תזכורת: הפונקציה המעריכית
בכיתה למדנו פונקציות כמו ו-: הבסיס קבוע, והמשתנה נמצא במעריך.
במדויק: פונקציה מעריכית היא פונקציה מהצורה , כאשר ו-. התכונות שלה:
•מוגדרת לכל , וחיובית לכל (הגרף כולו מעל ציר ה-).
•חותכת את ציר ה- בנקודה , ולא חותכת את ציר ה-.
•הישר (ציר ה-) הוא אסימפטוטה אופקית.
•כאשר הפונקציה עולה לכל . כאשר היא יורדת לכל .
הגרפים של (עולה) ו- (יורדת). שניהם עוברים ב- ומתקרבים לציר ה- בצד אחד.
תזכורת: הלוגריתם הטבעי
כדי לפתור משוואה כמו צריך את הפעולה ההפוכה לחזקה: הלוגריתם. לוגריתם בבסיס נקרא הלוגריתם הטבעי ומסמנים אותו .
במדויק: לכל מספר , הוא המספר היחיד שמקיים . למשל ו-. עבור אין כזה, ולכן לא מוגדר.
תזכורת: כללי גזירה
בכיתה י"א גזרנו מכפלה, מנה ופונקציה מורכבת של פולינומים. אותם כללים בדיוק משמשים גם כאן.
במדויק: אם ו- גזירות, אז:
•מכפלה: .
•מנה (היכן ש-): .
•פונקציה מורכבת: (נגזרת חיצונית כפול נגזרת פנימית).
1. המספר e והפונקציה eˣ
המספר
לכל פונקציה יש משיק בנקודה . ב- השיפוע שלו קטן מ-, וב- הוא גדול מ-. יש בסיס אחד בין ל- שבו השיפוע הוא בדיוק . הבסיס הזה הוא המספר .
במדויק: הוא הבסיס היחיד שעבורו המשיק לגרף בנקודה הוא בעל שיפוע . זה מספר אי-רציונלי, . הפונקציה היא פונקציה מעריכית עם הבסיס .
המשיק לגרף בנקודה הוא הישר (קו מקווקו). הגרף של נמצא בין הגרפים של ו-.
תכונות הפונקציה
משוואות עם
- אם ורק אם .
- עם : .
- עם : אין פתרון.
משוואה עם ו-
כשנתונה משוואה כמו :
1. כותבים ומציבים .
2. פותרים את המשוואה הריבועית ב-.
3. פתרון נפסל, כי .
4. מכל פתרון : .
אף פעם לא ואף פעם לא שלילי. לכן ל- ול- אין פתרון.
דוגמה - משוואה עם מעריך ריבועי ומשוואה עם הצבה
פתרו את המשוואות:
א.
ב.
1. א: הבסיסים שווים, ולכן משווים את המעריכים: .
2. , ולכן או .
3. ב: מציבים : , כלומר .
4. : , ולכן .
5. : , ולכן . שני הפתרונות של חיוביים, ולכן אף אחד לא נפסל.
א. או . ב. או .
2. נגזרת של eˣ ושל ef(x)
פונקציה מעריכית מורכבת
ל- יש תכונה מיוחדת: הנגזרת שלה היא היא עצמה. בכל נקודה על הגרף, שיפוע המשיק שווה לגובה של הנקודה. בנוסף נגזור פונקציות כמו ו-, שבהן במעריך יש פולינום.
במדויק: פונקציה מעריכית מורכבת היא פונקציה מהצורה , כאשר פולינום. היא מוגדרת לכל וחיובית לכל . כאשר מקבלים את עצמה.
ב- הגובה של הגרף הוא , ולכן גם שיפוע המשיק שם הוא . המשיק הוא , והוא עובר בראשית הצירים.
נגזרת של ושל
-
- : מעתיקים את כמו שהוא, וכופלים בנגזרת של המעריך.
•מספר שכופל: .
לא שוכחים את הנגזרת הפנימית: ולא , ו-.
היא לא חזקה של . לכן . ו- הוא מספר קבוע, ולכן .
דוגמה - גזירת סכום, מעריך ריבועי ומעריך עם מינוס
גזרו את הפונקציות:
א.
ב.
ג.
1. א: הנגזרת של המעריך היא . לכן .
2. ב: הנגזרת של המעריך היא . לכן .
3. ג: הנגזרת של המעריך היא , והמספר נשאר. לכן .
א. . ב. . ג. .
3. נגזרת של מכפלה עם פונקציה מעריכית
מכפלה עם פונקציה מעריכית
פונקציות כמו או הן מכפלה של שני חלקים: פולינום ופונקציה מעריכית. כדי לגזור אותן משתמשים בכלל המכפלה.
במדויק: כאן מכפלה עם פונקציה מעריכית היא פונקציה מהצורה , כאשר פולינום ו- פולינום או פונקציה רציונלית. היא מוגדרת בכל שבו מוגדרת, כי מוגדרת לכל .
בגרף של יש שתי נקודות שבהן המשיק אופקי, כלומר : ב- וב-. אותן נמצא בדוגמה.
נגזרת של מכפלה עם
למשל: .
פתרון כשיש גורם
כשהנגזרת היא מכפלה שיש בה :
1. מוציאים את כגורם משותף: .
2. לכל , ולכן רק כשהסוגריים שווים ל-.
3. פותרים את המשוואה של הסוגריים.
4. הסימן של הוא הסימן של הסוגריים.
לא מחלקים ב- או בגורם אחר שיכול להתאפס: כך מאבדים פתרונות. מותר לחלק רק ב-, כי הוא אף פעם לא .
הנגזרת של מכפלה אינה מכפלת הנגזרות: .
דוגמה - מכפלה של פולינום ריבועי ב-
נתונה הפונקציה .
מצאו את , ואת ערכי שבהם .
1. כלל המכפלה, עם () ו- (הנגזרת ): .
2. מוציאים גורם משותף: .
3. , ולכן פותרים : .
4. או .
. כאשר או .
4. נגזרת של מנה עם פונקציה מעריכית
מנה עם פונקציה מעריכית
פונקציות כמו או הן מנה: יש מונה ויש מכנה, ולפחות באחד מהם פונקציה מעריכית. גוזרים אותן בכלל המנה.
במדויק: כאן מנה עם פונקציה מעריכית היא פונקציה מהצורה , כאשר ו- בנויים מפולינומים ומביטויים ( פולינום) בעזרת סכום ומכפלה, ולפחות באחד מהם מופיע . מוגדרת בכל שבו .
בגרף של יש אסימפטוטה אנכית (שם המכנה מתאפס), ונקודה אחת שבה המשיק אופקי: . אותה נמצא בדוגמה.
כלל המנה
, בכל שבו .
למשל: .
הסימן של נגזרת של מנה
אחרי כלל המנה:
1. מוציאים את כגורם משותף במונה.
2. המכנה חיובי בכל תחום ההגדרה, ו-.
3. לכן רק כשהגורם שנשאר במונה מתאפס, והסימן של הוא הסימן של הגורם הזה.
במונה של כלל המנה הסדר חשוב: , ולא . וגם .
מנה עם במכנה אפשר לכתוב כמכפלה: . לפעמים כך הגזירה קצרה יותר.
דוגמה - מנה עם במונה ופולינום במכנה
נתונה הפונקציה .
מצאו את , ואת ערכי שבהם .
1. תחום ההגדרה: .
2. כלל המנה, עם () ו- (): .
3. מוציאים במונה: .
4. והמכנה חיובי, ולכן רק כש-, כלומר . הוא בתחום ההגדרה.
. כאשר .
5. משוואת משיק לגרף פונקציה מעריכית
משיק לגרף בנקודה
משיק הוא ישר שנוגע בגרף בנקודה מסוימת ו"הולך באותו כיוון" כמו הגרף שם. השיפוע שלו הוא ערך הנגזרת באותה נקודה.
במדויק: המשיק לגרף בנקודה שעל הגרף הוא הישר שעובר בנקודה הזאת ושיפועו .
המשיק לגרף בנקודה הוא . מוצאים אותו בדוגמה א.
משוואת המשיק
המשיק לגרף בנקודה שבה : .
מציאת משוואת משיק
- כשנתון :
1. מחשבים .
2. גוזרים ומחשבים את השיפוע .
3. מציבים ב-.
- כשנתון השיפוע (למשל משיק מקביל לישר נתון, או משיק אופקי ):
1. פותרים ומוצאים את .
2. מחשבים , וממשיכים כמו קודם.
. ובתשובה משאירים את ואת בצורה מדויקת: , ולא .
ישרים מקבילים הם ישרים עם אותו שיפוע. משיק מקביל לציר ה- הוא משיק עם שיפוע .
דוגמה א - נתון שיעור ה- של נקודת ההשקה
מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה .
1. . נקודת ההשקה .
2. , ולכן .
3. , כלומר .
דוגמה ב - נתון השיפוע: משיק מקביל לישר
נתונה הפונקציה .
מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה שמקביל לישר .
1. נתון: המשיק מקביל ל-, ולכן השיפוע שלו . המטרה: נקודת ההשקה ומשוואת המשיק.
2. . פותרים : , ולכן .
3. .
4. , כלומר .
6. תחום הגדרה ואסימפטוטות אנכיות בפונקציות מנה
תחום ההגדרה ואסימפטוטה אנכית
מוגדרת לכל . בפונקציית מנה הבעיה היחידה היא המכנה: במקום שבו הוא מתאפס, הפונקציה לא מוגדרת, ולרוב הגרף בורח שם למעלה או למטה.
במדויק: תחום ההגדרה של פונקציה הוא קבוצת כל ערכי שעבורם מוגדר. הישר הוא אסימפטוטה אנכית (מאונכת לציר ה-) של אם כש- מתקרב ל- (מימין או משמאל), שואף ל- או ל-.
הגרף של נקטע ב- וב-, ושם יש לו אסימפטוטות אנכיות.
תחום ההגדרה
אסימפטוטה אנכית של פונקציית מנה
הישר הוא אסימפטוטה אנכית של כאשר וגם .
כשהמונה הוא , הוא אף פעם לא . לכן כל נקודה שבה המכנה מתאפס נותנת אסימפטוטה אנכית.
התנהגות ליד אסימפטוטה אנכית
כשכבר ידוע ש- אסימפטוטה אנכית, ליד הערך של גדל בערכו המוחלט בלי גבול. נשאר לקבוע רק את הסימן:
1. מציבים מספר קרוב ל- מכל צד (למשל ו-), כך שבינו לבין אין שורש של , ובודקים את הסימן של .
2. סימן חיובי: באותו צד .
3. סימן שלילי: באותו צד .
מכנה כמו או אף פעם לא מתאפס. אז מוגדרת לכל ואין לה אסימפטוטה אנכית.
דוגמה א - מכנה פולינום ריבועי
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.
ב. מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לציר ה-, ותארו את התנהגות הפונקציה משני הצדדים של כל אסימפטוטה.
1. משווים את המכנה לאפס: , ולכן או . תחום ההגדרה: .
2. המונה אף פעם לא , ולכן ו- הן אסימפטוטות אנכיות.
3. ליד : ו-. משמאל , מימין .
4. ליד : ו-. משמאל , מימין . הערכים קטנים כי המונה קטן שם (), אבל הסימן הוא שקובע: ליד אסימפטוטה גדל בלי גבול.
א. . ב. : משמאל , מימין . : משמאל , מימין .
דוגמה ב - מכנה עם : פותרים בעזרת
נתונה הפונקציה .
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה ואת משוואת האסימפטוטה המאונכת לציר ה-.
1. משווים את המכנה לאפס: , כלומר , ולכן .
2. תחום ההגדרה: .
3. המונה לא מתאפס, ולכן היא אסימפטוטה אנכית.
4. בדיקה: ו-. משמאל , מימין .
תחום ההגדרה: . אסימפטוטה: .
7. אסימפטוטה אופקית של eˣ ושל הטרנספורמציות שלה
אסימפטוטה אופקית
כש- קטן מאוד (למשל ), קרוב מאוד ל-. לכן הגרף של נצמד משמאל לציר ה-. מימין הוא עולה בלי גבול.
במדויק: הישר הוא אסימפטוטה אופקית (מאונכת לציר ה-) של אם כש- או כש-, שואף ל-. ל- יש אסימפטוטה אופקית אחת, , רק כאשר .
הזזה אנכית מזיזה גם את האסימפטוטה: ל- האסימפטוטה . שיקוף ביחס לציר ה- מעביר אותה לצד השני: ל- האסימפטוטה , כאשר .
אסימפטוטה אופקית של טרנספורמציות של
הזזה אופקית (), מתיחה או כיווץ אנכיים ושיקוף ביחס לציר ה- () לא משנים את האסימפטוטה. רק הזזה אנכית () מזיזה אותה.
מעל או מתחת לאסימפטוטה
ב- (וגם עם ):
- : כל הגרף מעל הישר .
- : כל הגרף מתחת לישר .
הסיבה: לא מתאפס אף פעם, והסימן שלו הוא הסימן של .
ל- ולטרנספורמציות שלה יש אסימפטוטה אופקית בצד אחד בלבד. בצד השני הגרף עולה או יורד בלי גבול.
בפונקציה אחרת, כמו , בתכנית לא מוצאים אסימפטוטה אופקית: אם צריך אותה לסקיצה, היא נתונה בשאלה.
דוגמה - הזזה, מתיחה ושיקוף, ואחר כך ערך מוחלט
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את האסימפטוטה האופקית של , וקבעו אם הגרף מעליה או מתחתיה.
ב. מצאו את נקודות החיתוך של גרף עם הצירים.
ג. מהי האסימפטוטה האופקית של ?
1. א: זו הצורה עם , , . האסימפטוטה , כאשר . , ולכן הגרף מתחתיה.
2. ב: ציר ה-: . הנקודה .
3. ציר ה-: , כלומר , ולכן ו-.
4. ג: כש-, , ולכן . האסימפטוטה . ב- גרף נוגע בציר ה-, ומימין לה החלק השלילי של משתקף כלפי מעלה.
א. , הגרף מתחתיה. ב. , . ג. .
8. תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון
עלייה, ירידה ונקודות קיצון
גרף שעולה משמאל לימין הוא גרף של פונקציה עולה. נקודה שבה הגרף מפסיק לעלות ומתחיל לרדת היא נקודת מקסימום, והפוך - נקודת מינימום.
במדויק: עולה בקטע אם לכל בקטע , ויורדת בקטע אם לכל בקטע . היא נקודת מקסימום מקומי אם יש קטע סביב שבו לכל בתחום ההגדרה (במינימום: ). הקיצון הוא מוחלט אם אי-השוויון מתקיים לכל בתחום ההגדרה.
ל- יש מינימום ב- ומקסימום ב-. המינימום הוא גם מינימום מוחלט, כי לכל .
הנגזרת ועלייה וירידה
נקודת קיצון פנימית יכולה להיות רק ב- שבו , ורק אם הסימן של מתחלף שם.
תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון
1. מוצאים את תחום ההגדרה.
2. גוזרים, ומוציאים את כגורם משותף.
3. פותרים (רק הגורם שאינו ).
4. טבלה: הנקודות מסעיף 3 ונקודות שאינן בתחום. בכל קטע מציבים מספר ב-.
5. ואחריו : מקסימום. ואחריו : מינימום. מחשבים בפונקציה המקורית.
קיצון מוחלט
אם מוגדרת לכל , יורדת משמאל ל- ועולה מימין לו, אז היא מינימום מוחלט. (עולה ואחר כך יורדת: מקסימום מוחלט.)
נקודה שאינה בתחום ההגדרה נכנסת לטבלה, כי הסימן יכול להתחלף בה, אבל היא לא נקודת קיצון.
את של נקודת הקיצון מציבים ב-, לא ב-. ב- תמיד יוצא .
דוגמה - מכפלה של ב-
נתונה הפונקציה .
מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה ואת נקודות הקיצון שלה, וקבעו את סוגן.
1. תחום ההגדרה: כל .
2. .
3. , ולכן כאשר או .
4. הצבות: , , .
5. ו-.
יורדת: או . עולה: . מינימום , מקסימום .
9. חקירה מלאה וסרטוט סקיצה
חקירה מלאה וסקיצה
בחקירה אוספים את כל מה שאפשר לדעת על הפונקציה, ואז מסרטטים אותה. כל ממצא הוא "עוגן" בסרטוט.
במדויק: חקירת פונקציה היא מציאת: תחום ההגדרה, נקודות החיתוך עם הצירים, האסימפטוטות, תחומי העלייה והירידה, נקודות הקיצון ותחומי החיוביות והשליליות. סקיצה היא סרטוט של הגרף שמראה את כל מה שנמצא בחקירה ומתאים לו, גם אם הוא לא מדויק בקנה מידה.
סדר החקירה
1. תחום הגדרה.
2. נקודות חיתוך עם הצירים: (אם בתחום), ופתרונות .
3. אסימפטוטות אנכיות: שורשי המכנה. אסימפטוטה אופקית: רק ל- ולטרנספורמציות שלה, או כשהיא נתונה.
4. , תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון.
5. תחומי חיוביות ושליליות: טבלת סימנים של .
6. סקיצה: מסמנים נקודות ואסימפטוטות, ומחברים לפי העלייה והירידה.
הסימן של מכפלה או מנה עם
לכל , ולכן הוא לא משפיע על הסימן. למשל הסימן של הוא הסימן של , והסימן של הוא הסימן של .
בסקיצה הגרף לא חוצה אסימפטוטה אנכית, ולא חותך את ציר ה- בשום מקום חוץ מהנקודות שנמצאו.
בדיקה עצמית: בין שתי נקודות קיצון סמוכות הגרף רק עולה או רק יורד. אם בסקיצה יש "גבעה" נוספת, יש טעות.
דוגמה - מנה עם אסימפטוטה אנכית ומינימום
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטה המאונכת לציר ה-.
ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים (אם יש כאלה).
ג. מצאו את נקודות הקיצון ואת תחומי העלייה והירידה.
ד. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות.
ה. ידוע שכאשר גרף הפונקציה מתקרב לציר ה-. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה.
1. א: המכנה מתאפס ב-, והמונה . תחום: . אסימפטוטה: .
2. ב: , הנקודה . , ולכן אין חיתוך עם ציר ה-.
3. ג: . כאשר .
4. הצבות: , , .
5. . מינימום .
6. ד: הסימן של הוא הסימן של . שלילית ב-, חיובית ב-.
7. ה: משמאל הגרף יורד מציר ה-, עובר ב- ובורח ל- ליד . מימין הוא יורד מ- ל- ואחר כך עולה.
א. , אסימפטוטה . ב. , אין חיתוך עם ציר ה-. ג. מינימום . יורדת: או . עולה: . ד. חיובית: . שלילית: .
10. הקשר בין גרף הפונקציה לגרף הנגזרת
גרף הנגזרת
הנגזרת היא בעצמה פונקציה, ואפשר לסרטט אותה. הגובה של גרף בכל מספר כמה תלול הגרף של שם, ולאיזה כיוון.
במדויק: גרף הנגזרת הוא הגרף של . הערך הוא שיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה . מוגדרת רק בנקודות שבהן גזירה, ולכן תחום ההגדרה שלה אינו גדול מזה של .
(גרף I) ו- (גרף II). במקום שבו גרף II חותך את ציר ה- (), לגרף I יש מינימום.
מה גרף הנגזרת מראה על
איזה גרף הוא ואיזה
כשנתונים שני גרפים, ואחד מהם הוא :
1. מוצאים את נקודות הקיצון של כל גרף.
2. בודקים איזה גרף חותך את ציר ה- בדיוק ב- של נקודות הקיצון של הגרף האחר.
3. בודקים: איפה שהגרף המועמד ל- מעל ציר ה-, הגרף השני עולה.
4. הגרף שעובר את הבדיקות הוא .
לא אומר ש- חיובית. הוא אומר ש- עולה. הסימן של נקבע לפי ציר ה- בגרף של עצמה.
דוגמה - זיהוי גרף הנגזרת לפי נקודת הקיצון
בסרטוט מתוארים שני גרפים, I ו-II. אחד מהם הוא גרף הפונקציה , והאחר הוא גרף פונקציית הנגזרת .
א. מצאו את ואת נקודת הקיצון של .
ב. קבעו איזה גרף מתאר את . נמקו.
1. נתון: ושני גרפים. המטרה: לזהות את גרף .
2. א: . כאשר .
3. ו-: מינימום. , הנקודה .
4. ב: גרף חייב לחתוך את ציר ה- ב-, ולהיות מתחת לציר משמאל ל- ומעליו מימין.
5. גרף I חותך את ציר ה- ב- (שורש של ), וגרף II חותך ב-, בדיוק במקום שבו לגרף I יש מינימום.
א. , מינימום . ב. גרף II הוא : הוא חותך את ציר ה- ב-, שם לגרף I יש מינימום.
11. זוגיות ואי-זוגיות של פונקציה מעריכית
פונקציה זוגית ואי-זוגית
פונקציה זוגית היא פונקציה שהגרף שלה סימטרי ביחס לציר ה-. פונקציה אי-זוגית היא פונקציה שהגרף שלה סימטרי ביחס לראשית הצירים. עצמה היא לא זוגית ולא אי-זוגית, אבל זוגית.
במדויק: זוגית אם לכל בתחום ההגדרה גם בתחום, ו-. אי-זוגית אם לכל בתחום ההגדרה גם בתחום, ו-.
היא זוגית: הגרף סימטרי ביחס לציר ה-. היא אי-זוגית: הגרף סימטרי ביחס לראשית.
זוגית ואי-זוגית
תנאי מוקדם: תחום ההגדרה סימטרי ביחס ל-.
בדיקת זוגיות
1. בודקים שתחום ההגדרה סימטרי.
2. מציבים במקום כל ומפשטים. עוזר: , ו-.
3. משווים ל- ול-.
4. כדי להראות שהפונקציה לא זוגית ולא אי-זוגית, מספיק מספר אחד שבו שני השוויונות לא מתקיימים.
הוא לא : תמיד חיובי. לכן לא מתקיים לאף .
לא מוכיח זוגיות - צריך לכל .
דוגמה - זוגית, אי-זוגית או אף אחת: בדיקה עם
קבעו לגבי כל פונקציה אם היא זוגית, אי-זוגית או אף אחת מהן. הוכיחו באופן אלגברי:
א.
ב.
ג.
1. כל שלוש הפונקציות מוגדרות לכל , ולכן התחום סימטרי.
2. א: . אי-זוגית.
3. ב: . זוגית.
4. ג: ו-. מתקיים וגם (כי ), ולכן אף אחת מהן.
א. אי-זוגית. ב. זוגית. ג. לא זוגית ולא אי-זוגית.
12. מציאת פרמטר על סמך נתון
פונקציה עם פרמטר
לפעמים בפונקציה יש אות נוספת, למשל ב-. זה מספר קבוע שעוד לא יודעים מהו. נתון אחד על הגרף מספיק כדי למצוא אותו.
במדויק: פרמטר הוא מספר קבוע שמופיע בנוסחה של הפונקציה וערכו לא ידוע. כל נתון על הפונקציה (נקודה, משיק, קיצון, אסימפטוטה) נותן משוואה שבה הפרמטר הוא הנעלם. בשאלה יש פרמטר אחד בלבד.
לכל ערך של יש גרף אחר. הנתון "הגרף חותך את ציר ה- ב-" בוחר מכולם את , ואז .
מנתון למשוואה
מציאת פרמטר
1. מתרגמים את הנתון למשוואה (לפי הטבלה).
2. גוזרים, אם הנתון הוא על שיפוע או על קיצון.
3. מציבים את ופותרים את המשוואה בפרמטר.
4. מציבים את הערך שנמצא בפונקציה, וממשיכים בשאר השאלה עם פונקציה בלי פרמטר.
הוא תנאי הכרחי לקיצון, לא מספיק. אחרי שמוצאים את הפרמטר, בודקים בטבלה שהסימן של באמת מתחלף ב-.
כשמציבים , מציבים גם ב-: ב-, . אם מופיע בשני האגפים, מחלקים בו (הוא לא ).
דוגמה א - הנתון על הגרף: חיתוך עם ציר ה-
גרף הפונקציה נפגש עם ציר ה- בנקודה שבה .
א. מצאו את .
ב. הציבו את , ומצאו את נקודות הקיצון של וקבעו את סוגן.
1. נתון: . המטרה: , ואחר כך נקודות הקיצון.
2. א: . , ולכן .
3. ב: .
4. . כאשר או .
5. הצבות: , , .
6. ו-.
א. . ב. מינימום , מקסימום .
דוגמה ב - הנתון על הנגזרת: נקודת קיצון
לפונקציה יש נקודת קיצון שבה .
מצאו את , ואת שיעורי נקודת הקיצון וסוגה.
1. נתון: קיצון ב-, ולכן . המטרה: והנקודה.
2. .
3. . , ולכן .
4. ו-. משמאל ל- הסוגריים שליליים, ומימין חיוביים: מינימום.
5. .
. מינימום .
13. חקירה בשילוב טרנספורמציות
פונקציה שנבנית מפונקציה שכבר חקרנו
אחרי שחקרנו את , לא צריך לחקור מחדש את או את . כל טרנספורמציה מזיזה או הופכת את הגרף בדרך ידועה, וכך גם את הנקודות המיוחדות שלו.
במדויק: כל נקודה על גרף עוברת לנקודה אחת על הגרף החדש: ב- ל-; ב- ל-; ב- ל-; ב- ל-; ב- () ל-. ב- נקודות עם נשארות, ונקודות עם עוברות ל-.
מה קורה לתכונות
כמה נקודות חיתוך יש ל- עם ציר ה-
1. שקול ל-: מחפשים כמה פעמים הישר האופקי חותך את גרף .
2. משתמשים בחקירה של : נקודות הקיצון, תחומי העלייה והירידה והאסימפטוטות.
3. בכל קטע שבו רק עולה או רק יורדת יש לכל היותר נקודת חיתוך אחת. בודקים אם בטווח הערכים של בקטע.
ב- מקסימום של הופך למינימום של , ולהפך. שיעור ה- של הקיצון לא משתנה.
הנגזרת של שווה ל-: לכן לשתי הפונקציות אותם תחומי עלייה וירידה.
דוגמה - שיקוף והזזה אנכית: קיצון ומספר חיתוכים
נתונה הפונקציה . בחקירתה נמצא: תחום ההגדרה , אסימפטוטה אנכית , מינימום , שלילית ב- ויורדת שם, וכאשר הגרף מתקרב לציר ה-.
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את נקודת הקיצון של וקבעו את סוגה.
ב. כמה נקודות חיתוך יש לגרף עם ציר ה-? נמקו.
1. נתון: החקירה של , ו-. המטרה: הקיצון של ומספר שורשיו.
2. א: השיקוף הופך את המינימום למקסימום , וההזזה מוסיפה : מקסימום .
3. ב: שקול ל-.
4. ב-: , ולכן אין פתרון שם.
5. ב-: יורדת מ- ל-. , ולכן יש פתרון אחד.
6. ב-: עולה מ- בלי גבול. גם כאן פתרון אחד.
א. מקסימום . ב. שתי נקודות חיתוך.