(x−5)

מכפלה עם שורש

ב-x6−xx\sqrt{6-x} מוכפלים זה בזה פולינום (xx) ושורש (6−x\sqrt{6-x}). כאן לא מספיק לגזור כל גורם לבד: משתמשים בכלל המכפלה.

במדויק: אם uu ו-vv גזירות בנקודה xx, אז גם u⋅vu\cdot v גזירה בה, ו-(u⋅v)′=u′⋅v+u⋅v′(u\cdot v)'=u'\cdot v+u\cdot v'. בפונקציה f(x)=p(x)g(x)f(x)=p(x)\sqrt{g(x)} (pp פולינום) הכלל נותן את הנגזרת בכל נקודה שבה g(x)>0g(x)>0.

הגרף של f(x)=x6−xf(x)=x\sqrt{6-x} מוגדר כש-x≤6x\le6. הוא חותך את ציר ה-xx ב-(0,0)(0,0) וב-(6,0)(6,0), ובין שתי הנקודות הוא מעל הציר. בנקודה שבה x=4x=4 הנגזרת מתאפסת, והגרף מגיע לשם לערך הגבוה ביותר שלו: 42≈5.664\sqrt2\approx5.66.

-2246-10-8-6-4-22468(6,0)(4,5.66)

כלל המכפלה

(u⋅v)′=u′⋅v+u⋅v′\left(u\cdot v\right)'=u'\cdot v+u\cdot v'

עם שורש: (p(x)g(x))′=p′(x)g(x)+p(x) g′(x)2g(x)=2p′(x) g(x)+p(x) g′(x)2g(x)\left(p(x)\sqrt{g(x)}\right)'=p'(x)\sqrt{g(x)}+\frac{p(x)\,g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}=\frac{2p'(x)\,g(x)+p(x)\,g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}

דרך הפתרון

גזירת p(x)g(x)p(x)\sqrt{g(x)} והבאה לשבר אחד

כשנתונה מכפלה f(x)=p(x)g(x)f(x)=p(x)\sqrt{g(x)}:

1. מסמנים u=p(x)u=p(x) ו-v=g(x)v=\sqrt{g(x)}, ומחשבים u′u' ו-v′=g′(x)2g(x)v'=\frac{g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}.

2. מציבים בכלל המכפלה: u′v+uv′u'v+uv'.

3. מביאים למכנה משותף 2g(x)2\sqrt{g(x)}: המונה הוא 2p′(x) g(x)+p(x) g′(x)2p'(x)\,g(x)+p(x)\,g'(x).

4. המכנה חיובי, ולכן f′(x)=0f'(x)=0 רק כשהמונה 00, והסימן של f′f' הוא הסימן של המונה.

שים לב

(x6−x)′\left(x\sqrt{6-x}\right)' אינה 1⋅−126−x1\cdot\frac{-1}{2\sqrt{6-x}}. נגזרת של מכפלה אינה מכפלת הנגזרות.

דוגמה - מכפלה של xx בשורש וגזירה לשבר אחד

נתונה הפונקציה f(x)=x6−xf(x)=x\sqrt{6-x}.

א. מצאו את f′(x)f'(x) וכתבו אותה כשבר אחד.

ב. חשבו את f′(2)f'(2).

ג. מצאו את ה-xx שבו f′(x)=0f'(x)=0, ואת ערך הפונקציה בו.

פתרון

1. הגורמים: u=xu=x, u′=1u'=1. v=6−xv=\sqrt{6-x}, v′=−126−xv'=\frac{-1}{2\sqrt{6-x}}.

2. כלל המכפלה (א): f′(x)=1⋅6−x+x⋅−126−xf'(x)=1\cdot\sqrt{6-x}+x\cdot\frac{-1}{2\sqrt{6-x}}.

3. שבר אחד: f′(x)=2(6−x)−x26−x=12−3x26−xf'(x)=\frac{2(6-x)-x}{2\sqrt{6-x}}=\frac{12-3x}{2\sqrt{6-x}}, עבור x<6x<6.

4. ערך (ב): f′(2)=12−624=64=32f'(2)=\frac{12-6}{2\sqrt4}=\frac64=\frac32.

5. f′(x)=0f'(x)=0 (ג): המונה 12−3x=012-3x=0, ולכן x=4x=4 (בתחום). f(4)=42f(4)=4\sqrt2.

תשובה

א. f′(x)=12−3x26−xf'(x)=\frac{12-3x}{2\sqrt{6-x}}. ב. 32\frac32. ג. x=4x=4, f(4)=42f(4)=4\sqrt2.

שאלות פתוחות על נגזרת של מכפלה עם שורש, כגון x·√(x−5)

10. תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון, כולל קיצון בקצה

קיצון בפונקציית שורש, כולל בקצה

לפונקציית שורש יש לעיתים קרובות קצה, כמו x=−1x=-1 ב-x+1\sqrt{x+1}. הנקודה בקצה שייכת לגרף, ויכול להיות שהיא הגבוהה או הנמוכה ביותר בסביבתה. אז גם היא נקודת קיצון, אף שהנגזרת לא מתאפסת שם.

במדויק: הנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)), כאשר x0x_0 בתחום ההגדרה, היא נקודת מקסימום של ff אם יש קטע סביב x0x_0 כך שלכל xx בקטע שנמצא בתחום ההגדרה מתקיים f(x)≤f(x0)f(x)\le f(x_0). היא נקודת מינימום אם באותו אופן f(x)≥f(x0)f(x)\ge f(x_0). כש-x0x_0 הוא קצה התחום, משווים רק לערכים שבצד אחד שלו.

ב-f(x)=2x+1−xf(x)=2\sqrt{x+1}-x התחום x≥−1x\ge-1. הפונקציה עולה מהקצה (−1,1)(-1,1) עד (0,2)(0,2) ויורדת אחר כך. לכן (0,2)(0,2) מקסימום, והקצה (−1,1)(-1,1) מינימום: ליד x=−1x=-1, בתוך התחום, כל שאר ערכי ff גדולים מ-f(−1)=1f(-1)=1.

-2246-22(0,2)(4.83,0)

עלייה, ירידה וסוג הקיצון בקצה

בקטע שבתוך התחום: f′(x)>0f'(x)>0 בכל הקטע - ff עולה בו. f′(x)<0f'(x)<0 בכל הקטע - ff יורדת בו.

התחום ליד הקצה (הקצה שייך לתחום)הפונקציה ליד הקצהסוג הקיצון בקצה
x≥ax\ge aעולה ב-x>ax>aמינימום
x≥ax\ge aיורדת ב-x>ax>aמקסימום
x≤bx\le bעולה ב-x<bx<bמקסימום
x≤bx\le bיורדת ב-x<bx<bמינימום
דרך הפתרון

מציאת תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון

כשנתונה פונקציה עם שורש:

1. מוצאים את תחום ההגדרה ואת הקצוות ששייכים לו.

2. גוזרים, ופותרים f′(x)=0f'(x)=0 בתוך התחום.

3. בונים טבלה ל-f′f' שמתחילה בקצה התחום. בכל קטע מציבים מספר אחד.

4. נקודה פנימית שבה f′f' מחליפה סימן היא קיצון: מ-++ ל-−- מקסימום, מ-−- ל-++ מינימום.

5. כל קצה ששייך לתחום הוא נקודת קיצון, והסוג נקבע לפי הכלל.

6. מחשבים את ff בכל נקודת קיצון.

שים לב

פתרון f′(x)=0f'(x)=0 לבדו מפספס את הקיצון בקצה. בקצה הנגזרת בדרך כלל לא מוגדרת.

דוגמה - מקסימום פנימי ומינימום בקצה התחום

נתונה הפונקציה f(x)=2x+1−xf(x)=2\sqrt{x+1}-x.

א. מצאו את תחום ההגדרה.

ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון של ff, וקבעו את סוגן.

פתרון

1. תחום (א): x+1≥0x+1\ge0, כלומר x≥−1x\ge-1. הקצה x=−1x=-1 שייך לתחום.

2. נגזרת: f′(x)=22x+1−1=1x+1−1f'(x)=\frac{2}{2\sqrt{x+1}}-1=\frac{1}{\sqrt{x+1}}-1, עבור x>−1x>-1.

3. f′(x)=0f'(x)=0: x+1=1\sqrt{x+1}=1, x+1=1x+1=1, x=0x=0.

4. טבלה: f′(−0.75)=10.5−1=1>0f'(-0.75)=\frac{1}{0.5}-1=1>0, f′(3)=12−1<0f'(3)=\frac12-1<0.

xx−1-1−1<x<0-1<x<000x>0x>0
f′(x)f'(x)לא מוגדרת++00−-
f(x)f(x)11עולה22יורדת

5. נקודה פנימית: ב-x=0x=0 הנגזרת עוברת מ-++ ל-−-, ולכן מקסימום. f(0)=2f(0)=2.

6. הקצה: התחום x≥−1x\ge-1, והפונקציה עולה ב-−1<x<0-1<x<0, ולכן הקצה x=−1x=-1 הוא מינימום. f(−1)=2⋅0+1=1f(-1)=2\cdot0+1=1.

תשובה

א. x≥−1x\ge-1. ב. עולה ב-−1<x<0-1<x<0, יורדת ב-x>0x>0. מקסימום (0,2)(0,2), מינימום בקצה (−1,1)(-1,1).

שאלות פתוחות על תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון, כולל קיצון בקצה

11. חקירה מלאה וסקיצה של פונקציית שורש

חקירה של פונקציית שורש

בחקירה אוספים את כל מה שלמדנו על הפונקציה, ומהממצאים מסרטטים סקיצה. בפונקציית שורש מתחילים תמיד מתחום ההגדרה, כי הוא קובע איפה בכלל יש גרף.

במדויק: חקירה של פונקציה כוללת: תחום ההגדרה, נקודות החיתוך עם הצירים, תחומי העלייה והירידה, נקודות הקיצון (כולל קצוות התחום), זוגיות או אי-זוגיות, וסקיצה של הגרף לפי כל הממצאים. סקיצה היא סרטוט שמראה נכון את כל הממצאים האלה, גם אם הוא לא מדויק בכל נקודה.

דרך הפתרון

חקירה מלאה של פונקציית שורש

כשמבקשים לחקור פונקציה עם שורש ולסרטט סקיצה:

1. תחום הגדרה, כולל הקצוות ששייכים לו.

2. חיתוך עם הצירים: f(0)f(0) אם 00 בתחום, ופתרון f(x)=0f(x)=0 בתוך התחום.

3. זוגיות: אם התחום לא סימטרי ביחס ל-00, הפונקציה לא זוגית ולא אי-זוגית.

4. נגזרת: גוזרים ומביאים לשבר אחד.

5. טבלה ל-f′f': תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון, כולל הקצוות.

6. התנהגות כש-xx מתרחק מהקצה: האם f(x)f(x) גדל בלי הגבלה, או קטן בלי הגבלה.

7. סקיצה: מסמנים את כל הנקודות ומחברים לפי הטבלה.

שים לב

הגרף לא נמשך אל מחוץ לתחום. בקצה הגרף נעצר בנקודה, וזו נקודה מלאה על הגרף.

שים לב

בדיקה עצמית: נקודת החיתוך עם ציר ה-yy והקיצון צריכים להתאים לטבלה. אם הפונקציה יורדת מ-x=−1x=-1 עד x=0x=0, הערך f(0)f(0) צריך להיות קטן מ-f(−1)f(-1).

דוגמה - מכפלה של ביטוי קווי בשורש

נתונה הפונקציה f(x)=(x−2)x+1f(x)=(x-2)\sqrt{x+1}.

א. מצאו את תחום ההגדרה.

ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.

ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון.

ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה.

פתרון

1. תחום (א): x+1≥0x+1\ge0, כלומר x≥−1x\ge-1. התחום לא סימטרי, ולכן ff לא זוגית ולא אי-זוגית.

2. חיתוך (ב): f(0)=(−2)⋅1=−2f(0)=(-2)\cdot1=-2, הנקודה (0,−2)(0,-2). f(x)=0f(x)=0 כש-x−2=0x-2=0 או x+1=0x+1=0: הנקודות (2,0)(2,0) ו-(−1,0)(-1,0).

3. נגזרת: f′(x)=1⋅x+1+(x−2)⋅12x+1=2(x+1)+(x−2)2x+1=3x2x+1f'(x)=1\cdot\sqrt{x+1}+(x-2)\cdot\frac{1}{2\sqrt{x+1}}=\frac{2(x+1)+(x-2)}{2\sqrt{x+1}}=\frac{3x}{2\sqrt{x+1}}, עבור x>−1x>-1.

4. f′(x)=0f'(x)=0: 3x=03x=0, x=0x=0.

5. טבלה (המכנה חיובי, הסימן לפי 3x3x):

xx−1-1−1<x<0-1<x<000x>0x>0
f′(x)f'(x)לא מוגדרת−-00++
f(x)f(x)00יורדת−2-2עולה

6. קיצון (ג): מינימום (0,−2)(0,-2). בקצה (−1,0)(-1,0) התחום x≥−1x\ge-1, והפונקציה יורדת ב-−1<x<0-1<x<0, ולכן הקצה הוא מקסימום.

7. התנהגות: כש-xx גדל, שני הגורמים גדלים, ולכן f(x)f(x) גדל בלי הגבלה. למשל f(8)=6⋅3=18f(8)=6\cdot3=18.

8. סקיצה (ד):

-2-11234-3-2-112345(-1,0)
תשובה

א. x≥−1x\ge-1. ב. (0,−2)(0,-2), (−1,0)(-1,0), (2,0)(2,0). ג. יורדת ב-−1<x<0-1<x<0, עולה ב-x>0x>0. מינימום (0,−2)(0,-2), מקסימום בקצה (−1,0)(-1,0).

שאלות פתוחות על חקירה מלאה וסקיצה של פונקציית שורש

12. פונקציית שורש עם פרמטר

פונקציית שורש עם פרמטר

לפעמים בפונקציה יש אות נוספת, כמו aa ב-x−axx-a\sqrt{x}. כל ערך של aa נותן פונקציה אחרת, וכולן יחד הן משפחה של פונקציות. את התשובות מביעים באמצעות aa.

במדויק: פרמטר הוא מספר קבוע שערכו לא נתון. בכל פונקציה במשפחה הוא קבוע, והמשתנה הוא רק xx. תנאי על הפרמטר, כמו a>0a>0, קובע את הסימן שלו, וזה מה שמאפשר להחליט על סימנים בטבלה ועל מיקום נקודות ביחס לתחום.

שלושה גרפים מהמשפחה f(x)=x−axf(x)=x-a\sqrt{x}: עבור a=3a=3, a=4a=4 ו-a=5a=5. בכולם התחום x≥0x\ge0, וכולם מתחילים ב-(0,0)(0,0). ככל ש-aa גדל, המינימום עמוק יותר ורחוק יותר מהראשית.

2468101214-6-4-22(0,0)
דרך הפתרון

חקירה של פונקציית שורש עם פרמטר

כשנתונה פונקציה עם פרמטר ותנאי עליו:

1. גוזרים כאילו הפרמטר מספר רגיל.

2. פותרים f′(x)=0f'(x)=0 ומביעים את xx באמצעות הפרמטר.

3. בודקים, לפי התנאי על הפרמטר, שהפתרון בתחום ההגדרה.

4. קובעים את הסימנים בטבלה לפי התנאי על הפרמטר.

5. כשנתון מידע נוסף (נקודה, ערך קיצון), מציבים ופותרים משוואה שהנעלם בה הוא הפרמטר. בודקים שהפתרון מקיים את התנאי.

שורש של ריבוע הפרמטר

a2=∣a∣\sqrt{a^2}=|a|. לכן כש-a>0a>0: a2=a\sqrt{a^2}=a, וכש-a<0a<0: a2=−a\sqrt{a^2}=-a.

שים לב

בסוף בודקים את התנאי על הפרמטר: מתוך a2=36a^2=36 יוצא a=±6a=\pm6, אבל אם נתון a>0a>0 נשאר רק a=6a=6.

דוגמה - ערך מינימום נתון: מציאת הפרמטר

נתונה הפונקציה f(x)=x−axf(x)=x-a\sqrt{x}, כאשר a>0a>0 הוא פרמטר.

א. הביעו באמצעות aa את נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה-xx.

ב. הביעו באמצעות aa את נקודות הקיצון של ff, וקבעו את סוגן.

ג. נתון שערך המינימום של ff הוא −9-9. מצאו את aa.

פתרון

1. תחום: x≥0x\ge0.

2. חיתוך (א): x−ax=x(x−a)=0x-a\sqrt{x}=\sqrt{x}\left(\sqrt{x}-a\right)=0. לכן x=0\sqrt{x}=0, כלומר x=0x=0, או x=a\sqrt{x}=a, כלומר x=a2x=a^2 (אפשרי כי a>0a>0). הנקודות (0,0)(0,0) ו-(a2,0)(a^2,0).

3. נגזרת: f′(x)=1−a2xf'(x)=1-\frac{a}{2\sqrt{x}}, עבור x>0x>0. f′(x)=0f'(x)=0 כש-x=a2\sqrt{x}=\frac{a}{2}, כלומר x=a24x=\frac{a^2}{4} (בתחום, כי a>0a>0).

4. טבלה: ב-x=a216x=\frac{a^2}{16}: x=a4\sqrt{x}=\frac{a}{4}, ו-f′=1−2=−1<0f'=1-2=-1<0. ב-x=a2x=a^2: x=a\sqrt{x}=a, ו-f′=1−12>0f'=1-\frac12>0.

xx000<x<a240<x<\frac{a^2}{4}a24\frac{a^2}{4}x>a24x>\frac{a^2}{4}
f′(x)f'(x)לא מוגדרת−-00++
f(x)f(x)00יורדת−a24-\frac{a^2}{4}עולה

5. קיצון (ב): f(a24)=a24−a⋅a2=−a24f\left(\frac{a^2}{4}\right)=\frac{a^2}{4}-a\cdot\frac{a}{2}=-\frac{a^2}{4}. מינימום (a24,−a24)\left(\frac{a^2}{4},-\frac{a^2}{4}\right). הקצה (0,0)(0,0): התחום x≥0x\ge0, והפונקציה יורדת ב-0<x<a240<x<\frac{a^2}{4}, ולכן הקצה הוא מקסימום.

6. הפרמטר (ג): −a24=−9-\frac{a^2}{4}=-9, a2=36a^2=36, a=±6a=\pm6. לפי התנאי a>0a>0: a=6a=6. בדיקה: המינימום (9,−9)(9,-9).

תשובה

א. (0,0)(0,0) ו-(a2,0)(a^2,0). ב. מינימום (a24,−a24)\left(\frac{a^2}{4},-\frac{a^2}{4}\right), מקסימום בקצה (0,0)(0,0). ג. a=6a=6.

שאלות פתוחות על פונקציית שורש עם פרמטר

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.