דילוג לתוכן המרכזי

דף כללים בתנ"ך לבגרות

כל הכללים לשינון לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.

הורדת PDF

הבגרות בתנ"ך: השאלונים ודרכי התשובה

השאלונים

1261 (70%): אבות ויוסף 2×24 · שמות 24 · נושא בחירה 16 · קטע 12 | 1225: אבות 40 · יוסף 40 · קטע 20 | 1215: שמות 40 · נושאי בחירה 40 · קטע 20 | 1262: ראשית 2×40 · אהבה וחסד / שאול ודוד 20

מילות ההוראה

ציינו = פרט בלי הסבר · הסבירו = טענה + כי/ולכן · הביאו דוגמה = ציטוט + הסבר · בססו = ציטוט במירכאות · על פי פסוקים = רק מהטווח

סוגי קושי

קושי תוכני = לא מסתדר בסיפור · לשוני = מילה חריגה · מוסרי = מעשה לא ראוי · תאולוגי = שאלה על ה׳

שני סוגי ההשוואה

דמיון + הבדל → על דמות: מה השתנה · על רעיון: הלקח · עם קטע חוץ-מקראי: מה הקטע מוסיף

שני סוגי השאלה

שתי טענות: כל טענה + ציטוט → הפסוק הנוסף מתאים ל... כי... · עמדה: עמדה + נימוק + ציטוט

אמצעים ספרותיים נפוצים

מילה מנחה = מה מודגש · דימוי = מה משותף · שאלה רטורית = איזו טענה · רצף פעלים = מהירות ונחישות · חילופי כינויים = נקודת מבט · אירוניה = ביקורת

מושגי יסוד

מידה כנגד מידה = העונש דומה לחטא · גמול אישי = כל אחד על חטאו · גמול קיבוצי = הקבוצה על חטא של חלק · ברית = התחייבות הדדית

שתי הקריאות

חיובי = מניע טוב + ציטוט · שלילי = מה לבקר + ציטוט · עמדה = מה משכנע ולמה

מבנה הפרק

1261: א חובה 7 + אחד מב–ד 5 = 12 · 1225: 12 + 8 = 20 · 1215: 10 + 10 = 20

סיפורי האבות: אברהם

מבנה הפרק

יב: א–ג "לך לך" + הבטחה (גוי גדול, ברכה, שם) · ד–ט "וילך אברם כאשר דבר אליו ה׳", "לזרעך אתן את הארץ הזאת" · י–יג רעב, "אמרי נא אחתי את" · יד–כ שרי בבית פרעה, נגעים, "מה זאת עשית לי"

הדמויות

אברם: ציות ("וילך") מול "למען ייטב לי בעבורך" · פרעה: מוכיח "מה זאת עשית לי" מול "ותקח האשה בית פרעה" · שרי: שותקת, "על דבר שרי"

מילה מנחה, הדרגתיות והבטחה

ה-ל-ך: "לך לך" → "וילך אברם" → "הלוך ונסוע" = נחישות · הדרגתיות: ארץ - מולדת - בית אב · "אשר אראך" = יעד לא ידוע · קושי (ד): בן 75, "וילך אתו לוט"

פרשנים שהופיעו בבגרות

רמב"ן: שני חטאים - שרי "במכשול" + יציאה מן הארץ; המשותף "היה לו לבטוח בשם" · רבי נתן: "לך לך" = לך לעצמך, צא מן ה"ארציות"

השוואות שהבגרות בונה עליהן

יב מול כב: שני "לך לך" - בונה את ההבטחה / מסכן אותה · יב, ז מול טו, טז: "לזרעך" - רק "דור רביעי"

מבנה הפרק

טו: א–ו זרע - "הולך ערירי", "אשר יצא ממעיך", הכוכבים, "והאמן בה׳" · ז–כא ארץ - "במה אדע", ביתור, העיט, "גר יהיה זרעך" 400 שנה, "דור רביעי", "תנור עשן ולפיד אש", "כרת ה׳ את אברם ברית"

הדמויות

אברם: "הולך ערירי" → "והאמן בה׳" → "במה אדע" · ה׳: הבטחה, מראה, ברית; "דן אנכי" · אליעזר: "בן ביתי יורש אתי"

ברית וסמלים בטקס

כוכבים = זרע רב · בתרים = שבועה וקללה למפר (ויינפלד) · עיט = אומות שיתנפלו · תנור עשן ולפיד אש = ה׳ עצמו מתחייב · "נתתי" = כאילו כבר ניתן

ה׳ כשופט: העיכוב והעונש

"לא שלם עון האמרי" = אין עונש לפני שהחטא שלם · "דן אנכי" = המשעבד נענש על מה שבחר לעשות

פרשנים וחוקרים שהופיעו בבגרות

רמב"ן: גזרה אינה פוטרת - "הוסיפו להרע להם" · ויינפלד: העובר בין הבתרים נשבע ומקבל קללה על עצמו

השוואות שהבגרות בונה עליהן

טו מול יח, יט: הארץ תלויה ב"צדקה ומשפט" · טו מול שמות ג, ז: "מפני נגשיו" = הסיבה לעונש

מבנה הפרק

טז: א–ג עקרות, "אולי אבנה ממנה", "וישמע אברם לקול שרי" · ד–ו "ותקל גברתה", "חמסי עליך", "ותענה שרי" · ז–יב "שובי... והתעני", "כי שמע ה׳ אל עניך" · יג "אתה אל ראי"

הדמויות: ביקורת ואהדה

שרי: "חמסי עליך", "ותענה" / "ואקל בעיניה", "עצרני ה׳" · הגר: "ותקל גברתה" / שפחה מעונה ובורחת · המלאך: "שובי... והתעני" / "כי שמע ה׳ אל עניך" · אברם: "וישמע... לקול שרי"

מילים מנחות ומושגים

ע-נ-ה: "ותענה" → "והתעני" → "אל עניך" · מדרש שם: ישמעאל = "כי שמע ה׳ אל עניך" · "פרא אדם" (יב) · "אתה אל ראי" (יג)

פרשנים שהופיעו בבגרות

ליבוביץ: משימה "שמעל לכוחו" - לשאול מראש אם תעמוד בה (שרי; גם ראובן במב, לז) · רלב"ג: "מושל בכול... ובסוף... מנוצח"

השוואות שהבגרות בונה עליהן

טז מול מב, לז: שרי וראובן - התחייבות "שמעל לכוחו" · טז מול טו, ד: ההבטחה מתעכבת, שרי פועלת בעצמה

מבנה הפרק

יח: א–ח אורחים - "וירץ לקראתם", "והוא עמד עליהם" · ט–טו "ואדני זקן" / "ואני זקנתי" · טז–כא "המכסה אני מאברהם", "צדקה ומשפט" · כב–לג "השפט כל הארץ לא יעשה משפט", 50 → 10

הדמויות

אברהם: מארח למופת + סנגור ("השפט כל הארץ", "עפר ואפר") · שרה: "ואדני זקן" · ה׳: "המכסה אני מאברהם", "ונשאתי לכל המקום"

עקרונות הצדק ואמצעים רטוריים בוויכוח

כג = גמול אישי ("צדיק עם רשע") · כד = זכות הרבים ("תשא למקום") · שאלה רטורית: "השפט כל הארץ לא יעשה משפט" · ענווה: "עפר ואפר", "אל נא יחר", "אך הפעם"

הכנסת אורחים ולמה ה׳ משתף את אברהם

מארח: "וירץ", "וימהר", "בן בקר רך וטוב", "והוא עמד עליהם" · למה ה׳ משתף: "לגוי גדול" + "לעשות צדקה ומשפט"

פרשנים שהופיעו בבגרות

רש"י: "ואדני זקן" → "ואני זקנתי" = "שינה הכתוב מפני השלום"

השוואות שהבגרות בונה עליהן

יח מול שמות לב: שאלה רטורית - צדק (אברהם) / שם ה׳ ושבועה לאבות (משה) · יח מול כג: מתמקח עם ה׳, לא עם עפרון · יח מול כב: ויכוח / שתיקה

מבנה הפרק

כא: א–ח "פקד את שרה כאשר אמר" · ט–יג "גרש האמה", "וירע הדבר מאד", "ביצחק יקרא לך זרע" · יד–כא "ויכלו המים", "אל אראה במות הילד", "ויפקח אלהים את עיניה" · כב–לד "אנכי אשבע", באר, שבע כבשות "לעדה", באר שבע

הדמויות

שרה: "גרש האמה" - ירושת יצחק · אברהם: "וירע הדבר מאד" / "לחם וחמת מים" · הגר: "ותשלך את הילד" / "אל אראה במות הילד" · ישמעאל: "ויהי רבה קשת"

חילופי כינויים, ביטויים חוזרים ומדרש שם

כינויים: "בן האמה" (שרה) / "בנו" (אברהם) / "הנער", "זרעך הוא" (אלוהים) · "כאשר אמר / דבר / צוה" = הבטחה וצו התקיימו · באר שבע = "כי שם נשבעו שניהם"

פרשנים ומדרשים שהופיעו בבגרות

ספורנו: "ויפקח" = "נתן בה דעת", לא הייתה עיוורת · בראשית רבה: "באשר הוא שם" = "איני דן את האדם, אלא בשעתו"

השוואות שהבגרות בונה עליהן

כא מול כב: "וירע הדבר מאד" / "אשר אהבת" מול "וישכם אברהם בבקר" = מאבק פנימי · "ביצחק יקרא לך זרע" מול "והעלהו שם לעלה"

מבנה הפרק (פסוקים א–יט)

כב (א–יט): א–ב "נסה", "את בנך את יחידך אשר אהבת" · ג–ח "וישכם", "ואיה השה", "וילכו שניהם יחדו" · ט–יב "אל תשלח ידך", "כי עתה ידעתי" · יג–יח "בי נשבעתי" · יט "וילכו יחדו אל באר שבע"

הדמויות

אברהם: "וישכם", שתיקה, "ולא חשכת" · יצחק: "ואיה השה" · המלאך: "אל תשלח ידך" · הנערים: "שבו לכם פה"

מילה מנחה ואמצעים בפרק

"הנני": א (לאל) · ז ("הנני בני") · יא (למלאך) = הדילמה וההכרעה · ג: רצף פעלים = זריזות ושתיקה · "וילכו שניהם יחדו" (ו, ח) → יט בלי יצחק · "אלהים יראה לו השה" = תשובה עמומה

פרשנות שהופיעה בבגרות

ספר העיקרים: "כבשתי רחמיי ולא הרהרתי אחר מידותיך" ↔ "וישכם... ויחבש... ויבקע" (ג)

השוואות שהבגרות בונה עליהן

כב מול כא, יב: צו מול הבטחה · כב מול יב: שני "לך לך" · כב מול יח: שתיקה / ויכוח · כב, יט מול כד, סב: יצחק לא בבאר שבע

מבנה הפרק

כג: א–ב מות שרה בחברון · ג–ו "גר ותושב", "אחזת קבר", "נשיא אלהים" · ז–טו "בכסף מלא", "נתתי כסף השדה קח ממני", 400 שקל · טז–כ "כסף עבר לסחר", "לעיני בני חת", "לאחזת קבר"

הדמויות

אברהם: נימוס ("וישתחו") + נחישות ("בכסף מלא", "קח ממני") · בני חת: "נשיא אלהים אתה בתוכנו" · עפרון: "ארבע מאת שקל... מה הוא"

ביטויים מרכזיים: אחוזת קבר ועסקה כחוק

ראיות לעסקה כחוק: "כסף עבר לסחר" (טז) · פירוט הנכס וגבולותיו (יז) · "לעיני בני חת בכל באי שער עירו" (יח) · "לאחזת קבר" (כ)

פרשנים ומדרשים שהופיעו בבגרות

רשב"ם: "גר ותושב" = בא מארץ נוכרייה, "אין לי מקום קברות אבות" - אין סתירה · בראשית רבה: הפירוט = אי אפשר לטעון "גזולים הן בידכם"

השוואות שהבגרות בונה עליהן

כג מול יח: לא מתמקח עם עפרון (400 שקל מיד) / מתמקח עם ה׳ (50 → 10) · כג, ד מול טו, ז: "גר ותושב" מול "לרשתה"

סיפורי האבות: יצחק ויעקב

מבנה הפרק

בראשית כד: השבועה (א–ט) · הסימן ליד הבאר (י–כז) · בבית המשפחה והסיפור מחדש (כח–מט) · "מה׳ יצא הדבר" ו"אלך" (נ–ס) · יצחק ורבקה (סא–סז)

הדמויות

אברהם - "לזרעך אתן את הארץ הזאת" · העבד - "משתאה לה מחריש" · רבקה - "גם לגמליך אשאב", "אלך" · לבן ובתואל - "מה׳ יצא הדבר"

השבועה והתנאי שלה

השבועה: לא "מבנות הכנעני" אלא "אל ארצי ואל מולדתי" · פטור אם האישה לא תרצה · אסור להשיב את יצחק - "לזרעך אתן את הארץ הזאת"

הסימן ליד הבאר

הסימן: "שתה וגם גמליך אשקה" → חסד לזר + זריזות · "משתאה לה מחריש" - העבד עוד לא בטוח

י׳ שרלו: החסד הגדול

שרלו: החסד הגדול = חסד עם ה"אחר", הזר · רבקה: "גם לגמליך אשאב", "גם מקום ללון" · עצמאות: "ותאמר אלך"

העבד מספר את הסיפור מחדש

ליד הבאר: נזם ← "בת מי את" · בבית: "בת מי את" ← נזם · המטרה: נאמנות לשבועה ו"מה׳ יצא הדבר"

השוואה: רבקה בפרק כ"ד ובפרק כ"ז

רבקה כ"ד מול כ"ז: אותה יוזמה וזריזות · בכ"ד חסד לזר, בכ"ז עורמה למען יעקב

מבנה הפרק

בראשית כז: יצחק ועשו - מטעמים וברכה (א–ד) · תוכנית רבקה (ה–יז) · "אנכי עשו בכרך" והברכה (יח–כט) · "בא אחיך במרמה" וברכת עשו (ל–מ) · "ברח לך אל לבן" (מא–מו)

הדמויות

יצחק - "ואמשך בני" · רבקה - "עלי קללתך בני" · יעקב - "והבאתי עלי קללה", "אנכי עשו בכרך" · עשו - "ויעקבני זה פעמים"

מילים מנחות: "מטעמים" והשורש ב־ר־כ

"מטעמים" + ב־ר־כ: יצחק - לברך את עשו · רבקה - אותה נוסחה, אבל ליעקב

ההטיות של "בן": מי מעדיף את מי

יצחק - "עשו בנו", "בני" · רבקה - "יעקב בנה", "ועתה בני"

רבקה: למה ואיך

רבקה: "ורב יעבד צעיר" + "ורבקה אהבת את יעקב" · עורמה: מטעמים "כאשר אהב", בגדי עשו ועורות הגדיים

רש"י: מה עורר את החשד של יצחק

רש"י: "אין דרך עשו להיות שם שמיים שגור בפיו" (על "כי הקרה ה׳") · החשד: מישוש, קול, שאלה חוזרת, ריח

בראשית רבה: "אנוס וכפוף ובוכה"

"אנוס וכפוף ובוכה" · מבסס: "אולי ימשני אבי" + "שמע בקלי" · מפריך: "אנכי עשו בכרך", "כי הקרה ה׳ אלהיך לפני"

ברכת יעקב וברכת עשו, ורד"ק

יעקב: "רב דגן ותירש", "הוה גביר לאחיך" · עשו: "ועל חרבך תחיה", "ואת אחיך תעבד" · רד"ק: "וזה יהיה בעוונו"

השוואה: יעקב ותמר

יעקב ותמר: שניהם מתחפשים כדי שבן משפחה מבוגר לא יזהה אותם · "ולא הכירו" / "ויחשבה לזונה"

השוואה: מידה כנגד מידה בפרק ל"ז

מידה כנגד מידה: גדיי העזים ובגדי עשו (כז) ← שעיר עזים והכתונת (לז) · "ולא הכירו" ← "הכר נא"

מבנה הפרק

בראשית כח: יצחק שולח - "ברכת אברהם" (א–ה) · עשו ומחלת (ו–ט) · "ויפגע במקום" (י–יא) · הסולם וההבטחות (יב–טו) · "אכן יש ה׳ במקום הזה", בית אל (טז–יט) · הנדר "אם יהיה אלהים עמדי" (כ–כב)

הדמויות

יצחק - "לא תקח אשה מבנות כנען" · עשו - "כי רעות בנות כנען" → מחלת · יעקב - הנדר · ה׳ - "אנכי עמך"

ההבטחות בחלום

הבטחות: ארץ (יג) · זרע "כעפר הארץ" ו"ונברכו בך" (יד) · אישיות (טו): "אנכי עמך", "ושמרתיך", "והשבתיך", "לא אעזבך"

ההבטחה והנדר

"אנכי עמך" ← "אם יהיה אלהים עמדי" · "ושמרתיך" ← "ושמרני" · "והשבתיך" ← "ושבתי בשלום" · ואז: "והיה ה׳ לי לאלהים", בית אלהים, מעשר

ספורנו על המלאכים העולים והיורדים

ספורנו: מלאכים = "שרי האומות" - עולים ואז יורדים · ה׳ "נצב" = "לעד לא ייטוש את עמו"

השוואה: הסולם ומגדל בבל

סולם "וראשו מגיע השמימה" - יוזם ה׳ · מגדל "וראשו בשמים" - יוזמים בני האדם · "אכן יש ה׳ במקום הזה", "בית אלהים וזה שער השמים"

השוואה: יעקב ואברם

אברם: "וילך אברם כאשר דבר אליו ה׳" - ציות בלי תנאי · יעקב: "אם יהיה אלהים עמדי" - נדר מותנה

מבנה הפרק

בראשית כט: הבאר - "ויגל את האבן" (א–יב) · "אך עצמי ובשרי אתה", "אעבדך שבע שנים ברחל" (יג–כ) · "ולמה רמיתני", "לתת הצעירה לפני הבכירה" (כא–ל) · "כי שנואה לאה" (לא–לה)

הדמויות

יעקב - "ויאהב יעקב את רחל" · רחל - "כי רעה הוא", "יפת תאר" · לאה - "כי עתה יאהבני אישי", "הפעם אודה את ה׳"

ליד הבאר: ארבע קביעות

הבאר: עבודת צוות - "לא נוכל עד אשר יאספו" · כוח - "ויגל את האבן" · רגש - "וישא את קלו ויבך" · בני דודים - "בן רבקה הוא"

לבן: קבלת פנים ורמאות

לבן: "ויחבק לו וינשק לו", "אך עצמי ובשרי אתה" · רמאות: "טוב תתי אתה לך" (בלי התחייבות), "ויהי בערב ויקח את לאה"

בראשית רבה: "ברחל בתך הקטנה"

המדרש: "ברחל" - ולא בלאה · "בתך" - לא רחל אחרת מן השוק · "הקטנה" - שלא יחליף את השמות

מידה כנגד מידה: הרמאי מרומה

הרמאי מרומה: צעיר / בכירה · עיוורון / חושך · "במרמה" ← "רמיתני" · כה מוחה, כח מקבל - המדרש: "לא כך היה קורא לך אביך - עשו"

לאה: השמות שהיא נותנת לבניה

ראובן - "כי ראה ה׳ בעניי" · יהודה - "הפעם אודה את ה׳" · "וירא ה׳ כי שנואה לאה ויפתח את רחמה"

השוואה: מוסכמות חברתיות בפרק כ"ט ובפרק ל"ז

מוסכמה = נורמה מקובלת, לא חוק · כט: "לתת הצעירה לפני הבכירה" → "שנואה לאה" · לז: "אהב את יוסף מכל בניו" → "וישנאו אתו"

סיפורי יוסף

מבנה הפרק

א–ד אהבה, כתונת ושנאה · ה–יא שני החלומות · יב–יז "את אחי אנכי מבקש" · יח–כד "ויתנכלו" והבור · כה–כח "מה בצע" והמכירה · כט–לו "הכר נא" ו"וימאן להתנחם"

הדמויות

יעקב: "בן זקנים", כתונת פסים, "ראה את שלום אחיך" · יוסף: דיבה, חלומות, "את אחי אנכי מבקש" · האחים: "ויתנכלו", "וישבו לאכל לחם" · ראובן: "להשיבו אל אביו" · יהודה: "מה בצע", "ונמכרנו"

שתי ההצעות: ראובן ויהודה

ראובן: בור בלי שפיכות דם, כדי להשיבו לאב · יהודה: מכירה - נפטרים ממנו, בלי דם, ברווח → "וישמעו אחיו"

החלומות ותגובת יעקב

חלום א: אלומות בשדה (ארצי), רק האחים · חלום ב: שמש, ירח וכוכבים (שמימי), גם ההורים · יעקב: גוער + שולח "ראה את שלום אחיך"

רש״י על "נסעו מזה" (לז, יז)

רש״י: "נסעו מזה" = "הסיעו עצמן מן האחווה" · ראיה: "בעל החלמות הלזה" (לז, יט)

מידה כנגד מידה: יעקב מרומה

מידה כנגד מידה: עזים + בגד + "הכר" - כ״ז יעקב מרמה, ל״ז יעקב מרומה

השוואה: העדפה בבית יעקב

כ״ט: רחל לפני לאה → "שנואה" · ל״ז: יוסף לפני הגדולים → "ולא יכלו דברו לשלם"

מבנה הפרק

א–ה "וירד יהודה" · ו–יא ער ואונן מתים, "שבי אלמנה" · יב–יט פתח עינים והערבון · כ–כג "פן נהיה לבוז" · כד–כו "הוציאוה ותשרף" ← "הכר נא" ← "צדקה ממני" · כז–ל פרץ וזרח

הדמויות

יהודה: "והקם זרע" · "פן ימות גם הוא" · "הוציאוה ותשרף" · "צדקה ממני" | תמר: בגדי אלמנות → צעיף · ערבון "חתמך ופתילך ומטך" · "הכר נא"

ייבום והסכנה להמשך המשפחה

ייבום = אחי המת נושא את האלמנה, "והקם זרע לאחיך" · יהודה דוחה: "עד יגדל שלה בני"

שתי קריאות במעשה יהודה (כ–כג)

אינטרס: "פן נהיה לבוז" · יושרה: "הנה שלחתי הגדי הזה"

תמר: שמירה על נורמות והפרתן

תמר מכבדת: יושבת בבית אביה, בגדי אלמנות, ייבום · מפרה: התחפשות, "הרה לזנונים" · פרץ → דוד

ספורנו: "כי היה ליבה כלב הארי"

ספורנו: לב תמר "כלב הארי" = אומץ ונחישות · פתח עינים · דרישת הערבון

"הכר נא": מפרק ל״ז לפרק ל״ח

"הכר נא": ל״ז האחים ליעקב (מרמה) · ל״ח תמר ליהודה ← "ויכר... צדקה ממני" · מבשר את מ״ד: "האלהים מצא את עון עבדיך"

השוואה: תמר ויעקב

יעקב ותמר: שניהם מתחפשים ומטעים בן משפחה מבוגר · תמר: מניע של צדק ("צדקה ממני") · יעקב: עמדה - לא ("והבאתי עלי קללה") או כן ("את בכרתי לקח")

מבנה הפרק

א–ו "ויהי ה׳ את יוסף", הכול בידו · ז–יב "וימאן", "וחטאתי לאלהים", הבגד בידה · יג–יח "איש עברי" / "העבד העברי" · יט–כ "ויחר אפו", בית הסוהר · כא–כג שוב "ויהי ה׳ את יוסף"

הדמויות

יוסף: "וימאן", "וחטאתי לאלהים" · אשת פוטיפר: "יום יום", ההאשמה · פוטיפר: "ויעזב כל אשר לו ביד יוסף" → "ויחר אפו"

תחילת הפרק וסופו

ההתחלה והסוף: ה׳ איתו ומצליח · מוצא חן · הכול בידו · האדון לא בודק - בבית פוטיפר ובבית הסוהר

חילופי כינויים: איך אשת פוטיפר מכנה את יוסף

לאנשי הבית: "איש עברי" = זר · לבעלה: "העבד העברי" = עבד, כדי לעורר כעס

"חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם"

בעיני אדם: "הן אדני לא ידע אתי" · בעיני אלוהים: "וחטאתי לאלהים"

פרשנים: התלמוד ורש״ר הירש

רב: "מלאכתו ממש" · שמואל: "לעשות צרכיו עימה" · רש״ר הירש: בית הסוהר - כדי שיביא תועלת

מבנה פרק מ׳

מ׳: א–ד הסריסים בכלא · ה–ח "מדוע פניכם רעים" · ט–טו שריגים = 3 ימים, "והזכרתני" · טז–יט סלים, העוף · כ–כג יום הולדת פרעה, "ולא זכר... וישכחהו"

מבנה פרק מ״א

מ״א: א–ח "ותפעם רוחו" · ט–יג "נער עברי עבד" · יד–כד מן הבור אל פרעה · כה–לו "את אשר האלהים עשה" + "איש נבון וחכם" · לז–מו "צפנת פענח" · מז–מט אגירת הבר · נ–נב מנשה ואפרים

הדמויות

יוסף: "אשר האלהים עשה" · שר המשקים: "נער עברי עבד" · פרעה: "אתה תהיה על ביתי", טבעת ובגדי שש

הרמזים בחלומות שרי פרעה

המשקים: הכוס "על כף פרעה" → חוזר · האופים: העוף אוכל מן הסל → נתלה · 3 שריגים / 3 סלים = 3 ימים

משבר מחדד את הרגישות לזולת

משבר → רגישות: "מדוע פניכם רעים היום" · זמנים טובים → שכחה: "ולא זכר שר המשקים"

מוטיב הבגד

מוטיב הבגד: כתונת הפסים (נפילה לבור) · הבגד ביד אשת פוטיפר (כלא) · החלפת שמלות ובגדי שש (שלטון)

מדרש שם

מנשה = "נשני אלהים את כל עמלי" · אפרים = "הפרני אלהים בארץ עניי" · השתלבות: "צפנת פענח", אסנת

מלבי״ם על "צפנת פענח" (מא, מה)

מלבי״ם: הבעיה - עבד זר מולך · הפתרון - "צפנת פענח" = "מגלה צפונות" + בת כהן און → "איש אלוהים"

השוואה: יוסף לפני אחיו ויוסף לפני פרעה

ל״ז: מדבר על עצמו → בור · מ״א: מדבר על אלוהים ועל טובת מצרים → שלטון

מבנה הפרק

א–ה "ונחיה ולא נמות", בלי בנימין · ו–יז "ויכר... והם לא הכרהו", "מרגלים אתם" · יח–כד "את האלהים אני ירא", "אבל אשמים אנחנו" · כה–כח הכסף באמתחות, "מה זאת עשה אלהים לנו" · כט–לד שקרים לבנים · לו–לח "את שני בני תמית"

הדמויות

יוסף: "ויתנכר... קשות" → "את האלהים אני ירא" · האחים: שקרים לבנים · ראובן: "את שני בני תמית" = "בכור שוטה" · יעקב: "יוסף איננו"

השינוי בדרישת יוסף

יום 1: אחד הולך, תשעה אסורים · יום 3: אחד אסור, השאר הולכים · הסיבה: "את האלהים אני ירא"

השורש המנחה נ-כ-ר

נכר: "ויכרם", "ויכר" = זיהוי · "ויתנכר" = הסתרה → פער ידיעה ומתח · הד ל"הכר נא" (לז, לב)

רמב״ן: איך יוסף הכיר והם לא

רמב״ן: יוסף ציפה שיבואו → הכיר · הם לא העלו על הדעת שהעבד הוא השליט → לא הכירו

השוואה: פרק ל״ז מול פרק מ״ב

ל״ז: יוסף מחפש, "ויתנכלו", לועגים לחלומות · מ״ב: יוסף שולט, "ויתנכר", החלומות מתגשמים · התחינה מתגלה רק במ״ב: "בהתחננו אלינו"

יעקב לא השתנה, האחים השתנו

יעקב: יוסף → בנימין (לא השתנה) · האחים: "וישנאו" → "אבל אשמים אנחנו" (השתנו)

"שקר לבן" בדברי האחים ליעקב

שקר לבן: השמטה ("הניחו אתי" במקום מאסר) · תוספת ("ואת הארץ תסחרו")

מבנה הפרק

א–ה הגביע באמתחת הקטן · ו–יג "בגדול החל ובקטן כלה", "ויקרעו שמלתם" · יד–יז "האלהים מצא את עון עבדיך" / "ואתם עלו לשלום" · יח–לא "ונפשו קשורה בנפשו" · לב–לד "ערב", "ישב נא עבדך תחת הנער"

הדמויות

יוסף: מבחן - האם ינטשו את בנימין · האחים: "השיבנו אליך", "וישבו העירה" · יהודה: "גם אנחנו", "פן אראה ברע"

ההצעות: מי מציע מה

האחים: "ומת" + כולם עבדים · יהודה: "גם אנחנו" · יוסף: רק בנימין, "ואתם עלו לשלום"

שלוש דרכי שכנוע בנאום יהודה

חנופה: "כי כמוך כפרעה" · חמלה: "ונפשו קשורה בנפשו" · אחריות: "ערב", "ישב נא עבדך תחת הנער"

ביאור שטיינזלץ: סדר החיפוש

שטיינזלץ: מהגדול לקטן - כדי לא לעורר חשד · "ויקרעו שמלתם" = צער · "וישבו העירה" = ערבות

ג׳ זיוון: האחים עמדו במבחן

זיוון: עמדו במבחן - "וישבו העירה", "גם אנחנו" (ולא "עלו לשלום")

מדרש תנחומא: "קריעת חינם"

תנחומא: יעקב קרע לשווא (יוסף חי) ← האחים קורעים לשווא (בנימין לא גנב) = מידה כנגד מידה

השוואה: יהודה בפרק ל״ז ובפרק מ״ד

יהודה: ל״ז "ונמכרנו" → מ״ד "ישב נא עבדך תחת הנער" · הסבר: ראה את אבל אביו ("וימאן להתנחם")

השוואה: האחים בפרק ל״ז ובפרק מ״ד

האחים: ל״ז שנאה ואדישות · מ״ד "ואביו אהבו" בלי קנאה, "ויקרעו שמלתם", "האלהים מצא את עון עבדיך"

מבנה הפרק

א–ג "אני יוסף העוד אבי חי" · ד–ח "גשו נא אלי", "שלחני אלהים" · ט–יג "רדה אלי", גושן, "עוד חמש שנים רעב" · יד–טו "ואחרי כן דברו אחיו אתו" · טז–כח "אל תרגזו בדרך"

הדמויות

יוסף: "גשו נא אלי", "אל תעצבו" · האחים: "נבהלו מפניו" → "דברו אחיו אתו"

השורש המנחה ש-ל-ח: תוכנית אלוהית

ש-ל-ח ×3 (מה, ה–ח): "לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים" = תוכנית אלוהית · אחריות: "אשר מכרתם אתי"

יוסף מזכיר את אלוהים: שתי קריאות

האדרה: "וישימני לאב לפרעה", "את כל כבודי" · הצטנעות: "כי האלהים", "שמני אלהים"

הבכי של יוסף ותגובות האחים

בכי (מה, ב) ← נאום יהודה · "נבהלו מפניו" (מה, ג) → "דברו אחיו אתו" (מה, טו) ↔ "ולא יכלו דברו לשלם" (לז, ד)

רש״י על "אל תרגזו בדרך" (מה, כד)

רש״י: "אל תרגזו" = אל תריבו על המכירה ("על ידך נמכר") · מוצדק? ראובן במב, כב

מה יוסף מגלה לראשונה

"אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי" · "ועוד חמש שנים" → סיבה לרדת לגושן

סיפור התהוות האומה

מבנה הפרק

שמות ב: א–י הצלה בידי שלוש נשים · יא–טו "וירא בסבלתם", המצרי, "למה תכה רעך", בריחה · טז–כב מדין: "ויושען", צפרה, גרשם – "גר הייתי בארץ נכריה" · כג–כה זעקה – "וישמע... ויזכר... וירא... וידע"

שלושת העימותים

מצרי מכה עברי – "ויך את המצרי" · שני עברים – "למה תכה רעך" · מדין – "ויושען" · השלישי: זרים, בלי הרג, מסתיים בהזמנה לבית

הדמויות

האם – "ותצפנהו" · האחות – "ותתצב אחתו מרחק" · בת פרעה – "ותחמל עליו" · משה – "וירא בסבלתם", "למה תכה רעך" · העברי – "מי שמך לאיש שר ושפט" · רעואל – "קראן לו ויאכל לחם"

בת פרעה: דאגה לזולת או לעצמה

בת פרעה: לזולת – "ותחמל עליו", "מילדי העברים זה" · לעצמה – "ויהי לה לבן", "כי מן המים משיתהו"

זהותו של משה

זהות משה: "אחיו" (יא) · העברי: "שר ושפט" (יד) · הבנות: "איש מצרי" (יט) · משה: "גר הייתי בארץ נכריה" (כב)

הזעקה ותשובת אלוהים (שמות ב, כג–כה)

ב, כג–כה: זעקה → "וישמע... ויזכר... וירא... וידע" · בכור שור: קיוו שעם מות המלך "יתבטלו הגזירות" – לא התגשם

פרשנים על הפרק

אברבנאל (ב, כג): זעקו מפחד גזרות חדשות ובבקשה "שיקל עולם" · צימרמן: "ציבור עבדים מחריש" – "ויהי בעצמו לאיש"

השוואה: יתרו ולבן

ליד הבאר: יתרו – גמול על הטובה ("קראן לו ויאכל לחם") · לבן – אחרי שראה "את הנזם ואת הצמדים"

מבנה הפרק

שמות ג: א–ו סנה – "איננו אכל", "משה משה", "אדמת קדש" · ז–י "לכה ואשלחך אל פרעה" · יא–טו "מי אנכי" / "כי אהיה עמך"; "מה שמו" / "אהיה אשר אהיה" · טז–כ "ושמעו לקלך", "לא יתן... ולא ביד חזקה" · כא–כב "ונצלתם את מצרים"

התגלות אלוהית בסנה

התגלות: סנה "איננו אכל" (נס – נגד הטבע) · "משה משה" · "אדמת קדש" · "אנכי אלהי אביך" – "ויסתר משה פניו"

הספקות של משה ותשובות ה׳

"מי אנכי" (עקרונית) → "כי אהיה עמך" · "מה שמו" (מעשית) → "אהיה אשר אהיה", "ה׳ אלהי אבתיכם" · "ויאמר עוד" = "אהיה אשר אהיה" לא הספיק

הסביבה שבה גדל משה

גדל בבית פרעה ובמדין → חושש מהעם ("אלהי אבותיכם", "מה שמו") · אבל: למד שלטון וחירות, ו"וינהג את הצאן אחר המדבר"

הקושי המוסרי ושד"ל

ג, יח "דרך שלשת ימים" – הטעיה · ג, כב "ונצלתם את מצרים" · שד"ל: פרעה משעבד "בלא שום דין" → "ועם עקש תתפתל"

מה יגידו הזקנים ומה יעשה פרעה

זקנים – "ושמעו לקלך" · פרעה – "לא יתן... ולא ביד חזקה" → "ואחרי כן ישלח אתכם" · נאמר מראש כדי לחזק את משה

השוואה: הזהב ביציאה ובעגל

מוטיב הזהב: ג, כב מתנת ה׳ ("כלי זהב... על בניכם ועל בנתיכם") ← לב, ב–ד עגל מאותו זהב = כפיות טובה

מבנה הפרק

שמות יד: א–ד "נבכים הם", "וידעו מצרים כי אני ה׳" · ה–ט "מה זאת עשינו", "ויחזק ה׳" · י–יד "וייראו מאד", "ה׳ ילחם לכם" · טו–יח "מה תצעק אלי" · יט–כה ענן מגן, "אנוסה" · כו–לא "לא נשאר בהם עד אחד", "ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו"

המילים המנחות: ר-א-ה ו-י-ר-א

ר-א-ה / י-ר-א: "והנה מצרים נסע... וייראו מאד" (י) → "וירא ישראל את היד הגדלה... וייראו העם את ה׳ ויאמינו" (לא) = מפחד מאדם ליראת ה׳

הדמויות

פרעה – "מה זאת עשינו" מול "ויחזק ה׳" · העם – "טוב לנו עבד את מצרים" · משה – "אל תיראו... ה׳ ילחם לכם"; ביקורת: "מה תצעק אלי" · מכילתא: ארבע כיתות = מצוקה

חיזוק הלב והעונש: הרמב"ם והמדרש

רמב"ם: חטאו "בבחירתם", וחיזוק הלב = עונש, "למנעם מהתשובה" · מגילה: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!"

ראב"ע: למה העם לא נלחם

ראב"ע: למה 600,000 מפחדים? "למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה" · ביסוס: "חדל ממנו ונעבדה את מצרים"

רבנו בחיי ותהלים קו

רבנו בחיי: "אין הגאולה שלמה... עד שיתברר במיתת האדון" → "וירא ישראל את מצרים מת" · תהלים קו: "וימרו על ים" → "ויאמינו בדבריו"

השוואה: האמונה במשה בים ובסיני

"ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו" (יד, לא) ↔ "דבר אתה עמנו ונשמעה" (כ, טז) – משה מתווך

מבנה הפרק

שמות יט: א "ביום הזה" · ג–ו "כנפי נשרים", "אם שמוע תשמעו... סגלה", "ממלכת כהנים וגוי קדוש" · ח "כל אשר דבר ה׳ נעשה" · ט "וגם בך יאמינו לעולם" · י–טו קידוש, כיבוס, הגבלה, "אל תגשו אל אשה" · טז–כה "ויחרד כל העם", "רד העד בעם"

סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש

יחס מיוחד: "כנפי נשרים", "סגלה" · חובה: "אם שמוע תשמעו" · "ממלכת כהנים" = כל העם כמו כוהנים · "גוי קדוש" = מובדל, דוגמה בין העמים

רעיון הבחירה: הרב קרליבך ועמוס

רעיון הבחירה: פסול = זכויות יתר · ראוי = "קבלת עול מצוות" (קרליבך) · עמוס ג, ב: "רק אתכם ידעתי... על כן אפקד עליכם"

משה המתווך

משה מתווך: עולה ומשיב את דברי העם (ג, ח) · ה׳ "בעב הענן" (ט) · יום שלישי – "לעיני כל העם" (יא) · "לך רד" (כד) – שמות רבה: שלא יחשבו שמשה אמר "אנכי"

פרשנים על ההכנות

יש"ר: "מזומנים ומקודשים... הגוף טהור ומוכן לנבואה" · רבי חיים בן עטר: משה קירב את העם לתחתית ההר – אבל בפרק כ "ויעמדו מרחק"

פסיקתא דרב כהנא: "ביום הזה"

"ביום הזה" (יט, א) ולא "ביום ההוא" → "כאילו היום ניתנה תורה" (פסיקתא)

השוואה: ההתגלות בפרק יט ובפרק כ

יט, טז–יט: קולות, עשן, "משה ידבר והאלהים יעננו" ↔ כ, טו–טז: אותם מראות, "דבר אתה עמנו... פן נמות" – למה לבקש מה שכבר קיים?

מבנה הפרק

שמות כ: ב "אנכי ה׳... אשר הוצאתיך" · ג–ו "אל קנא", "פקד עון... חסד לאלפים" · ז "לשוא" · ח–יא שבת: "ששת ימים תעבד", מנוחה לכולם, בריאה · יב "למען יארכון ימיך" · יג–יד בין אדם לחברו, "לא תחמד" · טו–יח "וינעו ויעמדו מרחק", "דבר אתה עמנו"

קנאת האל וגמול דורות

"אל קנא" = בלעדיות · גמול דורות: "פקד עון... על שלשים ועל רבעים" מול "עשה חסד לאלפים" – השכר גדול מהעונש

כיבוד הורים ושם ה׳

כיבוד הורים → "למען יארכון ימיך" = מידה כנגד מידה · "לשוא" = שקר או חינם · משפחה: "לא תנאף", "לא תחמד... אשת רעך"

דיבר השבת

שבת: "ששת ימים תעבד" = חברה יצרנית · "אתה... עבדך ואמתך ובהמתך וגרך" = שוויון · נימוק: בריאה · קאסוטו: חיקוי דרכי ה׳ ועדות שהוא לבדו ברא

המעמד המכונן של הדיברות

מעמד מכונן: ה׳ מדבר בגוף ראשון ("אנכי") · ציוויים קצרים ומוחלטים · התגלות לכל העם (כ, טו)

"לא תחמד": אבן עזרא

"לא תחמד" – אבן עזרא: איך מצווים על רגש? · פתרון: משל בת המלך, או חמדה שמובילה למעשה

השוואה: הדיבר וחטא העגל

"לא תעשה לך פסל" (כ, ד) ↔ "ויעשהו עגל מסכה" (לב, ד); אבל "חג לה׳ מחר" (לב, ה)

מבנה הפרק

שמות לב: א–ו "בשש משה", "קום עשה לנו אלהים", "אלה אלהיך ישראל", "חג לה׳ מחר" · ז–יד "הניחה לי", "למה יאמרו מצרים", "זכר לאברהם", "וינחם ה׳" · טו–כ שבירת הלוחות · כא–כה "ויצא העגל הזה" · כו "מי לה׳ אלי" · ל–לה "מחני נא", "מי אשר חטא לי אמחנו", "מלאכי ילך לפניך"

הדמויות

העם – "בשש משה", "אשר ילכו לפנינו" · אהרן – נזמים, עגל, "חג לה׳ מחר" · משה – שובר לוחות, שורף עגל, "מחני נא מספרך"

מי העלה את העם ממצרים

"משה האיש אשר העלנו" (א) · "אלה אלהיך... אשר העלוך" (ד) · ה׳: "עמך אשר העלית" (ז) · משה: "עמך אשר הוצאת" (יא)

תפילת משה: שלושה טיעונים

תפילת משה: "עמך אשר הוצאת" · "למה יאמרו מצרים" (שאלה רטורית) · "זכר לאברהם... אשר נשבעת להם בך" ← "בי נשבעתי" (בראשית כב, טז) · "וינחם ה׳"

אהרן ומדרש תנחומא

תנחומא: "דבר קשה, שהנשים מתעכבות בו" = לעכב · לא הצליח: "ויתפרקו כל העם" · כא–כה: "כי פרעה אהרן" (מערער) / "כי ברע הוא" (תומך)

שבירת הלוחות והחלטות ה׳

לוחות "מעשה אלהים" – איך שובר? · מזרח קדום: שבירת הלוחות = ביטול הברית · "מי אשר חטא לי אמחנו" = גמול אישי · "מלאכי ילך לפניך"

השוואה: אברהם בסדום ומשה בחטא העגל

אברהם: "השפט כל הארץ לא יעשה משפט" · משה: "למה יאמרו מצרים" · שניהם: שאלה רטורית → ה׳ משנה החלטה · הנביא = סנגור

מבנה הפרק

שמות לג: א–ג "מלאך", "כי לא אעלה בקרבך... קשה ערף" · ד–ו "ויתאבלו", עדיים · ז–יא אוהל "מחוץ למחנה", "פתח האהל", "פנים אל פנים" · יב–יז "הודעני נא את דרכך", "אם אין פניך הלכים" · יח–כג "הראני נא את כבדך", "וראית את אחרי ופני לא יראו"

קרבה וריחוק: "פתח האהל"

ריחוק: מלאך, "לא אעלה בקרבך", אוהל "הרחק מן המחנה" · "פתח האהל" = צירוף מנחה (ריחוק או קרבה) · משה: "פנים אל פנים"

ההבטחות, העדיים ואוהל מועד

לג, א–ג: אבות · הגנה (מלאך) · ריחוק · עדיים: ג, כב מתנה → לב, ג עגל → לג, ד–ו "ויתנצלו... את עדים" = חרטה · אלעד-אפלבאום: האוהל = "תיבה שנפגשים בה אלוהים ואדם"

בקשות משה

משה לעצמו: "הודעני נא את דרכך" → "אני אעביר כל טובי" · לעם: "אם אין פניך הלכים" → "גם את הדבר הזה... אעשה" · הריחוק לטובת העם: "פן אכלך בדרך"

תעוזה ופייסנות

תעוזה = "אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה" (טו) · פייסנות = "ובמה יודע אפוא", "מצאתי חן", "אני ועמך" (טז)

"לא תוכל לראת את פני": שתי תפיסות

לג, כ: "לא יראני האדם וחי" = מופשטות · לג, כב–כג: "כפי", "אחרי", "פני" = האנשה · קאסוטו: משל – "אחרי" = מעשי ה׳, "פני" = מהותו

מבנה הפרק (במיקוד)

שמות לד: א–ד "פסל לך... כראשנים" · ו–ז י"ג המידות · ט "ילך נא אדני בקרבנו... וסלחת" · י–טז ברית: נפלאות, גירוש / לא ברית, "לא תשתחוה לאל אחר" · כח ארבעים יום · כט–לה "קרן עור פניו", מסווה

י"ג המידות

רחמים: "רחום וחנון", "נשא עון ופשע וחטאה" · דין: "ונקה לא ינקה", "פקד עון אבות" · לג, ג = מידת הדין; משה פונה לרחמים: "וסלחת לעוננו"

הלוחות הראשונים והשניים

ראשונים: "מעשה אלהים", "מכתב אלהים", נשברו · שניים: "פסל לך" – משה, שותפות (טולוב) · מרוז׳ין: "פסל לך" = קודש, "לא תעשה לך פסל" = חול

הברית המחודשת

ה׳: "אעשה נפלאת", "הנני גרש מפניך" · העם: "פן תכרת ברית ליושב הארץ", "לא תשתחוה לאל אחר"

משה בין ה׳ לעם, ואיסור החיתון

משה: ציות ("כאשר צוה ה׳ אתו") + ייצוג ("וסלחת לעוננו") · איסור חיתון: לד, טו–טז (עבודה זרה) / בראשית כד, ג–ד (ייחוד המשפחה) · פטירת משה: חשש שיעשו אותו "אלוה" – המסווה מבטל

"קרן עור פניו"

"קרן עור פניו": מיכלאנג׳לו – קרניים · ראב"ע – אור, "כזוהר הרקיע" · ראיות: "וייראו מגשת אליו", המסווה

סיפורי ראשית העולם והאנושות

מבנה הפרק: שבעת הימים

פתיחה (א–ב) תהו ובהו · א אור · ב רקיע · ג יבשה וצמחים · ד מאורות · ה דגים ועופות · ו חיות ואדם · ז (ב, א–ג) שביתה | ימים א–ג = מרחבים, ד–ו = ממלאים

הסדר בבריאה: תוכן ומבנה

תוכן: הבדלה · קריאת שמות · למינהו | מבנה: תבנית (ויאמר - ויהי כן - וירא כי טוב - ויהי ערב ויהי בקר) · מקביל א↔ד, ב↔ה, ג↔ו · מספור · ב-ד-ל

המאורות: תפקידים והמיתוס

מאורות: להבדיל · לאתת ולמועדים · להאיר · למשל | נגד המיתוס: "ויעש... ויתן אתם", בלי שמות, יום ד | רמב"ן: האור קדם, המאורות מביאים אותו לארץ

האדם - שיא הבריאה

שיא הבריאה: נעשה אדם · בצלם אלהים · וכבשה ורדו · ויאמר להם · נברא אחרון | אין "כי טוב" אחרי האדם → בחירה / "טוב מאד" | בכור שור: צלם של אדם · הרב קוק: חופש בחירה

"נעשה אדם בצלמנו כדמותנו": שני קשיים תאולוגיים

כו: לשון רבים (שותפים?) · הגשמה (צורה?) | רס"ג: צלם = שליט · רמב"ם: צלם = שכל

הרמוניה במזון: בראשית א מול בראשית ט וישעיהו יא

א, כט–ל צמחוני והרמוני = ישעיהו יא (זאב עם כבש) ≠ ט, ב–ג (מורא וחתת, היתר בשר)

היום השביעי (בראשית ב, א–ג)

ב, א ויכלו = הסיום בא, לא | שיא ביום ז: שלוש פעמים "השביעי" · ויברך ויקדש · ויכל | שמות כ: בריאה · דברים ה: יציאת מצרים ומנוחת העבד

אטיולוגיה ביום השביעי

אטיולוגיה = הסבר למקור: "כי בו שבת" → שביתה בשבת · "ויקדש אתו" → קדושת היום והשבוע

מבנה הפרק: האדם בגן

ה אין אדם לעבד · ז עפר + נשמת חיים · ח–יד הגן · טו לעבדה ולשמרה · יז לא תאכל · יח לא טוב היות האדם לבדו · כ לא מצא עזר · כא–כג הצלע, עצם מעצמי · כד בשר אחד

הדמויות בפרק ב

ה׳: יוצר, נוטע, לא טוב היות האדם לבדו · האדם: לעבדה ולשמרה, קורא שמות · האישה: מן הצלע, עזר כנגדו

השוואה: בריאת האדם בפרק א ובפרק ב

פרק א: במאמר · בצלם · זכר ונקבה יחד · אחרון · וכבשה ורדו | פרק ב: עפר + נשמת חיים · לבדו, האישה מן הצלע · ראשון · לעבדה ולשמרה | משלימים: צלם + עפר

רש"י על "זכר ונקבה ברא אתם"

רש"י א, כז: מדרש - שני פרצופים ואחר כך חלקו · פשט - פרק א: מתי, פרק ב: איך

שוויון בין האיש לאישה: ראיות לשני הצדדים

שוויון: א, כז זכר ונקבה + ברכה משותפת · ב: עזר כנגדו, עצם מעצמי, בשר אחד | נגד: מן הצלע, אחריו, הוא קורא לה שם

ספורנו: "עזר כנגדו"

ספורנו: כנגדו = שווה לו בצלם ודמות → כמו פרק א

מה מבטאים השמות

שמות לחיות = סמכות · אשה = מאיש לקחה (אותו חומר) · חוה = אם כל חי

מבנה הפרק: מן הפיתוי ועד הגירוש

א–ה הנחש: לא מות תמתון · ו–ז האכילה: וידעו כי עירמם · ח–יג איכה וההאשמות · יד–יט העונשים · כ חוה · כב–כד הגירוש, הכרבים

הדמויות בפרק ג

נחש: אף כי אמר, לא מות תמתון · האישה: ותרא... ותקח, הנחש השיאני · האדם: ויאכל, האשה אשר נתתה עמדי · ה׳: איכה, וישלחהו

מאפייני הפרי האסור

ו: למאכל · תאוה לעינים · להשכיל | ד: לא מות תמתון · ה: ונפקחו עיניכם, כאלהים · ז: וידעו כי עירמם

ארבע ההאשמות ושאלת האחריות

ה׳ → האדם (יא) · האדם → האישה (יב) · האדם → ה׳ "אשר נתתה עמדי" (יב) · האישה → הנחש (יג) | רובן: הסירוב לאחריות החמיר את העונש

שלושה קשרים שנפגעו

אדם–אישה: האשמה, ימשל בך · אדם–אל: ויתחבא, ואירא · אדם–אדמה: ארורה, קוץ ודרדר, עד שובך

העונשים: המעשה והתוצאה

נחש: ואיבה אשית · אישה: בעצב תלדי, והוא ימשל בך · אדם: ארורה האדמה, בזעת אפיך, אל עפר תשוב · שניהם: גירוש

מהו הדעת: אבן עזרא, רמב"ן וגרוסמן

אבן עזרא: דעת = תשוקה → חגורות · רמב"ן: דעת = רצון ובחירה → תפירה | גרוסמן: מתבגרים - אדם–אל, אדם–זולתו, אדם–עצמו

האנשה, הגירוש והקללה כברכה

האנשה: מתהלך · איכה · פן ישלח | רש"י ח: הקול מתהלך ("את קלך שמעתי") | גירוש: כאחד ממנו · עץ החיים | שפרה: הקללה יצרה ברכה

"ויבן" ו"בינה"; השם חוה

נידה: ויבן = בינה יתרה → האישה שוקלת (ו) | חוה = אם כל חי ↔ בעצב תלדי

מבנה הפרק: מן המנחה ועד שת

א–ב לידות · ג–ה מנחות · ו–ז הלוא אם תיטיב · ח הרצח · ט–טז השמר אחי, ארור, נע ונד, גדול עוני, אות · יז–כד תולדות קין ולמך · כה–כו שת: אז הוחל לקרא בשם ה׳

קין: ההתנהגות כלפי ה׳, כלפי הבל וכלפי האדמה

כלפי ה׳: השמר אחי אנכי · כלפי הבל: ויהרגהו · כלפי האדמה: דמי אחיך צעקים מן האדמה

המנחות: למה נדחתה מנחת קין

קין: מפרי האדמה, מקץ ימים · הבל: מבכרות צאנו ומחלבהן | ניסיון: "ואתה תמשל בו" (ז)

פסוק ז: הצעה או איום

ד, ז: הצעה (אם תיטיב שאת, ואתה תמשל בו) / איום (לפתח חטאת רבץ, ואליך תשוקתו) | בחירה · אזהרה · המלצה

העונש: מידה כנגד מידה, והאם התממש

מידה כנגד מידה: ארור מן האדמה אשר פצתה את פיה · לא תסף תת כחה · נע ונד | א"ב יהושע: אין מוות, אות, וישב, בנה עיר

"גדול עוני מנשא": תלונה או הודאה

גדול עוני מנשא: עונש (מפרט את העונש, יד) / חטא (נשא עוון = סלח; מול "השמר אחי")

תולדות קין ושת: קדמה והידרדרות

קדמה: עיר · אהל ומקנה · כנור ועוגב · נחשת וברזל | הידרדרות: שתי נשים · איש הרגתי לפצעי · שבעים ושבעה | שת: אז הוחל לקרא בשם ה׳ | קניתי איש את ה׳ ↔ שת לי אלהים | מלבי"ם: איום על הנשים · רמב"ן: וידוי

השוואה: העונש של קין והעונש של האדם

אדם: ארורה האדמה, קוץ ודרדר, בזעת אפיך, אל עפר תשוב | קין: ארור אתה מן האדמה, לא תסף תת כחה, נע ונד

למה קין לא נענש במוות: האישה מתקוע

שמואל ב יד: שני אחים בשדה → לא להמית את היורש האחרון → כמו קין ("בהיותם בשדה")

מבנה הפרק

א פרו ורבו · ב מורא וחתת · ג היתר בשר · ד איסור הדם · ה–ו איסור רצח, בצלם אלהים · ז פרו ורבו · ח–יז ברית הקשת · כ–כז נח, חם, ארור כנען

ברכה, היתר ושני איסורים

ברכה: פרו ורבו · היתר: כל רמש... לאכלה · איסור: דמו לא תאכלו · איסור: שפך דם האדם · נימוק: בצלם אלהים · אכיפה: אדרש + באדם

ערך חיי האדם והמסגרת "פרו ורבו"

ערך החיים: אדרש מיד כל חיה ומיד איש אחיו · דמו ישפך · בצלם אלהים | מסגרת: פרו ורבו (א) ... פרו ורבו (ז)

מצוות דינים והשאלה על הידרדרות מוסרית

מצוות דינים: "באדם דמו ישפך" → מערכת משפט לרוצח | בשר במקום צומח: ויתור אחרי חמס / סדר מוסרי חדש

ברית הקשת

ברית: אלוהים - לא עוד מבול · אדם - פרו ורבו | עליונות: מורא וחתת · שוויון: כל נפש חיה בברית | לורברבוים: סמל שלום + כלי לשליטה בזעם (וזכרתי)

רד"ק: "וזכרתי"

קשת בענן = בזמן גשם, לא מבול | "וזכרתי" → שכחה? | רד"ק: לשון בני אדם, דרך משל

השוואה: הברכה לנח והברכה לאדם

דמיון: פרו ורבו · מעל דגים, עופות, חיות | הבדל: עשב ← בשר · ורדו ← מורא וחתת | גרוסמן: מלך לא אוכל נתיניו; אחרי המבול - מורא ולא מלכות

חטא חם ושתיית יין

שד"ל: חטא חם = לא כיסה + הגיד בלעג "בחוץ" · שם ויפת: ויכסו | יין: סכנה (ט, כא; יט, לג) · ברכה (תהלים קד, טו)

מבנה הסיפור

א שפה אחת ודברים אחדים · ג הבה נלבנה · ד עיר ומגדל וראשו בשמים, ונעשה לנו שם, פן נפוץ · ה וירד ה׳ לראת · ו לא יבצר מהם · ז הבה נרדה ונבלה · ח ויפץ, ויחדלו · ט בבל = בלל

תוכנית ושתי פעולות; שני חששות

בני האדם חוששים: פן נפוץ → עיר ומגדל | ה׳ חושש: לא יבצר מהם → ונבלה שפתם + ויפץ

עיקרון הענישה: מידה כנגד מידה

מידה כנגד מידה: פן נפוץ ← ויפץ · הבה נלבנה ← הבה נרדה ונבלה · נעשה לנו שם ← קרא שמה בבל · ראשו בשמים ← וירד ה׳

עשיית שם בארבעה כתובים, ואבן עזרא

שם: בבל - לנו, בכוחנו (שלילי) · דוד - ועשתי לך (חיובי) · סריסים - יד ושם (חיובי) · אבשלום - מצבה | אבן עזרא: דברי חכם וכסיל אחדים

פרשנים: מה הייתה המטרה ומה היה החטא

רלב"ג: זכר לדורות · הרצוג: יוהרה · רד"ק: נגד רצון האל ליישוב הארץ (בין אדם למקום) · מדרש: לבנה יקרה מאדם (בין אדם לחברו) | ישעיהו ב: התכנסות סביב ה׳

קושי תאולוגי: "וירד ה׳ לראת"

יא, ה וירד לראת → ידיעה מוגבלת, גוף? | רש"י: ללמד דיינים - לא להרשיע עד שיראו ויבינו

נושא בחירה: שיבת ציון

מבנה הפרק

יחזקאל ל"ז: א–י עצמות "יבשות מאד" קמות "חיל גדול מאד מאד" · יא–יד "ואבדה תקותנו" ← "ונתתי רוחי בכם וחייתם" · טו–כ שני עצים לעץ אחד · כא–כח גוי אחד, מלך אחד, "ברית עולם", מקדש "לעולם"

הדמויות בנבואה

ה׳ = מבטיח "פתח את קברותיכם" · יחזקאל = "והנבאתי כאשר צוני" · העם = "ואבדה תקותנו" · הגויים = "וידעו הגוים"

מילים מנחות בפרק

עוד = העבר לא יחזור (פילוג, גילולים) · עולם = העתיד לנצח (ארץ, דוד, ברית, מקדש) · רוח = רוח ה׳ מחיה · י-ד-ע = העם (יג–יד) והגויים (כח) ידעו "כי אני ה׳"

המעשה הסמלי של שני העצים (טו–כ)

עץ "ליהודה" + עץ "ליוסף עץ אפרים" → "לעץ אחד" = איחוד הממלכות · "לעיניהם", "הלוא תגיד לנו" = מעורר שאלה

ההבטחות בפירוש (כא–כח)

מדיני = "וקבצתי... והבאתי", גוי אחד ומלך אחד · חברתי = "ורועה אחד" · מוסרי = "ובמשפטי ילכו" · דתי = "מקדשי בתוכם לעולם", "משכני עליהם"

פרשן: ב' סביר על שני העצים

סביר: לא חיבור מכני אלא הרכבה - העץ המאוחד טוב מכל חלק לבדו

השוואה: השיר "בגלל הרוח" (מיכה שטרית)

יחזקאל: ייאוש + רוח ה׳ (האדם מקבל) · השיר: תקווה + רוח פנימית (האדם שותף)

מבנה הפרקים

עזרא א: א–ד הצהרה "ויעל... ויבן" · ה–ו עולים ותומכים | עזרא ג: א–ו מזבח וסוכות "ככתוב" · ז–ט ארזים "כרשיון כורש" · י–יג "כי לעולם חסדו" מול בכי הזקנים

הדמויות

כורש = "העיר ה׳ את רוח" · ראשי האבות = עולים · הנשארים = תומכים · ישוע וזרבבל = מזבח · הזקנים = בוכים · עמי הארצות = אימה

"העיר ה׳ את רוח": שתי התעוררויות

"העיר ה׳ את רוח" ×2: כורש → הכרזה · ראשי האבות → עלייה · זהות: בתי אבות, כהנים ולוים, "ככתוב"

המזבח לפני הבית

מזבח במהירות: "באימה... מעמי הארצות" + החודש השביעי · "ככתוב" (ב, ד) · "והיכל ה׳ לא יסד" (ו)

השוואות ופרשנים על יסוד הבית

ז–ח = כמו שלמה: ארזים מן הלבנון, "בחדש השני" · יא = חסד (מרקס) · יב = בכי וגעגוע (ארצי-סרור) · יג = השמחה והבכי מתערבבים

פרשן: הכוזרי על הנשארים בבבל

הכוזרי: הרוב והחשובים נשארו בבבל בשביל "ממשכנותם ומעסקיהם"

מבנה המזמור

תהלים קכ"ו: א–ג "היינו כחלמים", "הגדיל ה׳ לעשות" · ד "שובה ה׳ את שביתנו כאפיקים בנגב" · ה–ו "הזרעים בדמעה ברנה יקצרו"

דימויים ואמצעים במזמור

"כחלמים" = מופלא, קשה להאמין · "הגדיל ה׳ לעשות" ×2 = הגויים והעם · "כאפיקים בנגב" = מיובש לשפע פתאומי · "בדמעה... ברנה" = מעמל לשמחה

פרשנים: רד"ק והרב דרוקמן

רד"ק: נגב יבש + אפיקים = "חידוש גדול" - השיבה · דרוקמן: "עיכובים" = הדמעה; "אין מקום כלל לייאוש" = "ברנה יקצרו"

"יש הטוענים": בצורת וקשיים במזמור

בצורת: "כאפיקים בנגב" = נחלים יבשים · "הזרעים בדמעה" = חשש לזרע

פסוק ד כביטוי לקשיים, וההשוואה לחגי א'

פסוק ד: "שובה" = השיבה חלקית · "כאפיקים" = מבקשים שינוי פתאומי · מול חגי א: "היינו שמחים" ↔ "זרעתם הרבה והבא מעט"

מבנה הפרק

חגי א: א דריוש, זרבבל ויהושע · ב–ד "לא עת" ↔ "העת לכם... והבית הזה חרב" · ה–ו "זרעתם הרבה והבא מעט" · ז–יא "ובנו הבית", "ואקרא חרב" · יב–יד "אני אתכם", "ויער ה׳ את רוח"

הדמויות

חגי = תוכחה ואז עידוד · זרבבל = פחה · יהושע = כהן גדול · העם = "לא עת" ← "וייראו" ובונים · ה׳ = "ויער... את רוח"

המילה המנחה "עת" ואמצעים נוספים

"עת": העם "לא עת" ↔ חגי "העת לכם" · שאלה רטורית (ד) · "חרב" (הבית) ↔ "חרב" (הבצורת) = מידה כנגד מידה · "הרבה... מעט" = מאמץ לשווא

"ספונים" ושתי הדרכים של חגי

"ספונים" = בתי ארזים · גערה (ד, ו, ט) + עידוד "אני אתכם" (יג) → "ויבאו ויעשו מלאכה" (יד)

מקור: א' שבי על השינוי המחשבתי

שבי: "במהות הבעיה מסתתר הרמז לפתרונה" - הבית החרב הוא הבעיה, ובנייתו הפתרון

השוואות

"העיר ה׳ את רוח": עזרא - כורש וראשי האבות (היתר ועלייה) · חגי - זרבבל, יהושע והעם (הבנייה)

השוואה לירמיהו ז'

חגי: "ובנו הבית" - הבית תנאי לברכה · ירמיהו: "היכל ה׳" ×3 - הבית לא מגן בלי מוסר

מבנה הפרק

נחמיה א: א–ג "חומת ירושלם מפרצת" · ד "ואבכה ואתאבלה... צם ומתפלל" · ה–ז וידוי "ואני ובית אבי חטאנו" · ח–י "משם אקבצם" · יא "לרחמים לפני האיש הזה"

הדמויות

נחמיה = משקה המלך · חנני = הידיעה · הנשארים = "ברעה גדלה ובחרפה" · משה = ההבטחה · "האיש הזה" = המלך

הכינויים "עבדך" ו"עבדיך"

"עבדך" = נחמיה + משה · "עבדיך" = בני ישראל · המטרה: שה׳ ייענה ויצליח את נחמיה

נחמיה המנהיג בפרק א'

קשוב לעם = "ואשאלם" + בכי · חלק מן העם = "ואני ובית אבי חטאנו", "חבל חבלנו"

מבנה הפרק

נחמיה ה: א–ה "צעקת העם" · ו–ז "משא איש באחיו" · ח–יא "ויחרישו", "וגם אני", "נעזבה נא את המשא" · יב–יג שבועה, "אמן" · יד–יט "לחם הפחה לא אכלתי", "זכרה לי אלהי לטובה"

הדמויות

העם = צעקה · החורים והסגנים = "משא", "ויחרישו" ← "נשיב" · נחמיה = "ויחר לי", "לחם הפחה לא אכלתי" · הפחות הראשונים = "הכבידו"

איך נחמיה משכנע את החורים והסגנים

קהלה גדולה · "וגם אתם תמכרו" · "ביראת אלהינו" · "וגם אני" = דוגמה אישית · שבועה וניעור החצן · "ויחרישו" = לא נענו בקלות

נחמיה מול הפחות הראשונים (יד–יט)

פחות ראשונים = "הכבידו", נעריהם שלטו · נחמיה = "לחם הפחה לא אכלתי", "ושדה לא קנינו" · למה: "מפני יראת אלהים" · "זכרה לי אלהי לטובה"

מקור: ת' שילה על נחמיה כשליט

שילה: סמכות מהתפקיד + "דוגמה אישית" = "וגם אני אחי ונערי"

השוואה: חגי ונחמיה מול משבר

חגי = משבר דתי ← "ובנו הבית" · נחמיה = משבר חברתי ← "השיבו נא להם"

נושא בחירה: נביא ונבואה

מבנה הפרק

ירמיהו א: א–ג כותרת (מן הכהנים בענתות, מיאשיהו עד גלות ירושלם) · ד–י הקדשה (בטרם אצרך בבטן · נער אנכי · נתתי דברי בפיך · לנתוש... לבנות ולנטוע) · יא–יב מקל שקד · יג–טז סיר נפוח (מצפון תפתח הרעה) · יז–יט עיר מבצר, עמוד ברזל, חומות נחשת

הדמויות

ירמיהו: לא ידעתי דבר, נער אנכי · ה׳: אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך · המתנגדים: מלכי יהודה, שריה, כהניה ועם הארץ - ונלחמו אליך ולא יוכלו לך

הנימוקים של ירמיהו והתשובות של ה׳

לא ידעתי דבר ← ויגע על פי, נתתי דברי בפיך · נער אנכי ← אל תאמר נער אנכי... אתך אני להצלך · בטרם אצרך בבטן = נבחר מראש

מראות, דימוי ומושגי מלחמה

מקל שקד = שוקד אני על דברי לעשתו (משחק מילים) · סיר נפוח = מצפון תפתח הרעה · עיר מבצר, עמוד ברזל, חומות נחשת = דימוי לחוסן · תאזר מתניך, ונלחמו אליך = מושגי מלחמה

מדרש ופרשנות שהופיעו בבגרות

פסיקתא רבתי: איזה נביא יצא להם ולא ביקשו להורגו = פחד מהעם (שונה מ"נער אנכי", או נרמז ב"אל תירא מפניהם") · השקד = זריזות (תאזר מתניך) ונחישות (עיר מבצר)

השוואה: ההבטחה בפרק א והמשפט בפרק כו

א, יט ונלחמו אליך ולא יוכלו לך ← כו, ח מות תמות + כו, כד יד אחיקם בן שפן

מבנה הפרק

ירמיהו ב: א–ג חסד נעוריך, קדש ישראל לה׳ · ד–ט מה מצאו אבותיכם בי עול, ותטמאו את ארצי · י–יג ההימיר גוי אלהים, מקור מים חיים / בארת נשברים · יד–יט מי שחור, מי נהר · כב נכתם עונך · כה אהבתי זרים · כז–כח בעת רעתם יאמרו קומה והושיענו

הדמויות

העם במדבר: לכתך אחרי במדבר · העם אחר כך: וילכו אחרי ההבל, ותטמאו את ארצי · ה׳: מה מצאו אבותיכם בי עול · המנהיגים: כהנים, תופשי התורה, רועים, נביאים

המילה המנחה "ארץ" (פסוקים ה–ט)

"ארץ": מארץ מצרים → ארץ ערבה, ציה וצלמות → ארץ הכרמל → ותטמאו את ארצי = כפיות טובה

השורש ה-ל-ך: אז והיום

ה-ל-ך: לכתך אחרי במדבר (חסד) ↔ ואחריהם אלך (בגידה)

מטפורות המים והכתם

מקור מים חיים = ה׳ · בארת נשברים = האלילים · שתים רעות = עזיבה + תחליף חסר תועלת · נכתם עונך = אין ניקוי חיצוני לחטא · ההימיר גוי אלהים = פליאה

ורשבסקי: פתרונות כוזבים של עמים אחרים

ורשבסקי: פתרונות כוזבים ושטחיים של עמים אחרים = בארת נשברים (יג), מי שחור ומי נהר (יח) · הסכנה: מדוע היה לבז, בני נף ותחפנחס

השוואה: המדבר בירמיהו ב ובשמות לב

ירמיהו ב: המדבר = נאמנות (לכתך אחרי) ↔ שמות לב: המדבר = עגל (סרו מהר מן הדרך)

מבנה הפרק

ירמיהו ז: א–ב עמד בשער בית ה׳ · ג–ז היטיבו דרכיכם, גר יתום ואלמנה, היכל ה׳ ×3 = דברי השקר · ח–יא הגנב רצח ונאף, נצלנו, מערת פרצים · יב–טו שילה, זרע אפרים · טז–יט אל תתפלל, מלכת השמים

הדמויות

ירמיהו: שליח (עמד בשער) + מתפלל (אל תתפלל = תפקידו הרגיל) · העם: משתחווים + הגנב רצח ונאף · ה׳: היטיבו דרכיכם, גם אנכי הנה ראיתי

התנאי והתקדימים: האם הגזרה סופית?

תנאי: היטיבו דרכיכם ← ושכנתי אתכם = לא גזרה סופית · שילה = מקדש שחרב · זרע אפרים = ממלכת ישראל שגלתה

"היכל ה׳": המיתוס והניתוץ שלו

המיתוס: היכל ה׳ ×3, נצלנו · הניתוץ: דברי השקר, מערת פרצים, הגנב רצח ונאף (שאלה רטורית), כאשר עשיתי לשלו

הצביעות: במקדש ומחוץ לו

ז, ב: להשתחות לה׳ (במקדש) ↔ ז, יח: כונים למלכת השמים (בבית וברחוב) = צביעות דתית

השוואה: הצביעות בפרק ב ובפרק ז

ב: בעת רעתם יאמרו קומה והושיענו · ז: הגנב רצח ונאף + נצלנו + מערת פרצים = קשה יותר (מוסר + חילול המקדש)

מבנה הפרק

ירמיהו כו: א–ו הבית הזה כשלה (מותנה: אולי ישמעו) · ז–ט מות תמות · י–טו משפט: תובעים כהנים ונביאים, הגנה: ה׳ שלחני, הנני בידכם, דם נקי · טז–יט אין לאיש הזה משפט מות, מיכה וחזקיהו · כ–כג אוריהו ויהויקים · כד יד אחיקם בן שפן

הדמויות

תובעים: הכהנים והנביאים (משפט מות) · שופטים: השרים (אין לאיש הזה משפט מות) · זקני הארץ: מיכה · יהויקים: המית את אוריהו · אחיקם בן שפן: הציל את ירמיהו

למה הנבואה עוררה התנגדות, ואיך ירמיהו מגן על עצמו

הנבואה: הבית הזה כשלה · ההתנגדות: מדוע נבית בשם ה׳ (נבואת שקר, דברים יח, כ) · ההגנה: ה׳ שלחני, היטיבו דרכיכם וינחם ה׳, דם נקי

שני תקדימים: מיכה ואוריהו

מיכה: ציון שדה תחרש (מוחלט) - חזקיהו לא המית, וינחם ה׳ = לטובת ירמיהו (קל וחומר) · אוריהו: ככל דברי ירמיהו - יהויקים הכהו בחרב = לרעת ירמיהו · "אך" יד אחיקם

חזקיהו מול יהויקים, ומידה כנגד מידה

חזקיהו: ירא את ה׳ ויחל את פני ה׳ (נבואה = קריאה לתשובה) · יהויקים: ויבקש המלך המיתו (נבואה = איום) · מידה כנגד מידה: הוציא את אוריהו ממצרים ← נאסר בנחשתים להליכו בבלה

דברים על ירמיהו שהופיעו בבגרות

מנור: לא אשתוק... ואשיר כאן באוזניה ↔ לדבר באזניכם (טו) · בן גוריון: לא נפחד מן המוות ↔ הנני בידכם (יד); האמת המרה עד הסוף ↔ אל תגרע דבר (ב)

מבנה הפרק

ירמיהו כח: א–ד שברתי את על מלך בבל, בעוד שנתים ימים · ה–ט אמן כן יעשה ה׳ / אך שמע נא / הנביא אשר ינבא לשלום · י–יא חנניה שובר את המוטה · יב–יד מוטות ברזל · טו–יז לא שלחך ה׳, וימת חנניה

הדמויות

חנניה: שברתי את על מלך בבל, שובר את המוטה · ירמיהו: אמן (תקווה) + אך שמע נא (ספק) · ה׳: על ברזל

מה עשוי לשכנע את העם בדברי חנניה

חנניה משכנע: כה אמר ה׳ צבאות · שברתי (עבר = ודאות) · בעוד שנתים ימים · כלי בית ה׳ ויכניה · בבית ה׳ לעיני כל העם

נבואת אמת ונבואת שקר: אמת המידה

אמת המידה: הנביא אשר ינבא לשלום - בבא דבר הנביא יודע (כח, ט) · נביאי פורענות = המסורת (כח, ח) · אמן = משאלה, לא הסכמה · קושי: יח, ז–י נבואה מותנית

המעשים הסמליים

מוטות עץ (כניעה) → חנניה שובר (ככה אשבר) → ה׳: מוטות ברזל (העול יחמיר) · בן שחר: הנמצאים במשבר נאחזים בניסים

מבנה הפרק (החלקים שנשאלו)

ירמיהו לא: יד–טז רחל מבכה / מנעי קולך · יז–יט אפרים: השבני ואשובה / הבן יקיר לי · כו–כז זרע אדם וזרע בהמה, לבנות ולנטע · כח–כט איש בעונו ימות · ל–לג ברית חדשה, על לבם אכתבנה · לד–לו אם ימשו החקים · לז–לט ונבנתה העיר

הדמויות: שני קולות ושתי תשובות

רחל: מבכה על בניה ← מנעי קולך, ושבו בנים לגבולם · אפרים: השבני ואשובה ← הבן יקיר לי, רחם ארחמנו

הביטוי החוזר "הנה ימים באים"

"הנה ימים באים" (כו, ל, לז) + "בימים ההם" (כח) = עתיד רחוק

גמול אישי

אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה (גמול דורות) → איש בעונו ימות (גמול אישי) · איכה ה, ז: אבתינו חטאו ואינם ואנחנו עונתיהם סבלנו

שני סוגי הנבואה: פרק א ופרק לא

א, י: לנתוש ולנתוץ... לבנות ולנטוע ← לא, כז: כן אשקד עליהם לבנות ולנטע · לאומי: נוה צדק הר הקדש · אישי: הרויתי נפש עיפה

הברית החדשה מול דברים ו

ברית חדשה: ה׳ כותב על לבם, כולם ידעו אותי ↔ דברים ו: האדם משנן, קושר וכותב · חידוש: פנימית, לא תופר (אשר המה הפרו)

הברית בסיני והברית החדשה: בחירה חופשית?

סיני: אם שמוע תשמעו + נעשה = בחירה · ברית חדשה: על לבם אכתבנה = שתי עמדות (אין דחייה / הפנמה)

שמים ומים: פרק לא מול פרק ב

לא: חוקי שמים וים = ערובה לנצחיות העם · ב: שמו שמים + מקור מים חיים = העצמת החטא

אפרים: פרק ז מול פרק לא

ז, טו: זרע אפרים = אזהרה · לא, יז–יט: אפרים שב, הבן יקיר לי (וטז: ויש תקוה לאחריתך) = מחזק (או: מזכיר את המחיר)

נושא בחירה: חוק וחברה

מבנה הפרק (ויקרא יט, א–ד ו-ט–יח)

ויקרא יט: א–ד קדשים תהיו · ט–י פאה, לקט, עוללות ופרט "לעני ולגר" · יא–יב גניבה, כחש, שקר, שבועת שקר · יג "לא תלין פעלת שכיר" · יד חרש ועיוור, "ויראת מאלהיך" · טו "לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול" · טז רכילות, "לא תעמד על דם רעך" · יז–יח תוכחה, "לא תקם ולא תטר", "ואהבת לרעך כמוך"

מי מול מי בחוקים

בעל השדה = משאיר פאה ולקט · המעסיק = לא מלין שכר · השופט = בלי משוא פנים · הנפגע = מוכיח בגלוי

העדפה לטובה מול שוויון

כלכלה = העדפה לטובה (פאה ולקט "לעני ולגר") · משפט = שוויון ("לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול")

ביטויים ומושגים שהבגרות שאלה עליהם

"ויראת מאלהיך" = במקום שאין אכיפה · "אני ה׳" = ה׳ רואה ומצווה · יא–יב = עבירה גוררת עבירה · "ואהבת לרעך כמוך" = ציווי על רגש

מבנה הפרק (דברים כד, י–כב)

דברים כד: י–יג משכון ("בחוץ תעמד", "השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש") · יד–טו "ביומו תתן שכרו" · טז "איש בחטאו יומתו" · יז–יח משפט גר ויתום, בגד אלמנה · יט–כב עומר שכוח, זית, כרם "לגר ליתום ולאלמנה" · "וזכרת כי עבד היית" (יח, כב)

מי מול מי בחוקים

המחוקק פונה לבעל הכוח (מלווה, מעסיק, בעל שדה) ומגן על החלש (לווה עני, שכיר, גר, יתום, אלמנה)

הנימוקים שבחוקים

יג "ולך תהיה צדקה" = תמריץ · טו "ולא יקרא עליך אל ה׳" = הרתעה · "וזכרת כי עבד היית" = אמפתיה + חובה לה׳ · טז = גמול אישי

השוואה: החוק המקראי מול ביטוח לאומי

מקרא = אחריות אישית, סיוע ישיר מהשדה · גולדה מאיר = אחריות המדינה, סיוע כזכות

מבנה הפרק (דברים טז, א–כ)

דברים טז: א–ח פסח ("לחם עני", "למען תזכר את יום צאתך") · ט–יב שבועות ("מהחל חרמש בקמה", "וזכרת כי עבד היית") · יג–טו סוכות ("באספך מגרנך ומיקבך", "והיית אך שמח") · טז–יז "שלוש פעמים בשנה", "ולא יראה... ריקם" · יח–כ "לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד", "צדק צדק תרדף"

מה משותף לחגים

שלושת הרגלים = עלייה לרגל + "ולא יראה את פני ה׳ ריקם" · שבועות וסוכות = שמחה עם הלוי, הגר, היתום והאלמנה + חגי קציר ואסיף · פסח ושבועות = זכר יציאת מצרים

דרישות מן השופטים

שופטים "בכל שעריך" · "לא תטה משפט" · "לא תכיר פנים" · "לא תקח שחד" · "צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ"

מבנה הפרק (דברים יז, ח–כ)

דברים יז: ח–יג בית הדין ("כי יפלא ממך", "לא תסור... ימין ושמאל", "ומת האיש ההוא") · יד–טו "מלך ככל הגוים", "מקרב אחיך" · טז–יז "לא ירבה לו" סוסים, נשים, כסף וזהב · יח–כ "וכתב לו את משנה התורה", "לבלתי רום לבבו מאחיו"

הנמענים בחוק

בית הדין = מכריע, "לא תסור" · הממרה = "ומת" · המלך = נבחר בידי ה׳, "מקרב אחיך", מוגבל וכפוף לתורה

מילים מנחות וביטויים בחוק המלך

"לא... לו" = המלך לא צובר לעצמו · "ירבה" ×3 · "לבבו" (יז, כ) · "ימין ושמאל" (יא, כ) = כולם כפופים לתורה

"ראשון בין שווים" והגבלות המלך

תנאים: נבחר בידי ה׳ + "מקרב אחיך" · איסורים: "לבלתי רום לבבו" + "לבלתי סור מן המצוה" · גמול: "יאריך ימים... הוא ובניו" · ראשון בין שווים = טו + יט

מבנה הפרק (דברים כ)

דברים כ: א–ד הכוהן ("לא תירא", "ה׳... ההלך עמכם") · ה–ח פטורים (בית, כרם, אשה - "ואיש אחר"; "הירא ורך הלבב") · י–טו "וקראת אליה לשלום" · טז–יח "לא תחיה כל נשמה" · יט–כ "לא תשחית את עצה"

מי מול מי בחוק

העם = פחד · הכוהן = עידוד · השוטרים = פטורים · עיר רחוקה = שלום קודם · ערי העמים = חרם · עץ מאכל = לא להשחית

ביטויים ומושגים שהבגרות שאלה עליהם

ש-ל-ם ×3 (י–יב) = שלום קודם · "ואיש אחר" ×3 (ה–ז) = צדק חברתי · הדרגתיות = לפי תגובת העיר · עיר רחוקה מול ערי העמים

החרם: שתי קריאות

חרם: נימוק = "למען אשר לא ילמדו אתכם" (יח) · עמדה = כל צד, מנומק ומבוסס

מבנה הפרק (במדבר לה, ט–לד)

במדבר לה: ט–טו שש ערי מקלט · טז–כא מזיד (כלי ממית, "בשנאה", "בצדיה", "באיבה") · כב–כג שוגג ("בפתע בלא איבה", "בלא ראות") · כד–כח "ושפטו העדה", "והצילו העדה", "עד מות הכהן הגדל" · כט–לד "ולא תקחו כפר" ×2, "כי הדם הוא יחניף את הארץ"

המעורבים בחוק

מזיד = מות יומת, אין כופר · שוגג = עיר מקלט עד מות הכהן הגדול · גואל הדם = נוקם · העדה = שופטת ומצילה

מזיד מול שוגג: הקריטריונים

מזיד = כלי ממית, שנאה ואיבה, "בצדיה" → מות · שוגג = "בפתע בלא איבה", "בלא ראות", "לא אויב לו" → עיר מקלט

עיקרונות החוק

עיר מקלט = מגינה + מענישה · גאולת הדם = ממותנת, לא מבוטלת · "ולא תקחו כפר" ×2 · לג "כי אם בדם שפכו" = מתאים למזיד, נוגד את דין השוגג

נושא בחירה: מזמורי תהלים

מבנה המזמור

תהלים א: א–ב הצדיק (לא הלך, לא עמד, לא ישב; "בתורת ה׳ חפצו") · ג עץ שתול · ד–ה הרשעים כמוץ, "לא יקמו רשעים במשפט" · ו "יודע ה׳ דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד"

הצדיק, הרשעים וה׳

הצדיק: לא הלך / לא עמד / לא ישב + "בתורת ה׳ חפצו" → עץ שתול · הרשעים: קבוצה ("עצת", "מושב") → מוץ, "לא יקמו במשפט", "דרך רשעים תאבד"

דימויים, הדרגה ומילה מנחה

עץ שתול = יציבות + פרי · מוץ = קלות, אין ערך · הלך-עמד-ישב = הדרגה · "דרך" (א, א; א, ו ×2) = בחירה בין שתי דרכים · "איש" = כל אדם

רד"ק: למה הספר נפתח במזמור הזה

רד"ק: "מזמור נכבד מאוד, לפיכך החל ספרו בו" · "תורת האדם" ← "אשרי האיש" = כל אדם

השוואה: "דרך ה׳" בתהלים א ובבראשית יח

"דרך ה׳": תהלים א = אישי (יחיד, תורה) · בראשית יח, יט = לאומי (מדור לדור, "צדקה ומשפט")

מבנה המזמור

תהלים ח: ב + י מסגרת "מה אדיר שמך בכל הארץ" · ג "מפי עוללים וינקים" · ד–ה "מה אנוש כי תזכרנו" (קטנות) · ו–ט "מעט מאלהים", "כל שתה תחת רגליו" (גדולה)

שתי התפיסות של מעמד האדם

קטנות: "מה אנוש כי תזכרנו" (ח, ה) מול השמים · גדולה: "ותחסרהו מעט מאלהים... תעטרהו" (ח, ו) · שלטון: "כל שתה תחת רגליו" (ח, ז)

גדולת ה׳ במזמור

גדולת ה׳: "מה אדיר שמך" (ב, י) · "מפי עוללים" (ג) · "מעשה אצבעתיך" (ד) · "תמשילהו" (ז) - השלטון ניתן מה׳

רד"ק: מפי עוללים ויונקים

רד"ק (ח, ג): התינוק יודע לינוק מלידתו → "הכול בכוונת מכוון, לא בטבע ובמקרה" → "לבטל דברי המכחישים"

השוואות

בראשית א = רק הגדולה (צלם, "ורדו") · סופוקלס = דומה: האדם נפלא; שונה: בתהלים הגדולה מה׳

מבנה המזמור

תהלים נא: א–ב נתן ובת שבע · ג–יא וידוי, "מחה", "כבסני", "טהרני" · יב–יד "לב טהור ברא לי" · טו–יט "אלמדה פשעים", "רוח נשברה" · כ ציון

שלושה רכיבים בתשובה

הכרה: "כי פשעי אני אדע" (ה) · מחילה: "מחה פשעי" (ג) · היטהרות: "כבסני... טהרני" (ד), "תחטאני באזוב" (ט)

מילים ודימויים

ח-ט-א = חטא (ד, ו) וחיטוי "תחטאני באזוב" (ט) · "ומשלג אלבין" = ניקוי · "לב טהור" = עולם פנימי · "ברא" = בריאה חדשה · "הסתר פניך" מול "אל תשליכני"

רס"ג ושיר בן זמננו

רס"ג: "אם תמחול לי... כאילו הוא בריאה חדשה" · בנאי: התיקון בידי האדם · המזמור: התיקון בפנייה לאל

המבט של אלוהים ואחריות החוטא

"הסתר פניך" = מבקש שהמבט יוסט · לב ארי = אין מנוס מהמבט · פסוק יב = עמדה מנומקת על אחריות

מבנה המזמור

תהלים קד: א + לה "ברכי נפשי" · א–ד שמים · ה–ט ארץ ומים, "גבול שמת" · י–יח מקום לכל נברא · יט–כג לילה לחיות, יום לאדם · כד–כו "מה רבו מעשיך", לויתן · כז–ל מזון וחיים · לה "יתמו חטאים"

ההרמוניה בבריאה

הרמוניה: מקום (ציפורים-עצים, יעלים-הרים, שפנים-סלעים) · זמן (לילה לחיות, יום לאדם) · מים (סכנה ← גבול ← השקיה) · מזון (חציר לבהמה, עשב לאדם)

מילה מנחה, דימויים וניגודים

ש-ב-ע: "תשבע" (יג), "ישבעו" (טז), "ישבעון" (כח) = שפע · "עטה אור כשלמה", "עבים רכובו" = שליטה בטבע · לויתן "לשחק בו" ≠ אויב · "בל תמוט" (ה) מול "ותרעד" (לב) ← "יתמו חטאים" (לה)

היחס של ה׳ לברואים

חסד: "ישבעון טוב" (כח) · תלות: "תסתיר פניך יבהלון" (כט) · חידוש: "תשלח רוחך יבראון" (ל) · אימה: "ויעשנו" (לב)

השוואות

קד מול ח: אחד הנבראים מול שליט · קד ובראשית א, כט–ל: הרמוניה, מזון לכולם

מבנה המזמור

תהלים קל: א–ב "ממעמקים קראתיך" · ג–ד "מי יעמד", "כי עמך הסליחה למען תורא" · ה–ו "קויתי", "משמרים לבקר" · ז–ח "יחל ישראל", "יפדה את ישראל מכל עונתיו"

מצוקה וביטחון: הראיות

מצוקה: "ממעמקים" (א), "שמעה בקולי" (ב), "מי יעמד" (ג) · ביטחון: "עמך הסליחה" (ד), "ולדברו הוחלתי" (ה), "יחל ישראל" (ז)

דימויים ואמצעים

"ממעמקים" = תהום · "משמרים לבקר" = מצוקה (לילה) + ודאות (בוקר בא) · "שמרים לבקר ×2" = כמיהה · "מי יעמד" = שאלה רטורית

"כי עמך הסליחה למען תורא": סליחה ויראה

"מי יעמד" (ג) = בלי סליחה אין תקווה · "עמך הסליחה למען תורא" (ד) = הסליחה מקרבת ומביאה ליראה

"יש הטוענים": מזמור אחד או שניים

שני מזמורים: יחיד אל ה׳ (א–ו) מול פנייה לעם (ז–ח) · מזמור אחד: קוה/יחל, סליחה/פדות

המזמור ויום הכיפורים

יום הכיפורים: ג–ד וידוי וסליחה · ז–ח כפרה לכל ישראל

מבנה המזמור

תהלים קכב: א–ב "שמחתי... בית ה׳ נלך", "עמדות היו רגלינו" · ג–ה "כעיר שחברה לה יחדו", שבטים, "כסאות למשפט" · ו–ט "שאלו שלום ירושלם", "אבקשה טוב לך" · מסגרת "בית ה׳" (פסוקים א, ט)

"כעיר שחברה לה יחדו": שלוש נקודות מבט

"כעיר שחברה לה יחדו": דתית ("להדות לשם ה׳") · לאומית (שבטים, "כסאות לבית דוד") · חברתית ("אחי ורעי") · מסגרת "בית ה׳" (פסוקים א, ט) = דתית

ד׳ כהן-צמח: יחיד ורבים, ירושלים כאהובה

כהן-צמח: יחיד ("שמחתי") + רבים ("נלך", "רגלינו") = פה לציבור · ירושלים כאהובה: "ישליו אהביך"

עופר בורין: ארבעה היבטים של החיבור

בורין: שבטים (ד) · משפט וממשל (ה) · שלוות התושבים (ו) · שלום צבאי "בחילך" (ז)

שלום ירושלים ושלום היחיד

שלום העיר = שלום היחיד: "ישליו אהביך" (ו), "למען אחי ורעי" (ח) · קכח: "בנים לבניך" + "שלום על ישראל"

מבנה המזמור

תהלים קכח: א "אשרי כל ירא ה׳" · ב "יגיע כפיך כי תאכל" · ג "אשתך כגפן פריה", "בניך כשתלי זיתים" · ד "הנה כי כן יברך" · ה–ו "יברכך ה׳ מציון", "בנים לבניך שלום על ישראל"

הברכות והדימויים

יגיע כפיים = פרנסה ואושר · "כגפן פריה" = אשה פורייה · "כשתלי זיתים" = בנים רבים · "בנים לבניך" = נכדים

השוואה לבראשית ג

קכח מול בראשית ג: עבודה = "אשריך וטוב לך" מול "בעצבון" · אשה = "כגפן פריה" מול "בעצב תלדי" · "יברך" מול "ארורה" · שכר לירא ה׳ מול עונש על החטא

האישי והלאומי

"יברכך ה׳ מציון" = ברכה אישית ממקור לאומי · "בנים לבניך" + "שלום על ישראל" = אושר היחיד תלוי בשלום העם

נושא בחירה: ספרות החכמה - הרהורים על החיים

מבנה איוב א–ב

א, א–ה הצגה "תם וישר" · א, ו–יב שמים "החנם ירא איוב" · א, יג–כב ניסיון א׳ "ה׳ נתן וה׳ לקח" · ב, א–ו שמים "עור בעד עור" · ב, ז–י ניסיון ב׳ "גם את הטוב נקבל" · ב, יא–יג הרעים בשתיקה

הדמויות באיוב א–ב

איוב = "תם וישר" (א, א) · ה׳ = "אין כמהו בארץ" (א, ח) · השטן = "החנם", "עור בעד עור" · אשתו = "ברך אלהים ומת" · הרעים = שבעה ימים בשתיקה

מילים מנחות, אמצעים ומושגים באיוב א–ב

צדיק וטוב לו = א, א מול א, ב–ד · מספר טיפולוגי = 7 ו-3 · חזרה = "ואמלטה רק אני לבדי" · "עוד זה מדבר וזה בא" · ב-ר-ך = "יברך" במקום "יקלל" · "החנם" = אמונה התלויה בדבר

מבנה איוב ג

א–ב "ויקלל את יומו" · ג–י קללת היום והלילה "יאבד יום אולד בו" · יא–יט המוות כמנוחה "שם ינוחו יגיעי כח" · כ–כו "למה יתן לעמל אור", "ויבא רגז"

הדובר והדמויות באיוב ג

איוב מקלל את יומו, לא את ה׳ (או: מחאה עקיפה) · "ויסך אלוה בעדו" (כג) · הסובלים = "המחכים למות ואיננו" (כא)

מילים מנחות, אמצעים ומושגים באיוב ג

רכיבי הקללה = ביטול מועדים, חושך, כוחות לא אנושיים · "יהי חשך" מול "יהי אור" · "למה" = ערעור · ב-ו-א (כד–כו) = הסבל בא בלי הפסקה · "ויסך אלוה בעדו" מול "שכת בעדו"

השוואות לאיוב ג

השטן "יברכך" מול "ויקלל את יומו" · ב, י "גם את הטוב נקבל" מול ג, כ "למה" · קהלת: המוות = הבל; איוב: המוות = מנוחה · לח, יז "הנגלו לך שערי מות"

מבנה איוב ד, א–ט

ג–ד עבר "וידים רפות תחזק" · ה הווה "ותלא... ותבהל" · ו "תקותך ותם דרכיך" · ז–ט גמול "מי הוא נקי אבד", "כאשר ראיתי"

אליפז: ביקורת או עידוד

ביקורת = "ותלא... ותבהל" (ה), "וזרעי עמל יקצרהו" (ח) · עידוד = "תקותך ותם דרכיך" (ו), "מי הוא נקי אבד" (ז) · מקור = "כאשר ראיתי" (ח)

מושגים ואמצעים בדברי אליפז

תורת הגמול (ז–ט) = מי שסובל כנראה חטא · מידה כנגד מידה = "זרעי עמל יקצרהו" · שאלה רטורית = "מי הוא נקי אבד" · עבר "תחזק" מול הווה "ותבהל"

השוואות לדברי אליפז

ד, ה "ותלא... ותבהל" מול ב, י "לא חטא איוב בשפתיו" · הגמול של אליפז מול א, ח "איש תם וישר"

מבנה איוב לח, א–כו

א–ג "מן הסערה", "בלי דעת", "ואשאלך והודיעני" · ד–ז "איפה היית ביסדי ארץ" · ח–יא הים "עד פה תבוא" · טז–יח "שערי מות" · יט–כא "ידעת כי אז תולד" · כב–כו "לא אדם בו"

ה׳ ואיוב במענה: שתי קריאות

עונה = ההתגלות והגבלת הידיעה · לא עונה = לא מתייחס לסבל, "ידעת כי אז תולד" · מקום האדם = "עד פה תבוא" (יא), "לא אדם בו" (כו)

מילים מנחות ואמצעים באיוב לח

"מן הסערה" = כוח · שאלות רטוריות = גבולות הידיעה · י-ד-ע (ב–ה) = "בלי דעת" · הים = גבול לאדם "עד פה תבוא" · אירוניה = "ידעת כי אז תולד" (כא)

השוואות למענה ה׳

ג (המוות כמנוחה) מול לח, יז "שערי מות" · בראשית א "בצלמו" מול לח, כו "לא אדם בו" · סוקרטס "לדעת שאתה לא יודע" מול "בלי דעת"

מבנה קהלת א

א כותרת · ב–ג "הבל הבלים", "מה יתרון" · ד "דור הלך ודור בא" · ה–ז "והים איננו מלא" · ח–יא "אין כל חדש", "אין זכרון" · יב–יח "ברב חכמה רב כעס"

הדובר ועמדותיו בקהלת א

הדובר = מלך חכם (טז) · האדם = "כבר היה" (י), "לא יהיה להם זכרון" (יא) · הטבע = מעגל (ה–ז) · החכמה = "מעות לא יוכל לתקן" (טו)

מילים מנחות ומושגים בקהלת א

הבל = אין ממש · יתרון = אין רווח (ג) · תחת השמש · הלך/סבב/שב = מעגל בלי התקדמות · חכמה ודעת = "יוסיף מכאוב" (יח)

פרשנות לקהלת א

קליין = מעגל בלי מטרה → "והים איננו מלא" · ב, יד–יז "מקרה אחד" מחזק את א, יח "יוסיף דעת יוסיף מכאוב"

השוואות ושאלות עמדה על קהלת א

דברים ל "ובחרת בחיים" מול "מה יתרון" · הספר עצמו נזכר → "אין זכרון" לא תמיד נכון · ספר שמטיל ספק במשמעות במקרא = נועזות

מבנה קהלת ב

א–ג "אי זה טוב" · ד–י עושר "הגדלתי מעשי" · יא "אין יתרון תחת השמש" · יב–יז "כיתרון האור מן החשך" מול "מקרה אחד" · יח–כג "ושנאתי אני את כל עמלי" · כד–כו "מיד האלהים היא"

הדמויות בקהלת ב

קהלת = עושר ושמחה ובכל זאת "אין יתרון" · החכם "עיניו בראשו" מול הכסיל "בחשך הולך" · היורש = "הבל ורעה רבה" (כא)

מילים מנחות ואמצעים בקהלת ב

ריבוי פעולות (ד–ח) = היקף העושר · יתרון (יא, יג) · אור וחושך = חכם מול כסיל · מקרה = המוות · "ושנאתי" (יז, יח) · "הבל ורעות רוח" אחרי כל ניסיון

פרשנות ומקורות לקהלת ב

מגידוב: מקור הכאב = המוות והשכחה ("מקרה אחד") · חז"ל: "ושנאתי את החיים" מול "טוב מאד" · בן ארי: לב שבור; "הכול חולף" = נחמה

השוואות לקהלת ב

איוב ג: מוות = מנוחה; קהלת ב: מוות = מבטל את יתרון החכם · ב, יד–יז מחזק את א, יח

על אהבה וחסד: רות, שיר השירים ואשת חיל

מבנה הפרק

רות א: א-ה ירידה למואב ומוות · ו-ז "פקד ה׳ את עמו" · ח-יג "לכנה שבנה", "שבנה בנתי" · יד-יח ערפה שבה, רות דבקה: "עמך עמי ואלהיך אלהי" · יט-כב "הזאת נעמי", "קראן לי מרא"

הדמויות בפרק

נעמי: חמלה ("ותשק להן", "בנתי") / ריחוק ("למה תלכנה עמי", "מר לי מאד מכם") · רות: אישי ("אל אשר תלכי אלך"), לאומי ("עמך עמי"), דתי ("ואלהיך אלהי") · ערפה: "שבה... אל עמה ואל אלהיה"

מילים וביטויים בפרק

"שבנה" (א, ח; א, יא; א, יב) = הפצרה לשוב · "בנתי" = קרבה · "חסד... עם המתים ועמדי" (א, ח) · "מלאה הלכתי וריקם השיבני ה׳" (א, כא) · נעמי → "מרא" (א, כ) · "הזאת נעמי" (א, יט)

מדרש רות זוטא: למה נעמי מחזירה את כלותיה

מדרש רות זוטא: נעמי מחזירה את הכלות "כדי שלא תתבייש בהן" - "נשים מאביות" (א, ד), שיבה אל עמה (א, ו-ז), "לבית אמה" (א, ח)

נעמי וה׳: שתי קריאות

נעמי וה׳: ביקורת - "כי יצאה בי יד ה׳" (א, יג), "כי המר שדי לי מאד" (א, כ) · קבלת הדין - "וה׳ ענה בי" = העיד בי (א, כא)

מבנה הפרק

רות ב: א-ג "ויקר מקרה" · ד-ז "נערה מואביה היא" · ח-יג "ואנכי נכריה", "הגד הגד לי" · יד-יז "ותאכל ותשבע ותתר" · יח-כג "מגאלנו הוא"

הדמויות בפרק

רות: "אלכה נא השדה", "מאז הבקר ועד עתה" · בועז: "לבלתי נגעך", "הגד הגד לי", "ישלם ה׳ פעלך" · נעמי: "מגאלנו הוא"

המילה המנחה "שדה"

שדה = מזון ("ואלקטה בשבלים", ב, ב; "כאיפה שערים", ב, יז) וסכנה ("לבלתי נגעך", ב, ט; "ולא יפגעו בך בשדה אחר", ב, כב)

חילופי כינויים: זרות ושייכות

זרות: "המואביה" (ב, כא), "נכריה" (ב, י), "נערה מואביה" (ב, ו) · שייכות: "בתי" (ב, ח; ב, כב), "כלתה" (ב, כ; ב, כב)

פ׳ פולק: מקרה או השגחה

פולק: מקרה לכאורה = אפשרות להשגחה · "ויקר מקרה חלקת השדה לבעז" (ב, ג) · "והנה בעז בא" (ב, ד)

השוואה: רות ואברם

רות ואברם: שניהם עוזבים ארץ, מולדת ובית אב · אברם - בציווי ובהבטחה ("ואעשך לגוי גדול") · רות - מבחירה, "אל עם אשר לא ידעת"

מבנה הפרק

רות ג: א-ה התוכנית ("מנוח אשר ייטב לך") · ו-ז "ותבא בלט" · ח-יג "ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה", "אשת חיל את", "יש גאל קרוב ממני" · יד-טו "בטרם יכיר איש את רעהו" · טז-יח "שבי בתי"

הדמויות בפרק

נעמי: מתכננת ("מנוח אשר ייטב לך") · רות: צייתנות ("ותעש ככל אשר צותה") ותעוזה ("ופרשת כנפך") · בועז: "וגאלתיך אנכי חי ה׳"

הסיכון בירידה לגורן

סיכון: לילה ואיש שאכל ושתה (ג, ז-ח) · השם הטוב: "אל יודע כי באה האשה הגרן" (ג, יד) · "וגם יש גאל קרוב ממני" (ג, יב)

מראית עין: איך רות נזהרת

מראית עין: "ותבא בלט" (ג, ז) · "ותקם בטרם יכיר איש את רעהו" (ג, יד) · "כי גאל אתה" (ג, ט) = כוונת נישואים

חסד במגילה: ראשון ואחרון

חסד: א, ח (הכלות "עם המתים ועמדי") · ב, כ ("לא עזב חסדו את החיים ואת המתים") · ג, י ("חסדך האחרון מן הראשון")

למען מי פעלה נעמי: שתי עמדות

למען רות: "מי את בתי" (ג, טז), "שבי בתי" (ג, יח) · גם למען עצמה: "אל תבואי ריקם אל חמותך" (ג, יז)

מבנה הפרק

רות ד: א-ח בשער, "לא אוכל לגאול לי" · ט-י "עדים אתם היום", "קניתי" · יא-יב "כרחל וכלאה" · יג-יז "ותלד בן", "ילד בן לנעמי" · יח-כב עד דוד

אירוע משפטי בשער

משפטי: "עדים אתם היום" (ד, ט; ד, י) · בשער עם הזקנים (ד, יא) · "קניתי" (ד, ט; ד, י) · "להקים שם המת על נחלתו" (ד, י)

מי מקבל את הנישואים בעין יפה

קבלה בעין יפה: העם והזקנים "כרחל וכלאה" (ד, יא) · ה׳ "ויתן ה׳ לה הריון" (ד, יג) · הנשים "טובה לך משבעה בנים" (ד, טו)

המגילה והייעוד: מרות עד דוד

ייעוד הנוכרייה: "הוא אבי ישי אבי דוד" (ד, יז) · ראיות: "חסדך האחרון" (ג, י), "אשת חיל את" (ג, יא), "ותעש ככל אשר צותה" (ג, ו)

נעמי: מפרק א לפרק ד

נעמי מפרק א לפרק ד: "ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה" (א, ה) → "ילד בן לנעמי" (ד, יז) · "ריקם" (א, כא) → "משיב נפש" (ד, טו) · "ותחדל לדבר אליה" (א, יח) → "כלתך אשר אהבתך... טובה לך משבעה בנים" (ד, טו)

מבנה הפרק

שיר השירים ג: א-ה הנערה ("בקשתיו ולא מצאתיו", "את שאהבה נפשי", "אחזתיו ולא ארפנו", השבועה) · ו-יא שלמה ("ששים גברים", "מפחד בלילות", האפריון, "ביום חתנתו")

הדמויות בשיר

הנערה: "אקומה נא", "אחזתיו ולא ארפנו" · האהוב: "את שאהבה נפשי" · השמרים · בנות ירושלם / בנות ציון · שלמה: "מפחד בלילות"

חלום או מציאות

חלום: "על משכבי בלילות" (ג, א), שאלה בלי תשובה (ג, ג), "כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי" (ג, ד) · מציאות: "בשוקים וברחבות" (ג, ב), "השמרים" (ג, ג), "אל בית אמי" (ג, ד)

הנערה: בעלת יוזמה ונטולת פחד

יוזמה ואומץ: "אקומה נא ואסובבה בעיר" (ג, ב) · "את שאהבה נפשי ראיתם" (ג, ג) · "אחזתיו ולא ארפנו" (ג, ד)

רצון להינשא, השבועה וטקס החתונה

רצון להינשא: "עד שהביאתיו אל בית אמי" (ג, ד) · השבועה: "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" (ג, ה) · חתונה: "ביום חתנתו" (ג, יא)

שלמה: שלום ושפע, האדרה או ביקורת

שלמה: שפע - "מעצי הלבנון", "כסף... זהב... ארגמן" (ג, ט-י) · לא שלום - "אחזי חרב", "מפחד בלילות" (ג, ח) · האדרה - "צאנה וראינה" (ג, יא)

השוואה: שנת הלילה של הנערה ושל שלמה

נערה מול שלמה: דמיון - לילה ("על משכבי בלילות", ג, א / "מפחד בלילות", ג, ח), מיטה ושומרים · הבדל - היא קמה ומחפשת / הוא במיטה · אהבה / פחד

מבנה השיר

משלי לא: י-יב "אשת חיל מי ימצא" · יג-כז מעשיה · כח-כט "קמו בניה ויאשרוה" · ל-לא "שקר החן והבל היפי", "ויהללוה בשערים מעשיה"

תחומי העיסוק של אשת החיל

תחומים: מלאכת יד (לא, יג; לא, יט) · מסחר (לא, יד; לא, כד) · שדה וכרם (לא, טז) · משק הבית (לא, טו) · צדקה (לא, כ) · חכמה (לא, כו)

הדמויות בשיר ומעמדן

מעמד גבוה: "נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ" (לא, כג) · "שש וארגמן לבושה" (לא, כב) · "וחק לנערתיה" (לא, טו)

פסוק ל: "שקר החן והבל היפי"

פסוק ל: חן ויופי = "שקר", "הבל" (חיצוני וחולף) · יראת ה׳ = שורש המעשים · "ויהללוה בשערים מעשיה" (לא, לא)

השוואה: אשת החיל במשלי ורות

משלי ורות: "אשת חיל" (משלי לא, י / רות ג, יא) · "בשערים" / "כל שער עמי" · חכמה: "פיה פתחה בחכמה" / "ופרשת כנפך" · חסד: "תורת חסד" / "חסדך האחרון"

בין שאול לדוד

מבנה הפרק: שמואל א יא

שמואל א יא: א–ג המצור ("כרת לנו ברית ונעבדך", "בנקור לכם כל עין ימין") · ד–ח הגיוס (צמד הבקר, "ויצאו כאיש אחד") · ט–יא הניצחון · יב–טו "לא יומת איש ביום הזה"

הדמויות

שאול: תקיף ומאיים ("כה יעשה לבקרו") ↔ מתון וענו ("לא יומת איש... כי היום עשה ה׳ תשועה") · נחש: "חרפה על כל ישראל" · העם: "ויצאו כאיש אחד"

יחסי הכוחות והמעשה הסמלי

יחסי כוחות: "ונעבדך" → "ולא נשארו בם שנים יחד" · צמד הבקר = איום + אחדות · "ויצאו כאיש אחד" · "כי היום עשה ה׳ תשועה"

זיקה לשופטים יט

נתחים "בכל גבול ישראל": שופטים יט - מלחמת אחים · שמואל א יא - אחדות נגד עמון

מבנה הפרק: שמואל א טו

שמואל א טו: א–ג הצו ("ולא תחמל") · ד–ט ההפרה ("ויחמל שאול והעם") · י–יב "נחמתי" · יג–כא "הקימתי את דבר ה׳" ושני התירוצים · כב–כג "הנה שמע מזבח טוב", "וימאסך ממלך" · כד–לא "חטאתי" וקריעת המעיל · לב–לה "וה׳ נחם כי המליך את שאול"

הטיעונים של שאול ותשובת שמואל

שאול: "הקימתי" · "אשר חמל העם" · "למען זבח לה׳" ← שמואל: "ומה קול הצאן" · "ותעט אל השלל" · "הנה שמע מזבח טוב"

ההודאה של שאול: שתי קריאות

הודאה אמיתית: "חטאתי", "שא נא את חטאתי" · היחלצות: אחרי "וימאסך ממלך", "כי יראתי את העם", "ושוב עמי", "כבדני נא"

"ולא תחמל" ו"ויחמל", "מאסת" ו"וימאסך"

"ולא תחמל" (ג) ← "ויחמל" (ט) = ההפרה במילות הצו · "מאסת... וימאסך" (כג) = מידה כנגד מידה

הדמויות

שאול: "הקימתי" → "חטאתי... כי יראתי את העם" · שמואל: "ויזעק אל ה׳ כל הלילה", "הנה שמע מזבח טוב" · העם: "ויקח העם מהשלל"

מבנה הפרק: שמואל א טז

שמואל א טז: א–ה השליחות ("לזבח לה׳ באתי") · ו–יא אליאב ו"וה׳ יראה ללבב" · יב–יג המשיחה ("ותצלח רוח ה׳ אל דוד") · יד–כ "ורוח ה׳ סרה מעם שאול" · כא–כג דוד המנגן ("ורוח לשאול וטוב לו")

הדמויות

ה׳: "וה׳ יראה ללבב" · שמואל: "אך נגד ה׳ משיחו" (טעה במראה) · דוד: "הקטן... רעה בצאן", "ידע נגן" · שאול: "ובעתתו רוח רעה"

ראייה ורוח: הניגודים שהתשובות נשענות עליהם

"האדם יראה לעינים וה׳ יראה ללבב" (ז) · "ותצלח רוח ה׳ אל דוד" (יג) ↔ "ורוח ה׳ סרה מעם שאול" (יד)

המושג "חתרנות" בפרק

חתרנות = בחשאי + נגד השלטון · הצו: "ואני מאסתיו" + "לזבח לה׳ באתי" · דוד בחצר: שאול שלח לקרוא לו ("שלחה אלי את דוד")

זיקה לבחירת שאול

שאול "גבה מכל העם" (ט, ב) ↔ "אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו" (טז, ז)

מבנה הפרק: שמואל א יז

שמואל א יז: א–יא גלית ונשקו · יב–לא דוד מגיע · לב–מ "כי נער אתה", הארי והדוב, "לא אוכל ללכת באלה" · מא–מז "ואנכי בא אליך בשם ה׳ צבאות" · מח–נא "ותטבע האבן במצחו" · נב–נח "בן מי זה הנער"

הדמויות

דוד: אחריות ("לא נסיתי", חמש אבנים) ↔ חוסר אחריות (בלי מגן מול "איש מלחמה מנעריו") · גלית: "ויבזהו כי היה נער" · שאול: "לך וה׳ יהיה עמך"

איך דוד מתמודד עם החזק

דרכי דוד: נשק משלו (מקל, אבן, קלע) · מילים ואמונה ("בשם ה׳ צבאות") · יוזמה ("וימהר דוד וירץ") · ניסיון ("מיד הארי ומיד הדב")

ניגודים בפרק

חרב וחנית ↔ "בשם ה׳ צבאות" · "איש מלחמה מנעריו" ↔ "נער" · "את בשרך לעוף השמים" ↔ "כי יש אלהים לישראל"

מבנה הפרק: שמואל א יח

שמואל א יח: א–ה יהונתן ודוד · ו–ט "שאול באלפו ודוד ברבבתיו" · י–טז החנית ושר אלף ("וה׳ עמו") · יז–יט מרב · כ–כז מיכל ומאה ערלות ("ותהי לו למוקש") · כח–ל "כי ה׳ עם דוד"

הדמויות

שאול: "ויחר... ויהי שאול עוין את דוד", "וירא שאול מלפני דוד" · דוד: "ישכיל", "וה׳ עמו" · יהונתן: "ויאהבהו יהונתן כנפשו" · העם: "אהב את דוד" · מיכל: "למוקש"

הניסיונות של שאול לפגוע בדוד

גלוי: החנית ("אכה בדוד ובקיר") · הרחקה: שר אלף → "וכל ישראל ויהודה אהב את דוד" · סמוי: מרב ("ותהי בו יד פלשתים"), מיכל ("למוקש"), מאה ערלות

ביטויים חוזרים שהתשובות נשענות עליהם

"וה׳ עמו" (יב, יד) · "משכיל" (ה, יד, טו) · "וירא שאול מלפני דוד", "ויגר מפניו" · "וכל ישראל ויהודה אהב את דוד" (טז)

המעיל: מוטיב בנושא

המעיל: טו - נקרע = המלכות נקרעת · יח - יהונתן נותן לדוד (הוקרה או העברת מעמד) · כד - כנף מעיל שאול ביד דוד

מבנה הפרק: שמואל א כד

שמואל א כד: א–ג הרדיפה (שלושת אלפים איש) · ד–ח במערה (כנף המעיל, "ויך לב דוד", "חלילה לי מה׳") · ט–טז נאום דוד ("ראה גם ראה", "ישפט ה׳") · יז–כג "צדיק אתה ממני"

הדמויות

דוד: חס ועוצר את אנשיו ("וישסע") · שאול: "צדיק אתה ממני" · אנשי דוד: "הנה אנכי נתן את איבך בידך"

שתי הטענות על המניע של דוד

תועלת: "אדני המלך... וישתחו", "למה תשמע את דברי אדם", "ראה גם ראה" (ראיה פומבית) · מוסר: "ויך לב דוד אתו", "חלילה לי מה׳", "ישפט ה׳ ביני ובינך"

ביטויים מרכזיים

משיח ה׳ = אסור לפגוע · כנף המעיל = הוכחה (וזיקה לפרק ט״ו) · "גמלתני הטובה" ↔ "לרעך הטוב ממך"

א׳ בומנדיל הכהן: דוד כפוליטיקאי

בומנדיל הכהן: דוד = "פוליטיקאי מתוחכם", "מלחמת דעת הקהל" · ראיות: "אדני המלך... וישתחו", "למה תשמע את דברי אדם", "ראה גם ראה"

זיקה לפרק ט״ו

טו, כח "לרעך הטוב ממך" ↔ כד, יח "צדיק אתה ממני" - שאול משלים עם הנבואה

מבנה הפרק: שמואל א לא

שמואל א לא: א–ו מות שאול ובניו ("ויפל עליה") · ז–י ההשפלה (ראש, כלים בבית עשתרות, גוויה בחומת בית שן) · יא–יג החסד של יבש גלעד ("ויצמו שבעת ימים")

הדמויות

שאול: "פן יבואו הערלים... והתעללו בי" · נושא הכלים: "כי ירא מאד" · פלשתים: "בית עצביהם", "בית עשתרות" · יבש גלעד: "וילכו כל הלילה"

השפלה מול חסד

השפלה: ראש וכלים (ט), "בית עצביהם" (ט), "בית עשתרות" (י), "בחומת בית שן" (י) · חסד: "וילכו כל הלילה" (יב), קבורה "תחת האשל" (יג), "ויצמו שבעת ימים" (יג)

יוסף בן מתתיהו: שאול כגיבור

יוסף בן מתתיהו: שאול = גיבור ומופת · ידע שימות ("ומחר אתה ובניך עמי") ולא נבהל · "כל השואפים לתהילה אחרי מותם"

זיקות לפרקים אחרים

כח, יט: "ומחר אתה ובניך עמי" · שופטים טז, כא: שמשון בידי פלשתים - החשש של שאול מוצדק

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.